אתו ובלעדיו (יומן פיינלס 4)

איזה כיף כשמאמן חסר ניסיון לוקח אליפות

ראסל ווסטברוק קלע 17 נק' יותר מלברון ג'יימס אבל לברון מסר 7 אסיסטים יותר ממנו וגם הוריד שני ריבאונדים וחטף כדור אחד יותר. לברון גם שמר נהדר בעיקר על קווין דוראנט, שצדק שימי ריגר שתיאר את ה-28 נק' שלו כ"הכי גרועות שראיתי בחיים". ווסטברוק, מנגד, שמר על מריו צ'אלרמס שהרהיב עם 25 נק' לזכות מיאמי. לברון גם קלע את הסל החשוב במשחק (שלשה בשוויון שתיים וחצי דקות לסיום) ואילו ווסטברוק ביצע את העבירה ההרסנית במשחק, כששלח את צ'אלמרס לקו 13 שניות לסיום כשלמיאמי, שהוליכה בשלוש נק', נותרו שלוש שניות בלבד על שעון הזריקות.

למרות הכל הייתה לווסטברוק תצוגה נהדרת. לבדו הוא הותיר את OKC בחיים. אבל אני סבור שלברון ג'יימס היה טוב יותר.

ושוב: ניצחה הקבוצה של השחקן הכי טוב (הכוונה כמובן לשחקן הכי טוב על המגרש במשחק נתון ולא לשחקן הכי טוב באופן כללי. למרות שבמקרה של ג'יימס בשלושה המשחקים האחרונים, זה היינו הך).

ושוב: לא חזינו בתצוגה מופתית של לברון. בסטנדרטים של שחקן אחר זה משחק מעולה אבל לא אצלו.

ועדיין זה מספיק. כי משהו בלברון באמת השתנה. הוא פשוט לוקח על עצמו את כל האחריות כמעט תמיד. נכון שזה נחמד להינות משירותיו של אלפא דוג ו-ווינר לא קטן בדמותו של דוויין ווייד במאני טיים (שוב ווייד דייק באחוזים נמוכים, 8- 19, והוא מסר רק שלושה אסיסטים); ונכון שזה נחמד שיש גם את כריס בוש הפייטר הצנוע מתחת לסלים; וכמובן את מריו צ'אלמרס המוכשר והבטוח בעצמו.

אבל ברור לכולם שמיאמי היא לגמרי קבוצה של לברון והיא תלך לאן שהוא ייקח אותה.

ולברון הולך לקחת אותה לאליפות!

*

במקרה של OKC, אני כלל לא בטוח שהיא קבוצה של קווין דוראנט. עד עתה הוא נחשב לשחקן האיכותי בה (ולשני באיכותו בליגה כולה). אבל האם OKC היא פחות קבוצה של ווסטברוק?

כבר כתבתי על הרכז האתלטי והמוכשר וכמה אני נהנה לצפות בו. ברור שיש בו אספקטים בעייתיים. ברור שהוא די אנוכי. ברור שקבלת ההחלטות שלו, גם בנוסף לבחירת הזריקות והאנוכיות, היא לעתים לא מספיק טובה.

אבל אני לא בטוח שהשחקן הזה פחות מוכשר או טוב מקווין דוראנט.

בואו נמתין עד סיום הקריירה של השניים הללו.

*

ושוב אומר: דוראנט מאוד לא טוב בסדרה הזאת. וזה מעבר להחטאות (הוא קולע באחוזים גבוהים) או לטעויות כדורסל אחרות. זו הגישה. וזה מדאיג (חשבתי לכתוב "קצת מדאיג", אבל האמת שזה "הרבה מדאיג" בגלל שהוא קווין דוראנט על כל המשתמע).

*

אם אני חוזר על עצמי בחלק מהדברים שאני כותב זה רק בגלל שזה מה שאני מרגיש, ואם אני מרגיש אותו דבר משחק אחר משחק בהתבסס על הדברים שקרו במשחק- אז זה מה שאכתוב. כי בעיני זה הכי חשוב ומהותי.

