הנה שאלה בשבילכם: מה המאזן של ג'רי ווסט בסדרות גמר כשחקן?
לא לא, אין צורך לרוץ לגוגל. זה בסדר אם אתם לא יודעים. למעשה, אם אתם לא עכברי NBA, אני יוצא מנקודת הנחה שאתם לא יודעים (במקרה שאתם כן, או שהנתון נמצא אצלכם בראש, או שאתם אשכרה יכולים לחשב את זה כי אתם מצליחים לזכור מי היה בכל גמר יותר מ-50 שנה אחורה).
אבל בכל זאת, ג'רי ווסט. מדובר בפאקינג לוגו. כמה שחקנים כבר זוכים בכבוד של להיות הלוגו של הליגה הבכירה ביותר בענף הספורט שלו (התשובה: אחד). מדובר בשחקן היחיד שקיבל את פרס ה-MVP של סדרת גמר, למרות שהיה בצד המפסיד (ב-1969, הוא היה עד כדי כך מרשים). כנראה שראיתם היילייטס שלו, כנראה שגם שמעתם אחרים מספרים עליו סיפורים, מפארים את יכולותיו, מתארים את גדולתו.
אחרי כל הדיבורים על ההישג המדהים של לברון של שמונה סדרות גמר רצופות, הגיעו המשחקים עצמם, ארבעה בלבד. ועכשיו, באופן טבעי, יש דיבורים על המספרים הפחות מדהימים שלו בגמרים הללו. 3 מ-9. זה רשמי, מספר הגמרים שג'ורדן ניצח זהה למספר הגמרים שלברון הפסיד.
שלוש אליפויות. אחת יותר מג'בייל מגי. יש לו פי שניים הפסדים בגמר. שניים מהן בסוויפ.
אני רואה הרבה התעסקויות בשאלות כמו איך המספרים שלו ישפיעו בטווח הארוך, איך נזכור אותו עם מאזן של 3-9, והאם זה יאפיל על כל הדברים האחרים שאנחנו רואים ממנו. אנחנו מאד אוהבים לדבר על היסטוריה ומורשת. כל כך הרבה דיבורי מורשת, שלעיתים מרגיש שאנחנו עוסקים יותר במה נזכור מהשחקן מאשר בליהנות ממנו עכשיו, בזמן אמת.
אז בזמן שאתם מהרהרים במורשת של לברון ג'יימס, הנה התשובה לשאלה בפתיחת הפוסט:
1 מ-9. ג'רי ווסט, ה-ל-ו-ג-ו, ניצח בסדרת גמר אחת, והפסיד בשמונה.
67 Comments
אז מה הטענה פה? שבסוף לא זוכרים? כי אף אחד לא מדבר על ג'רי ווסט כשעושים דירוגים של טופ 10 למשל
אגב הלוגו יצא ב69, אם היה יוצא היום מישהו סופר את ג'רי ווסט בכלל?
הפוסטים שלי הם כמו אומנות מופשטת, כל אחד רואה את הטענה שהוא רוצה לראות.
אוקיי
+1 LOL
ג'רי ווסט תמיד בדיונים על מספרי שניים הגדולים בהיסטוריה שהם לא ג'ורדן
הוא לא בדיונים על מספר 2. מאתגר אותך למצוא רשימה אחת שהוא בטופ 5, יפתיע אותי אם יהיה בטופ 10 בכלל
מספרי שתיים. סקנד-גארדס
סבבה, מספרי שתיים. לא הבנתי איך זה קשור למה שכתבתי למעלה. טופ 10 הוא לא
אני לא אוהב את כל הדירוגים ההיפותטיים האלה, אבל נראה לי שאם יש אנשים שמחשיבים אותך שני רק לג'ורדן בעמדה הספציפית ששיחקת, זה לא רע
מסכים. לא רע בכלל
בבקשה:
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4415522,00.html
אמ;לק: שרון דוידוביץ' דירג אותו שלישי אחרי ג'ורדן וקובי ברשימת הפוינט-גארדים.
זו העמדה הכי חלשה היסטורית והיום הוא יהיה מדורג אולי 3 (אחרי קובי) אם לא רביעי אחרי וייד.
לא יודע לגבי חלשה היסטורית. זה נכון שיש הטייה בדיונים האלו ל-3 עמדות: סנטר, סמול פורוורד ופוינט גארד.
עד כמה זה רלבנטי היום? לברון הוא כאילו סמול פורוורד אבל אין לו באמת עמדה לפי ההגדרה הקלאסית
מסכים. במחשבה שנייה גם קארי טוב ממנו.
