על אינטואיציה, כדורי גובה וחוש ריח

In כללי

1. נתחיל באינטואיציה: אנחנו הולכים להפסיד בשבת הפסד מחושב. אנחנו מובילים על אברטון בחמש נקודות. רפא ישים את ארבלואה, ריסה, בניון, לוקאס. לא ברור אם המנוחה תגיע גם לג'רארד וטורס, אבל זה אפשרי. מה יהיה ביום שלישי? קשה לדעת. נצטרך לייצר כדורגל שלא משחק על אפס אפס, נבנה על הרוח הגבית האדירה של הקופ (ביום בהיר ניתן לשמוע אותה אף מהחלל החיצון), ונצטרך להיות הרמטיים בהגנה, אבל התחושה היא שאנחנו עוברים. הויתור על משחק הליגה הקרוב הוא פריבילגיה. שאלה מהותית היא מה היה קורה אם באמת היינו מתמודדים על התואר, כי המרחק בין המפגשים הוא קצר מדי, המשחק בשבת בצהריים, ולאחריו ביום שלישי. מנוחה חייבת להיות. אצל ארסנל ינוחו פחות, אני מניח, אולי הם יבואו עייפים יותר לאנפילד בשלישי.

2. נמשיך בהגנה: יש לנו בעיה הולכת ותופחת של כדורי גובה. כך אנחנו מקבלים גולים לאחרונה. הופייה עוזר, אך לא פותר. אם ארסנל לא היתה משועבדת לשיטת הנעת הכדור האבסולוטית שלה, ו-ונגר היה אומר לחניכיו: "יש להם בעיה קשה, תרימו כדורים", הכל יכול היה להיגמר אחרת. גם כך היה לנו מזל גדול. ריינה ממשיך לשדר חוסר ביטחון, וסקרטל עדיין לא הפנים את משחק הגובה האנגלי. יכול להיות שיש לו גם בעיה בניתור. כך או כך, ייתכן שונגר רואה, אבל סביר להניח שהוא ימשיך לדבוק בשיטה. כל אחד והקבעונות שלו.

3. נמשיך בליצנים: פורים עבר חלף לו, אבל דומה שהליצנים האמיתיים הם היקס וג'ילט, שלא מדברים אחד עם השני, ואף ישבו בנפרד במשחק אתמול.

4. נסיים בחוש הריח: אתם מריחים את זה? צחנה אדירה כמו תא מלא נפיחות של שעועית. זה חתיכת זיהום אוויר. זה כמו פצצה כימית, זה הריח הזה שיונייטד הולכת לזכות בצ'מפיונס ליג. הוא היה אז גם בעונה ההיא, עם אנדי קול ודוויט יורק שניצחו את יובנטוס, עם השחצנות של פרגי ש"נתנו להם פור". הוא נושב עכשיו חזק, מכל כיוון. אני מקווה שברצלונה תתרנים. אני לא בונה על זה.

5. גליון ציונים נגד ארסנל. ריינה – כדורי גובה כבר אמרנו? קראגר – עוד יום עבודה. סקרטל – גליצ'ר בחסד. הופייה – צריך לגלות יותר מנהיגות. אורליו – חוץ מעבירה מטופשת אחת, אין טענות. אלונסו – נראה כאילו משחק בלי חשק. מסצ'ראנו – קרציה, גרזן, קצב. ג'רארד – אמן רנסאנס אמיתי. באבל – לא ממש הגיע. קאוט – נתן את הכל. טורס -אם לא הבקיע אתמול, יבקיע במשחק הבא. בניון – עזר בהחזקת הכדור. לוקאס – חילוף טוב. וורונין – כבר שכחתי ממנו.

15 Comments

matipool 3 באפריל 2008

מה יהיה עם כדורי הגובה האלו לעזעאזל ?! זו הופכת להיות נק' התורפה שלנו . לא ייאמן .

גליון הציונים – בול פגיעה .
נראה לי שמשחקים כאלה לא עושים טוב לטורס . הוא מוצא עצמו יותר מדי פעמים לבד מוקף בשחקני הגנה וללא עזרה .

לגבי יונייטד – הריח שאני מריח , מביא אותם עד לגמר . לא יותר מזה . את העונה הם יסיימי עם תואר אחד ומס' 17 שלהם .

צביקה 3 באפריל 2008

יונייטד לא יזכו בגביע אירופה. גם בשנה שעברה אחרי ה- 7-1 הם נראו בדרך. איפשהו משהו יתפספס, כמו בכל שנה.

