זו היתה דקה מיוחדת מאוד / עירד צפריר

.

.

.

.

.

.

.

.

***

 

זו היתה דקה מיוחדת. דקה שתיכנס לדברי הימים של ארסנל. הדקה ה-74 במשחק בין ארסנל למנצ'סטר יונייטד. הדקה שבה ארסן ונגר אולי סיים את דרכו בארסנל.

אצל אוהדים רבים זו היתה לבטח שירת הברבור באמון בו. "In Arsene we trust", אמרו פעם (מזמן) האוהדים? With Arsene in disgust, זה מה שהם בטח חשים היום. כן, הגברת השמנה שרה. והיה זה נער בן 18 שהכין עבורה את התווים. נער בשם אלכס אוקסלייד-צ'יימברלין שבאותה דקה, ה-74, הוחלף.

זו היתה דקה של בוז מחריש אזניים באצטדיון. הצופה בבית יכול היה לחשוב לרגע ששחקן יונייטד נגח בשחקן ארסנל ללא כדור – כן, זה היה עד כדי חזק –  אבל כל מה שקרה זה חילוף. צ'יימברלין שהיה נפלא ובישל לוואן פרסי את שער השוויון שלוש דקות קודם יצא, אנדריי ארשאבין נכנס.

עשרות אלפים באיצטדיון האמירויות צעקו בוז. חלקם נעמדו על הרגליים והחלו לקלל את ארסן ונגר. אוהדים שמקללים מאמן הם מראה שכיח בכדורגל שלנו, אבל נדיר למדי בכדורגל האנגלי, בתרבות שמקדשת את התמיכה בקבוצה כמעט בכל מצב.

צ'יימברלין, לעומת זאת, קיבל מחיאות כפיים אדירות. ארשאבין עמד המום – בטח העדיף להיות כרגע בקור של אמא רוסיה. וכל המהומה הזו בכלל לא היתה קשורה בו. השדר והפרשן האנגלי דנו כעבור דקה או שתיים בסוגיה וכיצד היא תשפיע על הביטחון של ארשאבין. "אני לא בטוח שאוהדי ארסנל ממש מרוצים מזה",  התייחס הפרשן לתגובת האוהדים  לחילוף, במה שיוכתר כאנדרסטייטמנט של השנה. המומנטום של ארסנל נעצר לגמרי באותו רגע – האווירה השתנתה, תחושה מוכרת של דז'ה וו מילאה כל אוהד ארסנל.

*

ומה כבר יכול אוהד ארסנל לקוות מעונה כזו? לסיים במקום הרביעי? להחזיר מעט מהכבוד האבוד אחרי ה-8-2 לפני חמישה חודשים? ועל הדרך להרוס קצת ליונייטד השנואה במרוץ האליפות? ברור, ונגר יהרוס לפרגוסון. הרי זה בטח לא מקרי שפרגוסון פתאום כל כך מיודד עם ונגר. פעם הם היו צ'ילבות שהתנצחו מעל לכל במה אפשרית, ופתאום בשנה האחרונה פרגוסון לא מפסיק להחמיא לצרפתי ולומר שהוא חייב להישאר בארסנל.

נהיה לו נוח לסר אלכס, שארסנל קבוצה לא רלוונטית במאבק האליפות. נהיה לו נוח שיש ממול מנג'ר שאין לו מענה טקטי או קור רוח להתמודד מולו. נהיה לו נוח, כי אם הוא היה יכול להזמין חילוף אצל הקבוצה היריבה, הוא בטוח היה מבקש שזה יהיה צ'יימברלין שייצא. הילד בן ה-18 שיגע אותו בכל הזדמנות – שיחק לעומק, בא מימין, בא משמאל, עם המון פיזיות, עם טכניקה גבוהה, מהירות, תכליתיות.

