אוהד הצלחות – רן עצמון

רן עצמון הלך על בטוח וכמעט הצליח לו

 WISH LIST ספורטיבי (ריאלי) לשנת 2015:

גולדן סטייט ווריורס לוקחים את אליפות האן בי איי

טוטנהאם מסיימת במקום רביעי בפרמייר ליג

הפועל ירושלים לוקחת אליפות בכדורסל

ברצלונה לוקחת את הצ'מפיונס ליג

א.ס. רומא לוקחת את אליפות הסרייה א'

ולנטינו רוסי לוקח את אליפות המוטו ג'יפי

הפורטי ניינרס חוזרים לפלייאוף

דורטמונד נשארת בבונדסליגה

קריית שמונה לוקחים אליפות

נבחרת גאנה מתרסקת לרסיסים באליפות אפריקה

מכבי ת"א בכדורסל מושפלת בשלב ההצלבה

ועל כל הטוב הזה אני מוותר בשביל דבר אחד – טבעת רביעית לטום בריידי בסופרבול הקרוב!

זה הפוסט שהעליתי לפייסבוק בראשון לינואר 2015. ניסיתי להיות ריאלי, ניסיתי לשדר אופטימיות, בתוככי ליבי חשבתי שאולי נסחפתי קצת ובסופו של דבר יצאה לי שנה ספורטיבית מדהימה.

***

נתחיל בגולדן סטייט. כאוהד למוד אכזבות, לא ציפיתי ליותר מאשר כדורסל שובה עין ואולי סיבוב שני בפלייאוף. ככה זה עם גולדן סטייט בשנים הטובות. כדורסל מרהיב, פה ושם קטילת ענקים בפלייאוף אבל זהו זה. אם  RUN TMC לא הביאו אליפות, מה הסיכוי של קארי ושות' לעשות זאת? ועוד בעונה שרשום עליה ריפיט של סן אנטוניו?

אבל ממשחק למשחק התחלתי להאמין. סטף קארי כבש אותי לחלוטין והלילות הפכו ללבנים בגללו ובגלל שאר הלוחמים. לקראת סוף העונה זה התחיל להיראות ריאלי ואז צצו כל הטראומות הישנות. הסוויפ על ניו אורלינס היה צפוי. הניצחון על הגריזליס כבר הראה הרבה אופי והאמונה גדלה. מיוסטון כבר לא פחדתי, ידעתי שזה הולך לכיוון שלנו. אבל כשקיבלנו את קליבלנד בגמר ליווה אותי חשש אחד-שלא נפסיד את האליפות חלילה ללברון המאוס. זה היה גומר אותי סופית, אבל מצד שני לקחת אליפות על הראש של לברון? מה יותר מתוק מזה?

וזה אכן היה מתוק. כל כך מגיע לקארי, איגי, גרין, בארנס, קליי, סטיב קר וכל השאר. רק בגלל הכדורסל הנפלא שהעניקו לכל חובבי הכדורסל בכלל ולאוהדי הווריורס בפרט. אליפות קצת לא צפוייה מצד אחד ומאד צפויה מהצד השני. רק שתהיה לזה המשכיות.

*

טוטנהאם זה כבר סיפור אחר. הכי טוטנהאם זה להשיג מקום רביעי בייסורים קשים ובסוף לעוף מהצ'מפיונס בגלל איזו צ'לסי שלקחה את הגביע גדול האוזניים בעונה איומה. אני כבר הפנמתי שהקבוצה שלי שווה מקום 6-8 בליגה, לפעמים תיתן ריצה יפה באיזה גביע רק כדי להפסיד בגמר, פה ושם יצמח לנו שחקן על שיעוף לקבוצה גדולה בשנייה שהוא יוכל (ועל הדרך דניאל לוי יגזור קופון אבל מה עוזר לי הקופון ?) ותמיד, אבל תמיד, נסיים מתחת לארסנל.