אין לך שום דרך לקבוע את זה בכזו נחרצות, 50 שנות משחק מפרידות ביניהם. מעניין מה הייתה ההשפעה ההיסטורית של קארי אם היה משחק בעידן ללא קשת השלוש, שנשלט ע"י סנטרים.
או להבדיל, מעניין כמה קארים פוטנציאליים המשחק פיספס כי לא התאימו לתקופה
אתה צודק שאי אפשר להשוות בין תקופות. נראה לי שווסט היה כנראה יותר גדול היום.
כל הרעש הזה של הדירוגים ההיסטוריים כבר יצא מכל החורים.
כל אחד משתמש בנתונים שמתאימים לאג'נדה שלו. יש כל כך הרבה סטטיסטיקות שלא בעיה למצוא כאלו שיתמכו בצד אחד, וכאלה שיתמכו בצד הנגדי.
האם הרעש סביב ה 3 מ-9 של לברון הוא בעקבות טענה שהוא אחד מ 20-30 השחקנים הגדולים בהסטוריה או הטענה שהוא מס' 1?
אם מישהו יטען שג'רי ווסט היה הגדול בהיסטוריה, אתה חושב שלא ישתמשו ב-1 מ-9 נגדו?
עזוב זו מחשבה מורכבת מדי לאוהדי לברון. הם כמוהו מנסים לדרוס את דעת הקהל עם השרירים והכוח. בלי טיפת אלגנטיות.
כמעט לכל כותב פוסטים בדה באזר יש משהו שמגדיר אותו, דורפן: מייסד דה-באזר, ואוהד קבוצה זניחה; דובינסק, דוקטור לניהול ספורט; וכך הלאה. כשמגיעים לבן-יהודה:… כלום. זה מה שמגדיר את הכותב? זה מדאיג הרבה יותר ממקומו של ג'רי ווסט, סיינפלד או לואיס במורשת ה-NBA. לגבי ווסט, אני לא בטוח שאת ווסט שמו על הלוגו בגלל איכותו כשחקן (ולא מזלזל בו), קראתי באיזה מקום שזה בגלל התנועה האסטטית והקליעה המושלמת. אין לי מושג אם זה באמת נכון, אבל באופן כללי הלוגו נראה לי סבבה.
מה שמגדיר אותי זה ההעלמויות התדירות שלי.
אכן, ציין זאת שנדע, אחרת אנחנו בחוסר ודעות, מגששים באפלה ;)
האמת שעכשיו שאני חושב על זה מוזר מאוד שעוד לא עלתה טענה שצריך להחליף את הלוגו למשהו יותר כוללני, דהיינו לא שחקן לבן
הנה בורוביץ מפציע תחת שם בדוי עם האג'נדה הקבועה…
האמת ראיתי לא מזמן דוקו של הלייקרס סלטיקס בן 3 פרקים של שעה וחצי (סופר מומלץ!).
הזוי לחשוב על זה היום אבל עד שנת 84, משחקים בכלל לא היו משודרים, או שהיו משודרים מוקלט כמה שעות אח"כ בשעות הקטנות של הלילה.
רוצה לומר – ה NBA עניינה פה ושם אבל בגדול היא היתה מוצר די מת.
דוראנט התחיל את הנפילה, היא כרגע בתחילתה, אוטוטו תהיה כבר בעיצומה.
איזה שטויות. הליגה בשיא העניין שלה מכל בחינה וכל מדד אפשרי. הדומיננטיות של ג"ס רק עוזרת לזה.
וחלאס אני כבר לא יכול לשמוע אנשים שחושבים כמה הליגה גרועה וכמה פעם היה יותר טוב. די. תקראו קצת כתבות ספורט ברמה! הכדורסל היום הוא פי עשר מקצועני מפעם הרבה יותר יפה מפעם והשחקנים יותר טובים מפעם אז תפתחו את העיניים ותהנו ממה שהולך פה
מה קורה פרימו שוב התחלת עם השטויות?
הליגה שוברת שיאי רייטינג. אם כבר ירידה אצל חובבי לברון אבל גם זה לא סביר כי הם מכורים. הליגה בירידה כמו שמיאמי אוטוטו מנצחת את פילי.
גם צ'מברליין לוזר. שלא לדבר על מאלון, נאש וברקלי (על יואינג אני לא מדבר, הוא באמת לוזר). מוכן להתחלף עם כולם על כל הלחצים בהם הם עומדים (ווסט סיפר על התקפי חרדה ודכאונות). לא הכל עניין של שורה תחתונה ומספרים. ובלי קשר וכפרפרזה על דברי קאטו הזקן: לברון לעולם לא יהיה ג'ורדן.
