הגזימו קצת עם הבטיחות, בכל זאת מדובר בנהגים לא רעים (אסף שלום)

 

יש לי ידידה שחיה בקנדה. תמיד אני שואל אותה איך היא בוחרת לגור במקום כל כך קר והיא עונה שהקיץ בקנדה נפלא וחם. אתמול התאוריה הזאת לא ממש עבדה. הגראנד פרי הקנדי הוזנק על ידי מכונית הבטיחות ואחר כך הופסק למשך כמעט שעתיים, עד שהגשם הואיל בטובו להפסיק והמסלול החל להתייבש.

אחרי כשלוש שעות של המתנה קיבלנו מירוץ ומי שלא נרדמו נהנו מאוד. היה אחלה מירוץ עם דרמה עד השניה האחרונה. אבל לפני המירוץ ברצוני להתעכב רגע על נושא מכונית הבטיחות.

אוהדי פורומולה 1 אוהבים גשם. הגשם מכניס אלמנט בלתי צפוי למירוץ ויתרונו המרכזי שהוא מבדיל את הגברים מהילדים. לא הרבה נהגים יכולים להיכנס לקטגוריה של נהג גשם מעולה. כמובן שבראש הרשימה עומד אירטון סנה, ומי שרוצה להבין על מה מדובר שיצפה במרוץ במונקו 1984.

אבל בשנתיים האחרונות ה-FIA גונב לנו את מירוצי הגשם. בשם הבטיחות החלו להזניק מירוצים תחת מכונית הבטיחות, מה שמוציא את העוקץ מהזינוק (החלק הכי יפה במירוץ) ובמשך הקפות רבות, רבות מדי, מכונית הבטיחות נשארת על המסלול ללא הצדקה.

הגדילו לעשות אתמול בקנדה. המסלול כבר החל להתייבש, הנהגים החלו לשקול מעבר לצמיגי ביניים, אבל הקהל המשיך לצפות בשיירה של מכוניות מזדחלות, במונחי פורמולה 1, המרצדס הכסופה. זה רצח מירוצים.

אני בעד בטיחות, אבל לא צריך להגזים. מדובר בנהגים הטובים בעולם, שאמורים לשלוט במכונית גם במצב של גשם. ראינו בעבר מירוצים יותר גשומים שהתנהלו באיטיות אבל ללא הפסקה יזומה. ראו מונקו 1996 + אוליבר פאניס.

אז בנוסף לנהגים סטריליים אנחנו מקבלים מירוצים נטולי עוקץ, ולמרות זאת המסלול החצי יבש חצי רטוב עשה את העבודה במונטריאול וקיבלנו דרמה נפלאה. ג'אנסון באטן האנגלי, שהידרדר כבר עד למקום האחרון, הצליח לנצח בעזרת צמיגים, אסטרטגיה (ומכונית הבטיחות, שהוקפצה כמה וכמה פעמים בעקבות תאונות).

הקטע המלהיב במיוחד התפתח עשר הקפות לסיום, ובו מאבק אדיר על מקומות 1-4, שכלל עקיפות של באטן על וובר ושומאכר, צמצום פער גדול בזמן קצר מהמוביל וטל, והפעלת לחץ על הגרמני שקרס בהקפה האחרונה ועשה טעות שעלתה לו בניצחון. עד לאותו רגע אלוף העולם הצעיר לא עשה טעות אחת ונהג מירוץ מושלם.

זה לא משנה הרבה את המאבק האליפות, לסבסטיאן ווטל יתרון עצום על באטן, וובר, המילטון ואלונסו, אבל זה נותן לאוהדים תקווה שלא הכל סגור במאבק העונה ועוד יתכנו מאבקים על נצחונות ואולי אפילו על התואר. אחרי הכל, אף אוהד פורמולה 1 לא רוצה לראות את המאבק מוכרע ביולי, כשהעונה נגמרת בנובמבר.

ועוד כמה מילים טובות:

לואיס המילטון. הבון טון העונה זה להשמיץ אותו. פזיז, אידיוט, מופרע. אבל אני אוהב נהגים כאלה, שמנסים כל הזמן למצוא את הפירצה ולעקוף. אני לא מאוהדיו של הבחור, ובכל זאת הייתי רוצה לראות עוד כמה כמוהו על המסלול.

מייקל שומאכר. לפני כמה מירוצים כולם כבר הספידו אותו, אבל השועל הזקן מוכיח שמה שהוא שכח יש כאלה שלעולם לא ילמדו. אתמול הוא נתן תצוגת נהיגה מעולה ורק בקצת החמיץ את הפודיום.

המפגש של חברי אתר פורמולה 1 הישראלי בטמפל באר, למרות הדגל האדום שהפסיק את המרוץ לשעתיים, סיפק אווירה נהדרת.

השידור של ערוץ הספורט – הכימיה בן דובי מילר (איש דה באזר!) לבועז קורפל, כבר בשידור המשותף הראשון, עובדת יפה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

ניצחון תרבותי
מין מיוחד

3 Comments

איתן בקרמן 13 ביוני 2011

העיקר שדפקו את הגרמני בסוף. מה לעשות, זה חשוב בכל תחום (לא כולל נוביצקי כמובן)

אסף 14 ביוני 2011

היית צריך לראות איך השתוללתי משמחה כשבאטן עקף. לא אוהב נהגים גרמנים.

גמל (סתם גמל) 14 ביוני 2011

זה בעיקר מעצבן כשרואים איך התנהל מירוץ המוטו גי.פי בסילברסטון

Comments closed