לקראת הגמר – יוחאי שטנצלר

200px-Brazil2014

 

הילדים גדלו

לעיתים נוטים ליחס יותר מדי משמעות וניתוחים להצלחה במונדיאל. פרויקטים לאומיים קמים ונופלים על חודש אחד מרוכז של כדורגל נבחרות בתום עונה מעייפת, בטורניר שיש בו הרבה מאוד השפעה לגורמים חיצוניים כמו הגרלה נוחה, טעויות שיפוט וניצחון בפנדלים.

אבל לפעמים כשמסתכלים על הדברים לאחור, מגלים שלא הכל מקרי, והיסודות לגמר הזה הונחו כבר לפני כמה שנים. ואולי בעצם למזל כן יש תפקיד – חשוב מאוד שהמונדיאל יגיע בדיוק בשלב הנכון בקריירה של השחקנים.

עברו את מבחן בוזגלו

לא פחות מ-6 שחקנים שפתחו בניצחון ההיסטורי של גרמניה על ברזיל בחצי הגמר, פתחו גם בגמר היורו לצעירות ב-2009. נוייר, הומלס, הובדס ובואטנג בחוליה האחורית, אוזיל וחדירה בקישור. גרמניה הביסה בגמר 0-4 את אנגליה והניפה את התואר עם אחד הסגלים המרשימים ביותר באליפות. שני שחקנים נוספים שפתחו מול ברזיל – טוני קרוס ותומאס מולר, אולי הטובים ביותר בסגל הנוכחי של גרמניה, היו בגיל המתאים אבל אפילו לא זומנו לסגל של הורסט רובש. שני המחליפים הקבועים – אנדראה שורלה ומריו גצה, גם כן יכלו לשחק בנבחרת הזאת וגם כן לא זומנו. ארבעתם קצת צעירים יותר, גצה אפילו הרבה יותר צעיר.

זה אומר שהסגל הנוכחי של יוגי לב מבוסס בעיקר על ילידי 86-89 ולא סתם הם דורסים כל דבר שזז. גם היום וגם אז. בעצם, בדרך של גרמניה לזכייה בתואר ב-2009 הייתה נבחרת אחת שלא נכנעה לגרמנים. הייתה זאת נבחרת ישראל. 2-2 במשחק הראשון ו-0-0 בשני נתנו הרבה כבוד לישראלים שסיימו במקום השני בבית ועלו לפלייאוף שם הפסידו לאיטליה. אז גרמניה ממשיכה אולי לזכייה באליפות העולם, וישראל, עם דור מוכשר מאוד, אתם יודעים כבר.

אותה גברת, אבל האדרת

עוד לפני מונדיאל 2010 סימנו בארגנטינה את המונדיאל הנוכחי כפוטנציאלי לזכייה. הם ידעו שם שהדור המוכשר יהיה במונדיאל הנוכחי באזור גיל 27-28, בדיוק בגיל הנכון ובמונדיאל ביבשת אמריקה עם תמיכה של עשרות אלפי אוהדים.

אנחל די מריה, קון אגוארו, סרחיו רומרו ואבר באנגה היו שם כשארגנטינה זכתה באליפות העולם עד גיל 20 ב-2007 ולא מעידים על הכלל אבל לא פחות מ-10 שחקנים שזכו במדליית הזהב ב-2008 הם חלק מהסגל הנוכחי שהגיע לגמר. כל הכוכבים שם, אבל גם גאראי, זאבלטה, גאגו ולאבציץ

אין ספר שהסגנון השתנה. ארגנטינה הצעירה הייתה התקפית ונהדרת כיאה לנבחרת שמשחקים בה די מאריה, אגוארו ומסי. גם עכשיו היא צריכה להראות טוב יותר, למרות שהשניים הראשונים לא כשירים וחוץ מהם אין לארגנטינה באמת כוכבים יצירתיים כמו פעם. ועדיין, ההצלחה של ארגנטינה מלמדת אותנו אולי שהדבר החשוב בנבחרות זה לרוץ לאורך שנים עם הרכב דומה, עם שחקנים שמכירים אחד את השני ומתואמים מספיק בכדי למלא כל משימה.

