גזענות בספורט – ד"ר שלומית גיא

"איך אתה רוצה לשחק? אתה פקיסטני" - ד"ר שלומית גיא על גזענות בספורט.

dzgbu

 

לפני כשבועיים התקיים באוניברסיטת בן גוריון פאנל בנושא גזענות בספורט (בארגון המחלקה ללימודי אפריקה). בפאנל השתתפו שחקן הכדורגל בעבר ג'יימי טורק, שחקן הכדורגל ברוך דגו, חבר הכנסת מיקי לוי, בעבר ניצב במשטרה, ואנוכי. את הפאנל הנחה העיתונאי זוהייר בהלול. טורק ודגו התחילו עם סיפורים אישיים שחוו על בשרם. דגו היה עדין ונוגע ללב. טורק היה סוחף והלהיב את הקהל בחצאי סיפורים כי "אני לא יכול לספר לכם איך זה נגמר, יושב כאן שוטר לשעבר". אחריהם הגיע תורי. בהלול שאל אותי מה הקשר בין הגזענות בכדורגל לגזענות בישראל בכלל. ביקשתי להתחיל דווקא עם המקרה האנגלי. שנות ה-70 וה-80 של המאה העשרים היו השנים של החוליגנים באנגליה. תופעת החוליגניזם בכדורגל האנגלי התאפיינה בחבירה לקבוצות של צעירים, בני המעמד הפועלים, שזיהו את עצמם באמצעות מאפיינים כמו לובן, טריטוריאליות, לאומנות וגזענות כלפי שחורים, יהודים וזרים בכלל. אנתרופולוגים מאמינים שאם מחלה מסוימת מופיעה בזמן מסוים ובמקום מסוים, אפשר לכנות אותה "פסיכוזה אתנית". אנחנו מכירים פסיכוזות אתניות רבות כמו אנורקסיה, שמופיעות בחברות מערביות בהן אידיאל הגוף היפה הוא בלתי מושג, דיבוק, היסטריה וכדומה, שהופיעו בזמן מסוים ובחברה מסוימת. בשונה מפסיכולוגים שביקשו לטפל בחוליגנים באמצעות טיפול אישי ארוך, הבודק את היחסים בין הילד המופרע להורים שלו, אנתרופולוגים יבקשו להבין את החוליגניזם דרך הנורמות והערכים הבריטיים באותה תקופה.

*

בריטניה הייתה לאורך רוב שנות השליטה הקולוניאליסטית מאוד גזענית; היא אסרה על תושבים במדינות שכבשה לשחק את המשחקים "שלה": ראגבי, כדורגל, טניס וקריקט. במאמר שמספר על הספורט החובבני באנגליה שאחרי מלחמת העולם השנייה, מספר מהגר מפקיסטן שעד לפני כמה עשרות שנים אי אפשר היה ללכת למועדון כדורגל, לדפוק על הדלת ולהגיד 'אני רוצה לשחק'. במידה ובכל זאת היית אמיץ מספיק כדי לעשות זאת, המקומיים היו מסתכלים עליך במבט המום ושואלים 'איך אתה יכול לשחק? אתה פאקי (קיצור גנאי לפאקיסטני)?!

האימוץ של החוליגנים האנגלים את הערכים הבריטיים של גזענות ולאומניות היו, לכן, מובנים בהקשר הזה. על אחת כמה וכמה לאור העובדה שבדיוק באותה תקופה המשטר השמרני, מבית מדרשה של מרגרט תאצ'ר, ניסה להדיר אותם מהמשמעויות (החדשות לתקופה) של האנגליות. הגזענות הייתה הדרך של החוליגנים להיות אנגליים בתקופה בה המדינה לא רצתה לראות אותם ככאלה. עם זאת, החל משנות ה-90 של אותה מאה החל תהליך של הפיכת הכדורגל לתרבותי ועדין. בתהליך הזה הועלמה תופעת החוליגנים ב-99.9%.

*

– 'ענישה', אומר ברוך דגו לידי. 'ענישה' מוסיפים טורק ומיקי לוי משני צדדי, ועוד מישהו מוסיף מהקהל 'משטרה, ענישה, הרחקה'.

ההפך, אני טוענת. השימוש באלימות כדי להעלים אלימות מזכיר לי את האבא שמחטיף לבן שלו סטירה וצועק עליו "כמה פעמים אמרתי לך לא להרביץ!?!?!". השינוי בכדורגל האנגלי נבע משני מקורות. א. היכולת לפקח על האוהדים באמצעות מצלמות במעגל סגור וכרטיסים למקומות ישיבה. התהליך הזה גם היה כרוך בהוצאה של השוטרים מהאצטדיונים והסרה של גדרות. ב. הכלה חברתית. השימוש בכלים תרבותיים על מנת לתת לאוהד תחושה שהמשחק הוא שלו. אותו דבר עשו בניו-יורק בשנות ה-90 בטכניקה שנקראת "החלונות השבורים"; אתה בטח מכיר אותה- אני מפנה את ההערה הזו לחבר הכנסת מיקי לוי, לשעבר ניצב במשטרת ישראל. חבר הכנסת מתפרץ.

-"בוודאי, ולמי שלא מכיר אותה אני רק אומר שהתיאוריה טוענת שהמשטרה צריכה להפעיל יד קשה ולעצור כל ילד ששבר חלון", מסביר לוי.

האמת היא, אני מבקשת לתקן, שהתאוריה אומרת בדיוק ההפך. היא גורסת שלסביבה האקולוגית יש השפעה רבה על התנהגות האנשים. כלומר, במקום בו יהיה חלון שבור אחד, חלון שני יישבר, והאווירה תעודד פשעים קטנים (צעקות, מכות, גנבה מארנקים). במקום כזה יהיה יותר קל להגיע לפשיעה קשה (Wilson & Kelling,1982). לכן, התהליך לניקוי העיר ניו-יורק מפשע עבר דווקא דרך הניקוי של הרכבת התחתית של העיר מגרפיטי, פועלה שלקחה 6 שנים. דבר דומה קרה בכדורגל האנגלי עם שיפוץ האצטדיונים. אנשים יתנהגו בכבוד אם יתנהגו אליהם בכבוד, אני מסכמת. לכן, אחת הפעולות החשובות ביותר שעשו בארצות הברית היא לשנות את התפקיד של המשטרה ממענישה לקהילתית ותומכת.

