יאללה מסיבה – נבות גולן

מוזמנים למסיבה: עשרת הספורטאים הגדולים של ישראל

ראשית

 

לכבוד סוף שנת 2013 ניסיתי לדרג את עשרת הספורטאים הטובים בהיסטוריה של ישראל.

 לדרג את הטובים בהיסטוריה זו תמיד משימה בעייתית, בייחוד כשמשווים ספורטאים שהתחרו בתקופות שונות וענפי ספורט שונים.

השתדלתי כמה שאפשר למדוד בפרמטרים של הצלחה, הישגים, תארים, הקושי בענף הספורט בו הם התחרו ועוד מספר מדדים פחות מדידים.

לפני שמתחילים יש מספר ספורטאים שכמעט והצליחו להיכנס למסיבה, אבל נשארו בלי כרטיס פנוי:

  1. הספורטאית הראשונה שנותרה בחוץ מראה בצורה הטובה ביותר עד כמה איכותית הרשימה, אסתר רוט שחמורוב. אסתר היא דמות ומופת בספורט הישראלי ובאתלטיקה הישראלית בפרט, הגיעה לחצי גמר אולימפי באולימפיאדת מינכן 1972 ונאלצה לפרוש בעקבות טבח הי"א בו נרצחו אחד עשר חבריה למשלחת. לאחר ארבע שנים הגיעה באולימפיאדת מונטריאול לגמר הריצה ל100 מטר משוכות.
רצה מהר אבל לא מספיק - שחמורוב
רצה מהר אבל לא מספיק – שחמורוב

 2.       עודד קטש. הכשרון הגדול ביותר שצמח בכדורסל הישראלי. קטש בנה לעצמו שם במספר מועדונים קטנים בתחילת הקריירה, לפני שהגיע למכבי תל אביב, שם עשה קסמים אשר לא נעלמו מעיני המאמנים באירופה וגם מעבר לים, מה שגרם לו לחתום על חוזה בקבוצת הניו יורק ניקס! חוזה זה פוצץ עקב שביתה בנ.ב.א.

קטש התגלגל לפנאתינייקוס היוונית עימה זכה באליפות אירופה כאשר הוא גובר בגמר על מכבי תל אביב, ונבחר לשחקן המצטיין. הפציעה שגרמה לו לפרוש לאחר מספר שנים היא ללא ספק הפספוס הגדול ביותר של הכדורסל הישראלי.

 3.  בסיומה של התלבטות ארוכה, איתן אורבך נותר בחוץ. ההחלטה הזאת הייתה קשה ואין טיעון חזק למה הוא בחוץ, אז אתאר לכם מה הוא כן עשה טוב, ונראה בסוף אם תסכימו שלעשרה האחרים הגיע יותר.

מגילאי הנוער היה ברור שגדל פה ספורטאי שיכול להגיע להישגים גבוהים, באחד משני ענפי הספורט היוקרתיים ביותר באירוע הספורט היוקרתי ביותר, השחייה באולימפיאדה. באטלנטה 1996 היה אורבך חלק מנבחרת 100*4 מעורב שליחים שהעפילה לגמר אולימפי היסטורי.

לאחר ארבע שנים בסידני כבר העפיל בעצמו לגמר 100 מטר גב, ובכך עשה היסטוריה והפך לשחיין הטוב בתולדות ישראל. על הדרך העפיל לגמר אליפות העולם והיה לראשון שזוכה במדליה באליפות אירופה.

 אז לאחר שהבנתם מי נשאר בחוץ, בואו תראו מי כן בפנים:

 10: אחרי ההתלבטויות הקשות, מי שתפסה את מקומו היקר של אורבך ברשימה היא יעל ארד. אין ספק שרוב המשקל של היותה בפנים היא מדליית הכסף האולימפית שלה, מדלייה ששברה 40 שנות בצורת של המשלחת הישראלית באולימפיאדות. מדליה שפתחה את הסכר למדליות רבות נוספות מאז. בין השנים   1989 -1999, יעל זכתה ב:מדליה אולימפית, 2 מדליות באליפות העולם ו3 מדליות באליפות אירופה (אחת מזהב).  מעבר לכך, לאורך כל הקריירה ואפילו עד היום יעל היא סמל בענף הג'ודו ולספורטאיות בכלל.

