אל תקשיבו לגדעון לוי!!

In כללי

זמן קצר לאחר העברת הבעלות של עיתון "מעריב", התחיל הבעלים החדש במערכת גישושים להבאת טאלנטים לעיתונו. הכיוון היה ברור: הראיס החדש החליט לא להיכנס לתחרות בין "ישראל היום" ל"ידיעות", אלא להתחרות על הפלח הקטן והאיכותי של קוראי "הארץ". שמות נזרקו באוויר, גם סכומים, ובסוף התרחש מעבר אחד, מעבר שמספר הרבה יותר על טיב המוכר מאשר על טיבו של הקונה. מעבר שמלמד אותך שהאיש הכי מסוכן הוא זה שאתה חושב שהוא בצד שלך.

מכל הכותבים הבכירים, עזבה את "הארץ" רק מזל מועלם.

**

גיבורי המחאה בישראל 2011 צריכים להסתכל על המחאה גם דרך הפריזמה הזו. רק כך אולי יוכלו להבין את המאמר הפטרוני, המתנשא והמטופש של גדעון לוי במדור הדעות של עיתון הארץ. לוי קורא למוחאים לעלות כיתה, להמשיך הלאה במאבקם, והילחם עבור החיים הטובים של גדעון לוי.

כי בשביל דמגוגים בגרוש, מלחכי פינכה, אתרוגנים ואנשים שכותבים על סושי באסונות טבע נוראיים, אין דבר נורא יותר מהמהפכה הנוכחית בישראל. לקחו לגדעון את הבייבי מהידיים. מה אתם רבים על קוטג', על יוקר המחיה, על חיים בכבוד. יש כיבוש חבר'ה. האירופאים לא מזמינים אף אחד כדי לדבר איתו על שחיקת המעמד הבינוני בישראל. הכיבוש מוכר, הכיבוש מביא כוסיות (שיום אחד גם יכתבו לצידו במדור הדעות), הכיבוש מביא הוד והדר.

ישראל היא לא באמת מדינה נוראה כל כך כמו שהגדעונים אוהבים לצייר. זה מזין היטב את האנטישמיות האירופאית הקלאסית. והיא לא מדינה שחפה מבעיות. אני מתרחק כמו מאש מאותם ישראלים ברלינאים שימרחו בחרא כל דבר שצבוע בכחול-לבן ויפילו את הכל על הכיבוש הנורא. אני לא מכיר את ישראל שהם מציירים, ואני די פתוח לגבי איזה צד אני לוקח בביקורת על ישראל.

אל תאמינו לגדעון לוי ואל תקשיבו לדבריו. המחאה הנוכחית היא המאבק האמיתי, אפילו אם זה לא בדיוק מוצא חן בעיני יושבי הסלונים בשטוקהולם. תשארו בכיתה א'. אף אחד לא סיים בגרות (שלום אזורי, הפסקת הכיבוש) בלי לסיים את לימודי החובה שלו (הזכות הבסיסית לחיות, עם קצת כבוד, בארץ הזו).

אם גדעון לוי היה איש שמאל אמיתי כפי שהוא מציג את עצמו. הוא היה מתנער מההמצאה הפוליטית של עיתון "הארץ"–שמאל פוליטי עם אג'נדה כלכלית שהיתה גורמת למרגרט תאצ'ר לקנות מנוי. הוא היה נעמד על רגליו האחוריות כדי שכתבת הרווחה הותיקה והמצויינת של העיתון לא תעזוב. רווחה היא אולי לא רייטינגית, אבל היא מוציאה אלפים לרחוב. אל תאמינו לנביאי שקר שמחפשים את טובתם האישית. תמשיכו במאבק, באותו מאבק. השלום הוא לא הצעד הראשון, הוא אחרית השלום בתוכנו.

86 Comments

amit pros 29 ביולי 2011

אתה צודק ב100 אחוז,רק שהפעם בדיוק כמו שאף אחד לא מתייחס לטענות המצחיקות של הטוקבקיסטים של ביבי,שהמחאה הזו מאורגנת על ידי השמאל,אף אחד לא יתייחס גם לגדעון לוי.לא חייבים בכל פעם לקבל את המנטרה שלו שהכיבוש אשם תמיד ובכל דבר.

בוב השקט 29 ביולי 2011

זאב

לא קראתי את המאמר של גדעון לוי (והוא לא ממש מעניין אותי), אבל התיאור שלך למאמר מתאר באופן נפלא גם את הפוסט הזה – פטרוני, מתנשא ומטופש.

מי אתה שתקבע לנו למי להאמין ולמי לא? ומי צודק ומי לא?
ואני לא אומר את זה כי אתה לא גר בישראל… אני אומר את זה כי באמת, מי אתה?

ואם להתייחס באופן ענייני למה שכתבת, מדובר בשטויות, משני טעמים עיקריים –

ראשית, "השלום בתוכנו" שאתה מדבר עליו הוא שקר. אחדות הדעים הזאת היא מזוייפת לחלוטין. חלק גדול מהשמאלנים שמשתתפים במחאה הזאת עושים זאת רק על מנת להפיל את שלטון הימין (רק חבל שהם לא מבינים שכממשלת ביבי תיפול, תקום ממשלת ליברמן הגרועה בהרבה).
כל ההתעלמות הזאת משמאל וימין לצורך מטרה משותפת הוא פשוט עצימת עיניים. הרי שיגיעו הבחירות, שוב ישימו כל אנשי הימין בקלפי את אותם פתקים שהם מכירים, כי מאבק הדיור הוא נחמד, אבל השנאה והטיפשות מנצחים הכל.

שנית, ההפרדה בין שני הדברים – השלום והשלום בתוכנו, גם היא מזוייפת. הדרך היחידה לפתרון בעיות הדיור ויוקר המחייה בישראל היא שינוי סדר העדיפויות הכספי של הממשלה. השינוי הזה חייב לכלול השקעה גדולה יותר בתשתיות, חינוך ורווחה, אבל השקעה זו צריכה לבוא על חשבון משהו, והמשהו הזה הוא תקציב הביטחון, הכספים שנזרקים על השטחים והמתנחלים והכספים שמשולמים כשוחד לחרדים.
הדרך לפינוי כספים אלה היא סיום הכיבוש, ועדיף בהסכם שלום כולל (אולי בעצם זה לא יעזור עם החרדים, מישהו עדיין יצטרך לשלם שוחד לשס שכנראה לנצח תישאר זו שתחליט מי יהיה ראש הממשלה בישראל).

זאב אברהמי 29 ביולי 2011

בוב, לא קבעתי לך דבר. המאמר האחרון היה נדבך נוסף בעשיית הקריירה מהכיבוש המתועב.

אני חושב שהבעיה במה שאתה כותב היא שלאנשים נמאס מהשלום, כי הוא תיאורטי ובלתי נגיש, והוא מתארך. לאנשים אכפת מהקוטג', משכר הדירה, מחוסר היכולת לחיות כמו בני אדם. כשזה יקרה, הם יחיו כמו בני אדם גם כלפי אחרים. סוף לכיבוש הוא סיסמה יפהפיה שאני עומד מאחריה במאה אחוז, אבל במציאות הישראלית הנוכחית אין לה שום אחיזה במציאות.

לגבי החלק הראשון בתגובה שלך: איזו מים שאלה מטופשת היא מי אני או מי אני שאקבע. אינני קובע דבר, ואני בעל בלוג ב"דה באזר". זהו.

אמי 29 ביולי 2011

זאב – שלום נעשה גם בלי אחדות פנימית וגם עם מדינה לא דמוקרטית ולא מאוחדת (מצרים).
לגבי מטרות המחאה – יש שני דברים עיקריים – חלוקה מחדש של התקציב (יותר לתשתיות, דיור, תחבורה ציבורית, חינוך ציבורי וכו') – זה כסף שצריך לבוא מאיפושהו (רמז – התנחלויות, בני ישיבות, אחזקת צבא כיבוש – אך אי אפשר לדבר על כך משום שחלק גדול מהציבור לא רוצה להכיר בעלות של הישיבה בגדה ואחזקת ההתנחלויות)) והדבר השני הוא חלוקה פנימית שונה של העושר במדינה ע"י הקטנת הקיטוב בהכנסה בין עשירונים.מאיונים עליונים לשאר האוכלוסיה – כלומר שהצמיחה תגיע לכולם.

