רגשות מעורבים א' – יוחאי שטנצלר

"מרגיש כמו רדיוס של עירוני רמה"ש בר"ג"

Confused man and question marks

 

 

רגשות מעורבים, חלק א'

שישי בערב, הילדים כבר ישנים. התעייפו מה"חופש" (כל כך הרבה ציניות בארבע אותיות) וכרגיל אין שום דבר מעניין לראות ביום שישי בטלוויזיה, אז אני יושב ובוהה במשחק של מונאקו מול טולוז, כשבערוץ אחר דורטמונד מארחת את ברמן. מחר מתחילה הליגה שלנו וגם האיטלקית כבר נפתחת והאסימון נופל לי, קצת באיחור, עונת 2013/14 התחילה. לקח לי קצת זמן להתניע, בכל זאת, נולד לי ילד שני לפני שלושה חודשים ואת זמני הפנוי המועט אני מנצל לשינה, אבל אי אפשר כבר לברוח מזה. כל הליגות כבר התחילו, לא רק הבלגית והשוויצרית.

וכשאני מזפזף לי בין הערוצים ומנסה לבחור לעצמי פייבוריטית (מה שבעבר היה כל כך קל), אני מבין שיש לי חוסר ודאות גדולה לגבי העונה הקרובה, לא רק לגבי הקבוצות שלי אלא לגבי מה שאני מרגיש לגביהן. אז הנה לפניכם: רגשות מעורבים, חלק א'

מרגיש כמו רדיוס של עירוני רמה"ש באצטדיון ר"ג

בתור חובב כדורגל מושבע אני חייב שתהיה לי פייבוריטית בכל מדינה. ובצרפת זאת תמיד הייתה מונאקו. תמיד אטרקטיבית, מפתחת צעירים, מחתימה שחקנים מיוחדים. כאלה שמביאים ערך מוסף ויודעים לרגש. התחלתי עם הקבוצה של קלינסמן, הגרמני הכי לא גרמני, המשכתי עם שני החלוצים הצעירים הנרי וטרזגה ששיגעו את אירופה והמשכתי עם הקבוצה הנפלאה של מוריינטס, פרשו, ג'ולי ורוטן שכמעט וזכתה בליגת האלופות. אחר כך באו הבעיות הכלכליות והירידה לליגה השנייה. אבל פתאום הקבוצה הכה צנועה ואנטיתזית לנסיכות ממנה היא מגיעה, הופכת להיות אחת כזאת מהסוג שהורס את הכדורגל, שיוצר מציאות שבה שחקנים מסוימים יכולים להגיע רק ל-4 מועדונים שיש להם שייח או אוליגרך.

אז נכון שבלי ריבולובלב (מקוה שלא שכחתי איזה ל' או ב') המועדון כמעט והתדרדר לפשיטת רגל ונכון שהכסף היום מדבר, אבל זאת לא הקבוצה שהתאהבתי בה. כשמועדון מוכן לשלם כ-800 אלף יורו לעונה לטוטו תמוז, כנראה שלמישהו נדפקה הקופסא. אז מצד אחד יש לה את ראניירי שקשה לשנוא אותו כי הוא כל כך נחמד וכל כך לוזר, ויש לו כבר ניסיון בקבוצות של אוליגרכים (צ'לסי) ואמפריות שחזרו לליגה הראשונה (יובנטוס) והם גם החזירו את אבידל בצעד מרגש, אבל מצד שני זה מועדון שלא מתאים לו להוציא מעל מאה מיליון יורו בקיץ אחד בצעד שמאיים למוטט את אחת הליגות התחרותיות ביותר באירופה. המשחק עצמו די משמים, גם בגלל העובדה שהוא משוחק ללא קהל (שגם ככה לא מגיע בהמוניו, למרות שלמשחק הפתיחה הגיעו כ-14.5 אלף איש) וגם בגלל הרמה הירודה. אפילו עדן בן בסט פצוע ולא משחק במדי טולוז.

אז האם אני ארצה בסוף העונה שמונאקו תהיה זו שתניף את צלחת האליפות בצרפת? כנראה שכן, כי בכל זאת – אני צריך בכל ליגה לאהוב קבוצה מסוימת, אבל זה הולך ביחד עם זה שאני צריך גם לשנוא. ויחסי הכוחות שלה מול המועדון השנוא עליי ב-LIGUE 1 נשמרו, פאריס סן ז'רמן היא עדיין הקבוצה שצריך לנצח וכשזה מגיע לקרב ביניהם, מונאקו עדיין האנדרדוג.

כשלבסלר היה שפם

לרוב אנחנו בוחרים את האהבות שלנו בשלב מוקדם בחיים ולפחות בכל מה שקשור לספורט, לא מחליפים קבוצה. אבל זה לא מה שקרה לי בגרמניה. ורדר ברמן של תחילת שנות ה-90' הייתה קבוצה נוקשה ורעה ולא היה לי שום חיבור אליה. ריהאגל הרשע היה המאמן והכוכבים היו אנדראס הרצוג השנוא ומריו באסלר הנהדר, אבל בעידן שעוד היה לו שפם. וכשמחברים רשע, אוסטרי ושפם האסוציאציה הראשונה שעולה לראש היא…אתם יודעים.

