תווית אזהרה (על המוות של ג'וניור סייאו)

In כללי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אני רוצה, קצת באיחור, להתייחס להתאבדות של ג'וניור סייאו.

קודם כל כשחקן: הוא היה מייצג נפלא של בני אי שמגיעים לאוניברסיטה אחת ומשחקים בה תפקיד מסויים, והוא הקים מורשת בסן דייגו, ואני גם באמת מאמין שהוא הבסיס שעליו נולד התפקיד המודרני של הליינבקר. אפשר לפרט, ואפשר לסכם שסייאו המציא את תפקיד הליינבקר כאחד שתמיד, אבל תמיד, נמצא היכן שהמהלך נגמר. במילים אחרות: יכול להיות שריי לואיס או אורלקר היו ממציאים את העמדה, אבל סייאו פתח את הדלת הזו.

ועכשיו למוות ולדיון עליו. אני לא יודע עד איזו מידה, אבל אני בטוח שג'וניור סייאו (ושחקנים אחרים, לפחות מהדור הנוכחי) הבין שלשחק פוטבול זה לא משהו שהולך לשפר את איכות החיים שלך בפנסיה. השאלה עכשיו היא אם הוא ידע עד כמה מזיק זה להתנגש בגורילות אחרות במהירויות מפחידות, 16 פעמים בשנה.

זאת אומרת שסייאו ידע שיש מצב שהוא לא יוכל להרים את הילדים שלו על הילדים, והברכיים שלו יהיו דפוקות כבר בגיל ארבעים. עכשיו הדיון הוא עד כמה סייאו ידע, אם בכלל, שלשחק פוטבול מקצועני עלול להוביל לדמנציה, דכאון, ותחושות אובדניות. אנחנו לא מדברים כאן על המהות, אנחנו מדסקסים את הווליום.

זאת אומרת שסייאו אמר: אני מוכן. אני מוכן לדפוק את הדבר המפואר הזה, הגוף שלי, בעתיד הרחוק למען הווה שכולל תהילה, וכסף, ונשים, ואדרנלין, ומה שאתה לא יכול לחלום עליו.

וככה זה אמור להישאר. כל חוזה בליגת הפוטבול צריך לכלול סעיף שיבהיר לשחקנים את הסיכונים שמלווים למשחק. כל שידור טלוויזיה אמור לכלול, כמו באותיות הקטנות של הפרסומות, אזהרה לצופים. מי שמוכן לקחת את הסיכון הזה שישחק, מי שרוצה יצפה במשחק.

יש תעשייה הרבה יותר גדולה מפוטבול מקצועני שמתנהלת ככה. מי שרוצה לעשן עושה זאת למרות האזהרה הענקית על הקופסא.

ָָ

וככה נמחקות שורות נעורים:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

23 Comments

עומרי 6 במאי 2012

זה מכוון הקליפ של הביסטי בויז אני מניח. שבוע עצוב.

חמוס 7 במאי 2012

ואתה, היית רוצה ?

זאב אברהמי 7 במאי 2012

חמוס, אם אתה שואל כאוהד: אז אין לי ספק שאני אצפה בענף גם בשנה הבאה.

אם השאלה היא האם הייתי לוקח קריירה על אף הסיכונים? לגמרי. כבועט.

ג'ורג' 7 במאי 2012

ד"ר דניאל איימן הוא ה-מומחה (בהא הידיעה, כפו שאומרים) למחקרי מוח. הוא הקדיש חלק נכבד מהקריירה שלו למיפוי ואיבחון מוחות של שחקני NFL. הוא בדק משהו כמו 150 שחקנים. מאד מומלץ לחטט באינטרנט ולמצוא מה הוא אומר. בקצרה מה שהוא אומר זה שבלי שום ספק פוטבול דופק את המוח. (ובתור פסיכיאטר שגם מתמחה במיפוי נירולוגי הוא גם מוסיף שהנזקים ששחקני פוטבול גורמים לעצמם הם ברי תיקון.)
http://www.sacbee.com/2012/05/03/4463281/daniel-g-amen-md-responds-to-junior.html

http://www.amenclinics.com

גיל 7 במאי 2012

אני לא חושב שעד לשנים האחרונות שחקנים ידעו את ההקף של הפגיעות בעצמם. הם בטח ידעו שזה לא בריא אבל חשבו בעיקר כמו שכתבת שזה דופק את הברכיים וגם אם יהיה קצת כואב, זה לא יהיה משהו כל כך חמור. על משככבי הכאבים ועל פגיעות הראש החמורות והדמנציה לא זכור לי שדיברו עד לפני 5-6 שנים.