 9: את המקום התשיעי תפס הכדורגלן המוכשר בהיסטוריה של הכדורגל  הישראלי, יוסי בניון. ילד צנום וצנוע מדימונה שהגיע ועדיין נמצא ברמות הגבוהות ביותר. את תחילת הקריירה החל בהפועל ב"ש בה זכה בגביע וגם ירד ליגה עם הדמעות שכולנו זוכרים. לאחר מכן עבר למכבי חיפה איתה זכהבשתי אליפויות ,והראה לכולם שהוא כמה רמות מעל הכדורגל הישראלי. יוסי החל קריירה אירופית מפוארת אשר כללה (עד היום), השתתפות בהרכבים הפותחים של שלוש מבין ארבע המעצמות של אנגליה, צ'לסי, ליברפול וארסנל. מעבר לכך, לאחר שדור הזהב של ברקו, רביבו ומזרחי פרש, הוביל יוסי פחות או יותר לבדו קמפיינים מכובדים של הנבחרת במוקדמות היורו והמונדיאל.

 8: שחר פאר. אני מודה, אם לא הייתי מנתק את חלק מהרגשות בכתיבת כתבה זו, אין ספק ששחר הייתה בחוץ וקטש היה בפנים. שחר היא ההוכחה שאין דבר העומד בפני הרצון. לא הטניסאית עם הנתונים הטבעיים הכי טובים או הכי מוכשרת, אבל עם המון עבודה קשה ואבא ומשפחה תומכת, הצליחה לעשות את הבלתי יאומן. פאר הגיעה עם הרבה עקביות לדירוג שיא (11 בעולם), שהיא במרחק נגיעה מהעשירייה הראשונה. הגיעה לשני רבעי גמר גראנד סלאם , הישגים עם נבחרת הפדרציה ומספר אליפויות ישראל. דעה שלי, אם לא הייתה מחליפה כל כך הרבה מאמנים, הייתה למעלה יותר ברשימה זו.

 7: הכניסה של אנדי רם ויוני ארליך למקום השביעי קצת מחדדת את המצב העגום של הטניס כיום, אבל לא בזה נתמקד.

אנדיוני הם הצלחה בלתי נתפסת, טניס הוא ללא ספק ענף הספורט הפופולרי והיוקרתי ביותר כשמוציאים את הכדורגל והכדורסל, ועם ההישגים שלהם לא ניתן להתווכח. זכייה בגראנד סלאם(אנדי הוסיף לכך שני תארי זוגות מעורבים), מקום בעשירייה הראשונה לאורך שנים והשתתפות בגביע המאסטרס. מעבר לכך היו שותפים מלאים לעלייה ההיסטורית של נבחרת ישראל לחצי גמר(!) גביע הדייויס שם נעצרו רק מול ספרד.

יתנו לנו עוד סוכרייה לפני הפרישה? אנדי-יוני
יתנו לנו עוד סוכרייה לפני הפרישה? אנדיוני

 6: בתור אוהד מכבי נתניה, בימים קשים אלה נחמה קטנה בשבילי היא כניסתו למקום השישי של מוטלה שפיגלר. הרבה פעמים אומרים על שחקנים במהלך המשחק שהסטטיסטיקה לא תצליח לתאר כמה הם עשו במשחק. כמה סופרלטיבים שלא ארעיף על מוטלה, לא יתארו איזה סמל וכמה גדול הוא היה. אבל בכל זאת:הבקיע את השער שהעלה את ישראל למונדיאל וכמובן את השער ההיסטורי במקסיקו 70 מול שבדיה, זכה בשתי אליפויות עם מכבי נתניה, שיחק בפריס סן ז'רמן ושיתף פעולה עם פלה. וכמובן שאם נשבר לך האף במהלך משחק, לפחות שזה יהיה מהיתקלות עם לא אחר מאשר אלכס פרגוסון. סליחה, סר אלכס פרגוסון.