*

איך מיישמים את זה בארץ? הצקצקנות שלנו בכל הנוגע לאוהדי בית"ר ירושלים בישראל היא סוג של צביעות. רימון-אור טוענת כי "לעתים מתקבל הרושם שקריאות "מוות לערבים" מטרידות את מנוחת הציבור הישראלי הרבה יותר מאשר המוות הממשי הנגרם לערבים מידי ישראל בתוך מדינת ישראל ומחוצה לה". רימון-אור טוענת שהאימוץ של קריאות גזעניות עבור אוהדי בית"ר הוא תוצאה של הרצון שלהם להיות אולטרה-ישראלים בחברה המסמנת אותם כשחור וכמזרחי.

לכן, הפתרון של הבעיה צריך להיות, לדעתי, הפוך: שימוש בטכניקות של חינוך ולא אלימות. דרך אחת לעשות זאת היא לפתח עם האוהדים דיון על משנתו של זאב ז'בוטינסקי. בשונה מהציטוטים אותם מביאים אוהדי בית"ר כדי לתמוך באידיאולוגיה שלהם, ז'בוטינסקי גם היה זה שכתב (מתוך גיא, נאור, בר-אלי, מאמר בעבודה):

"… שם ירווה לו משפע, מאושר

בן ערב, בן נצרת בני

כי דגלי דגל טוהר ויושר

יטהר שתי גדול ירדני…"

וגם:

"שום חוק מדינה, מנשר, פקודה, מטבע או שטר כסף, או בול, שום הוצאה או כתובת, שנתפרסמה על חשבון המדינה, לא ייחשבו בעלי תוקף חוקי, אלא אם יוצאו בעברית ובערבית במידה שווה". והציטוט האהוב עלי: "בכל קבינט בו ישמש יהודי כראש ממשלה, תוצע משרת סגן ראש הממשלה לערבי להפך".

הפאנל נסגר בלחיצת ידיים ובהסכמה בין חבר הכנסת לוי לביני שלא להסכים על דרכי הפעולה. אבל אני אופטימית. אני מאמינה שיש דרך למנוע אלימות וגזענות בספורט בישראל, ואני מקווה שככל שיותר אנשים ייחשפו לתיאוריות ולרעיונות אחרים, כך נתקרב אל עבר המטרה הזו.

vznbv

ובאותה הרוח: בימים ד' ו-ה' ה-22-23 במאי יתקיים בקמפוס אילת כנס בנושא "אלימות בספורט: חינוך כמנוע לשינוי". מטרתו של הכנס היא להציע רעיונות חדשים לטיפול באלימות בספורט, לא דרך משטרה ויד קשה, אלא דרך עידוד פרויקטים חינוכיים ותרבותיים. הכנס יארח את הספורטאים והמאמן: ג'ימי טורק, עודד קטש (הפעיל בעמותת "ערכים בספורט") ואלי כהן, כמו גם את ראש עיריית סח'נין, מר מאזן גנאיים (שמי שלא שמע אותו מתאר את הכנות המשטרה לקראת משחק בית של בני סכנין מול בית"ר ירושלים, לא שמע איוולת מימיו). בנוסף יתארחו חוקרי הספורט ד"ר עופר מוכתר ואנוכי, העיתונאים נדב יעקבי ואורי לוי ועוד.

הכנס הוצמד למחוזיאדה של ירושלים ולכן צפויים להשתתף בו חברי כנסת ושרים, ומעצבי דעת קהל. חשוב מבחינתנו לשנות את השיח בחברה הישראלית ולכנס תפקיד חשוב בתהליך זה. אנו מזמינים את כולם להשתתף באירוע. ההשתתפות ללא תשלום, וניתן לקבל עזרה בהזמנת טיסות וחדרי מלון. פרטים נוספים בהזמנה המצורפת.

זה ייקח עוד זמן. אבל אנחנו חייבים לעבור את התהליך הזה, בשבילנו ובשביל הספורט שלנו. חג שמח ולהתראות בכנס.

אם אתם יודעים על כנסים נוספים, אנא עדכנו אותנו במייל: guyshlomit1@gmail.com

כחול
חידון מספר 343. פרגוסון, שנות יונייטד

70 Comments

ג'וני 17 במאי 2013

הכותרת צריכה להיות גזענות בכדורגל.

אין שום קשר בן הכתבה לגזענות בספורט כי הוא לא קיים במציאות.

הסיבה המרכזית שיש גזענות בכדורגל זה מפני שתקשורת הכדוגל מלבה את השנאה ומסיתה לאלימות כדי ליצור רייטינג.

אריאל גרייזס 17 במאי 2013

אמר האיש שחושב שאין ערבים בכדורסל כי הם טפשים מדי בשביל זה

בני תבורי 17 במאי 2013

אריאל,
DFTT

red sox 17 במאי 2013

1-0 גרייזס.

מתן גילור 17 במאי 2013

שלומית שלום, יפה ומעניין.
כמה דברים:
1. יש מקומות בהם הגזענות מתחילה מלמטה ועולה מעלה. צלנו היא מתחילה מלמעלה ומחלחלת מטה. אריה דרעי, אמר בראיון ל'ידיעות אחרונות' שברשימת ש"ס לא יהיו אשכנזים בכדי לא לפגוע ביהדות התורה. זה בערך כמו שאוהדי בית"ר י-ם יטענו שהם לא רוצים ערבי בקבוצה כיוון שהאם מפחדים לפגוע בסח'נין.
2. זו לא פעם ראשונה שאני קורא את כותבת שענישה היא לא הפתרון וצריך חינוך. אני טוען שזה הולך ביחד! אם אין לענישה כל משמעות, בואי נחליט את מי אנחנו מעוניינים להרחיק מהחברה (נניח רוצים ואנסים) ואת כל השאר פשוט לא נשפוט.
בנוסף, את מציינת את המהלכים שנעשו באנגליה, כאילו הכל מעשה ברצון טוב ועל מי מנוחות. לא כך היא. המשטרה, במבצע רחב היקף, עצרה בלילה אחד את ראשי כל ה"פירמות" (ארגוני אולטרס) באנגליה ובתי המשפט הענישו גם הענישו אותם.
זאת ועוד, מרבית האלימות היתה מחוץ למגרשים. המשטרה אמנם יצאה מהאצטדיון, אך חיכתה בחוץ. מכר שהתגורר בלונדון מספר שאיך שהיו מתחילות התקהלויות של שני הקהלים, זרנוק מים עוצמתי היה שוטף את כולם. לא חשוב כמה אתה שיכור ועצבני – בטמפרטורה של 2 מעלות, כאשר את רטוב מכף רגל ועד ראש, אתה הולך הביתה ולא נשאר בחוץ.