ושימו לב- אני לא כותב על מאמנים. למרות שאני מאוד מעריך את אריק ספולסטרה, בהתחשב באיך שהקבוצה שלו משחקת ומתנהגת וגם בהתבסס על הדברים שהוא אומר במסיבות העיתונאים שאני מקפיד לראות לאחר משחקים. ספולסטרה הזה הוא ההיפך מגנב דעת. סקוטי ברוקס, לעומתו, מנסה יותר מדי להחמיא לשחקנים שלו גם לאחר הפסדים. וזה נראה לי מזויף.

איזה כיף שמאמן חסר כל ניסיון* שאפילו לא היה שחקן ב-NBA עומד לזכות באליפות. איזה כיף לערער עוד יותר את אתוס המאמן. אין ספק שהאתוס הזה הוא אחד הדברים המיותרים והשקריים בעולם הספורט.

אתם רוצים לדבר על מאמן- חקרו את עבודתו ביום יום. דברו עם אינספור שחקנים ששיחקו תחתיו. לא עשיתם זאת, אל תדברו ותכתבו על המאמן כמעט. דברו על השחקנים. את העבודה שלהם ניתן לראות. ומי שחושב שגם את עבודת המאמן ניתן לראות, אז זה לא לגמרי כך. כי עם שחקנים מסוימים עבודה של מאמן תיראה כך, ועם שחקנים אחרים היא תיראה אחרת.

*

ולמרות הכל יש להדגיש. אני לא בטוח שבלי אריק ספולסטרה מיאמי הייתה זוכה באליפות (עוד משחק אחד (: ). ואני לא בטוח שבלי ספולסטרה היא אפילו מעפילה לגמר ה-NBA בעונה שעברה. אני חושב שהרקורד שלו פנטסטי. והוא נראה לי כמו בחור מאוד חכם. עכשיו, מי שזה מעניין אותו, יכול לחקור לעומק מה הוא עושה ביום יום ואיך הוא מבדל עצמו ממאמנים אחרים. אז תכתירו אותו כגדול ומיוחד ומה שאתם לא רוצים. אבל עד אז, מבחינתי אין צורך בלקרוא או לשמוע מילה נוספת על ספולסטרה.

*

(*ספולסטרה ממוצא פיליפיני. רק באמריקה הכבירה בן של מיעוט קטן, וכזה שאין לו בכלל קשר לענף במדינה, יכול להגיע לפסגת המקצוע הספורטיבי).

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

***

 

עיניים טובות
לקראת צ'כיה - פורטוגל. היסטוריה נגד מציאות

37 Comments

אבי 21 ביוני 2012

על אף שאני מרבה לקרוא את הטורים שלך (ונהנה מהם לרוב) אני חושב שזו הפעם הראשונה שהסכמתי עם כל מילה. עם זאת הערה אחת (שכבר הערתי לך פעם בנושא הזה): הסדרה עוד לא נגמרה. אני יודע שאף קבוצה לא חזרה בגמר מ 3-1 ומיאמי נראים הרבה יותר טוב וכו' אך עדיין stranger things have happened

כנראה שלא ראינו את אותה סדרה 21 ביוני 2012

ווסטברוק כסיל חסר תקנה שרק מחרב לקבוצתו. זה שהוא קלע 40 נק' אבל קלעו עליו 25 (ועוד שחקן בינוני כמו צ'אלמרס) עושה את כל ההבדל.
בליגה עם רכזים כל כך טובים וקבוצתיים,ווסטברוק רק מתבלט בקלקלותו ובהרס המשחק של קבוצה נהדרת כOKC.
לעומתו דוראנט לוקח אחריות, קולע נהדר ומשחק קבוצתי, מה שראסל לא שמע עליו עדיין (כנראה הוא עסוק בלדפוק הופעות במסיבות עיתונאים)

בנוסף לא מבין מה הפרגון לספולסטרה. אין לבחור שום תוכנית משחק, הכל זה לברון או וויד חודרים ומקסימום מוציאים לשלוש.
זאת לא שיטה, זה לא כדורסל וזה הסיבה למה האליפות שלהם כל כך מגעילה.

