היה לי לפני כמה ימים עימות פייסבוקי עם דורפן על יורו הצעירות. אני טוען שזה טורניר די מיותר, מהרבה סיבות, אבל המשמעותית שבהן: השחקנים הכי טובים בהרבה מאוד נבחרות פשוט לא מגיעים. דורפן, בתגובה, גרס כי זה כמו כדורסל המכללות. והוא שואל: האם גם שם אין עניין כי שחקנים טובים רבים כבר נמצאים במקצוענים?
טענתי שאין להקביל בין המקרים. כי במכללות כבר עשרות שנים חיים עם זה שטלאנטים גדולים עוזבים מוקדם למקצוענים (במשך שנים רבות הם דילגו לגמרי על המכללות). אבל הסיבה המשמעותית עוד יותר היא שכדורסל המכללות הוא יקום לגמרי נפרד ומקביל למקצוענים. אלה חוקים אחרים, אוהדים אחרים, תקשורת אחרת ותרבות אחרת. כדורסל המכללות חי מעולה, ובנפרד לחלוטין, מהמקצוענים.
ובכדורסל המכללות, שלטעמי לא ממש פחות פופולארי מה-NBA, מריו צ'אלמרס כבר עשה את שלו. זה כמובן אנדרסטייטמנט. לפני חמש שנים במשחק גמר טורניר ה-NCAA כשקבוצתו, קנזס, בפיגור 9 נק' שתי דקות לסיום מול ממפיס של דריק רוז, הוליך אותה צ'אלרמס לקאמבק מיתולוגי שהסתיים בשלשה ששלחה את המשחק להארכה 2.1 שניות לסיום – לפני הניצחון 75- 68 והזכיה באליפות.
ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url
"זה הסל הכי גדול בתולדות מכללת קנזס", הכתיר אותו המאמן ביל סלף. במכללת קנזס, להזכירכם, אימן ממציא הכדורסל ד"ר ג'יימס נייסמית. קבוצת הכדורסל של המכללה קיימת כבר מהמאה ה-19 (1898) ושיחקו בה בין היתר ווילט צ'מברליין, ג'ו ג'ו ווייט, דני מאנינג ופול פירס. אבל הסל של צ'למרס, Mario's Miracle, נחשב לגדול בהיסטוריה.
הסל שהביא אליפות, בנוסף ל-18 נק' במשחק הגמר (והופעה נהדרת מול צפון קרוליינה בחצי הגמר) הביאו לצ'אלמרס את פרס ה-Most Outstanding Player שניתן לשחקן המצטיין של הפיינל פור. קנזס, מכללה אגדית על מיליוני אוהדיה, הפרישה את גופיה מס' 15 של צ'אלמרס. אבל כל העובדות הללו לא גרמו ל-NBA לכבד אותו. בדראפט 2008 הוא אפילו לא נבחר בסיבוב הראשון בדראפט. המומחים ראו בצ'אלמרס שחקן פרוע מדי, לא קלעי יציב, לא רכז טהור. מינסוטה טימבוולבס בחרה בו במקום ה-34 ומייד העבירה אותו למיאמי היט, שבחרה במקום השני באותו דראפט פלופ בשם מייקל ביזלי.
כשכל זה קורה יש לך מה להוכיח.
אלא שצ'אלמרס, בתחילת קריירת ה-NBA, כמעט והצדיק את החששות. הוא באמת היה נראה כמו קלעי לא יציב ושחקן פזיז ולא חכם במיוחד. מיאמי, שנתנה לו צ'אנסים בתחילה, התחילה לתת לו פחות. אבל צ'אלמרס המשיך להאמין בעצמו. כשהיה על המגרש, הוא תמיד שיחק עם ביטחון. אבל בד בבד הוא גם התחיל לשחק עם יותר שליטה ושכל.