זאב אברהמי 29 ביולי 2011

אמי, השלום עם מצרים נחתם אחרי המהפך הגדול בתולדות ישראל העצמאית.
ואת נגעת כאן בנקודה נכונה. הציבור לא רוצה לדעת על דברים אמורפיים שאנחנו רודפים אחריהם 18 שנה. המאבק הזה צריך להתכוונן לשם אבל לא להתחיל שם, כי אז הוא יאבד את תמיכת הרוב (כפי שמתברר במערכות הבחירות האחרונות.

ניר 29 ביולי 2011

לא הבנתי, כל מאמר שאתה קורא אתה שואל "למה מי אתה", או רק כשלא כותבים בדיוק את מה שאתה חושב?

אם אתה לא חושב שהדעה שלו שווה משהו, אל תקרא אותו.

מחוץ לזה, הטעון שלך הוא ערימה של קלישאות מופרכות (וואלה, עדיף שלום?! מה אתה שח) אבל זו רק דעתי כמובן : )

זאב אברהמי 29 ביולי 2011

ניר, למה מי אתה שאתה מביע פה דעה?

amit pros 29 ביולי 2011

בוב,אתה באמת חושב שאחדות הדעים הזו מזויפת? באמת?אני לא מבין,העובדה שהצבעת ליברמן או חדש מחסנת אותך מהעובדה ש80 אחוז לא מסוגלים לגמור כאן את החודש בלי עזרה מההורים?אי אפשר להיות ימני ולהתנגד נחרצות למשנה הכלכלית ההרסנית של נתניהו ?למה?
וסתם בשביל הידע,ממשלת ישראל גבתה בשנתיים האחרונות 25 מיליארד שקל עודפים ממסים.במקום להחזיר הכל לחובות,תחזיר 8 תוסיף את ה2 מיליארד שנגבה על חשבון הרפורמה בבריאות,ותוסיף בערך 7 מיליארד שנחסך מהסבב הקודם בדיור הציבורי.
הנה לך כמעט 30 מיליארד שקל שיכולים ללכת יופי לרווחת תושבי ישראל,ואפילו לא נגעתי בהתנחלויות.

moses 29 ביולי 2011

"אי אפשר להיות ימני ולהתנגד נחרצות למשנה הכלכלית ההרסנית של נתניהו ?למה?"

באמת כתבת את זה? התכוונת לזה? הכשלים הלוגים לא זועקים לך? אם ענית כן, כן ולא אז אין בינינו שום יכולת בסיסית לנהל דיון.

amit pros 29 ביולי 2011

מוזס,למרות שהתלבטי אם לענות או לא,אני אנסה לענות .
אם אני מתרגם את דבריך לעברית,
הרי שאתה כתוב כך "אתה טועה,ואני צודק,ואם אתה לא מוכן להודו תשאני צודק,הרי שאין לך זכות דיבור".
זכותך המלאה כמובן לא לרצות איתי בשום קשר כולל קשר כתיבה באינטרנט,רק נשאלת השאלה ,איך היית מגיב אם מישהו אחר היה מודיע לך בכזו נחרצות שאם אתה לא מוכן להודות שאתה טועה אין לו רצון להתדיין איתך…
ההרגשה שלי
היית מכנה או כברברי או כחסר נימוס,או כל אחד משלל השמות הדומים.

moses 29 ביולי 2011

אין שום קשר לטעות או צדק. אם אתה ימני, כלומר מצביע או תומך ליכוד/קדימה/ ליברמן (ויש שיוסיפו עבודה) אז כן, אתה לא יכול להתנגד למדיניות הכלכלית שלו. כלומר, אתה יכול כמובן, אבל אז, בדוב המקומות בעולם היית משוייך לשמאל. הצבעת לאחת ממפלגות הימין תמכת במשנה הכלכלים שלהן שמנוגדת לסוציאל דמוקרטיות שזה מה שהמחאה היא בין אם יודו בכך או לא.
אתה יכול לקרוא לעצמך לאומן סוציאליסט, אבל זה כנראה יעשה אותך קומוניסט או משהו כזה. בכל מקרה, נראה לי שהכנסת את עצמך ללופ לא לגמרי ברור.

איתן בקרמן 29 ביולי 2011

יש בישראל בלבול מושגים בסיסי: פעם היו "יונה" ו"נץ", ושמאל או ימין כלכלי-חברתי.

בהחלט אפשר להיות נץ-שמאלי, בזה אתה צודק. הארץ, למשל, הם יונה-ימני. הליכוד היה, במקור לפחות, נץ-ימני. חד"ש למשל היא יונה-שמאלית.

נראה לי ששאלת נץ/יונה הולכת ואוזלת, כי ההסכמה העקרונית בין אזרחי ישראל על העתיד בין הים לירדן די ברורה. כמו שאמר אוהד בית"ר בטלוויזיה על דן אדלר: "אז מה אם הוא שתי מדינות לשני עמים? גם ביבי".

אז נכון שאדלר וביבי כבר לא רלוונטיים (גם בית"ר בכלל?), אבל כמו שהשמאלנים טענו תמיד: כשתהיה הסכמה פחות או יותר על גבולות ישראל, אפשר יהיה לטפל בבעיות האמיתיות כאן. זה קורה הרבה יותר מהר מהצפוי.

amit pros 30 ביולי 2011

מוזס,אני מצטער, עדיין לא הצלחתי להבין למה לעזאזל אני לא יכול לחשוב שמדיניות המיסוי של נתניהו היא שערוריתית,ובאותו הזמן בדיוק, שלא בכל דבר הכיבוש אשם.
מילא.אני חושב שבקרמן קצת הסביר את העניין,אני מניח שהארץ למשל ממש לא מקובל עליך וגם איתו אין לך שיג ושיח.

אברשה 29 ביולי 2011

גדעון לוי קשקשן,כתבה לא רעה. והארץ מקדם שמאל כמו שאני קוגלגר

YB 29 ביולי 2011

מי שלא מבין שהכיבוש אשם כמעט בכל הרעות החולות בחברה הישראלית באמת לא מבין דבר.

זאב אברהמי 29 ביולי 2011

מבינים מבינים. רק שזה לא קשור לריאליה העכשווית בישראל. סוף לכיבוש ושלום עם שכנים יגיעו אחרי שלום פנימי. כשבני אדם יפסיקו להתחבט בשאלה איך הם אוכלים היום או מה הם עושים בלי כסף לשכר דירה, הם יתפנו להתעסק בנושאים הבוערים באמת, אך המשניים לעת עתה.

shai 29 ביולי 2011

I did read gideon levi's article and I have no idea what is your point
It is a relistic article saying the clear truth housing prices can't be changed in one day
More over he did mention several factors to fight over, one of the the 'kibush'
If I had any hebrew on my computer I would say you Brock into an open door
Soory for my speling

B. Goren 29 ביולי 2011

יש הרבה מאוד סיבות לא להאמין לגדעון לוי. על כמה מהן כתב פעם בן דרור ימיני.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1725

שוקי 29 ביולי 2011

שלום זאב. אני חושב שניתן לייצר וויכוח מעניין על השאלה האם ניתן לממש מדינת רווחה מבלי להפנות לכך משאבים המושקעים בתחזוקת הכיבוש (וכך מן הסתם לעסוק בו) או שלא. זה כמובן יהיה וויכוח פרשני אך תגובתי נוגעת לטעות עובדתית בפוסט שלך. למיטב ידיעתי מזל מועלם שמשה בהארץ ככתבת מפלגות/כתבת פוליטית ולא כתבת רווחה. כקורא מתמיד שלך אין לי אלא להניח שטעות זו אינה קשורה באופן כזה או אחר לתיזה של הפוסט והיא בגדר פליטת קולמוס.

זאב אברהמי 29 ביולי 2011

שוקי והאחרים, צודקים. אני על הרכבת. יתוקן

עפר ויקסלבאום 29 ביולי 2011

זאב שלום,
למען המגיבים שלא קראו את טורו של גדעון לוי, אצטט את סוף דבריו:

"הגיע הזמן לשלוח יד לאש ולהיאבק על כל הנושאים שמהם נזהרו עד כה – תקציב הביטחון, ההתנחלויות, הכיבוש, הפגיעות בדמוקרטיה ושלטון ההון, שבלעדיהם לא יבוא שום תיקון אמיתי, גם לא לשכר הדירה. הם לא יוכלו לברוח מכך, אם שוחרי משמעות הם, ולכן מוטב שלא יתמהמהו.