הלקח של ברזיל

הברזילאים מעולם לא זכו במדליית הזהב האולימפית בכדורגל, כשהפאשלה הייתה גדולה מתמיד במונדיאל האחרון כשהפסידו למקסיקו בגמר. אלא שבשנת 2009 כשגרמניה זכתה באליפות אירופה עד גיל 21, ברזיל הניפה את גביע העולם עד גיל 20. שנתיים לאחר מכן היא הפסידה רק בפנדלים בגמר לגאנה.

אז למה ההצלחה הזאת לא תורגמה במונדיאל הנוכחי? אפילו לא שחקן אחד מאלו שזכו ב-2009 לא נמצא בסגל של סקולארי. השמות גם לא מוכרים. ב-2011 הופיעו רק ויליאן, הנריקה ואוסקר כשהאחרון היה היחיד שקיבל צ'אנס אמיתי בטורניר. בברזיל הרבה פעמים יש סיפורים על זימונים לא כשרים של שחקנים לנבחרות השונות. יכול להיות שזומנו אז שחקנים שלא היו צריכים לקבל זימון, יכול להיות פשוט שהשחקנים הללו פשוט לא היו מספיק טובים או עם אופי מספיק חזק, אבל מה שבטוח – המשכיות לא הייתה שם, וככה זה גם נראה.

אין ספק שבברזיל יצטרכו להתחיל מחדש וזה חייב לקרות דרך הנבחרות הצעירות ואם כבר אז דרך הטורניר האולימפי בעוד שנתיים. עמידה בציפיות כשהנבחרת פייבוריטית, משהו שבברזיל לא עשו לאחרונה. אלא שהכל היה קל יותר אלמלא הטורניר האולימפי יערך בריו.

אחרי חרפת המינייראו הברזילאים יהיו צמאים לתואר מקומי, למרות שטורניר אולימפי לא משתווה למונדיאל אבל בברזיל יאחזו במה שאפשר, למרות שעדיין הם לא יאמינו בנבחרת. הלחץ על הכתפיים של הצעירים הברזילאים יהיה דומה לזה שהרגישו הסלסאו במהלך הטורניר הזה, וזאת לא נשמעת כמו התחלה טובה לדור החדש שאמור להרים בחזרה את הכדורגל הברזילאי.

ואם פרידה
טיימינג זה הכל

13 Comments

LOVERPOOL 13 ביולי 2014

ניתוח מצויין מזווית מעניינת. נהניתי
תודה!

אריק האחר 13 ביולי 2014

יופי של טור
בגרמניה תמיד ידעתי שיש סדר אירגון והמשכיות.
העסק כמעט ברמה מדעית
שיטות אימון מאמנים תזונה ובדיקה מדוקדקת
של כל פרט שולי ככל שיהיה.
ארגנטינה הייתה דווקא נראית לי כאחרונת הנבחרות
שיש בהם המשכיות אולי בגלל שאני לא עוקב אחרי
נכדורגל הארגנטיני ברמת הליגה.

עידוקוליס ליפשיץ 13 ביולי 2014

אולי אתה קצת מבלבל בין סיבה לתוצאה.
זה אמנם נכון ששחקנים כמו אגוארו, מסי, רומרו, גאראי ודי מריה, לדוגמא משתפים פעולה כבר הרבה שנים ברציפות בנבחרות השונות.
אבל הסיבה היא שבכל זמן נתון הם הכי טובים. חוץ מרומרו, הוא פשוט תמיד מקבל זימון והאדם יבין למה הדינוזאורים נכחדו לפני שיסבירו את זה.
אבר בנגה, אגב, לא כל כך רלוונטי לטור הזה כי הזימונים שלו לאורך השנים היו און-אנד-אוף. קצת בהתאם לעליות והמורדות ביכולת שלו. חצי השנה האחרונה שלו בניואל'ס פשוט הוציאה אותו מהמונדיאל, למרות היחס האוהב בדרך כלל של סאבלה כלפיו. מה שמוכיח שהמשכיות (שוב, חוץ מרומרו) היא תוצאה של יכולת ולא של אסטרטגיה.