איציק אלפסי 3 באפריל 2008

דבר ראשון- הפרחים לבנדטנר…
לגבי בניון- אז נכון שבדקות הראשונות הוא התקשה להסתגל לקצב שהיה מטורף אפילו במושגים אנגליים אבל ברגע שהתאפס היה יעיל ומועיל כמו שאר החברים ואפילו נתן כדור ענק לוורונין שאם היה הולך לטורס יכול מאוד להיות שהיה הופך לבישול ענק.
סה"כ עוד תצוגת תכלית של יעילות וציניות מבית רפאHell אבל הפעם, בהתחשב בנסיבות (ארסנל בחוץ,שלב נוקאאואט), אין ממש טענות.

נ.ב.
מישהו מתנגד לתת להם את המשחק בשבת, אפילו רק כמחווה לבנדטנר?

amichai 3 באפריל 2008

אני מקווה שאתם צודקים בקשר ליונייטד, כי אם לא הם..זה כנראה אנחנו, לא?

cookie-monster 3 באפריל 2008

בתשובה ל4- כן.

פילוסוף רדום 3 באפריל 2008

בניון לא היה במשחק. הוא ברח מכל הכדורים ורק חיפש איך להפטר מהכדור, חוץ מהמסירה לורונין שהיתה גאונית לא עשה כלום. אפילו מאסצ'ארנו התחיל לפרוץ באגף שלו…

ובקשר לשלב הבא, גם את מילאן הם לא הצליחו לנצח בבית… אז התחושה שלכם לפי דעתי קצת מוקדמת.

בקשר ליוניטד, וזה ממש כואב לי באצבעות לכתוב, מגיע להם. הם נראים הכי טוב מכל ה 8 שהגיעו לכאן.

אריגיא 3 באפריל 2008

הייתי מזדרז להזהיר מארסנל, כי אני חושב שאצלם כמעט ואין הבדלים בין משחק בית לחוץ, וזה יתרון גדו לבשיטת גומלין. הם יכולים לבוא לאנפילד ולשחק טוב, ואנחנו צריכים להיזהר מזה.
לגבי שאלת המשחק בשבת, מגיעות תודות רבות לאנשים במועדון. חסכו לנו את הדילמה.

