סיפור על אהבה וחושך – שחר דלאל

הסיפור של אנדרה דוקינס

רק היום, 3 שנים אחרי, מסוגל אנדרה דוקינס (Andre Dawkins) לדבר על הכול. ראיונות פתיחת העונה היו חודרניים ומקיפים, אך בגילוי לב הוא סיפר לכתבים שבאו לראיין אותו את שעבר עליו בשנים האחרונות. איך משחק כדורסל אחד שינה לו את החיים ובעיקר איך הכול התחיל לקרוס.

*

אנדרה נולד בווירג'יניה, להורים שהתגרשו כשהיה בן 7. בניגוד למשפחות לא מתפקדות רבות בארה"ב, אנדרה נשאר עם אביו שהתחתן עם אישה אחרת וזכה לחיי משפחה מלאים.
רק בגיל 10, לאחר 5 שנים שלא נפגשו, נסע אנדרה לפגוש את אימו באוהיו. בביקורו גילה אנדרה מחדש את אחותו הגדולה (לא מאותו האבא) לייסי. אנדרה ולייסי הפכו באופן מיידי לחברים הכי טובים, הם נהגו לנסוע אחד לשני בקצב גובר והולך, להעביר שעות ביחד ולדבר על הכול – אי אפשר היה לפריד ביניהם. "כל פעם שהיא הייתה נכנסת לחדר הייתי מחייך" אמר אנדרה.

כדורסל תמיד בא לו בקלות – אם היה מדובר במשחק בחצר, בשכונה או בזריקת גרביים מלוכלכות לסל הכביסה – אנדרה תמיד היה הטוב ביותר. בכיתה י' הוא היה השחקן המחוזר ביותר במדינת וירג'יניה ודורג ע"י ESPN כשחקן ה-10 בטיבו בשנתון שלו. האתלטיות שלו והקליעה המושלמת לא נתנו לאף אחד להתעלם ממנו והצעות התחילו לזרום. 2 מהמכללות הגדולות באזור, מרילנד וג'ורג'טאון, הציעו לו מלגה מלאה, אך אנדרה סירב והחליט שהוא מחכה וינסה למלא את הבטחתו לאביו – אוהד דיוק מושבע – שאת קריירת המכללות שלו הוא יעשה במכללה האהודה על אביו.

*

ההצעה ממאמן דיוק, מייק ששבסקי, לא איחרה לבוא. אנדרה היה השחקן שהם חיפשו, שוטינג גארד שעתיד למלא את התפקיד שמילאו אגדות דיוק, ג'יי ג'יי רדיק וג'ון שאייר, לפניו. אנדרה, שכ"כ שמח להצטרף, הקדים את סיום התיכון בשנה על מנת שיוכל לעזור להם בהקדם האפשרי.
כבר במשחקו הרביעי הוא קלע 20 נק' ובמשחק שלאחריו הוא קלע 11 נגד קונטיקט החזקה. "הוא לא משחק כמו שחקן בשנתו הראשונה" אמר ששבסקי, "הדברים שהוא עושה הם פשוט מדהימים" התלהב כוכב הקבוצה שאייר, "אין במדינה פרשמנים (שחקני שנה ראשונה, ש.ד) שעושים את הדברים שהוא עושה, הוא פשוט מיוחד, הוא הולך להיות סופרסטאר" התפייט שותפו לחדר ראיין קלי (שחקן הלייקרס).
העתיד נראה מבטיח.