בברזיל אין המשכיות בזימונים של השחקנים בעיקר כי אין "דור". לא היתה בשנים האחרונות קבוצה של שחקנים שבכל רגע נתון הכי מגיע להם להיות מזומנים לנבחרת.

שי 13 ביולי 2014

מבדיקה קצרה שערכתי ראיתי כי וויליאן והנריקה לא שיחקו בנבחרת עד גיל 20 בשנת 2011. שיחקו שני שחקנים בעלי שמות זהים, אך לא השחקנים המופיעים עם ברזיל במונדיאל.

יוחאי שטנצלר 13 ביולי 2014

אין ספק שאחת השאלות שעולות מהטור הזה היא האם יש פה באמת עניין של שיטתיות או שפשוט זה עניין של דור שחקנים שמצליח לאורך זמן. בפסקת הפתיחה אכן רשמתי –
ואולי בעצם למזל כן יש תפקיד – חשוב מאוד שהמונדיאל יגיע בדיוק בשלב הנכון בקריירה של השחקנים." – הכוונה כמובן לקבל את השחקן הנכון בגיל הנכון.

מנגד, לגבי ברזיל עצם העובדה שהשיטה היא שונה מראה בעצם שיתכן והיא לא מספיק טובה. שי, סחטיין על הבדיקה, לא ירדתי באמת עד לעומק הזה, אבל זה רק ממחיש את הנקודה עוד יותר.

היסטוריון של ספורט 13 ביולי 2014

טור נפלא ונכון .
זו גם הסיבה להצלחת ספרד 2008-2012 .
אך היתרון הגרמני נובע מכך שהיא נבחרת שיש לה קבוצה וזה דבר נכחד בכדורגל של היום.
הסתכלתי בסגלים של לפני הטורניר סגל ממוצע הורכב מ 18 קבוצות שונות.
היו סגלים ש 23 השחקנים הגיעו מ 23 קבוצות שונות.
פעם זה לא היה ככה .
למשל
נבחרת ברה"מ הגדולה הסתמכה במונדיאל 86 על דינאמו קייב (מחזיקת גביע אירופה למחזיקות גביע ז"ל לאותה שנה …טורניר שהיה נחשב מאד בזמנו …טרם המצאת ,הצ'מפיון , ).
או רומניה שהתבססה במונדיאל 90 ו 94 על סטיווה בוקרשט.
כיום זה ככה כמעט באופן מוחלט החריגים היחידים היו.

בשנת 2010 ספרד שהתבססה על ברצלונה (פיקה ,פויול ,בוסקאטס ,צ'אבי ,אנייסטה ,פדרו וניתן לצרף את פאברגס שאמנם לא היה שייך להם אז …אך גדל עם אותם שחקנים ולא דיברתי על וייה שאצטרף אח"כ).

במונדיאל הנוכחי גרמניה :
שמתבססת על מינכן עם נואייר ,בואטאנג ,לאם ,שווישטנגר ,קרוס ,מולר ,ואפשר לצרף את גצה ואפילו קלוזה עם ניסיון ותיאום מהעבר.
זה התיאום הגדול עושה את ההבדל הגדול.
זאת הסיבה שככלל כדורגל הקבוצות איכותי וטוב מכדורגל הנבחרות.

no propaganda 13 ביולי 2014

זה לא מדוייק. אין הרבה מדינות שדבר כזה יכול לקרות בהן אבל איפה שזה יכול לקרות אז:
5: שחקנים מפיינורד
אנגליה: 5 שחקנים מליברפול כולם בהרכב
איטליה: 6 שחקנים מיובנטוס כולם בהרכב
רוסיה: 5 מצסקא, 6 מדינמו

וזה בנוסף לספרד וגרמניה שכבר הוזכרו.

למעשה כל מדינה חוץ מצרפת שיש לה ליגה גדולה מתבססת על אחת מקבוצות הליגה.