שלומית גיא 17 במאי 2013

שלום מתן. מסכימה עם הסעיף הראשון; כל ההשוואה למקרה האנגלי היתה מתוך מטרה להראות כיצד גזענות מגיעה מהמדינה כלפי מטה. מסכימה גם עם הסעיף השני. בוא נעניש את העבריינים. אל השאר נתנהג בדרכים תרבותיות (וכך נמנע עבריינים אחרים).

אבו צ׳יצ׳ריטה 17 במאי 2013

הציטוט של רימון אור לא ראוי בעיני. ״המוות שנגרם לערבים מידי מדינת ישראל בתוכה ומחוצה לה״. ???? מה זה אמור להביע? האם הסאבטקסט הוא שמדינת ישראל הורגת ערבים מטעמי גזענות (שהרי הפאנל עוסק בגזענות), או שמא סתם להנאתה או אולי אקראית. משפט מביש

אריאל גרייזס 17 במאי 2013

לא, הסאבטקסט הוא שערבים נהרגים על ידי מדינת ישראל, חלק נכבד מהם חפים מפשע – וזה לא מעניין אף אחד, בטח הרבה פחות מאשר קריאות מוות לערבים של אוהדי בית"ר. מתי ראית מישהו שלא מהשמאל היחסית קיצוני מבכה אובדן של חיי אדם ערביים בגלל הפצצות של צה"ל בעזה, למשל?

רועי 17 במאי 2013

למה הציבור צריך להיות מוטרד כאשר צה"ל נילחם באוייבנו על מנת להגן על המדינה ? האם לא זו היא מטרתו ?

יריב 17 במאי 2013

הציבור צריך להיות מוטרד כשצה"ל הורג אנשים באורח אגבי, כלומר את מי שלא כיוון להרוג. זה לא אומר שצריך לשפוט את כל מי שהיה מעורב בכל מוות של אזרח, אבל זה בהחלט דבר שצריך להטריד.

איציק 17 במאי 2013

אתה כותב כאילו צה"ל יורה ללא הבחנה, מי שבא ברוך הבא. אתה מבין מה זה אומר "אגבי". צריך לעשות תחקירים, אבל מה שאתה כותב זה מדהים. צה"ל מפזר פליירים כדי להזהיר את האוכלוסיה, כדי לנסות ולמנוע הרג חפים מפשע גם על חשבון שהמחבלים ימלטו, גם על חשבון שהמחבלים יהיו מוכנים וזה יסכן אותם, ואתה כותב "אגבי". אתה צריך להתבייש במינוח זה. זו מלחמת השרדות, וטעויות קורות, ומאוד מצער, וצריך לבדוק ולרענן, אבל לכתוב "אגבי" מטריד הרבה יותר ומסכן את קיום המדינה הרבה יותר.

סתם אחד 17 במאי 2013

מי קבע שחלק נכבד מהם חפים מפשע, אתה?
צה"ל עושה מאמצים גדולים להימנע מפגיעה בחפים מפשע ולא חסרות דוגמאות.
אנשי השמאל הקיצוני הם לא דוגמה טובה, הם בוכים רק כאשר ערבים נהרגים. מתי ראית אנשי שמאל קיצוני מבכים אובדן חיים יהודי או
מגנים פיגוע או ירי טילים על הדרום, בלי לחפש הצדקות?

אנחנו במצב של מלחמה עם עזה ובמצב כזה אין שום סיבה שלציבור הישראלי יהיה כל כך אכפת מתושבי עזה. אני לא מכיר שום מדינה
אחרת שנמצאת במצב מלחמה, האזרחים שלה חוטפים, והציבור שלה
בוכה כאשר אזרחי אויב נהרגים בטעות או בגלל שהם שימשו מגן אנושי.

אריאל גרייזס 17 במאי 2013

אני דווקא מכיר הרבה מדינות כאלו. אפילו מדינת ישראל היתה פעם כזאת.
ואלא אם אתה יוצא מנקודת הנחה שילדים הם גם מחבלים, הרי שהמספרים לגבי מספר ילדים הרוגים בשטחים ובעזה הם די ברורים ואין עליהם ויכוח.
האמת, מה שאתם כותבים פה פשוט מוכיח את הטענה הזאת

רועי 17 במאי 2013

בבקשה אריאל, אם אתה מכיר הרבה מדינות כאלה, אנא הבא דוגמאות.

רועי 17 במאי 2013

ואף אחד לא יוצא מנקודת הנחה שילדים הם מחבלים, אבל חפי פשע נפגעים במצב של מלחמה.
האם אתה יוצא מנקודת הנחה שפוגעים בילדים בכוונה תחילה ?

איציק 17 במאי 2013

אריאל, זו צביעות מתחסדת!!!
הוא נוריד את הגדרות, נפסיק אצת הפיקוח, ובטח שלא יהיו יותר פיגועים, כי הרי הם נובעים מהגדרות שלנו. הרי הערבים בעזה מתים להתחבק איתנו (ולהתפוצץ), הרי בגנים שלהם במסיבת תחפוסות הילדים מתחפשים לפיות בילבד (מוזר, כל הפיות אצלהם בביגדי צבא ועם מטענים על גופם, בארץ לא ראיתי פיות כאלו). חיילים ישראלים מקבלים פקודה ישירה מרוה"מ להפציץ קודם כל ילדים ונשים. האוכלוסיה השקטה של עזה פשוט לא מבינה מאיפה זה בה להם, הרי יש שקט ושלווה מכיוונם, הרי הם רוצים שלום וישראל מפציצה אותם ללא סיבה, אפילו הודנה ישראל לא מוכנה לבצע, קריאות הג'יהד מישראל לא פוסקות לרגע והטווח בערבים לא נפסק.
קצת כבוד, צניעות ויושר מצופים ממך לפני כתיבת משפט הזוי זה. אין זה אומר שאין ישראלים שעושים דברים שלא יעשו1 אין זה אומר שאין טעויות; אין זה אומר שאין מה לתקן, אבל מה שכתבת הוא עלבון לאינטליגנציה, וכיוון שאני מעריך אותך, מה שמפחיד אותי שכתבת את זה מתוך מחשבה וכוונה.

