יומן הנרגן / יואב בורוביץ': כדורסל זה לשחורים (חלק 2)

גזע הוא נושא רגיש. כבר שנים רבות אני מסתובב עם תחושה שהלבנים לא מספיק טובים. שהם מקבלים זכות יתר. זה מרגיז אותי. מרגיז אותי יותר שכמעט אף אחד לא אומר את זה. מפחדים לגעת בגזע. אז אני נוגע. אבל אף פעם לא ממש בדקתי את התחום לעומק. רק מסתובב עם תחושה שהלבנים משחקים שלא בצדק. שחלקם הגדול פלופים.

אז הנה ניגשתי הערב ל-11 הדראפטים האחרונים, לצמרות הדראפטים, ורציתי לראות כמה מהלבנים נבחרו גבוה שלא בצדק. התוצאות הפתיעו אפילו אותי.

2000: שלושה לבנים בלוטרי – מייק מילר (5, בחירה סבירה בדראפט גרוע), כריס מים (7, פלופ) וג'ואל פריזבילה (9, פלופ).

2001: חמישה לבנים ב-20 הראשונים – פאו גאסול (3, בחירה מצוינת), ולאד רדמנוביץ' (12, בחירה בינונית מינוס), טרוי מרפי (14, בחירה בינונית), קירק הייסטון (16, בחירה גרועה), מייקל בראדלי (17, בחירה גרועה).

2002: 5 לבנים ב-20 הראשונים: כולם בלי יוצאים מן הכלל גרועים- דאנליבי ג'וניור (3), צטיקישווילי (5), נכבאר (15), וולש (16), קרטיס בוקארט (18).

2003: 7 לבנים ב-20 הראשונים: מיליצ'יץ' (2, פלופ היסטורי), קיימן (6, בחירה בינונית), היינריך (7, בינונית), קוליסון (12, בינונית מינוס), רידנאוור (14, חלשה פלוס), צ'אברקאפה (17, חלשה), פבלוביץ' (19, סבירה).

2004: 7 לבנים ב-23 הראשונים: אראוג'ו (8, גרועה), לוק ג'קסון (10, מהפועל ירושלים רוצים לגרש אותו), ביידרינש (11, בחירה טובה), רוברט סוויפט (12, גרועה), קריס האמפריס (14, קים קרדשייאן מגרשת אותו, בחירה לא טובה), פולקודזין, חרייאפה, מוניה (21-23, כולן בחירות גרועות. בקושי שיחקו באן.בי.איי וגם באירופה לא הפכו לכוכבים, למעט חרייאפה שהוא שחקן סביר פלוס).

2005: 3 לבנים בלוטרי: בוגוט (1, בחירה לא טובה בכלל. הקדים את דרון וויליאמס, כריס פול וריימונד פלטון), פראן ואסקז (11, לא הגיע לאן.בי.איי. לא כוכב באירופה אבל שחקן טוב), קורולב (12, בחירה גרועה).

2006: 4 לבנים ב-20 הראשונים: ברנייאני (1, פלופ למקום ראשון), אדם מוריסון (3, פלופ היסטורי), רדיק (11, בחירה סבירה מינוס), אולקסיי פצ'רוב (20, בחירה לא טובה).

2007: לבן אחד בלוטרי (אולי מישהו למד את הלקח):  ספנסר הוז (10, בחירה לא מספיק טובה)

2008: 3 לבנים בלוטרי: קווין לאב (5, בחירה מצוינת), דנילו גלינרי (6, בחירה סבירה), ג'ו אלכסנדר (8, בחירה מזוויעה).

2009: 2 לבנים בלוטרי בלבד: ריקי רוביו (5, מסתמן פלופ), טיילר הנסברו (13, בחירה סבירה).

2010: 3 לבנים ב-20 הראשונים: גורדון הייוורד (9, מסתמן כבחירה לא טובה), קול אלדריץ' (11, בחירה לא טובה), לוק באביט (16, בחירה לא טובה).

מסקנות: 34 מתוך 43 לבנים במחקר נבחרו גבוה יותר מכפי שהגיע להם. שישה נבחרו במקום שהגיע להם. שלושה בלבד (גאסול, ביידרינש, לאב) היו צריכים להיבחר גבוה יותר.

מסקנה חשובה יותר: כל כתב כדורסל שאינו כותב ומתריע בפני האפליה הלבנה בוגד בתפקידו. אולי אפילו ניתן לתארו כגזען. ראו הוזהרתם.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

יומן הנרגן / פוסטים קודמים

דה באזר בפייסבוק

 

 

איפה הם הרצים ההם - סיכום מחזור 12
שלום לך, מכביסט

29 Comments

ניב שטנדל 1 בדצמבר 2011

יואב, הפלופים עוורי צבעים. במיוחד בלוטרי. סתם לדוגמה: בדראפט 2002 (ממנו השמטת אחד, יאו מינג) נבחרו גבוה כשלונות כג׳יי וויליאמס ודחואן ואגנר. והרחק בתחתית – לואיס סקולה, שלישי בבחירת רוקי השנה.
צריך גם לזכור שללבנים הלא אמריקאים קל יותר ״לא להצליח״ מכיוון שעומד בפניהם הפיתוי של לא להתמודד ולחזור או להישאר בטריטוריה המוכרת.
בקיצור, תוצאות המחקר שלך אמנם מלמדות משהו, אבל בעייתיות.
אגב: אתה קצת ממהר להספיד את רוביו, לא?
אגב 2: השמטת גם את ז׳יאנליאן. איפה נופלים הצהובים במחקר?

יואב בורוביץ' 1 בדצמבר 2011

זהו, שהמחקר הוא על לבנים בלבד. אין את הסינים ז'יאנליאן (פלופ בתור בחירה מס' 6) ואת מינג (בחירה ראשונה די ראויה). גם ברור שיש פלופים שחורים אבל ברור שלא בכמויות ובעיקר באחוזים של הלבנים. המחקר הזה מציג מסקנות די חותכות, לדעתי לפחות.

