נחגוג עם זהבי, נזכור את חבאבו

כדי להעריך את כל הטוב הזה שנוחת עלינו, עלינו לזכור את כל הרע

selfi-zehavi

לפני קצת למעלה משנה, ביקשתי מחבר שלי לכתוב כמה מילים על סיום המשחק של מכבי ת"א מול בני יהודה. במהלך ניסיונותיו לתאר את מה שהוא ראה, הוא הסביר ש"חייו של אוהד מתאפיינים ברגעים נדירים שהופכים לרצף של תמונות שצפות מעלה שוב ושוב".

13 חודשים אחר כך, אני חושב שאני סופסוף הבנתי למה הוא התכוון. כי מאז שיצאתי את בלומפילד קצת אחרי 23:00 בלילה ביום שני, אותן שלוש תמונות עולות לי לראש שוב ושוב, כמעט בלופ.

התמונה הראשונה היא של הכדור השטוח הזה של ערן זהבי, קפוא על הדשא, אי שם בין קליימן לרשת של הפועל ת"א, רק חלקיק שנייה לפני השיכרון חושים. התמונה השנייה היא של כל הספסל של מכבי ת"א דוהר לכיוון זהבי. שחקנים ומאמנים, במדי הקבוצה או באימוניות, כולם פשוט רצים באמוק על הדשא, התגובה הכי אינסטינקטיבית ויפה שיש. התמונה השלישית והאחרונה היא שלי ושל אבא שלי, נמצאים בגוש "המסתננים" בשער 13, צועקים אחד לשני הכי חזק שאפשר, כאילו מדובר בדבר היחיד וההגיוני ביותר שניתן לעשות באותו הרגע.

שלוש תמונות שמסמלות כנראה את הרגע המדהים ביותר שחוויתי בדרבי מאז ומעולם. שחווינו כולנו בדרבי מאז ומעולם. לפני המשחק ביום שני האחרון, בחרתי בדרבי ההוא מעונת 03/04, שמכבי הבקיעה שני שערים בחמש הדקות הראשונות וגמרה את המשחק, כמיוחד ביותר שנכחתי בו. עכשיו יש דרבי חדש שמחזיק בתואר הזה.

*

סליחה רגע, אנחנו מיד נמשיך, אבל עברו שתי דקות מאז הפעם האחרונה שצפיתי בזה:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

הערה: ייתכן ויש טעות במנגנון הספירה של יוטיוב שמראה נכון לעכשיו כ-1900 צפיות. אני משוכנע שרק אני צפיתי בזה מעל 2000 פעמים.

*

איזה רגע עצמתי היה הגול הזה, כמעט בלתי ניתן לתפיסה על ידי המוח האנושי. הכדור בסך הכל מילא את ייעודו ונכנס לשער, אבל המשמעויות שמאחורי הגול היו גדולות ורבות מדי לעכל ברגעים שבהם זה התרחש.

אובייקטיבית, זה קודם כל היה קאמבק מדהים. אתה לא זוכה כל יום להפוך פיגור של שער, כשאתה בנחיתות מספרית עם דקות ספורות על השעון, לניצחון ענק בשניות האחרונות בהחלט של תוספת הזמן.

אחר כך העובדה שכל זה נערך בבמה הזו של הדרבי התל אביבי, המשחק הטעון והאמוציונאלי ביותר בכדורגל הישראלי.

ולזה נוסיף את העובדה שהם אירחו. אנחנו עשינו את כל זה אצלם בבית (!). באותן שניות, המוח שלך בקושי מספיק ליידע אותך שבזמן שאתה חוגג כמו שמעולם לא חגגת, הצד השני נותר המום. עשרת אלפים אוהדים שלפני דקה חגגו ניצחון, רק מחפשים איפה לקבור את עצמם.

וכאילו שזה לא מספיק, אתה פתאום נזכר גם בקבוצה ההיא, מהדרום, זו ששחקניה פוזלים לכיוונך. אפשר רק לקוות שהפזילה הזו לא קשה מדי עבורם והם לא פספסו את הגול הזה שריסק להם את החלומות. שיידעו. שכולם יידעו. שחקניה, מאמניה ואוהדיה.

וזה לא עוד לא הכל. כי כשאתה נזכר בהפועל באר שבע, זה מוביל אותך לעובדה הכה פעוטה שכמעט ושכחת לחלוטין בעודך מנסה לגעת בשמיים… שזה עתה הגדלת את הפער בפסגה לשבע נקודות. כמעט "בקטנה".

והמוח לא יכול להניח גם לכל שאר הצופים בבית. לא של עשרות אלפי הצהובים, אלא של כל שאר ה-Haters ("השונאים"). אלו שמתעבים את מכבי ת"א כבר עשורים, שלא יכולים לסבול את הווינריות הנצחית של הצהובים. הם צופים בנו עושים מהפך שייזכר לדורות לא רק על ידינו, אלא על ידי כולם.

ואז גם איציק זוהר מגיח לו, וגם שלמה שרף, ושייע פייגנבוים. וכל הבדיחות האחרות שעובדים יומם וליל כדי למצוא דרכים להציג מאמן עם 84.6% הצלחה בתור "חסר מושג".

וכל זה מתנקז להתנהגות ילדותית ובלתי רציונאלית. זה מה שמאורע כזה יעשה לבן אדם. כל האוהדים שישובים בשערים 8, 10-11 ו-13, יחד עם עשרות אלפי מכביסטים שצופים בבתים שלהם, ילדים בני 6 ועד מבוגרים בני 76, כולם באותו המצב בדיוק. שמחה מטורפת מהולה בתחושה של חוסר אמונה שבאמת חזינו במה שזה עתה חזינו. "זה לא הגיוני".

יותר מאוחר, הטירוף הזה יהפוך ללילה של נדודי שינה בשביל אלפי צהובים שלא הצליחו להרדים את עצמם מרוב אדרנלין צהוב שנשאר בגוף. אולי הרפואה המודרנית צריכה להתחיל לעבוד על כלי ניקוז שמתחבר לגוף בשביל מקרים כאלו.

*

ביממה שאחר כך, האדם מנסה לשים את הדברים בפרופורציות, למסגר את מה שהוא עובר. אתה מסתכל על השנה וחצי האחרונות ותוהה איך כל זה קורה ולמה זה בכלל מגיע לך, הרי כל כך הרבה טוב לא מגיע לאף אדם.

האם אנחנו נמצאים באמצע חלום? האם זה אמיתי? האם קרויף וגולדהאר באמת צהובים? האם אוסקר וסוזה באמת מאמנים אותנו? האם באמת לקחנו כבר אליפות אחת? האם באמת ניצחנו 4-0 בדרבי? האם באמת הלכנו לקריית אליעזר ונתנו להם 3-0? האם באמת ניצחנו חמישה דרבים רצופים? חמישה?! האם הכל באמת קרה? האם הכל באמת קורה?

בבקשה אל תצבטו אותי, כי אני לא רוצה להתעורר אם התשובה לכל השאלות הללו היא "לא". מעדיף להישאר ככה, לכוד בתוך המטריקס. אני לא מתכוון לקחת שום כדור אדום, תנו לי את הכדור הכחול ואני אשאר בתוך הפנטזיה הזו.

הרי כמעט שכחנו איך כל זה מרגיש. אמנם אנחנו כבר אלופים, בדרך הבטוחה לתואר נוסף, אבל עדיין, אשקר אם אומר שאי פעם העזנו לחלום שדברים יתנהלו בצורה חלומית שכזו. שילוב קוסמי של עבודה קשה, יכולת, כישרון ומזל. של כל המעורבים בקבוצה. אה, וגם כסף.

הרי לא לפני זמן רב, זה היה אנחנו שם, בצד השני המובס. באמצע החגיגות אתה מסתכל לרגע אל שאר האצטדיון, הצד שהוביל 2-1 במשחק שכבר היה גמור, הצד שחשב שהוא מחזיר לאוהדים שלו ועושה להם קצת טוב, שהוא תוקע מקל בגלגלים של היריבה השנואה.

רק אחר כך, אני לא יכול שלא לחשוב שרק לפני שנתיים המצב היה הפוך, וזה היה אנחנו שאיבדנו משחקים בצורה הזו.

*

שלא יהיה לכם ספק. זה בגלל העשור הזה, בגלל המקום החשוך והאפל הזה שממנו הגענו, שאנחנו עכשיו חיים בתוך חלום. אל תתכחשו אליו או תדחיקו אותו, שלא תנסו לחסום את הזיכרונות רעים האלה (רעים רעים רעים!). לא לא, אמצו אותם והכירו בהם.

כי רק כאשר נזכרים בכל שנים הנוראיות שחווינו, אפשר להעריך כראוי את כל מה שיש לנו עכשיו. אני אוסר על כל אחד ואחת מכם, לקחת אפילו קמצוץ מכל הטוב הזה כמובן מאליו. שלא תעיזו!

היזכרו בעשור הנוראי הזה. תנו לחוויות הקטסטרופליות לזרום באופן חופשי. אל תסתכלו הצידה או תסיטו את ראשכם, הישירו מבט. אני אקשור אתכם לכיסא ואחבר לכם מחסומים לעיניים שישאירו אותם פתוחים, סגנון "התפוז המכני", אם זה מה שיידרש.

היזכרו בכל השנים של לוני הרציקוביץ' (מכביסט אמיתי ככל שיהיה). היזכרו בכל הציטוטים המנותקים שלו שמטרתם היה להפוך את כולנו לחסרי שיער כמוהו. היזכרו ברוני מאנה. ובפיליפה חבאבו סלומון. ובאלכס שניידר. ובטון קאנן. ובפרויקט הגלקטיקוס.

היזכרו במהו קודרו, ודמיטרזה, והורבאט, וטריקה, וקאקו, ואמבמבה, ואדורנו, ומדוניאנין ודולי ג'ונסון. היזכרו בביטוי "בית קברות לחלוצים".

אתם תיזכרו איך היינו הבדיחה של הכדורגל הישראלי במשך שנים. אתם תיזכרו בכל הלעג שסבב אותנו. איך המותג של מכבי ת"א היה כלום ושום דבר, וכל קבוצה באה לפרק אותנו ללא פחד.

היזכרו איך זה הרגיש להגיע ביום ראשון לבית הספר או לעבודה או לצבא, אחרי עוד הפסד מביש (וצפוי) בשבת.

היזכרו איך קבוצות מסוימות התיימרו להיות אנחנו. איך העזו להעמיד פנים שהם מכבי ת"א. היזכרו איך הרשו לעצמם להתנשא מעלינו (מעלינו!!). היזכרו איך ניצחון בדרבי היה משהו נדיר. היזכרו איך הגענו לכל משחק מול מכבי חיפה כאנדרדוג.

היזכרו איך אחרי כל משחק כדורגל של המועדון, סיננו "מזל שיש את הכדורסל". היזכרו איך הקבוצה הזו הוציאה מאיתנו את החשק לחיות. איך כל שבוע חשבנו ש"זהו, אין יותר נמוך מזה", רק כדי לגלות שבוע מאוחר אחר כך ששוב טעינו.