*

ג'ורדן דווידסון היה שחקן אימונים בדיוק, שחקני אימונים הם שחקנים שלא קיבלו מלגה אבל נכללים בסגל הקבוצה (נערי פוסטר). ג'ורדן לא היה שונה מאף אחד שקדם לו, הוא פשוט נהנה להיות עם הקבוצה ולהיכנס בשניות האחרונות כדי לתת כבוד לשחקן שהחליף. כשנכנס בתחילת שנת 2010, לאחר 9 דק' בלבד במחצית הראשונה במשחק נגד ג'ורג'יה טק, הרבה מאד גבות הורמו באולם. המשחק הסתיים, 'הספסל התרוקן', אבל אנדרה לא עלה לשחק – העיתונות זיהתה שיש פה סיפור.
הם התחילו לחקור מדוע מאז המשחק בפנסילבניה לא שיחק אנדרה יותר מ-20 דק', איך הדקות שלו צונחות באופן דרסטי ואיך בכלל זה קורה לשחקן שהיה אמור להיות שחקן מוביל. מאמן דיוק לא נתן שום סימן שקרה משהו: "השחקנים ששיחקו היום אלה השחקנים שהגיע להם לשחק" אמר לאחר המשחק, "אנחנו משחקים כמו שאנחנו מתאמנים, מי שיתאמן קשה ישחק".
דיוק שיחקה באותה עונה בצורה חלומית, העונה המופלאה נגמרה באליפות והשאלות בנוגע לאנדרה פחתו. העיתונות ייחסה את זה לחוסר הבגרות שלו – סוגיה שתמשיך ותעלה בשנתיים הבאות כשלא יצליח לממש את הפוטנציאל שלו.

אנדרה היה אמור להתחיל את שנתו האחרונה במכללה כשחקן חמישייה. דיוק של השנה שעברה הייתה קבוצה כישרונית ומנוסה אך 'קצרה', ולאנדרה היה אמור להיות בה תפקיד חשוב. אם כך, תארו לעצמכם את תדהמת האוהדים כאשר יצאה ההודעה על דבר עזיבתו "מסיבות אישיות" ובהמשך התברר שאינו צפוי לחזור לקבוצה.

*

בעונתו הראשונה של אנדרה (2009/10), 10 ימים אחרי אותו משחק נגד קונטיקט, קיימה דיוק משחק נגד מכללת סיינט ג'ון מניו יורק. סיינט ג'ון (או יוחנן, בעברית) הוא השליח היחיד של ישו אשר מת במוות טבעי, לפעמים המציאות יכולה להיות אירונית.
אמו ואחותו הגדולה החליטו לנסוע לראות את הילד מגשים את החלום שלו, גם תחזית מזג האוויר של אותו היום לא גרמה להן לחזור מההבטחה שנתנו לו. בערך באמצע הדרך, מיד לאחר הדוכן של כביש האגרה, נתקלה האם בכביש מכוסה קרח ונכנסה לסחרור. היא פגעה ב-2 מכוניות לפחות לפני שהתהפכה.
בסיום המשחק, מיד לאחר עוד ניצחון משכנע, נכנס אביו של אנדרה לחדר ההלבשה וסיפר לו שלייסי הייתה מעורבת בתאונת דרכים.

מאמן דיוק מייק ששבסקי נכח בהלוויה, הוא ביקש ממנו לקחת את הזמן ולהחלים. אנדרה, שלא ידע כמה "הזמן הזה" צריך לקחת, התייצב כבר במשחק הבא.
בהתחלה נראה שזו היתה ההחלטה הנכונה, אנדרה שיחק טוב – הוא אפילו עזר לדיוק בכמה מצבים קשים במהלך מסע האליפות – וההתעסקות בכדורסל גרמה לו לכהות את הכאב. מעטים שיערו שזה השקט שלפני הסערה.