זאב אברהמי 7 במאי 2012

גיל זה ברור,

עכשיו השאלה היא לגבי העתיד. או שאתה משנה את הענף, או שאתה נותן לאנשים בוגרים אפשרויות בחירה מתוך ידיעה שזה הסיכון.

גיל 7 במאי 2012

אברהמי, הענף כבר השתנה. השנתיים האחרונות (מאז חוק בריידי בעצם) יש עדיפות גדולה להתקפה ודגל על כל מגע עם הק"ב. הגנה לא יכולה לשחק כמו שצריך ויש כאלו שסבורים שבקרוב לא יהיו פאנטים בכלל והגנה על הק"ב תהיה כמו על פאנטר. השינויים הללו ימשיכו להתרחש ואנשים עדיין ישחקו פוטבול אבל לדעתי הפופולאריות שלו בטווח הארוך תרד.

ג'ורג' 7 במאי 2012

נראה לי שאולי צועדים פה במעגל מסוים. היה כבר דיון על זה בדה-באזר לפני כמה ימים. אני מאמין שזה לא כזה שחור ולבן כפי שאתה מעמיד את זה. לא משנים את הענף ביום אחד ולא מכניסים סעיפים כאלו בחוזים תוך יום אחד. זה תהליך. אבל מה שיהיה יותר מענין, לדעתי, זה מה יקרה ב 10-20 שנה הקרובות מבחינת הורים שיתנו (או יאסרו) על ילדיהם לשחק ברמות התיכון והקולג'. באיזה שלב ההבנה שזה משחק הרסני יכריע את הכף מול הפיתוי הכספי – אם בכלל. אבל שוב, כל זה כבר דוסקס פה די בהרחבה.

זאב אברהמי 7 במאי 2012

גיל, ברור שהוא השתנה, גם בגלל החשיפה, וגם בגלל שזה יותר מוכר (פחות אלימות ויותר פירוטכניקה אווירית), אבל השינוי האמיתי במשחק לא יהיה בחוקים הטכניים שלו, אלא בעובדה שנערים או הורים של ילדים ידחפו אותם מחוץ לענף.

גיל 7 במאי 2012

אבל גם זה כבר קורה. קורט וורנר שעובד עבור הNFL אמר שהוא לא ירשה לילד שלו לשחק פוטבול. כמוהו יש רבים. אני חושב שבטווח הארוך יהיו פחות אנשים שנכנסים לזה וזה ישפיע על האיכות.

YG 7 במאי 2012

תשאל כל ילד ונער (גם שלושת רבעי מהמבוגרים) בארה"ב אם בשביל לשחק ב-NFL הוא מוכן להסתכן בפציעות עתידיות, מוכן לקחת סמים, כולם יגידו לך שכן.

עד שאתה לא מרגיש פיזית את הבעיה, כשכבר מאוחר, הרצון לגעת בהצלחה גובר על כל הגיון.

גלן 7 במאי 2012

זאב בעדינות. מי שמשווה את זה לעישון מראה לטעמי על חוסר הבנה מוחלט לעניין ובעיקר חוסר הבנה של רפואה ומחקר אפידימיולוגי וזה ניחא כי זה קצת מקצוע ודורש הבנה. זה גם דורש משהו אחר לצערי שהוא יותר גרוע- להתייחס לשיטחי והסנסציוני ולא למציאות שהיא לא רק יותר מורכבת אלא בכלל (פשוט בכלל, לא קצת בכלל ולא מעט בכלל , אלא לגמרי בכלל) לא מוכחת. ובמקום 4 שורות יכולתי להסתפק במילה אחת. דמגוגיה!

בית הקברות של האפידימיולוגיה מלא בתופעות שהושוו לעישון שהינה תופעה כמעט חד פעמית בעת המודרנית. בכל אלמנט הימורי, אני שם את מרבית כספי שגם העניין הזה של החבלות ומשמעותם לחיי הספורטאים, יגמר שם. הבעיה שיש פוליטיקאים ומכתיבי דעת קהל שטחיים (התרחק מהם, זאב) שאולי יצליחו בסוף במלאכתם מבלי לתת דין וחשבון.

למי ששואל- מה יקרה אם טעית וזה יוכח בסוף שחור על גבי לבן. ובכן אני לפחות אמשיך להתעקש על זכותי הבסיסית להיות ליברל שזאת לא התעקשות כ"כ רעה. דהיינו אל תבלבלו לי את הראש מה לעשות ומה לא לעשות עד שתהיו משוכנעים שיש לזה השפעה רעה עלי או החברה. לא רגע לפני עם פסוידו מדע.