BirdWatching 17 במאי 2013

רועי, סתם אחד,

אני באמת רוצה להבין את הפרספקטיבה שלכם, שלדאבוני חלק הארי בעם כנראה יזדהה איתה:

מדוע זוהי פחיתוח כבוד או חרפה להזדהות ולהרכין ראש עם שכן שילדיו נהרגו? עיזבו, בואו נניח שבלא כל כוונה ולגמרי באקסידנט – נהרגים ילדים, רבים, באזורי קרבות. מישהו מכם אף הרהיב וכתב- לא מניח שהילדים הם מחבלים (כשלעצמה אמירה סמולנית שלא הייתה עוברת ב- YNET). אז אם כבר נקצרו- זה לא נכון להדמוע ולהיות עצובים בגלל זה? זה לא מבאס לכם את התחת? זו לא, לכל הפחות, "סיבה להיות מוטרד"? ואפילו רק בתוך אמירה של "איזה זין לחיות במקום שנהרגים בו ילדים|"?
אנא – עיזרו לי להבין מדוע נרעשתם ממה שכתב אריאל.

רועי 17 במאי 2013

גרייזס הוא זה שכתב "ואלא אם אתה יוצא מנקודת הנחה שילדים הם גם מחבלים".

אלעד 17 במאי 2013

אני לא מבין איך אתם גולשים בקלות כזאת לדיון ביחסי ישראל-פלסטין. ברור שכל אחד רשאי לכתוב מה שהוא רוצה…
אבל נושא הפוסט זה גזענות בספורט בישראל (ומן הסתם גם בחברה הישראלית). וגזענות זה גם, לא רק, כלפי ערבים. ואגב, יש גם גזענות מצד הערבים, שגם הם חלק מהחברה הישראלית. אם ניכנס לזה יותר, יש גם גזענות בתוך חברות מיעוטים, כמו האתיופים למשל.
לדעתי כל הדיון שנסוב פה ממחיש את מה ששלומית כתבה – קל לנו מאוד להצדיק אלימות בעזרת דוגמאות לאלימות נגדית. הבעיה היא שזה לא בהכרח הפיתרון הנכון. זה פיתרון שנובע מיצר, לא משיקול דעת.

איציק 17 במאי 2013

BirdWatching,
מה הקשר? חבל לי על כל אחד, בטח אם הוא חף מפשע, אבל להאשים את עצמנו ולהלקות את עצמנו שאנחנו מגנים על עצמנו… אלו תאונות מצערות שחבל שקרו, אך הן קרו בקונטקסט מסוים, ואריאל מוציא את הקונטקסט, או גרוע יותר, מחליף את הקונטקסט כאילו אנחנו צמאי דם והורגים בהם להנאתינו (בהקצנה כמובן). זה מה שמפריע.

רועי 17 במאי 2013

אלעד,
אם כבר העלת את הנקודה, אני חושב שיש הבדל ברור בין גזענות כלפי אתיופים למשל לבין השנאה שקיימת לערבים.
האם לשנוא את האויב שלך זו גזענות ? (ואל תקפצו עכשיו שאני מכליל בזה שאני קורא לערבים אויב, כמובן שלא כולם חפצים בחיסולנו, אבל בגדול, זה המצב, אנחנו מוקפים בעמים ערבים שהיו יותר משמחים אם לא היינו כאן).
האם השנאה של הצרפתים כלפי הגרמנים לאחר מלחמת העולם הראשונה היתה נתפסת בישראל של 2013 כגזענות ?

אלעד 17 במאי 2013

רועי, קצת קשה לי לענות על זה. לאילו ערבים אתה מתייחס? לפלסטינאים? לטרוריסטים מביניהם? לערביי ישראל? לערביי סוריה ועיראק? לערבים היהודים (ממוצא מזרחי)?
תראה, שאל אותי פעם מישהו, בפרובוקציה (היא יודע שאני איש שמאל) מה אני אעשה אם הבת שלי, לכשתגדל, תצא עם ערבי. התשובה שלי לא הייתה חד משמעית, אבל מיד שאלתי אותו את אותה שאלה – מה אתה תעשה? התשובה שלו הייתה הרבה יותר נחרצת – זה לא יקרה, כי מגיל צעיר אני אלמד את הילדים שלי לשנוא ערבים.
עכשיו, זה משהו שאני לא אעשה, לא עושה, ולא עשיתי, ולא רק לגבי ערבים. זה בדיוק מה שנקרא חינוך לשנאה, שגם מוביל לגזענות (עוד פעם – לא רק כלפי ערבים, גם כלפי שחורים, מזרחים, צהובים, יהודים, סינים…. תבחר מה שתרצה). ברור לי שגם אצל אויבינו יש הורים שמחנכים את ילדיהם לשנוא יהודים (מסיבות כאלו ואחרות), אני לא רואה איך זה ייפתר על ידי כך שאני אחנך את ילדיי לשנוא אותם.

רועי 17 במאי 2013

אלעד,
אני מעריך את התשובה שלך, אבל אתה התחמקת מהנקודה שלי לחלוטין.
שנאה לא אוטומטית שווה לגזענות.
אל תחנך את ילדיך לשנוא אף אחד, בסופו של דבר המציאות תעצב את דעותיהם לטוב ולרע.

אלעד 17 במאי 2013

אמרתי לך שקשה לי לענות, כי השאלה שלך לא ספציפית. לדוגמא, הקריאות נגד ערבים במגרשי הכדורגל הן כן גזענות, ולהכות סתם כך עובר אורח כי הוא ערבי זה כן גזענות, ואי אפשר להכשיר את זה בטענה ש"זה בסדר, כי הוא האויב". והיות ואתה נשמע לי בחור נורמטיבי, הייתי מצפה שזה יהיה לך מובן מאליו.
וכן, אם בצרפת אחרי המלחמה היו מכים סתם כך עובר אורח גרמני, אז זה פשע שנאה, ואי אפשר להצדיק את זה

אלעד 17 במאי 2013

והגישה ש"המציאות תעצב את דיעת ילדיי לטוב ולרע" גם היא שגויה. יש משקל עצום למערכת הערכים שהילד מביא מהבית. ואתה יכול להיות לוחם בצה"ל, כמו שאני הייתי (ועדיין), ולעשות את עבודתך מבלי להעמיק את הפערים הגדולים גם ככה בין העמים. בעיקר כיום, שצה"ל הוא פחות צבא הגנה, ויותר צבא שיטור ומחסומים. יש חשיבות גדולה לנקודות הממשק בין החיילים לאוכלוסייה המקומית, ושהאינטראקציה בנקודות האלו תהיה הכי נקייה שאפשר.