אני רק שאלה 21 ביוני 2012

איך זה שלא כתבת אפילו מילה אחת על שיין באטייה?
אולי בגלל שאין מילים

יואב בורוביץ' 21 ביוני 2012

אתה צודק. תרומתו של באטייה משמעותית (אבל בגלל שהוא עושה את אותו דבר טוב כבר די הרבה שנים אני חושב שזה די מובן מאליו). אבל בכל זאת, צריך להזכיר אותו קצת יותר.

אני רק שאלה 21 ביוני 2012

מה שמדהים זה שאחרי כל כך הרבה שנים שהוא עושה את הדברים שהוא עושה כל כך טוב, הוא עדיין כל כך אנדרייטד…
אני באמת חושב שמעבר לסוויץ המנטלי של לברון הוא השינוי המשמעותי מהשנה שעברה.

חמי 21 ביוני 2012

שין באטייה ענק למיאמי..
אבל השינוי המנטלי של לברון משנה שעברה ואפילו השלוש שנים האחרונות
זה מה שיביא למיאמי אליפות
על הדרך ראוי לציין את השינוי המנטלי של בוש משחזר מהפציעה..פתאום נראה כמו מי שקיוו שיראה – רול פלייר אדיר במקום כוכב נחות

נעם 21 ביוני 2012

רק להזכיר, הכול עוד פתוח, ניצחון אחד במיאמי והסדרה חוזרת לעוד 2 משחק באוקלוהומה והכל יכול להיות. אבל לברון נראה במוד שבו הוא הולך להרוג את מי שינסה להפריע לו לקחת אליפות, אז מי יודע?
המשפט It ain't over ’til the fat lady sings נאמר בהקשרים דומים…
יאללה מיאמי!

חמי 21 ביוני 2012

אם לברון זוכה השנה( ואני בכוונה מתייחס למיאמי כ-לברון) אז יצא לו לדעתי יותר טוב מאשר משנה שעברה שהוא היה זוכה כבר…
והפציעה של בוש עבדתה לטובתו גם
והפציעה שלו במשחק אמש עבדה גם כן…
לטובתו הכוונה לתפיסה שלו על ידי הציבור האמריקיאי..(והעולמי)
והוא יכול שוב להיות יקיר האוהדים(לא לגמרי..)אבל בהחלט בדרך.
אני אישית מעריץ אותו ( כשחקן) לדעתי לא היה שחקן אול אראונד טוב ממנו…והשנה הוא גם משפיע על משחקים ( כמו בתחילת הקריירה בקליבלנד – למעט השנה וחצי האחרונות )
מילה על דוראנט – יש לו את הפוטנציאל להיות לברון הבא ואפילו יותר
ברגע שהוא ישפר את החוזק והאגרסיביות שלו הוא יהיה שחקן בלתי ניתן לעצירה ( קצת מהלכי פוסט וכו' )
אני במקום אוקלוהמה מנסה לארגן טרייד על ווסטברוק ופרקינס ומביא במקומם רכז (על הטוהר של רכז ) ולא סקורר-רכז ( סגנון רוביו )
ומביא או סנטר גבוהה ועבה או ארבע נמוך אתלטי ( גוש סמית ? )
נ.ב אם ניו אורלינס ימשיכו במהלכים הנכונים , תוך שלוש שנים הם בגמר המערב

אלעד 21 ביוני 2012

שים לב שבזמן שכולם קובעים שלברון התגבר על השדים שלו מהעבר, אתה מדביק את אותם השדים לדוראנט. (אני אומר "אתה" כי לא ראיתי התייחסות כזו מכתבים אחרים. זה עניין של פרשנות, אבל אני לא שותף לדעתך. ההתנהלות שלו לדעתי מדהימה ובוגרת. ישנן מספר סיבות שאוק' (כנראה) יפסידו את הסדרה, אחת מהן אגב היא השיפוטף שאולי אם היה פחת מוטה, אז התוצאות היו קצת שונות וכך גם הפרשנויות. אבל לדעתי אין מה לדאוג בקשר לעתידו של דוראנט ולסבירות שנראה אותו במעמדים האלו שוב ושוב.

איתן שגם אוהד את הפועל חיפה 21 ביוני 2012

לגמרי מסכים.

