מכבי ת"א לא שפויה – על סופו ומאריץ'

אני ממשיך בסקירה של הסגל החדש של מכבי ת"א

manic
תמונה באדיבות חשבון הפייסבוק הרשמי של מכבי אלקטרה ת"א

*

ידעתי שלא הייתי צריך לעשות את זה. אמרתי לעצמי, "טל, יא נמר שכמותך, אתה לא תעמוד בזה, אז אל תפזר הבטחות שווא. הרי ברור לך שיהיו כמה קוראים שיזכרו את זה". אבל בכל זאת עשיתי את זה. סיימתי את הטור על ג'רמי פארגו במילים "בימים הקרובים אמשיך ואכתוב על הקיץ המוצלח שעובר על מכבי ת"א עם ההחתמה של רנדל."

ובכן, זה היה ב-28.7, לפני 45 ימים, ואני לא מאמין שאני אמצא עורך דין בעולם שיצליח להוכיח בבית משפט שהכמות הזו יכולה להיחשב כ"ימים קרובים". אבל הבטחה היא הבטחה, ואני עומד עכשיו להטיל עוד קלישאה פצצתית… "עדיף מאוחר מאשר אף פעם".

אז אני אנסה למלא רק חצי מההבטחה, שכן איני מתכוון להתעסק היום ברנדל, ליינהרט או מרקוס היינז. הפעם אנחנו נתעסק בשני המהלכים האחרונים שגיבשו את הסגל הסופי של מכבי ת"א, שהיוו גם שתי מיני-פרשיות בעולם הספורט הישראלי, המשקל של סופו וההחתמה מאריץ'.

*

כדי להבין את המהלכים האלה במלואם, כמו גם את כל מה שקדם להם (לפחות עם סופו), חייבים להפנים כיצד מכבי ת"א חושבת. בדיוק באותו האופן שכדי להכיר בן אדם בצורה עמוקה אתה צריך לדעת מה גורם לו "לתקתק" מבפנים, מה הפחדים שלו, הרצונות שלו והמטרות שלו.

רק אם נבין בצורה הזו את הישות שקוראים לה "מכבי ת"א", נוכל להביט בצורה נכונה גם על סוגיית סופו-מאריץ'.

ובכן, במכבי ת"א ישנם שתי אמיתות שפועלות בכל עת אחת כנגד השנייה. האמיתה הראשונה היא המנטרה המוכרת דווקא מעולם הבייסבול של "Swing for the Fences" ("חבוט לגדרות"). המנטרה הזו אומרת דבר פשוט: "עזוב להגיע לבסיס, תנסה לחבוט הומראן", או, במילים היותר מוכרות לנו, "הכל או כלום".

אם אנסה לתרגם את הביטוי הזה לעולם הכדורסל, הנה מה שייצא: "הקבוצה שלך בפיגור של 2 נקודות. עזוב לנסות ולחדור כדי להשיג שתיים קלות ולהשוות, או לנסות ולסחוט עבירה וללכת לקו. פשוט זרוק את השלשה. לך על הניצחון. או שתנצח בגדול, או שתפסיד בגדול".

אם אנסה לתרגם את זה גם לכדורגל, אני חושב שזה יהיה פחות או יותר התיאור של לבעוט מ-25 מטר לשער במקום למסור לשחקן שרץ לימינך שאז יוכל לתת מהאגף מסירת רוחב טובה שתפגוש את הראש של החלוץ. אם כבשת, אתה ענק. אם לא, אולי הצלחת להרוג ציפור.

ובכן, זוהי מכבי ת"א כדורסל שלנו, היא תמיד מנסה לחבוט הומראן. מדובר בדרך חיים בשבילה. משפטים כמו "בעוד שנתיים תהיה כאן קבוצת פיינל פור" או "אנחנו בונים כאן משהו לעשר שנים קדימה" הם מרשימים, אבל מנוגדים לערכי המכביזם.

מכבי ת"א, ואני מצטער על המטאפורה הזו, היא כמו החמור שרואה מולו רק את הגזר ומתעלם מהמקל, כשהגזר זה כמובן התואר הבא על לוח המשחקים. יחסי ציבור, אוהדים, ביקורות, נורמות ניהוליות, ערכים, יחסי בין-אישיים, חוקים וכללים, כל אלה משניים למטרה העיקרית, ניצחונות.

ההיגיון של המועדון הזה פשוט, זה לא שכל שאר הדברים לא חשובים לה, אלא הם יודעים שכאשר הניצחונות והתארים יגיעו, כל שאר הדברים יסתדרו מעצמם.