צ'אלמרס, באופיו ובמהותו, עדיין סקורר בעמדת הרכז. אך צעד ראשון מסחרר ושליטה בכדור, ביחד עם יכולת לסיים את החדירה נהדר, מאפשרים לו לייצר לעצמו ולחבריו הרבה מאוד מצבי קליעה. בשנים האחרונות הוא כבר באנקר בחמישייה. עם הזמן הוא גם הופך לבורג הרבה יותר משמעותי במשחק ההתקפה, וכמובן שגם בהגנה- היכן שהרגליים והידיים הזריזות שלו, בנוסף לעובדה שאינו חושש ממשחק פיזי, אפשרו לו בעונת הרוקי לחטוף פעם 9 כדורים במשחק.
בסדרת הגמר מול סן אנטוניו הוא מופקד על שמירת הרכז הטוב בעולם, ובינתיים הוא עושה עבודה לגמרי לא רעה. פארקר אמנם קלע 21 נק' במשחק הראשון, אך לא רק צ'אלמרס שמר עליו, והוא גם נאלץ לעבוד קשה מאוד בעבורן. אתמול בלילה הסתפק הרכז הצרפתי כבר ב-13 נק' באחוזים רעים (5- 14)- מרבית הקרדיט לצ'אלמרס. אך התרומה של מריו בהתקפה היתה גדולה אף יותר: 19 נק'- הכי הרבה במיאמי. אפילו יותר מלברון ג'יימס (17 נק'). מי האמין- מיאמי יכולה לנצח גם כאשר לברון קולע 17. מה לנצח? להביס. לפחות המלך ידע למי לתת קרדיט בסוף. "מריו הוא ביג טיים פלייר ואנחנו אוהבים שהוא אגרסיבי", אמר לברון בסיום המשחק.
לא פשוט להשתפר כל הזמן כשאתה משחק לצד אגדות שלוקחות המון זריקות כמו ג'יימס ודי-ווייד, ועוד כוכב התקפי בדמות כריס בוש. אבל לצ'אלמרס אף פעם לא היתה בעיה של ביטחון עצמי ביכולת שלו. או בעצמו. או בילדיו- לבנו קוראים זכריה אמריו ג'ונסון ולבתו קווין (המלכה) אליזבת'.
על גופו מוטבעים קעקועים רבים ביניהם המילים "זריזות" ו"ביטחון"- "שתי המילים שסבתא שלי אמרה לי כל החיים שאזדקק להן כדי להצליח", לדברי צ'אלמרס.
זריזות יש לו בהחלט. ביטחון לא פחות.
כעת מיאמי זקוקה לצ'אלמרס, לא פחות מאשר לדי-ווייד ולבוש, כדי לסייע ללברון לגבור על סן אנטוניו.
עם שתי טבעות אליפות, שמצטרפות לזו שהשיג בקנזס, יהפוך צ'אלמרס לשחקן מיוחד ביותר בשני היקומים: ה-NBA והמכללות.
20 Comments
אהבתי את הפוסט
לאמריקאים יש בעיות עם קבלת ההחלטות בדראפטים השונים
כמובן שלא כל שחקן מכללות טוב יהיה שחקן Nba טוב אך עדין אפשר להרכיב נבחרת מכל השחקנים שפוספסו בדראפט ונבחרו /לא נבחרו במקומות השווים להם.
לך תדע לאן היה מגיע אם הסיטואציה לא הייתה מביאה אותו למיאמי, ועוד כשלברון מגיע.
אולי היינו רואים אותו בנוקיה.
האם גם עכשיו יתפתח כאן דיון על חמישיות יותר טובות? :)
צ'אלמרס הוא הווינר האמיתי של הערב ומי שהביא לבריחה הגדולה ובסופו של דבר לניצחון של ההיט הלילה.
אך ורק בגלל שהוא כל כך לא יציב הוא כל כך אנדרייטד
איך, איך ממפיס לא עשו פאול?! אני רואה את השטות הזאת קורת כל פעם גם בנ.ב.א. – קבוצה מובילה בשלוש ולא עושה פאול. פשוט לא מבין את זה.
מסכים איתך לגמרי.