 5: לפני שכתבתי את הכתבה חשבתי לעצמי האם יש כדורסלן אשר מגיע לו להיכנס לרשימה, חשבתי שבתור אחד שגדל על קטש, אכניס אותו. במהלך הסקירה שעשיתי על כל אחד מהמועמדים שלי הבנתי שאין דרך לברוח מזה, במקום החמישי, מיקי ברקוביץ. אבא שלי תמיד תיאר לי כמה גדול מיקי היה מעבר למספרים והתארים, אבל עם מספרים ותארים כאלה, קשה לי להאמין:

19 אליפויות, 17 גביעים, הצעה מהניו ג'רזי נטס, שתי זכיות בגביע אירופה עם מכבי תל אביב (4 סגנויות), זכייה בגביע הבין יבשתי, זכייה במדליית כסף באליפות אירופה (בה נבחר לשחקן המצטיין) עם נבחרת ישראל, כניסה לרשימת חמישים השחקנים המשפיעים בתולדות גביע אירופה, השחקן הגדול בתולדות מכבי ת"א ועוד ועוד..נראה לי שאין מה להוסיף.

 4: אלכס אברבוך. בענף שלהצליח בו בארץ זו כמעט משימה בלתי אפשרית, הצליח אלכס אברבוך לשנות קצת את התפיסה בעקבות קריירה מפוארת שכללה:

 שני גמרים אולימפיים, שתי מדליות באליפות העולם, שלוש זכיות באליפות אירופה (אחת באולם), שיא אישי מטורף שרק תופעת הטבע החד פעמית סרגיי בובקה (שיאן העולם המיתולוגי 6.14) יכול להוריד מאיכותו וטונות של ציונות וגדולה בלתי ניתנת להסברה של בנאדם שהספורט הוא חייו.

 סמל, מופת, אתלט - אברבוך

סמל, מופת, אתלט – אברבוך

 3: מדליית ארד. את השלישייה הגדולה פותח אריק זאבי.

כמות ההישגים הבלתי נתפסת של אריק לא מראה אפילו קצת איזה ספורטאי ענק הוא היה ואיזה אדם ענק הוא עדיין.

מדליית ארד אולימפית, מקום חמישי באולימפיאדה, מדליה באליפות העולם ותשע מדליות באליפות אירופה, ארבע מהן מזהב. באמת שכל זה מתגמד כשמסתכלים על האדם שמעבר לספורטאי, זאבי לאורך כל הקריירה הוא סמל, דוגמא ומופת לאיך ספורטאי צריך להיראות. כמה קלאסה, כמה מקצוענות ותרומה לענף שמנוהל בצורה בעייתית כל כך, וזה אנדרסטייטמנט. למרות זאת, נשאר צנוע ולא שוכח מאיפה הוא בא, בלי טיפת שחצנות ואולי הספורטאי היחיד שיכול לאכזב אכזבה מטאורית באולימפיאדה ולבכות בראיון מיד אחרי, ובמקום להתעצבן עליו, אתה תבכה בעצמך ותזדהה.

 2. סכסוך עם האיגוד, פגיעה בעמוד השדרה, איבוד הכרה מפגיעה עם מתחרה צרפתייה ולאחר כל זה, פרסום לאחר שנים של תחרויות על מחלת דם קשה הגורמת לכאבים עזים. לא זיהיתם? טוב תנסו שוב.

אלופת העולם ב2004, 2011, 2012 וכן גם 2013. עדיין לא זיהיתם? אני זיהיתי. טוב אולי כי נולדנו באותו יישוב.

במקום השני מתייצבת בגאווה גדולה לי קורזיץ. כואב לראות איך אלופת עולם 4 בפעמים, 3 מהן בשלוש השנים האחרונות לא זוכה שיזהו את פניה אפילו בסניף הארומה שצמוד לביתה. הדבר היחיד שמפריד בינה לבין המקום הראשון היא מדליה אולימפית.

 1: גל פרידמן משלים לענף הגלישה זכייה בצמד המלכותי.