היסטוריון של ספורט 13 ביולי 2014

בכל הכבוד לפיינרד ,לצסק"א ודינאמו הם לא מגיעים לרמות הכדורגל הגבוהות שבנמצא.
במידה פחותה זה נכון לליברפול.
אשר ליובנטוס זה יותר נכון אך זה היוצא מן הכלל.
יתרה מכך לא מספיק שבאופן מקרי 5-6 יהיו מאותה קבוצה.
צריך זהם יהיו הכח המוביל "הבריח התיכון " של הנבחרת.
בספרד לפני 4 שנים מרכז ההגנה ,כל הקישור ופדרו היו בהרכב.
בגרמניה זה יותר בולט השוער ,הבלם ,המגן ,הקשר האחורי ,הקשר המרכזי ,החלוץ המזויף והחלוץ לשעבר.
זה פשוט כל עמדה במגרש…בכל הכבוד לפיינרד וליברפול זה לא אותו דבר.

no propaganda 13 ביולי 2014

ברור שזה לא אותו הדבר מבחינת רמה אבל אתה גם לא מצפה מנבחרת אנגליה או רוסיה להגיע לגמר. בהתחשב בעובדה שיש להן את הייתרון שאת מדבר עליו( ודרך אגב אני מאוד מסכים איתך לגבי זה אם זה לא היה ברור) לא עבד עבורן והן שיחקו לא מתואם למרות שהתבססו על קבוצה מסויימת. באיטליה זה בכלל אבסורד, יש שם 3 בלמים, שוער, פירלו ובנוסף גם את מרקיזיו, הם משחקים באותה השיטה של יובנטוס ועדיין לא הצליחו. וזה למרות שרק לפני שנתיים זה עבר להם מעולה עם אותם השחקנים בדיוק.

היסטוריון של ספורט 13 ביולי 2014

בוא נגיד זאת כך.
לפני הטורניר בדקתי כמה נתונים על הטורניר וגילתי שהעולם "Vשתנה"

הנה מקצת הנתונים
1. סגל ה 23 הגיע בממוצע מ 17 קבוצות שונות.
2.נבחרות גאנה ואלג'יריה הציגו סגל שמורכב מ 23 קבוצות שונות.
3.למעט אנגליה וגרמניה הסגל הורכב מלפחות מספר דו ספרתי של קבוצות (באנגליה וגרמניה הסגל הורכב מ 9 קבוצות).
4. בכל המונדיאל הזה היו רק 9 קבוצות ששלחו לנבחרת בודדת יותר מחמש שחקנים
1-2.מינכן וברצלונה 7 נציגים (עדיין פחות משליש מכלל הסגל).
3-6 ליברפול ,יובנטוס ,דורטמנד ודינמו מוסקבה שלחו 6 נציגים.
7-9 פיינרוד ,צסק"א וקלוב אמריקה (מקסיקו ) שלחו 5 נציגים.

מה הנתונים ובעיקר האחרון אומרים ?
שאין כמעט אפשרות לתיאום .
יתרה מכך לא כל שחקן בקלוב אמריקה או בליברפול היו שחקני הרכב ראשון .
כשמוספים לכך שלא תמיד אותה קבוצה היא המייצגת של קבוצה מצליחה מגלים ש …למעשה מינכן ,ברצלונה ויובנטוס היו היחידות שתאורטית יכלו להעתיק את יכולת הקבוצה לנבחרת.
בברצלונה הקבוצה נחלשה וכך גם הנבחרת.
ביובנטוס אנו מדברים על קבוצה שלפחות העונה נכשלה באירופה ובדרך דומה.
בנוסף יש להוסיף עוד נתון שבליגות של ספרד ,אנגליה ואיטליה הקבוצות הרבה יותר מותשות …בכל הליגות משחקים 38 משחקים בספרד ובאנגליה גם היה מאבק מתיש על האליפות עד הרגע האחרון.
גרמניה יצאה המרוויחה הגדולה מכל הכיוונים.
1. ליגה פחות עמוסה (4 משחקים פחות שאפשרו כרגיל פגרה בינואר ).
2. הליגה שם לא הייתה תחרותית בטח לא בצמרת וזה הקל על העומס.
3. בנוסף הגרמנים מציגים נבחרת בגיל הרבה יותר מתאים והרבה פחות מבוגר מה שמקצין את היתרון .

no propaganda 13 ביולי 2014

ייתרון 4 המשחקים של הגרמניות, היה גם לפני 4 שנים וגם אז היו להם 7 שחקנים בנבחרת. ליברפול שלא השתתפה באירופה שיחקה פחות משחקים מבאיירן בסה"כ.

