איך קרה שישבתי על ספסל מכבי ת"א בגביע אירופה

ולא ששמעון מזרחי התלהב מזה

תמונה: מתוך האתר האיכותי של מכבי ת"א

סיפור לשבת:

אי שם בתחילת שנות ה-90', למעשה זה היה ב-27 באוקטובר 1993,   מצאתי את ישבני האדום באותה פוזיציה שחנן קרן, תומר שטיינהאואר ועוד נערי פוסטר מוכשרים מצאו את עצמם במהלך הקריירה. דבוק לספסל של מכבי"עלית" תל אביב במשחק חוץ של גביע אירופה. המשחק היה במסגרת גביע קוראץ.

אגב הנה סרט של המשחק:

זה היה יום מעניין במיוחד עבורי. שהיתי בגרמניה והיו לי כמה ימים בין טורניר אחד למשנהו. ניצלתי את ימי החופש לנסיעה למפעל המחבטים של חברת "האד" האוסטרית, כדי לאסוף ציוד מהחברה שנתנה לי חסות במשך רוב הקריירה שלי. המפעל היה באוסטריה, קרוב לגבול גרמניה, וכשעברנו (האנס פליוס ההולנדי אימן אותי באותה תקופה ושהה איתי) את הגבול לאוסטריה, הלכנו לחפש באר לראות את המשחק בין ישראל לאוסטריה, שהתקיים באותו יום והסתיים בתוצאה המכובדת 1-1 (בישראל – תודה על התיקון). פליוס, שדיבר גרמנית, תירגם לי את הקללות האנטישמיות של האוסטרים כשישראל כבשה.

כשחזרנו לגרמניה לפנות ערב עצרנו בתחנת דלק גרמנית, ותוך שאני ממלא דלק פתאום ראיתי בזווית עיני תמונה של דורון ג'מצי (שחקן מכבי ודובר הפועל ת"א בכדורגל לשעבר) בעיתון גרמני עם כיתוב בגרמנית. בירור קצר העלה שמכבי  משחקת משחק בשלב המוקדם של גביע קוראץ' מול קבוצת אולם הגרמנית.

בירור קצר על המפה (לפני שהיה ג'י.פי.אס) לימד שהעיר אולם די קרובה ואם לא תהיה תנועה נספיק לראות קצת כדורסל. הגענו לאולם באולם (זו לא טעות, אולם זה שם העיר) במחצית המשחק, וניגשנו לשוטר מקומי שאמר לנו שאין כניסה כי האולם מלא. אחרי שהסברנו לו שבאתי מישראל לצפות במכבי (האם להתחזות לאוהד מכבי זו עבירה פלילית?) הוא התרצה והכניס אותנו ללא תשלום.

כשנכנסנו לאיצטדיון התוצאה היתה כבר 20 הפרש לטובת מכבי כמובן. השחקנים עלו להתחמם לחצי השני ואני ירדתי לפרקט להגיד שלום לג'מצי והנפלד, שהיו המומים לראות אדום מובהק כמוני מגיע למשחק חוץ סתמי בבית המוקדם. את ג'מצי הכרתי מהברנז'ה התל אביבית, הוא בחור סימפטי מאוד מחוץ למגרש, מאוד לא סימפטי אם הקבוצה שלך משחקת מולו, שחקן הליגה הכי קטלני שאני זוכר. עזבו לוזר או לא, היתה לו ידית שלא תיאמן.

את נדב אני מכיר מהמושבה (רמת השרון). היינו ביחד בתיכון רוטברג, הוא שנתיים מתחתי. עוד פרט שלא הרבה מכירים על נדב זה שהוא עבד במזנון של מרכז הטניס ברמה"ש לתקופה קצרה, היה מכין טוסטים לא רע.

כשהתחיל המשחק התכוננתי לעבור ליציע, אבל יונתן הופמן, הפיזיותרפיסט של מכבי באותה עונה, קרא לי לספסל והורה לי לשבת לידו. את הופמן הכרתי כי היתה לו קליניקה במרכז הטניס ברמה"ש והייתי עובר אצלו טיפולים באופן קבוע. אני כמובן נרתעתי, מה זאת אומרת בוא שב פה, זה הספסל של מכבי במשחק גביע אירופה!