מדליית כסף מאליפות אירופה 1995 ומדליית כסף באליפות העולם שנה אחרי, הביאו להשתתפותו באולימפיאדת אטלנטה 1996, בה זכה במדליית ארד. שנה לאחר מכן זכה במדליית ארד באליפות אירופה. מאז החלה הדרדרות שהובילה להפסד הכרטיס היקר לאולימפיאדת סידני 2000 לעמית ענבר, דבר שגרם לו לפרוש. פרידמן לא נשבר וחזר. מדליית ארד באליפות אירופה ב2001, זהב באליפות העולם 2002, כסף באליפות אירופה 2003 וארד באליפות העולם באותה שנה סללו את דרכו חזרה אל המשחקים האולימפים באתונה 2004, שם הניף את הדגל ולצלילי התקווה זכה להיות הראשון והיחיד שזוכה במדליית זהב אולימפית.

אומרים הרבה פעמים על ספורטאים גדולים באמת שאם היו עוסקים בספורט אחר עדיין היו מגיעים להישגים גדולים, אז אם אתם צריכים עוד הוכחה לאיזה ספורטאי ענק פרידמן, בשנת 2005 זכה באליפות ישראל באופני הרים.

שווה זהב - פרידמן
שווה זהב – פרידמן

מאחל לכם לפגוש את כל אחד מהעשרה, ואפילו שניים מאלה שנשארו בחוץ, קטש במסיבה שלי. חג שמח!

השחקנים נחמה - רינת אמיר
ההשלכות של טרור בסוצ'י על הנצחת חללי מינכן

35 Comments

אלעד 30 בדצמבר 2013

איבדת אותי באסתר רוט שחמורוב

משה 30 בדצמבר 2013

1+
מקום שישי באולימפיאדה במקצוע היוקרתי ביותר כשכל מי שסיים לפניה הן מתחרות ממזרח אירופה (=מסוממות בעידן הקומוניסטי) ? היא לא רק צריכה להיות שם, היא כנראה במקום השני אחרי פרידמן.

אלעד 30 בדצמבר 2013

אסתר רוט זה הרבה יותר ממספרים וסטטיסטיקות. זה הדבר הנוסף הזה שאנחנו מחפשים בספורט – ניצחון הרוח על החומר.

סוס זקן 30 בדצמבר 2013

+1
לטעמי הגדולה בספורטאיות ישראל.

איציק 30 בדצמבר 2013

אסתר רוט-שחמורוב היתה חייבת להיות ראשונה או שנייה. חוץ מההשיגים עצמם, די להסתכל על התוצאות שלה ולראות כמה שנים אחרי זה עידיין היתה יכולה להתברג בצמרת העולמית. אם לא די, תבדקו מתי נשברו השיאים שלה כדי להבין עד כמה ישראל היתה רחוקה ממנה, או ביא מישראל, וכל זאת באימונים בארץ ולא בסנטה ברברה או מה שלא יהייה. תוסיפו לכך את האישיות ותבינו כמה הבחירה פה הזוייה.

אריאל גרייזס 30 בדצמבר 2013

אין מצב ששחמורוב לא ברשימה ואנדי ויוני כן. טניס זוגות הוא ספורט זניח. אותו דבר נכון גם לגבי שלושת הראשונים שלך, להכניס שני שייטים – ספורט שבו עוסק פרומיל מהאנשים – זה מצחיק.
חוץ מזה, שכחת את עמוס מנסדורף, אולי הספורטאי הישראלי הכי גדול. המקום שהוא הגיע אליו, בספורט כל כך תחרותי, הוא לא פחות גדול ממה ששחר פאר השיגה, אולי יותר.

matipool 31 בדצמבר 2013

כל מילה .
ה-18 של עמוס הוא הרבה יותר מרשים וגדול מה-11 של שחר . אין להשוות בכלל .
רשימה הזויה .

יואב דובינסקי 30 בדצמבר 2013

אתה נופל חזק עם אסתר רוט שחמורוב. לא רק שהיא ברשימה, היא על הפודיום בטופ 3. כפי שכתבו לך, לרם וארליך אין מקום שם. יעל ארד מעל אריק זאבי, שחר פאר גם לא בטוח שווה עשירייה. אם אתה רוצה בכוח שיהיה טניסאי, באמת הייתי הולך על מנסדורף כפי שכתב אריאל. לי גם קשה להשאיר את טל ברודי מחוץ לעשירייה.