יואב, אוהד יונייטד מאוסטרליה 3 באפריל 2008

אהלן חברה… לא הייתי פה הרבה זמן בעיקר כי לא הייתה לי מקלדת עברית אבל גם כי לא רציתי לדרוך לכם על הפצעים ולכן בחרתי לחזור ברגע של התרוממות רוח שלכם…
כמובן שראיתי את המשחק (5:30 בבוקר אבל היה שווה לקום.
כמה מסקנות… הראשונה היא שברור שארסנל היא קבוצה הרבה יותר טובה. היא יותר מסוכנת בהתקפה ומרכז ההגנה שלה (אתמול סנדרוס וגאלאס, בד"כ טורה וגאלאס) טוב יותר מזה שלכם.
התוצאה מבחינת ליברפול אולי טובה לאור יחסי הכוחות במשחק אבל לא הייתי מציע להתלהב יותר מידי.
"שער החוץ" לא שווה ממש הרבה מכיוון שתוצאה של 2:2 היא לא פחות סבירה מתוצאה של 0:0 שכמובן תעלה אתכם. ארסנל מסוגלים כמובן להבקיע שנים שלושה שערים באנפילד.
מסקנה שניה לליברפול יש בעיה בכדורי הגובה. פרגי מודע לכך אחרי המשחק נגדכם.גם וונגר עלה על זה. למה ? הוא הכניס את בנטנר הדני שיש לו משחק ראש מעולה. מי שזוכר את שער הנצחון שלו נגד טוטנהאם (2:1) יודע למה אני מתכוון. לרע המזל, דווקא בנטנר שנתקע בין הכדור לרשת הציל אתכם…
מה תעשו מול משחק הראש של דרוגבה ואנלקה ?
מסקנה שלישית רפא למד מהטעויות שלו ויצב הרכב טוב. קאוט עושה המון עבודה בצד ימין ובאבל אמנם חלש אתמול)מסוגל לחתוך לאמצע ולאיים על השער. אלונסו ומאסצ'רנו ולפניהם ג'אררד היא נקודת החוזק של ליברפול . בעיני השלישייה שלנו קאריק אנדרסון וסקולס
משלכם. הבעיה של ליברפול היא בתמיכת המגינים במשחק ההתקפה (שלא קיימת) ובמרכז ההגנה בהתמודדות עם כדורי הגובה. עמיחי צודק שסקארטל למרות שהוא נראה תואם ווידיץ' עדיין לא התרגל למשחק האנגלי , הופייה הוזעק כי הצמד קאראגר סקארטל לא עבד טוב וככה הוסט קאראגר לאגף ימין (החלטנ טובה בעיני) בצד שמאל אורליו טוב מריסה. לריינה יש בעיה גם היא עם כדורי הגובה.
לסיכום: מצד אחד אני חושב שארסנל צריכה לעלות לחצי הגמר, מצד שני ליברפול כרגע נראית הקבוצה הנוחה ביותר ליונייטד למפגש הגמר. יש ליונייטד מספר כלים שאין לליברפול עליהם תשובה. רונאלדו בשביל התחלה , המהירות של טבז ורוני והיכולת של יונייטד לכבוש ממצבים נייחים. בניגוד לארסנל וצ'לסי להם הפסדנו לאחונה בגנר הגביע מול ליברפול לינייטד הולך.
התחושה היא שסגרת את ג'אררד וטורס אז סגרת את ליברפול. מי עוד מסוגל שם לתת גול ? רק באבל וקאוט. משחק עם שלושה במרכז (קאריק, אנדרסון וסקולס) שבו קאריק עוזר למגן לסגור את הווינגר מתאים ליונייטד.
ארסנל היא כבר סיפור אחר. נראה כאילו בכל התקפה הם מסוגלים לתת כול וצ'לסי ? תמיד יש לי תחושה שאם דרוגבה יתפוס יום גדול אז הוא מסוגל לנצח את המשחק לבד.
משחק הגמר הראשון מתוך שניים הזכורים לי בין מנצ'סטר לליברפול היה בתחילת שנות השמונים. גמר גביע החלב. מנצ'סטר הובילה 1:0 משער של נורמן ווית'סייד וליברפול השוואה ונצחה בארכה 2:1 (רוני וילאן שני השערים). כבר אז היה לכם מזל…
מצד שני אולי עדיף שארסנל תעבור אתכם ותפגש עם צ'לסי בחצי הגמר. השניים יטישו אחד את השניה עד זוב דם ויותרו על מאבק האליפות. החסרון אחת מהן (עדיף לא ארסנל) תעלה מולנו למשחק הגמר.
אולי עדיף ליברפול?

אריגיא 3 באפריל 2008

עמיחי, בקשר לליצנים. קראתי שג'ילט לא הגיע למגרש עקב בעיות מזג אוויר בשדת התעופה בשיקגו.
מצחיק לפעמים לחשוב מה היה אומר אוהד כדורגל מלפני נניח חמישים שנים, כשהיה שומע למה הבעלים לא הגיע. "מה, הוא נוסע לחופש באמצע העונה?", בטח הייתה התשובה.

amichai 3 באפריל 2008

יואב, ברוך שובך: ארסנל קבוצת ליגה טובה יותר, אין בכך ספק. שיטת הנוק אאוט היא מציאות אחרת. סביר להניח שנפגוש את צ'לסי בחצי, רק בתקווה שברסה יעיפו אתכם

cookie-monster 3 באפריל 2008

ברסה, מהרגע שאנחנו העפנו אותם בשנה שעברה, הפכו להיות לוזרים.

אמיר 3 באפריל 2008

דווקא לי יש הרגשה שאנחנו (טפו טפו טפו) מגיעים לגמר, שלא נאמר, זוכים (עוד הפעם טפו טפו טפו).
אני רואה אותנו עוברים את ארסנל עם קצת זיעה אבל אחרי התוצאה במשחק הראשון זה יהיה פשוט יותר.
אחר כך יגיע משחק מול צ'לסי או פנרבחצ'ה. מול פנרבחצ'ה אמור להיות פשוט, כל עוד בניטס יגרום לשחקנים להשאר עם שתי רגליים על הקרקע (ואני בטוח שהוא יעשה זאת טוב מגרנט). האפשרות השנייה היא צ'לסי, וכאן אני אומר משפט מסוכן: אם עברנו אותם פעמיים בשלוש שנים האחרונות כשהם היו בהדרכת מוריניו, נוכל לעבור אותם עכשיו שהמאמן שלהם הוא גרנט. כי מוריניו שידר ווינריות, גרנט משדר פאניקה.
ואז יגיע הגמר, ושם אני מקווה שיוניטד תעמוד. נהיה חייבים לנצח אותם לפחות פעם אחת בתקופת בניטז!!