מאלון באמת לוזר. שנתיים רצוף לא הגיע לגמר כשג'ורדן פרש ואחרי זה עבר לאחת הקבוצות ההיסטוריות של הלייקרס והצליח להפסיד גם איתם לפאקינג דטרוייט. זו הגדרה מילונית ללוזר.
יש הבדל, לברון לקח קבוצה שאם היו ליגות בNBA היא כבר הייתה בליגה ארצית.
ג'רי ווסט היה בקבוצה שבלעדיו הייתה מגיע לחצי/גמר
אבל מי שגרם לקליבלנד להיות קבוצת ארצית זה מי שמבריח משם כל דבר טוב ואז מתלונן שהוא לבד
ביצה… תרנגולת… אתה יודע
ההבדל הוא שלא ווסט ולא התקשורת מפמפמים שווסט השחקן הטוב אי פעם או בתחרות על התואר הזה
זה פיזיקה אלמנטרית: אם פקסון מפספס שלשה, האיכות של ג׳ורדן כשחקן יורדת.
אבל הוא לא. פיזיקה פשוטה, בהינתן מהירות הזריקה וזויתה, מיקום הוצאת הכדור והמקום שאליו כיוון רואים שיצא בול רק רשת. ולשאלה, מי לימד את פקסון פיזיקה, ברור שג'ורדן.
אתם צריכים להתייחס לדרש, לא לפשט.
הרעיון הוא שלאף אחד אין מילה אחת רעה או ביקורתית להגיד על ג'רי ווסט והוא אכן הפסיד בהרבה גמרים.
לברון שחקן עצום, בלי קשר למספרים או לתארים.
בדיונים על השחקנים הטובים בהיסטוריה עולים שמות כמו בארקלי ומאלון שאין להם תואר אליפות אחד. אז טולו קורה מבין עיניכם ותנו קצת קרדיט ללברון. בכל זאת, האיש יודע קצת כדורסל
אני לו חושב שמישהו שפוי לא ישים אותו בטופ 5 בלי קשר לאליפויות, אבל המאזן בגמרים משפיע על הבחירה של מי הכי גדול.
זה אתה שמגדיר שפיות? חמשת הראשונים שלי. 1.מגי'ק 2. ג'ורדן 3. ג'אבר 4. בירד 5. ראסל 6. קובי. 7.שאקיל 8.דאנקן 9.צ'מברליין 10.לברון. עד סוף הקריירה יש מצב שדוראנט וקרי יעברו אותו.
ראית לא סקרוב אפילו לטופ 5 למרות שגם טופ 10 זה מכובד.
אתה חייב להגיד לי איפה עשית את הדוקטורט ברפואה שלך
האיש יודע כדורסל, בזה אין ספק, השאלה ההיפותטית ששואלים היא איך שחקן כזה טוב ששולט בליגה כבר עשור מבחינת יכולת אישית לא מצא קומבינציה שתהפוך את הקבוצה שלו למה שגולדן סטייט עושים.
לוזר הוא בטוח לא , טופ 5 בכל הזמנים כנראה אבל יש תחושה חמוצה בעיקר בגלל הצורה שבה הקבוצות שלו נראות כשהן מפסידות
איך לא דרש מאמן בסקאלה של ג׳קסון/פופוביץ?
אגב איבן לנדל עשה דבר דומה באליפות ארצות הברית-הגיע 8 שנים ברציפות לגמר, ניצח 3 והפסיד 5, הוא לוזר? לא, אבל קונורס לקח את אותו טורניר 5 פעמים למרות שקיבל מפנדל 6-0 6-0 פעם בטורניר רשמי
שתי נקודות-
ספורט אישי שונה מקבוצתי. מאד
מאמנים בקליבר שהזכרת יש מעטים.
זה בדיוק הענין. ספורט אישי מול קבוצתי.
ללנדל או לקונורס לא היה ג'ורג' היל שמחטיא מהעונשין או ג'ייאר סמית שמחטיא את החיים.
לכן ניסיון לחץ מהישגים קבוצתיים אמירה *מוחלטת* על יכולת אישית – מופרך.
הגיון מניין ההפסדים בגמרים אומר שלאו מסי היה צריך להיכשל לפני הגמר, כי את הגמר סופרים לו כהוכחה לחולשתו. הוא 0 מ-1 בגמר מונדיאל. זה פחות מלברון ואפילו מווסט.
