מה צריך לעשות כדי לנצח באולד טראפורד

In כללי

1. לרצות לנצח – זה נשמע אלמנטרי, פשטני, אבל לא אצל ליברפול הבניטזית. לרצות לנצח זה לא להאמין שאתה מסוגל לנצח, אלא פשוט לבוא ולשחק כדי לנצח. הרי כשהיינו צריכים תיקו במשחקים גדולים תמיד באנו לשחק על תיקו בלבד. זה פונקציה של ביטחון עצמי, הכנה טקטית ופסיכולוגית ומה שיקרה בפועל במגרש. לפיכך, מה שסטיבי ג'י וקראגר ישדרו במשחק הוא קריטי. בניטז יכין את הקבוצה טקטית – הרמטית. קראגר בימין יסגור את רונלאדו, מסצ'ראנו יעזור לו. כשהוא יעבור לשמאל שלנו (ולימין שלו) נהיה יותר פגיעים, ונצטרך שם פתרון (ע"ע פסקה 3). בכל זאת, ג'רארד וקרא הם העוגנים הרגשיים. מה שהם ישדרו, כמה השקעה, כמה תשוקה, כמה רצון לנצח, כך הם ידביקו את האחרים.

2. ריכוז בהתקפה – רלבנטי בעיקר לדרק קאוט. הוא תמיד מגיע לאיזו הזדמנות אחת או שתיים במשחק. הוא והקבוצה חייבים להפנים שאי אפשר במשחק הזה לבזבז את ההזדמנויות האלה, ואם הוא לא מרגיש בטוח – שיחפש מסירה. באבל לעומתו עושה הרבה דברים נכון, אבל עוד טיפה של אכזריות ומיקוד יהפכו את זה לגולים. טורס הוא הרגליים הכי חמות שלנו. אני מניח שפרדיננד ו-וידיץ' יודעים זאת. אם הם יסגרו כל הזמן את טורס כפי שרדינג עשו, נצטרך לנצל את אופציות הבעיטה מחוץ לרחבה. ג'רארד ואלונסו – להתאפס. טורס – לך לפעמים הצידה כדי לפנות מקום.

3. לעצור את רונאלדו – נשמע כמו סיסמה, הרי אי אפשר לעצור שחקן כמוהו בצורה מוחלטת, אפשר לעכב אותו, להצר את צעדיו לפרקים, להוציא לו קצת את החשק, לכסח אותו בהתמדה, ולקוות שזה יספיק. יש רק אחד שיכול לעשות את זה בצורה הנושקת לשלמות וזה קראגר. הוא יודע להתמודד עם שחקנים טכניים ומהירים ממנו, באמצעות מיקום, הקרבה וניסיון. הבעיה תהיה כשרונלאדו יילף לאגף השני. אורליו (ובאבל?) יהיה פחות קשוח. שרק לא נקבל את ריסה כקשר תגבורת. זה יוכיח משהו על לרצות לנצח (עיין ערך פסקה 1).

4. לעבוד על כדורים חופשיים – אנחנו יותר מדי מבזבזים קרנות חסרות מעוף וכדורים חופשיים בהתקפה. זה לא בהכרח קריטי דווקא למשחק הזה, אלא בכלל. בכל מקרה, ההתייחסות השונה לקרנות וחופשיים צריכה לבוא דווקא מההגנה. אנחנו לא כל כך יציבים ומוצקים בסוגיה הזו בזמן האחרון. ריינה נשאר בשער, או יוצא ומצליח בקושי להדוף, משהו שם לא מסודר, זה ניכר בעיקר נגד קבוצות קטנות שבונות את רוב המנעד ההתקפי שלהם על קרנות וחופשיים. להזכירכם: רונאלדו מעולה גם במשחק ראש. גם אחרים.

5. נצטרך כמובן גם מזל, אבל למעשה הכל פונקציה של פסקה מספר 1…

15 Comments

צביקה 19 במרץ 2008

בענין הבעיטות החופשיות אני מסכים ב-100%.

נשגב מבינתי איך, שנה אחר שנה, אנחנו לא קונים שחקן שיכול להרים חופשיות כמו שצריך. אמנם את פירלו מילאן כנראה לא ישחררו, אבל מה לגבי ז'וניניו?

amichai 19 במרץ 2008

ג'רארד הוא כזה, הבעיה שאי אפשר לשבט אותו: לגרום לו להרים וגם לרוץ לנגוח

איציק אלפסי 19 במרץ 2008

כל מילה במקום (במיוחד הפסקה הראשונה)!
צריך לקחת את המשחק אליהם, לתקוף, לדחוף אותם אל הקיר.
יש להם הרבה יותר מה להפסיד מאשר לנו.
אנחנו ל-י-ב-ר-פ-ו-ל! והגיע הזמן להראות את זה.
אחח.. אם רק הייתי יכול להרביץ בהם קצת ציונות עכשיו.. הייתי מעיף אותם למגרש עם אש בעיניים!!
(במקום זה הם בטח ישמעו עוד הרצאה טקטית דלוחה ויבשה כמו הנגב של בניטז..).