איציק 30 בדצמבר 2013

הפעם אני חזק איתך, לא מבין מה פאר עושה בעשיריה, לא מבין למה אסתר רוט-שחמורוב בחוץ. היתי שוקל גם להכניס את אלכס שטילוב. ומי שיש לו מקום של כבוד בעשיריה בוא בוריס גלפנד, ושלא יספרו לי ששחמט זה לא ספורט.
בקיצור העשיריה מאוד מוטה לכיוון השגוי. צריך תיקון דחוף.

אלעד 30 בדצמבר 2013

צריך גם עוד כמה כדורסלנים. מסכים לגבי טל ברודי. וצריך אדום אחד. או עמוס פרישמן או מתן נאור – מה אתה אומר, איציק?

איציק 30 בדצמבר 2013

עדי גורדון :-)

יואב דובינסקי 30 בדצמבר 2013

אני לא מחשיב שחמט לספורט כי אין בו אלמנט פיזי מעבר לריכוז. אני לא יכול לבעוט במקומך פנדל. גם אם תגיד לי לבעוט לפינה הימנית למעלה, הבעיטה של שנינו תלויה ביכולת הפיזית השונה שלנו. בשחמט זה לא משנה אם אתה תזיז את המלכה עם היד, עם הפה או תגיד לי להזיז את המלכה בשבילך.

איציק 30 בדצמבר 2013

אני מקווה שתקבל על זה תשובה מאייל סגל, אתה כל כך רחוק מהאמת. היכולת השיכלית והמנטאלית מאוד תלויה ביכולת הפיזית שלך. קרפוב סיפר שהוא קרס פיזית מול קספרוב ואחריה היגיע הקריסה המנטאלית. הוא דיבר על כמה הוא שנא ספורט ולעומתו קספרוב שעסק בפעילות גופנית באופן קבוע.

איציק 30 בדצמבר 2013

שאלה, למה על כדורגלן אפשר לומר שהוא ספורטאי על בגלל יכולותיו המנטאליות ובשל היותו שחקן חכם, גם אם פיזית לא היה משהו (פלאטיני בעולם, שום ושפיגל בארץ) ושחמטאי לא מתאים בשל אותן היכולות. הרי לפלאטיני, שפיגל או לארי בירד מבחינה פיזית לא היו יכולות מיוחדות והם היו די נחותים מכדורגלנים/כדורסלנים ממוצעים אפילו. כלומר ספורטאי על הוא מינון של יכולות פיזיות, מנטאליות, שיכליות (אפילו על מתאגרף אומרים שהוא היה מתאגרף אינטליגנטי, שזה בילתי אפשרי רק מהעובדה שהלך לאיגרוף האינטליגנציה שלו נפסלה). אצל שחמטאי המינון שונה מאשר בכדורגל, שחיה או טקואנדו.

יואב דובינסקי 30 בדצמבר 2013

לא אמרתי שאין משמעות ליכולת מנטלית ואני מזלזל במשחק השחמט או באינטנסיביות התחרותיות שבו. אני טוען שאם היכולת הפיזית של האדם היא לא זו שנמדדת, זה לא ספורט. ובשחמט נמדדת היכולת המנטלית, גם אם כדי לשפר ולחדד אותה צריך לשמור על אורח חיים בריא ולהתאמן. אגב, אני גם מאוד מתקשה עם ספורט מוטורי כהגדרה של ספורט. כי בעיני היכולת של המכונה נמדדת הרבה יותר מאשר היכולת של האדם.

יואב דובינסקי 30 בדצמבר 2013

אני לא מזלזל במשחק השחמט. נקטע לי הלא.

איציק 30 בדצמבר 2013

שכנעת אותי, אני עובר לקרלינג ;)

יואב דובינסקי 30 בדצמבר 2013

איציק יש לי ספוילר בשבילך. אחרי תקופת רוגע בינינו, בפוסט הבא שלי אנחנו הולכים לריב.

איציק 30 בדצמבר 2013

:-):-):-)

oded 30 בדצמבר 2013

לא הבנתי איך חוזק הענף נכנס לשקלול כשבשלישיה הראשונה יש קופץ במוט ושני שייטים….