עומר 1 בדצמבר 2011

אולי תפסיק לקרוא לזה מחקר? במקסימום הייתי מכנה את זה בדיקה שטחית. ראוי יותר לכנות את הטור הזה שליפה מהמותן.
ניב כבר הצביע על הרבה מבעיות בשליפה מהמותן הזו: אין השוואה למספר הפלופים השחורים, אין התייחסות לבחירות שאינן בלוטרי, למה הסינים לא נכללים בבדיקה למרות שכתבת בסוגריים בפתיחה שהם נכללים?
יכול מאוד להיות שהמסקנה שלך נכונה אבל השליפה המותן הזו לא יכולה לאשש או לשלול אותה.

יואב בורוביץ' 1 בדצמבר 2011

עומר- הטעות עם האסייאתים בפתיח תתוקן (פשוט אין לי שליטה על עריכת הפוסט. בתחילה ציינתי את ז'ייאנליאן, פלופ, ושכחתי את מינג, לא פלופ). בכל מקרה, הסקר כאן הוא רק עם לבנים. אחוז הפלופים ביניהם עצום. מטורף. והם עדיין נבחרים הרבה הרבה פחות משחורים. ולמרות זאת, אחוז הפלופים ביניהם גבוה מזה של השחורים (חייב להיות, למרות שלא בדקתי. אבל ססטיסטית חייב להיות כי אם כל הלבנים פלופים אז חלק די גדול מהשחורים לא יכול להיות פלופים. כי הבדיקה כאן היא האם השחקן נבחר גבוה מדי. אז למעשה זה צריך להשלים).

מישקה 1 בדצמבר 2011

אתה יודע מה, אני לוקח על עצמי לבדוק, מתוך בחירות סיבוב ראשון, מה אחוז ההצלחה של שחורים ולבנים, מאז דראפט 96 נניח. מה צריכים להיות הקרטיריונים להצלחה לדעתך? מעל שבע שנות משחק בליגה? לפתוח בחמישיה? לשחק מעל 24 דקות למשחק?

מתי 1 בדצמבר 2011

גזענות זה ללוזרים. תשאל אפילו את רד אאורבך (אם-כי זה יהיה קצת מסובך). אם נראה לי שעליתי על הסופרסטאר הבא, אני לוקח אותו בלוטרי ולא מזיז לי איך הוא נראה או מה כתבים יאמרו.
(ועם-זאת, לבנים באמת מקבלים יותר מדי קרדיט…)

מנחם לס 1 בדצמבר 2011

השטויות שלך, יואב, רק הולכות וגדלות. ז"א שכל המנהלים, המאמנים, והסקאוטים מטומטמים, והם מוכנים לבזבז בחירה גבוהה על לבן גרוע, רק גלל שהוא לבן. לזה אתה מתכוון?
בוא נעבור על כמה בחירות שביטלת: בסיום העונה שעברה פריזסבילה, קיימן, היינריך, קוליסון, רדיק, טיילר הנסבורו, דלינרי, רוברט סוויפט, ומייק מילר שיחקו בחמישיות של קבוצותיהם (אם כי מילר עילה בחמישייה רק ב-35% מהמשחקים, אבל שיחק 20 דקות בכל משחק של הקבוצה שהיתה רחוקה בזריקת ג'אמפ אחת של דוויין מאליפות!). היינריך היה שחקן חמישייה קבוע משך שנים על שנים בבולס. הנסבורו הפך לגו-טו-מן של הפייסרס אחרי שהחמיץ עונה שלמה. רדיק היה ON AGAIN OFF AGAIN שחקן חמישייה, אבל ב-15 המשחקים האחרונים עלה בחמישייה ואורלנדו השתפרה מאד. בפלייאוף כל הקבוצה ניכשלה, אבל רודיק עדיין היה אחד משחקניה הראשיים. קיימן ובוגוט הם שני סנטרים שאני חולם חלומות רטובים שישחקו במיאמי ביום מין הימים, ורוביו עוד לא נגע בכדור וכבר קברת אותו. גורדון הואורד עלה בחמישיית הפייסרס כמה פעמים בשליש השלישי של העונה. כל שחקן דראפט שמצליח לשחק בחמישייה ראשונה ב-NBA הוא בחירה מוצלחת. נקודה. אז תוסיף לכל אלה את גאסול, ולאב, ישנם 12 לבנים (אני כולל את גורדון שעלה בחמישייה לפחות 20 משחקים) שעלו העונה בחמישיות של קבוצותיהם. זה אחוז מצויין של הצלחה.

עם אחוז כזה אני הופך מולטימיליונר בלאס ווגאס ביום אחד.

הרבה מהנבחרים שבחרת ניבחרים על פוטנציאל גרידא ונישלחים מיד לאירופה. אטני לא עוקב ראחרי כמה מהם אבל קרו מקרים רבים שגם אחרי 6-7 שנים שחקנים זרו מאירופה וכיכבו בנבא (האסלם הוא רק דוגמא אחת).

לא רביבו 2 בדצמבר 2011

לעולם לא אסלח לבורוביץ' שגרם לי להסכים עם מנחם לס.