רועי 17 במאי 2013

אלעד,
מסכים איתך בכל מילה,
אבל כאן מתייגים כל אחד שאומר שהוא לא אוהב ערבים כגזען, והמרחק למסקנה הזו הוא גדול.

אלעד 17 במאי 2013

כאן אני מסכים איתך…

סתם אחד 17 במאי 2013

"ואלא אם אתה יוצא מנקודת הנחה שילדים הם גם מחבלים, הרי שהמספרים לגבי מספר ילדים הרוגים בשטחים ובעזה הם די ברורים ואין עליהם ויכוח."

אני לא יוצא מנקודת הנחה שילדים הם מחבלים, אני ממש לא שמח שהם נהרגים, אבל בגלל שאני יודע שזה לא קרה מתוך כוונה תחילה
אני מקבל את זה בתור המציאות שנכפתה עלינו. מכאן ועד להיות באבל
כל פעם שזה קורה המרחק גדול, ואתה לא תמצא שום מדינה כזאת.

ואם כבר מדברים על המספרים, המספרים בהחלט נתונים לויכוח.
מעבר לעובדה שהדיווחים הפלסטינים על כמות וזהות הרוגים אף פעם
לא הצטיינה באמינות יתר, גם ארגון בצלם למשל, מנפח את המספרים.
בצלם סופרים גם מחבלים תחת ההגדרה של חפים מפשע, הם אפילו ספרו מחבלים שהופיעו באתר החמאס כפעילים צבאית – בתור חפים מפשע
רק בגלל שהם חוסלו כשהם סתם הלכו ברחוב. יש עוד הרבה דוגמאות כאלה, גם על נערים שהשתתפו בפעילות חבלנית או כאלה שנהרגו
בנסיבות אחרות וצה"ל מיד היה "אשם".

טאקיטוס 17 במאי 2013

אתה לא מכיר מדינות אחרות. נקודה. אתה הדיוט בהיסטוריה ובהיסטוריה צבאית. גם לא התרשמתי מן הידע הכללי שלך, למשל, בתחומים כספרות שאתה משום מה, למרות מגבלותיך, מנסה לקשר עם כדורגל. הציבור הבריטי והאמריקני לא "בכה" כאשר הופצצו ערי גרמניה ויפן. להיפך, ההפצצות על ערים גם נבעו מתחושת נקמה, מלבד השיקולים האסטרטגיים מאחוריהם. הציבור הגרמני לא בכה כאשר הופצצו ערי פולין, הולנד, ובריטניה, ותלה תקוות גדולות בנשק הנקם, טילי ה-V1-2 שנורו על לונדון, ערים אחרות, וערי ארצות השפלה. הציבור הגרמני לא בכה כאשר הופצצה לונדון באמצעות צפלינים תדירות במהלך מלחמת העולם הראשונה.
בצדקנים נוטפי קלישאות, כמוך, טיפל לדוגמא, PAUL FUSSELL , מחברו של הספר הסמינלי, THE GREAT WAR AND MODERN MEMORY, במאמר שנקרא, THANK GOD FOR THE ATOMIC BOBM , בו יצא נגד הצדיקים באקדמיה ומחוצה לה שביקרו את ההחלטה להשתמש בנשק האטומי. פוסל לאחר שנלחם באירופה, אמור היה להשלח עם כוח הנחיתה על חופי יפן. הטלת הפצצות חסכה את הפלישה, ואולי הצילה את חייו של פוסל. כך חשו כחצי מיליון חיילים אמריקנים שרוכזו לכוח הפלישה. פ. פוסל עצמו הוא ליברל, "שמאלן" במושגים ישראלים, אך לא חושב בתבניות מוכנות מראש שאת דפוסיה אני מזהה באמירותיך.

99.9 אחוז מן הילדים שנפגעו, נפגעו בלא כוונה, מתוך מדיניות זהירה מאד להמנע מפגיעה סביבתית. מדוע אתה מעוות את המציאות?
התופעה שבה מדינה כישראל נמצאת בעימות מתמשך שבה יריבותיה רואים כמטרתם העליונה את חיסולה כישות עם "טיפול" המשך באזרחיה, שדוגמא קלה הינך רואה בסוריה עתה, היא כמעט יחודית בהיסטוריה. מדינות ומעצמות בהיסטוריה המודרנית נאבקו למען מטרות כלכליות, טריטוריאליות, מעמד והשפעה במערכת הבינלאומית, מניעת הגמוניה של מעצמה, אך לא חתרו לחיסול הריבונות והשמדת יריבותיהם, מלבד המקרה של גרמניה הנאצית.
כבהיבטים אחרים, מרבית העולם הערבי והמוסלמי, שלעולם לא קיבל את המודרנה, חורג מן הקוו המקובל שהתפתח מן המאה 16 בעימות מול יריביו. למרות סוג היריבים הללו, שיהושפט הרכבי, "שמאלן מפוכח" נוסף, הגדירם כנבזים יותר מאשר הנאצים לאחר שקרא את הספרות הערבית במקורה, ישראל נוקטת במאופקות חסרת תקדים וחסרת השוואה. ככלות הכל, לא יפן ולא צפון וויטנאם שאפו להשמדת ארה"ב, כך גם לא היטלר כנגד בריטניה (הוא עשה הבחנה בין יריבותיו).

יריב 17 במאי 2013

צה"ל קבע. לפי לפי המדדים שצה"ל פרסם ב"עופרת יצוקה", כ 50% מההרוגים היו אזרחים, וזה אחרי שמניחים שכל השוטרים הפלסטינים שנהרגו הם לוחמי אויב.

איציק 17 במאי 2013

והיכן התחבאו המחבלים שירו על אוכלוסיה אזרחית, והיכן שמרו על הנשק שלהם. אתה טוען שהדם שלהם אדום יותר. שימשיכו להרוג באוכלוסיה הישראלית ורק שטיפת דמם של הפלסטינית לא תשפך. לפלסטינים אין כל אחריות לזה, רק היהודים האכזריים כרלו. תפתח את העינים, ותראה מה קורה לפני שאתה כותב שטויות. יושבים בעזה כוחות שטוענים שעד שחיפה, תל-אביב ובאר-שבע לא תהייה שלהם הם לא יניחו את הנשק, יורים מתוך אוכלוסיה אזרחית, מחסני הנשק שלהם נימצאים בבתים של האוכלוסיה האזרחית (ממש אוכלוסיה אזרחית) ואנחנו הרוצחים כדר אגב, בזמננו הפנוי.