יואלזיניו 30 בדצמבר 2013

"6: בתור אוהד מכבי נתניה, בימים קשים אלה נחמה קטנה בשבילי היא כניסתו למקום השישי של מוטלה שפיגלר."

למה להתקמצן? שים את מוטלה במקום הראשון ותקבל נחמה גדולה.

איציק 31 בדצמבר 2013

היה אפשר גם להכניס את האחים מכנס, חיים בר, פיזנטי ועוד…
אבל קצת יותר ברצינות, הפוסט שלו, מותר לו לתת הנחות לעצמו, הכניס כולה ספורטאי אחד, ומזה אתה מתלונן. בכול זאת שפיגלר, יכול היה להכניס את צביקה פיק ;)

אחד 31 בדצמבר 2013

אם בניון הוא "הכדורגלן המוכשר בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי", איך מוטלה שפיגלר נמצא מעליו.
כמו כן, לדעתי יש צורך לתת משקל לחשיבות הענף, ומכיוון שכדורגל הוא הענף הראשון בחשיבותו בארץ, המקום הראשון צריך ללכת לכדורגלן.

אלעד 31 בדצמבר 2013

תלוי מאיזה כיוון מסתכלים. אם אתה מדבר מבחינה הישגית, לא צריך להיות אף כדורגלן ברשימה.

אחד 31 בדצמבר 2013

אני לא חושב שזה נכון להסתכל רק על הישגים.
אליפות עולם/מדלייה אולימפית בענף זניח כמו שייט זה אולי הישג מכובד, אבל זה הישג בענף שלאף אחד לא אכפת ממנו.
כדורגל הוא ענף חשוב בהרבה,ולכן גם הרבה יותר קשה להצליח בו. בנוסף מדובר במשחק קבוצתי וההישגים לא תלויים רק בשחקן.

אלעד 31 בדצמבר 2013

אני לא מסוגל לחשוב אפילו על כדורגלן אחד בהיסטוריה של המדינה, שמגיע לו לפאר רשימה של עשרת הספורטאים הגדולים (דגש על ספורטאים). בטח לא השניים שצויינו למעלה. אבל זה הכל סובייקטיבי.

kooti 31 בדצמבר 2013

בעייתי להשוות הישגים בספורט יחידני לעומת קבוצתי, במיוחד בענפים זניחים שהאוכלוסיה בהם קטנה, וזה עיוות את התוצאות פה. לפופלריות של ספורט יש חשיבות גדולה כי התחרות שלך חזקה כנראה בהרבה, כלומר אני בטוח שלברון יכל להיות שחקן הכדוריד הגדול בל הזמנים או משהו כזה ולאף אחד לא היה אכפת. לכן, השיבוצים במקומות גבוהים של שייטים וג'דוקות תמוהים. מענפים קטנים (לא כדורגל, כדורסל, טניס) צריל להכניס רק הישג יוצא דופן באמת. בנוסף, לטעמי רביבו וברקוביץ עשו קריירות יותר יפות משל בניון כי הם היו בורג יותר מרכזי בקבוצות שלהם בעיקביות רבה יותר.

אלכס (החיקוי) 31 בדצמבר 2013

איתך, למרות ש:
1. זהב אולימפי זה אכן הישג נדיר.
2. שחייה גם גדול (הייתי חייב)

kooti 31 בדצמבר 2013

1. מסכים לגבי הזהב.
2ץ ספורט שמתעניינים בו אחת ל 4 שנים לא גדול

אלכס (החיקוי) 31 בדצמבר 2013

אתה יודע מה, קבל.

כשאני מרכיב רשימות כאלה עם עצמי יש ויכוח אחד שאין לי תשובה אליו: האם מי שהשיג משהו שווה למי שהשיג את אותו המשהו הזה?

על פניו, בטח. כשחופרים קצת, נשאלת השאלה – מה אם הראשון היה בינוני ומטה ואיכשהו זכה באליפות, והשני עם כישרון של פודיום אולימפי בקושי גירד אליפות בארץ?