התירוץ הפופולרי הוא איזה קישקוש על התרבות האמריקאית, שנותנים לשחקנים להכריע. רוצים שיהיו גיבורים, כמו מריו צ׳אלמרס. לפי דעתי זו סתם שמרנות מעצבנת וטיפשית.
שים לב שבקטע המשודר השדר (ג׳ים נאנס?) ישר אומר אחרי ההחטאה של רוז שיהיה לקנזס הזדמנות להשוות. אף אחד לא מזכיר את האופציה של עבירה. ואני בטוח שאף אחד לא מעביר ביקורת על ההחלטה שלא לעשות עבירה.
מרובעות אמריקאית טיפוסית…
אך, אבל איזו שלשה…
תיקון במשחק השני מי ששמר רוב הזמן על טוני פרקר היה לברון ואפשר לראות את זה מההתקפה הראשונה
תיקון קל…
בראיונות לאחר המשחק אמר ג'יימס/ספוסטרה/מישהו שהפעם הם גייונו את השמירה על פארקר וגרמו לו להרגיש פחות נוח מאשר במשחק הראשון בו לרוב היה עליו שומר קבוע (צ'אלמרס/קול).
מלבד זה- פשוט יש לו ביצים
מאמר מצוין, ומעניין מאוד, במיוחד הרקע שאני באופן אישי לא ממש היכרתי כל כך לעומק.
עם זאת צריך לזכור את ההייפ סביב האסלם אחרי משחק מספר 5 נגד אינדיאנה ואיפה הוא ב-4 המשחקים שהתקיימו מאז? בשום מקום, אז נחכה לראות האם היכולת הזאת עיקבית או שזאת התפרצות חד פעמית.
בסה"כ בינתיים מדובר בסידרה דיי צפויה, ההימור שלי מההתחלה היה 1-1 אחרי שני המשחקים הראשונים 3-2 לסן אנטוניו אחרי המשחקים בטקסטט, ו4-2 לספרס בסיום.
יואב, דראפט זה לא מדע מדוייק. באותו זמן היה נראה שזה מה שהוא שווה. לנתח בדיעבד זה לא חוכמה אני חושב שזה משפט שאתה חתום עליו.
ברור. הוא יכל גם לצאת פלופ. אבל היום בדיעבד מתברר כי זו היתה טעות.
זאת לא הייתה טעות. צ'אלמרס נפל לסיטואציה מושלמת מבחינתו במיאמי. אף אחד לא יודע אם,נניח, גולדן סטייט הייתה בוחרת בו, איך הוא היה משחק עבורם. וסבירות גבוהה, כמו ברוב המקרים, שאם הוא היה מתפתח זה כבר אחרי שהוא עבר לקבוצה אחרת שיותר מתאימה לו.
אם אני זוכר נכון אז התייחסו לבחירה כאל סוג של גניבה. אם השחקן שווה בחירה של סוף סיבוב ראשון עדיין צריך קבוצה שצריכה מישהו בתפקיד שלו.
בכל מקרה הוא הצליח הרבה יותר מכל מי ששיחק באותה קבוצת אלופה.
לצ'אלמרס יש מנטליות של סופרסטאר. בטוח בעצמו, מפוקס במצבי לחץ, ואגרסיבי עם ביצים מפלדה.
אחלה פוסט.
ספר לילדים שאין להם כסף לטוס לברצלונה פעמיים בשנה, שהטורניר מיותר.
ספר להורים שיושבים עם ילדים משחק שלם סוף סוף בלי לשמוע קללות, שהטורניר מיותר.
ספר לאנשים, שבפחות ממאה שקל רואים משחק ברמה אחרת ממה שיש כאן כל השנה עם חברים או ילדים, שהטורניר הזה מיותר.
איך אתה משווה תרבות ספורט אמריקאית ששם אפילו הוקי שדה צובר רייטינג לבין מה שיש לנו כאן.
על מה הפוסט הזה בכלל?
ולא שכחנו את הסל במשחק מס' 4 בשנה שעברה כשלברון מדדה החוצה עם קרסול מסובב.
תמיד אהבתי את סופר מריו צ'אלמרס.