היזכרו בכל המלחמות הפנימיות של השחקנים, המאמנים, ההנהלה והאוהדים. תיזכרו את כל החגיגות של התקשורת ואיך הם התפרנסו מהמלחמות האלה.

היזכרו איך המותג היוקרתי ביותר בספורט הישראלי, הידרדר לפירמה שאפילו באסטות בשוק לא מחזיקים מלאי שלו. היזכרו בתקופה שהסמל שפעם היה מפואר, נותר רק כשריד לאימפריה גדולה שירדה מגדולתה וכבר בקושי קיימת.

*

לא רציתי לעשות לכם את זה, בטח שלא השבוע, אבל חייבים. כי רק ככה נדע להעריך באמת את כל הטוב הזה שיש לנו עכשיו. רק ככה נכניס את הכל לפרופורציות הראויות. הרגשת העילוי הזו שאנחנו חשים בשנה וחצי האחרונות הייתה ריקה וחסרת משמעות ללא כל מה שהזכרתי מעלה.

דעו מאין באנו ולאן אנחנו הולכים. רק כאשר נזכרים בכל הדברים שעברנו, שמחה כמו זו שחווינו ביום שני בלילה יכולה להיות אמיתית, כזו שנדע להעריך את הנדירות שלה. כזו שאתה יודע בדיוק מה עברת בשבילה. כזו שאתה יודע שמגיעה לך אותה.

כתבתי כאן לא פעם את השיעור שפרוסנר לימד אותי: "הכדורגל הוא כמו גלגל". במשך שנים היינו קבורים עמוק באדמה שחורה ומורעלת, היום אנחנו נושמים אוויר פסגות נקי ומרענן, בדיוק כפי שהוא לימד אותי.

שלא תחשבו לרגע שאנחנו חסינים מלעשות את החצי סיבוב הזה ולהגיע למקום הנוראי ההוא שוב. אנחנו רואים את זה עכשיו אצל קבוצות אחרות. לרגע אל תשכחו שבאותה מהירות שכל הטוב הזה נחת עלינו, הוא גם יכול להיעלם.

הימים האלה הם מהמאושרים שידעתי כאוהד מכבי ת"א כדורגל. יום שני היה שיא נוסף בתקופה המבורכת הזו כשקשה לתאר סיטואציית כדורגל שתתעלה על מה שקרה בבלומפילד. אז תחזיקו חזק ותעריכו כל רגע שעובר. (הלוואי) שלא ייגמר לעולם.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

שגרה - יניב פרנקו
אולימפיאקוס. לפחות זה

131 Comments

רועי 19 במרץ 2014

מהמוצדקים.

מה שאני הרגשתי באותן שניות שהכדור של זהבי פגש את הרשת לא הרגשתי במשך עשור שלם, מאז הסל ההוא, התפוצצות של רגשות ודמעות של אושר ש – אם אתה לא חלק מזה, אתה לעולם לא תבין.

צור שפי 19 במרץ 2014

כאוהד הפועל אני מוריד את הכובע. פוסט מופתי. חייב להגיד שגם אני לא יכולתי להירדם אחרי המשחק מעניין איך האדרנלין עובד בשני הכיוונים.

Marla Singer 20 במרץ 2014

למרות שגיא פניני עדיין הקפטן?

B. Goren 19 במרץ 2014

אין כמוך טל.
כל מה שאני מבקש לקראת יום שני הבא עלינו לטובה זה ניצחון פשוט. רגיל כזה. בלי דרמות.
הגזמתי?

טל בן יהודה 19 במרץ 2014

חושב שכן.
גם ללא פריצה, נראה שהדרבי בשבוע הבא זו ההזדמנות הטובה ביותר לתת את החמישייה הנכספת.

אבישי (הרמתגני) 19 במרץ 2014

יפה מאוד. יצא לך שדמי :)

אזי 19 במרץ 2014

מעולה.
ממש לזכור ולא לשכוח.
אבל מעבר ל"לזכור ולא לשכוח", יותר חשוב זה לדעת להנות מזה בזמן שזה קורה.
נכון, על פניו מכבי היא לא קבוצה דורסנית ובלתי עצירה כמו שיש לנו בחלומות הורודים. אבל מכבי מנצחת בלי הפסקה. מכבי דוהרת לאליפות. מכבי, ברגעי האמת, מראה לנו מה ההבדל בינה לבין המתמודדת השניה לאליפות. וכל מה שנשאר לנו זה להנות מהדרך.
אני רואה אנשים שיש להם אנרגיות להתלונן שאנחנו לא כובשים מספיק ושסוזה פחדן. גם אם אני לפעמים מסכים איתם, אין לי זמן לתחושות האלה. אני עסוק בלהיות מאושר.

דיברת על השנים ההם, שאנחנו היינו הצד המובס.
נזכרתי בשנים האלה במהלך הדרבי בבעיטות החופשיות של הפועל.
בעיטה חופשית, 35 מטר אלכסונית לשער, סלים טועמה ליד הכדור.
נזכרתי בכדורים האלה מסתובבים לכיוון הרחבה פוגשים בראש של בלם אדום כזה או אחר ומוצאים את עצמם מסתכלים על הגב של לירן שטראובר.
אבל זה לא קרה.
ואם הפועל לא כובשים נגדנו בשלושה כדורים חופשיים 35 מטר אלכסונית לשער – הימים האלה נעלמו לבלי שוב.

ערן זהבי הוא שחקן על.
הוא החומר שממנו נוצרות אגדות.
8 שערי דרבי. מעולם לא הפסיד דרבי בשני הצדדים! הוא לא מפסיד!! פשוט לא!
הדבר היחיד שאני יכול להגיד עליו הוא שאני מקווה שהוא לא יעזוב לאירופה אף פעם. אני רוצה לראות אותו אצלי כל שבוע.

זהו. עכשיו נשאר לי להעביר את הזמן עד יום שני הבא עם הסרטונים מהפוסט הקודם שלך + התקציר מהפוסט הזה.

טל בן יהודה 19 במרץ 2014

מסכים לגמרי לגבי התחושות בבעיטות החופשיות של טועמה.

בסופו של דבר, אנשים פשוט שוכחים את מה שכל הכתבי כדורגל (הרציניים) ניסו לומר לנו בקיץ: סוזה מאמן הגנתי.

אפשר לאהוב או לא, אבל זה מה שהוא. וזה לא סותר את ההגדרה של "מאמן מנצח".

צריך לקבל את זה וכמו שאמרת, ליהנות מזה.

אזי 19 במרץ 2014

העניין הוא שהוא סתר את זה הרבה פעמים העונה. בעיקר בתחילת העונה.
אם תשים לב, העונה הזאת הולכת בדיוק הפוך לעונה שעברה מבחינת צורת משחק.

אם שנה שעברה התחילה שבלונית מסודרת ואולי אפילו קצת מקרטעת ורק בסוף העונה הקבוצה הפכה למכונה
את העונה הזאת מכבי התחילה באיזו עליונות טקטית שהקבוצות לא ידעות איך להתמודד איתה, ולאט לאט הפכה לקבוצה קצת צפוייה. פשוט היא כל כך טובה שלמרות שהיא צפויה, קבוצות לא מצליחות לנצח אותה.

צהוב בדם 19 במרץ 2014

אל תשכח כמה דברים

1. שנה שעברה לא היה לנו את אירופה. אם סוזה לא היה עושה את הרוטציות שלו, הרבה יותר שחקנים היו נפצעים. ע"ע טיבי וגרסיה שלהם לא הייתה רוטציה השנה

2. לדעתי, הקבוצות של שנה שעברה היו פחות טובות מהשנה. תראה כמה "לגיונרים" חזרו לארץ.

3. טב"ח לא ברמה של עטר, ועד שיצחקי חזר לעצמו הוא נפצע…

4. ראדי שנה שעברה היה ברמה אדירה. הבן אדם היה בכל מקום וכל הגבהה שלו / בעיטה שלו סיכנה את השער. השנה הוא צל של עצמו.

בוא נראה מה ג'ורדי מכין לנו לשנה הבאה(רק נקווה שהוא לא מתכוון לעזוב)

ליאור 19 במרץ 2014

סוזה מעמן ענק!!!
צריך לזכור:
1. עזבו עטר ואניימה (שמכבי חיכתה לו עד הרגע האחרון ולקחה את פאבלו כברירת מחדל)
2. בניגוד לשנה שעברה יש כאן קבוצה עקשנית שנתונת עונה מדהימה!!! ולולא מכבי היתה משייטת לאליפות (בשנה שעברה לא היה שום דבר שדומה לב"ש – רק מכבי "אם בנאדו היה מתחיל את העונה" חיפה
3. מכבי עשתה עונה יפה מאוד בליגה האירופית – בשנה שעברה לא היה לנו את התענוג הזה (וכן האינטנסיביות ובעיית הפציעות – היתה מכה בנו עכשיו אם לא היו הרוטציות הרבות)
4. בשנה שעברה חיפה צמצמה פעם או פעמיים את הפער למשהו שעשה קולות של סיכון האליפות של מכבי – ומיד עשתה במכנסיים.. ב"ש לעומת זאת עומדת רוב הזמן יפה בלחץ – גם כשמשחקת "על הפנים" (אני מקווה שזה נגמר והפער יתחיל לצמוח)
5. בשנה שעברה (החלומית והמדהימה) גרסיה בא לקבוצה ששנים לא לקחה אליפות ואמר מראש שהוא בונה דרך ותהליך – סוזה הגיע לקבוצה שלקחה אליפות וכל דבר למעט אליפות ייחשב לכישלון- הלחץ הרבה יותר גדול – וכך גם הציפיות של הקהל ש"ברור" לו שמכבי צריכה לנצח (המדד הכי מעניין מבחינתי הוא כשמתחילים את השיר "שנים רבות…" בשנה שעברה כל האצטדיון היה שר את זה בלהט והאדמה היתה רועדת, השנה רק חלק מהקהל שר ולא תמיד עד סוף השיר – אני יכול להעיד שגם קהל באזור שלי – שער 8 , לא כולו שר שלא לדבר עם שערים אחרים)

אז נכון – גם לי צמחו עוד שערות לבנות בגלל הרכבים/חילופים של סוזה ולא תמיד אני מבין אותו אבל…
עם אחוזי ההצלחה שלו אי אפשר להתווכח.
אני מעדיף מאמן "הגנתי" כמו סוזה עם מה שאנחנו מקבלים ממכבי מאשר מאמן התקפי שיודע להסביר למה לא מצליחים (מישהו אמר טון קאנן? נימני? שרף? צריך עוד?)

בקיצור אני מקווה שנזכה באליפות (כן אני עדיין זוכר מקרים בכדורגל – למרות שמכבי מראים אופי אמיתי…) וגם שסוזה יישאר איתנו (וכמובן ג'ורדי!!!!)