פאקו 21 ביוני 2012

אלעד – האנמיות של דוראנט בסדרה הזו אכן מטרידה (יחסית למה שראינו ממנו בכל שאר העונה, כולל הפלייאוף). לא חושב שמישהו (כולל בורוביץ') הופך את זה ליותר ממה שזה, כמו שעשו עם לברון לדוגמא.
ולגבי השיפוט, הוא בהחלט נראה מוטה לטובת מיאמי. למרות זאת, פרט למחצית השנייה של המשחק הראשון, מיאמי נראתה כמו קבוצה הרבה יותר טובה מאוקלהומה, ושלטה במשחקים (וזה גם בקטעים שאוקלהומה הובילה), וניצחון של אוקלהומה בכל אחד מהמשחקים בהם הפסידה היה סוג של גניבה.

אלעד 21 ביוני 2012

לא בהכרח אמרתי שמיאמי פחות טובה, אבל כל משחק עד עכשיו הוכרע בדקה האחרונה על טעויות אנוש / שיפוט. כלומר לא היה צריך לקרות הרבה שהתוצאה עכשיו הייתה שונה, ואז גם הפרשנות הייתה מתהפכת.
לגבי ווסטברוק, אני חושב שלא רלבנטי לדבר על היכולות האינדיבידואליות שלו, שהן ספק שהן מדהימות. אוקלהומה ניצחו מספיק משחקים בשנתיים האחרונות כדי שנבין את הנוסחה: ווסטברוק > דוראנט = אוקלהומה בצרות

דפ"ר 21 ביוני 2012

אז תשלים את הנוסחה:
lim OKC(kd,rw)=0
rw>kd

rondi 21 ביוני 2012

אלעד – זה שכל המשחקים הוכרעו בדקות האחרונות לא אומר שבהכרח היה סיכוי לOKC. למיאמי מתאים שהמשחק יוכרע בדקות הסיום, וגם אחרי ריצה מוקדמת הם הכריעו ככה משחקים לאורך כל הפלייאופס.

OKC התרגלו במערב למצב שבו הם יכולים להכריע משחק גם בלי לשלוט בהכרח על הסגנון, ופתאום הם מוצאים את עצמם גם לא מסוגלים לשלוט על הסגנון וגם לא להכריע משחק. במצב כזה ווסטברוק פורח אבל לא באמת יעיל.

אני מסכים שהשיפוט נוטה למיאמי, אבל אני ממש לא חושב שהוא הגורם המכריע.

דוראנט עלה בפלייאוף הזה מדרגת מוכנת סלים לשחקן שלם שיכול להיות ציר של קבוצה אלופה. בסדרה הזו מיאמי החזירו אותו להיות מכונת סלים. זו הסיבה שפתאום ווסטברוק נראה מס' 1, וזו הסיבה שהתוצאה עכשיו 3:1.

הרבע השלישי של המשחק השלישי היה סוג של נקודת שבר (בזמן ששניהם בכלל היו על הספסל…). במשחק האחרון חוסר ההרמוניה בין שני הכוכבים בלט עוד לפני שהמשחק בכלל התחיל.

יש לי הרגשה שעכשיו הם שוב מאוחדים תחת ההרגשה שאין להם מה להפסיד והלילה נראה את המשחק הטוב ביותר של OKC בסדרה.

איתן 21 ביוני 2012

ממשיך להסכים (וגם ממשיך לאהוד את הפועל חיפה בלי לנפנף בזה).