"עזוב את זה, המשחק גמור כבר ממילא, בוא שב, ספר מה עובר עליך, מזמן לא ראינו אותך, תירגע". וכך מצאתי את עצמי יושב, באי נוחות על גבול הפאראנויה, בקצה הימני של הספסל הצהוב, שלושה אנשים ממוני פנאן ז"ל, כשבקצה השני של הספסל יושב מולי קצורין ולידו אבי אבות המכביזם המודרני שמעון מזרחי.

כשהייתי בגיל 16 היה לי חבר פרסומאי שניסה לעזור לי להשיג חסויות. הוא ישב פעם בישיבה עם כמה פרסומאים אחרים והעלה את השם שלי בתור ספורטאי צעיר שמחפש חוזי חסות. אחר כך הוא סיפר לי שבאותה ישיבה ישב שמלוק מחרובסקי, המנהל האגדי של מכבי, והוא הטיל וטו. שמלוק אמר שהוא מוכן לעזור לכל טניסאי אחר, רק לא לי, משום שאני אוהד הפועל מוצהר. אתם מבינים? ילד בן 16 מול המכונה המכביסטית.

בדרך למשחק פינטזתי על הפסד של מכבי אבל כעת כשהמשחק היה גמור למעשה כל מה שנותר לי זה להפוך לאנתרופולוג, לראות מקרוב איך מתפקדת המכונה הצהובה מבפנים וללמוד מזה משהו על התופעה הזאת שנקראת מכביזם.

מושתל אדום אחר ששיחק במכבי, אמר לי פעם את המשפט הבא אחרי האימון הראשון שלו במדי מכבי: "גלעד, מה שאתם האוהדים חושבים על מכבי בדמיון שלכם זה כלום לעומת המציאות. זה הרבה יותר גרוע במציאות". ואם לומר את האמת, שום דבר ממה שראיתי שם לא הפתיע אותי. מה שהפתיע זה כמה קרוב הדמיון למציאות.

במשך כל המחצית השניה מצאתי את עצמי מסתכל על מוני, מולי קצורין ושמעון מזרחי מקרוב. כמעט ולא חזיתי במה שהולך על הפרקט כי הייתי מהופנט.

זה מה שאני זוכר – מכבי נותנת בראש, מעל 20 הפרש, גארבג' טיים ,ג'מצי כהרגלו זורק וזורק וזורק כדי לפמפם את הסטטיסטיקה אבל עם כל החטאה שלו אני שומע רקיעת רגליים חזקה של מוני מתובלת בקללות. בנוסף, אחרי כל החטאה של ג'מצי קצורין המאמן הסתובב לספסל ועשה פרצוף פלוס כמה מלים מזלזלות. ושימון? הוא כמובן ישב עם פנים חתומות, מדי פעם הניד בראשו מצד לצד (אחרי עוד זריקה של ג'מצי) בחמיצות. וזה הכוכב הישראלי הכי מוצלח שלהם חוץ ממיקי ברקוביץ.

במשך כל המחצית הגרמנים לא הצליחו ממש להתקרב למכבי. אבל לא הייתי יודע זאת לפי התגובות של מכבי אחרי כל שריקה נגדם, שנעו בין קללות, רקיעת רגליים ולחץ מתון על השופט, כזאת פאניקה, פשוט לא ייאמן. בוא'נה, אתם בעשר דרגות יותר טובים, אתם מובילים בעשרים הפרש וזה המשחק הראשון (יש גומלין ביד אליהו), תרגיעו, מה הלחץ? (מחשבות של אוהד הפועל לוזר).

כשנגמר המשחק לא ראיתי תחושת ניצחון או סיפוק, אלא יותר תחושת הקלה. אחרי המשחק ברחתי מהר כדי ששימון לא יראה אותי. הבנתי מיונתן הופמן שהוא כעס מאוד כששמע שישבתי על הספסל בחצי השני. ידעתי שאני מסומן אצל מכבי עוד מילדות, ואם אתם חושבים שזה לא אישי אז אתם טועים. שימון קורא ויודע הכל (לא אתפלא אם גם את הטור הזה הוא יקרא).

ואני לא חושב שעובד אצלו חוק ההתישנות.