מישקה 1 בדצמבר 2011

יואב, פשוט לא רציני להסתכל על העדפת לבנים דרך הדראפט, בעיקר בגלל שאם יש דבר אחד שהמקומות הגבוהים בדראפט נוטים אליו (לפחות עד להתפכחות של השנים האחרונות) הוא לגבוהים. פשוטו כמשמעו.שחקנים גבוהים וחסרי כישרון נבחרו לאורך שנים לפני גארדים מוכשרים עם שליטה נהדרת ואתלטיות מוכחת. רק תשאל את סם בואי, מייקל אולוקוונדי, קוואמי בראון והרשימה נמשכת ונמשכת. ובאופן לא מפתיע, רוב השחקנים הלבנים ברשימה שלך הם גבוהים, או לכל הפחות סמול פרוורדים (מעטי מעטים הם גארדים. למעשה השמות הבולטים הם רוביו, היינריך ורידנאוור. השאר, בלי לבדוק לעומק, הם שחקנים של 2 מטר ומעלה). בכלל, אם להסתכל על דראפטים, יותר משהם מגלים העדפה מוגזמת לצבע הלבן, הם מגלים העדפה מוגזמת ומיושנת לגובה. כי גובה אי אפשר ללמד. ובאירופה, בעיקר במזרחה, יש, מה לעשות, המון אנשים גבוהים. אבל ממש גבוהים. 7 פוט גבוהים (ברצינות, לגור בצ'כיה כשאתה מטר שבעים משמעו שהנשים היחידות שנמוכות ממך עדיין הולכות עם גשר בשיניים).
למה מנג'רים באן.בי.אי נמסים למראה כל שחקן המתנשא ל213 סנטימטרים, שלא לדבר על הנשימות הכבדות שתמשא בחדר וידיאו של ג'י.אם כשהוא צופה בגבוה שגם יודע קצת לכדרר, ולקלוע? כי אין הרבה כאלו. כי שחקנים בגובה 1.95 שיודעים להקפיץ ולזרוק שלושות יש כמו חול. ודווקא בניהם, שחקן לבן חייב להיות עילוי כדי להיבחר בדראפט, וגם אז יש סיכוי לא רע שהוא יבחר מתחת למקום לו היה ראוי (נאש וסטוקטון הם דוגמא, למרות ששניהם הגיעו מדרפאט חזק במיוחד, ג'ינובלי (שהוא גם בעיני השחקן הלבן האתלטי ביותר שראיתי) נבחר נמוך באופן בזיוני, בעיקר ביחס לעובדה שהוא כבר היה שחקן מוכח שהתנשא הרבה מעל שאר השחקנים באירופה).
ורק בשביל הקטנוניות: מייק מילר נבחר אחרי שחקן כמו מרקוס פייזר. מייק דאנליבי ג'וניור שהוא בחירה גרועה (בטח בהתחשב בכך שאמארה נבחר הרבה אחריו), נותן 10 שנים בליגה הטובה בעולם עם ממוצע של 12 נקודות למשחק, דבר שאי אפשר להגיד על ג'י ויליאמס שנבחר במקום השני באותו דראפט. קרלוס דלפינו הוא שחקן משמעותית יותר טוב מבריאן קוק שנבחר לפניו בדרפאט 2003, בדיוק כמו שקנדריק פרקינס משמעותית יותר טוב מנדודי אדי (שאפילו שיחק בבני השרון נראה לי) ונבחר מקום אחד לפניו. הרבה בחירות דראפט היו בחירות גרועות. המון. וכמו שאמר ניב, פלופים הם עיוורי צבעים.
ולהגיד על רוביו, שלא שיחק משחק אחד, שהוא מסתמן כמו פלופ, זה עלוב. פשוט עלוב.

אלון 1 בדצמבר 2011

יואב, זה ממש לא מחקר מה שהראית. בשביל שזה יהיה קרוב למחקר צריך להראות שבחירות של שחורים בדראפט מביאות פחות פלופים.
אתה קובע מי פלופ לשחקן שלא שיחק ולשחקנים אחרי שנה אחת בליגה.
אתה קובע שבוגוט פלופ כי הוא נבחר לפני דרון ווליאמס ופול. אם הוא פלופ אז מה מרוין ווליאמס שהלך אחריו?
אם זו הדרך לקביעת פלופים אז גם רי אלן פלופ כי הוא נבחר לפני ברייאנט.

אם כריס המפריז לבן (הוא חצי) אז גם בלייק גריפין וסטפן קארי לבנים.

מרוב שאתה רוצה להוכיח משהו אתה שוכח שזו ליגה מקצוענית ואף אחד לא משחק בה בגלל הצבע שלו. מי שטוב משחק.

MOBY 1 בדצמבר 2011

הכל נכון למעט המשפט האחרון.
בניקס, ואתה יכול לשאול את פטריק לפעמים משחקים גם הלא כלכך טובים (בלי קשר לצבע).

אנונימוס 1 בדצמבר 2011

יואב, אתה לאט לאט הופך את עצמך לגירסה הדה-באזרית למנחם בן. חראם

יואב בורוביץ' 1 בדצמבר 2011

מגיבים- אתם לא מתחשבים בדבר פשוט. אני רציתי לבדוק האם השחקן האמור נבחר גבוה יותר, במקום המתאים לו (בחירה בינונית/סבירה), או נמוך ממה שהגיע לו (בחירה מצוינת/טובה). על פי הערכתי בערך 34 מתוך 43 הלבנים בסקר נבחרו גבוה מכפי שהגיע להם. גם אם תורידו כמה, ולדעתי אין ממש צורך להוריד, זהו עדיין אחוז עצום של לבנים שהיו אוברייטד.
אתם נותנים דוגמאות של שחורים שגם היו אוברייטד וברור שיש. אך גם ברור שהאחוז של השחורים האוברייטד נמוך בהרבה מזה של הלבנים (כי הם צריכים פחות או יותר להשלים ל-50-50). נכון שזה לא מדע מדויק אבל אין טעם לבדוק כל שחור שנבחר, כי נבחרו המון, ולנוכח אחוז האוברייטד העצום של הלבנים דווקא מסתמן כי אחוז האנדרייטד בין השחורים הוא אולי אפילו גבוה מ-50%.
זו הטייה.