אחרי האמיתה הזו באה השנייה שקשורה למציאות הכלכלית שבה ההנהלה הזו פועלת, והיא שאין לנו בעלים שחושבים בצורה של "אה, זה רק כסף".

לצערנו, אין לנו אוליגרכים רוסים שמסוגלים לשפוך עשרות מיליוני דולרים מבלי לחשוב האם הם יראו מזה משהו בחזרה. מעבר לכך, אין לנו גם מועדון כדורגל שמהווה מטריית כספים אדירה שרק מפזרת מעלינו שטרות של מיליון יורו כאילו אנחנו רוקדים על עמוד.

אז כהנהלה שרואה מולה רק את הגזר בלי מאגר בלתי נגמר של כספים, היא נאלצת להתחכם ולתמרן, להערים על המתחרות שלה, להיות מקורית ויצירתית מהן, ופחות או יותר לשאוף להיות צעד אחד קדימה כל הזמן.

(הערת אגב: התרבות והמסורת, וכתוצאה משתי אלה, הקהל, עוזרות לה בדברים האלה. הערת אגב שנייה: זה לא תמיד מצליח לה.)

*

-הכנס כאן את סופוקליס שחורציאניטיס-

קראתי המון פרשנויות, הסברים ותיאוריות שמנסות להסביר את ההתנהלות של הקבוצה עם השחקן המיוחד הזה. מעבר לביקורות הקבועות, כלומר אלה שיישמעו לא משנה מה מכבי תעשה ובאיזו דרך, היו גם טענות מעניינות שתפסו את תשומת לבי.

הטענות הרלוונטיות הללו כוונו (שוב, שלא במפתיע) כנגד ההנהלה הצהובה, שהיא במקרה גם ההנהלה המצליחה ביותר בספורט המקצועני הישראלי ואחת המצליחות באירופה.

במאמרו המסקרן, אבי סגל מ"ישראל היום" ציין שהסלחנות שהופגנה כלפי סופו אחרי אירועי הדרבי הובילה באופו עקיף למצב הפיסי שבו שב לישראל. סגל המשיך והסביר שאמנם מכבי ת"א הרוויחה את סופו בשלבים המכריעים של העונה שעברה, אבל הפסידה אותו עכשיו.

בנוסף אליו, אבי אורנן המצוין כתב בסטופקס שהזכייה של מכבי ביורוליג מהווה בשביל ההנהלה סוג של "עלה תאנה", שבסופו של דבר עלולה להזיק לה מכיוון שהיא מעכבת את השינוי תפיסה שנדרש מבחינתה, כזה שלא כולל יותר החתמת "שחקנים במבצע", כמו סופו.

ייתכן ששתי התיאוריות הללו מחזיקות מים, אבל נדמה לי ששתיהן, כמו גם אחרות שנשמעו, מפספסות לגמרי את המהות האמיתית של הנהלת מכבי ת"א ומתעלמות כמעט לגמרי מהמטרות הקבועות של הקבוצה.

*

אני מרגיש שיש דיסוננס משמעותי אצל חלק מאוהדי מכבי, אלה שרוצים בהצלחת הקבוצה אך גם רואים את ההצלחה הזו הולכת יד ביד עם "ניהול תקין". כלומר, זו באמת אידיליה יפה לשאוף אליה, אך היא לא מחוברת למציאות.

הנה בשבילכם קוראים יקרים, שתי דוגמאות להצלחה שהולכת יד ביד עם ניהול תקין בספורט הישראלי: מכבי ת"א כדורגל תחת מיץ' גולדהאר ומכבי חיפה כדורגל תחת יעקב שחר.

למרות הפרשיות האחרונות עם טוואטחה וגולסה, יעקב שחר עדיין נחשב לבעל הבית שפוי ומוצלח שמצעיד את קבוצתו להצלחות גדולות כבר כמה עשורים ברציפות. מהעבר השני של כביש החוף נמצא המועדון של מיץ' גולדהאר, שבשנים האחרונות נכתב כל כך הרבה על הניהול המופתי שלו שאני לא רואה צורך להוסיף משהו.

אבל הנה הקאץ' של שתי הדוגמאות: הקבוצות הללו גם מפסידות לפעמים. למרות שהיינו רוצים בכך, מכבי ת"א כדורגל לא תמשיך לקחת אליפויות כל שנה מעתה והלאה. נוסיף גם שלמרות הניהול המצוין, עדיין לא הסרנו את קללת שמינית גמר גביע המדינה, ואף השנה לא העפלנו לשלב בתים באירופה (ונשים את הנסיבות האובייקטיביות בצד).