מכוות האש תהיה כואבת, לתפנוקי הקונסנסוס יבוא הסוף, יהיו שיפרשו בזעם, אבל הרי מחאה איננה פיקניק. אם הם רוצים מדינה אחרת, ולא רק בית אחר, זו משימתם. אם יחמיצו את השעה, היא לא תשוב במהרה. לכן נשואות העיניים אליהם בציפייה כה גדולה: שלום, כיתה ב'."

גדעון לוי מנה בטורו גורמים נוספים לכך שחיינו כאן הם לא פיקניק, פרט למפעל ההתנחלויות והכיבוש.
אמנם יש מידה של התנשאות בטור שלו, אבל, היי, בלי זה הוא לא היה גדעון לוי.
מפעל ההתנחלויות בזבזני ופזרני , תקציב הבטחון מלא בורות שומן, ההון מרוכז ברובו בידי עשרים משפחות שהקשרים שלהן עם המחוקקים מונעות רפורמות נדרשות, והדמוקרטיה בארץ נשחקת אט אט.
המאמר לא מטופש, כדבריך. דבריו נכונים.

גלן 29 ביולי 2011

טוב. נראה לי שה nfl סגור לשנה הזאת. יש זוכה. ובגדול אני מסכים עם אברהמי . זה הזמן לא להקשיב למבוגרים . ללכת עם האינטואיציה והשכל הישר.

גיל 29 ביולי 2011

אתה באמת חושב שההשארות של אלכס סמית כל כך משמעותית?

גלן 29 ביולי 2011

בהחלט. ההיחלשות של הפטריוטס בכלל סוגרת את העניין…..
תשמע, יש מצב שבריידי שובר שיאים העונה.

גיל 30 ביולי 2011

כולם חזקים על הנייר. מצידי שבריידי ישבור כמה שיאים שהוא רוצה בעונה רק שימשיך להיות מושפל במשחק הראשון של הפלייאוף.

רועיקי 29 ביולי 2011

מזל מועלם אמנם מזרחית, אבל היא לא היתה כתבת הרווחה של "הארץ", אלא הכתבת הפוליטית. חוץ מזה, אני מסכים אתך באלף אחוז.

גלן 29 ביולי 2011

איזה און (האם אתה מתכוון שהוא זיין יותר בעבור דעותיו. יש בכך רע או איזה און לא מיני)?
על חשבון איזו קהילה?
מהי ההגדרה של "אנשים כאלה"?
אני לא ציני אני שואל באמת. הוא לא כוס התה שלי אבל אם כותבים בכזה להט נגד מישהו, כדאי שגם אנחנו נבין למה אתה מתכוון.
איך אני רואה אותו? לפעמים צודק, לפעמים טועה, לא נחמד ולא מנסה יותר מדי להיות נחמד.

מאשקה 29 ביולי 2011

אני קוראת ומנוייה על עיתון "הארץ" משנת 1970.
עד כמה שהבנתי וקראתי את מזל מועלם היא הייתה כתבת פוליטית ולא רווחה.
בעניין גדעון לוי, הרבה פעמים מדלגת על מאמריו,
למה ?
כי לדעתו אני כישראלית ויהודיה מקומי בארץ הזאת אחרי הערבים, הם קודמים לי/לנו, הם צודקים תמיד בכל מה שעושים ואף פעם לא טעו.
דעותיי הפוליטיות – אני במחנה השמאל כל חיי, ואני באופוזיציה כל חיי.

MOBY 29 ביולי 2011

מאשקה לזיכרוני מחנה השמאל לא היה באופוזיציה כל חייך :)

גלן 29 ביולי 2011

דרך אגב הרווחה לא היה סיפור של רותי סיני באותו עיתון?
והאמת זה זמן טוב להישתלח בעיתונאים בגרוש והפעם אחד מ****.
אותו דווקא היכרתי אישית- היה **** גרוע בצעירותו ב**** (כמה גרוע כבר אפשר תשאלו? אפשר גם אפשר). לזכותו כמובן יאמר שטווה שם רשת שטינקרים ואחריה הביא שורת סקופים נאים וחשובים מאד לחברה הישראלית ולתרבות ה****. גם בחלק מהם שאני מכיר הוא לא לגמרי דייק אבל גם לי ברור שהחשיפות זה העיקר. אח"כ הוא נחלש והסקופים נעלמו. אולי גם סר חינו ממיטיבו העורך והוא עבר ל****. ופה כבר יש בעיה כי מר ****, כהוגה וכסתם כתב שלא חושף פשלות, הוא תת-רמה ומאחז עיניים. הכי קל לי לחשוב שזה ה**** שלו והשקרים שהוא מפיץ מטעם ה**** אבל זה יפטור אותו בקלות. פשוט חזר ל****שלו – שנא ****שלא ממש התייחסו אליו (מה לעשות אנשים לא אוהבים מלשינונים גם כשהם עושים עבודה חשובה). האיש צריך אהבה (אם לא **** ולא **** אז מי נשאר?). קשה לו עם חוסר הרלבנטיות של הכתיבה שלו אז הוא ****.
**** *****.

מאשקה 29 ביולי 2011

רותי סיני הייתה לאורך שנים רבות כתבת הרווחה של עיתון הארץ,
ולצערי היא פוטרה לפני כשנתיים, לא זוכרת על מה ולמה.
היא באמת חסרה לי בכתיבתה.

איתן בקרמן 29 ביולי 2011

גלן אני מקווה שהבנת את הרמז.

גלן 29 ביולי 2011

אפילו אני מחייך אם כי בעצב. זה אגב לא ישנה את העובדה שזה האיש. ובכ"ז אתמהה. "טוב הלב" שאתם מפגינים כלפי קולגות שלכם הרבה יותר גרוע ממה שנכתב פה. קצת אמת על חדל האישים ואתם מתרגשים. תאמר לי בבקשה שזה איזה פחד מתביעת דיבה או משהו כי אחרת בהחלט לא היבנתי את הרמז.

דורפן 30 ביולי 2011

גלן – זה בהחלט קשור לדיבה. למרות שיש איזשהי אסכולה שאפשר לחשוף טכנולוגית את כותבי התגובות. אבל אני מעדיף שעולם תביעות הדיבה יתנהל כך: אנשים יכתבו בשמם וייתבעו בשמם וינצחו או יפסידו בשמם וכל נושא החשיפה לא יהיה חלק מזה.

martzianno 29 ביולי 2011

זה פשוט מדהים איך התקשורת המסורתית הישנה (כלומר, כל מה שהוא לא אינטרנט/פייסבוק/טוקבק) מתקשה לקלוט מה קורה מתחת לאף שלה.
גדעון לוי הוא לא היחיד שלקחו לו את הבייבי.
כמה קל לשבת במזגן ולהקליד "מפונקים". כמה טיפשות, כמה עיוורון.

חוצמזה, כיבוש זה כזה ניינטיז.

ניינר 29 ביולי 2011

קל מאד לרדת ולשנוא את גדעון לוי היות והוא שם בפנינו מראה המשקפת איך אנחנו נראים ואנחנו לא אוהבים את מה שאנחנו רואים. קל מאד לפטור זאת ב"גדעון לוי השמאלני ההזוי" אבל מה לעשות, בהרבה מאד מקרים הוא צודק רק שלא קל לנו לקבל זאת. אנחנו עם לא מוסרי ועד שלא יסתיימו עוולות הכיבוש ועד שלא נפנה את הסרטן שנקרא התנחלויות, לנצח נאכל חרב ושום דבר טוב לא יקרה כאן.
אתמול כמנהגי עברתי שוב ברוטשילד ויש תחושה שהפעם משהו קורה כאן.ואתה זאב, לא יכול לשפוט או לדעת מה באמת קורה פה מברלין.עשית את הבחירה שלך, ברחת מהחור המסריח הזה, אל תשב לי שם ותבקר אותנו כאן.

תומר האחרון 29 ביולי 2011

ניינר, באמת שלא בצורה מתנשאת או צינית, אני מנסה להיכנס לראש שלך ולאמרה של "אנחנו לא עם מוסרי", כאשר יצאנו מעזה (אזי נגמר שם הכיבוש), והם המשיכו (ואגב ממשיכים) לירות על יישובי עוטף עזה, האם לדעתך השתפר מצבנו? האם ברמה הכלכלית ירדו ההוצאות שלנו? (עקב כך שוויתרנו על כוחות צהל וההתנחלויות שישבו שם מצד אחד, אך מאידך שילמנו על פגיעה בשדרות עד אשקלון שהובילו לבסוף למיני מלחמה?)

