רק עם מייקל

פוסט מאת איתן בקרמן

זה היה שישי בצהריים, היה קפוא וירד מבול, ואמרתי לחברה שלי, גלי, שאני מרגיש חרא. לא, לא בגללנו, פשוט מרגיש חרא. קברתי את עצמי מתחת לפוך ונרדמתי רע. אחר כך גלי העירה אותי ואמרה שאיתי בטלפון. מה עניינים שאלתי, ואיתי אמר שמיכל התאבדה. ניסתה להתאבד, תיקנתי. לא, הוא אמר, התאבדה. היא מתה. מאז שום דבר לא אותו דבר.

11 שנים עברו מאז. 21 בינואר 2000, שלושה שבועות מתחילת המילניום החדש, תקווה חדשה, לא ריאלית, שנכזבה במהירות. כלום לא השתנה, אותו שיט. נמאס לה סופית.

כל מה שטוב מיכל ניב אהבה – מוסיקה, אוכל, שתייה, כתיבה, גם ספורט. לא ראשון בסדר העדיפויות, אבל עמוק בשורשים. אבא שלה, תא"ל מתי ניב, שכבר לא היה אז בין החיים, גדל בתל אביב עמוק בתוך מכבי. הוא האחראי לחיבור המיתולוגי בין משה דיין למועדון. המנהל שמלוק מחרובסקי היה חבר קרוב. אי אפשר שלא לאהוב את שמלוק, היתה אומרת. גם איש מקסים, גם קשור ל"מי ומי" הראשון, בצהלה, לשם אבא היה לוקח אותה אחרי המשחקים עם אחיה הבכור, אייל, שגם הוא כבר לא היה בין החיים כשהכרנו. לא רק חתיכת סטייקים ("לבנים"!) היו ב"מי ומי", שהפכה לרשת, אלא גם סרטנים באקוואריום שבמהירה הופכים למנה משובחת. שיא הקידמה הקולינרית דאז.

עוד כשגרו בפתח תקוה, לפני לונדון ותל אביב, היא היתה בת בית ביד-אליהו. פעם, סיפרה, כשהיתה ילדה, נכנסה לחדר של שמעון מזרחי ומצאה אותו באמצע פדיקור לציפורניים. לא חיזיון נפוץ באמצע הסבנטיז. כשהיתה בקושי בת 14, ארל וויליאמס התחיל איתה. היום הוא מחנך בבית ספר לילדים עם בעיות, אז עדיין לא. אבא שלה קלט אותו והיה מוכן לשלוף את העוזי. ארל נסוג.

כמו כל מי שגדל בבית כזה, לא היתה לה בעיה שערוץ הספורט פתוח נון סטופ. מכל הסיפורים שלי הכי אהבה את אלו שקשורים בספורט. ההתלהבות תפסה אותה. על הפנדל שהדפתי בכיתה ו', כשניצחנו לראשונה את ז', שמעה מאה פעם ותמיד עלצה. למרות שגדלה במכבי, אולי בגלל, הבינה איך הפכתי מחסיד מטורף לאויב מושבע. כשחזרתי הביתה מכפר בלום, בערב בו גליל לקחה את האליפות ממכבי, ולא היה לי מושג, מסוחרר מאושר, איפה השארתי בצהריים את האוטו, היא צחקה כמו שלא צחקה מזמן.

היא אהבה ספורט, ובעיקר כדורסל, ובעיקר את מייקל ג'ורדן. איכות ושלמות הרי היו השמות האמצעיים שלה. ועוד כזה חתיך. איתו הייתי מתחתנת, היתה אומרת, וכל מי שידע שלעולם לא תתחתן הבין מצוין. רק עם מייקל, חזרה ואמרה. אבל מייקל לא היה פנוי, והיא הלכה להתחתן עם אלוהים אחרים.

 *

פורסם ב"טיים אאוט תל אביב"

עמוד הזיכרון למיכל באתר רדיו תל אביב

 

 

 

 

בקטנה
מזל טוב, פפ!