הטיעונים שלך הופכים הזויים ככול שהזמן מתקדם. העיקר למצוא תירוץ. מסי קבלן אליפויות לברון קבלן גמרים זה דרגה מתחת. אם אתה מתעקש להזכיר אליפות עולם אז לברון מגה לוזר. הוא הפסיד עם נבחרת חלומות לפאקינג פאפלוקס. אני חוזר פאקינג פאפלוקס. כמובן שהכתם לא רק עליו אבל פאקינג פאפלוקס.
פנדל- לנדל
מה הסיפור עם היד השבורה?
אחרי מה שהיה במשחק הראשון, לברון בתסכולו נתן אגרוף לאיזה לוח בחדר ההלבשה או במלון ושבר/סדק את יד שמאל. שיחק ככה את 3 המשחקים הבאים.
זה עלה לו (כנראה) בשבירת שיא משחקי ה 40 נקודות בפלייאוף ששייך לו במשותף עם……ג'רי ווסט
עוד פעם ג'רי ווסט… די איתו.
וואלה? ונזכר לספר את זה עכשיו? מי היה השחקן שכינס מסיבת עיתונאים על עתידו בזמן משחקי גמר שקבוצתו לא השתתפה? משום מה יש לי את רונאלדו בראש.
אם הוא משחק עם יד שבורה, המינימום זה שלא יציקו לו ביד הזאת. אם הוא היה יודע, השומרים שלו היו הורגים אותו.
עוד תירוץ בשלל תירוצים שלו ועוד קלאסה בהקטנת יריב. פרימדונה ונבל בכל רמח איבריו. חכה לשנה הבאה, כמות התירוצים כשהוא לא יקח אליפות ישברו שיאים היסטורים. ממליץ להצטייד בהרבה טישו מבעוד מועד
מה שמעניין שיחסית לעולם שנבנה ומתבסס סביב נראטיבים ותודעות, אנשים נוטים במופגן להאדיר מספרים וזלזל בתחושות.
פוסט נהדר בעיני
מבחינתי המורשת של ווסט היא בכך שמנע את הטרייד המפגר קליי תמורת לאב ורק בשביל זה הוא hof עבורי
אני לא יודע איפה הוא ממוקם ככדורסלן (אני לא מבין את אלה שחושבים שקובי לפניו למשל) אבל כמנהל, נדמה לי שאין ספק בכלל שהוא הגדול מכולם ובהפרש, ומה שהוא מנע מהווריורס לעשות זה באמת אחת מנקודות השיא שלו
אני לא חושב שזה הוא. אני חושב שסטף נכנס אליו והפך שולחם שהוא לא מסכים לטרייד. הוא היה מודע שתוך שנתיים דוראנט מסיים חוזה ורצה ששלושתם יהיו ביחד. לג'רי ווסט לא היתה בררה והוא התקפל והשאיר את קלי. ככה גם זאזא הגיע לקבוצה.
בודאי שזה הוא. קרי לא היה אז הכוכב שהוא היום שיכול להפוך שולחנות ובכלל הוא לא הטיפוס שיעשה את זה. ווסט נלחם מול כל הארגון נגד הטרייד המפגר הזה ולמרבה המזל הצליח. החלק שלו בבניית הקבוצה הנוכחית של גס הוא עצום ורב
אני זוכר איך קרי הלך עם אבא שלו וגם הלך עם אבא של קלי לבקש שישאירו אותו. הוא גם אסף חתימות מעל 60% מכל השחקנים. כל זה רק כדי שקלי יישאר. הוא טען שהוא לא יצליח להיות ספלאש עם לאב.
לזה אתה קורא להפוך שולחן? :)
זה היה בנוסף לשולחן, הוא גם איים לשבור כסא ויד ימין על לוח חדש ההלבשה. על-מה אתה מדבר, עשה המון בלגאן. זרק גירים על ווסט מחוץ לקשת.
גיל אני לא מבין איך אתה רושם משפט כזה אפילו בסוגריים. קובי היה חלק מרכזי בשושלת כשלא באמת אפשר להגיד מי היה מספר אחד. משהו בסגנון המצב שיש כרגע בין דוראנט לקרי. אחרי זה לקח שתי אליפויות עם פאו גאסול כסייד קיק. מול רביעיה של בוסטון. אין ספק שווסט היה שחקן ענק אבל מה לעשות שצריך גם אליפויות ככוכב כדי להיות בטופ של הרשימות. אחת הסיבות שביילור שיהיה שחקן עצום לא נזכר בכלל בדיונים כאלה הוא בדיוק מהסיבה שמעולם לא לקח אליפות.