אני לא בא לטעון כי ג'י.אם בוחרים בלבנים בגלל שהם לבנים- ודאי אל באופן מודע. גם מקובלת עלי העמדה כי רבים מהלבנים נבחרו כיוון שהיו גבוהים. אבל גם יש המון גבוהים שחורים. אני חושב שהסקר הפשוט מאוד הזה כן מראה שיש המון לבנים שהיו אוברייטד ביותר בתקופת הדראפט. הוא גם מראה שמעט מאוד לבנים ב-11 השנים האחרונות הצליחו בה. אם אתם נתלים בשחקנים כמו מייק מילר, קירק היינריך, ואפילו כריס קיימן (הטוב) כהצלחות גדולות- זה רק ממחיש את אוזלת ידו של הכדורסלן הלבן באופן כללי. וזה באמת הנושא. ואתם עדיין ממשיכים לא להודות בכך. ובוודאי שלא להודות שיש הטיה כלפי הכדורסלן הלבן. אז אני, בניגוד אליכם, חושב שהלבנים בליגה הזו (באופן כללי) די גרועים. ושהם גם מופלים לטובה- בעיקר בזמן בחירת השחקן. אבל שוב: הנקודה החשובה ביותר היא שהלבנים לא מספיק טובים. משם התחיל כל הרעיון שלי לכתוב את הפוסט הזה.

סלטיקס 1 בדצמבר 2011

קיימן הוא סנטר מצויין שעם פחות פציעות וקבוצה נורמלית היה מוערך הרבה יותר

יריב 1 בדצמבר 2011

המחשבה ש50% מהנסקרים צריכים היו להיבחר גבוה יותר ו50% נמוך יותר היא מגוחכת! אתה מסתכל רק על אלו שנבחרו גבוה (סיבוב ראשון, לפעמים אפילו גבוה מזה) בדראפט, ברור שתראה הרבה יותר כאלו שנבחרו גבוה מדי מאשר נמוך מדי. ההנחה שההתפלגות הבסיסית היא 50-50 הגיונית רק כאשר לקריטריון הבחירה שלך אין קשר לסדר הדראפט, למשל "כל שחקן עשירי ברשימה אלפבתית של השחקנים שנרשמו לדראפט". בלי קבוצת ביקורת (וקריטריונים ברורים להגדרות "פלופ", "(בחירה) גרועה", "בינונית", "סבירה", "טובה" או אילו מונחים שתרצה) אין לך שום מחקר, רק ספקולציה נוספת אחת מני רבות.

כמובן, גם אילו מצאת הטיה זה לא מעיד על סיבתיות. למשל יתכן שהלבנים המגיעים לדראפט הם גבוהים יותר בממוצע, וההטיה היא לטובת הגובה, כהצעת מישקה. בכל מקרה, אפשר לחכות עם הסברים פוטנציאליים כאלו עד אחרי שנראה שקיימת תופעה…

יואב בורוביץ' 1 בדצמבר 2011

וגם: מקובלת עלי ההערה על קריס המפריס. שכחתי שהוא חצי שחור, והם לא היו בסקר הזה (יש הרבה שחקנים חצי שחורים מעולים בליגה. הם לא לבנים מלאים ולכן הסיכוי שלהם להיות שחקנים מעולים גבוה בהרבה. למרות שהאמפריס אינו כזה).

Tal 1 בדצמבר 2011

אהבתי את הבעיטה במוסכמות ושחיטת הפרה הקדושה, למרות שאני לגמרי לא מסכים למסקנה.

קודם כל, אמרת שאתה כולל גם חצי לבנים, אבל שכחת בחירת לוטורי אחת של רוקי העונה בשנה שעברה, אתלט מטורף שגם זכה בתחרות ההטבעות, סיים את העונה עם ממוצע (ורצף היסטורי לרוקי) דאבל דאבל והעיר מהמתים את הקבוצה המנומנמת ואפורה בתולדות הליגה, הקליפרס.

דבר שני, גם אני הייתי במלחה שלשום, חרף מכביסטיותי, חבר סידר לי כרטיס ואני תמיד שמח ללכת למשחקי ספורט באולמות ביתיים.
בכל אופן, המסקנה שלי מהמשחק שהקבוצה הצרפתית פשוט הייתה קבוצה אתלטית יוצאת דופן. קשה לצאת במסקנות גזעיות (במיוחד לאור האתלטיות הירודה של השחקן הישראלי הממוצע גם ביחס לאדם הלבן, למשל המזרח אירופאי), אבל אני מסכים איתך שהצרפתים היו מרשימים מאוד. ואגב, עוד 10 ס"מ והרכז שלהם מככב ב-NBA. חוץ מזה שהבנאדם לא הצליח להחטיא גם שהוא יידה זריקה עיוורת משלושתרבע מגרש, הוא נתן הגנה מעוררת השראה, מנהיגות, הובלת כדור משובחת והרבה אופי.

שלישית, אני חושב שעשית לעצמך טיפה הנחות- שחקנים טובים מאוד כמו טרוי מרפי וכריס האמפריס סווגו כבחירות גרועות, שחקנים מצוינים ונפלאים שנבחרו גבוה מדי בדראפט (בוגוט, שחוץ מנטייתו להיפצע מדובר באחד הסנטרים הטובים בליגה וברניאני למשל) סווגו כבחירות גרועות, אף שהצליחו באופן ניכר למדי בליגה (דקות משחק, תרומה לקבוצה, ערך מוסף) ואפילו רול פליירס מועילים כמו רינדהאור זכו לקיתונות בוז.

המסקנה שלי היא שאכן ניתן להגיד באופן סטטיסטי ששחקנים שחורים נוטים להיות אתלטיים יותר, וכן, ביחס למספרם באוכלוסייה אחוז שחקני הכדורסל והאולסטארים בפרט הוא מדהים ומרשים מאוד, אבל לא מדובר בתעודת עניות לשאר הגזעים, שמנפיקים כדורסלנים מוכשרים וטובים לכשעצמם, פשוט באחוזים נמוכים יותר.