*

 

מעציב
יומן אליפות צהוב-כחול (7) - זה רק דרבי

61 Comments

קובי תל אביב 9 בנובמבר 2012

טמבל מי שהושיב קומוניסט כמוך על הספסל של מכבי

אלעד 9 בנובמבר 2012

גלעד, זה strike 1. עוד שניים ואתה בחוץ…

חיימון 9 בנובמבר 2012

זה יותר 15-0. לטובתו

אלעד 9 בנובמבר 2012

והסיפור על שמלוק מחרובסקי הוא פשוט פנטסטי

גלעד בלום 9 בנובמבר 2012

קובי-אני מסכים איתך לגמרי

אלעד-?

אלעד 9 בנובמבר 2012

אוהד הפועל על ספסל מכבי?

אנונימוס 9 בנובמבר 2012

פשוט נהדר. ממש מסעותיך ללב המאפליה וחזרה.
איתי אנגל עשה מדברים כאלה קריירה

matipool 9 בנובמבר 2012

זה לא ייאמן המכביזם הפנאטי והקיצוני הזה .
מזל שהתפכחתי בשנות העשרים לחיי ( עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא ) .

עמרי פלג 9 בנובמבר 2012

אני התפכחתי גם בשנות העשרים לחיי. אבל כל מה שגלעד מתאר זה מה שעושה את מכבי גדולה (חוץ מהסיפור עם מחרובסקי, זה סתם קטנות רוח). השאיפה לשלמות והרצון הבלתי מתפשר לנצחון זה לא דבר נחמד במיוחד בעיקר לא ליריבים, אבל זה מה שמביא נצחונות. תשאל את ג'ורדן. שמעון מזרחי לדעתי התרכך בחמש עשרה שנה האחרונות ביחס לקבוצות אחרות.

ארז (דא יונג) 9 בנובמבר 2012

נראה לי שהמשחק הנ"ל של הנבחרת התקיים בארץ, כי המשחק באוסטריה היה זה שפתח את הקמפיין ונגמר 5-2 לשטרודלים.

אחלה סיפור. האמת, הייתי שמח לשבת על הספסל של הפועל ביום שני ולראות את אבוקסיס אוכל את ההפסד בדרבי מקרוב

אוריה 9 בנובמבר 2012

ארז צודק כמובן. המשחק באוסטריה שנגמר בתוצאה 1-1 היה בקמפיין יורו 2000 (אבי נמני בפנדל) שזכור בזכות ה5-0 על אוסטריה בבית.

D! בארץ הקודש 9 בנובמבר 2012

ארז, אתה פותח לנו פה
גלעד – סיפור נהדר, אתה באמת יודע להעביר את הדברים לכתוב שזה נדיר. היה מעניין לשמוע מישהו צהוב שישב שם. נראה לי שגם בתקופתי כאוהד סוער הייתי מעט חושש לשבת ליד שמעון.

ירושלמי 9 בנובמבר 2012

מה למנהל מכבי ולישיבת פרסומאים?
הוא ישב גם בקבינט הבטחוני והטיל וטו על תקיפה באיראן?

זיגי 9 בנובמבר 2012

מנהלי מכבי ת"א עבדו (עובדים?) ללא שכר, ומתפרנסים במקומות אחרים.
מזרחי שותף במשרד עו"ד, שמלוק היה בעלים של משרד פרסום שמלוק-רבן.

מאיר 9 בנובמבר 2012

הכל שאלה של סקסיות ורומנטיקה.

כשג'ורדן מתחרפן אחרי קליעה שלא הצליחה לו במשחק זניח או צ'אבי מתוסכל ממסירה שלא צלחה במשחק מול אוסאסונה כשהוא מוביל 6:0 במחצית, זה ייראה לנו קסום ו סמל מושלם ל"רוח המשחק".

כשזה קורה אצלנו בארץ, בדשא האפרפר שלנו, זה הופך לקטנוניות, לדורסנות, למרירות, למפאיניקיות ישנה.

רק מה, תסתכלו על כל הקבוצות האחרות, עזבו קבוצות, על כל תעשיית הספורט מלבד מכבי אלקטרה, תגלו חפיפניקיות, ועוד אלפי אלפי רעות חולות שמגדירות להפליא מדוע מלבד מכבי אלקטרה אין בארץ סיפורי הצלחה ספורטיבים.

אין פלא שההצלחה היחידה ביחסית באה מקשטן הנוקשה ואולי גם גרנט.

אנונימוס 9 בנובמבר 2012

רק שג'ורדן לא ניהל את הקבוצה במקביל עם שטיקים מלוכלכים למיניהם, וישב בהנהלת הנ.ב.א שם יכל להשתמש בכוחו כדי לקבוע כללים לטובתו ולרעת יריביו.