jk 21 ביוני 2012

שאף אחד לא ישכח שדוראנט, ווסטברוק והארדן בני 23.
מדובר בחבורת ילדים שנקלעו לגמר NBA בשלב מאוד מוקדם של הקריירה שלהם. כשזה קרה ללברון הוא חטף 4-0 מהספרס, כשזה קרה לווייד היה לו את שאקיל. הניסיון של הת'אנדר אמור להגיע מפישר ופרקינס. לצערו של ברוקס פרקינס מנסה אבל לא ממש מצליח (מיאמי מתמודדים איתו די בקלות), ופישר בעיקר עושה טעויות מנטליות לא ברורות במשחקים האחרונים (עבירות לא מחויבות, איבודים וסתם קבלת החלטות לא רציונלית, עד כדי רמה שברוקס די ספסל אותו במשחק האחרון).
בכל סדרה יש מנצחת ומפסידה. תמיד מישהו יראה פחות טוב, ותמיד מישהו יגיע קצת יותר מוכן. הפעם זאת מיאמי (בניגוד לפעמים הקודמות שלברון הגיע לבאר אבל חטף בראש). OKC עוד תדבר חזק בליגה הזאת, כאשר גם הארדן, גם ווסטברוק ובעיקר דוראנט עוד יהיו כוכבים ענקיים. אני לא יודע אם כולם יסיימו שם עם טבעת, אבל בנוגע לדוראנט יש לי תחושה שזה יקרה (הוא רק בן 23, זה הגיל שמתחילים לפתח בו את האגרסיביות ולעבור מילדות לבגרות, תנו לו עוד שנתיים).

or 21 ביוני 2012

לברון ג'יימס הוא אחד האוברייטד לא יותר

איתי 21 ביוני 2012

איזו ההערצה עיוורת ללברון… מדהים
לא תתייחס לזה לשברון ניצל 3 פעמים מזרח חלש בשביל לעלות לגמר?

לא תתייחס לזה שמתוך 22 הקבוצות ההגנתיות הטובות בהיסטורית הפלייאוף לברון שיחק רק מול אחת מהן? [בוסטון של 08' ועשה זאת ב35%]

לא תתייחס לגמר של שנה שעברה שלברון נתן הופעת שפלה ביותר?[שאגב תירשם אצלו בהיסטוריה,שלא תחשבו שאליפות תשכיח הכל]

לא תתייחס לזה שהוא משחק עם 2 סופרסטארים מוכחים שהיו אמורים להיות יריביו במזרח ולא שותפיו?

אריק ג 21 ביוני 2012

יואב, ההתעקשות שלך לצאת כל הזמן נגד "אתוס המאמן" פשוט מוריד מערכך, פוסט אחר פוסט.

אני לא יודע מה גרם לך להיות כל כך משוכנע בזה עד כדי להפוך את זה למנטרה המרכזית שלך, אבל כיום, אחרי שאפקט ההלם נעלם זה הופך לסתם כמה פסקאות מעיקות ומיותרות בכל פוסט.

לגבי הטענה שהקבוצה עם השחקן הטוב במגרש מנצחת – אני חושב שקובי הוכיח מזמן שהטענה הזאת לא נכונה עם משחקים של 50 נקודות והפסד…

יריב 21 ביוני 2012

איזו שנאה עיוורת ללברון… מדהים
לא תתייחס לזה שהמזרח החלש המדובר כלל בשנה שעברה את הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה – שיקגו? לא תתיחס לזה שב07 הוא כלל את דטרויט עם סגל דומה מאוד לזה של האליפות (פחות בן וואלאס)?

לא תתיחס לזה שמיאמי עם לברון גברו על אחת מקבוצות ההגנה הטובות בהיסטוריה השנה?
http://bkref.com/tiny/ngv2p

לא תתייחס לגמר השנה או לגמר המזרח בשנה שעברה, סדרות בהן לברון היה דומיננטי במידה יוצאת דופן?

לא תתייחס לזה שאין שחקן מוביל אחד שלא שיחק עם סופרסטארים נוספים? תהפוך את חוסר היכולת לשתף פעולה עם אחרים למעלה?

איתי 21 ביוני 2012

שיקגו? היא הייתה בתהליך בנייה,דטרויט? נו באמת?! הרבה הרבה אחרי שיאה

וזה שהוא היה דומיננטי זה עושה משהו? דומיננטי מול אינדיאינה? דומיננטי מול חבורת זקנים? וואו,תשמע שחקן מדהים!!111

שחקן מוביל ששיחק עם 2 סופרסטארים מוכחים? מוזר,לא שזכור לי.