ערן 19 במרץ 2014

+1

אזי 19 במרץ 2014

כל מילה

the bird 20 במרץ 2014

כתבת בדיוק מה שאני מרגיש

גיסנו 19 במרץ 2014

הבעיה העיקרית של מכבי בחלק הזה של העונה, מעבר לפציעות והעזיבה של דאבור – היא שיש 2 שחקנים בהתקפה שלרוב לא מספקים את הסחורה, או לפחות לא את מה שהיו מצפים מהם – טב"ח, אלטמן ומרגוליס.
זה מה שגורם להתקפה של מכבי שנראתה משופעת מדי בתחילת העונה להיראות כ"כ רזה עכשיו – וזה בלי קשר לעזיבה של דאבור והפציעה של יצחקי. טב"ח עד עכשיו היה אמור להיות סוג של אלירן עטר, לסדר את הראש ולשפר יכולות (לא ממש קרה, למרות 5 דקות מופלאות נגד הפועל) משחק קבוצתי ומול השער. אלטמן היה אמור להיות האס והתגלית. מרגוליס היה אמור להתקדם ולאט לאט לקבל יותר דקות.
מה שנשאר מכל זה הוא שדור מיכה משחק באגף במערך 3 הבלמים והופך להיות מגן ימני בפועל, וערן זהבי עבר מהקישור להתקפה ולמרות שעדיין מספק מספרים – בלי ההצטרפויות שלו מאחור המשחק של מכבי תקוע הרבה יותר.

לא יודע אם נכון להגדיר את סוזה כ"הגנתי". כשחוליית ההגנה של מכבי מלאה – הוא יחסית הרפתקן מבחינה טקטית וראינו תצוגות התקפיות לא רעות של מכבי, שבד"כ הסתיימו ב 2-3 שערים יחסית מהירים ואז רגיעה (ואולי שמירת כוחות?). בחודש האחרון ההגנה קצת מקרטעת ולפעמים חסרה, ההתקפה חטפה כמה אבידות – אז הוא משחק הגנתי יחסית ויותר "על בטוח". בינתיים זה עובד.

הדר 20 במרץ 2014

85 דקות זה היה משחק שניגן על העצבים.. שחקנים לא מבריקים (למרות שנראה שרוצים ומנסים, אבל לא הולך), שחקן חוד מנוסה ונחוץ (כמעט היחיד שמתפקד), שעושה שטות בשלב מאוד מוקדם ומשאיר אותנו בחסרון מספרי מול קבוצה הפכפכה חדורת שנאה וקנאה ושאר מריעין בישין, עומר דמארי כובש שניים וכמעט עוד שניים, כדורים שורקים ליד השער..דקות בהן לחץ הדם שלי ירד לממדים שמחייבים אשפוז או לכל הפחות קוקטייל של כדורים, זה היה נראה שהולך רק לכיוון אחד: מרחק נקודה מב"ש ומורל בגובה הדשא.. ואז: חילוף. נכנס טב"ח. עובר את המגן כאילו היה מיק-מיק מהסרטים המצויירים, משאיר עשן מאחוריו, מרגישים שינוי באויר, אבל לא נכנסים לאשליות כי למה להתאכזב..הרי כולה עברה שנה וחצי מאז תום העשור ההוא הנורא שאתה או-טו-טו מבקיע, אבל אוישש שוב זה רק ליד כמו שאומר צדי צרפתי (כל זה עובר בראש בשניות ספורות), וכמה שניות אחרי פנדל! עכשיו רצות בראש מחשבות על הבעיטה דרדל'ה ההיא של זהבי, שלא ינסה שוב משהו מתוחכם שישאיר רשת ריקה..שקט מוחלט, גוף קפוץ ודרוך, הוא רץ אל הכדור, שולח טיל נמוך ומדויק. ישששששששששששש!!! 2-2 בדקה ה-90 איזה כיף! אנחנו 5 מב"ש, בעשרה שחקנים, הפועל לא ניצחו.. בשלב הזה המכביסטית שזוכרת את העשור הנורא – מסתפקת במה שיש ואומרת תודה. אבל זה לא נגמר..אפילו חלומות שלא העזתי לחלום-לפעמים מתגשמים :) אאוט אוף נו וור, כדור בשליטה של הפועל, מגיע לבדש, שמרים את הראש רואה את זהבי, זהבי לא רואה שום דבר חוץ מהרשת, סוזה לא יודע נפשו משמחה, כולם רצים לחבק את שחקן העונה, ואני – כבר חצי מעולפת, לא מאמינה, איזה אושר ועונג צרוף זה היה. תודה לך מכבי על עונת המשך מופלאה – מי ייתן ותתפתח כאן מסורת כמו של האחות הגדולה מנוקיה.

צהוב בדם 19 במרץ 2014

אין לך מה לדאוג שנשכח
אותם HATERS לא מפסיקים להזכיר לנו.
מ "לא לקחתם אליפות 10 שנים" עד ל"לא ניצחתם דרבי 4 שנים"

אותם HATERS בטוחים שהעשור הזה מגדיר אותנו כמועדון…
הם לא מבינים שאנחנו מתייחסים אליו כאל כתם שחור, אבל זהו.
שתמיד ידענו שנחזור למקומנו הטבעי.

We are Maccabi! Who the fuck are you?!

מאור 19 במרץ 2014

אחלה פוסט, טל =]

דור 19 במרץ 2014

מעולה, מעביר את כל מה שהרגשתי ולא הצלחתי לנסח במילים.

דווקא הרגע שהכי זכור לי מהדרבי הזה הוא של ערן זהבי מנהל שיחה ארוכה עם חכמון אחרי ששרק לפנדל ורואים אותו לוחש לו על האוזן ובעצם אומר הכל רק כדי שלא ייתן את הפנדל. זהבי לא מוכן להפסיד דרבי, ואתה רואה את זה על המבט שלו ברגע הזה, הוא יודע שאם הם מקבלים פנדל יהיה קשה לא להפסיד.

ואז דמארי מנצל את הפנדל, ואתה כבר חושב שהנה הלך לו המאזן הנקי של זהבי, אבל איך מוטי חביב אומר?

לא, לא, לא אומר זהבי.

יואב הצהוב 19 במרץ 2014

אני רק אניח את זה פה :
http://www.one.co.il/Article/153548.html

אנדר 19 במרץ 2014

גדול, ענק!

ליאור 19 במרץ 2014

+1

מכביסט 19 במרץ 2014

חזק ביותר, כמה שאני צחקתי עכשיו ;-)

שלומי 19 במרץ 2014

גדול!

ערן 19 במרץ 2014

אחחחח, בריאות :)

ליאור 19 במרץ 2014

פוסט מדויק ונכון.
מאז הסל ההוא בנס ז'לגיריס – הפעם היחידה שהיתה לי התפרצות כזו היתה בגול של לוגאסי (הייתי במשחק)
הדרך המהירה מהמקום הכי נמוך, רדוד ומייאש (ספורטיבית) למקום הכי גבוה שיש – בבת אחת – כמו לעלות על הבלאק ממבה בלונה פארק .
אני לא חושב שיש אוהדי מכבי שבאמת (גם אם לא בחוץ – בסתרי ליבם) שוכחים את השנים הרעות ואת כל הסבל (אחרי עוד מחזור – שלא לדבר על עוד דרבי, שגם אם היינו בו טובים יותר חזרנו מושפלים – וכן הכדורים החופשיים של טועמה שברור לך שיפלו על איזה ראש אדום – ומזל שבאדיר כבר פרש – ויכנסו פנימה…) – מה שכן אנחנו יודעים שיש לנו קבוצה עם אופי (וגם אחרי הניצחון המדהים!!! והמפרק הזה – אני עדיין חושש שבמקום התסריט הריאלי – של שלישיה במינימום – אבוא למגרש ואראה את הפועל גונבת גול ושומרת עליו בבונקר מגעיל)
וכן – למבוגרים בינינו יש עדיין את הסריטה העמוקה גם של השנים הארוכות לפני הגעת גרנט… :-(
בקיצור – אפשר וצריך להנות כל עוד החלום נמשך, לקוות שזהבי (הווינר המדהים הזה)יישאר אצלנו עוד שנים רבות וש"אלוהים ימשיך לשבת לו על הכתף".
היום אני איכשהו מצליח לתפקד בעבודה – אתמול לא ממש…

ליאור 19 במרץ 2014

כמובן שריטה ולא סריטה – אבל ההתרגשות שוב צפה ועולה…

קרמר 19 במרץ 2014

פוסט מדוייק טל

בתור מי שחי שנים בסביבה רויית אדומים, אין דרך להסביר את היום וחצי מאז הגול של זהבי. התהליך שעברתי בשנה וחצי האחרונות הושלם סופית. הפכתי מכבשה שחיה בין זאבים, לזאב שחי בין עדר כבשים.
אתמול אפילו לא דיברתי איתם. רק ישבתי עם חיוך ענק וראיתי אותם אוכלים את עצמם מבפנים.

גיל שלי 19 במרץ 2014

אחלה פוסט. עוזר לחיות מחדש את השניות האלה כל הזמן. אישתי כבר דרשה שאמחק את החיוך הדבילי הזה שלא עוזב. לא מצליח

עכו"ם 19 במרץ 2014

אותי שאלו אם יש לי מישהי, אחרת למה אתה כזה שמח?
לך תסביר… נראה לי כבר שעדיף שהיא תחשוב שאני בוגד.

חן הצהוב 19 במרץ 2014

ברור שיש מישהי. . .
קוראים לה מכבי.

ליאור 19 במרץ 2014

תגיד לה:
"איך לא קלטת? זה או מכבי או מוות"

יואב בורוביץ' 19 במרץ 2014

טקסט מצוין- מפרגן לך על האושר טל

ערן 19 במרץ 2014

+100.
פוסט מעולה, הראוי לדרבי הענק הזה (הגדול מכולם ב-35 ומשהו שנים שאני רואה דרבים? בהחלט).
יפה שהזכרת את 7 (פלוס) השנים הרזות והאיומות. הזכרתי אותן לחבר שלי – לוני, רוני מאנה, ויתר הזכרונות הקשים – אחרי שנתנו לחיפה את השלישיה בראש בתחילת השנה. הוא נזכר בהם, והתחלחל…

לזכור מאיפה באנו, להישאר במסלול, להגיע למטרה, ולהישאר שם.

נ.ב.
מחכה לנו דרבי נוסף עוד 5 ימים. מיי גוד :)

נ.ב. 2
אני גם אוהד ליברפול 35 שנה, 24 השנים האחרונות נוראיות. יום ראשון – אולד טראפורד – היה הכנה נפלאה להתפוצצות הרגשות של הדרבי שלשום…

ערן 19 במרץ 2014

ואיזו תמונת סלפי נפלאה ארגנת לנו! :-)

פאןפאן 20 במרץ 2014

אוהד ליברפול שאומר 24 שנים נוראיות???
על גמר גביע האלופות המדהים שלנו דילגת כאילו כלום???
נו שוין

ערן 20 במרץ 2014

חגיגה גדולה אחת ב- 24 שנים. תקופה נוראית.