*

אנדרה לא שיתף את איש בכאב שלו, לא את אימו, שהאשימה את עצמה במקרה, לא את חברו הטוב קלי ולא את צוות האימון. "טיאטאתי את הבעיות מתחת לשטיח" מספר אנדרה, "הבעיה היא, שבסוף הגיע היום שהייתי צריך לנקות את זה".
בסיום עונתו השלישית במכללה הוא זומן למשרדו של ששבסקי. המאמן סיפר לו שהוא לא ישחק את שנתו האחרונה בדיוק: "אנחנו נכבד את כל ההתחייבויות שלנו אליך – אתה תוכל לסיים את לימודיך בדיוק, אבל קודם כל אתה חייב לטפל בעצמך. זה לא משהו שצוות האימון יכול לעזור לך בו". ששבסקי הפנה אותו לבתו לינדי פרשר (Frasher), פסיכיאטרית קלינית, והבטיח לנסות לעזור לו למצוא מכללה שתיקח אותו בשנה שלאחר מכן.

בפגישה הראשונה נתנה לו פרשר למלא שאלון כשבסיומו הסבירה לו שיש לו דיכאון קליני.

*

בפעם הראשונה מאז שנגע בכדור, לא רצה אנדרה לשמוע על כדורסל, הוא כעס. הוא עבר לגור מחוץ לאוניברסיטה עם אימו והמשיך להיפגש עם פרשר. הוא המשיך ללכת לשיעורים, התחיל לשחק גולף ואפילו החל ללמוד מוסיקה. הוא לא נפגש עם חבריו לקבוצה ואפילו לא ראה אותם בטלוויזיה. הוא עשה את הכול כדי להתרחק.

הזמן שחלף, הפגישות הקבועות והטיפול התרופתי שקיבל, החלו להשפיע – בפעם הראשונה אחרי שנים הוא חש הקלה. ב'סניור דיי' (יום ההוקרה לשחקנים בשנתם האחרונה, המשחק הביתי האחרון בעונה הסדירה) הוא כבר היה נוכח ביציע. תחושת ההחמצה גרמה לו לחשוב שוב על כדורסל. הוא החל לעבוד עם מאמנים אישיים והתייחס לאימונים כאילו הם משחק ("אפילו נתתי כיפים לחברים דמיוניים אחרי קליעות עונשין מוצלחות" אמר).
בסיום העונה הוא ניגש לעוזר המאמן סטיב ווג'קאוסקי ושאל אם יקבלו אותו לקבוצה בשנה הבאה.

*

באפריל האחרון הוציאה הקבוצה הודעה כי דוקינס חוזר לשנתו הרביעית האחרונה במכללה. כשלקח את החולצה של חברו הטוב קלי (מס' 34) במקום החולצה הישנה שלו (מס' 20) ואפילו גבה ב-2 ס"מ בשנה הזו, היה ברור שמדובר באדם חדש. "חזר לו הניצוץ" אמר ווג'קאוסקי בתחילת העונה.

לא מדובר בסיפור סינדרלה קלאסי. אנדרה לא חזר לחמישייה והוא כבר לעולם לא יהיה השחקן הדומיננטי שציפו ממנו כשהגיע לדיוק, אבל הוא כבר הספיק לנפק כמה רגעי קסם: 20 נק' ב-15 דק' נגד מכללת פיטסבורג שהבטיחו ניצחון או 3 שלשות רצופות בסיום משחק החוץ נגד סירקיוז שהכניסו את המשחק להארכה.
אנדרה דוקינס חזר.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

בייסבול ביפן - אמיר אשכנזי
"אני יודע יותר טוב מהמאמן"

24 Comments

אדם בן דוד 3 במרץ 2014

מרגש, תודה.

עמיר 3 במרץ 2014

מעולה ומאוד מאוד מעניין.
הלוואי שיהיו פה יותר פוסטים על כדורסל.

רוי 3 במרץ 2014

מעניין ומרגש.

avri 3 במרץ 2014

Fantastic

Amir A 3 במרץ 2014

שחר, יש איזה סיכוי שנקבל סקירה קטנה לקראת הטורניר הקרב?