גלן 7 במאי 2012

ופה אני מסכים עם גיל- מספיק שהאסוציאציה עישון- NFL תהיה חזקה בתודעה הציבורית כדאי שוורנר לא יהיה האבא היחידי שמונע מהבן שלו פוטבול. ההשפעה היא כל כך ענקית ותהיה הרסנית ולא הפיכה עד שנשמע מאד הגיוני שבשטות אחת, חוסר מקצועיות ושיטחיות יהרסו הכל במחי יד.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 7 במאי 2012

glenn

I am not comparing. I am writing that i it is proofed, players should play it and viewers can watch it but under the warning that this game might cause damages.

גיל 7 במאי 2012

נכון, ההשוואות לעישון הן קצת דמגוגיות אבל מצד שני כן יש מחקרים שמראים על הקשר בין פגיעות ראש בזמן משחקים (כולל כדורגל) והשפעות ארוכות טווח על זיכרון וכו'. מן הסתם זה לא חד חד ערכי אבל הקשר קיים. הרי אף אחד לא חושב ש300 קילו ששותלים אותך באדמה עושה טוב לבריאות שלך.

ג'ורג' 7 במאי 2012

אבל דווקא הדוגמה של וורנר עלולה להיות דוגמה לא טובה. כורי פחם לא רוצים שבניהם יהיהו כמוהם; סנדלרים רוצים לשלוח את ילדיהם ללימודי משפטים; חקלאים רוצים שבניהם יהיו רופאים (או לפחות מנהלים) יותר מזה שהם רוצים שידעו איך לחרוש ולזרוע. כמעט כל אבא רוצה שלבן שלו יהיה עתיד יותר טוב משהיה לו. זו תופעה גלובלית (ואני מוציא מן המשוואה חברות מסורתיות יותר [לא דתיות בהכרח], אולי פרימיטיביות משהו בהשוואה לעולם המערבי, ששם זה מצופה שהבן ילך בעקבות אביו).
אז אולי וורנר לא רוצה שהילד שלו ידפוק את הראש כמו אבא שלו ואולי זה לגיטימי, אבל אולי הוא גם רוצה שהוא יהיה כומר – בלי שום קשר לפוטבול ועם הרבה קשר לאמונה הנוצרית שלו? אולי, מה אנחנו יודעים?

ניינר 7 במאי 2012

בוא נשאל את קורט וורנר אם בדיעבד הוא היה מעדיף להמשיך להעמיס מדפים בסופרמרקט או לשחק ולעשות מיליונים?

גיל 7 במאי 2012

זה לא קשור מה הוא עשה בקריירה שלו. היום הוא הרבה יותר חכם ממה שהיה בעבר ואל תשכח שהוא פרש כי הוא חשש מהזעזועי מוח הללו.

ג'ורג' 7 במאי 2012

אין לנו וויכוח על זה. אני לא אומר שזו דוגמה רעה – רק שהיא עלולה גם להיות מוטעית בגלל הגורמים שטענתי. אגב, וורנר אם אני לא טועה גם היה פרשן עבור ESPN. מוזר לי שאם הוא באמת נגד הפגיעות בפוטבול ונגד זה שהבן שלו ישחק, שהוא עדיין ממשיך להתפרנס מהתעשיה. ואני לא מדבר פה על כסף. יש לו כבר מספיק מיליונים ע"מ לשבת בבית ולא לעשות כלום לשארית חייו. אני מדבר על ההזדהות עם פוטבול.

יריב 9 במאי 2012

ג'ורג', סנדלרים רוצים לשלוח את ילדיהם ללימודי משפטים, אבל עורכי דין לא רוצים לשלוח את ילדיהם ללימודי סנדלרות. ספורטאי מקצוען זה מקצוע עילית מבחינה כלכלית וחברתית כאחד, אז אם מי שעסקו בו לא רוצים שילדיהם יעסקו בו זה מאוד משמעותי. כמובן, יכול להיות שוורנר הוא חריג מכל מיני סיבות, מה אנחנו יודעים.

ניינר 7 במאי 2012

ג'ורג' אני מסכים איתך. חוץ מזה, הבן של וורנר בטח לא צריך ללכת לשחק פוטבול כי עתידו הכלכלי כבר מובטח. אני מת על וורנר אבל יש בהתנהלות שלו צביעות

גיל 9 במאי 2012

מה בדיוק צבוע בזה שהוא חושב אחרת אחרי מה שהוא עבר? להפך, יש הרבה יושרה בלומר דברים לא פופולאריים כאלו.

דורפן 8 במאי 2012

ניינר – אז אנחנו מגיעים לפוטבול כהסתעפות של אגרוף. לא החלום האולטמטיבי לילד האמריקאי מכל שכבה – אלא משהו שעושים רק אלו שאין להם ברירה.

Comments closed