ניינר 29 ביולי 2011

אם יורים עליך, תירה בחזרה פי עשר. אבל אם היית לוקח את השלושים מיליארד דולר ששפכו על המתנחלים והיית מפנה לפיתרון הבעיות החברתיות כאן המדינה היתה נראית אחרת. ואיך שלא תהפוך את זה, הישיבה שלנו בשטחים לא מוסרית ומשחיתה כל חלקה טובה שעוד נותרה כאן

אסף 29 ביולי 2011

תומר, היציאה מעזה היא דווקא דוגמא טובה להשפעה הכלכלית של הכיבוש.
תראה את המצב הכלכלי הירוד ואת אחוזי האבטלה האדירים בין המפונים ( ואני לא רוצה להתייחס לאופן הטיפול בהם, אלא רק לתאר את מצבם ).
הרי כולנו עוברים דירה מפעם לפעם ומצליחים למצוא מחדש עבודות, וכולנו עוברים טרגדיות אישיות ( מוות, מחלות וכו, ) לא פחותות מאלו שעברו המפונים ועדיין מצליחים להתאושש.
הסיבה להבדל הוא שאחוז גבוה מהכלכלה של המתנחלים היתה ( והינה עדיין ביו"ש ) מסובסדת ע"י תושבי המדינה. בין אם ע"י הקלות במיסים, אחוז גבוה מאוד של משרות ציבוריות ( במועצות איזוריות ), והטבות בבנייה. כשהמתנחלים טוענים שהמדינה שלחה אותם, לזה בדיוק הם מתכוונים – לכסף שיוצא מתוך הקו הירוק אל מחוצה לו.

וזה עוד לפני שדיברנו על החיסכון בהוצאות הביטחון, של אלפי חיילים שכבר לא צריכים לשבת בתוך עזה, מה שחוסך למשק ולתקציב הביטחון כמות אדירה של ימי מילואים.

זאב אברהמי 29 ביולי 2011

ניינר אני מקבל הנחה אם אני משלם מיסים כשרים שנה בלי לחיות שם.

אסף 29 ביולי 2011

אתה לא צריך לחיות בארץ כדי להביע דיעה על עיתון "הארץ". אתה כן צריך לקרוא את "הארץ" בשביל לעשות את זה.
מזל מועלם היא לא היחידה שעוזבת את העיתון, ואפילו לא הבכירה ( שי גולדן עורך המוסך וניב הדס עוברים איתה ). למרות שהיא מזרחית וזה מתאים לפרופיל, היא לא כתבת רווחה אלא כתבת פוליטית. מעולה, לטעמי.

"אג'נדה כלכלית שהיתה גורמת למרגרט תאצ'ר לקנות מנוי" ? זה פשוט לא נכון.
דה מארקר עובר שינוי גדול בשנה פלוס האחרונות. הקו המוביל שלהם הוא יציאה נגד הריכוזיות במשק הישראלי, נגד הטייקונים, נגד משפחות ההון ואחיזתן בשילטון. בפרט, הארץ מגבה את המאבק הנוכחי בלי הסתייגויות, בסיקור חדשותי ומאמרי דיעה נלהבים.
וביום ראשון, אחרי ההפגנה הגדולה בתל אביב, של מי היה המאמר המחבק והתומך על העמוד הראשון? של אחד, גדעון לוי.

אסף 29 ביולי 2011

הנה הלינק למאמר של לוי מראשון:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1235860.html

אנונימוס 29 ביולי 2011

בדה מארקר חל שינוי לטובה למרות שעדיין הוא די זבל, וחלק בעצמו מיצירת והמשך תרבות ההערצה העיוורת להון נובורישיות בישראל.
אבל הפרשן הכלכלי הבכיר של הארץ הוא עדיין נחמיה שטרסלר, והטורים שלו הם שמופיעים בעקביות כפרשנות כלכלית בעמוד הראשי, ובמאמר המערכת.
על דעותיו אין מה להכביר. ביבי בשבילו לא קיצוני מספיק

אסף 29 ביולי 2011

שטרסלר פרשן כלכלי בכיר בעיקר בתואר. ההשפעה שלו מוגבלת למאמר דעה פעם-פעמיים בשבוע.
מי שבפועל מובילים את הקו הכלכלי של הארץ ודה מארקר הם סמי פרץ, גיא רולניק ,איתן אבריאל ומירב ארלוזרוב. אם קראת אותם בתקופה האחרונה ( בפרט בשבועיים האחרונים ) אתה יודע על מה אני מדבר.

הרי הארץ תומך במחאה הזו עשרות מונים יותר מאשר ישראל היום, חביב הכותבים ב"דה באזר". משום מה רק אליו באים כאן בטענות. יכול להיות שמישהו כאן בא עם אג'נדה מהבית?

איתן בקרמן 29 ביולי 2011

אסף רד מזה, כאן כל אחד כותב בלי מחויבות, אל תספר לנו מי חביב של מי אצלנו, אתה לא בדיוק מריח שהסך הכל של דה באזר הוא ימני דווקא.

אסף 29 ביולי 2011

איתן, זה בדיוק העניין.
אני יודע שאין לכותבים הטיה ימנית אלא להיפך, ולכן מוזרה לי ההתגוללות דווקא על "הארץ" בהקשרים הללו.
אברהמי הוא זה שתוקף את העיתון, ועל פי תוכן הדברים לא נראה שהוא מרבה לקרוא בו. בהנחה שאתה מחזיק את הגיליון של היום – הרי אין לך צל של ספק באיזה צד של המחאה נמצא "הארץ".
אז אולי יש משהו שאברהמי יודע שאני לא יודע.

אם יש עיתון שמנסה לקצוץ את כנפי המפגינים זה ישראל היום. ובישראל ההשפעה שלו גדולה הרבה יותר מזו של "הארץ".

אנונימוס 29 ביולי 2011

אני לא יודע מה המצב בעיתונים אחרים (חוץ מישראל היום. לא צריך לקרוא שם כדי לדעת). אם הייתי קורא מעריב וידיעות הייתי מגבש דעה על הסיקור שלהם גם.

ואני מודע היטב לשיפור בדה מארקר, ואין לי ספק שהם השתפרו מאד. בעצמי עד לפני שנה-שנה וחצי הייתי זורק אותו ישר למיחזור, ומתישהו באמת התחיל שיפור וחזרתי לקרוא אותו.
אבל כאמור שנינו מסכימים – שטרסלר הוא הפרשן הכלכלי הבכיר (גם אפ בפועל הוא לא מבין כלום בכלכלה). גם היום מאמר הדיעה ה"כלכלי" הראשי בחלק הדעות הוא של שטרסלר. כרגיל. וזה מה שרוב האנשים קוראים לדעתי

אורי 29 ביולי 2011

עיתונאים הם כמו זונות – והולכים איפה שמשלמים להם יותר.

*** ****
לא המציא את זה.

MOBY 29 ביולי 2011

גדעון לוי הוא עיתונאי קטן, שתחקיר אצלו משול לשיחת טלפונית עם "מקור בכיר ברשות" תוך שהוא יושב במסעדת קפה בתיה (המעולה).
****
הכיבוש הוא "אם כל חטאת" בדיוק כשם שהיהודים הם כאלו (תשאלו את אחמינידג'אד וחבר מרעיו, בלעדינו יש שלום עולמי וזאב ישכון עם כבש). לפני הכיבוש מצבנו לא היה טוב יותר או רע יותר היינו חברה אלימה באותה צורה.
זה שאנו חייבים לעמוד על חרבנו, ולשלוח את ילדנו בגיל 18 ללמוד להרוג, זו הבעיה (שאני הייתי רוצה שימצא לה פתרון, אבל לא מצליח למצוא אותו, זאב מצא, הפתרון הזה לא מתאים לי כרגע). במקום שנעשה מסיבות קולג' מטופשות (ונרוץ ערומים בקמפוסים השונים) אנו עומדים על המשמר, מסיירים בגבולות, ונחשפים לאלימות. לכיבוש אין קשר לזה, תשאלו בבקשה בשלומי או בחוצות קרית שמונה.
אחת הסיבות שאני בעד יציאתנו מהשטחים היא התהייה המחשבתית מה יגידו הגדעונים כשנצא משם (האם נצרת תהיה הבאה בתור?) כי כשמעזה יצאנו התקליט לא הוחלף.
סתם מעניין.

תומר האחרון 29 ביולי 2011

LIKE!LIKE!LIKE!