יר"פ 19 במרץ 2014

מחזק את ידיך.
תמיד מפריע לי כשאוהדים צעירים מדברים על "מכביזם" כדורסנות חסרת פשרות כמו בכדורסל. לפחות בכדורגל, המפלות המפוארות הן חלק לא פחות חשוב מאשר תקופות כמו התקופה הזו. 13 השנים השחונות בשנות השמונים, והעשור של לוני ונימני לפני מיטש וג'ורדי איפשרו את התקופות שבאו אחריהן.
בלי המפלות לא היינו יכולים לחוות תחושה הכרחית לכל אוהד מכבי – התדהמה וההפתעה הכנה, המוחלטת והחצופה בתום כל עונה שמסתיימת ללא אליפות בפער ניכר מהמקום השני (גם אם קדמו לה 9 עונות של כשלונות מוחלטים, הנהלה של שרלטנים, מאמן ללא תעודת פרו וסגל שעובר "מהפכה" בכל עונה).

גיסנו 19 במרץ 2014

אחד הטובים!

אני תמיד חושב על השנים הרעות כשאני רואה תגובות של ילדודס טיפשים בכל מיני אתרים (השיא היה כשבעמוד הפייסבוק של מכבי מישהו פרסם עצומה להעיף את סוזה כי נמאס מהרכבים הזויים וממיטרוביץ' ומכדורגל לא מספיק טוב).

רק מי שהיה צעיר מדי, והזכרון שלו קצר מדי, לא יכול להעריך את מה שיש לנו עכשיו ביד. יכול אחרי בסה"כ שנה וחצי מוצלחות שהגיעו אחרי 17 שנים רעות (עם הבלחה או שתיים ואליפות מקרית) להתחיל לבוא בטענות למאמן שמריץ אותנו לעונה אגדית כי הוא עף מהגביע והקבוצה לא משחקת מספיק יפה.

אין איך לתאר את הדרבי הזה, פשוט אין. זה לקחת את הטירוף נגד בני יהודה משנה שעברה ולהכפיל פי 10000 בגלל המעמד. כמו שכתבתי לך בפוסט אחר – ערימה של חבר'ה על הרצפה בסלון, בטוח שכמה שכנים קיללו אותנו חזק :)

והרגע ששמתי לב אליו רק אחרי 100 צפיות בתקציר ועוד סרטון שרץ בפייסבוק – הכרוז של הפועל מנסה לצאת שי סידי ושיריצו סרטונים שלו בוואטסאפ, ועוד לפני שהקהל מספיק לענות "דמארי" כבר יש פנדל למכבי. Priceless!!!

הבעיה היחידה עם המשחק הזה? שהוא נגמר כבר לפני יומיים. אני מתחיל לרדת מהענן שצפתי עליו מאז שריקת הסיום וחוזר להתמודד עם תלאות היום יום :/

שלומי 19 במרץ 2014

+1!
החיוך לא ירד לי מהפנים מאז המשחק, וכבר עברו יומיים!
הנאה צרופה.
יותר מזה, גול הניצחון עדיין מרצד לי בפלאשבקים מדי פעם, זה משהו לא יאמן, לא חשבתי שדבר כזה יקרה.

חיים הצהוב 19 במרץ 2014

בפעם הראשונה שעשיתי מנוי לבלומפילד הייתי כל כך מאושר, בתור ילד גדלתי בשער 4 בר"ג אבל לבלומפילד לא ממש יכולתי להגיע ואז אבא של חבר הסכים לעשות איתנו.
שבוע אחרי שקניתי את המנוי זרקו את נימני ובנין והתחילה השנה הכי נוראית בתולדות מכבי. לקח לי הרבה שנים לצאת מטראומת החולצות השחורות ומההרגשה שלקחו והרסו לך את המועדון, אסור לשכוח בשום פנים ואופן את לוני וקלינגר (לדעתי יש לקלינגר את החלק הכי גדול בשנים השחורות) צריך תמיד לזכור ולא לקחת כמובן מאליו.

אלי 11 19 במרץ 2014

התחושה הזו שלוקחים לך את המועדון ואתה עומד מנגד חסר אונים לגמרי היא ההרגשה הנוראית ביותר שיש. אני זוכר את תקופת החולצות השחורות, ממש ריחמתי עליכם אז. לצערי אנחנו נמצאים בסיטואציה דומה ולדעתי חריפה יותר, אבל אני מאמין שגם אצלכם לא הייתה הרבה אופטימיות ותכלס לראות את מכבי היום נותן סוג של תקווה לבית"ר שאולי יהיה עתיד טוב יותר.

חיים הצהוב 19 במרץ 2014

זה אולי יפתיע אותך אבל אני דווקא תופס מאלי טביב, אני חושב שבאמת נבנתה קבוצה עם שלד שחקנים טוב שתיהנו ממנה בשנים הקרובות (מה שאי אפשר לומר על הפועל)

צהוב בדם 19 במרץ 2014

תגיד, אתה רציני?
יש בן אדם אחד שאחראי על כל השנים הנוראות שלנו.
היו לו כל מיני עוזרים אבל הוא עדיין האשם מכולם.
הוא היום סוכן שחקנים ויורק על כל מי שעדיין(איכשהו) מעריץ אותו כשהוא אומר שהוא היה ניטראלי ביציע העיתונות.

מתחיל ב נ, נגמר ב י ובאמצע יש מנ

ערן 19 במרץ 2014

כן, מעניין איך הרגיש הצבא הפרטי של נימני בשער 11 כשה"סמל" חזר וטען ביציע העיתונות שהוא נייטרלי אחרי הדרבי הענק הזה…
אגב, המחמאות האדירות שלו לזהבי, נועדוף לפי תאוריה שאני בוחן עתה, למטרה אחת: לגנוב את זהבי מהסוכן רונן קצב (כפי שעשה לו בפרשת שכטר) כדי למכור את זהבי לאירופה.
וכך, כמובן, לדפוק (שוב) את מכבי.

צהוב בדם 19 במרץ 2014

נקודה מעניינת
ולא הייתי פוסל אותה

גיסנו 19 במרץ 2014

אני באמת לא חושב שנמני עושה את זה כדי לדפוק את מכבי, הוא עושה את זה כדי להאדיר את שמו האישי ולהעשיר את חשבון הבנק. מה שקרה עם דאבור היה קורה גם עם גולסה למשל, אם הוא לא היה ילד קקה.

חיים הצהוב 19 במרץ 2014

קשה לי לסלוח לקלינגר על הקיץ ההוא. כששמעתי שהוא שוחרר הייתי בהלם ונשבע שבכיתי, איך משחררים שחקן כזה? אולי אחד השחקנים הגדולים במכבי וללא ספק השחקן הכי אהוב עליי, רודריגו גולדברג איך קלינגר שחרר אותך? אל זה אני לא מסוגל לסלוח!

ערן 19 במרץ 2014

רודריגו היה מלך

צהוב בדם 19 במרץ 2014

רודריגו היה מלך, אבל הוא החליט לפרוש
אין קשר לקלינגר :)

חיים הצהוב 19 במרץ 2014

זה לא נכון! הוא המשיך לשחק בצ'ילה עוד כ4 שנים, הייתה לו פציעה בשרירי הבטן שהוא היה מפספס את החודש הראשון של פתיחת העונה ובגלל זה קלינגר לא השאיר אותו, הוא רצה חלוץ לליגת האלופות (כמובן שלא עלינו), כמו שהוא שיחרר שחקנים כמו סטרול, בן דיין, צרפתי, פנסטיל וכו' הוא פשוט הרג את מכבי בחוסר הבנה בסיסית בכדורגל, האליפות הייתה מקבוצה שניר לוין בנה וקלינגר פשוט ריסק אותה וקיבלנו במקום את המערך הנוראי של 4 קשרים אחוריים קשר יצירתי (לירן כהן) וחלוץ. רק אלוהים יודע איך עדיין נותנים לו לאמן

דור 19 במרץ 2014

ליאב נחמני המניאק

שור מועד 19 במרץ 2014

קלינגר גמר לנו דור שלם של שחקנים.

מושיק שוויצר 19 במרץ 2014

פוסט מעולה טל, חיכיתי לו :-)
כאוהד ותיק הצריבה של 10 השנים הנוראיות, ולא רק הם, אלא גם שנות השמונים הנוראיות עדיין מקננות בראשי לפני כל משחק.
כשג'ורדי הגיע למכבי דיברו על דרך, ולדעתי הקבוצה של השנה טובה יותר מהקבוצה של השנה שעברה, וסוזה מאמן ענק.
בבנית תהליך בקבוצת כדורגל, אי אפשר לקצר הליכים, יש לדבוק במעבר מבוקר בין מדרגה למדרגה, כיום ניתן לראות שינוי מהותי כמעט בכל דבר שנוגעים בו במועדון.
מבחינה מנטאלית (זוכרים את אוסקר) יש שינוי מטורף, הקבוצה הזו שהנחילו לה את הבסיס המנטאלי, נמצאת היום שתי מדרגות קדימה.
כמובן שההשפעה המנטאלית מהווה מקפצה לשינוי מקצועי, הרי לא ניתן להתמודד ברמות האירופאיות ללא חוזק מנטלי כלשהו, ולטעמי, הגם שנדרש עדיין קפיצה נוספת, הקפיצה המנטלית איפשרה את מעבר השלב באירופה.
הגיוון הטקטי, ההבנה של שחקני מכבי מדרישות טקטיות שונות שמוטלות עליהן אינה זכורה לי מקבוצות אחרות בארץ, שהרי עד כה הפרשנים השונים עדיין לא מבינים למה צריך לשנות הרכבים או שיטה, נימני עצמו אמר ביום שני שהוא לא מבין את שיטת שלושת הבלמים (שיטה הגנתית). ההסתגלות של שחקנים במכבי לשיטות שונות מרשימה מאד.
מבחינת מועדון, מה שנעשה השנה מהווה מבחינתי יציאת מצריים, שכן הוצהר קבל עם ועדה כי האליפות היא הלחם והחמאה (וואו, לשמוע דברים כאלו זה המכביזם הטהור ביותר, ואשר מבוצע עד כה לעילא) ואח"כ התקדמות באירופה, יעד שהצליח בצורה מרשימה.
בניית המועדון על שני אדנים אלו, תהווה, בסופו של הליך, כמועדון שבסיסו הכלכלי אינו דורש בעלים שישקיע בבסיס אלא בקצפת, והשלב הבא יהא לשלם עבור זרים ברמה גבוהה יותר, מה שיעמיק את אחיזת המועדון בהשגת היעדים שהוצבו.
אמנם, אני עדיין בתוך חלום מתוק מאד, אבל ראייה מפוכחת על התהליך מענגת אותי הרבה יותר, אימפריה.