במכבי חיפה השפויה והמוצלחת, לעומת זאת, לא ראו אליפות כבר שלוש עונות, כשהמועדון זכה בשתי צלחות אליפות בלבד בשמונה השנים האחרונות. הנה לכם, גבירותיי ורבותיי, המודל הזה של הצלחה של קבוצה שהולכת יד ביד עם ניהול תקין.

מכבי ת"א כדורסל לא מעוניינת בהצלחות מן הסוג הזה. שתי אליפויות בשמונה עונות? אם זו התכנית שלכם לגבי מכבי ת"א כדורסל ההנהלה שלה תעדיף פשוט לסגור את העסק, למכור את המבנה ברחוב הירקון לאיזה מועדון גלישה לנערים בסיכון והילדים שלנו יוכלו לראות את מכבי ת"א תחת דון שמעון מזרחי רק דרך סרטונים ביוטיוב.

ההצלחה על פי מכבי אלקטרה ת"א בתקופה שמגבילה למה שתואר כאן היא כזו: כל דבר פחות משמונה אליפויות, שמונה גביעים ועוד כמה פיינל-פורים באירופה יהווה עילה לוועדת חקירה. לא של שופטים ועורכי דין מכובדים, אלא של מכשפות ותליינים.

הרי כל סטודנט זב חוטם בקורס "מבוא לפסיכולוגיה" יוכל לאבחן את האובססיה שיש למכבי ת"א עם תארים. והמציאות היא שאי אפשר להיות אובססיבי לגבי משהו ואז להתנהל לגביו בצורה רציונלית ותקינה.

כל עוד המועדון ימשיך עם האובססיה הזאת, אין שום סיכוי לניהול "בריא" ותקין, ומי שחושב שכן הוא נאיבי. וטוב שהמצב הוא כזה, שכן איננו רוצים שתי אליפויות בשמונה שנים.

ניהול בריא מוביל לאחוזי הצלחה הגיוניים, הניהול של מכבי ת"א מוביל לאחוזי הצלחה על-טבעיים כבר 45 שנים ברציפות.

*

התיאוריות שפורסמו לאחרונה טוענות שניהול תקין היה אמור למנוע את הפרשה של סופו ואולי בכלל למנוע מהקבוצה להיכנס עם שחקן כזה למיטה. הרי במשך כל הקריירה שלו סופו מהווה בעיה לקבוצות שלו.

אבל כאמור, מכבי ת"א לעולם לא תהיה האישה הנורמלית הזו שאתם יכולים להביא הביתה לאבא ואימא. יש לה שתי אמיתות לפיהן היא חיה, וסופו התאים להן כמו כפפה ליד בקיץ הקודם, וגם בקיץ הנוכחי.

אולי אני מפרשן את המציאות כרצוני, אבל אני רואה את ריאל מדריד מביאה את האדירים האלה שלה ומתרחקת משחקנים כמו סופו למשל ו… עדיין מחפשת אליפות אירופה ראשונה מזה 20 שנה.

מכבי ת"א לעומת זאת, זכתה מאז בארבעה גביעים והייתה בשמונה גמרים אירופאיים (ריאל מדריד רק בשניים). במציאות הנוכחית של הפיינל פור, מכבי יודעת שהיא יכולה להסתמך (גם) על המסורת ורוח המועדון כדי להביא גביעים חזרה לתל אביב.

כל הדיבורים הללו על כך שהזכייה באליפות אירופה יכולה לפגוע בה, או על כך שמכבי אמנם הרוויחה את סופו לפיינל פור אבל הפסידה אותו בעתיד, מהווים פספוס לגבי המהות האמיתי של מה היא ומי היא מכבי ת"א.

במכבי ת"א אין עתיד. יש רק עכשיו. המטרה היא זכייה באליפות אירופה השנה, לא שנה הבאה. הם תמיד מאמינים שהם יכולים לזכות בהכל, עד שזה לא קורה והם עפים מהיורוליג בסוויפ (ואז הם קמים, ומנסים שוב. לא עוד שתי עונות, אלא ע-כ-ש-י-ו).

ייתכן שיש צדק בטענה שהטיפול הרך של הקבוצה בסופו אחרי האירועים בהדר יוסף הובילו למה שהתרחש איתו הקיץ (וייתכן גם שלא), אבל מבחינתה, "מטרה הושגה".