9 Comments

שי 21 בינואר 2011

לא זכיתי להכיר את מיכל באופן אישי, אבל היא היתה אחת מידידותי הקרובות ביותר. The fall בבוקר שהברזתי בתיכון, Sonic Youth לפני שמירה בצבא או "גבעת התחמושת" ו"קשמיר" באוטו בדרך מהעבודה לתינוק שמחכה לי בבית.
העובדה שיותר מעשור לאחר התאבדותה, מזכירים אותה מראה כמה היא היתה הרבה יותר משדרנית רדיו.
הביאו את הסוסים המרקדים!
http://www.youtube.com/watch?v=GaWs79v0ugE

יואב 21 בינואר 2011

נפלא ומרגש.לא ידעתי על אהבתה למכבי אבל אהבתי מאד את טעמה המוסיקלי.
אגב,המי ומי הראשונה והמיתולוגית(שקיימת עד היום)נמצאת בדרך מנחם בגין(דרך פתח תקווה לשעבר).לעבור בה לפני משחקים של מכבי בבלומפילד בסוף שנות השבעים,היה מסלול קבוע של אבא שלי ושלי.

איתן בקרמן 21 בינואר 2011

נכון. הראשונה היתה בצהלה אבל המיתולוגית עד היום בדרך פתח תקוה (יסלח לי בגין)

גיא זהר 21 בינואר 2011

בהקשר למיכל ניב וספורט ראוי להזכיר את בני דודיה אמיר (שהשבוע מלאו 16 להרצחו בבית ליד ואלעד הירשזון ז"ל, אוהדים מושבעים של הפועל ירושלים בכדורסל. ומי שיודע קצת על ג'ורדן בטוח שהוא לא יכול היה לעמוד בקסמיה של מיכל ניב לו באמת רצתה.

מאשקה 21 בינואר 2011

איתן, צמרמורת אחזה בגופי שקראתי רק את הכותרת.
דמעותיי זלגו מעצמן בקריאה של הפוסט הזה.
הכרתי את מיכל מזווית אחרת, של המשפחה דרך אימא שלה.
ומחר, 22/1/2011 ימלאו 16 שנה למותו של האחיין שלה אמיר הירשנזון ז"ל, שנהרג כחייל באסון הפיגוע בבית ליד.
אחרי שאמיר נהרג, הכרתי וחברתי למשפחת הירשנזון מירושלים.
רוני הירשנזון אביו של אמיר הוא אחיה של ניצה ניב האימא של מיכל.
5 שנים אחרי מותו של אמיר, אחיו הצעיר אלעד הירשנזון שהיה חייל בגלי צה"ל, שם קץ לחייו, אחרי שחברו הטוב דוד בירי נהרג בנצרים, והוא לא יכל לשאת יותר את הכאב ללא חברו הטוב.
אמיר ואלעד היום אוהדים שרופים של הפועל ירושלים בכדורסל.
אמיר כנער צעיר הוא זה שהנהיג את האוהדים האדומים לעודד כל הזמן גם שבזמן המשחק ההפרש הוא גדול לטובה הקבוצה היריבה, הוא סחף אחריו את כל האוהדים מאחורי הסלים, והטביע חותם צורת העידוד במלחה עד היום, לעודד ללא הפסק.
אחרי מותו של אלעד ( 17/10/2000 ) נקראו שני היציעים מאחורי הסלים באולם מלחה ע"ש שני הבנים. יציע אמיר ויציע אלעד שהוא המצולם ביותר בכל משחק, שם מתרכזים האוהדים הצעירים עם התופים והדגלים.

תודה לך איתן ריגשת אותי עד דמעות.
יהי זכרם ברוך

איתן בקרמן 21 בינואר 2011

תודה לך מאשקה היקרה.

אור שחולם להיות אלבס 21 בינואר 2011

צמרמורת :(

הילה 8 במאי 2011

אלעד התאבד ב18 לאוקטובר לא ב17

Comments closed