ליאור 19 במרץ 2014

א. מסכים איתך.
ב. צריך להיות חוק ברשת נגד שימוש בכינויים כמו שלך….
מושיק שוייצר זה שם שמעורר בי צמרמורת (חיובית…)
זה מזכיר לי שבחנוכה האחרון לקחתי את 3 הילדים (2 בנות ובן) ליום פתוח שעשו מכבי לאוהדים – כמובן הם הצטלמו עם השחקנים המדהימים שלנו, אבל היה רגע אחד שבו עצרתי את צילום הילדים עם השחקנים, נתתי לבת הגדולה את המצלמה ואמרתי לה לצלם אותי – זה היה ברגע שבני טבק הגיע לדשא…. אחר כך הייתי צריך להסביר לילדים את המשמעות לגבי…
אז להשתמש לי עכשיו במושיק שוויצר?????

תני 19 במרץ 2014

בני טבק אליל ילדותי F-15 :-)

גורביץ' 19 במרץ 2014

נחמד לשחרר את כל ההצהרות הבומבסטיות האלה בחלק השני של הפוסט, אחרי אליפות אחת, (ועוד אחת בדרך) – איך קבוצות מסוימות העזו להעמיד פנים שהם מכבי ת"א וכו'..
כשעדיין לא היה לכם ראש בראש של ממש על האליפות עם אף קבוצה (תסלח לי באר שבע), ועדיין לא עשיתם כלום באירופה עם כל הסגל הנוצץ שלכם.
להזכירך גם בית"ר הבליחה לשנתיים של אליפות אחרי שהיא קנתה הכל מכל ונעלמה חזרה לחורים שלה.
מפרגן על הווינריות בדרבי, ומקווה ששחר יעמיד קבוצה של אליפות שנה הבאה, גם בשביל מכבי תל אביב, כי בלי יריבה ראויה אי אפשר באמת להעריך אותכם

ערן 19 במרץ 2014

אם שחר לא יענה לבקשתך, וכמוהו בעלי קבוצות אחרות, ולפיכך לא יהיו יריבות ראויות, ולכן לא נזכה להערכה של מי שאינם אוהדי מכבי-
נחיה עם זה.

חיים הצהוב 19 במרץ 2014

בכל פעם שהייתה איתכם קצת תחרות על האליפות הפסתם אותם. חיפה לדעתי היא הלוזרית הגדולה של הכדורגל הישראלי, קבוצה שלא מסוגלת להתמודד עם תחרות אמיתית, בגלל זה הפסדתם לנו את האליפות לפני עשור, בגלל זה הפסדתם (רק אלוהים יודע איך) את האליפות להפועל ובגגל זה לא זכיתם בגביע כבר קרוב ל20 שנה, בכל פעם שהכסף על השולחן אתם נכשלים

אלי 11 19 במרץ 2014

גורביץ', בתור אוהד בית"ר אני חושב שאתה עושה עוול למכבי הנוכחית כשאתה משווה אותה לבית"ר של גאידמק. אם מסתכלים על התמונה ממבט אובייקטיבי, אפשר וצריך רק ללמוד מהמודל שנבנה במכבי ת"א. איפה השוק והבלאגן שחגג בבית"ר לעומת המקצוענות, השקט והיעילות במכבי.
בנוסף, אני לא בטוח שהעפלה לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית מעמדה של קבוצה לא מדורגת נחשבת "כלום", מה חשבת שהם יגיעו עד הגמר?

צהוב בדם 19 במרץ 2014

מוזר, אני יכול להגיד אותו דבר עליכם

בכל "שנות הזהב" שלכם, היו לכם פעמיים שקבוצה באמת התמודדה נגדכם על האליפות.
בשניהם הפסדתם.

בפעם השניה אפילו הגשנו לכם אותה על מגש…

ואני בכלל לא רוצה להזכיר את מה שעשיתם באירופה… בושות…

הרי האליפויות שלכם נעשו רק עם שחקני בית נכון?

יואב 19 במרץ 2014

אין בעולם קבוצת פנדלים לוזרית יותר מהירוקים.
יש להם 1-79 בערך…

רני 19 במרץ 2014

אתה מדבר שטויות כי באר שבע זו יריבה של ממש על התואר. יש לה אחוזי הצלחה השנה ששווים אליפות כמעט בכל עונה אחרת. תראה לי עוד עונה או אפילו עוד ליגה שעם 85 אחוזי הצלחה בסוף מרץ האליפות עוד לא סגורה?

עופר (השני) 19 במרץ 2014

רני- הוצאת לי את המילים מהפה.
מכבי באר שבע בכל עונה אחרת לוקחת אליפות. בעונה הספציפית הזאת היא יותר ראויה לתואר מכל האלופות מאז הפועל ת"א של הדאבל (וכן, גם ממכבי של עונה שעברה, מבחינת צבירת נקודות).
אז מה, רק קבוצות שנחשבות "גדולות" יכולות לקחת תואר?
אז או שגורביץ יצא טונה, או שהוא לא מבין את מהות הספורט.
אין דבר כזה ראוי, בדיוק כמו שאין דבר כזה מגיע.
אגב, איזו תחרות הייתה לחיפה? בבקשה תפרט, כי באר שבע זו יותר תחרות מעונת הקיזוז.

גורביץ' 19 במרץ 2014

הלוואי שבאר שבע יקחו אליפות השנה. זה לא יקרה, וכולם ידעו את זה מתחילת העונה. יש כבוד למאמץ שלהם, אני לא מזלזל בזה, אבל אין להם לא סגל ולא מנטליות שיכולה להתחרות ראש בראש עם מכבי תל אביב (או חיפה לצורך העניין), לראייה – 7 נקודות הפרש לפני הפלייאוף.
בנוגע למכבי חיפה ה"לוזרית" – אז בקרבות ראש בראש עם הפועל תל אביב בשנים 2009 – 2011, לקחנו אליפות פעמיים והפסדנו פעם אחת (קיזוז), נגד הפועל תל אביב של שכטר, ורמוט ובן סהר.
ראש בראש עם מכבי תל אביב – לקחנו אליפויות וגם הפסדנו בשנות ה-90, בשנות ה-2000 הבדיחה שנקראה מכבי תל אביב, הצליחה לגנוב לנו אליפות בעונה של ליגת אלופות, בשאר הזמן היא נאבקה עם צפרירים חולון ושמשון תל אביב על לשמר את העבר שלה..
בכל תקופת השליטה של מכבי חיפה, אפשר לציין נצחונות על כל הקופה באירופה – בעלייה לאלופות פעמיים, על צסקא מוסקבה בטופ 32, ועוד, על הניצחון הטכני של מכבי תל אביב שהעלה אותה לאלופות אני לא ארחיב, אז בוא נרגיע בדיבור על מה ההגדרה של לוזריות

גורביץ' 19 במרץ 2014

וד"א –
כמה פעמים רצוף הפועל תל אביב, היריבה הכי מרה שלכם, דרכה עליכם ?
4 שנים רצוף? ווינריות אלק

צהוב בדם 19 במרץ 2014

את זה שניצחנו בפאוק לפני הניצחון הטכני אתה זוכר?
או שנח לך לזכור שעלינו כי הם שיתפו שחקן מורחק באותו משחק וקיבלו הפסד טכני אחרי זה?

ועם כל ה"הישגים שלכם באירופה" מה שיזכרו לכם לנצח זה 0-0-0-0

חדש בשכונה 19 במרץ 2014

מכבי תל אביב בדיחה? ומה נראה לך שהייתם לפני ותהיו אחרי שחר? נתמזל מזלכם שהראשונים שמצאו איש עסקים שיכול היה לשבור את המתחרים על ידי תקציבים כפולים ויותר משל כל המתחרות הפוטנציאליות מתחילת שנות התשעים ועד בסביבות 2006. ואגב, גניבת האליפות כדבריך בשנת 2003, אם מכבי לא היתה זוכה, זה היה לא ספורטיבי. מכבי הובילה עליכם בהפרש שערים גדול כמה משחקים לסוף ואז פתאום התחלתם לנצח בתוצאות גבוהות. חמש אפס בפתח תקוה עם חממת השחקנים שלכם דאז, שש אחד על כפר סבא בחסות שי שטרית הידוע לשמצה ושיא השיאים היה חמש אפס במחצית באשדוד. הגנבים כדבריך ניצחו אתכם בשניים מתוך שלושה משחקים באותה עונה.

יואב 19 במרץ 2014

טל,
ריגשת.

ונזכור שלוני למרות המצוקה הכלכלית, לא בחר הפיתרון הנוח וביטל הסכם עם מאנה.
ונעריך מאד את שניידר ששילם הון שהוציא אותנו מימי לוני.
ואז בא מיטשענק…

נולי 19 במרץ 2014

חמש דקות בלתי נתפסות. מזכירות לי גם את הגול בוולה של אבי כהן המנוח בגשם שוטף בבלומפילד אי שם בשנות השבעים.

חדש בשכונה 19 במרץ 2014

הייתי במשחק ההוא בשער שתיים ושום דבר לא יידמה לו, אפילו לא מה שהיה השבוע וגם לא החמש אפס שהיה המשחק הראשון בו הייתי בחיי בתור ילד בשער עשר.

רן 19 במרץ 2014

פוסט יפה.
אני לא אוהד שום קבוצה כבר שנים, אבל מעניין שעד לפני שנתיים שלוש הייתי בטוח שאף אחד כבר לא אוהד את מכבי תל אביב בכדורגל…

חדש בשכונה 19 במרץ 2014

אז איך היו תמיד יותר מנויים מאשר אצל כל הקבוצות, או לפחות ברמה דומה לארבע הראשונות?

מתן גילור 19 במרץ 2014

טל יופי של פוסט. האמת, לא התכוונתי להגיב, אבל כל מיני מגיבים עם זיכרון של דג מת וצריך לרענן אותו.
אז מכבי חיפה ניצחה הרבה יותר מפעם אחת בפנדלים (אבל למה לקלקל עם עובדות?) ונלחמה עם האליפות של שנות ה-80 עם לא מעט קבוצות וב-91 עם הפועל פ"ת וב-94 עם מכבי ת"א (11 ניצחונות רצופים בפתיחת העונה…) וב-2001 ו-2002 עם הפועל ת"א, כך גם בשנים 2009 ו-2001 בהן מכבי חיפה ניצחה את משחק העונה בפלייאוף העליון. ב-2011 מהמקום השני! מול קבוצה שעלה מהמקום הראשון בשלב הבתים של הליגה האירופאית! אז אולי להפסיק לבלבל בשכל עם כל מיני הצהרות של "לוזרית" או "לא היתה לה תחרות". השתן עלה פה לאנשים לראש והוציא החוצה כל שמץ של זיכרון.
בקיצור, מילא לבלבל בשכל, אבל לפחות שיהיה איזשהו קשר קלוש למציאות. ואם כבר זיכרון קצר, זו שהפסידה יותר מכולן את האליפות של 2002/2003 היא הפועל ת"א שבמחזור הלפני האחרון הוציאה תיקו ואיבדה את המקום הראשון.
להבא אשתדל לא לקלקל עם עובדות ולהשאיר את כולם באשליות שלהם.
יום טוב.