משה 9 בנובמבר 2012

כי במרוצת 40 השנים האחרונות כמובן שלא היו נציגי הפועל בהנהלת האיגוד מעולם.
כי מאז הקמת המנהלת כל תפקידה הוא לנסות ולהמציא חוקים שיחשקו את מכבי.

אנונימוס 9 בנובמבר 2012

היו. אבל אין מחלוקת אבל שלמכבי הייתה השפעה גדולה ושהיא היטתה הרבה דברים בכיוונה לאורך השנים.
אפשר להאשים את ג'ורדן בהרבה דברים. עדיין הוא לא עשה אף אחד מאלה.

אלעד 9 בנובמבר 2012

בלי להגן חס וחלילה על מכבי…
אבל שושלת הסלטיקס המפוארת נבנתה בדיוק על שטיקים כגון אלו, ועל יכולתו של רד אאורבך לנצל את החוקים לטובת קבוצתו, ולהצליח למלא אותה ב-8 הול אוף פיימרים בעת ובעונה אחת, וכך לזכות ב-11 אליפויות תוך 13 שנה.

איציק 9 בנובמבר 2012

תודה אלעד,
סוף סוף צדיק אחד בס… לא זוכר איפה.
מכבי עושה מה שטוב למכבי. כל עוד זה חוקי, זה בסדר (למרות שלפעמים הריח לא הכי טוב, ואני לא תמיד אוהב את זה, ולכן מעולם לא היתי מסוג לעסוק בזה), במיוחד ששאר הקבוצות המתלוננות היו מתות להיות במצב של מכבי (אני כבר רואה את יפי הנפש של הפועל תל-אביב/ירשלים מגיבים שהם לא כאלו וההנהלות שלהם תמיד היו כיום ויהיו בעתיד אירגוני צדקה). האמת היא שתפקידם של מנהלים לא להיות נחמדים כי אם יעילים. אם הם נחמדים, זה בונוס. בואו נשאל, שחר נחמד, טביב נחמד, קלין היה נחמד, לדה את איזנברג ממש נחמדים. היחידים שנראים לי נחמדים חלקית הם מוריס את גל מהגליל, אבל גם זה לא בטוח.

אלעד 9 בנובמבר 2012

כמובן שרד אאורבך לא קיבל אף פעם את פרס ארה"ב, או מה שלא יהיה שם המקביל שלהם לפרס ישראל, על פועלו למען הסלטיקס

איציק 9 בנובמבר 2012

תאמין לי הוא קיביל פרס הרבה יותר גדול שלא חזר על עצמו וקנרא גם לא יחזור על עצמו.
דרך-אגב, לשמעון מזרחי העניקו את הפרס. הוא לא ביקש, לא לקח. אם יש טענות, הם לא לשמעון מיזרחי כי אם למי שבחרו בו. לא מבין את התלונות אליו.

דורפן 9 בנובמבר 2012

איציק -אני לא נכנס כל כך לדיונים הללו ולהשוואות מופרכות לרד אורבך. אבל רק בעניין פרס ישראל – כמי שנמצא בעיתונות. שמעון מזרחי ניהל קמפיין של שנים דרך העיתונות ומקורבים בעיתונות לקבל את הפרס הזה.

איציק 9 בנובמבר 2012

דורפן,
ראשית כשאתה זורק משפט שזה מופרך, ומוסיף שאתה לא ניכנס לדיון, זה זילזול בי. תודה.
לגבי הקמפיין, לא יודע לא מתוקח, אך גם לפרס נובל עושים לובי, ועדין לא כל מי שעושה לובי זוכה. נכון יש טעויות ודברים מוזרים, אך זו דרכו של פרס מסוג זה. אני אוהד מכבי תל-אביב כדורסל, לא בטוח שמגיע לו הפרס. אני עדיין חושב שגם אם עשה לובי, האשמה למי שנכנעו ללובי היא על אלו שהחליטו להעניק את הפרס. הוא רצה אותו, הוא קיבל אותו. אולי הוא עשה לובי, אך אני מסופק שהוא איים על משהו או עשה משהו בילתי חוקי בנידון.

