העוגה של אלה – יוחאי שטנצלר

GD

 

ישבתי לראות הערב את המשחק של קריית שמונה ואני חייב לציין שחיכיתי כל השבוע לראות את חניכיו של ברק בכר. קשה לא להתאהב בקבוצה הזאת.

לקראת סוף המחצית הראשונה פתאום שמעתי זעקת שבר מכיוון המטבח. מסתבר שאשתי היקרה הכינה עוגה כמנהגה מדי שבוע (כן, זכיתי), אבל שכחה לשים בה סוכר. היא לקחה את זה קשה מאוד, וכל ניסיונותיי להרגיע לא צלחו. היא הייתה הרוסה, עצובה, עצבנית ועם ביקורת עצמית מאוד קשה. לא הצלחתי להבין אותה, אמרתי לה שזה לא נורא, ושפעם הבאה זה יסתדר והיא לא תשכח. זה לא עזר, קיבלתי ממנה את המבט. אבל חזור ליקרה שלי אחר כך.

  • אני מגדיר את עצמי באמת כחולה כדורגל, אבל אני נכנס לטירוף תמיד במפעלים האירופאיים, של כל הקבוצות הישראליות, גם כאלה שאני לא אוהד בארץ. ובמיוחד כשזאת הייתה קריית שמונה. ובמיוחד בגלל שזה היה וובה בראון.
  • פגשתי אותו לפני כמה שנים בתור רואה חשבון מבקר כשהוא היה עושה שליחויות עבור החברה שביקרתי, בזמן שהיה שחקן של הפועל ר"ג מצמרת הליגה השנייה. בקפריסין הוא כבר נראה ממש בעל בית במרכז המגרש, נחוש, שקט וממש לא פראייר. ההתקדמות שלו היא כול המהות של קבוצה כמו קריית שמונה שמאמינה בשחקנים שלה, שולפת אותם מהליגה השנייה או מקבוצות "גדולות" שלא נתנו לשחקנים שלהם סיכוי כמו רועי קהת ואלקיים. ולראות את כל הילדים האלה משחקים בשקט וברוגע מול כוכבי על ושחקני נבחרות בינלאומיות חזקות פשוט מדהים. אני מצדיע להם.
  • הרצון לראות את קריית שמונה גרם לי לעשות משהו שאני ממעט לעשות, להזמין את הערוצים של צ'רלטון. כמחווה לתושבי הדרום, הוט פתחה את כול הערוצים בממיר, חוץ מהערוצים של צ'רלטון שלא ראתה צורך לתת יד ולצאת גדולה. את המשחק של מכבי הם "הסכימו" לשדר בחינם באתר האינטרנט. באמת תודה. וחוץ מזה, מדברים על זה כל פעם, לא אמרנו כבר שהקבוצות הישראליות באירופה ישודרו בערוצים פתוחים?
  • אחרי תקרית העוגה, הגיעה השריקה למחצית ונכנסתי להתקלח, תכננתי לדבר אתה ולהגיד לה שתתחיל לקחת דברים בפרופורציות, ולא צריך לעשות סיפור מכל דבר. באמת שתכננתי, התיישבתי למחצית השנייה ואפילו כבר התחלתי להגיד "מאמי…". אבל אז הגיעה ההחלטה השגויה של השופט שפסל שער חוקי של וובה בראון.
  • לא קיבלתי את זה יפה בלשון המעטה, כריות החלו לעוף בבית, התחלתי לקלל כמו אחרון האוהדים ולא הצלחתי להירגע במשך דקות ארוכות. "כן, מאמי", היא שאלה בחיוך, "מה רצית להגיד לי?".
  • אז באותו רגע הבנתי בעיקר שלא הבנתי אותה, אבל אני מבין את זה שאני לא מבין הכול וקשה לשפוט, כי לכל אחד חשובים דברים אחרים בחיים. היא כבר הבינה את זה מזמן, והיא מקבלת אותי וגם לא צעקה לי "תירגע יא משוגע", אלא פשוט נתנה לי שוב את המבט.

 

 

 

תפתחו את העיניים, תסתכלו סביב
מכביבול – פודקאסט 012 – ושוב אתכם

17 Comments

ארז (דא יונג) 8 באוגוסט 2014

חבל, כבר היית מעיף את העוגה, בכל מקרה אף אחד לא יאכל אותה…
:)

אריק האחר 8 באוגוסט 2014

יופי של פוסט

שניר 8 באוגוסט 2014

+1

Matipool 8 באוגוסט 2014

+2 . באמת אחלה פוסט .

oded 8 באוגוסט 2014

+3
מסכים, אחלה פוסט

אשר 9 באוגוסט 2014

+ נעים

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 11 באוגוסט 2014

+565325

ירושלמי 8 באוגוסט 2014

תספר לאשתך שהיא לא לפחות לא עשתה את הטעות שהחברה הקודמת שלי עשתה. היא פשוט שמה בעוגה מלח במקום סוכר. וזאת עוד הייתה עוגת יום הולדת…
מיותר לציין שהיא עבדה קשה כדי לפצות אותי.
ואני בכלל לא אוהב עוגות שוקולד.

אלכס דוקורסקי 8 באוגוסט 2014

1+
מישהו שם לי פעם בקפה שחור. היה דוחה…

יוחאי שטנצלר 8 באוגוסט 2014

אין צורך לזרוק את העוגה, יצא מעולה למרות הכל

no propaganda 8 באוגוסט 2014

מעולה!!

אלכס דוקורסקי 8 באוגוסט 2014

פשוט ויפה. המסר עבר היטב (:

אלכס דוקורסקי 8 באוגוסט 2014

קרית שמונה אחלה קבוצה. תתמודד השנה על התואר.

עודד 9 באוגוסט 2014

כנראה שלא, אבל באמת אחלה קבוצה. מתחילה בצדק לקנות לעצמה אוהדים בשנים האחרונות.

יוחאי שטנצלר 9 באוגוסט 2014

לא רואה למה שלא יאבקו על תואר. רביעייה ראשונה בודאות.

עודד 9 באוגוסט 2014

אני מסכים איתך לגבי רביעייה ראשונה, אבל לא מעבר. אין להם מספיק עומק, ניסיון וקהל כדי לקחת/להתמודד על אליפות. לפני שנתיים הם ניצלו חולשה מדהימה ובלתי-חוזרת של כל קבוצות הליגה.

אלון גלס 9 באוגוסט 2014

אצלנו האשכנזים, עושים "שידרוג לכל מה שלא מצליח בבישול.
אם זה מתוק- למחרת זה כדורי שוקולד.
אם זה מלוח- למחרת אתה מקבל קציצות לקחת לעבודה.
אישתך מקסימה. מוכן לבוא לאכול את העוגה.

Comments closed