טל בן יהודה 19 במרץ 2014

לא זכרתי את הפרט שהבאת לגבי 02/03.
הפועל הובילה מחזור לפני הסיום?

משום מה אני זוכר שמכבי ת"א הובילה במחזורים האחרונים… אמנם בפער קטןהפרש שערים, אבל הובילה. אתה זוכר נגד מי היה התיקו הזה שלה? או שנאלץ ללכת לארכיונים…

מתן גילור 19 במרץ 2014

הפועל פ"ת. אם עד עכשיו אהבת אותם בגלל העברת המשחק, עכשיו זו כבר קבוצתך השניה בארץ :)
4 מחזורים לסוף, מכבי חיפה ומכבי ת"א (הלוזריות?) עושות תיקו (2 מול בנ"ד ו-0 מול מכבי פ"ת בהתאמה) ומאבדות את המקומות 1-2 להפועל ת"א. שמחזיקה בו עוד מחזור אחד עם ניצחון על בנ"ד ואז עושה תיקו ביתי מול הפועל פ"ת.
אתה זוכר שמכבי ת"א היתה ראשונה, כי היא היתה עם אותו מס' נק' של הפועל ת"א (ומכבי חיפה), אבל להפועל ת"א היה את הפרש השערים הטוב יותר. מכבי ת"א (0-5) ומכבי חיפה (1-5) ניצלו את מעידתה לעבור אותה גם בנקודות וגם בהפרש השערים.

טל בן יהודה 19 במרץ 2014

הייתי בתיקו 0 מול מכבי פ"ת.
ישבתי בשער 4-5 וקיללתי את אוהד כהן כפי שלא קיללתי מעולם שוער על כך שלא הפסיק לבזבז זמן עם הכדור.

הכל בסדר עכשיו…

רועי 19 במרץ 2014

אוקיי, כתבת מחזור לפני אחרון, קראתי מחזור אחרון.
אבל הפרש השערים שלה לא היה יותר טוב.

מתן גילור 19 במרץ 2014

אולי התבלבלתי והיא היתה שער אחר מתחת למכבי ת"א, אבל בטוח מעל מכבי חיפה. בכל מקרה היא זו שפישלה הכי קרוב לסוף (אלא אם לדעתך ניצחון בהפרש של 4 שערים זה פישול).

חיים, אתה תעוות את ההיסטוריה שתתאים לטיעון שלך ויהי מה – אהה? 2009 – מחזור 33 מתוך 35 הפועל ת"א 58 נק' ומכבי חיפה 60 נק'. אם זה לא רצה לאליפות, אז מעולם ולעולם רק המקום הראשון רץ לאליפות. ניצחון במשחק הזה והיא מוליכת הטבלה. ומה עם 2011? הפועל ת"א היתה במקום הראשון במשחק העונה בפלייאוף העליון. למה אתה מתעלם? כי זה סותר את התזה? ומה עם 2002? שוב להשמיט? משחק עונה בקרית אליעזר סיבוב אחרון – מכבי חיפה 51 נק' במקום השני! והפועל ת"א 52 נק' במקום הראשון. המשחק נגמר 0:3 ירוק. שוב זה לא רצה לאליפות? אז לרוץ לאליפות זה רק בשני המחזורים האחרונים?

מתן גילור 19 במרץ 2014

ד"א, הכל ברוח טובה, רק נסו לגבות הצהרות במשהו מוחשי.

חיים הצהוב 19 במרץ 2014

אתה צודק, תן לי לתקן את עצמי, מ94 מכבי חיפה לוזרית ולא לאורך כל תקופתה.
משחקי האליפות ב2001 ו2009 היו מול קבוצה שלא באמת רצה לאליפות. ב02 03 במחזורים האחרונים היה כל שבוע מובילה חדשה בעוד אתם הובלתם את הטבלה כל העונה.
המחזור האחרון למכבי ולחיפה היה אותו מספר נקודות ולהפועל היו 2 פחות אז אני חושב שאתה זה בעל הזיכרון הקצר

מתן גילור 19 במרץ 2014

ואתה סתם לקה בהבנת הנקרא.

חיים הצהוב 19 במרץ 2014

פיספסתי את מה שכתבת לגביי המחזור הלפני אחרון אבל זה לא באמת משנה מכיון שכל שבוע בחזורים האחרונים קבוצה אחרת הובילה ואיבדה נקודות ובכל מקרה הפועל סיימה את העונה עם 31 הפרש שערים (ניצחה 6-1 במחזור האחרון) ומכבי עם 35 אז התיקו לא באמת שינה

קייזר סוזה 19 במרץ 2014

הפועל פתח תקווה בבלומפילד ,
ניב טל אם אני לא טועה השווה מול שער 5
אבל לפי מה שאני זוכר הפועל רוב החלק האחרון
של אותה עונה היו מקום שלישי בגלל הפרש שערים נחות
והתיקו הזה חיסל להם את הסיכויים .
בטח שלא היו מקום ראשון.
וחיפה של אותה עונה , קבוצת הזרים הגדולה ביותר שהייתה פה ,
(יעקובו חצי עונה , פראליה , רוסו , ז'אוטרטס)
הפסידה בצורה לוזרית למכבי דיי בינונית למען האמת.
ובקשר לפוסט : תענוג , בתור אוהד מסוף שנות ה90
זה ללא ספק המשחק הגדול ביותר שהייתי בו .
אבל יותר מזה , אבא שלי , שהיה ב5-0 , היה ב4 ב91/2
היה בפצצה של כהן ב79 , היה ב4-0 בעונה הקודמת ,
מגדיר את זה כמשחק הכי גדול שהוא ראה בחיים וזה אומר הכל.

קרקו 19 במרץ 2014

פוסט מצוין. תודה, טל.
עם כל ההתרגשות, צריך לזכור שמכבי לא התמודדה היטב עם ההרחקה של פריצה. מאותו רגע ועד ל- 5 הדקות האחרונות, היא התבטלה לגמרי עד שהיה מביך לראות את זה. זה היה המשך למשחקים הלא טובים מהזמן האחרון.
עם כל הביקורת על הפועל, היא כן הגיעה להזדמנויות שיכלו גם להכנס ולגמור את המשחק.
כמי שהיה בדרבי של ה- 5:0, קליימן האומלל הזכיר לי את אבי בנימין הצעיר של אז, שוודאי הצטער שבז'ראנו לא עמד בשער.

חיים הצהוב 19 במרץ 2014

בעיקרון אני מסכים אבל א. זה הרבה הרבה יותר מתוק מכיוון שזה היה ככה ובגלל שהפועל חשבו שהם מנצחים.
ב. הפועל בעטה בעיטה אחת למסגרת במחצית השניה ככה שגם למרות השליטה הברורה שלה היא לא הגיעה ליותר מדי מצבים.

קרקו 19 במרץ 2014

היו לפחות שני מצבים טובים של שחקן מול השוער ברחבה (דמארי וורמוט, נדמה לי). זה שהבעיטות לא היו למסגרת זה כבר ענין אחר…

חיים הצהוב 19 במרץ 2014

אני לא אומר שהפועל לא הגיעו למצבים אבל זה היה צריך לבוא יותר לידי ביטוי. בעיטה אחת למסגרת כאשר חצי מהמחצית הייתה בתוך הרחבה של מכבי מראה בעיקר על משחק לא חכם.

אורי 19 במרץ 2014

טל אחלה פוסט
באמת זכיתם בשחקן הישראלי הכי ווינר ואיכותי שיש היום
תיארת בצורה מדוייקת את צורת ההסתכלות על כל הטוב שנחת עליכם
בנקודה הזו אני חייב להיות קטנוני מעט משום שווינריות נצחית לחלוטין לא שייכת למועדון הכדורגל של מכבי
אין לי בעיה לפרגן לכם משום שאני שונא עוד יותר את הפועל תל אביב (כן אני ירושלמי) (שנאה ספורטיבית כמובן)
לגבי קבוצת הכדוכסל כולי תקווה שאותה ווינריות נצחית תעבור לאט אבל בטוח במעלה שער הגיא בואכה מלחה/ארנה

קרמר 19 במרץ 2014

ביום וחצי האחרונים יצא לי לחשוב לא מעט המשחק שזכינו לראות ועל הדרבי הזה, שהוא ללא ספק אחד הגדולים שהיו לנו, אבל אני רוצה להזכיר עוד שני דרבים לא פחות גדולים

1. 1984 – אחרי 12 משחקי דרבי ללא ניצחון (6 שנים ארורות) מכבי מארחת הפועל. אלון נתן וצמד של מיקי בן שיטרית מפרקים את הפועל 0-3 ונותנים לדור שלם של מכביסטים ללכת בגאווה עם חולצות צהובות בעיר אחרי דרבי.

2. 91/92 מכבי התחילה את העונה בהפסד לבית"ר ת"א באשדוד (בתסריט שמזכיר מאוד את אירועי הדרבי של שלשום), מפסידה לבני יהודה אבל מצליחה להגיע לדרבי כשהיא במקום השני אחרי הפועל שמובילה ב-3 נקודות. 0-4 ענק. שלושער של דריקס, כולל אחד בוולה פסיכוטי מהצד. מכבי עלתה למקום הראשון. שבוע אח"כ גם חיפה חטפו בראש ומכבי לא עצרו עד המחזור האחרון של העונה (צפרירים המנחוסים). בדיעבד הדרבי היה היה הסימן הראשון להמהפך הענק – אליפות ראשונה אחרי 13 שנים שחונות.

טל בן יהודה 19 במרץ 2014

את ה-1984 לא זוכר…
ולגבי ה-91/92, הכל די מעומעם מפאת גילי הצעיר אז.

איפה אתה ממקם את ה-4-0 של שנה שעברה?

ולגבי התגובה הקודמת מהבוקר… מהסיטואציה שתיארת, הדבר היחיד שהיה חסר זה אותך מעשן סיגר ונושף טבעות גדולות לאוויר בזמן שהם אוכלים את עצמם.

ערן 19 במרץ 2014

ה 3:0 של84 היה מדהים. ישבתי בשער 4 (היו אז שערים מעורבים). נצחון ראשון בדרבי אחרי 6 שנים נוראיות…
את ה 4:0 של דריקס ראיתי משער 2, הייתי שפוך ממחלת הנשיקה, לא מצליח לקום למחוא כפיים.
הכי נהניתי בבלומפילד ה 4:0 שנה שעברה (שער 13).
אבל הניצחון הכי מתוק: שלשום. לצערי לא נכחתי בו.