יריב 9 בנובמבר 2012

אתה הופך סיבה ותוצאה. הסלטיקס לא זכו ב11 אליפויות כי הם הצליחו להכניס 8 הול אוף פיימרים לקבוצה, הם הכניסו 8 שחקנים להיכל התהילה כי הם הצליחו לזכות ב 11 אליפויות. הראיה הטובה ביותר היא פרק הזמן שלקח להכניס אותם להיכל (מאז הפרישה), שהוא הזמן שלקח לסטטיסטיקה לגבור על הזכרון:
ביל שרמן – 15 שנה.
סם ג'ונס – 15 שנה.
פרנק רמזי – 18 שנה.
טום היינסון – 21 שנה.
קיי.סי. ג'ונס – 22 שנה.
קלייד לובלט – 24 שנה.
ביילי האוול – 26 שנה.
ארני ריזן – 40 שנה.
(רשימת כל השחקנים שנכנסו להיכל התהילה כשחקנים ושיחקו עם ראסל, פרט לבוב קוזי והאבליצ'ק. אני מקווה שלא פספסתי אף אחד)

אני לא יכול לטעון שאף אחד מהם לא "שווה היכל התהילה", אבל אני רואה פה מגמה ברורה. קשה להתנער מהרעיון שבעוד 15 או 20 שנה כל מי ששיחק עם ראסל יהיה בהיכל.

אלעד 10 בנובמבר 2012

הממ… יריב, כשאני מדבר על להשיג שחקנים שהם אול הוף פיים, אני מדבר קודם כל על ראסל, קוזי והאבליצ'ק. זאת בדיוק הייתה כוונתי. משום מה הוצאת אותם מהמשוואה.

יריב 10 בנובמבר 2012

אבל הם 3, ובכל עונה (פרט לראשונה של האבליצ'ק) היו 2. אתה כתבת על 8.

כשיש לך 8 קבוצות בליגה, זה לא כל כך מוזר להשיג 2 שחקני היכל התהילה. למעשה, היו עוד קבוצות כאלו בליגה אז, וגם היום יש . למשל, סנט-לואיס של האגאן ופטיט, או הלייקרס של ביילור וווסט. כמו שזה נראה לי ההצלחה של בוסטון לא נובעת מריכוז גבוה של שחקני היכל התהילה, אלא מהגדולה של ראסל.

אלעד 10 בנובמבר 2012

זה כמו לדבר עם קיר…ה-5 הראשונים שהזכרת + ה-3 שהזכרתי = 8. ואתה יכול להוסיף את 3 האחרים שהזכרת, שאני את האמת לא מכיר

יריב 10 בנובמבר 2012

באמת כמו לדבר לקיר.
אתה אמרת: "שושלת הסלטיקס המפוארת נבנתה בדיוק על שטיקים כגון אלו, ועל יכולתו של רד אאורבך לנצל את החוקים לטובת קבוצתו, ולהצליח למלא אותה ב-8 הול אוף פיימרים בעת ובעונה אחת, וכך לזכות ב-11 אליפויות תוך 13 שנה".

קשקוש, בשושלת של הסלטיקס היו שלושה שחקני היכל התהילה "אמיתיים", ובשום שלב לא יותר משניים מהם. השושלת הזו לא נבנתה על השחקנים שהיא הכניסה להיכל התהילה, היא נבנתה על ביל ראסל.

מאיר 9 בנובמבר 2012

אנקדוטה קטנה, קראתי בסלניוז תיאור על הספסל של הפועל ירושלים, בסיום רבע נרפה הגנתית שלהם (כרגיל) מול אחת הקבוצות בארץ הם חטפו שלשת באזר, והנה, הפלא ופלא, הספסל קם וקיבל את השחקנים במחיאות כפיים קצובות ומתלהבות.

תבחרו אתם בין רקיעות רגליים אחרי כל החטאה, לבין מחיאות כפיים אחרי שחוטפים סל מחפיר מרפיון הגנתי, ותמצאו את ההבדל בין מגה כשלון לסופר הצלחה.

ששון 9 בנובמבר 2012

אחלה סיפור, אחלה כתיבה, כבוד!

מיכאל 9 בנובמבר 2012

אולי תרחיב בעניין יכולות הטוסטינג של הנפלד ?