אגב, למרות שאני לא מסכים איתך בכלל, אני חושב שהפוסט עצמו מעניין מאוד ובהחלט יש לו מקום באתר ספורט אנטלגנטי ואלטרנטיבי כמו דה באזר. המשך כך..

יואב בורוביץ' 1 בדצמבר 2011

Tal- תודה.
1. שוב אני אומר: לא כללתי חצי לבנים (זו טעות עריכה שתתוקן).
2. לא התרשמתי שגראבלין קבוצה אתלטית בצורה יוצאת דופן. אם הם היו כאלה לא חושב שהיו זורקים 28 פעמים מעבר לקשת. גם כמעט לא ראיתי חדירות מרשימות והטבעות. הייתה להם אתלטיות, אבל בינונית ביותר, ודאי לנוכח העובדה שכולם היו שחורים.
3. אנא תקרא שוב את הטקסט. טרוי מרפי לא סווג כבחירה גרועה (אלא כבינונית, כלומר סבירה. הוא לא היה אוברייטד)
4. כריס האמפריס זה טעות שלי (הוא חצי שחור) ולכן הוא לא חלק מהסקר, למרות שאני לא ממש מסכים אתך שהוא שחקן טוב מאוד.
5. בוגוט הוא שחקן לגיטימי ביותר ואף מוכשר אך הוא פלופ כבחירת דראפט ראשונה. גם ברנייאני. בניגוד אליך, אני לא חשוב שלוק רידנאוור ממש הצדיק את הבחירה שלו בדראפט (14) אבל הוא גם לא היה בחירה גרועה. לא הייתי צריך לתייג אותו כ"חלשה פלוס" אלא כ"סבירה מינוס" ואולי אפילו "סבירה".
6. לא הבנתי את המסקנה שלך, שהלבנים מנפיקים כמות כדורסלנים יפה כשלעצמה. בהשוואה למה בדיוק? ואני גם לא מסכים עם המסקנה הזו, כמובן.
7. התדרדרות הכדורסלן הלבן האמריקאי בדור האחרון- נושא שנדרשו אליו באמריקה, הגם שלא בהיקף הראוי, כי מפחדים מכל ההשלכות וחרדים מתרבות ה-PC- ממחישה כי בהיעדר יתרון מובנה (כלכלי, תרבותי, לבנים שמנהלים את העסק) חלקו של הכדורסלן הלבן יקטן אף יותר.
8. מה שאותי מעניין זה שכשאני רואה כדורסל אירופי וישראלי אני כמעט תמיד סובל מהיכולת של הכדורסלנים הלבנים (אני מכליל, זה ברור) וזאת עוד במקום שגם השחורים בו הם מהדרג הרביעי והחמישי בעולם. כשאני רואה NBA אני גם די סובל מהיכולת של הלבנים, למרות שהם לכאורה לא מופלים לטובה בליגה מריטוקרטית. אך כשבודקים את 11 הדראפטים האחרונים מגלים כי הליגה הזו היא לא בדיוק מריטוקרטית, ולא בכוונת מכוון גזענית.
9. תגובות רבים כאן ממחישה את מה שאני מרגיש- לבנים רבים רוצים להגן על עצמם. לא להודות שהם מופלים לטובה בהרבה תחומים של החיים. לא להודות שהאדם הלבן יצר את העוולות הגדולות בהיסטוריה (לצד הישגים מרשימים כמובן). ולא להודות שהוא עדיין שולט בעולם. זו תופעה ידועה- של החזק שמצדיק את ההגמוניה שלו בכל שהוא כביכול טוב, למרות שפעמים רבות הוא טוב פחות ועדיין שולט. קחו לדוגמא את היחס של ישראלים יהודים רבים לערבים. הם לא מודים שהם מופלים לטובה במדינתם. הם אם לא יודו שהמצב של הפלשתינים הוא בזבל, לא מעט בגלל המדינה שלהם. המסקנות הללו לא נוחות לנו בכלל. אז אנחנו מוצאים אינספור סיבות לכך שמצבנו טוב מהערבים. חלק מהסיבות הללו אפילו נכון. אבל מרביתן הן כיסוי לשקר הגדול. ישראל היא כן מדינה עם מנטאליות גזענית שמתייחסת לא טוב למיעוטיה (ולא רק למוסלמים).
10. אנא חסכו ממני התקפות נוספות. אני יודע מראש שחלקכם חושבים שאני אידיוט. אבל יש לי יום רווי בעבודה ואין לי זמן להגיב. בכל זאת, אני חושב שאתם אנשים אינטיליגנטים וגם כייף לי להתדיין אתכם.
11. מעבר לכך, אני גם אוהב אתכם. באמת.

Tal 1 בדצמבר 2011

יואב, היות ויום העבודה שלך עמוס, אגיב בקצרה:

המסקנה שלי לא הייתה שלבנים מנפיקים כמות כדורסלנים יפה, אלא שהם כן מנפיקים כמות כדורסלנים טובים ואיכותיים, פשוט באחוז נמוך מהאוכלוסיה השחורה, שהאתלטיות והיכולות הפיזיות שלה הן כניראה הטובות מכל הגזעים באופן ממוצע.

אנדרה בוגוט הוא בחירה ראשונה ראויה. אחד הסנטרים הטובים בליגה כיום, סיים במקום השלישי את קמפיין הרוקי שלו באותה השנה (אחרי דרון וויליאמס וכריס פול) ומשחק בעמדה בה כישרון נדיר ונחוץ בהרבה מרכזים כיום (לא ברור איך זה אפשרי מתמטית, אבל לחצי מהקבוצות בליגה יש רכז ברמת טופ-10). לא בטוח שהייתי בוחר אותו ערב הדראפט ע"פ רכז כוכב מהמכללות, אבל זו בהחלט בחירה סבירה והגיונית. אם הוא היה נבחר ע"פ סנטר שחור ברמתו לפחות, היה יותר בסיס לטיעון האפליה.