באיירן מינכן הייתה אז הקבוצה שלי, אבל ככל שחלפו השנים הבנתי שבאיירן היא המכבי ת"א כדורסל של גרמניה ונטשתי אותה, כשמנגד ברמן הפכה לקבוצה הכי בלתי צפויה ואטרקטיבית באירופה תחת שרביטם של תומאס שאף וקלאוס אלופס. השילוב של קלוזה וקלאסניץ', הכישרון של דייגו ואוזיל, השמיניות, השישיות, הכדורגל הנהדר מחד אל מול הפסדים מביכים לקבוצות תחתית הפכה את הירוקים-כתומים (עוד סיבה לאהוד אותם- שילוב של מכבי חיפה והולנד) לקבוצה שלי. אלא שהעזיבה של המנהל הטכני והמאמן אשתקד אחרי כעשור וחצי הביאו לסיומו של עידן בברמן שכמעט וירדה ליגה אשתקד. ההתחלה תחת שרביטו של רובין דוט דווקא מבטיחה –  שני ניצחונות 0-1. אתם קולטים? ברמן מנצחת פעמיים רצוף בתוצאה הכי גרמנית שיש. לא בדקתי את זה, אבל תצטרכו ללכת הרבה אחורה כדי למצוא מתי הם כבשו פעמיים ברצף רק שער אחד או לחילופין – לא ספגו שני משחקים רצופים. זאת מועדון שהיה מנצח בראשון 1-8 את בילפלד וברביעי מפסיד 3-1 בבית לאולימפאיקוס (ניצחון חוץ ראשון אי פעם ליוונים בליגת האלופות).

אז מה האלטרנטיבה? היריבה במשחק שמתנהל כעת. תמיד הייתה לי סימפטיה לדורטמונד עוד בשנות ה-90 והיא נראית לי כמו בחירה נהדרת במיוחד לנוכח העובדה שהיא עדיין נחשבת לאנדרדוג בקרב מול באיירן והיא משחקת כדורגל נהדר ושוטף. מצד שני, כאוהד ריאל מדריד ואחד שנמאס לו מהשליטה של בארסה, גם אני צהלתי אשתקד כשהם פירקו את הקטאלונים, מצד שלישי – המאמן שלהם הוא עכשיו גוארדיולה אז אני באמת לא יודע…

בינתיים דורטמונד עולה ל-0-1 משער של לבנדובסקי, ואייאקס והירנביין מסיימות בתיקו 3, מחר יש אשדוד – בני יהודה, עוד פחות משנה מונדיאל. תענוג.

לקראת יונייטד צ'לסי - דור בלוך
שקר החן, הבל היופי

8 Comments

יוסי 24 באוגוסט 2013

אתה לא חייב לבחור קבוצה בכל ליגה.
אה, וריאל מדריד זה גם המכבי תל אביב כדורסל של ספרד.

אמיל 24 באוגוסט 2013

לצערנו חוץ מהליגה האנגלית שאר הליגות מתחילות להראות כליגה של שתי קבוצות וזה מדאיג כי אין תחרות והפייר פליי של פיפא שווה ל…כתבה נוסטלגית

אהד 24 באוגוסט 2013

שכחת את הליגה האיטלקית, אבל מסכים. בגלל זה מדובר בשתי הליגות הכי מעניינות..

יוחאי שטנצלר 24 באוגוסט 2013

לא כל כך מהר הליגה הגרמנית והצרפתית ייהפכו לליגות של 2 בלבד. לפי התיאוריה הזאת באיירן הייתה צריכה לקחת 20 אליפויות רצופות בגלל הפער האדיר שלה על כל הליגה וזה לא קרה, דורטמונד נראית נהדר כבר 3 עונות אבל זה רק 3 ורק אשתקד הם סיימו צמוד ללברקוזן. בצרפת פסז לא חרחה בכזאת קלות אליפות אשתקד ופתיחת העונה שלה, בחירת הנאמן והסירוב של לא מעט להגיע אליה מראים שהיא עוד לא אלופה ודאית. גם למונקו יקח זמן עד שהיא תבין שהיא קבוצת צמרת. אמנם ההסתברות שאחת משתיהן (גם בצרפת וגם בגרמניה) לא תקח אליפות היא נמוכה אבל היא גבוהה מ-0% כמו בספרד

אהד 24 באוגוסט 2013

גם בגרמניה היא אפס (ראית את שאלקה מול פאוק?). בצרפת זה ייקח עוד שנתיים בערך, כמו שלצלסי לקח 3 שנים עד האליפות שלה

אמיל 24 באוגוסט 2013

אם דורטמונד לא תמשיך בקו העלייה, אני לא רואה קבוצה שתעצור את באיירן ב-5 שנים הבאות ואני נשאר זהיר בנוגע לשנים. צודק אוהד לגבי הליגה האיטלקית פשוט אני אוהד של יובה וזה לא כ"כ משנה לי כל עוד הם ייקחו :-). אני לא סופר את מונאקו אהובתך כרגע כי הם צריכים להיות יציבים בשנתיים הבאות לפחות.

יוחאי שטנצלר 24 באוגוסט 2013

זה בדיוק מה שאמרתי על מונקו, זה יקח זמן. סיטי עדיין לא מצליחים להיות קבוצה משמעותית באירופה . לגבי צרפת צריך לזכור ששיחים ואוליגרכים באים והולכים

red sox 25 באוגוסט 2013

מריו באסלר היה גאון כדורגל, אבל הסמלים האמיתיים של ורדר ברמן בשנות ה90 (לצד הרצוג) היו דווקא מרקו בודה, דיטר איילטס, תומאס וולטר וכמובן אוליבר רק השוער שהתצוגה שלו מול מכבי הפכה אותו לאחד מאלילי שער 5.

אגב, מעניין שהזכרת את הרצוג וקלינסמן באותו הקשר – שניהם עובדים יחד עכשיו כמאמן נבחרת ארה"ב ועוזרו.

Comments closed