גביע אירופה הגיע לתל אביב, וסופו היה אחד מאלה שעזרו לה להביא אותו לכאן. ועכשיו, אנחנו בסדר עם זה שמתמודדים עם בעיה אחרת, אחרי שזכינו.

*

שמעתי בשבועות האחרונים קולות ששואלים "בשביל מה להביא עוד שחקן?", שכן יש למכבי את טיוס וג'ייק כהן, והם יכולים לתת גם דקות לישראלים הצעירים אלטיט וזלמנסון, מה קרה?!

ובכן, אם היה מדובר בכל קבוצה אחרת, ייתכן שהיא אכן הייתה מתחילה את העונה כשהיא בונה על ארבעת השחקנים שהוזכרו בפסקה הקודמת, ומחכה לחזרה של סופו אי שם בסוף 2014.

אבל מכבי ת"א היא לא "כל קבוצה אחרת", ולבקש ממנה להסתפק במה שיש לה יהיה למעשה לבקש ממנה להיות מישהי היא לא. כדי לנצח עכשיו, היא צריכה שחקן עכשיו, ולא תחכה לראות מה יהיה אחר כך.

אז היא פעלה לפי שתי האמיתות האלה שמוזכרות מעלה בטור והביאה סנטר במחיר מוזל כמעט ללא סיכון. אם יסתדר, יש לה אופציה על השחקן והוא יישאר עד לסוף העונה הנוכחית (לפחות). אם לא, היא תסיע אותו לנתב"ג ותנופף לו לשלום כבר בחודש דצמבר, אחרי סיום המשחקים שלה בבית המוקדם ביורוליג.

*

-הכנס כאן את אלכס מאריץ'-

קיבלנו בשבועות האחרונים אירוניה נחמדה. אלכס מאריץ', שמגיע להחליף את סופו ונחשב עד לא מזמן לסחורה חמה באירופה, נוחת במכבי ת"א בסופו של דבר במעמד כמעט זהה לזה שסופו נחת בו לפני ארבע שנים.

סופו, שכונה בעבר בייבי-שאק ונחשב לשחקן עם עתיד ורוד, הפך עם השנים לשחקן כמעט מוקצה והגיע למכבי ב-2010 כ"הזדמנות אחרונה" עם ערימה כבדה של בעיות, כשכל הקבוצות האחרות למעשה ויתרו עליו.

עכשיו מגיע לכאן מאריץ', שהיה בשיא הקריירה שלו אי שם לפני שנתיים-שלוש עם הזכייה ביורוליג עם פאנתינייקוס. דני פדרמן עוד ניסה לפני שנתיים לחזר אחריו כמו שחנון מחזר אחרי מלכת הכיתה, אבל האחרון ניסה רק לנפנף מעליו את הג'נרל מנג'ר הצהוב.

כאשר מאריץ' העדיף את הכסף הרוסי הקר על החיבוק התל אביבי החמים, הקריירה החלה לדשדש.

כשמכבי פגשה אותו ארבע פעמים בעונה האחרונה, הוא היה רחוק מלהזכיר את אותו הסנטר שזכרנו מפאו. הוא קלע נגדה 5.5 נק' למשחק ולקח 4.25 ריב', אבל יותר מהמספרים עצמם, הוא כבר לא הזכיר את הנוכחות הדומיננטית שהיה בעבר. קובאן אפילו לא העפילה לשלב ההצלבה.

החוזה שמאריץ' הסכים לו, שבו הקבוצה יכולה לשחרר אותו בסוף 2014, מראה לנו בצורה די טובה שגם הוא מגיע לכאן לסוג של "הזדמנות אחרונה", כדי לנסות ולהציל את הקריירה המדשדשת ולהישאר בטופ של הכדורסל האירופאי.

בואו נודה בזה, כנראה ששני השחקנים המדוברים לא היו נוחתים בתל אביב אם המצב שלהם היה שונה.

*

אז למה אפשר לצפות ממנו? המינימום המקובל יהיה תואם סופו 2013/14, סנטר שיפתח במשחקים ולמעשה ייתן לאלכס טיוס המוכשר דקות מנוחה. אם המשחק "יזרום" אליו, מה טוב. אם לא, מכבי תאלץ להסתדר עם שחקנים אחרים באותו הערב. שלא תחשבו שהיא לא מסוגלת לכך, הרי הם עשו את זה בצורה לא רעה בכלל בעונה חולפת.