במדינת ישראל קשה מאוד לטעון שאין הפליה נגד המגזר הערבי. זה לא אומר שב-NBA, ליגה שכמעט כל שחקניה ושחקניה הבכירים בפרט הם שחורים, יש אפליה לטובת הלבנים.

אני חושב שנגעת בקצהו של נושא אמיתי, אבל מכיוון לא נכון שלו:
במובן של יכולת מול מיקום בדראפט/הצלחה בליגה, לדעתי יש אפליה בשנים האחרונות לטובת זרים, אבל זה ממניעים כלכליים ברורים ולא מגזענות.

לא יצא כ"כ קצר, סליחה.

איתם 1 בדצמבר 2011

חשוב לזכור שהבחירות בדראפט לא מונעות אך ורק לפי מידת כישרונו של השחקן, אלא גם לפי צרכי הקבוצה בעמדה מסוימת. זה לא שפורטלנד לא ידעו שג'ורדן תותח, כמו שהיה להם את דרקסלר ומחסור בגבוה.
למעשה, אם תרצה להפוך את המחקר שלך לקביל, זה יצריך עבודת נמלים של ניתוח יכולותיו של השחקן לפי עמדות ובמקביל מה היה סגל הקבוצה הבוחרת. אם תראה שבחרו לבן על לבן (אפרופו שונרא), אולי יהיה לך קייס.
מסכים עם קודמי: לא בטוח שאני מסכים איתך, אבל סחה על האומץ בפרסום. חוץ מזה, כל מאמר על NBA הוא עדיין בגדר מים במדבר.

איתם 1 בדצמבר 2011

צריך היה להיות משורשר לראשי. אם אפשר, לתקן.

הופ 1 בדצמבר 2011

יחסית לפרובוקטור ולמתנגד נלהב לסתימת פיות יש לך סף סבלנות די קצר כשזה נוגע להתקפות עליך. אם אתה אומר דברים קיצוניים תהיה מוכן שיענו לך ככה. פרובוקטורים אחרים כמו קופמן או נתן זהבי לפחות לא נעלבים (סליחה, אומרים שיש להם הרבה עבודה) כשעונים להם בסגנון שלהם.
השיטה שלך שקופה: אתה כותב בבוטות בפוסט ("אני לא סובל שחקני כדורסל לבנים. פשוט לא סובל. לא יכול לראות אותם"… "כמעט כולם לא יודעים לשחק כדורסל"), כדי לקבל תשומת לב ("שמח שהנפיחה שלי הצליחה לעורר כזה דיון ער") ולהרגיש שאתה מיוחד ומקורי ("אני אומר את ה"דבילי", את מה שלא נאמר כמעט בשום מקום אחר, כך אני בנוי נפשית"), ואז חוזר בך לאט לאט בתגובות וממתן את הדברים לרמה שכן אפשר להתווכח עליה בהיגיון ("לסיכום: יש לבנים טובים. אבל רבים מהם לא מספיק טובים"… "יש ייצוג יתר לכדורסלנים לבנים בכל הרמות") אבל עכשיו כבר מאוחר מדי, הפרובוקציה הצליחה והמהות התפספסה.
אז אתה נזכר שמהות בעצם כן חשובה לך, וגם לא כל כך נעים לך להרגיש גזען, אז אתה מפרסם פוסט מתון הרבה יותר, ואפילו עורך "מחקרים"! (אני לא מבין מספיק בסטטיסקטיקה ובשיטות מחקר כדי לבקר אותך עליהם, אני רואה שאחרים כבר עשו את זה). וכמובן לא שוכח להזכיר גם כאן כמה אתה מיוחד והומני ("כל כתב כדורסל שאינו כותב ומתריע בפני האפליה הלבנה בוגד בתפקידו. אולי אפילו ניתן לתארו כגזען". אתה ממש הילד מבגדי המלך החדשים).
בקיצור, פרובוקציה, אבל בלי האומץ להתמודד עם תוצאות הפרובוקציה. אז אחזור על מה שכתבתי בפוסט הקודם – אני יודע שאתה מסוגל ליותר כי אני קורא אותך לפעמים ונהנה לא מעט. יש לך דברים מעניינים להגיד, אתה לא באמת זקוק לפרובוקציות.
מצטער שזה יצא ארוך, אני יודע שיש לך הרבה עבודה – אבל אתה לא חייב לקרוא כל טקסט, ואתה יכול גם להגיב בפעם אחרת, אני לא כוסס ציפורניים בציפיה.

