כשהייתי בתיכון התקשיתי במתמטיקה, בניגוד לרוב המקצועות האחרים. ברבות השנים למדתי שיש לי חשיבה כמותית לא רעה, כך שאני לא יכול להאשים את היכולות שלי בקשיים בתחום, ואפילו לא את העצלנות וההעדפה לשחק כדורגל בחצר על פני לעשות שיעורים.
כשנאלצתי ללמוד מתמטיקה בכמות נכבדת באוניברסיטה במסגרת לימודי הכלכלה, הבנתי שהקושי העיקרי שלי הוא להסתכל על תרגיל שאני לא מצליח לפתור כרגע, ולדמיין שלאחר מספיק ניסיונות, אני אצליח לפתור אותו או תרגיל שדומה לו מחר.
*
זאת תובנה דיי מדהימה בעיני, והיא חלה על כמעט כל חלק בחיים, מאוד קשה לדמיין שתצליח להבין דו"ח מסובך בעבודה שלא הצלחת להבין בקריאה ראשונה אם תקרא אותו מספיק פעמים, או תקרא חומרי רקע רלבנטיים. מאוד קשה לדמיין שתצליח להרים משקל בבנץ' שאתה לא מסוגל להרים אפילו חצי ממנו היום.
זה מתקשר במידה מסויימת לפוסט של דורפן על קארי וגו'רדן על השחקנים ששינו את המשחק, זה בעצם מה שכל כך מיוחד בהם בעיני. אחרי הכל ג'ורדן וקארי ופפ גווארדיולה והמאמנים מהאסקולה ההולנדית הסתכלו על המשחק וראו מה שלא ניתן לעשות היום ולנצח – לחץ ה-8 שניות, משחק המסירות הקצרות, המשחק ללא חלוץ חוד, זריקה ממעל שני מטר מקשת השלוש כחלק אינטגרלי משיטת המשחק וכד' ועם מספיק ניסוי וטעיה ועם הרבה אמונה גרמו לכך שהוא יהיה אפשרי.
*
וזה הדבר שהיה הכי משמעותי עבורי בחוויה של המרתון, כשיצאתי לדרך לא הייתי מסוגל לרוץ חצי, למרות שמאחר ורצתי בעבר את המרחק הזה ידעתי שאני מסוגל, לעומת זאת מרתון היה ארץ לא מוכרת. אז נכון זה יותר קל ממה שסטף קארי עושה כי מליונים בעולם כבר עשו את זה, אבל אני זוכר את עצמי רץ במהלך האימונים 30 ק"מ, וכשאני מגיע בערך לנקודת ה-27 ק"מ, ומרגיש את ההקלה שרק עוד 3 ק"מ מסיימים, אני חושב לעצמי – אלוהים במרתון זה יהיה עוד 15 ק"מ, איך אני עושה את זה?
בסופו של דבר אחרי 4 חודשים סיימתי את המרתון בערך ב-5:55 דקות לק"מ, לא רחוק מזמן היעד שהצבתי לעצמי, ואני חושב שיש בזה משהו מאוד מעצים באופן כללי, אני חושב שבפעם הבאה שאגש לתרגיל מתמטיקה שאני לא מסוגל לפתור יהיה לי קצת יותר ביטחון עצמי לדעת שעם מספיק מאמץ אני יכול להביא את עצמי למצב שאני יכול לעשות היום את מה שלא יכולתי לעשות אתמול.
*
נחשון שוחט התותח, שליווה אותי בהכנה למרתון, בנה לי את תכנית האימונים, והיה בעל סבלנות אינסופית לכל השאלות המציקות שלי לאורך הדרך, נתן לי את אחת העצות הטובות יותר למרתון- תכין מראש שיר שתוכל לזמזם לעצמך כשתתקרב לנקודת הסיום וברגעים הקשים במירוץ ונותן לך מוטיבציה, אז זה השיר שבחרתי ואני מקדיש אותו ואת הפוסט הזה לנחשון.
23 Comments
דור, כל הכבוד על ההישג ועל ההתמדה. לא הולך ברגל (תרתי משמע). מאחל לך עוד הרבה מרתונים ושיפור תוצאות.
וחצי אוף טופיק, לגבי הפסקה הראשונה שלך: לא יודע אם זה קשור (ואתה גם לא חייב לומר), אבל אחד מהסימפטומים של הפרעת קשב זה בדיוק מה שתיארת – הקושי לגשת למשימות מהסוג שאתה לא בדיוק מכיר. יודע מנסיון אישי. :)
האוף טופיק מעניין- תוכל להרחיב בנושא?