ומה יקרה בדצמבר אם מאריץ' לא יעמוד בציפיות? ובכן, או שסופו יחזור לקבוצה, או שמכבי תחתים סנטר אחר, או שניהם. ככה זה כשחיים בעכשיו, אי אפשר לדעת מה יהיה מחר. אבל יש תואר אירופאי להגן עליו וההנהלה הזו תעשה הכל בשביל הגביע.

ולמען האמת, אני כמעט בטוח שאני מעדיף את הניהול המשוגע הזה על פני כל ניהול שפוי אחר. ניפגש במדריד 2015.

*

אגב, בימים הקרובים אמשיך ואכתוב על הקיץ המוצלח שעבר על מכבי ת"א עם סקירה של שאר ההחתמות כמ גם משחקי האימון שלה. (כן, אני לא לומד כלום)

מי רוצה להיות מייק פייגל - עידו גילרי
כמה אנשים צריכים לאבד את רכושם כדי להגיע למסקנה שפורקס באינטרנט זה הימורים?

29 Comments

יואב דובינסקי 11 בספטמבר 2014

לא כל כך הבנתי מה היה רע בשון ג'ימס ולמה לא השאירו אותו כסנטר שני/שלישי.

טל בן יהודה 11 בספטמבר 2014

היה שם משבר אמון, משהו הרבה יותר עמוק לדעתי.
הם לא אהבו את ההתנהלות שלו בפציעה וכנראה שהחליטו שזה לא ימשיך כבר אז.

ע״ע הביקורת הבלתי פוסקת עליו מכיוונו של הפרשן פיני גרשון במהלך העונה. חושב שזה הגיע מהכיוון של המועדון.

יניב פרנקו 11 בספטמבר 2014

מכבי סל היא ארגון שחי על הכנסותיו ומגדיל אותם בהתמדה- ממצה כמעט כל מקור הכנסה ונחשב למופת בכל הקשור לשיווק וגיוס ספונסרים ומסחור.

להגיד שהניהול במכבי סל הוא פחות שפוי מהכדורגל של שחר וגולדהאר זה פשוט לא נכון.

אולי אי אפשר באמת להשוות בין הענפים אבל השפיות אם כבר היא אצל הפדרמנים.

טל בן יהודה 11 בספטמבר 2014

יש משהו מוזר בזה שמתנגד לשלטון הצהוב מעיד שהיא מתנהלת בשפיות.
בכל מקרה, אני יתכן שיש שפיות כלכלית אצל הפדרמנים, אבל אני לא יודע אם הרבה מעבר לכך.

יניב פרנקו 11 בספטמבר 2014

יש לי הרבה בעיות עם חלק מהפעולות ובעיקר עם הדרך שבה הענף עומד מול מכבי.
אני חושב שהלא שפויים זה אנשי הענף שמאפשרים את זה או לא הוגנים זה אנשי היורולויג- אבל זה לא הדיון.

לקרוא לניהול של שחר ומיטש ששורפים עשרות מליונים כל שנה, מחליפים כל שנה מאמןולפעמים שניים בעונה, נתקעים עם לא מעט מנודים ומשיגים תוצאות סבירות (מי יותר ומי פחות) על ציר השנים – ניהול שפוי ביחס לקבוצה שמביאה תוצאות ומתנהלת בתוך מסגרת ושלחה כרגע מאמן לנבא זה קצת מוגזם.

אז נכון שכל ענף הוא שונה וכל נקודת פתיחה היא שונה אבל ברמת ניהול זה די ברור.

סתם כהשוואה למי יש מחלקת שיווק טובה יותר מבין שלושת הקבוצות הנ"ל? מי הביאה אינסוף ספונסרים ומי הביאה את הבעל הבית (הונדה) או חולצה ריקה (מיטש).

יניב פרנקו 11 בספטמבר 2014

דרך אגב חלק מהשיח זה כי את שחר ומיטש משווים לרמון וטביב- שהאחד מנהל כושל והשני הוא טביב – אז כן, הם שפויים ותקינים ומעוררי קנאה.

ואת מכבי כדורסל משווים לימי השיא של מזרחי שלא יחזרו (ובהם דווקא לא מעט פעולות אפורות מאוד).

אבל כשמשווים אחד לשני…

איציק 11 בספטמבר 2014

מה יש לך נגד טביב?