איתן בקרמן 29 ביולי 2011

מובי, עם כל הכבוד, מאיפה אתה יודע מה מקורות המידע של גדעון לוי ואיפה הוא משיג אותם? כבר בשתי השורות הראשונות רוקנת את דבריך מכל תוכן רציני. ואגב, במסגרת השינויים האחרונים גם הפחדת אחמדיניג'ד האוטומטית נראית מגוחכת.

moby 30 ביולי 2011

בקרמן
כי ישבתי איתו בקפה בתיה והייתי נוכח ב"קבלת המידע לכתבה הבאה", בתחקיר אופייני על מרק קניידלך ולביבות(היו עוד אנשים בשולחן) ראיתי איך הוא עובד (בחלק מהדברים הוא הודה תוך כדי שיחה ערה על כל מיני נושאים). אתה באמת לא מכיר אותי אבל החוגים שאני מסתובב בהםהסתובבתי אינם כה שונים ולא אתפלא אם היינו באותם אירועים.
@@@
זה לא רק אחמנידג'אד זה גם מליאת האו"ם, ארגון "זכויות האדם" של האו"ם (שרובו בנוי מנציגים של עריצים יחידניים בדומה ללוב). ושוב אחמינידג'אד לא מפחיד אותי הוא סימבול, הוא מגוחך, אני מחכה ליום שהוא יאשים את זה שהיציאות שלו לא משהו, בגלל "האויב הצ י ו ני" והשטן הגדולקטן. והנה צצה לה ידיעה קטנה בעיתון של חוקי השריאה ברחובות לונדון.
יחי המהפכה.

eladlad 29 ביולי 2011

גדעון לוי החליט לקחת על עצמו לכתוב על צד אחד, מאוד מסויים וצר, במדינת/ארץ ישראל.
הרבה פעמים הוא דמגוג, ומעצבן לראות איך הוא חופר ומסובב טיעונים כדי להצדיק את כתיבתו (הכיבוש הוא אם כל חטאת).
ואם כל זאת הוא עשה הרבה לחשיפת העוולות הרבות שהכיבוש גורם להם, ועל כך יש לו זכויות רבות. השיח הציבורי היה נראה אחרת לגמרי בלעדיו, ולא לטובה.
ואם כל זאת, כשקוראים אותו צריך לקחת בחשבון שהוא כותב מתוך אג'נדה מאוד ספציפית ותמיד מכוון את דבריו לשם. (ולכן אני כמעט ולא קורא אותו יותר).

חאג' 29 ביולי 2011

אדם מגבש דעה לפי ניסיון החיים שלו.
אינני רוצה להכליל אבל אני בטוח שהחלק הארי של החושבים ש"הכיבוש המשחית" הוא הוא הפיתרון היחיד לבעיות הכלכליות במדינה טועה ומטעה, יותר מכך, כנראה הוא לא יצא מאיזור ת"א (צימרים בצפון לא נחשב) ולא יודע איך זה לחיות באיזורי הספר במדינה מבחינה בטחונית, כלכלית וכו'.

מעבר לכך, אין למדינה ותושביה די חוסן כדי להכיל שלום עם אוייביה השכנים, קודם יש לפתור את הנושאים החברתיים המדוברים בימים אלו ובפיצוץ שלאחר מכן את נטל החלוקה המגוחך במדינה הזו.

אין ספק שסדרי העדיפויות של הממשלה מקוממים, אבל אנחנו בחרנו אותם ובכל מקרה, הכיסא והמעמד שלהם חשוב יותר מעשייה ציבורית כזו או אחרת.

שלו 29 ביולי 2011

אני לא אוהב את גדעון לוי.
אני לא אוהב את הארץ.
יש להם חשיבות גדולה לדו-שיח הציבורי ולהגדרת ה"אחר".

אני קצת מבולבל העניין השמאל והימין, ממתי להיות שמאלי התאחד אוטומטית עם החזרת שטחים במקום עם תפיסת עולם סוציאליסטית (כלומר חברתית).
ממתי יהודי מאמין התחיל לראות בצדק וחמלה חברתית קללה.

אני מבין שישנם הרבה אנשים שסוגיית ארץ ישראל מגדירה אותם כימניים, אבל דווקא הם (דתיים לאומיים), מבחינה חברתית כלכלית אמורים להיות סוציאליסטי או ליתר דיוק רגישים חברתית לסבלם של החלשים.

המאבק החברתי שסוחף אותנו אמור לאחד מחנות, מי שמאמין שהפתרון נמצא על חשבון ביטחון או התנחלויות, פשוט קונה את מה שמנסים למכור לו על-מנת לדכא את המרי.
ניסיון לפילוג.
זה פשוט לא נכון עובדתית.

פיקוח ממשלתי, הפשרת קרקעות, וניצול חיוב יתר של מסים לא קשורים לא לשטחים ולא להתנחלויות.

המצחיק שהליכוד היה יכול לקנות את עולמו ולהשיג תמיכה גורפת בבחירות הבאות אם היה מגלה רגישות חברתית קצת יותר גדולה, הטרגדיה של ביבי היא שהוא יודע מה צריך לעשות (והוא היה מבטיח לעצמו רוב גדול בבחירות הבאות אם היה עושה) אבל הוא מחויב לחבריו העשירים והמשפחות השולטות ולכן לא יעשה כלום ויבגוד בציבור בוחריו.

אני גם מזכיר לכל אותם חברי הכנסת שכל מילה שנייה שלהם היא "שמאל קיצוני" שבסה"כ מדובר ב 14 חברי כנסת מתוך 120 קצת יותר מ 10%.
בחיים הם לא היו מצליחים לגיס כל כך הרבה אנשים.
אנחנו לא כל כך טיפשים, לקנות כל מה שמוכרים לנו.
גם נמאס קצת מהביטוי שמאל קיצוני, כדי להפוך ציבור ללא לגיטימי, זה קצת פשיסטי, ורדוד.

eladlad 29 ביולי 2011

פשיסטי ורדוד, זה השיח הציבורי היום (ע"ע תגובות בוואלה).
אם יש משהו שאני שהמחאה הזו תשנה זה את אופן השיח. (ביחד כמובן עם שינוי האג'נדה החברתית כלכלית מדינית)…

נתי 29 ביולי 2011

שלו,
לאחר דיונים אינסופיים עם אחרים אין לי כח להיכנס שוב לדיון בהפגנה הספציפית.
כמו כן מנסיון העבר באתר כאן, אני כבר משתדל לא להיכנס לדיונים הפוליטיים.
אבל בגלל הערכה הספציפית אליך, אני חייב כמה הערות, אבל בקיצור, כי כבר נגמר הכוח, כאמור:
1. לא יודע למה אתה חושב על דתיים לאומיים שהם לא רגישים חברתית. אני מניח, שזה נכתב על אי הצטרפות למרד הנוכחי. אז אם זה על הרקע הזה אני יכול לתאר לך כמה סיבות, אבל אציין 2: אחת, שכשבאתי למאהל, ולא בתל-אביב, כולו היה מכוסי בשלטים של שלום עכשיו. שניה, כשקובעים הפגנה מרכזית למועד שבו, טכנית, אין לי אפשרות לבוא (מוצאי שבת בשעון קיץ) אז אל תתפלא שאני לא בא…

2. דווקא בנושא הזה, בניגוד למה שציינת, אני חושב שזה חצה מחנות, אלא שעכשיו יש להגדיר מה יחשב הצלחה או כישון, וכשמתחילים לדבר על "ראשו של ביבי" זה הופך בעייתי.

3. "הליכוד מחוייב למשחות השולטות הריכוזיות" – זה בדיוק הפוך. אם יש צורך, אני יכול למפות בשבילך את מפת החברים העשירים של הפוליטיקאים/מפלגות מרכזיות. מי חבריו בחול, ומי בארץ, מי חבריו הוגנים ומי מפוקפקים, ומי בקנה מידה שלא צריך כאן הטבות ומי כן. ברור שעדיף שלא יהיו חברים אבל עדיין. אבל ניתן לעובדות לדבר:
בימי הממשלה הנוכחית:
א. הוקמה ועדת ששינסקי והתקבלו המלצותיה. בתחילת הדרך אפילו מטה מלכיאור לא דמיין שאלו יהיו התוצאות הסופיות והוא יהיה כמעט מחוסר עבודה.
ב. הפחתת דמי הקישוריות.
ג. הקמת הוועדה לבחינת הריכוזיות במשק. ברור לי ששם העיקר יהיה בהתיחסות למסקנותיה, אך עצם הקמתה הוא הישג בלתי רגיל.

כעת תנסה להיזכר במהלכים דומים, מצד ממשלות אחרות, ימניות ושמאליות כאחד, מהלכים שפגעו במובהק ישירות בטייקונים, ותחשוב שוב אם המשפט שלך הוגן או לא.