אסף THE KOP 19 במאי 2013

גרייזס,

בוא נתחיל מזה שלערבים יהיה אכפת שנהרגים ערבים חפים מפשע.
אל תנסה להצטייר פה כקול מצפונו של העולם או איזה איש מוסר דגול.

אתה לא יותר טוב מאחרים. אתה יודע.

שלומית גיא 17 במאי 2013

לא כל כך הבנתי איך הדיון הגיע לאן שהגיע. לא היה סאבטקסט למשפט הזה או ניסיון לגנות את המדינה/ הצבא. לצורך העניין אפשר היה להגיד גם שאנחנו מוטרדים יותר מהמשפט "מוות לערבים" ביציעי בית"ר מאשר ממוות ממשי שלהם בכבישים.

ואם כל מה שנשאר מהטקסט הזה, שהניסיון שלו היה להציע שיטות חדשות לטיפול בגזענות, הוא הדיון הזה, אז נראה לי שקצת פספסנו את המטרה.

אלעד 17 במאי 2013

חסרה לי קצת נוכחות של אקדמאים בכנסים האלו (חוץ ממך). טורק, דגו ומיקי לוי מביאים את הסיפורים מהשטח, וזה הכרחי, אבל אפשר לראות שגם בעיניהם, כמו אצל מרבית האנשים, הטיפול באלימות צריך להיות בעזרת אלימות נגדית. והרי זו היכנעות ליצר הכי ראשוני ואינסטינקטיבי של האדם. מרביצים לך – תרביץ בחזרה. מקשים עליך – תנהג בחוסר סבלנות וביד קשה. מה שנוצר זה מעגל של אלימות שמלבה את עצמה. וכן, אני חושב שלאקדמיה יכולים להיות פתרונות מעשיים. אבל בארץ (ואולי גם במקומות אחרים בעולם) נוטים לזלזל בה כמקום של אנשי רוח שרגליהם לא על הקרקע.

טאקיטוס 17 במאי 2013

מרבית אנשי האקדמיה אינם אנשי רוח. יש לעשות הבחנה. ורבים מהם רגליהם אינם על הקרקע, וחשיבתם קונפורמיסטית לרוח ולזרמים העיקריים בעולם האקדמי המערבי. רבים עושים זאת מאמונה בקוו הקונפורמיסטי, אך לא מעטים, מטעמי הישרדות וקידום אקדמי, מדברים וכותבים בהתאמה לקוו השלט גם אם אינם מאמינים בו. בישראל הבעיה חמורה ביתר שאת, קודם כל בשל מיעוטם של אכסניות אקדמיות ותלות אישית הדדית בין חברי המוסדות הללו.

כותב זאת איש אקדמיה וותיק.

אלעד 17 במאי 2013

איש אקדמיה ותיק – מדוע אינך מזדהה בשימך?
לדעתי אשת אקדמיה כשלומית, שכבר יצא לי לקרוא לא מעט מאמרים שלה, יכולה להוביל את הקו הזה. הבעיה היא שלא נותנים לה. רק תקרא את התגובות פה – "מתי פעם אחרונה היית במגרש כדורגל", "רק ענישה". אנשים מזלזלים מאוד בקלות. אני מתאר לעצמי שאם היא הייתה איזה רב-אלוף היו מקשיבים יותר.

שלומית גיא 17 במאי 2013

אלעד, טאקיטוס- אני מזמינה גם אתכם לבוא, כמובן. זו ההזדמנות שלנו להתחיל שינוי.

שלומית גיא 17 במאי 2013

מסכימה. ולכן אני רואה בטקסטים האלה בדה-באזר ובכנסים כר חשוב להסברה ופעולה. הכנס הקרוב באילת (רביעי וחמישי הקרובים) הוא אחד הניסיונות להציע פתרונות מעשיים וחיוביים בקרב חברי הכנסת ומעצבי דעת הקהל שיהיו שם.

מכביסט 17 במאי 2013

כותבת יקרה,
יצא לך פעם לשבת ביציע במשחק כדורגל?
יצא לך לדבר עם האנשים האלה?

אני מבין שהרבה פעמים העבריין הוא כתוצאה מהסביבה שגדל בה ולכן יש עדיפות לנסות למצוא פתרון שעוזר לו. אך יחד עם זאת, אין ברירה לפעמים.
אני יושב ביציע שנחשב ל"שרופים" ולכן עיקר הגזענות נמצאת מסביבי. מכבי עשתה קמפיין מדהים השנה כנגד גזענות ובאמת רוב הקהל של מכבי הפסיק לשיר כנגד ערבים. נכון, הרוב יכול להבין כשמסבירים לו. אבל יש כאלה שלא הבינו. וגם כשאנחנו שורקים בוז במהלך שהם שרים, זה לא עוצר אותם.
יש אנשים שנמצאים כל כך עמוק בתוך הגזענות והשנאה (והמדינה שלנו מחנכת אותם לכך. כל הזמן יוצרים תחושה בתקשורת שזה יהודים נגד ערבים). אנשים כאלה אי אפשר "לתקן" בשיחה אחת. זה משהו הרבה יותר עמוק.
אבל מסביב לאותם אנשים יש מאות נערים שמסתכלים ולומדים. מבטיח לך אם המשטרה תעניש בהרחקה מהמגרשים את אותם גזענים – זה גם ילמד אחרים להפסיק וגם לא יהיה כדוגמא שלילית לילדים. מכבי מנסה לתת את הקונטרה של החינוך, אבל היא לא יכולה ולמעשה אין גוף בארץ שיכול לעשות את זה.
אז מה אנחנו בוחרים? שהצעירים ילמדו וימשיכו את זה מהדוגמא האישית שלמדו? או שננסה לפחות לדאוג לעתיד?

כסיפוביץ 17 במאי 2013

הרחקת את הגזענים מהיציע. מעולה.
מה אז?
מה הם יעשו לדעתך?

מכביסט 17 במאי 2013

בשביל להעלים לגמרי את הגזענות הזו אז זה דורש תהליכים עמוקים יותר. תהליכים שדורשים גם הרבה השקעה של המערכת הפוליטית בחינוך ובתרבות. וכמובן גם הרבה אחריות של קברניטי התרבות בארץ – בין היתר זה גם התקשורת עם התכנים שהיא משדרת.