יואב 19 במרץ 2014

כאחד שהיה בכל הרביעיות-האחרונה היתה המשכנעת ביותר. היה צריך להיגמר שבע.
הראשונה-קצת משקרת לטובתנו.
השניה-משקפת את פערי הכוחות.

blue jays 19 במרץ 2014

ואיזה מסכנים האוהדים (אריק איינשטיין) של הפועל ב"ש ת ובאמת מסכנים !
ואיזה מסכנים האוהדים (אריק איינשטיין) של הפועל ת"א , להתמוגג !
"ואם אתם לא חלק מזה אתם לעולם לא תבינו"

יואב 19 במרץ 2014

מכבי היתה במקום הראשון בשלושת המחזורים האחרונים של 03. על יחס שערים.
המהפך בטדי, התבוסה של בני יהודה ומשחק האליפות-מכבי היתה ראשונה.
עכשיו אפשר לחזור לעובדות.

מתן גילור 19 במרץ 2014

כפ"ס 2012, נתניה 2009, הפועל ת"א 2009, בית"ר י-ם 2007, מכבי פ"ת 2006 כל אלה ניצחונות בפנדלים בלי אף הפסד בתווך. עכשיו אפשר לחזור לעובדות!

יואב 19 במרץ 2014

לך עד הסוף מתן ותן את מאזן ההפסדים.
מותר לך להיות ספציפי ולהתרכז רק בגמרים/חצאים.
ואם אני לא טועה, בתשעים ותשע אחוז מהם היית פיבוריט.

מתן גילור 19 במרץ 2014

עד הסוף אני כבר לא זוכר וצריך ללכת לאתר הרשמי ולעבור עונה-עונה. זה כבד עלי :)
שמע, אתה זוכר את שנות ה-80 הרבה יותר טוב ממני, אז לגבי הפיבוריט אני אקח את מילתך. ד"א, נתניה לעיל היה בחצי. והיה בדרך גם בית"ר י-ם בגביע הטוטו שעונת אליפות שלהם.
בכל מקרה, האמרה שלך: "אין בעולם קבוצת פנדלים לוזרית יותר מהירוקים." מרחיקה לכת ואינה מתיישרת עם המציאות. להזכירך גם באיירן מינכן הפסידו גמר צ'מפיונס בבית בפנדלים.

יואב 19 במרץ 2014

מתן,
כמובן שהקצנתי.
יש לי את התחושה הזאת כי פעמים לא מעטות הייתי בעדכם והתאכזבתי. אולי זה לא רק הפנדלים אלא הפסדים רגילים ואתם הייתם להיות אלה שימנעו את הזכיה מהאדומים.
שרשמתי את 79-1 זכרתי את הניצחון שלכם עליהם בבלומפילד(:

מכביסט 19 במרץ 2014

טל,
בדרך כלל אני לא מתבטא בצורה חריפה, אבל הטור הזה הוא פשוט בושה לאינטליגנציה.

הזדהתי איתך במהלך כל הטור, מההתחלה ועד כמעט הסוף. התחושות, הכיף, החוויה, הריגוש באיצטדיון עצמו ועוד..
גם מקבל לגמרי את הטענה שלך שצריך לזכור את הרע בשביל להנות מהטוב, אבל יותר מזה – צריך לזכור את הרע האמיתי(!!) בכדי לא ליפול שוב.

אז למה הטור הזה הוא בושה לאינטליגנציה?
כי העשור השחור הזה היה בעיקר באשמת אדם אחד. אדם אחד שראה כל הזמן רק את טובתו האישית ושיחק בקבוצה כאילו היא צעצוע פרטי שלו. על הדרך הוא גם גרם לשנאה כלפי מכביסטים גדולים שבאו מכוונות טובות ובאמת רצו לעזור לקבוצה שלנו.
אותו אדם, הוא הקיסר, הדיקטטור – מספר 8, אבי נימני.

אם אוהדי מכבי עדין לא הפנימו להבין שהעשור הזה היה שחור בגלל אדם אחד בעיקר – אז לא למדנו כלום.
נימני, היה ונשאר אינטרסנט רק כלפי עצמו. איך כל אותם עובדי אלילים שלו לא קלטו את זה בזמנו, אבל יותר גרוע – הם עדין לא מבינים את זה גם לאחר שעזב את הקבוצה וברגע אחד הפך לאחד מסוכני השחקנים החזקים בארץ (שזה רמז עבה!!! לאינטרסים ולמה שעשה במהלך שהיה בתוך הקבוצה – כל השחקנים שהביא וגזר עליהם קופונים והסוכן הספרדי שלו וכו'…).

אז לציין את קלינגר, לוני ושניידר כ"סיבות לרוע", בזמן שהם היחידים שניסו איכשהו לשחרר אותנו מהקיסר, צמא הכסף ותחושת האלילות שלו – זה חטא! וזה לפגוע באחד במכביסטים הגדולים בקבוצה, ניר קלינגר. רק לחשוב איזו קבוצה שלמה שרף יכל לבנות לנו בתחילת שנות ה2000 אילו הוא היה נשאר ונימני היה מוריד את הראש או עף מהקבוצה.. שרף אומנם פרשן מעצבן, אבל בזמנו הוא היה המאמן הישראלי הגדול ביותר.

לא נשכח לנימני לעולם את החרפה שהביא לנו במהלך העשור המגעיל הזה! הדבר הטוב היחידי שיצא מזה הוא שגולדהאר קנה אותנו – אם לא היינו בתחתית של ההיסטוריה שלנו, אז מיץ' היה פונה למקום אחר. וכן, אני זוכר את הגולים של נימני, בדרבים ועוד – אבל מבחינתי זה לא שווה את המחיר המשפיל ששלמנו בעשור האחרון.

אם אתה ואחרים עדין לא הפנמתם מי האשם האמיתי – מצבנו רע מאוד!

אז סלח לי על ההתבטאות כלפי הטור שלך – אבל הוא בושה לאינטליגנציה שלנו אוהדי מכבי ושל כלל אוהדי הליגה (שנוח להם שנחזור לימי נימני השחורים).

טל בן יהודה 19 במרץ 2014

לא הטלתי אשמה על אף אחד, רק נתתי כמה שמות שמייצגים לדעתי את התקופה הזו. מעבר לכך, ניר קלינגר לא הוזכר אף פעם אחת.

מה שבושה לאינטליגנציה היא הניסיון שלך להטיל את כל האשמה על אדם אחד בלבד. לכישלונות של מכבי לפחות, היו אבות רבים.

תני 19 במרץ 2014

צריך להיות כנים ולהגיד שאבי נמני היה שחקן גדול בשורות מכבי תל אביב ועשה לנו הרבה נחת, הרבה שנים.
בשלב מסוים, לקראת סוף הקריירה ולאחר הפרישה באמת החזיק את המועדון בביצים וגרם נזק. יחד עם זאת להטיל עליו את האשמה לתקופות ארוכותתתתתת של שממה זה בהחלט מוגזם.

בהערת אגב – היה מאוד מאוד מוזר לשמוע אותו אומר ביציע העיתונות שהוא היה אובייקטיבי בדרבי הזה. מעליב קצת אפילו.

ערן 19 במרץ 2014

מוזר? מעליב קצת?
האם השתמשת בכוונה באנדר-סטטיטמנט בריטי?

אולי נכון יותר לאמר: זה הזוי? או לדייק: תחושה של בגידה?

מה הסבירות שתשמע עוד כמה שנים את סטיבן ג'רארד, דקות אחרי הדרבי הכי גדול של המרסיסייד, אומר שהוא היה נייטראלי?
עזוב ג'רארד, בוא ניתלה באילנות נמוכים במיוחד: האם ג'ימי טורק נייטראלי בדרבי? ומה עם דני נוימן ודרבי ירושלמי, כשיהיה?

בקיצור, נימני עושה (שוב) את הבלתי יאומן, ושובר שיאיםנ נמוכים של עצמו.
זה סמל של מכבי זה? איכס.
לפחות המסכה נקרעה: לא מעניין אותו כלום, רק אבי נימני. כך היה, כך עתה, כך יהיה.

מכביסט 19 במרץ 2014

מוזר מאוד שהאדם הכי חזק במערכת במשך כל העשור השחור הזה – לא הוזכר אפילו פעם אחת בטור הזה.

אף אחד לא טען שהוא האשם הבלעדי, כפי שציינתי – הוא היה האשם העיקרי. יש הבדל מהותי.
אבל רוב הצרות שהיו למכבי בעשור הזה היו כתוצאה מההתנהלות האינטרסנטית שלו. זה שהיו כאלה שניסו לתקן בצורה כושלת, זה לא מסיר ממנו אחריות.

אני לא יודע מה היה המניע שלך להתעלם מההרס של הקיסר, בין אם זה הפחד מחייליו או עיוורון בנושא. אבל הסמל המרכזי לשנים השחורות הללו הוא נימני – איך הוא לא הופיע בתמונה שם ואפילו שמו לא הוזכר בכתבה כאחראי למצב?

מושיק שוויצר 19 במרץ 2014

אני מסכים לקביעה כי הוא האשם העיקרי ולא היחידי. אני לא זוכר שחקן אחר שניתב את כל כולו עבור עצמו על חשבון הקבוצה.
לצערי, זרעי הפורענות שהוא נטע, עדיין לא נוכשו מהקבוצה והמועדון, ודרושים עוד כמה עונות לשחרור אחיזתו, נדמה לי שעדיין הוא ממתין בשקט בצד ועדיין יש לו תוכניות.
רק כדי לסבר את האוזן, אז אלו שחקני מכבי שחתומים אצלו: לוגסי, מיכה, ריף פרץ, אקפי (מהנוער), יגיל ביטון, ברק לוי, בן בן יאיר(רק רשימה זו מסבירה את הכתוב לעיל), וכן, אלברמן, אייבנדר, בן הרוש, חסן אבו זייד….
עכשיו תבינו כולם שאנחנו תקועים איתו עם העברות של עטר ודאבור.
בנוסף, נדמה שחייליו שעדיין גורמים לנו לנדוד לנתניה ולהתעצבן, עדיין חזק בתמונה.

פאןפאן 20 במרץ 2014

בתור אחד שבזמנים מסוימים אלו ידע מה קורה בתור המערכת – אתה טועה :-(
ללוני יש חלק גדול עד מאוד בהעצמת המפלצת הזו שנקראית אבי נימני. הטעות הכי גדולה שלו!

david weinberg 19 במרץ 2014

עוקב אחריך ואין אחלה פוסט, תודה

ג'וני 19 במרץ 2014

זהבי זה לא הבלוף הזה שחזר על 4 מהליגה האיטלקית? ועוד מקבוצה קטנה שאף אחד לא סופר אותה באיטליה.
איך אומרים "ראש לשועלים זנב לאריות"
ואת האפס הזה תקשורת הפח בארץ מפארת ומנפחת כאילו שמדובר מינימום ברונאלדו.
זאת אחת הסיבות למה תקשורת הספורט הישראלית רקובה וחובבנית.