אגב שאפו ללברון על הסדרה מול בוסטון,אבל עדיין אליפות אחת לא תשכיח את כל הפשלות שלו עד היום

יריב 21 ביוני 2012

תלוי למה אתה קורא "מוכחים". דוגמאות בולטות במיוחד היא כמובן ג'ורדן ששיחק עם שני שחקני היכל התהילה בשלוש האליפויות המאוחרות שלו, שחקנים שעשו את מה שהביא אותם להיכל לפני כן. יש דוגמאות רבות אחרות, אם ההגדרה שלך ל "סופרסטארים מוכחים" גמישה דיה כדי לכלול את כריס בוש. שלישיות אולסטארים (באותה שנה) לא חסרות:
בוסטון 11 (ארבעה), 10, 09.
דטרויט 08, 06 (ארבעה).
פיניקס 2005.
לייקרס 98 (ארבעה).
סיאטל 97, 95.
שיקגו 94.
ניקס 94.
קליבלנד 93.
דטרויט 92.
פורטלנד 91.
לפני זה אני מניח שזה היה קורה כל הזמן, ב 1990 היו שלוש קבוצות ששלחו 3 שחקנים לאולסטאר – בוסטון לייקרס ודטרויט.

"חבורת הזקנים" של בוסטון הם עדיין קבוצת כדורסל מצוינת, והתיאור שלך של מה שג'יימס עשה מולם, וגם מול אינדיאנה הוא מדויק. שחקן מדהים.

בשורה התחתונה, שום דבר לא ישכיח כלום, הכל רשום. לעומת זאת אם אתה רוצה שחקן כדורסל שלא פישל ב NBA תאלץ להסתפק במי שנשאר באירופה.

טל בן יהודה 21 ביוני 2012

איתי,

אתה ממש 2011… תתקדם הלאה.

מעבר לכך, האם באמת קראת לבוש "סופרסטאר"? כי אם כן, אתה מעליב את כל הסופר-סטארים האמיתיים בליגה הזו (כל הארבעה: לברון, וויד, דוראנט וקובי). אפילו אשתו של בוש לא קוראת לו סופרסטאר (מחוץ לביצועיו בחדר המיטות).

בוש הוא בקושי "סטאר".

איתי 21 ביוני 2012

שחקן שלפני שהגיע למיאמי קלע 25 נק' בממוצע.. איזה זלזול מדהים

אגב,צודק אני עדיין בהלם מההופעה השפלה של לברון ב2011 18 נק' בכל הרבעים האחרונים.. שחצי מזה בזריקות עונשין

אגב,אם ללברון סולחים על הופעות גמרים חלשות בו ננצל את ההזדמנות לסלוח גם לאחרים לא?! קובי ברייאנט סולחים לך על חרא גמר מול דטרויט ועל משחק אחד של 6/24 מול בוסטון סולחים הכל נסלח!!111 בדיוק כמו שסלחנו למייקל על תצוגות דומות!

איתי 21 ביוני 2012

רשמתי פעמיים "אגב" טעות שלי

יריב 21 ביוני 2012

בוש הוא כוכב במידה דומה לזו שפאו גאסול הוא כוכב.
שחקן טוב מאוד, אולסטאר לגיטימי, אבל ספק אם יגיע להיכל התהילה.

אלעד 21 ביוני 2012

קצת הגזמת עם ההשוואה, ואתה עושה עוול לבוש כשאתה משווה אותו עם שחקנים שלא ברמתו. גאסול יכל להיות MVP של הגמר, אם לא הסגידה התקשורתית לאינדיבידואל כמו קובי. והוא בהחלט עשוי מחומרים של היכל התהילה.

יריב 21 ביוני 2012

גאסול יכל להיות MVP של הגמר, אבל הוא לא ברמתו של בוש?
לעניין היכל התהילה, הוא עשוי להגיע לשם, אבל זה כלל לא בטוח (זה תקף לשניהם, בוש וגאסול). הבחירה להיכל היא גם עניין של תדמית, לא רק של יכולת. עד לאחרונה אפילו ארטיס גילמור לא נכנס לשם. יש שחקנים שעליהם אתה יכול לומר בוודאות שיכנסו, דוגמאות: וייד, ג'יימס, ברייאנט, נוביצקי, דאנקן, גארנט, פירס, נאש. בוש וגאסול לא ברשימה הזו.