נ.ב
כל הנאמר למעלה הוא חלום ותו לו. נא לרחם על כותב הטוקבק ולנסות לא לשבור את חלומותיו בצורה כואבת מידי, בגין מחלתו הנדירה המכונה גם "תסמונת 18 השנים".

nOb LeSSe 3 באפריל 2008

לגבי 1, אני לא חושב שזה מהותי בכלל, אם הייתה לנו קבוצה להלחם על האליפות היא הייתה מספיק חזקה גם כדי להתמודד שלוש פעמים בשבוע עד הסוף.

אסף THE KOP 4 באפריל 2008

שלום לכולם,

ראיתי את המשחק של ליברפול בארסנל ואין בכלל ספק שאלילת המזל הייתה לצידנו. יחד עם זאת, אני חושב שליברפול שגתה הליכה אחורה במחצית השנייה של המשחק. היינו צריכים להמשיך וללחוץ אחרי הכיבוש של שער השיוויון במטרה לכבוש את השני ולהרוג לארסנל את סיכויי ההעפלה. קצת ריכוז במסירות לטורס, והוא היה עושה את המלאכה. כיוון שלא לחצנו על הדוושה בחלק השני של ההארכה, נאלצנו להתגונן כל המחצית השנייה.

ביום שבת אנחנו שוב פוגשים את ארסנל, יש תחושה בקרב רבים שניתן מנוחה לכוכבים ונעלה עם הרכב משני. יכול להיות שזה מה שיקרה בסוופו של דבר, אבל אני לא חושב ש"מנוחה" היא שיקול בליגה האנגלית. מדובר פה במכונות הספורט המשובחות בעולם ולא בשחקנים מהמזה"ת. אגב, גם אם שיקול ה"מנוחה" קיים, למה הוא תופס לליברפול ולא לארסנל ? אני חושב שזו הזדמנות מסויימת לקראוץ' להזכיר לכולם את האיכויות שלו. אני חושב שהרכב בו יכללו קראוץ', וורונין, באבל, בניון, לוקאס, ריסה, פנאנט בתוספת ספסל עליו יישבו ג'רארד, טורס יכול להציג כדורגל שיביא לנו ניצחון גם באיצטדיון האמירויות. תקראו לי משוגע, אבל אני חושב שבשבת אנחנו נחזור עם ניצחון. ומסר.

ועכשיו ל-Offtopic קטן. השבוע היה אחד השבועות הקסומים בחיי, בכל הנוגע להצלחות בספורט. אני אוהד של בית"ר ת"א מאז שהייתי בן 7. המשחק הראשון שראיתי בחיי היה גמר גביע המדינה נגד מכבי ת"א ב-1977, בו הפסדנו 1:0 מגול של ויקי פרץ. אני זוכר את הדמעות ואני זוכר את האהבה שיצאה לי אל הקבוצה באותו יום. הקבוצה הזו העניקה לי התרגשויות בעבר, ירידות של ליגה, מאבקים בצמרת, אבל תמיד, תמיד היא שיחקה כדורגל שווה עין. אני זוכר סנסציות כמו העונה בה ניצחנו את מכבי חיפה המפוארת פעמיים (מה שעזר למכבי ת"א לזכות באליפות) וירדנו ליגה, אני ליוויתי את הקבוצה המפוארת של ארבעת הכוהנים והייתי גדול התומכים באיחוד עם שמשון (לדעתי יש לאחד את כל הקבוצות הקטנות מת"א: בית"ר/שמשון, בני יהודה, מגבי יפו, כפר שלם לכדי קבוצה אחת שתקרא עירוני ת"א). כל העבר שחוויתי עם הקבוצה המרגשת הזאת הוא כאין וכאפס למה שעובר עלי בשבועות הקרובים, הייתי במשחק נגד מכבי וקפצתי כמו משוגע, הייתי במשחק מול הפועל פ"ת והיו לי דמעות בעיניים, ראיתי את המשחק מול ק"ש ועשיתי את כל הדרך לגן-עדן וחזרה. כמו עוף החול האגדי, פתאום קמה מול עיני אותה קבוצה נפלאה לחיים. התסריט בו אנחנו נשחק נגד מילאן בגביע אופ"א ונגד הפועל איכסל בליגה א', מחוז דרום בשנה הבאה הוא בהחלט אפשרי… (-:

אסף THE KOP 5 באפריל 2008

מה יהיה עם כדורי גובה ? על מה אנחנו עובדים באימונים ?

וורונין חייב לנו גול הכרעה.

Comments closed