התשובה שלי, לעצמי, היא שיש 2 קטגוריות שונות – הישגיות, ומנטאליות.
הקטע שבזמן שעל השיגיות ניתן להתווכח (ענף זניח, תחרות, תקופה שונה, קבוצתי, עזרו לו, קומבינות, רמאויות, תקנות וחוקים), המנטאליות זו אותה אחת שמחפשים. לא רק זה, אלא שיש לי תחושה שלכולם ברור מה היא, אבל קשה לומר בדיוק. זו המנטאליות שמקווים שהספורט יעניק לך, וזו המנטאליות שהספונסרים אוהבים.
רוצה לומר שכשאני מודד ספורטאים אני מדרג אותם לפי הקרבה שלהם למנטאליות הזו.

נ.ב.
אני הכי אוהב את הטיעון שמכשיל לי הרבה דיונים פנימיים – ומה אם כל אנשי העולם היו רק בשייט, והוא עדיין היה השייט הכי טוב. מה אם באותה שנה הוא היה עד כדי כך טוב? אבל הוא בשייט והשיג כל מה שאפשר להשיג… אז בגלל שזה ענף זניח הוא ספורטאי פחות טוב?

רפאל זר 31 בדצמבר 2013

הכותב זה פסבדונים של אבי רצון נכון ?
מחפש לעורר פרובוקציות => דיון ער…
או שזה מישהו שנולד בשנות ה – 90 ??

לא מצליח לראות סיבה אחרת איך אסתר רוט-שחמורוב לא בטופ…

מחוץ לעשיריה ???
איזו בורות…

רפאל זר 1 בינואר 2014

ואגב גל פרידמן ל ע ו ל ם לא זכה באליפות ישראל לאופני הרים…יש שלושה מקצים – עלית, מאסטרס וספורט. ולכול מקצה יש פודיום נפרד..אפילו אני עמדתי בראש פודיום באופני הרים ב2002 או 2001… אלוף ישראל ב 2005 הוא רותם ישי.
גל בכלל לא השתתף באליפות 2005. הוא השתתף באליפות כביש וסיים במקום 12 במקצה המסטרס.

נבות גולן 1 בינואר 2014

חברים, שמעתי את הביקורת, ולגבי אסתר אפילו מסכים. אם בתגובות שלכם חלק אומרים להוציא כדורגלנים וכדורסלנים, וחלק כותבים למה הם לא במקומות הראשונים כנראה שהאיזון שמצאתי הוא לגיטימי. עם כל הכבוד לשמות כמו מתן נאור, עדי גורדון ואפילו גלפנד אני לא באמת אתייחס. מקום 11 בנשים בשנות ה2000 גובר על עמוס. שטילוב היה התלבטות ענקית שנותרה בחוץ מהסיבה שיש לו עוד המון מה לתת וכנראה שיגיע למקומות גבוהים ברשימה. בכללי הקונצזוס היחיד בביקורות הוא אסתר, והשמות שעולים שלא הכנסתי חוץ משטילוב לדעתי לא רציניים.

אלעד 1 בינואר 2014

הרשימה שלך מאוד מוטית ל-20 השנה האחרונות, ואפילו ל-10 השנים האחרונות. ברור שכל רשימה כזו היא סובייקטיבית, וכל ויכוח הוא עקר. יש כאן לפחות 4 שמות שלא שייכים (הטניסאים והכדורגלנים). אם כבר טניסאי זה חייב להיות מנסדורף, או אפילו שלמה גליקשטיין שהיה סוג של פורץ דרך. שחמורוב וברודי חייבים להיות. אם אתה חייב להכניס כדורגלן יש עוד כמה שמות שנכנסים לדיון. וגלפנד הוא כן שם לגיטימי (מתן נאור סתם נאמר בצחוק, מבלי לפגוע בכבודו היקר).

נבות גולן 1 בינואר 2014

כמובן שאני אובייקטיבי עד גבול מסוים לכן לא אתווכח, רק אגיד שחלק מהתגובות לקחתי וחלק פחות. ביום אחר ומחשבה נוספת יש מצב שהייתי שם את אסתר וברוך חגאי במקום טניס וכדורגלן. מחשבות?

Comments closed