ג'רי ווסט הוא לבן, וכדי לנסות ולקבע נרטיב של שליטה לבנה בליגה (בשנות ההשתלטות של השחקן השחור על הליגה) נבחר לשמש כלוגו של הליגה. ככה פשוט.
כל כך לבן, שאפילו הצללית שלו בלוגו היא לבנה
הליגה מעולם לא זיהתה את הלוגו עם ווסט. לא שזה לא הוא, המעצב כן תיאר מפורשות על איזו תמונה הוא התבסס, אבל אין שום קשר ל"נרטיב של שליטה לבנה בליגה".
אתה בעצמך אומר "המעצב כן תיאר מפורשות על איזו תמונה הוא התבסס", כך שלומר שהלוגו אינו ג'רי ווסט זאת התחכמות.
והיו שחקנים שחורים לא פחות אסתטיים במשחקם מווסט אפילו בתקופתו. משהייה רבת שנים בארה"ב אני מרגיש ביטחון מלא להצהיר את מה שהצהרתי, לצערי.
למה אתה מגיב עם שמות שונים?
לגבי הליגה, הנקודה היא שהליגה לא רמזה אפילו שהסמל הוא "שחקן לבן" בשום שלב. לא בשנות ה70 ולא היום. לגבי המעצב, הוא גם אמר מפורשות למה הוא בחר בתמונה הזו, אז אתה מאמין לו או לא?
אתה יכול להצהיר מה שאתה רוצה, אבל אם הטיעון שלך הוא "חייתי שנים בארה"ב" אז הוא לא משכנע.
לצערך יצאת חומוס. לא אמין.
מספרים זה עניין שקל מאד לסובב לטובתך איך שנוח לך.
אז הפסיד 6 גמרים, אבל 5 מה 6 היו לקבוצות שוות או טובות משלו. גם סן אנטוניו וגם ג"ס הן שושלות מפוארות.
זה הרבה יותר מביש להפסיד 4-2 למאבס מאשר סוויפ מול ג"ס או ס"א.
צר לי, אבל האליפות של מיאמי מול ס"א או של הקאבס מול ג"ס מרשימה אותי הרבה יותר מהטבח של הלייקרס בפילי או ניו ג'רזי, או הניצחון של שיקגו על סיאטל.
הסיפור של לברון באמת פסיכי. מגיל 16-17 אנשים, ולא סתם אנשים – המומחים הכי גדולים, אומרים עליו שכשהוא יסיים את הקריירה, הוא יזכר כשחקן הגדול בהסטוריה. זה בלתי נתפס. יש אין ספור שחקנים שמגיעים עם טונה של הייפ לליגה. ג'ורדן הבא, מג'יק הבא, לארי הבא ומה לא. על אף אחד לא אמרו – יהיה הגדול בהסטוריה. ממש בלתי נתפס. ואז הוא מגיע ל-NBA, משחק, וואלה – אשכרה משחק כמו השחקן הגדול בהסטוריה. משחק אחרי משחק, עונה אחרי עונה. כבר 15 שנה. אי אפשר להפריז בכמה שהוא טוב. על המגרש, זאת אומרת. כשחקן כדורסל.
ועדיין, בסופו של דבר, בכל ההסטוריה של הליגה, ואף בעולם האפרורי שמחוצה לה, מעולם לא היה נסיון מוצלח לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אז אם אתה הולך להיות גם המאמן וגם ה-GM של הקבוצה שלך, שיהיה בכיף, אבל אבל אל תבוא בטענות על התפקוד של שאר הקבוצה. אתה בחרת אותם. האחריות שלך. הייתה לו יד חופשית להרכיב את הקבוצה שהוא רוצה. מהמאמן ועד אחרון השחקנים. מן הסתם בגבולות חוקי השכר של הליגה וכו', כמו בכל קבוצה. וזה מה שהוא בנה סביבו. זה שלו. ההצלחות הן שלו. וגם הכשלונות.
לכן הנראטיב הזה שאומר שלברון עשה מעבר למה שאנושי לעשות עם קבוצה חלשה סביבו פשוט לא מחזיק מים.
ראה לי שאתה דיי סותר את עצמך במשפטים הראשונים אבל בגדול מסכים עם רוח התגובה.
כשאומרים על מישהו שהוא הג'ורדן הבא נראה לי שבמילים אחרות אומרים הגדול בהיסטוריה. עניין שולי של מילים נרדפות ולוגיקה. אותו כנל לגבי שני האחרים שהזכרת עם תלות בזמן בו נאמר משפט כזה