שחר ד. 3 במרץ 2014

בהחלט, אני אכתוב אחת יותר קרוב לטורניר כשדברים יתחילו להתבהר.

red sox 4 במרץ 2014

נהדר.
בינתיים אתם מוזמנים לפה, איפה שהאקשן האמיתי בשבועות שלפני הטורניר: http://espn.go.com/mens-college-basketball/bubblewatch

אמיר ברמן 3 במרץ 2014

אחלה סיפור בנאדם. מאוד מפתיע היעדר הטיפול הפסיכולוגי לשחקן מיד אחרי התאונה. כדורסל הקולג'ים בארה"ב מתנהל במובנים מסוימים כענף מקצועני, על אף שרשמית אינו כזה, מה שמגביר עוד יותר את התהיה בדבר חוסר הטיפול בשחקן.

שחר ד. 3 במרץ 2014

לא ציינתי את זה אבל דוקניס היה מתבודד גם לפני המקרה הזה. הוא תמיד אהב להיות עם המשפחה מאשר לצאת לשחק עם החברים ובהרבה מקרים להתבודד, בגלל זה בהתחלה לא ייחסו לזה הרבה חשיבות.
בהמשך ששבסקי, שכנראה זיהה שיש שם משהו מעבר, עשה איתו כמה שיחות כדי לנסות לפתור את הבעיה (אבל נתן לו המון מרחב כדי להחליט אם הוא רוצה לקבל טיפול או לא). נראה לי שבפעם האחרונה הם הרגישו שאין כבר ברירה.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 3 במרץ 2014

הוא עזב את התיכון שנה קודם כי דיוק נשארו עם שני גארדים על מלגה (סמית ושאייר). הנדרסון עזב מוקדם, פוציוס חתם בזאלגיריס ואליוט ווליאמס ביקש לעבור לממפיס כי אמא שלו היתה חולה. ששבסקי ביקש ממנו לעזוב את התיכון שנה קודם (הוא היה מספיק מבוגר לעשות את זה) ואני חושב שהוא האשים את עצמו בעיקר בגלל זה.

הוא התנתק מהקבוצה שנה שעברה כי הוא אמר שיהיה לו קשה להיות חלק מהקבוצה אבל לא לשחק אבל אחרי כמה זמן הוא הגיע למשחקים וישב בשורה השניה וזכה לעידוד מהקהל. הוא ואבא שלו תמיד אמרו שהוא יחזור, אמא שלו טענה שהוא ינצל את התואר מדיוק ויחפש עבודה.

בכל מקרה הוא ניצל את השנה לעבוד על עצמו ולמרות שהוא כמעט ולא שיחק בשבועיים האחרונים הוא מוסיף המון לקבוצה.

שחר ד. 3 במרץ 2014

אלון,
כמו שציינתי, הוא הקדים את סיום התיכון כדי לעזור לקבוצה (מהסיבות שאתה ציינת). בארה"ב, ניתן להקדים את היציאה שלך לקולג' ללא קשר לגיל, אך יש מספר דרישות אקדמיות שצריך לעמוד בהם. בשנים האחרונות, בד"כ ההקדמה נועדה לאפשר יציאה למקצוענים מוקדם יותר (אנדרו וויגינס וביל ווקר הם דוגמאות מהשנים האחרונות).

ששבסקי הבהיר לו שהוא לא ישחק בדיוק, לא בעונה הקודמת ולא בנוכחית – ההחלטה לעזוב הייתה של הצוות המקצועי ולא שלו. עפ"י הדיווחים ההחלטה על חזרתו נפלה באזור חודש אפריל, לאחר סיום העונה הקודמת לאחר פניה של דוקינס אליהם, כשהם כבר התחילו להתכונן לעונה בלעדיו.

Amir A 3 במרץ 2014

למה ששבסקי החליט שהוא לא ישחק בקבוצה?