אני לא אוהב את השקפת העולם הכלכלית של ביבי. מעבר למה שכתבת, הוא אחראי ישירות להפחתת המיסים הדולה של מס החברות, שהינה מוגזמת לדעתי למשל.
אבל לא צריך לטפול על ממשלתו דברים שדווקא בהם היא הצטיינה לאין ערוך מכל ממשלה אחרת.

שלו 29 ביולי 2011

נתי אענה כי אני חושב שאולי לא הובנתי נכון.
1. דתיים לאומיים לדעתי הם כן רגישים חברתית, אני חושב שמי שקורא למפגינים "שמאל קיצוני" מנסה למדר אותם. אני גם חושב שהם לא עדר אבל יצטרפו למאבק והוא יקבל אופי יותר לאומי. אני חושב שיש בהם את היכולת להבדיל לבד בין מחאה צודקת ללא, וכאשר יצטרפו למאבק הם יגלו שהנאבקים יקבלו אותם בידיים פתוחות ויתארגנו למחאות בשעות שגם דתי יוכל לקחת חלק.
2. הניסיון להראות כאילו זאת מחאה של שלום עכשיו, הוא ניסיון למסמס אותו, שלום עכשיו מנסים לגזור קופון פוליטי, בחיים, אבל בחיים שלום עכשיו לא יכולים לארגן כזאת מחאה, הם בסדרי גודל הרבה יותר קטנים, זה אפילו ניסיון של השתלטות אלימה על משהו טהור באמת.
3. הראש של ביבי הוא טעות אסטרטגית, הוא מוצג ככזה ע"י אינטרסנטים שמרגישים שלקחו להם את ההפגנה. לשמחתי הרבה מבינים את זה, אגדיל ואומר, רק ביבי יכול לשנות את המצב, הוא מספיק לחיץ ויש לו הכי הרבה מה להפסיד ולהרוויח. הוא גם יכול לצאת גדול וביכולתו לשנות ולהרוויח מזה פוליטית וזה גם משרת את המדיניות שלו לגבי "הבעיה הפלסטינאית" ביום מן הימים הוא יוכל להגיד שהוא פתר את בעיות הכלכלה והחברה של ישראל ולא התעסק בלבזבז זמן מול הפלסטינאים.
4. הדברים שכחלון עושה בממשלה הם בניגוד לתפיסת העולם של ביבי, אבל ביבי הוא פוליטיקאי (לא במילת גנאי) הוא מבין יפה לאן נושבת הרוח, ושהרווח מכחלון גדול מ"כאילו" הנזק שלו.
יש לו נבחרת חברתית לא רעה בכלל והוא מבין (אני מקווה) שהיא ההנהגה שמאיימת עליו בליכוד, וכן, עדיף לו להנהיג את המהפכה החברתית מאשר להיות מונהג ע"י.

שלב הגילוי הנאות, אני רחוק מלהיות איש ליכוד, אני לא מצביע כבר מספר מערכות בחירות, אני מאמין מאוד בעבודה בשטח ולא בבילבולי מוח.
לא אכפת לי שהליכוד יהיה זה שיחתום על הסכמי שלום, גם לא אכפת לי שהוא יעשה את המהפכה החברתית.
מפריע לי מאוד הראיה כי כל מי שחושב אחרת הוא "שמאל קיצוני" כלומר אויב. זהו שיח ציבורי של שלילת דעת האחר.
מפריע לי שהמדינה נמכרת בזול, לאנשים עשירים.
אני לא אוהב שמנסים לסובב אותי בתלך לגור בלוד, כשהמדינה לא נוקפת אצבע לעשות שם שינוי אמתי.
לוד כדוגמה להזנחה פושעת וססמה ריקה מתוכן.

אבו צ'יצ'ריטה (fka תושב חוזר ) 29 ביולי 2011

לייק עצום
הדבר היחידי שאני מעט מסתייג לגביו הוא לגבי השאלה האם הקריאה שלך צריכה לחול על גדעון לוי בלבד (אדם שהוא פשוט **** ברמה הכי בסיסית), או שצריך להרחיב אותה על העיתון כולו.
לא מזמן קראתי שם טור ששתי הפיסקאות הראשונות שלו הוקדשו לביקורת נמרצת על ביבי (מתוך ארבע). מודבר היה ביקורת טלויזיה על התכנית של גלית גוטמן. בחיי.

B. Goren 29 ביולי 2011

אני רחוק מאוד מדעותיו של גדעון לוי אבל תמיד חשבתי שטוב שיש אחד כזה ועוד יותר טוב שיש מי שנותן לו במה להביע את דעותיו גם אם איני מסכים עמן ובעייני הן משוקצות. אך מר לוי שתמיד דאג להציג את עצמו כמי שדואג לזכויות האדם גדע במו ידיו את הענף עליו הוא יושב כשהתוודה שלא היה הולך ברגל אפילו 10 מטרים כדי לעזור למתנחל במצוקה. אני לא בטוח שהצטוט מדויק אך רוח הדברים מדויקת מאוד. מסתבר שדאגתו לזכויות האדם היא מאוד סלקטיבית.

Powerful stuff 29 ביולי 2011

As a frequent reader and a big fan, I have to say that in this specific article you put the carriage before the horses.

Having the opening paragraph completely unrelated, with wrong facts and full of poison – only in order to justify your frustration (or even hatred) by a newspaper – has nothing to do with your main points.

Gideon Levi has been carrying the KIBUSH flag for years, when talking about two countries was a national crime, and look where we are now… The person has his style, arrogant, patronizing and sometimes annoying, but in most cases he describes the reality in its true colors – even when it's not pleasant and makes us feel bad about ourselves.

Israel is a country full of aggression, the Jewish nation managed to stay unite (or at least to believe it is like that) thanks to the fears that the whole world is against us. It is time to change this way of thinking.

Living outside of Israel for the last 10 years, after a full military service and a lot of community, education and voluntarily works, makes me feel that Jewish and Israeli people can live abroad, feel welcomed and have normal lives.

Yes, it is not "home", but at least you learn that all the brain-wash talking – of Jews being hated around the world – is what keeps us so blind to the facts and reality.

ריקי רומא 29 ביולי 2011

יש הרבה דברים שאתה אומר שהם נכונים ואני מתחבר יותר לרעיון שאנשים צריכים "להחליף דיסקט" ולמצוא את המשהו האחר הזה שיחבר אותנו ביחד

אך האם אתה באמת מאמין שמדינת ישראל היא לא הלכה למעשה בית עבור כל יהודי באשר הוא?
אני לא מתכוון להביא עובדות ונתונים ואין לי גם את הרצון לקדם את הדיון הזה למקום הזה
אלא באמת שואל
האם פה זה לא הבית?

מנקסון 29 ביולי 2011

אני לא מבין מדוע אנשים כל כך מפחדים להגדיר את המחאה הזאת כמחאה פוליטית ?
אין כאן שום דבר אחר חוץ ממחאה פוליטית!
זוהי מחאת שמאל חברתית כלכלית והפחד מהזהות השמאלנית ומהסטיגמות(מחבקי עצים וערבים) ממש מגוחכת.
מה רוצים אנשי המחאה (ובעצם כולם כולל אלו שנגעלים משמאלנים):
התערבות של המדינה בשוק החופשי – יצירת שוק תחרותי. בשל היותנו מדינה קטנה ללא גבולות נורמלים, השוק חייב הסדרה על מנת למנוע קרטלים, להקטין יתרון לגודל, להוריד חסמי הכניסה וכו'.
הקצאת קרקעות מדינה בחינם (רחמנא ליצלן) לטובת שכבות מסויימות בחברה היא לא החלטה פוליטית ?
סדר העדיפויות בשימוש בכספי המדינה הוא לא עניין פוליטי ?
הקטנת פערים היא לא החלטה פוליטית?
פתאום שכחנו שכלכלה וחברה היא הפוליטיקה האמיתית ועליה בכלל חולקו המפלגות לשמאל וימין
אסיים בבדיחה: אהוד ברק שמאלן….

moses 29 ביולי 2011

צודק בהחלט.