יניב פרנקו 11 בספטמבר 2014

את כל מה שהיה לי הוא כבר לקח

קפטן קוקי 11 בספטמבר 2014

חייב לשאול שאלה צדדית-
זה ידוע לכל, ולא מאתמול, שסופו הוא שחקן בעייתי.
הבנתי כבר את כל מה שנוגע לבעיות המשקל, וסיטואציה שהוא הגיע אליה עכשיו כמובן מעידה על הבעייתיות שלו, אבל חוץ מזה כמעט אף פעם לא שמעתי על בעיות ספציפיות שהוא עשה.
חוץ מזה שיש לו אופי רגיש ושהוא נוטה לאכול כשהוא מתבאס (aint we all), איזה בעיות הוא עוד ייצר למועדונים שלו?

pingpong 11 בספטמבר 2014

לרדוף אחרי אוהד זה מספיק?

אילן 11 בספטמבר 2014

אם הוא היה תופס את האוהד ואוכל אותו אז אפשר היה לשייך את בעיית המשקל למקרה ההוא.

איציק 11 בספטמבר 2014

הוא אוהב לשחק שחמט כשכל השאר שש-בש.

גיל שלי 11 בספטמבר 2014

אני רק שאלה, אתה יודע מה קורה סטטיסטית כאשר אתה כל הזמן swing to the fences, נכון?

דיזידין 11 בספטמבר 2014

מה שקורה זה שאתה נהיה מלך ההומראנס.
כל מי שמכה 45 ומעלה הומראנס בעונה הולך לגדרות.

כאן השוואה מעניינת היא ביחס בין ההומראנס לסטרייקאאוטס.
יש את ראיין הווארד שמכה 48 הומראנס וחוטף 199 סטרייקאאוטס.
ויש את אלברט פוהולס שמכה 49 הומראנס בעונה עם 50 סטרייקאאוטס בלבד.

היסטוריון של ספורט 11 בספטמבר 2014

קראתי את הטור של סגל וצחקתי מאד …ניכר שאין לו כ״כ הבנה איך הדברים מתנהלים .
מכבי נלחמה על סופו במאי -יוני ( ולמען ההגינות באפריל )
אותה התקופה בה עולים לפיינל פור ולוקחים אליפויות .
מכבי נלחמה הרוויחה את סופו שתרם ז( לא הרבה אך תרם)
את חלקו לזכייה ביורוליג ובאליפות המינהלת .

עכשיו בואו ונניח ותאוריית סגל נכונה ויש קשר בין המכות לאוהד לפציעה בעין.
עכשיו זה תחילת עונה לא יספק את הסחורה יוחלף …עדיין יש זמן לתקן .
נכון מכבי לא מצליחה עם גבוהים באמצע עונה אך מאידך גם אשתקד נפצע גבוה בשם שום ג׳ יימס שהיה לפרקים היחיד שתיפקד בתחילת העונה בסופו של יום הוא גמר את העונה ועדיין מכבי הסתדרה לא רע .

קובי (מכביסט) 11 בספטמבר 2014

1.אני באמת לא מצליח להבין מה מביא את שחר גולדהאר שרצקי ברקת וכו' להשקיע בכדורגל? הרי בכדורגל קבוצה ששווה פחות מ- 100 מיליון דולר היא סתם גורטאה. לעומת את בכדורסל מספיק 25 מיליון דולר כדי להעמיד אלופת אירופה!! שזה כמעט אותו סכום שהם משקיעים בקבוצות כדורגל שלהם…

2.מכבי הייתה צריכה לוותר על לינהארט. ולנסות להביא בכל הכוח את גל מקל. ואז לנדסברג היה עובר לשחק בעמדות 2-3 במקומו. ככה היינו מרוויחים גם עוד ישראלי גם קבוצה טובה וגם רכז אדיר,

3.הסכום שמכבי משלמת למאריץ' על שלושת החודשים שהוא חתום זה 150 אלף. בסכום הזה (ואפילו פחות) היה אפשר להביא את דריוס לברינוביץ' (2.12) לעונה שלימה. והיינו מקבלים שחקן שיכול לשחק גם כפאוור עם קליעת שלוש מצויינת. וגם כסנטר שנותן הכל ומוכן לשבת כשצריך על הספסל…

אילן 11 בספטמבר 2014

3. וגם כאנס נאצי בשעות הפנאי.