יואב בורוביץ' 1 בדצמבר 2011

Tal- לא מסכים אתך לגבי בוגוט. הוא שחקן טוב אבל לא מספיק טוב כדי להיבחר בבחירה ראשונה בדראפט- כך לפחות התברר די מהר. כריס פול ודרון וויליאמס עולים עליו בעשרות מונים. וגם פלטון יותר טוב. לכן הוא היה אוברייטד כבחירה מס' 1.
אני גם לא מסכים עם זה שקבוצות הליגה בחור בבינלאומיים רבים משיקולים כלכליים. לאחר אפקט נוביצקי, שהתחזק עם פארקר, גאסול, ג'ינובילי וקירילנקו, הליגה האמינה שיש הרבה מאוד כשרון בשוק הבינלאומי ולכן תמחרה יתר על המידה את השוק הזה. יש כשרון בעולם, אבל פחות ממה שחשבו באן.בי.איי- ולכן כל כך הרבה בחירות בינ"ל בשמונה השנים האחרונות כשלו.
הופ- יש לא מעט טעם בדבריך (בקריאה ראשונה). אבל יש לי אומץ להתמודד עם תוצאות הפרובוקציה. אני עושה זאת כבר הרבה שנים. והנה, אני מגיב לך למרות יום העבודה העמוס (ואני כמעט תמיד מגיב כאן לכל המגיבים. כי אני מכבד אותם וגם מכבד אותם על כך שהם קראו אותי והגיבו לי). שוב מגיעים לפרובוקציה- אולי אני פרובוקטור אם משווים אותי לכותבים אחרים. אולי אני פשוט פחות מוכשר. אולי יותר. לא משנה. הנקודה היא שאני פשוט כותב מה שאני חושב- אם אתה מפרש זאת כפרובוקציה, זכותך. גם הסברתי את העובדה שאני כותב מהבטן. מהלב. לכן אני כותב דברים חריפים מאוד (בפעם הראשונה כמו "לא סובל כדורסלנים לבנים..לא יכול לראות אותם וכו'). אבל הדברים הללו, הגם שהם קיצוניים ולא לגמרי מדוייקים, עדיין מתארים אמת. כלומר: אני מאוד נהנה לראות את נוביצקי ונאש ואפילו את קירילנקו. אבל אני לא נהנה לראות עשרות ומאות לבנים אחרים שלדעתי משחקים יותר מדי. מדוע אתה לא יכול להבין זאת?
על כל פנים, הופ, אני חושב שגם הדיון הזה בינינו הוא טוב במהותו. כי אנחנו פותחים דברים ומבטאים את דעותינו עד הסוף. אני גם חושב ששני הפוסטים שלי על הכדורסלנים הלבנים הם דבר טוב. כי הם פתחו דיון והעלו לפני השטח המון דעות מעניינות (של הטוקבקיסטים, עוד יותר משלי). אני רק גאה בכך שהעליתי זאת על פני השטח.
לא צריך לפחד מענייני גזע ולא כל מי שכותב על ענייני גזע או טוען שמרבית הכדורסלנים הלבנים לא מוצאים חן בעיניו הוא גזען.

הופ 1 בדצמבר 2011

"לכתוב מה שאתה חושב" זה אוברייטד בעיני. ודיוק הוא אנדרייטד. אמת היא לדעתי דווקא היכולת לדייק ולא פשוט הוצאה של מה שיש בבטן. מה שיש בבטן הוא אמת חלקית מאוד – כי יש לנו גם ראש.
גזענות היא קביעת קביעות מהותניות על גזע, על בסיס תכונות לא הכרחיות ומשתנות. כולנו גזענים במידה מסוימת ועושים שיפוטים על סמך דעות מוקדמות כל הזמן (פשוט כי זה קל ומהיר יותר מאשר לנתח ולהבין מצבים מורכבים), אבל צריך להיזהר כשקובעים עליונות של גזע אחד על אחר בלי יסודות מאוד מוצקים, כי זה מדרון חלקלק.
ולכתוב שלבנים מופלים לטובה זה לא "גזענות לכיוון ההפוך", זה פשוט התרעה על עוול ואי-צדק. לא צריך להיות גזען טוב בשביל לא להיות גזען רע.
אבל אני מבין שכוונותיך טובות.

יואב בורוביץ' 1 בדצמבר 2011

איתם- מסכים אתך. לא ערכתי כאן מחקר. סך הכל בחנתי את תפוקת השחקנים הלבנים שנבחרו ב-11 שניםה אחרונות בנוסף לדעה שלי האם הם נבחרו גבוה או נמוך מדי. התברר לי שמרביתם נבחרו גבוה מדי. זה הכל. ותודה על יתר הדברים.

יואב בורוביץ' 1 בדצמבר 2011

ועוד משהו חשוב ואולי מסכם בעניין הגזע. אני סולד מגזענות. אני חושב שאנחנו חיים בעולם גזעני ובוודאי במדינה גזענית. אני שומע אנשים אומרים: "לא הייתי רוצה לגור עם ערבים או עם מהגרים בלתי חוקיים בבניין". אני אפילו שומע חברים שלי אומרים שקשה להם לראות את הילדים שלהם בגן עם "ילדים כושים לא מכאן". אני מזועזע לשמוע את הדברים הללו. בחיים לא שפטתי אדם או התייחסתי אליו על פי גזעו, דתו או מדינתו. לא זו אף זו: הייתי מאוד רוצה לגור עם מהגרי עבודה בבניין שלי. הייתי רוצה להתארח אצלם, שהם יתארחו אצלי, וגם להתחבר איתם. אם יום אחד יהיו לי ילדים אז וודאי שהייתי רוצה שגם ילדי יתחברו עם ילדיהם. גם לא אכפת לי שיהיו להם קשרים רומנטיים. להיפך.
היהדות, הישראליות, והגזע הלבן כמעט לא מזיזים לי. אדם הוא אדם הוא אדם. למרות שלאמא שלי היה קצת מפריע אם אתחתן עם מישהי לא יהודיה, ויכול להיות שגם לי זה יפריע. ואגב, מפריע לי שזה מפריע לי.
נזחור לכדורסל- גם כאן, כמו בכל תחום אחר בחיים, צריך לבחון כל מקרה ובוודאי כל אדם לגופו. יכול להיות כדורסלן לבן מדהים וכדורסלן שחור גרוע וכדורסלן חצי שחור בינוני ושלושת-רבעי לבן כביר. הכל יכול להיות. אך כשמסתכלים על הקבוצה הגדולה רואים כי לבנים רבים פשוט לא טובים. מזהים כי לאדם הלבן קשה להצטיין בהרבה מאוד פרמטרים חשובים מאוד במשחק הכדורסל. לא לכל הלבנים אבל לרובם.
אני, בניגוד כמעט לכולם, כותב זאת ואומר זאת. כי זו המציאות הרחבה (ההכללתית) כפי שאני רואה ומבין אותה. ועדיין אני מקפיד כל מקרה וכל אדם לשפוט לגופו. לכן אני מתלהב מנאש וסטוקטון וחושב שהם מגאוני תקופתנו.
מקווה שהסברתי את עמדתי עד תום. תודה.