איתי 21 ביוני 2012

לאלעד גאסול היה יכול להיות הMVP של הגמר? על מה? על זה שהוא היה רכרוכי בכל המשחקים שלא בבית של הלייקרס?
אם הוא היה נותן עזרה מינימלית במשחק מס' 5 או 4 הלייקרס היו מסיימים את הסדרה הזאת מוקדם ממשחק מס' 7

אלעד 21 ביוני 2012

זה עניין של טעם וריח, ואני לא אכנס לויכוח מקיף פה, כי אני יודע שתתחיל להביא לי סטטיסטיקות מ-20 השנים האחרונות… דע רק זאת – זה שבוש קלע 26 ללילה בקבוצה שניצחה 25 משחקים בשנה, והוא היה ה"חור השחור" בסוף כל התקפה שלה – לא מהווה שום אינדיקציה לגבי היותו סטאר כזה או אחר

יריב 22 ביוני 2012

זו אינדיקציה חלשה מאוד.
עם זאת, הוא גם עשה זאת ביעילות גבוהה יחסית, וזו אינדוקציה טובה יותר. שים לב לרשימת כל השחקנים שקלעו למעלה מ20 נקודות למשחק בעונת 09-10 (האחרונה של בוש בטורונטו), ממוינת לפי יעילות התקפית:
http://bkref.com/tiny/9Rx2r

סולי 21 ביוני 2012

על ההערצה העיוורת של בורוסיץ ללברון אין צורך להרחיב- הוא שפוט שלו מזמן …תסתכלו על הניסוח: "זה נחמד" שיש לך את וייד ובוש…

ביחס לסדרה חייבים לציין שמתפתח כאן אנטי קליימקס רציני בגלל ההיחנקות של אוקלהומה וכאן אני מסכים עם בורוביץ שדוראנט פשוט נעלם (בגלל הגנה רצחנית של מיאמי במיוחד ברבע 4)

פשוט מאכזב לראות את אוקלהומה לא מצליחה לבצע תרגיל אחד לרפואה בקלאץ' ועם כל הכבוד לווסטברוק שהוןא אתלט על יש לו אינטלגנציית משחק של נעל והמשחק' שלו בא על חשבון הקבוצה מבלי לציין את העביחרה המטומטמת שלו במשחק 4 שהיתה פשוט עבירה מפגרת

מה שמעצבן במיוחד זה העובדה שמיאמי לא נותנת משחקים גדולים ואם היתה מולה קבוצה שיכולה לקחת משחק אני מאמין שההתוצאה יתה הפוכה

בקשרק ללבון נכון שהוא מופיע למשחקים אבל ההשפעה של וייד ברבע הרביעי בהגנה ובהובלת הכדור היא פשוט פנטיסטית (עיין ערך 3 מסירות פנימה לבוש ברבע האחרון במשחק 4) האיש פשוט רוצח ומפגין רמות פיזיות בלתי אפשריות = אז עם כך הכבוד זה לא "נחמד" שיש לך את וייד ובוש – זה כל ההבדל

אורן 21 ביוני 2012

אני רק כמה מילים:
אתוס המאמן הוא שקרי ומיותר? את העבודה של השחקנים ניתן לראות? ומי שחושב שגם את עבודת המאמן ניתן לראות, אז זה לא לגמרי כך?

כיוון אולי מקורי, אבל מזיק ולא בריא לאנשים שהספורט בדם שלהם. מאמן משפיע הרבה. אולי לא כמו השחקנים, אבל יש מספיק הוכחות בעולם הספורט לכך שסגל (ולא משנה הספורט, אבל אפילו בספורט יחידים) לא זוכה במאומה ולא מגיע להישגים עד שלא הגיע המאמן המתאים לו. חיבור בקבוצה צריך לבוא גם בין הסגל למאמן ולא רק בין הסגל לעצמו.

כמובן שתמיד אפשר לטעון למשתנים נוספים, כמו החלשות של קבוצות אחרות,השקעה כספית, שיפוט גרוע במשחק מכריע ומה לא, אבל מפה ועד להגחיך ולאפס את מעמד המאמן והשפעתו על המשחק זה משהו שלא ציפיתי לקרוא בבלוג ספורט כמו זה.

