עולים על מדים – יצחק ברן

מאז ומתמיד שימשו הבגדים את האדם, החל מצרכים פיזיולוגיים, הגנה מפני קור וחום, וכלה בצרכים תרבותיים. כאלה הם גם מדי הכדורגל, מאז ומתמיד שימשו לצרכים דומים.

היורו מזמן לנו הזדמנות לבחון את התפתחות בגדי הספורט לאורך השנים. משחק הכדורגל הוא משחק שמרני, ובשונה ממשחקים אחרים, חוקי הכדורגל נשארו דומים לחוקים מלפני 60 שנה, אולם מדי הכדורגלנים השתנו מאוד לאורך השנים.

מדי הכדורגל משמשים בעיקר לצרכים הבאים:

מתן מענה לצרכים פיזיולוגיים, חום/ קור, נידוף חום וזיעה, וכו

זיהוי של שחקני הקבוצה, לצורך פנימי בתוך המגרש, ולטובת הצופים ביציע ובבית

שייכות למועדון או למדינה.

*

הפיזיולוגיה של הבגד – משחק הכדורגל הוא משחק בעל עצימות גופנית גבוהה, אשר דורש מהשחקנים מאמץ גופני רב. המאמץ הגופני מייצר חום פנימי אשר מפעיל את מנגנון ההזעה שנועד לעזור לגוף לקרר את עצמו.

קירור הגוף מתרחש בשתי צורות עיקריות, נידוף חום, ונידוף זיעה. נידוף חום מתרחש בחלקו באמצעות הנשימה ובחלקו דרך העור. ואילו נידוף הזיעה מתבצע בעיקר דרך העור. מטרת הבגדים לאפשר למנגנוני ההזעה ונידוף החום לפעול ביעילות, ולגרום להפרעה מינימלית.

נידוף החום מתבצע בקרינה מהגוף אל הסביבה. סביר להניח שהמצב האידיאלי מתקיים במצב שאין שום גורם מפריע בין הגוף לסביבה, אולם מסיבות אחרות, נדרש השחקן ללבוש בגד, ועל כן חשוב שהבגד יאפשר מעבר חום יעיל ככל האפשר. לדוגמא, בגד בעל מבנה רישתי, שדרך החורים שבו הגוף יכול להקרין את החום החוצה. ראוי לציין כי הגוף האדם ישנם אזורים שמייצרים חום רב יותר, כגון בתי השחי, ועל כן, קיימת חשיבות רבה לאפשר לאזורים אלו איוורור רב יותר.

חימום יתר של הגוף מפעיל מנגנון הזעה שמטרתו לייצר תהליך נידוף על פני העור על מנת לשפר את תהליך נידוף החום אל הסביבה. גם כאן, סביר להניח שהמצב האידיאלי מתקיים כשאין שום גורם מפריע בין הגוף לסביבה, והזיעה מתאדה ביעילות ומנדפת חום.

*

בעבר היה נהוג להשתמש בבגדי כותנה אשר ספגו זיעה ונחשבו למתאימים ביותר. הכותנה אכן ידועה בזכות כושר הספיגה שלה (כ-13% ממשקלה), אולם מאידך, כושר הספיגה של הכותנה מוגבל, ולאחר שהכותנה הגיעה לספיגה מירבית, היא הפסיקה הלהיות יעילה, והחלה להכביד במשקלה הרבה על הלובש. לכונה היו גם חסרונות נוספים בגלל המראה הדהוי וכו. אי לכך החל השימוש בחולצות מסריג פוליאסטר, אשר הצטיינו בצבעוניות בולטת וביכולת וניתן היה להדפיס עליה בקלות. אולם הפוליאסטר היה לא נוח בלשון המעטה, ושחקנים רבים נאלצו ללבוש חולצה נוספת מכותנה מתחת לחולצת הפוליאסטר. באמצע שנות ה-80 החלו חברות לייצר סיבי פוליאסטר בעלי יכולת לקלוט נוזל בצד אחד של הבד ולהעבירו לצד החיצוני, ולגרום לו להתפשט על שטח נרחב, ובכך ליצור שטח אידוי נרחב, חולצות "מנדפות" נמצאות בשימוש עד היום.