ערן 19 במרץ 2014

הנה, תגובות כאלה הן שעושות מתוק בנשמה עכשיו, יומיים אחרי, כשהאדרנלין מתחיל להירגע.
ג'וני ידידי, בין אם אתה אוהד חיפה, הפועל, או מרמורק:
המשך כך. הרי אם ניהנה בלי שאחרים יאכלו את הלב (אבל ממש יאכלו), זה לא זה.
תודה על עוד רגע של נחת.

ליאור 20 במרץ 2014

לא יודע את מי אתה אוהד – אבל היית מת שהבלוף הזה יהיה בקבוצה שלך ….

ויקטור מורוז 20 במרץ 2014

לא, זה אותו אחד שנתן שלישייה להפועל.

שלומי 19 במרץ 2014

פוסט לפנתאון. תודה טל!
גם אני הייתי בשער 13. כשהשוטרים והסדרנים העבירו אותנו לכיסאות הריקים ליד שער 11 פתאום כולם התעוררו, ולאט לאט זלגו לשערים 10-11.
התחושה של ההלם של אוהדי שתי הקבוצות, זה החיובי של מכבי וזה השלילי של הפועל, זה משהו שאי אפשר לתאר במילים, תחושה עילאית שאני יכול רק לקוות לחוות אותה שוב.
שוב, פוסט לתפארת מכבי, כל מילה ומילה בול למטרה, ביטאת באופן מופתי את מה שאני ועוד עשרות אלפי אוהדי מכבי הרגשנו, מרגישים ובתקווה, נרגיש ;)

חובק 19 במרץ 2014

דילגתי על מרבית התגובות שלעיל… מזכירה לי אורגיה של פורנו גמדים.

אבל כאוהד הפועל נהניתי מהפוסט. הזכרת לי תקופות יפות.
מישהו קישר לכתבה של דרבי מלפני 4 שנים. רק מלראות את נאטכו, באדיר, שכטר וההוא שאין קוראים בשמו… התעודדתי.

כי אני יודע שלרמה של הפועל שלפני 4 שנים בחיים לא תגיעו.

אנחנו עוד נשוב (לא יודע אם תיכף).

עופר (השני) 19 במרץ 2014

אם זה מה שמספק אותך…
ועדיין גם בדרבים אז הייתם נופלים כל שנייה על הדשא ובוכים. גם זהבי. מדהים שבמכבי הוא לא ככה. אז יופי שהיית שם רמה, אבל זה נגמר, עבר. אם זה באמת מה שמנחם אותך אתה בהחלט בצרות חביבי.

יואב 20 במרץ 2014

פחחחח. אפילו לא צברתם יותר נקודות מהיריבה.
אנחנו רואים היום מה היא היתה שווה באמת.
וברגע האמת, שילשלתם מולנו. שילשלתם במשחק הכי חשוב שלכם בעשור האחרון. ש י ל ש ל ת ם.
פנסיונרים גמורים.
וויני וערן. בלבד. לא אלה שהערצתם באמת כי אתם חסרי מושג.
לנצח בצילנו.
פיו פיו פיו.

שלו 19 במרץ 2014

יומיים אחרי,
בכיתה אני מקרין עדיין את תקציר המשחק בלופ…
חושב האם זה הדרבי הגדול שראיתי?
לא ראיתי את ה 0-5.
ראיתי את המשחק של בן שיטרית, ראיתי את אלון נתן במשחק הגשם משווה ל 2-2 בדקה ה 97.
ראיתי פעמיים 0-4.
ראיתי את גמר ה 1-2 בעונת החליפות של שפיגל,
ואת 0-2 בגמר של סיני כמאמן.
ועדיין דקה 85 עבר לי בראש דבר אחד,
אוהדי הפועל אומרים לעצמם אין דרך יותר טובה לנצח דרבי מפנדל שלא היה ברגע האחרון.
ואז זה בא ההפוך על הפוך.
עוד פנדל שלא היה וכאילו כדי לסובב את הסכין הגול של זהבי.
ומאז אני העיקר חושב על איך זה הרגיש כל השנים שהופעל ניצחה,
לא משנה כמה מכבי שיחקה טוב או רע.
על נימני בועט לשופט ברגל ומורחק.
על משה מרכוס חוטף גול מקרן…. לנדאו מכניס גול ביד.

על איך מנסים לספר כמה קליימן לא אשם ונזכר בדוביד מכניס את בוני בגיל 16 לחצי גמר נגד חיפה.
קאסיאס בגמר האלופות בגיל 17.
מחול השדים סביב בן-שמעון כל העונה.
איזה מאמן ירצה לבוא לקבוצה שכל הזמן אומרת מאחורי הגב שהייתה מפטרת את המאמן אם היה לה כסף.
איזה סיכוי יש לו, איך השחקנים צריכים לפרש אמירות כאלה.
ויותר גרוע איזה בעל ממון יסכים לקנות קבוצה שיש בה אוהדים שחושבים שהשואה זה נושא לנגח בו קבוצה יריבה.
תודה למיץ' שראה את כל זה גם אצלנו, וכמו ג'ודאי מקצוען השתמש בפופולריות של נימני כדי להמאיס אותו על הקהל רק כדי להיפרד ממנו…
אח"כ אותו נימני מסביר כמה סוזה לא מבין כדורגל.
סוזה שלקח שני גביעי אלופות ברצף בקבוצות שונות…

ובסוף להיזכר שהפועל העדיפה את אלמוג כהן על זהבי…

ליאור 20 במרץ 2014

+111

the bird 20 במרץ 2014

+1000
הסוף כל כך נכון
נמני/הסוכן מותח ביקורת על סוזה
זה בערך כמו שפרימו ימתח ביקורת על סוזה
אופס זה גם קורה (:

צהוב כחול 45 20 במרץ 2014

נמני האסון הגדול ביותר בתולדות מכבי ת"א ,15 שנה של הרס ,אני בספק אם מועדון אחר היה יכול לצאת מהרס שכזה

גיסנו 20 במרץ 2014

אני מוכרח להודות שהתגובות של אוהדי הפועל משמחות אותי.

נתלים בעבר, רחוק יותר או פחות. מנסים להתנחם בכל מיני סיבות קלושות כאלו ואחרות, על שחקנים שהיו בהפועל 2 דקות או יותר ועכשיו מנצחים במכבי. בגימוד כל מה שמכבי עשתה בשנה וחצי האחרונות.

זה משמח אותי כי בתכלס אנחנו היינו כאלה עד לא מזמן.

אכן רבותיי, היה פה מהפך, צבענו צהוב ת׳רחובות :)

מתי 20 במרץ 2014

לא ממש אוף טופיק –
איזה לוזר ההלפרין הזה. תמיד נחנק במאני טיים.

פאןפאן 20 במרץ 2014

טל – אתה , כמו מכבי, בתקופה הכי טובה שלך ככותב :-)
בכדורגל לפחות כי בכדורסל כבר הברקת כמה פעמים
כמה הערות קטנוניות מצחיקות:
א. התות שבקצפת של הניצחון המתוקמדהיםמופלאמזכך הזה (ואף אחד משמות התואר הללו אינו מיותר אז לא למחוק :) )זה זהות הכובש – זהבי הגדול. אין אוהד הפועל אחד, למעט אולי בני משפחתו של זהבי האדומים, שזה לא היה מבחינתו הגרוע מכל. שלושער של "הבוגד" שהביא להם אליפות לא פחות דרמטית! אין לי ממש דוגמא שתמחיש את הכאב הזה אבל הכי קרוב שאני יכול לדמיין כרגע זה שתחשוב כמה יכאב לך אם למשל עטר שנה הבאה ישחק בהפועל וישים לנו שלישיה כזו בדרבי. בקיצור – עוד לא המציאו את הרעל הזה :)
ב. אני שמח שלמדת לקח ולא חתכת לחניון לפני שריקת השופט הפעם :-)))
(הייתי חייב לעקוץ)
ג. גם האליפויות של תחילת שנות התשעים היו מדהימות ומתוקות אחרי שנות חושך, יכול להיות שזה הנטיה הזו של הזכרון האנושי , אבל נראה לי שהחושך של העשור האחרון היה אפל יותר..
אנחנו בתור הזהב(י)
ושוב תודה על רצף פוסטים משובחחחחח

טל בן יהודה 20 במרץ 2014

תודה רבה.

א. התרחיש שלך עם אלירן עטר העביר לי צמרמורת קרירה בגב.
ב. זה בסדר, אתה לא מבין כמה אסאמאסים קיבלתי אחרי הפנדל של מכבי ששאלו אותי אם יצאתי…

אריק האחר 20 במרץ 2014

ראיתי את מכבי מקרוב עשורים רבים.
בשנתיים האחרונות מכבי ניהולית מעל כולם.
אם רמת הניהול תישמר הפערים יגדלו.
כרגע רק שחר ואולי אלונה מבינים את זה.
בהפועל כל זמן שרמון ישאר העסק ילך וידרדר
עד ריסוק כללי .
בדיוק כמו שהיה בכדורסל.
אפרופו נימני.
שחקן גדול אדם קטן קטן קטן.
מעבר לכול הצרות שיעשה ועשה
למכבי על דבר אחד לעולם
לא יסולח לו.
ברוך דגו.

אביעד 20 במרץ 2014

משחק שקשה להתאושש ממנו… האושר והחיוך לא יורדים מהשפתיים מאז יום שני, היו רגעים בימים האחרונים שרציתי לחזור לתיכון כדי לתקן את העוול שמכבי עשתה לי במהלך העשור האחרון שפשוט לא רציתי לצאת מהמיטה ביום של אחרי דרבי.
את מוסר ההשכל שמשחק לא נגמר עד שנמשמעת שריקת הסיום קיבלתי בנס ז׳לגיריס, הייתי בן 14, נכחתי במשחק וכמובן שבשניות שקדמו למסירה של שלף כבר הייתי על סף דמעות בעיניים(כמו כל בנאדם נורמלי שמרגיש שגזלו ממנו משהו שהוא מאד רוצה). ואז כמו בסרטים האמריקאים שיש את הדמות של הזקן החכם שכבר היה בהכל ועבר את הכל, הוא אמר לי, אותו ילד מדוכא, שהמשחק עוד לא נגמר, מכבי עוד תצא מנצחת, אני זוכר איך אמרתי לאבא שלי(למרות שהיה לי קשה להאמין לזקן החכם) שחייבים להישאר! שלף מסר את הכדור, שארפ היה שארפ ומשם הכל היסטוריה.
ביום שני, שהפועל הבקיעה את הפנדל הארור שלה, אני רק חשבתי על איזה מזל שאין בית ספר למחרת ושבמקום לחשוב איך אני מבריז אני יכול ללכת לשתות בירה, אבל אז אבא הזכיר לי את אותו זקן מהמשחק נגד ז׳לגיריס(הלוואי והייתי יודע מי זה כדי להזמין אותו לארוחה או משהו), זהבי היה זהבי(או שארפ), סוזה היה מוריניו…
ואני… הרגשתי כמו ילד בן 14 שוב.

Comments closed