איציק 11 בספטמבר 2014

איך ככה כתבת על החשיבות של הליגה, הגביע, גביע יורוליג, ובלי לשים לב דילגת על גביע וינר. שמעון אף פעם לא שוכח אותו ולא מותר עליו. פאשלה רצינית של הכותב אשר אינה תואמת את ערכי מכבי כדורסל!!!
לעיניין עצמו, קראתי את סגל ולא ידעתי האם לצחוק עליו או לבכות ממנו. איך הוא יצר את הקשר הזה. זו תאורית קונספירציה רצינית. הראשון, אי יכולת לעצור את העצבים, כאשר השני אלו בעיות אכילה וחוסר חיים ספורטיבים שידועים אצל סופו שנים ולכן היו חלק מהחוזה. האם סופו היה צריך לעוף בגלל זה? ממש לא!!! צריך לעשות חישוב עלות תועלת, ואם הסיכוי להרויח ממנו במצב הנוכחי גבוה מההפסד, אז הסיכון שווה. במחיר הנוכחי הסיכון אפסי. הוא לא פיצץ את אישתו במעלית, הוא רק אכל סופלקי אחד (או עשרה, או…) יותר מידי. לגבי מאריץ', זה שוב עיניין של עלות תועלת. הסיכון ביחס לעלות לא גבוה ואם הוא יחזור לכושר אז הוא מתאים לתבנית. משום מה אף אחד לא שואל את אותן השאלות בקשר לפארגו. גם הוא נתן עונות זוועה, והוא עם חוזה מובטח של מיליון דולר נטו. אם כבר, אז פארגו הוא הסיכון הגדול יותר, אבל גם הוא מתאים לתבנית. האם זה יצליח? אין לי מושג, אבל במקרים של סופו ומאריץ' הסיכונים קטנים והתועלת האפשרית שווה את הסיכון.

פאןפאן 11 בספטמבר 2014

מגה לייק
אגב אני התפוצצתי מצחוק מסגל :-)

יניר 12 בספטמבר 2014

בוא וננפץ כמה מיתוסים:
1. מטרת כל קבוצה רצינית היא קודם כל לזכות בתארים בעונה הקרובה ויש להשקיע את המשאבים בהתאם. בניית קבוצה היא תירוץ כאשר נכשלים בהשגת תארים
2. להשגת תואר כאן ועכשיו יש גם תרומה כלכלית משמעותית במנויים, ספונסרים, תדמית ומשיכת שחקנים.משמעות מעשית- אם יש לך סכוי בינואר להשיג אליפות כדאי להשקיע ולחזק את הקבוצה, ראה זהבי ופריצה. אם אכן תיקח אליפות ההשקעה הזו תחזור בגדול
3. הניהול של שחר לא כל כך מבריק- אחוז נמוך מאד בהצלחה ברכש, אי הצלחה בזרים, גדוד המנודים ,איבוד שחקנים בחינם והצלחה מוגבלת למרות השקעה עצומה. תרדו לי לא להתרשם.
4. לפרשנים אין מושג יותר מאשר לאוהד רגיל עם רמת אינטליגנציה ממוצעת

קובי (מכביסט) 12 בספטמבר 2014

אגב למרות הכל –

פעם ראשונה שהקו הקידמי של מכבי לא נופל בכלל ממקביליו בצמרת. טיוס מאריץ' וסופו מול סלוטר מג'רי ובורוסיס בריאל. או טומיץ' פלייס ולאמפה בבארסה (קו קדמי שסובל מחוסר גיוון חמור!). או היינס דימיטריס וקאון בצסק"א…

פעם ראשונה שיש למכבי שני גו טו גאי פארגו ולנדסברג. ובכלל קו אחורי מרשים של אוחיון פארגו היינס לנדסברג לינהארט וסמית',

גיא זהר 12 בספטמבר 2014

מכבי היא הצלחה פנומנלית מבחינה שווקית. מבחינה ניהולית – לא בטוח. בניגוד לדעתך אני חושב שהאיזון התקציבי הוא מבחינתם מעל להישגים ע"ע בעונה שעברה כשהביאו את זיזיץ כמחליף לגיימס.

איציק 12 בספטמבר 2014

נו, וזה הצליח בגדול, גביע וינר, גביע מדינה, אליפות ויורוליג. כמה עוד ניתן להשיג בעונה אחת?

גיא זהר 12 בספטמבר 2014

אני בטוח שבגלל זיזיץ שגם הובא לא בגלל המחיר אלא כדי לא לפגוע במרקם הקבוצתי. מכבי של השנה שעברה היא לא דוגמא לכלום ובטח לא הצליחה בגלל הניהול ״המשובח״. לפעמים אתה עושה הכל נכון ולא מצליח ולפעמים אתה עושה הכל לא נכון ומצליח.