הפועל ירושלים, אחחחחח הפועל ירושלים…למרות כל המשברים היתה בי איזו אמונה פנימית שהשנה זה קורה. למרות הפיאסקו באירופה ובגמר הגביע. משהו באורי אלון גרם לי להאמין וכמו במקרה של גולדן סטייט, אני מקוה שזו רק ההתחלה. מי שרוצה להדביק כוכבית על האליפות הזו, שיבושם לו. יחד עם העלייה של קטמון, יש עדיין תקווה לספורט נורמלי בעיר של ביתר.

*

עם ברצלונה לא התחזרתי. לא דיברתי על אליפות, או טרבל כי ריאל נראו בלתי עצירים בינואר ובארסה נראתה מבולבלת ואובדת עצות. את ההשפלה בקלאסיקו הראשון ראיתי בבאר בצ'רלסטון (כן, הצ'רלסטון הזו-עיר מדהימה) והמלצר המקסיקני לא הפסיק להסתלבט עלי כשקלט את כובע בארסה שעל ראשי. בשלב זה הליגה נראתה אבודה וקיוויתי שאולי נצליח לחבר ריצה בצ'מפיונס עד שניעצר על ידי ריאל או ביירן. אולי, אולי נצליח לעבור אותן אבל רק שזה לא ייגמר בעוד השפלה.

לא ברור לי עד היום מהו הנס שחולל לואיס אנריקה, אבל בחצי השני של העונה הקבוצה שיחקה כדורגל שאפשר להשוות אותו רק לכדורסל של גולדן סטייט עם מסי בתפקיד קארי.  האסתטיקה המדהימה, היכולת האישית עוצרת הנשימה של הכוכבים, הקלות בה שמים נקודות על הלוח, משחק ההגנה האנדרייטד. ריצה נפלאה בצ'מפיונס הסתיימה בזכייה ראוייה, פלוס אליפות וגביע המלך. מי פילל זאת בינואר? מי העז לחלום או לקוות? לא אני, אני מודה.

*

רומא זו סתם גחמה. הליגה שייכת ליובה ולא ממש מעניינת. היה משמח אותי עם טוטי היה לוקח עוד אליפות אבל זה כבר לא יקרה.

לעומת זאת, האיטלקי השני ברשימה גורם לי הרבה נחת. ולנטינו נותן עונה אדירה, מוביל את טבלת הרוכבים והניצחון ההרואי בשבת במסלול אסן גורם לי לחשוב שמספר 46, הדוקטור, גדול הרוכבים בהיסטוריה, הולך לתת עונה לפנתיאון שתסתיים בעוד אליפות. רק שבן קבוצתו חורחה לורנסו, לא יקלקל לי את החגיגה כי זו תהיה טרגדיה של ממש.

אפשר לדלג על הפורטי ניינרס? התחזית הריאלית היא ארבע ניצחונות גג בעונה הקרובה, הסרחה קולוסאלית של קאפ, מקום אחרון בבית ובחירת דראפט גבוהה שתלך לעזאזל. המצב כל כך נורא, שהריידרס הולכים להיות הקבוצה המובילה במפרץ בשנים הקרובות כי בתחרות הבעלים הגרוע ביותר בין דייויס ליורקים, היורקים מנצחים בידיים קשורות.

*

דורטמונד איכשהו שרדה את פתיחת העונה המבהילה שלה אבל נראה לי ששנים קשות עומדות בפני השוורצה גלבן. החיים אחרי קלופ לא יהיו קלים, הסגל די מעפן, רוייס לא יישאר עוד הרבה זמן ומשהו בקבוצה כבה. עתיד שחור יותר מאשר צהוב.

קריית שמונה? לא באמת אכפת לי מכדורגל ישראלי אבל היה משעשע אם איזי היה לוקח אליפות על הראש של ג'ורדי ומיטש. האמת? לא ריאלי.

לא זוכר מה קרה עם גאנה. התרסקו? אברם עוד שם?

ההשפלה של מכבי העונה ענתה על הציפיות, גם בליגה וגם באירופה. הרבה רגעי נחת ועונג ושאפו גדול לאילת ולטורקים. הייתי בטוח שמכבי תפגוש את הפועל בקרב על האליפות אז לא פתחתי את הפה יותר מדי בעניין הזה מחמת עינא בישא וגם כי חברים אוהדי הפועל התרו בי לא להתרברב. קצת חבל לי שלא היתה להפועל הזדמנות לנקום על גמר הגביע אבל מה שאילת עשו היה כל כך נפלא ומספק שזו חזירות לבקש עוד.