על מנת שהבגדים יהיו יעילים, צריך לוודא שקיימת זרימה של אויר על הגוף, לדוגמא, חולצה מחוץ למכנסיים שמאפשר לאויר לזרום פנימה והחוצה, ולא חולצה בתוך המכנסיים שחונקת את תנועת האויר (אני לא מבין מדוע חוקי הכדורגל דורשים חולצה במכנסיים, כי ידוע שכל שחקן שנכנס למגרש, הדבר הראשון שהוא עושה להוציא את החולצה מהמכנסיים). דוגמאות נוספות, שרוולים שאינם צמודים לזרוע ופתח צוואר רחב.

הגזרה של הבגדים צריכה להתאים למגוון התנועות שאותן נדרש השחקן לבצע על המגרש, ריצה, קפיצה, וכו. לדוגמא, חולצה בגזרת רגלן, או מכנסיים עם מרווח שמאפשר תנועה נוחה.

הנה כמה דוגמאות:

1

חולצת כדורגל משנת 1996, שימו לב למרווח שבין החולצה לגוף, לשרוולים בצורת "צינור" ולצווארון שאינו הדוק, המאפשרים לאוויר לזרום החוצה. גזרת רגלן, אשר מאפשרת תנועה נוחה של הידיים.

2

2016 חולצה צמודה עם שרוולים בגזרה "רגילה" אשר מגבילים את תנועת הידיים.

מדים עשויים מבד פוליאסטר הרחיבו עד מאוד את מגוון הצבעים בשימוש ואת איכות ההדפסה, והביאו למגרש שלל צבעים וצורות. מגרש הכדורגל באורך כ-100 והתגברות קצב המשחק, מחייבים זיהוי מהיר של שחקני הקבוצה ושחקני היריב. שימוש במדים בגוונים בולטים עוזרים למטרה זו. לדוגמא, שימוש בצבע בולט כגון צהוב, לעומת צבע אפור (מעניין לבדוק איזה מהצבעים היה פופולרי בקרב קבוצות מצוינות…). השימוש בצבעים בולטים הפך להיות מחויב המציאות לנוכח הפיכתו של משחק הכדורגל ממשחק שאלפים צופים בו מהיציע למשחק שצופים בו מיליונים באמצעות הטלוויזיה בבית. המדיום הטלוויזיוני מחייב צבעוניות חזקה אשר תאפשר לצופה בבית לזהות את השחקנים בתוך המסך הקטן.

מדי הכדורגל, כמו מדים בכלל, משמשים לזיהוי והשייכות לקבוצה או למדינה. מוכרת התופעה של שחקנים המבקיעים גול ומנשקים את סמל המועדון שעל החולצה. השייכות יוצרת הזדהות עמוקה של הצופים, ומהווה דרך אגב, מוקד מכירה עצום עבור המועדונים השונים.

כאמור, לאורך השנים חלו שינויים במדים על המגרש כתוצאה משינויים טכנולוגיים, אולם השינויים המשמעותיים ביותר הובאו למגרש מהרחוב. אם ברחוב הייתה נהוגה אופנה של בגדים רחבי מידות, כשהמכנסיים שמוטות עד למחצית הישבן לדוגמא, מיד הופיעה האופנה במגרש, ובזמן שברחוב הייתה נהוגה אופנה של בגדים צמודים, גם המדים על המגרש היו בהתאם.

3
שנות ה-40

4
שנות ה-70

5
שנות ה-80

6
ימינו אנו

 

 

 

 

 

הגיעו לסוף התור
כדורגל הגנתי משמים

18 Comments

Amir A 27 ביוני 2016

גרמת לי לחשוב רגע. למה הזיעה משפרת את תהליך נידוף החום? הרי היא מהווה מכשול בין הגוף והאוויר. האם הזיעה "מושכת" את החום מהגוף טוב יותר מאשר האוויר?