גלעד בלום 9 בנובמבר 2012

מיכאל,

הנה מה שאני זוכר על יכולת הכנת הטוסט של נדב-

כשנדב הכין לך טוסט בקיוסק היית מקבל טוסט עם עוד דברים שלא היו רשומים בתפריט,הטוסט לא נראה מי יודע מה אבל היה טעים מאד…(:

ארז,לא יודע למה נתקע לי בראש שזה היה באוסטריה אבל היה משחק מול אוסטריה באותו יום של המשחק של מכבי,זה בטוח

איתן בקרמן 9 בנובמבר 2012

גלעד המשחק של הנבחרת נגד אוסטריה בחוץ היה ב-28 באוקטובר 92' (הראשון ההיסטורי אחרי החזרה לאירופה, 2:5 לאוסטרים). הגומלין היה ב-27 באוקטובר 93' ונגמר אחד אחד.

להערכתי אתה מדבר על התאריך השני, כי מכבי שאתה מתאר לא נשמעת לפני אבדן האליפות לגליל, אלא אחרי, מה שאומר ששמעון שמח לראות אדום על הספסל יותר מאי פעם.

כמה זמן אחרי זה יונתן הופמן המשיך במכבי?

MG 9 בנובמבר 2012

איתן, איך יכול להיות אחרי?
הרי עונה אחרי גליל עליון השתתפה במוקדמות גביע האלופות ולא מכבי ת"א – לא?

אלעד 9 בנובמבר 2012

יכול להיות שהמשחק של מכבי היה במסגרת גביע קוראץ' (הגיעו לחצי הגמר באותה שנה)

אזי 9 בנובמבר 2012

אז הנה מה שהבנתי עד עכשיו.
לא בטוח שהשנה נכונה, לא בטוח שהמשחק נכון, לא בטוח ששמות השחקנים נכונים, לא בטוח כמה נגמר המשחק של הנבחרת, ולא בטוח אם שמעון כעס או לא.
הדבר היחיד שאני בטוח מהטקסט שלך, זה שמכבי ניצחה.
ועדיין מנצחים.
בדיוק בזכות זה.

אחלה סיפור.

טל 12 9 בנובמבר 2012

מעולה

ואני נזכרתי בגלעד בלום משחק כדורגל בשנות ה90 – משחק בין כוכבים ישראלים לכוכבים מצרפת (כנראה). זה מה שאני זוכר –

בנוסף לכדורגלנים מוכרים כגון גידי דמתי,עודד מכנס,מרדכי שפיגלר,אבי כהן ז"ל ואחרים שיחקו גם גלעד בלום בצד הישראלי ומנגד יאניק נואה אצל הצרפתים.

אני כבר לא זוכר מה היתה מטרת המשחק,שהתקיים בהרצליה.התוצאה היתה 0-8,נדמה לי,לטובת הצרפתים – זה בטוח.ופלאטני כבש שער אחד.

עופר פרוסנר 9 בנובמבר 2012

חיפוש מהיר ביוטיוב – העלה את המשחק הזה
http://www.youtube.com/watch?v=42-oIWjX3nQ

בגביע הקוראץ' – אולם מלא, וונדל אלכסיס, והתאריך הוא 27/10/93. עכשיו אני הולך להסתכל האם יש מבט על הספסל של מכבי כדי לזהות את גלעד :)

אלעד 9 בנובמבר 2012

גדול, אז תפסת אותם בנקודת שפל נהדרת – באולם שכוח-אל (מבחינת חשיבות בכדורסל האירופי), ובמפעל שכוח-אל (אם להשתמש בפראפרזה על דברי רבנו פיני גרשון – "מה זה קוראץ' קאפ?"

אנונימוס 9 בנובמבר 2012

גביע קוראץ' היה מפעל מאד חזק למיטב זכרוני, בגלל שלא הייתה יורוליג עדיין אלא גביע אלופות

אלעד 9 בנובמבר 2012

היה מפעל חזק, אבל בדיוק באותם שנים החלה ההתדרדרות שלו, גם עקב עזיבת הכישרונות את היבשת. נראה לי שזה היה די כישלון של מכבי שהם לא הגיעו יותר רחוק בשנה הזאת.
הפועל הגיעה פעמיים לחצי הגמר של המפעל הזה, כשהוא היה עדיין חזק. מי שזוכר את התצוגה של דראזן פטרוביץ' באוסישקין, היום כבר אין כאלה…

איציק 9 בנובמבר 2012

אז מה המסכנה. הפועל טוב ממכבי בגלל ההישג הזה?

יונתן 10 בנובמבר 2012

נראה לך שדראזן היה קולע 59 נקדות באוסישקין?