המחאה הזאת הגיעה על רקע האנומליה הכי גדולה בפוליטיקה הישראלית מאז קום המדינה.
שמאל וימין פה נבדלים רק בהשקפות מדיניות ולעיתים רחוקות ורק אצל מפלגות הקיצון יש לה משמעות כלכלית חברתית. כמובן שיש והיו יוצאי דופן (ביבי, יחימוביץ וכו') אבל בגדול, אם אתה שמאל כלכלי אתה צריך להצביע חד"ש וימין כלכלי צריך ללכת לכיוון הליברלים/מרכז.
המחאה הזאת מסוגלת לאגד כל כך הרבה תמיכה בגלל שלראשונה היא נמנעת מקריאה פוליטית להפסקת הכיבוש ואפילו מכניסה לאזור הזה. טוב או לא, זה מוכיח את עצמו מבחינת התמיכה הציבורית, השאלה אם זה יוכיח את עצמו במבחן התוצאה.
ולכל מתנגדי הכיבוש – אם ביבי ייפול, מה טוב. בשלב הזה זה כבר לא ממש משנה אם זה יקרה בגלל הכיבוש או לא. אדרבא שיבוא ליברמן. אז כבר באמת כל אחד יצטרך לבחור צד במקום לקבור ראשו בחול.

קשקשן בקומקום 29 ביולי 2011

אברהמי גם אני גר בחו"ל, ובניגוד לך אני כן חושב שכמעט כל מה שקורה בארץ קורה בגלל הכיבוש:

יש כמובן בעיה קשה של מונופולים ומדיניות ממשלתית -שניהם גרועים וגרמו לעליית מחירים כללית, וספציפית לנדלן. אבל אם תסתכל עמוק תבין שיש שני מגזרים (אם נשים בצד את הערבים, כי הבעיה איתם היא אחרת ומורכבת יותר משני הצדדים) שחיים כבר 30 שנה על חשבון המדינה – חרדים ומתנחלים. המתנחלים עושים את זה ישירות ע"י הכיבוש (דה)והחרדים כיוון שהם לשון מאזניים בין ימין לשמאל שבארץ מוגדר ע"י הכיבוש. אני בכלל לא מדבר על השפעות נוספות כמו חינוך חרדי ללא ליבה, שגם הוא לא היה קורה אם לא היו צריכים להכנע להם כל הזמן בגלל שהשאלה הבוערת היא שאלת פינויו של מעללה יששכר או עובדיה. בנוסף כל פעם שנושא אחר עולה לכותרות מיוצרת לנו איזה מלחמה או התחממות קטנה כדי שחס וחלילה לא נחשוב על משהו אחר חוץ ממלחמה, פחד וערבים. בלי הכיבוש ההבדל בין ימין ושמאל חילוני בארץ הוא קטן מאוד, ורובו המוחלט היה תומך בסדרי עדיפויות לחלוטין אחרים, שכוללים אם לא פחות מסים, לפחות יותר תמורה למסים, למי שעובד (חינוך, בריאות, תחבורה ציבורית). מי שמתעלם מזה עוצם עיניים.

אני תומך גדול במחאה, אבל אם היא תימשך לא אפשר יהיה להמנע מהשאלה – "על חשבון מה ואיך לממן?" והתשובה לא יכולה להיות אחרת מאשר "על חשבון השטחים וע"י העלאת אחוז המשתתפים בשוק העבודה". זה סופר פוליטי, ולא יעזור כלום. החיים פשוט לא עד כדי כך פשוטים כדי להפריד בין הדברים.

בנוגע למאמר של גדעון לוי הוא אכן פטרוני ומתנשא אבל לאיש יש כלכך הרבה זכויות, שמגיע גם לו לפשל… (וזאת דעתי האישית כמובן)

צור שפי 29 ביולי 2011

גדעון לוי עושה לאורך עשרות שנים עבודה עיתונאית חשובה בחשיפת עוולות הכיבוש בפני הישראלים (לפחות המעטים הקוראים את "הארץ"). גם אם לאורך אותן שנים הוא חטא פה ושם בחוסר דיוקים הסך הכל של עבודתו חשוב וראוי להערכה.

הבעייה עם לוי היא שהוא התאהב בעמדת המוכיח בשער ובתוך כך חבר לגורמים מחוץ לישראל שהאג'נדה שלהם איננה סיום הכיבוש אלא סיום קיומה של מדינת היהודים. בזמן שבכל כלי תקשורת בארץ (אפילו ב"הארץ") אני יכול מול לוי למצוא מגוון דעות, כולל מנוגדות לשלו, רבים מאוד באירופה וגם בשמאל הרדיקלי בארה"ב מגבשים את דעתם על המציאות בארץ והסכסוך הישראלי-פלסטיני רק דרך הפריזמה של גדעון לוי. לוי, יחד עם עוד כמה רדיקלים כמו אילן פפה, שלמה זנד, עדי אופיר וכו' הוא הפך לישראלי המחמד של שונאי ישראל בדיוק כמו שבעבר לכמה פריצים היו את היהודים האישיים שלהם. לוי והאחרים מציגים את עצמם כדיסידנטים ונרדפים אבל נהנים מהזמנות לחו"ל (לא פעם בביזנס קלאס) ומכל מנעמי הקרנות הציבוריות באירופה.

B. Goren 29 ביולי 2011

צור, בעברית תקנית קוראים לזה משת"פ. בימים אחרים זה היה קאפו.

צור שפי 1 באוגוסט 2011

B. אני מגיב אליך קצת באיחור, מקווה שתראה. אני לא אוהב את ההגדרה "קאפו" בגלל שהיא חלק מהתופעה של זילות השואה שבאה משני צידי הקשת הפוליטית – הימין: כל טרוריסט הוא נאצי, ערפאת הוא היטלר וכו' השמאל – חיילי צה"ל הם יודו נאצים, מה שקורה כאן מזכיר את גרמניה בשנות ה-30 וכו'. אפשר להיות בוטה, חריף ונוקב גם בלי להכניס את השואה לכל ויכוח.

עמיר 29 ביולי 2011

וואו! כמה דיסידנטי מצידך לזעוק להמונים לא להקשיב לגדעון לוי.
הבעיה היא שההמונים אכן לא מקשיבים לגדעון לוי, ולא מהיום וזו בדיוק הסיבה שלפתע הם גילו שהם הושלכו מתחת לגלגלי העגלה שממשיכה לדהור ולרמוס אותם.
נחמד מאוד לכנות עגלה זו ״עלויות המחייה״ אפילו נחמד יותר להשתמש ב״צדק חברתי״ אבל האמת היא שרוב הישראלים ואתה ביניהם פוחדים להביט לעגלון בעיניים. אמיתה פשוטה זו היא היא שמרוחה שבוע אחר שבוע בטוריו של גדעון לוי. חלקם פחות טובים, חלקם יותר אבל הם לפחות לא מתקרנפים כמו רוב העלאק עיתונאים שמתהלכים בקרבנו.
 

נעל קרועה 29 ביולי 2011

עיתונאים כמו גדעון לוי ועמירה הס הם הנכס הכי גדול של הימין,מענין מה החלק שלהם בחיסול השמאל בארץ?

דודי 29 ביולי 2011

לא מפתיע בכלל. גדעון לוי לא יתן לאף אחד למחות על משהו בלי לדחוף למחאה את המתנחלים ואת הפלסטינים. יש משהו מתנשא בהתנהלות אשר לא מייחסת חשיבות למה שמפריע למוחים באוהלים (דיור, יוקר מחיה, מצב הרפואה הציבורית, עלויות גידול הילדים) ולשים על ראש שמחתם את משנתו הבלעדית אשר בלעדיה אין לו זכות קיום.
המחאה הזו מלאה טרמפיסטים. אתמול מאיר שלו הגיע למאהל וקרא להפלת נתניהו (כאילו שזה ורק זה יגרום להשגת יעדי המחאה). המחאה לא מעניינת אותו רק הפלת נתניהו.
ונעבור לעופר עיני. הוא התעורר לאחר שבועיים והגיע לתחנה ברוטשילד על מנת לתפוס טרמפ. מדובר באותו עיני אשר אחראי להשגת תנאים דימיונים לעובדי חברת חשמל, הנמלים ועובדי הבנקים. הסכמי עבודה שהעניקו לעובדים תנאי שכר אשר מי מממן אותם בדיוק? נכון הציבור.
ולבסוף אלו המכונים טייקונים. הם תומכים במחאה. באמת?
נשאלת השאלה האם העובדים בחברות של הטייקונים נהנו מפירות הצמיחה הגדולה של המשק. האם הם קיבלו העלאות שכר? אז זהו שבמקרה הטוב העלאות השכר היו זעומות אם בכלל.
כל הטרמפיסטים צריכים להישאל האם הם מוכנים לעשות מעשים בשטח או שתמיכתם היא רק הצהרתית?
אם מישהו חושב שרק הממשלה יכולה לשפר את המצב הכלכלי אז יש פה טעות.. אם הממשלה תצטרך לפעול בצורה בלעדית הרי שצריך להתכונן להעלאות מיסים, קיצוצים בתקציבים. חוק הכלים השלובים – מישהו מקבל אז מישהו אחר צריך לשלם.