HagoMan 27 ביוני 2016

כשהזיעה מתנדפת היא ״מושכת״ חום מהגוף. כדי שהזיעה תדנדף היא צריכה תוספת של מה שנקרא היום הכמוס שיש במעבר בין נוזל לאדים. ככה היא ״מושכת״ חום מהגוף ביעילות.
מרגישים את זה הכי טוב כשיוצאים מהבריכה ביום חם ומרגישים שקר – זה בגלל שהמים שעלינו מתנדפים ולוקחים עמם את החופ הכמוס.

אופיר (החדש) 29 ביוני 2016

תוכל גם לשים מד חום על בד לח (עדעף במקום עם רוח) ולראות שהוא יראה לך מעשית טמפרטורה נמוכה יותר… ;-)

אורי 27 ביוני 2016

תודה פוסט מקורי.
אגב מדים מישהו יודע למה איטליה היא הנבחרת היחידה שמדיה לא בצבע הדגל?

פורד פרפקט 28 ביוני 2016

כחול לבן הוא צבע המלוכה האיטלקי. ככה הם נותנים כבוד למה שהיה ואיננו

Oded 28 ביוני 2016

מה עם הולנד?

חמציץ 28 ביוני 2016

יש עוד נבחרות שמשחקות במדים לא בצבעי הדגל, או באופן חלקי בצבעי הדגל. כמה דוגמאות בולטות:
הולנד – מדים כתומים (צבע בית המלוכה), דגל: כחול/לבן/אדום
גרמניה – חולצה לבנה ומכנסיים שחורים, דגל: אדום/צהוב/שחור
אנגליה (הסטורית, לא ביורו הזה) – חולצה לבנה ומכנסיים כחול צי, דגל: לבן/אדום
ספרד (הסטורית, לא ביורו הזה) – חולצה אדומה ומכנסיים כחולים, דגל אדום/צהוב

Amir A 27 ביוני 2016

ועוד שאלה בהקשר של מדים וחום. ממה שזכור לי משירותי הצבאי, המחקר בצה"ל בנושא של המדים והתאמתם למזג האוויר היה המתקדם בעולם. אין שום אפשרות שבאופן מקרי הצליחו לבחור שם את המדים הכי רחוקים שאפשר ממדים שמתאימים למזג אוויר.
ובנימה קצת יותר רצינית, מישהו יודע אם נעשה מחקר כלשהו בנושא בצה"ל?

אופיר (החדש) 29 ביוני 2016

מניח שלוקחים בחשבון שמדי צה"ל שלא כמו מדים של קבוצות ספורט, צריכים להגן על החיילים מתנאי השטח.

רינוס מיכלס 28 ביוני 2016

נושא נחמד

הזכיר לי את מכנסי סטוקטון ☺

vfd 28 ביוני 2016

היה יכול להיות פוסט מעולה, חדשני ומדעי. בפועל גיבבת כמה מילים פה ושם ועשית SEND. החמצה

D! פה ועכשיו 28 ביוני 2016

תודה.

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

בהקשר הזה – האם בגדי "דריי פיט" הם הרמאות הכי גדולה בהיסטוריה?

duncan 28 ביוני 2016

למה?

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

כי הם ממש לא דריי. נרטבים כמו כל בגד אחר ובנוסף, החיכוך שלהם נורא

duncan 30 ביוני 2016

וג'ינס מחטב לא ממש מחטב.
חולצות דרייפיט טובות הם פי 10 יותר טובות מסתם כותנה

אופיר (החדש) 29 ביוני 2016

דרייפיט זה בתאכלס מותג של נייק. מעשית הזיעה מתאדה מהם מהר יותר – כלומר חום מפונה מהגוף בקצב מהיר יותר…

כמי שמתחמם ומזיע בקלות מספורט, לתת לחולצה (דרייפיט ואחיותיה) מזיעה להתייבש עליך זה מעולה :)

Comments closed