זה קרה בנוקיהו למרבה הצער

עופר פרוסנר 9 בנובמבר 2012

ואגב, אחלה אחלה פוסט. לשבת על הספסל של מכבי זה נשמע לי ממש מפחיד.

טל בן יהודה 9 בנובמבר 2012

נהדר.

כיף בלתי רגיל לקרוא סיפורים כאלה.

מכביסט ותיק 9 בנובמבר 2012

יש כאן כמה לוזרים "שהתפכחו" מהמכביזם? ברוכים הבאים למועדון שירי שואה וחילול קברים. הכינוס השנתי בגינת אוסישקין פינת הירקון. חולצות שואה חובה.

איציק 9 בנובמבר 2012

תומר שטינהור היה אדום בדם שרצה טיפה מההילה והכסף הצהוב. הוא נכשל במידה רבה כיוון שלא התאים לאירופה. חלש איטי וללא ניתור. אחרי שנה בה לא סיפק את הסחורה והבין שלא יצליח לצבוע את עצמו לצהוב החליט לחזור לאדום וללכלך על מכבי, כדי להלבין (או אולי להאדים) את צבעו. לא משהו להתגאות בו.

עופר פרוסנר 9 בנובמבר 2012

איציק – תומר שטיינהאואר היה ויישאר ירוק. לא אדום לא צהוב ולא כתום מטאלי. אין לנו הרבה שחקנים – אל תקחו את מה שיש לנו. תודה.

איציק 9 בנובמבר 2012

כך אותו, מבחינתי, קיבלת :-)
אני לא בטוח שהוא יהיה מוכן לזה.

גלעד בלום 10 בנובמבר 2012

למכביסט הוותיק – למה אתה חושב שאוטומטית כל מי שמפסיק לאהוד את מכבי הופך לאוהד הפועל, יש עוד אופציות, ותמיד יש את האופציה של להיות פשוט אנטי מכבי, זו אהדה בפני עצמה.

לאזי – יש תאריך למשחק,התוצאה במשחק של הנבחרת היתה 1-1, זה היה ברור, מה שלא היה ברור זה שהמשחק שוחק בר'ג (מה זה בכלל רלבנטי לכתבה?), שמות השחקנים שהוזכרו ברורים, לא מבין את המשפט הזה, די בטוח ששימון כעס.

מה שכן מכבי ניצחה,הבנתי את הנקודה,כמה מפתיע לשמוע את זה ממכביסט.

לאיציק – אין מסקנה, סתם תיאור של מצב, אני מניח שהפועל לא פחות מגעילים וכמו כן שאר הקבוצות, מכבי פשוט מנצחים כל הזמן אז זה הופך אותם לקצת יותר מגעילים, זו דרכו של עולם.

לגבי תומר שטיינהאואר – אתה אולי צודק, הוא הלך לעשות קופה ובאמת לא היה טוב לרמות של יורוליג, אבל יש גם צד שני למטבע – מכבי לקחה אותו כשהוא היה הישראלי הכי יעיל הליגה, ואצלה הוא הפך לשחקן של 5 דקות למשחק,נשמע לך מוכר? כן, זה חוקי, אני יודע, מה מכבי אשמה שיש לה אפשרות לקנות שחקן,להכפיל את המשכורת שלו ולהושיב אותו על הספסל כל העונה? מה היא אשמה?

טל 12 – התוצאה במשחק היתה 6-3 לצרפת, שמרתי על פלטיני… הבקעתי שער שנפסל בטענת נבדל (אני נשבע שלא היה אופסייד)

פרוסנר – היה מפחיד קצת אבל בעיקר הזוי,לגבי תומר – בוא נתפשר על זה שהוא פיפטי פיפטי. אצלנו הוא נתן את עונות השיא שלו והיה סמל, אתה לא יכול לקחת את זה ממנו, אבל אנחנו זוכרים שהוא גדל אצלכם כמובן ומכבדים את זה, הוא הוואליד באדיר של הכדורסל מינוס התארים, גם סמל ירוק וגם אדום (אני מניח שיש לכם סימפטיה לוואליד, הוא היה מצוין אצלכם,לא?)..:)