שחר ד. 3 במרץ 2014

בגלל הבעיות שלו, הגישה שלו כלפי הקבוצה לא הייתה טובה (בלשון המעטה) – לא כ"כ היה אכפת לו מהתוצאות על המגרש או מההצלחה של החברים שלו (גם של עצמו למעשה).
בשיחות שלהם הם דיברו על זה (יותר ששבסי, כי דוקינס בעיקר שתק) ובשלב כלשהו ששבסקי החליט להוריד את הגרזן בתקווה שזה יעורר אותו.

בהקשר הזה, אני ממליץ להסתכל על הסרטון שעשו ב"ספורט אילוסטרייטד" (אם הייתי יכול הייתי מכניס אותו בסוף הפוסט), הדקה הראשונה מספרת את זה בדיוק:
http://sportsillustrated.cnn.com/video/ncaab-video/20131115/andre-dawkins-duke-the-path-to-healing.sportsillustrated

אלון 3 במרץ 2014

שחר זה לא מדויק. ההודעה היתה שהוא עושה שנה חופש וחוזר אח"כ. הסיפורים על גמר עם כדורסל הגיעו מאמא שלו. הוא עבד המון בחדר כושר בשנה הזאת כי היה ברור לו שהוא חוזר. שיצאה ההודעה חשבו שהוא רוצה לעבור למכללה אחרת ואז הוא הודיע שזה רק חופש והוא יחזור לדיוק. אני קורא כל יום אנשים שמסקרים את הקבוצה וזה היה ברור לכולם שהוא חוזר.

שחר ד. 3 במרץ 2014

לכל אורך הדרך דיברו על זה שהוא אולי יחזור לקבוצה בשנה הבאה – זה נכון (גם לי אישית הייתה הרגשה שהוא יחזור, והעובדה שלא עבר חיזקה את זה). עם זאת, הדיבור היה בעיקר של העיתונאים (והמשפחה) ולא של הצוות המקצועי.
לפי הדיווחים של הצוות המקצועי בתחילת העונה, הם הסבירו שההחלטה שהוא יעזוב הייתה סופית ורק לאחר שראו את השינוי שעבר החליטו להחזיר אותו.

אלון 3 במרץ 2014

לדעתי יש סיכוי. הם נכנסים לכושר בזמן הנכון ויש להם שני כוכבי על.

שחר ד. 3 במרץ 2014

ד"א יכול להיות שאתה היחיד מקוראי וכתבי האתר שאוהד דיוק? :)

אלון 3 במרץ 2014

בטוח האוהד היחיד.
היו משחקים שנה שעברה שהוא ישב מאחורי השחקנים ליד המנג'רים של הקבוצה, זה לא היה קורה אם זה לא היה ברור שהוא חוזר. הצוות יכול לספר סיפורים אבל יום אחרי שנגמרה העונה שעברה כבר כתבו על זה שהוא ישחק שנה הבאה.

שחר ד. 3 במרץ 2014

השנה אני אתכם לחלוטין, רק צריך לקוות שהגבוהים יספקו את הסחורה במאני טיים…

אלון 3 במרץ 2014

משום מה יצאתי משתמש אנונימי

יהודה 3 במרץ 2014

מדהים-הלואי שיחזור ויהיה מה שהוא היה מלכתחילה

אריאל גרייזס 4 במרץ 2014

אחלה סיקור, כל הכבוד על הכתבות על כדורסל מכללות. עכשיו שהסאן דבילז שלי יכנסו לטורניר (יש להם אפילו שחקן ישראלי..)

שחר ד. 4 במרץ 2014

אכן, איגור קלושוב.

הוא אמור להיות הכוכב הראשון שיוצא מהאקדמיה של האיגוד. הוא התחיל את העונה בצורה טובה אבל נחלש ויצא מהחמישייה (היו לו אפילו משחקים שהא לא שיחק). בשנה הבאה הוא אמור להיות גורם יותר משמעותי.

משיח 4 במרץ 2014

אחלה כתבה, מצטרף לבקשה לעוד כתבות על כדורסל מכללות וכדורסל בכלל

Comments closed