איציק 12 בספטמבר 2014

גיא,
קצת הומור וציניות לא יזיק ;)
צריך להיות מישהו יוצא דופן (אולי ג'וני) כדי להאמין שכל ההשגים שציינתי הם בגלל זיזיץ' :-) :-) :-)

גיא זהר 12 בספטמבר 2014

צחוק בצד אבל במכבי הפומבית מספרים שההבאה של זיזיץ עזרה לקבוצה כי הורידה עומס מהגבוהים או עוד איזה שקר כלשהו. הרי גם לפי גורמים בהנהלה מי שבכלל הביא את האליפות היו גודס פלוס ווצ׳יץ.

ד״ר א 12 בספטמבר 2014

הניתוח כאן מתעלם מעובדה פשוטה, לפיה מועדון בסדר גודל של מכבי לא יכול לתכנן שנה קדימה, בטח ובטח שלא לתכנן משהו כמו ״עוד שנתיים תהיה כאן קבוצת אליפות״.

כששׂחקן שלנו פורח, הגדולות בספרד וברוסיא (ואפילו באיטליא) מחתימות אותו ביותר כסף. אם ימשיך לפרוח ולהשתפר, יוכל לטפס עוד רמה, למשׂחק של הגדולים מעבר לים. לפעמים בורחים לנו שׂחקנים לשם ישר. אין בניה קדימה, יש גלובליזציא. אין תכנון לטווח ארוך, יש מאמנים קוסמים שמדביקים קבוצות תוך כדי העונה. (כלומר, היה אחד כזה, ועכשיו הוא מתכנן איך לקחת אליפות נ.ב.א).

ולעניין השנים האמורים: למה לא? שלושה סנטרים זה טוב מאד, ביחוד כשסופו אחד מהם. אם שלושתם יהיו בכושר משׂחק בסוף החורף ובאביב, אנחנו במצב טוב.

מכביסט ותיק 13 בספטמבר 2014

ראשית חידה- מי האדם היחיד במכבי שנמצא במערכת מעל עונה סהכ (כולל שחקנים מאמנים מנהלים אפסנאים עסיינים רופאים מנכל מנהל שיווק ומנקה שירותים) שלא איבד מעולם תואר בארץ וההישגים של מכבי באירופה כשהוא נמצא במערכת מעולים ואפילו מעולים +. ואפשר להכניס לשאלה. גם את דייויד בלאט שעזב.
התשובה – סופו. אז איזה פרשן נידח אמר שסופו משחק רק 15 דקות והוא לא שומר והוא מתנהג כמו ילד והוא עושה עבירות טפשיות והוא שמן והוא מזלזל והוא צועק והוא מתעצבן. הכל נכון- אבל עם הסטטיסטיקה אי אפשר להתווכח. 2 פיינל פורים איתו שבהם אליפות אירופה ומקום 2 ו- משחק 5 בהצלבה. סופו הוא נכס למכבי מהרבה בחינות שלא אפרט וגם כשהוא לא משחק הוא משפיע על הקבוצה היריבה בהכנות.

לגבי ההנהלה- הרבה קללות גם אני אמרתי עליהם אבל עם התוצאות לא ניתן להתווכח. היסטריה לא לאבד תואר? זה מכביזם. פעולות לחוצות והבאת עודף שחקנים מחשש לאבד גביע ווינר? זה מכביזם. לא רוצים תעברו למלחה המחודש. שם חוגגים אליפות אירופה לאחר כל נצחון על מכבי

מכביסט ותיק 13 בספטמבר 2014

תוספת לכדורגל– התחזית לפני שנתיים הייתה לאליפות בק טו בק. התחזית התקיימה. התחזית הייתה לליגת אלופות התחזית נכשלה. לגבי אליפות השלישית רצוף בעת הוצאת התחזית היו ספיקות. כעת אני מעדכן את התחזית לטווח ארוך. 5 אליפויות רצוף. הבעיה תהיה באליפות העונה. אם עוברים את העונה זה ירוץ ל-5. העונה הנוכחית חשובה מאוד. אם יקחו אליפות פאקו ישאר עוד עונה ולכן זה יבטיח עוד אליפות אחת לפחות. לגבי ליגת אלופות- כאן גם חשיבות העונה. לדעתי פאקו מסוגל להביא שחקן זר ברמה גבוהה שיתאים לסטנדרטים שלו ולתקציב של מכבי. בהצלחה למעריציי שלא מחמיצים תחזיות שלי

Comments closed