איציק 10 בנובמבר 2012

גלעד,
אני מסכים עם מה שכתבת גם לגבי שטיינהאואר. כן מכבי עושה הכל כדי לקחת אליפות ואם אפשר בכלות גם אם זה נראה לא יפה. כן, זכותו של תומר לסדר עצמו כלכלית ולנסות להוכיח את עצמו ברמות הגבוהות (גרין עשה קריירה של ישיבה על הספסל בשביל ביסוס כלכלי, כנראה). מה שיותר חבל הוא המשפט שכתבת שתומר היה הישראלי הבכיר. המצער הוא שאתה צודק. תומר היה שחקן אינטליגנטי אך לא מתאים לרמות הגבובות. אז אם זה השחקן הכי טוב, זה עצוב, זנ אומר צשהו מאוד לא טוב על הכדורסל הישראלי. ומשם, אני לא בטוח שהשתפרנו, וזה עוד יותר עצוב.

אזי 11 בנובמבר 2012

גלעד,
כתבת טור שלם על כמה מכבי היא מכבש מכוער, ציפיתי שתדע להתמודד עם קצת ציניות, לא התכוונתי לפגוע.

לגבי תומר שטיינהאואר, מכבי קנתה את השחקן הכי יעיל בליגה, ואז גילתה שהוא יעיל רק בליגה. מה ציפית שיקרה? שיגידו "טוב, שנה שעברה הוא היה ממש טוב, אז בוא ניתן לו לשחק למרות שעכשיו הוא לא טוב…"

תנסה לעבור על ספסלים של הקבוצות הכי גדולות באירופה, ותראה שהם מלאים בשחקנים שפעם עשו יותר נקודות בקבוצות אחרות.
משום מה, לא שופטים את מכבי כקבוצה אירופאית גדולה.

גלעד בלום 10 בנובמבר 2012

איציק, בזמנו תומר היה שחקן גבוה ישראלי שמספק 20 נקודות ועשרה ריבאונדים,זה היה המזל שלו,כי לא היו גבוהים אחרים ולכן הוא עשה בוחטות,מאז שאישרו 800 זרים לקבוצה גם זה כבר לא רלבנטי,המצב עצוב ולא בטוח שלמכבי אין חלק בזה,היא כמובן לא האשמה העיקרית אבל בהחלט יש למכבי אינטרס שיהיו המון זרים על המגרש,זה ברור.

וכן זה חוקי.

אדום בדם 10 בנובמבר 2012

גלעד,למה לא ניצלת את ההזדמנות לעשות מנחוס על הקבוצה הזאת?

אדם בן דוד 11 בנובמבר 2012

1. זה נכון שזה לא אשמת שימון מזרחי שהועדה המכובדת בחרה בו. קצת מוזר שיו"ר הועדה היה גם זה שהציע את מועמדתו, אחד טל ברודי שמו. נקי כפיים ונטול אינטרסים כמובן.
2. מר בלום היקר, טענתך כי שימעון מזרחי רואה הכל ויודע הכל מופרכת ומקוממת- איך אדם שיודע הכל וקורא הכל הוכה הלם ותדהמה כשהתברר שנוהל בנק מתחת לאפו? הרי לא היה לו מושג.

פאלאסיו 11 בנובמבר 2012

לגבי המשחק של ישראל נגד אוסטריה אם זה מעניין מישהו (פשוט זה עורר אצלי זיכרונות):
זה היה מיד אחרי המשחק הלא יאומן בצרפת עם הניצחון מהגול של עטר.
היתה ציפיה שהנבחרת תפרק את אוסטריה ואכן ברבע שעה הראשונה ישראל שיחקה כמו ברזיל של פלה האוסטרים לא נגעו בכדור ורוזנטל הבקיע. אז איבוד כדור מטומטם במסירת רוחב הוביל לשער של האוסטרים שגמר את כל המומנטום של ישראל מהמשחק מול צרפת למשך כמה שנים טובות…
במשחק הבא והאחרון לאותן מוקדמות כבר הפסידה ישראל 3:1 לפינלנד היחסית חלשה, ליטמאנן פירק אותנו.

איברה 11 בנובמבר 2012

איזה קטע בדיוק אני מתחבט אם חנסוע לאולם בעוד שבוע… סיפור טוב! במיוחד הנפלד האליל…

cartier glasses 16 ביוני 2013

You’ve got a very good site here properly done congratulations

cartier glasses 18 ביוני 2013

You’ve got a awesome webpage here most certainly done best wishes

cartier eyewear 30 ביוני 2013

good and helpfully blog post thanks for the share this

Comments closed