*

ועכשיו הגענו לשחקן שאני כל כך אוהב, זה שהשנה קבע סופית מי גדול הקווטרבקים בכל הזמנים (סליחה ג'ו, גם אני לפעמים עדיין לא מאמין שאני אומר את זה), אבל טום בריידי הוא מלך מלכי המלכים. ברור לי שבשנייה זו מזנקים לא מעט קוראים צקצקנים וטוענים "הוא רמאי!". שימשיכו לצקצק. הדיפלייטגייט זו פרשה שולית וחסרת משמעות. מה שבעל משמעות הוא העונה המדהימה של בריידי, ריצת הפלייאוף ההיסטורית שלו והזכייה בסופרבול הכי דרמטי אי פעם. המשחק הכביר מול בולטימור. הקריעה של אינדי (אה, כן, בגלל הכדורים) והמשחק ההירואי בסופרבול מול הגנה רצחנית שפשוט נכנעה לגדול מכולם.

ולקראת סיום המשחק שוב מגיע הרגע הזה, הדז'ה וו מטיירי ומאנינגהאם, הבחילה הזו ששוב מטפסת כשאני מבין שבריידי שוב הולך להפסיד אחרי שהיה כל כך קרוב…כל עונת הספורט שלי התנקזה לאותו רגע מופלא ומשכר בו מלקולם באטלר חוטף את המסירה של וילסון וגורם לי לצרוח כמו פסיכופט מול המסך. הרגע הזה, הרגע המתוק והבלתי נתפס, הדרמטי מכולם-הרגע שהעניק לטום בריידי את הטבעת הרביעית. על הכל הייתי מוותר עבור זה אבל בעונה ספורטיבית מהחלומות כמו שהיתה לי, לא הייתי צריך לוותר כמעט על כלום. תודה לך 2015, לא אשכחך לעולם!

***

ומשהו אחר לגמרי: אתמול הלך לעולמו כריס סקוויר. לזכרו:

עונת המלפפונים - הפועל (1923) ת"א - עדי אבני
המשחק בין יוון לאירופה עוד לא הגיע לדקה העשירית, ובינתיים גם לא הובקעו שערים

42 Comments

רועי מ 29 ביוני 2015

אח הרופא המופלא. איזה מירוץ זה היה. ממש מקווה שיקח את זה בסופו של דבר.

ק. 29 ביוני 2015

יפה מאד!
רק המלצה – הייתי מחליף את הכינוי לשנים הקרובות מניינר ל"וורייר"

ניינר 29 ביוני 2015

צודק! יבוצע

ק. 29 ביוני 2015

אם בהצלחות עסקינן…
חוץ מזה, אחלה רשימה, זורם איתה בכיף (חוץ מהניינרס), למרות שאני חולק איתך אהדה רק לבארסה ול"רק לא מכבי סל"…

גיל 29 ביוני 2015

זה קצת מצחיק לקרוא את הקביעות הנחרצות שלך לגבי בריידי כי מה שדי ברור זה שהשנה הזו קיבעה לחלוטין את הדיעה שהוא לעולם לא יחשב להכי גדול. הכתם של הרמאות דבק בו איך שלא תסובב את זה וזה בטח לא שולי כמו שאתה ואחרים מנסים להציג את זה. מדובר ברמאים סדרתיים שעל כל אחת מהאליפויות שלו יש ענן שלם של חשדות.

ניינר 29 ביוני 2015

שכחתי שהוא מספר 2 אחרי איליי

גיל 29 ביוני 2015

איליי הקלאץ' הכי טוב בהיסטוריה זה משהו אחר.

דמוסתנס1 29 ביוני 2015

גיל בבקשה אל תתחיל פה את הדיון הזה. כולנו יודעים את דעותיך ושאתה אובססיבי בנושא אבל זה לא העיקר בפוסט וחבל על הדיון של חרשים שעומד להתרחש פה.