כל חמשת השחקנים של ליברפול בנבחרת היו בהרכב של אנגליה. ליברפול גם סיימה במקום השני בליגה אז קשה לאמר שהיא לא קבוצה מובילה, לפחות בעונה הרלבנטית.

גם זה שיובנטוס הודחה מליגת האלופות( במשחק הזוי לגמרי) לא אומר שהיא לא טובה.

לגבי המספרים הכלליים, ברור שלנבחרות אפריקאיות או דרום אמריקאיות או אפילו אירופיות מדרג שני לא יהיו הרבה שחקנים מאותה הקבוצה, מהסיבה הפשוטה שהשחקנים הטובים משחקנים בליגות הטובות ואין הרבה ליגות טובות. נבחרות שלמדינה שלהן יש ליגה טובה כן התבססו על קבוצה מסויימת(חוץ מצרפת). 3 מתוך 4 כשלו טוטאלית במונדיאל הזה. ברור שיש סיבות נוספות שבגללן הן כשלו אבל לפחות לפי המונדיאל הזה התזה הזאת לא עובדת(וזה למרות שאני חושב שהיא נכונה). גרמניה נמצאת איפה שהיא נמצאת כי יש להם נבחרת מעולה וטו לא. למעשה הם כל כך טובים שפציעות של רויס, גונדואן, שמלצר בנדר וגומז לא הורידה את הרמה שלה בצורה משמעותית.

כל זה זה כמובן לא מבטיח להם זכייה, לארגנטינה יש הגנה מתואמת למרות שלא משחקת באותה הקבוצה.

היסטוריון של ספורט 13 ביולי 2014

בגדול אני מסכים איתך .
אבל1. גרמניה מצליחה באופן עקבי בזכות זה שהיא פחות נשחקת ..משמעות גודל הליגה היא גדולה מאד וכן החשיבה הגרמנית היותר נכונה מבחינת גילאים ו
ויתור על שחקנים לא מאה אחוז כשירים (גומז).
2. ליברפול /מינכן .
גם אם סה"כ משחקי ליברפול פחות ממינכן (והוא פחות) עצם זה שמינכן הבטיחה את האליפות בגרמניה לפני פגרת ינואר בעוד ליברפול רצה באופן רצחני בשביל לאיים על התואר יצר אצל שחקניה עומס גדול מאד שבא לידי ביטוי במונדיאל.
3. למעט ארבעת הליגות הבכירות כל היתר אמורות להביא את רוב שחקניהן מליגות אלו …הסיבה שלהולנד היו בכלל נציגים רבים מהליגה המקומית היא שילוב של פרישות הוותיקים וכן פציעות של שחקנים בכירים (ווסטרמן מרומא ,ואן דר וארט מהמבורג וואן דר וויל מפ.ס.ז).
גם שחקני צרפת ע"פ רוב מגיעות קודם כל מהליגות הבכירות.
כשהם למשל זכו במונדיאל 98 בהרכב הראשון שיחקו דסאיי ,תוראם ,ליזאראזו ,זידאן ,דשאן וויירה (היה מחליף) מחוץ לצרפת.

יוחאי שטנצלר 13 ביולי 2014

יובנטוס בהחלט מצליחה יותר בגלל החולשה של הליגה האיטלקית וחשוב לזכור שיש לה כוכבים זרים בדמותם של פוגבה, וידאל וטבז. היכרות ותיאום במסגרת הקבוצות בהחלט חשובה ועוזרת, במיוחד למשל בחלק הגנתי. אבל ברור שבעידן הגלובלי זה כמעט בלתי אפשרי לייצר דבר כזה, לכן המשמעות באמת של קבוצתיות ברמת הנבחרות, טיפוח ושיטה לאורך שנים מגילאי נוער, עקביות יחסית בהרכב היא מתכון להצלחה.

Comments closed