אליק 19 במרץ 2008

לגבי פיסקה 1 – המשחק בשבוע בסן סירו ובעונה שעברה מול בארסה בקאמפ נואו מראים שליברפול לא מסתפקת בתוצאות תיקו והולכת על ניצחון.

צביקה 19 במרץ 2008

ג'רארד לא כזה, משום שהוא טוב רק בבעיטות ישירות על הרצפה, ולא בבלתי ישירות ובקרנות.

איציק אלפסי 19 במרץ 2008

אליק, הם מראים שהיא הולכת על תיקו ולפעמים מצליחה לגנוב ניצחון.

אליק 19 במרץ 2008

איציק,
ומה בדיוק עשתה יונייטד באנפילד בשנתיים האחרונות?

ליברפול השנה במיוחד העונה תמיד שיחקה גם במשחקי החוץ על ניצחון. העובדה היא שמאזן החוץ שלנו הוא הטוב ביותר של הקבוצה מזה עשור.

Scouser Tommy 19 במרץ 2008

לרונלאדו יש לנו פתרון.
עובדה שבמשחק הקודם מולנו הוא בקושי ראה כדור, גם בימין, גם בשמאל.
גם לפני צלקת ושרק יש לנו פתרון.
כל בעיה שלא תהיה במשחק הזה תבוא רק מחוסר יכולת שלנו להבקיע, לא מההגנה.

המשחק הזה הוא ההזדמנות האולטימטיבית של באבל לפרוץ ושל אלונסו להוכיח שהוא חזר הביתה.

עמיחי שלו 19 במרץ 2008

אליק, אתה צודק שבזמן האחרון, לדעתי עקב שינוי המערך, אנחנו נראים יותר התקפיים גם בחוץ, נקווה שזה ימשיך

Motti 19 במרץ 2008

מסכים איתך לחלוטין…וזה כידוע לא טריוויאלי:-)
זה רק עניין של מנטאליות… צריך לבוא כווינרים, לא לפחד אם חוטפים גול, לא להתבנקר אחרי שטורס יסבסב את פרדיננד ויכניס גול… לבוא עם רצון להביס אותם (ולהסתפק ב 1:0) ולא לבוא ברצון לתיקו ולסיים עם גול בכדור חופשי בדקה ה 90

פילוסוף רדום 20 במרץ 2008

עמיחי – שאלה שבאה מכאב – אתה באמת מאמין שאנחנו יכולים לעבור בטקטיקה של לרצות לנצח ???
הם כ"כ יותר מוכשרים בכל עמדה(חוץ מסטיבי וטורס) כ"כ יותר מאומנים, וכ"כ יותר רעבים מאיתנו…
אנחנו יכולים לעבור רק בטקטיקה שבניטז הנחיל לנו, לדכא אותם להוציא את כל הברק באמצעות כח ולגנוב גול…
והכל מכאב…

אריגיא 20 במרץ 2008

מה שאותי מעניין, זה מה יקרה אם בסיום העונה נתעורר במרחק 5נקודות מהמקום הראשון, נניח, ואז יקפצו כולם ויגידו שהנה, רפא הביא אותנו מאוד קרוב, ופספסנו את האליפות ברגע האחרון.
ואגב, מזל טוב לטורס על יום הולדתו היום. אולי איזו מתנה יפה ביום ראשון?

amichai 20 במרץ 2008

אלופי הגארבג' טיים. מה שמוכיח שסטטיסטיקה היא אשליה, הכל פסיכולוגיה

אריגיא 20 במרץ 2008

בהחלט. שים לב, מהרגע שהתחילו להגיד שאין סיכוי לזכות באליפות, התפוצץ הבלום עם הלחץ ומאז משחקים טוב יותר, והתוצאות טובות יותר. ולכן אני מתקשה לקנות את ההצהרות של בניטז כאילו "ליברפול עדיין במאבק האליפות". זה כבר מעליב את האינטליגנציה, ואני מקווה בשבילו שהוא בעצמו לא מאמין בזה.

jamie 20 במרץ 2008

אריגיא, מה שיקרה זה שהתמיכה ברפא תעלה מ-85% מהאוהדים ל-90%.
לא כזה דרמטי.

Comments closed