ולגבי מאמן מיאמי – אנשים יכולים לטעון שהוא פשוט מפנה את הדרך לשחקנים המעולים של הקבוצה, אבל מצד שני זו גם החלטה והשפעה ישירה שלו – מאמן יכול לדרוש שיבצעו בדיוק מה שהוא אומר, או לתת חופש פעולה לשחקנים. זו בחירה שלו, החלטה שלו והיא משפיעה ישירות על המשחק, כך שכל טענה אחרת היא מגוחכת עד אימה.

אלעד 21 ביוני 2012

איתי, אני לא לגמרי מסכים עם מה שאתה אומר, אבל אני מבין את קו המחשבה.
גם לדעתי עם מיאמי הייתה במערב הדרך שלה לגמר הייתה הרבה יותר קשה, ואולי היא אפילו לא הייתה מגיעה למעמד. זה עניין אחר לגמרי לעבור ב-3 סיבובים רצופים את דאלאס, ס"א והלייקרס (מה ש-OKC עשו!), מאשר את הניקס, הפייסרס ובוסטון חבולה. מיאמי יכלו להרשות לעצמם לפשל מול אינדיאנה, להיכנס לבור מול בוסטון, ועדיין לצאת מזה (ולהוכיח אופי בלתי מבוטל). אני לא בטוח שמול היריבות שיש למערב להציע היא הייתה מצליחה לצאת מהמצבים האלו.
עם זאת, זה לא בא להוריד מההישג במידה והם יזכו. תן כבוד היכן שמגיע. פאונד-פור-פאונד הם בהחלט ל-א הקבוצה הכי כשרונית בליגה.

סתם אחד 21 ביוני 2012

דווקא פה אני לא מסכים איתך.
כמו שדאלאס והלייקרס נראו השנה, מיאמי כנראה היתה עוברת אותם בלי בעיות מיוחדות.
אם כבר ציפיתי שישמו את הכוכבית בגלל הפציעה של דריק רוז. אבל גם במקרה כזה אני חושב שמיאמיהיתה עוברת כח שיקגו הוכיחה שבלי רוז היא פשוט נחנקת, בטח בסדרה שלמה.
אבל זה דיון עקר כי מיששונא את לברון ימשיך לשנוא אותו ולזלזל בו גם אם הוא ייקח את אליפות הנ.ב.א עם הפועל ירושלים כשנעימי פצוע….

יריב 21 ביוני 2012

אוקלהומה הרשו לעצמם לפשל מול סן אנטוניו כשאיבדו את המשחק הראשון אחרי יתרון 10 בתחילת רבע 4, והצליחו לצאת מזה.

אני לא בטוח שמיאמי היתה יוצאת ממצבים כאלו מול יריבות אחרות, אבל זה מהדברים שלעולם אי אפשר לדעת (אגב, אני גם לא יודע איך היתה נראית דרכה של מיאמי לולא הפציעה של בוש, גם לא איך היא הייתה נראית עם רוז ונואה היו בריאים והם היו פוגשים את שיקגו).

השכן של שימי ריגר 21 ביוני 2012

יואב, עכשיו שמנחם הועזב אני נאלץ לסמן אותך כיורש.

אני יודע שזו לא ציפיה הוגנת, ושעצם קיומה מייעד אותך לחיים סזיפיים של רדיפה אחרי הבלתי מושג, אבל אם יורשה לי לבקש: אנא נסה להכשל בחן.

גם לברון מעולם לא יהיה MJ, אבל לפחות כיף לראות אותו מנסה. רק אל תתחיל לכתוב כמו הבריינטים של העולם.

לגבי ההספדים המוקדמים, הם מלחיצים אותי לאללה. הסדרה הזאת רחוקה מלהיות גמורה, ולדעתי היא תוכרע על המשחק הבא. ניצחון אחד משנה פה את כל המומנטום ויכול ליצור תגובת שרשרת שתפגע אנושות בקריירה של לברון וביכולת שלי לקרוא על כדורסל בחודשים הקרובים.
בקיצור, עוד אין אליפות…תפסיקו לנחס!

Comments closed