אני לא חושב שאנחנו בכלל קרובים למצב כזה, אז מה שכן אפשר לעשות הוא שבנתיים להרחיק אותם ממי שלא גזען ובטח שלמנוע מהם להיות ה"מודל" עבור הצעירים ביציע.

לכן, אני יודע- אני לא מציע הצעה שתעלים לגמרי את תופעת הגזענות מהחברה שלנו. אבל היא כן תאפשר לנו להנות יותר מהכדורגל. כבני משפחה וכבני אדם שסולדים מהגזענות הזו.

שלומית גיא 17 במאי 2013

מכביסט, שלום.

רוב המחקרים בעולם מוכיחים שענישה והתרעה הם לא פתרון (האם מקרי הרצח בארצות הברית נמוך במדינות בהן יש עונש מוות?). בכל מקרה, אני מוכנה להתפשר על טיפול משולב של הרחקת עבריינים (=אנשים שעברו על החוק) ותהליך חינוכי במקביל.

בלינדר 20 במאי 2013

לי יצא לעבוד עם עבריינים כחלק מההתמחות שלי. אני תומך לחלוטין במה ששלומית אומרת.

ישנם מקרים נדירות מאד, ממש אנשים בודדים, שחייבים להרחיק אותם מהחברה. את שאר האנשים אפשר לשנות וברוב המקרים מאסר אינו הכרחי בשביל זה.

בלינדר 20 במאי 2013

'מקרים נדירים' כמובן

סתם אחד 17 במאי 2013

מישהו כאן באמת חושב שאת הערסים המטומטמים שיושבים ביציעים,
(ולא רק ביציעים של בית"ר) אפשר לחנך??
מדובר בחומר אנושי ירוד, רק ענישה כוחנית והרחקה שלהם מהמגרשים
תפתור את הבעיה.

אלעד 17 במאי 2013

פתרת את הבעיה במגרש, דחקת אותה אל מחוץ למגרש. בת'כלס, לא פתרת…

סתם אחד 17 במאי 2013

ענישה כוחנית צריכה להיות לא רק במגרשים.
זה שבתי המשפט פה נותנים עונשים עלובים זה גם חלק מהבעיה.

שלומית גיא 17 במאי 2013

נצטרך להסכים שלא להסכים…

סתם אחד 17 במאי 2013

נניח שאת צודקת ואני טועה.
מי יחנך את יו"ר ההתאחדות שהוא עארס בעצמו?

ירושלמי 17 במאי 2013

מזכיר לי בדיחה.

שועל אחד הרגיש שהוא חייב לקחת חופש מתפקידו אחרת הוא כבר לא יוכל לתפקד ולכן הוא חייב להתנתק קצת מהתפקיד ולקחת חופש ולצאת מהיער.
הגיע אותו שועל לאריה מלך היער וביקש ממנו חופש, אמר לו האריה כי תפקידו מחייב אותו להישאר ביער ולכן הוא לא יוכל לקחת חופש.
השועל התעקש ואמר לאריה כי החופש הכרחי והוא מוכן לקחת חופשה ללא תשלום, העיקר לצאת לחופש.
האריה הסביר לשועל כי אם הוא יצא לחופש יהיו חייבים לקחת מישהו במקומו ולא בטוח שהתקן שלו יישאר לשועל לכשיחזור.
השועל הסכים ולקח את החופש.
כעבור שלושה חודשים חזר השועל ליער והגיע לאריה לצורך ראיון חזרה לתפקידו.
כשהגיע לראיון הסביר לו האריה כי התקן של השועל תפוס וכי לא יוכל לחזור ליער.
השועל לא הסכים ואחרי דיבור קצר עם האריה, האריה הציע לו כתפקיד זמני להיות על תקן ארנב ביער וכשיתפנה תקן השועל יחזור להיות שועל.
השועל הסכים והחל לתפקד כארנב. עבר כחודש בו השועל קופץ ובורח מחיות אחרות עד שנמאס לו מתפקידו כארנב והחליט לגשת לאריה ולבקש לעבור תפקיד.
האריה הסביר לארנב כי עדיין לא נפתח התקן של השועל והוא צריך להמשיך לשמש כארנב.
השועל התעצב מהבשורה המרה והתהלך לו בדיכאון ברחבי היער, כעבור זמן מה של הליכה ראה להפתעתו ארנב.
השועל ניגש לארנב ושאל אותו: "תגיד ארנב מה אתה?"
ענה לו הארנב : "אני, אני שועל".
השועל אמר: "תגיד איך זה שאני שועל ונמצא על תקן ארנב ואתה ארנב ונמצא על תקן שועל?
ענה לו הארנב : "זה מה שקורה שיש חמור על תקן אריה".

צור שפי 20 במאי 2013

קצת ארוך אבל מצחיק

איציק 17 במאי 2013

צריך להפריד בין פתרונות ארוכי טווח לפתרונות קיצרי טווח. חינוך זה הפתרון הנכון, אך הוא ארוך טווח ומצריך השקעה רבה ותיכנון קפדני. בלי פתרון זה, לא יהיה פיתרון. מה לעשות, אבל כדי להשיג זאת, צריך סביבה תומכת בטווחים קצרים. ענישה, הרחקה, הקמת סביבה תומכת לאלו שמוכנים להשתנות, אלו דברים שצריך לעשות במיידי. להוריד גדרות ולהוציא שוטרים ללא הכנה זה כמו לפתוח כלובי ארייות ושערי גני חיות באופן ספונטאני. מה חושבים, שאם יורידו מנעולים, סורגים והזעקות מחנויות, הפשע יעלם מעצמו… כל ארס, גזען, ונדאליסט, צריך לדעת שהוא יחטוף במידי, ואחרי זה יעבור למערכת התיקון בתוך המסגרות המיועדות לכך. במקביל, צריך לבנות תוכנית חינוכית, לאו דווקא, בבתי-ספר, אך גם במתנ"ס-ים, בשיטור קהילתי, בעירוב הקהילה. רק מקל או רק גזר לא יביאו לפיתרון.

שלומית גיא 17 במאי 2013

פתרונות חינוכיים ותרבותיים יכולים לעבוד גם בטווח הקצר. אני מזמינה אותך לכנס באילת או לאחת ההרצאות שלי כדי לראות איך אפשר ליישם את הפתרונות האלה מפתיחת העונה הבאה.

הקורא בפוסטים 17 במאי 2013

דרך אגב התגובה של מר טורק מסכמת את כל מה שאני חושב על המנטליות הערבית.