זה סימפטום ידוע של הפרעת קשב. הקושי להתחיל (וגם לסיים) משימות. מדובר במשימות שלא נמצאות באיזור הנוחות שלך, בניגוד לאלה שאתה יודע לעשות בלי יותר מדי מאמץ מנטלי. בז'רגון של מופרעי קשב כמוני זה נקרא דחיינות. לכאורה מדובר במשהו שמאפיין את כלל האוכלוסיה, אבל אצל מי שיש הפרעת קשב זה חסר פרופרציה מבחינת הקושי יחסית לאנשים אחרים.
מאוד מעניין. לא ידעתי שהנושא הזה שייך גם לתחום הפרעות הקשב.
תודה
ללמוד ולחקות!
דור,
מאוד מוצאת חן בעיניי הדרך שבה בחרת לסכם את המרתון. הפוסט היפה הזה משקף את דרך ההתנהלות שלך לאורך כל תקופת ההכנה: ביטחון עצמי, התקדמות הדרגתית ועקבית שמלווה בהבנת התהליך, וחוש פרופורציה. אתה מעלה בפוסט תובנות שהן בעיניי מאוד נכונות.
ההישג כולו שלך! והוא נהדר.
זכור עצה נוספת שנתתי לך כבר מההתחלה: אין אין אין כמו המרתון הראשון! חוץ מהמרתון השני כמובן.
בינתיים תהנה מזה, ותחגוג!
איזה יופי של פוסט, אבקש מילדי לקרוא.
יופי של פוסט, התיכת הישג כל הכבוד
איזה כיף לך. כל הכבוד
נהדר דור. כל הכבוד!
דור, כל הכבוד! מאחל עוד הרבה תחרויות והישגים.
נהניתי מאוד לקרוא.
תודה רבה על ההשראה. מקנא בך שהיית בידיים כל כך אמונות של נחשון. לפעמים נדמה שיש כמה נחשונים כי בכל מקום מוצאים עוד משהו שלו ונגיעה שלו שעושה עבור הכלל. להבנתי גם יש אדם אמיתי בשם נחשון שחי חיים אמיתיים מלבד כל העזרה.
בגיל 45 החלטתי שאני יוצא מהקורסה. פעם אחרונה שרצתי היה 2000 בברור של בהד 1 בשנת 1989.
לצערי כל פעם מחדש היו לי נסיבות רפואיות כולל שברי מאמץ שלקחו אותי אחורה. בין הבעיות הרפואיות הספקתי לרוץ 10 קמ ב61 דקות. עכשיו אני בסדר (מקווה ) ושואף לעשות את המסלול שלך אבל כמובן הרבה יותר ארוך.
באימונים בנתיים ירדתי כבר ל58 דקות והיעד הנוכחי הוא מרוץ בנימינה באפריל 15 קמ.
מברוק על ההישג והזמן. בתור אחד שמתקשה להגיע ל 10 ק"מ אני מעריך מאוד את ההשקעה והמחוייבות הנדרשת לכך.
וגם השיר מצויין.
כל הכבוד דור!
אחלה פוסט
יישר כוח
פוסט מאיר עיניים.
יעדים ראלים,התמדה,כל הכבוד!
באופן כללי,נהדר לארח החיים.
דור אני מאד גאה בך, הישג מרשים
אבל השיר הזה מכוער!!!! :)
לא חבל שאתה מבזבז את הזמן על כדורגל באמת… : )
ברכות, רק שאלה, עם כל הצבת היעדים והכל, האם באופן כללי מרתון זה דבר שבעיקר מזיק פיזית ? ברורים לי היתרונות המנטליים אבל האם זה לא בא על חשבון בריאות פיזית ?
יש שמבינים בזה יותר ממני, אבל להבנתי, אם עושים את זה כמו שצריך, עם ליווי, ותזונה ושעות שינה מתאימות אין בזה נזק פיזי ויש את התועלות הברורות של הורדת אחוזי שומן, סיבולת לב ריאה וכד', אבל כאמור יש מבינים ממני
פוסט מעולה.
כל הכבוד על המרתון.
כבוד דור! איזה כייף להשתכשך באנדרופינים? :-)
אחרי המרתון הרגשתי כמו סופרמן לאיזה כמה חודשים טובים – החיים , כמו בכל כך הרבה תחומים, משכיחים הכל…
ושוב – ביג ריספקט
כל הכבוד דור,
אחרי הראשון יבוא גם השני