גיל 29 ביוני 2015

אני לא אובססיבי אלא רק מביע את דעתי ששותפים לה רבים. פשוט נראה לי מופרך לצאת בהצהרות כל כך נחרצות כשברור שהמציאות היא אחרת. מילא היה אומר שזו דעתו, אבל לקבוע כביכול לאחרים בצורה נחרצת משהו כל כך לא נכון זה אבסורד.

ניינר 29 ביוני 2015

גיל, ברור שזו דעתי והרגשתי. מכבד את דעתך השונה אבל רבאק, למה לחרב פה שמחות ? :)

גיל 29 ביוני 2015

צודק, אני איתך בנוגע לווריורס אחרי שהספרס הפסידו ומקווה ששנה הבאה יפגשו בגמר המערב.

אדם 29 ביוני 2015

למה לחרב? כי כנראה כשגיל שומע בריידי מתחיל לו מין גירוד מציק כזה בראש. ואז הוא חייב לגרד חזק, לחפור דרך העור בשביל להצליח להגיע לאותה נקודה מעיקה אך הבעיה היא שהדם הניגר מהגירוד הזה ניתז על כולם וכולם הופכים לעיסת דם דביקה ומרגישים מחוללים.

אדם 29 ביוני 2015

ועכשיו אחרי שכתבתי את זה אולי כדאי שאפסיק לראות את חניבעל.

גיל 29 ביוני 2015

שמע, יש לך כנראה בעיות בריאות קשות. כדאי ללכת לרופא.

אדם 29 ביוני 2015

עזוב אותך, בתכלס, מה רופא יעזור?

נדבושקה 29 ביוני 2015

RIP Chris Squire

כבר כמעט לא נשארו שרידים לדור הדינוזאורים של הפרוגרסיב רוק.

העיקר שרוברט פריפ עדיין איתנו

סימנטוב 29 ביוני 2015

ליס (כן יס ולא קרימזון…) היו נתונות אוזני בנעוריי המוקדמים (טוב גם לזפלין, פינק פלויד, ג'נסיס, ג'נטל ג'יינט, וראש אבל בראש ובראשונה יס). הדיאלוגים בין סטיב האו סקוויר ווויקמן (למרות שמורז עשה עבודה טובה יותר לטעמי…) היו מופלאים …וכמובן שלא ציינתי את ההוא שערק לקרימזון ;) הידיעה על מותו תפסה אותי לא מוכן, ראבק 67 זה גיל צעיר. למי שלא מכיר אני מציע לצפות בטיוב קורע של סקוויר על הנדריקס בשם Chris Squire of Yes – Meeting Jimi Hendrix
ובעניין הלוחמים… אחחח לא האמנתי גם ב10 שניות לסוף. רק כשראיתי את לברון בא לברך הבנתי וצמרמורת עברה בגופי. קארי מרגש רקדן מרהיב על המגרש המשחק שלו נראה חסר מאמץ. אפשר לדבר גם על אחרים שיותר חשובים אבל אציין את ג'רט ג'ק השחקן האהוב על קארי. כשהיה בקבוצה הוא השפיע על חבורה הצעירה של שחקנים, הם לא שחכו לו את זה.
…אה כן וגם לכל העוזרים שג'קסון הסתכסך איתם

ניינר 29 ביוני 2015

סקווייר וברופורד בעני הם הרית'ם סקשן הכי גדול בתולדות הפרוג.

סימנטוב 29 ביוני 2015

מסכים.

matipool 1 ביולי 2015

https://www.youtube.com/watch?v=8-hJFoSgXfM

לא מכיר ממש את היצירות וההיסטוריה של יס , אבל השיר הזה הוא יצירת מופת בעיני .