עידן. 1 בדצמבר 2011

לא ממש הבנתי את הפוסטים. כלומר, כן זה לא סוד שמרבית השחקנים הטובים בעולם שחורים. אני גם מסכים שבישראל יש שחקנים רבים שהם מוגבלים מאוד ומקבלים יותר מידי כסף, אבל זה לא נובע מצבע עור שלהם כי מה לעשות, בניגוד לצרפת למשל, אין לנו בארץ שחקני כדורסל כהי עור (לפחות עד שהמשחק יתפוס בקרב יוצאי אתיופיה).

כאן אתה כבר טוען לאפליה בNBA כלפי שחורים. בלי לבדוק, נראה לי שמדובר בטענה די שטותית היות וכפי שראינו ממש עכשיו מה שמענין את בעלי הקבוצות זה כסף שלו אין כידוע צבע (מלבד ירוק).

בנוסף, התעלמת באלגנטיות מהעובדה שמרבית הלבנים שנבחרו בדראפט הם אירופאים. מה שממש לא מעלה טענה של אפליה (כי אז איפה לבני ארה"ב), אלא יותר מראה על טרנד שתפס חזק בתחילת העשור והיום מתחיל להיחלש.

אבל אתה יודע מה? פרסמת רשימה אז החלטתי לבדוק.
בוא נתחיל יחד איתך בעונת 2000.(מצטער שהשמות באנגלית, אין לי כוח לשנות כל שם)

Kenyon Martin i – שחקן טוב אבל מעולם לא הצדיק בחירה מס' 1.
2 Stromile Swift – כישלון עצום.
3 Darius Miles- כישלון עצום.
4 Marcus Fizer – כישלון עצום.
5 Mike Miller – לבן. שחקן טוב, אולי לא שווה בחירה 5 אבל בהתחשב במי שנבחר לפניו…
6 DerMarr Johnson – מי? כישלון גדול.
7 Chris Mihm – לבן. כישלון.
8 Jamal Crawford- הצלחה, נניח.
9 Joel Przybilla – לבן אירופאי. שחקן סביר בליגה. כישלון יחסי
10 Keyon Dooling – כישלון.
11 Jerome Moiso – שחור אירופאי. כישלון גדול.
12 Etan Thomas – כישלון.
13 Courtney Alexander – כישלון.
14 Mateen Cleaves – מי? כישלון.
15 Jason Collier – בטח לא שווה לוטרי. כישלון.
16 Hedo Turkoglu – לבן אירופאי. מעניין שהפסקת בדיוק לפניו. הצלחה של ממש.
17 Desmond Mason – הצלחה סבירה ביחס לבחירה.
18 Quentin Richardson – הצלחה ביחס לבחירה.
19 Jamaal Magloire – נתן כמה עונות יפות. הצלחה ביחס לבחירה.
20 Speedy Claxton – סביר, נניח.

אז בסך הכל אחוז ההצלחות בשחורים בדראפט הזה, בטח בבחירות הגבוהות, נמוך מאוד (אגב, יותר נמוך נבחרו כמה שחקנים לא רעים, מייקל רד למשל, אולי גם נגדו הייתה אפליה).

שנמשיך לדראפט הבא?

Amir A 1 בדצמבר 2011

מה אחוז הלבנים בכדורסל מכללות? אני מניח שהרבה יותר גדול מהיחס בדראפטים של הנ.ב.א. אין ספק שיש כאן גזענות נגד לבנים, אחרת היינו רואים יותר מהם מגיעים לדראפט, לא?
מה אחוז האירופאים בין שחקני הכדורסל בעולם? יכול להיות שיש כאן אגוצנטריות של האמריקאים, שלא מאפשרת להם להביא יותר אירופאים לדראפט?
אפשר להמשיך ככה עוד ועוד, וזה לא כל כך מעניין. השאלות המעניינות הן:

1. האם יש הבדלים פיזיולוגים משמעותיים בין שחורים ללבנים (אני בטוח שמנחם לס יכול להאיר כאן את עיננו) במימדים אשר גורמים לשחורים להתאים יותר למשחק כפי שהוא משוחק היום?
2. למה הנ.ב.א. נראה כמו תקציר של היילייט? כן, אני יודע שזה מה שהקהל רוצה, השאלה היא למה?
3. האם בהכרח משחק נ.ב.א. מהנה יותר מאשר משחק בליגה אירופאית כלשהי? האם זה יותר אסתטי? יותר מרשים? גם אם כל קבוצת אנ.בי.אי תנצח כל קבוצה אירופאית בכל יום נתון, עדיין זה לא אומר כלום על ההנאה המהשחק. הרי אנחנו נהנים מלצפות במשחקים גם אם אנחנו לא יודעים עדיין מי ניצח…

אלון 1 בדצמבר 2011

בורביץ', הנאה מהמשחק ההיא עניין אישי. חלק נהנים לראות את דווין וויד הולך לסל מול 3 שומרים וסוחט עבירה כי הוא סופרסטאר. חלק אחר אוהב לראות את ג'ימר פרדט או רדיק מורידים שלשות מסוף העולם.
כולם פה גם מסכימים איתך שהשחורים מצליחים יותר בכדורסל מלבנים (לא משנה הסיבות) אבל מפה ועד לביטול רוב השחקנים הלבנים ולטעון לאפלייה לטובתם המרחק רב וטעון הוכחה שעדיין לא ראינו.

לגבי גזענות של לבנים וישראלים. אני גר בעיר של שחורים ושולח את הילדים לבית ספר ציבורי. שאלות שאני תמיד שומע מישראלים זה כמה שחורים והיספנים יש בכיתה. ישראלים לא מתבישים להגיד שהם מעדיפים לגור בעיר הסמוכה כי הם לא רוצים שהילדים שלהם יהיו בכיתה עם כושים. אני רק מדמיין איך הם היו מגיבים לאנשים שלא היו רוצים שהילדים שלהם יהיו עם יהודים בכיתה.

Comments closed