ברוך 29 ביולי 2011

יש משהו חצוף, פטרוני, מתנשא ומטופש בלשבת שם (ולא סתם שם אלא במקום הנורא מכל) ובקר את מה שקורה פה.

גיל 29 ביולי 2011

יש משהו חצוף, פטרוני, מתנשא ומטופש, שלא לומר מטומטם, לתקוף אדם בגלל המקום שהוא גר בו, שהוא מקום מגורים לא נורא בכלל בלשון המעטה היום, ולא להתייחס עניינית לדברים שלו.

ברוך 29 ביולי 2011

אבא של סבא שלי ואמא של סבתא שלי חושבות אחרת לגמרי ממך.

דורפן 30 ביולי 2011

מה אתה אומר. משפחתך נפגעה מהשואה? אני מבקש פה חגיגית מכל מי שמשפחתו לא נפגעה בשואה לקבל את דבריך.

אסף 29 ביולי 2011

גיל, הבעיה היא לא עצם הביקורת, אלא התוכן שלה, שמעיד על חוסר מעורבות וחוסר בקיאות במה שקורה בארץ.

גיל 29 ביולי 2011

אז תגיב לתוכן ולא לגופו של אדם.

אלטמן 29 ביולי 2011

תחילה וידוי. אני גר בטורונטו אז לכל מי שרוצה להפסיק לקרוא כי אני לא גר בארץ ולכן בהכרח "לא מבין מה קורה בארץ" עכשיו זה הזמן.
לעצם העניין –
כמו ברוב המדינות המפותחות (ישראל עדיין לא שם) והמתקדמות יש מאבק בין שתי גישות. לא שמאל וימין, לא קפיטליסטים וסוציאליסטים אלא בין אלא שמאמינים שהמדינה צריכה לפרוס חסות עליהם לבין אלא שלא.
המאבק הוא בעצם על כמה הממשלה צריכה להתערב בחיים הפרטיים של האזרח.
אגב, זו לא המצאה ישראלית בלבד, הצעירים ומעמד הביניים בארצות אירופה השונות חווים את אותה בעייה בדיוק – איך להתמודד עם ממשלה שתמכה בהורים שלהם והיום פשוט אין להם כסף. בארצות הברית, הם מתמודדים בימים אלו ממש עם כמה עוד להעלות את החוב שלהם (שמי שישלם אותו זה מן הסתם הדור הצעיר).
בישראל שהיא קצת סוציאליסטית ובטח לא קפיטליסטית (אף משק קפיטליסטי לא נשלט על ידי קבוצה קטנה של אנשים, ובטח אין שוק חופשי בארץ)הבעיה היא מעט שונה. בארץ הממשלה לא על סף פשיטת רגל (הרבה בזכות אותו ביבי ב2003)ולכן אנשים רוצים עוד ועוד שישלמו להם. מימון לגנים ופעוטות, תוספות למורים, רופאים, שכר לימוד חינם וכו' וכו'. מה שהם שוכחים הוא שמישהו צריך לשלם את הדברים האלה. אם המישהו הזה הוא הממשלה, זה אומר דבר אחד – העלאת מיסים.
אם נתייחס לבעיית הדיור לרגע (ומי שבאמת ירצה לשמוע מה יש לי לומר על השאר מוזמן לכתוב לי.. :)) –
הביקוש גדול על ההיצע ולכן מה שצריך לפתור זה את בעיית ההיצע. איך פותרים את זה? משחררים קרקעות לבנייה, מאפשרים בנייה לגובה ובאיזורים מסויימים מגדירים קרקעות לבנייה של דירות קטנות יותר. זה כמובן אם הירוקים לא יתנגדו, ראשי הערים לא ישימו רגליים (דירה קטנה יותר – פחות ארונה וכו') ומדינת ישראל תעשה פחות כסף על שיחרור אותם קרקעות במכרזים שלה.
הפתרון הוא לא מיידי. מחסור של כמעט 120 אלף דירות לא יפתר ביום או יומיים.. השאלה אם למישהו מדיירי האוהלים יש את הזמן הזה לחכות או שהם רוצים את הראש של מישהו.

איציק 29 ביולי 2011

אני איתך במאה אחוז,
אחלה פוסט!

ברסלוניסטה 30 ביולי 2011

הפער בין מעמד הביניים הישראלי לפלשתינאים בגדה וברצועה כה גדול, עד שלא ניתן להמתין להשלמת מאבקו של הראשון למימוש "זכותו הבסיסית לחיות עם קצת כבוד".

קולגה 30 ביולי 2011

אפשר לדבר על ספורט?
באמת, מה נהיה ממכם?
אני מבין שכולכם גרפומנים,
ושלכולכם יש צורך לפרוק,
אבל בחיאת,
קצת כדורגל.
יש לנו מספיק חרא פובליציסטי בכל מקום אחר על המחאה הזאת.
פה אנחנו מחפשים פינה טהורה של ספורט.
מחבב את אברהמי, מחבב את רובכם, אבל חלאס. באמת.
תתרכזו בדברים החשובים.
למשל, מה עם אלכסיס סאנצ'ז? וססק לבארסה? איזה קבוצה, אה?
ורומא? מה קורה עם רומא? יובה בונה גם קבוצה יפה, לא? הסרייה A חוזרת? קרליטו יעבור לאינטר?
יאללה חברים, להתעורר! להתעורר!!!

ניינר 30 ביולי 2011

אתה צודק! מבאס לראות שאתר הספורט המעולה הזה הפך לבמה לבלוגים פוליטיים משעממים למדי

ויכסלפיש 31 ביולי 2011

הדיון הפוליטי/חברתי פה מאוד מעניין ואינו ברמת הטוקבקים ולכן יש לו מקום מכובד

צור שפי – לייק. כדאי להבדיל בין "כיבוש" כעובדה קיימת לבין "כיבוש" כתהליך תעשייתי של שפיכת כספים על מאכערים מקורבים סוחרי קרקעות סוחרי נשק מקימי גדר וכו'. לדעתי ישראל לא צריכה לסגת מהגדה ללא תנאי אלא אחרי הסכם עם הפלסטינים, אבל אפשר וצריך לצמצם מאוד את התקציבים המופנים לשטח, ואגב למיטב ידיעתי יש רוב חילוני קטן בהתנחלויות, כולל אריאל ומעלה אדומים, כלומר אין סיבה לזרוע שנאה כלפי דתיים בלבד. רבים מהמתנחלים קיבלו איכות חיים במחיר מוזל והגיעו מטעמי כדאיות.

רוב פקידי האוצר הם סמרטוטים של בעלי ההון, ומרפדים את דרכם לתפקיד הבא בכל מיני מניפולציות וקיצוצים על חשבון החלשים. הלוואי שהיה פה קפיטליזם, 20 משפחות וכמה ועדי עובדים חזקים זה אוליגרכיה בנוסח העולם השלישי.

בעניין כדורגל: אלכסיס סאנצ'ז אמור להחליף את בויאן קרקיץ' בספסל ?

דורון ד 31 ביולי 2011

אברהמי, פייר כל הכבוד (בלי טיפת ציניות).
אני נהנה לקרוא את הפוסטים שלך (עוד מימי וואלה העליזים). בעמדות מחוץ לספורט אני לא תמיד מסכים איתך אבל עדיין קורא כי נקודת המבט שלך מעניינת. כיף לקרוא מישהו עם עמדות כמו שלך שלא מתיישר וקופץ לדום עם דברי השטנה וההבל של גדעון לוי (שכמו שציינת יפה, הם תמיד גם מריחים מאיזו תשורה שבדרך).אתה מוכיח שאפשר להיות איש שמאל ועדיין להיות ביקורתי וכן.

סחתיין.

אדם 58 31 ביולי 2011

יש לטענה של גדעון לוי בעיה "קטנה" בחשבון. החזרה של המתנחלים לגבולות הקו הירוק תגרום לזנוק אדיר במחירי הדירות ובמחירי השכרת הדירות ולא להוזלה שלהן. כי היה צורך למצוא באופן מידי דיור לאותם מאות אלפי אנשים. כך שאפילו לשיטתו, אין פה זבנג וגמרנו.

Comments closed