אסף THE KOP 19 במאי 2013

+ 1

תומר 17 במאי 2013

אומנם זה לא בדיוק גזענות אבל לי מפריע במגרשים הקללות יותר מהכל.
בלתי אפשרי ללכת עם ילדים למגרש (ולא נעים גם לי) שכל מה שאתה שומע זה קללות (בשצף קץף חריזה ושירה) נגד השופט הקבוצה היריבה הקבוצה שלך שחקנים מאמנים והיקום באופן כללי.

לדעתי עם היו יציעים בלי קללות אני בטוח שהרבה יותר צופים היו באים ומביאים איתם את הילדים למגרש…

אולי מישהו מהכתובים בדה בזר יתיחס לזה בפוסט…

Amir A 17 במאי 2013

התשובה של מיקי לוי למהי תיאורית "החלונות השבורים" מעציבה בכל כך הרבה מימדים.

אנונימוס 17 במאי 2013

+1

אסף THE KOP 19 במאי 2013

למה ?
הוא אמר בדיוק, אבל בדיוק, מה שגברת גיא אמרה. אלא אם כן אתה חושב שהמשטרה גילתה סובלנות לשוברי חלונות/מרססי גרפיטי לאחר שנקטה במדיניות הניקיון.

לדעתי, הצדק האבסולוטי לא נמצא אצל גברת גיא או אצל ניצב בדימוס מיקי לוי. האמת היא ששניהם צודקים. יש ליצור סביבה אקולוגית ללא "חלונות שבורים" ויש להעניש בחומרה חוליגנים.

נדמה לי שהיה זה ג'וליאני שפיצח את השיטה.

בלינדר 20 במאי 2013

ג'וליאני לא פיצח שום שיטה, הכל מיתוס. גיליתי את זה לאחרונה כשחקרתי את הנושא קצת יותר לעומק בשביל כתבה. חלק מהירידה בפשיעה (סטטיסטית) היו בגלל שינויים בחוקים שלא היו קשורים לג'וליאני שפשוט העביר את הפושעים לאזורים הפחות תירותיים של ניו יורק שאף אחד לא יראה.

אסף THE KOP 20 במאי 2013

זה לא מה שאומרת הדודה הניו-יורקית שלי.
והיא חיה שם רק 80 שנה.

בלינדר 21 במאי 2013

על דודה שלך אני יכול להביא 10 דודות שיגידו שכלום לא השתנה. עדיף לנסות להסתכל על הנושא הזה קצת יותר מדעית.

מאשקה 17 במאי 2013

שלומית, אין עוד מלבדך !!
תודה

ניר 19 במאי 2013

שלומית, תודה על המאמרים המרתקים.

לא הבנתי מדוע מה שמיקי לוי אמר הוא ההפך מתאורית החלון השבור? להבנתי מה שעשו בניו יורק היה להגביר אכיפה על עברות קלות כמו כניסה בלי תשלום לסאבווי. עד כמה שאני מכיר זה נעשה בצורה אגרסיבית למדי, כולל אלימות במקרים קיצוניים.

(גם אני מצטרף לשורת המחכים לאריאל, שיספר למי התכוון ב"הרבה מדינות כאלו". אפילו אחת תספיק.)

בלינדר 20 במאי 2013

לכל אלה שבטוחים שהכי טוב זה לזרוק אנשים לכלא למאסרים ארוכים, אז גם בניו יורק חשבו ככה במשך שנים ועכשיו מתברר שהם טעו. ברפורמות החדשות שמתבצעות כאן לאט אסירים מקבלים הזדמנות לחזור לקהילה שלהם ולהשפיע במקום להרקב בכלא רחוק כלשהו. מתברר שקל יותר למצוא פתרונות פרקטיים כשיש שיתוף פעולה בין המשטרה, ראשי הקהילה והעבריינים.

חבל שכל כך הרבה אנשים מתלהמים (לא מנהלים דיון, סתם מתלמהים) בנושא שהם לא מבינים בו יותר מידי.

אסף THE KOP 20 במאי 2013

בלינדר,

משהו לא ברור לי.
אם הרפורמות החדשות שמתבצעות אצלכם לאט רק החלו, איך כבר אפשר לקבוע שזאת השיטה הנכונה ?

בוא נחכה ונראה אם אלה שחזרו לקהילה יחזרו למוטב או חזרו לסורם.

בלינדר 21 במאי 2013

זה מצליח משום שיש ירידה באחוזים של רצידיביזם. יש כאן היום בתי משפט לפי סוגי עבירות (קטינים, משפחה, סמים) וכו', בנוסף יש נסיונות גדולים יותר לאתר עבריינים שסובלים מבעיות נפשיות (כמעט כל משתמש כבד בסמיםאלכוהול סוחב איתו בעיה נפשית קודמת). מתחילים להתייחס יותר לסביבה השיקומית ודברים עובדים. איך קובעים שהשיטה נכונה? בניגוד לשיטה הקודמת, השינויים היום מסתמכים על מחקרים מוצחים יותר ולא גחמות של כל מיני קציני משטרה. זה כבר שינוי חיובי.

ש. בן ד. 21 במאי 2013

ראשית, תודה, אני חושב שאת עושה משהו חשוב מאד לחברה שלנו.

שנית, האם מתוכננים לזמן הקרוב כנסים נוספים באיזור המרכז?

שער 11 22 במאי 2013

פתרונות חינוכיים ותרבותיים (כמו סרון נגד גזענות והסברה במדיה דיגיטלית) הפכו את אחד השירים הכי עוצמתיים בשער 11 לשיר מאוס שרק מיעוט של עשרות או מאות בבלומפילד שרים, שאר האוהדים מתנגדים לשיר וצועקים בוז.
עדין, זה לא מספיק והנהלת הקבוצה צריכה להמשיך ולהשקיע בחינוך כדי להפסיק את הגזענות באופן מוחלט.
מצד שני, הנהלת הקבוצה חייבת להפסיק להכיר בארגוני אוהדים גזעניים ולא לשתף איתם פעולה בכלום (שחקנים שמגיעים למסיבות אוהדים, כרטיסים לארגוני אוהדים למשחקי חוץ וכו').

הגזענות, לפחות ביציעי מכבי תל אביב מגיעה דווקא מארגוני האוהדים ולא מהקהל הרחב.
הבעיה שהם בטיפשותם או ב"תמימותם" לא חושבים ש"טועמה מחבל" או "אין אדומים אין פיגועים, שער 5 הם מוסלמים" זו גזענות.
רק חינוך יפתור את הבעיה.

Comments closed