סימנטוב 1 ביולי 2015

השיר הזה חביב, מנקודת מבט שלי בתקופה ההיא הייתי חזק בקטע של פרוג והשירים האלה היו עלבון, כך נהג העולם אז ;)
מקשיב להם כי הם עיצבו את אוזני בנעורים. (כן ג'ורדון יותר טוב מלברון…)

matipool 2 ביולי 2015

וואלה – רק חביב ?
כשהשיר הזה יצא , הייתי בן 14-15 והייתי חלק מחבורה מצומצמת של כמה ח'ברה שנחשבו למביני דבר במוסיקה ( אולי רק בעיני עצמנו ) ולא סבלו את המיינסטרים השבלוני .
עפנו על השיר הזה ומאז ועד עכשיו אני אוהב אותו וחושב שהוא אדיר . קשה להתווכח עם אהבות נעורים .
חוץ מזה – ברור שג'ורדן הרבה הרבה יותר טוב מלברון . וגם מג'יק וגם לארי .

סימנטוב הלוחם 3 ביולי 2015

הוא הרבה יותר מחביב (לא הייתה לי כוונה לצאת ז'רק). בשעתו היינו בקטע של "יצירות מורכבות" עכשיו אני מבין שפשוט היה לי קשה לקבל את השוני בסגנון.
… אבל אני עדיין מעדיף את close to the edge

גיל שלי 29 ביוני 2015

שנה ספורטיבית שהאריכה את חייך בעוד שלושים שנה לפחות כנראה

ניינר 29 ביוני 2015

ו הוסיפה לי שלושים קילו של נחת

איציק 29 ביוני 2015

זה נכון שאי אפשר על האליפות של ירושלים לשים (*) אבל אולי אפשר (#)?
;)

ניינר 29 ביוני 2015

אפשר (!!!)

איציק 29 ביוני 2015

האליפות של ירושלים היא אליפות עם סולמית ;)

יותם 29 ביוני 2015

ניינר, רק בתגובות מבינים שאתה הכותב. שים איזה AKA בכותרת :)

Amir A 29 ביוני 2015

כריס סקוויר – איזה בסיסט. הוא עושה עבודה מופלאה ב-DRAMA. נכון שלא חלק מאלבומי הפרוגרסיב שלהם, ונכון שבלי סטיב האו (איזה גיטריסט!!!) ואנדרסן זה לא אותו הדבר, אבל מה שסקוויר עשה שם.

סימנטוב הלוחם 29 ביוני 2015

דרמה? שם החל תהליך הפרידה שלי מיס….
האו האחד והיחיד גאון לא רבים הגיעו להגבהים האלה! לצערי לא הייתה המשכיות אחרי יס

עידן ש 29 ביוני 2015

האו ניגן גם ניגן ב drama

סימנטוב הלוחם 29 ביוני 2015

?

Amir A 29 ביוני 2015

וויקמן כמובן. לא יודע למה התפלק לי האו.

רן הנרגן 29 ביוני 2015

רק מי שעקב בתקווה אחרי בחירות הדראפט של וובר, סמיט, ארינס, ומייק דנלווי יבין לליבך

גיל 29 ביוני 2015

מה רע בוובר? זה שהוא לא הסתדר עם נלסון זו בעייה של נלסון. שחקן שיכנס כנראה להיכל התהילה. גולדן סטייט בחרו נכון רק לא ידעו להשאיר אותו.

ניינר 29 ביוני 2015

לגמרי. הם לא ממש הסתדרו ו הבחירה בבילי אואנס חירבה סופית את הקבוצה

סימנטוב הלוחם 29 ביוני 2015

ארינס… איך הוא התחיל כל כך טוב

עורב סגול 29 ביוני 2015

שכחת את ההישג ההיסטורי בארץ, פעם ראשונה מזה 50 שנה ניצחון רביעי בבחירות.

matipool 30 ביוני 2015

אחוז הצלחה מדהים . איזה כיף לך .
הלוואי עלי חלק קטן מזה .

אלעד כץ 30 ביוני 2015

אני עשיתי טרבל ב-2008. מאן יונייטד זכו באליפות ובצ'מפיונס, הסלטיקס בנ.ב.א והפועל פ"ת עלתה ליגה.

4 קל 1 ביולי 2015

הייתה לי עונה דומה בשנה שעברה, לא ידעתי מה לעשות עם כל האושר הזה בסוף העונה

לצערי העונה הלך קצת פחות טוב, אבל לפחות יש טרבל ;)

Comments closed