כל מה שארשאבין לא עושה יותר. אבל ונגר, שגם ככה מטריף את האוהדים בהתעקשותו לשלב את צ'יימברלין לאט לאט, שוב הראה שהאינסטינקטים שלו פשוט לא נכונים. אולי צ'יימברלין היה עייף קצת, אולי אלף ואחד דברים, אבל זה פשוט היה מהלך שלא חש את השטח.

*

זה היה משחק שמגדיר את ארסנל של השנים האחרונות – את ההידרדרות המתמדת בכוח ההרתעה שלה, את התבוסתנות. פתיחה לא רעה, כמעט כמו תמיד נגד יונייטד. הפעם, לשם שינוי, התותחנים לא ספגו ברבע השעה הראשונה דווקא בדקות הטובות שלהם, אלא בעוד דקה טיפוסית – תוספת הזמן של המחצית הראשונה – ואחרי שיונייטד השתלטה לחלוטין על המגרש.

בדקות הללו הטעויות שעשה ונגר בקיץ בבניית הקבוצה שוב זעקו. בעיקר כמובן חולשת המגנים, עמדה שוונגר הפקיר לחלוטין עם מכירתם של קלישי ואבואה. בצד שמאל – אנדרה סאנטוס פצוע וקיירן גיבס תמיד פצוע. בצד ימין סאניה פצוע וגם הילד ג'נקינסון פצוע.

אז דז'יורו התבזה כמגן ימני מול נאני במחצית הראשונה. ואחרי אינספור פעמים שנאני עבר אותו, הוא פשוט איפשר לגיגס להרים חופשי לחלוטין לראש של אנטוניו ולנסיה, שכוסה רע ע"י הבלם תומאס ורמאלן שנאלץ לשחק כמגן שמאלי.

לזכותו של ונגר ייאמר שהוא עשה חילוף טוב בהפסקה – ניקו ינאריס (מי?) עלה בגיל 18 להופעת בכורה בפרמיירליג, כדי להחליף את דז'יורו בצד ימין של ההגנה. ארסנל פתחה את המחצית השנייה בבליץ ועד הדקה ה-63 היא ישבה על השער של יונייטד. הגרוש ללירה שטרלינג שתמיד חסר שוב הורגש – ואן פרסי החמיץ בצורה לא מוסברת משמונה מטרים, צ'יימברלין בשתי פעולות גדולות סידר מצב טוב לרמזי ואז בועט בעצמו סנטימטרים מהקורה. כל אוהד ארסנל מכיר את הדקות הללו, בהן הכדורגל שוטף והפיניש תמיד חסר.

ואז הגיעו שמונה דקות של כדורגל מטורף, קצב מדהים ומשחק שנע מצד לצד בלי הפסקה. ונגר, עדיין בפיגור 1-0 להזכירכם, רצה לעשות חילוף כפול במשך כמה דקות, אבל המשחק פשוט לא נעצר. צ'זני הציל שער, ארסנל כמעט כבשה, אחרי זה מרטסאקר הציל מהקו. לפתע קוסיילני חילץ מוולבק, שיחרר התקפה מתפרצת ומהלך נהדר הסתיים בבישול גדול של צ'יימברלין לוואן פרסי. 1-1, הרבה זמן לא צעקתי כזה "יש".

*

רגע לפני שהחילוף בוצע הבטחתי, בקול, שאם ונגר מוציא את צ'יימברלין אני כותב עליו פוסט. החילוף בוצע, הקהל התעצבן, המומנטום נעצר והפוסט נכתב. ונגר, שהכניס את ארשאבין לצד שמאל של הקישור ב-4-5-1 שלו, קיבל תוך שתי דקות קונטרה ממנג'ר שלא דוגל באימרה "שונא מתנות יחיה".

רפאל, שנכנס רק בדקה ה-17 בשל פציעתו של פיל ג'ונס, הוחלף בפארק ג'י סונג, ואילו ולנסיה המצוין עבר לעמדת המגן הימני כדי להקנות ליונייטד אופי התקפי יותר. חמש דקות אחר כך, במהלך שגורלו כנראה נקבע מראש, היה זה ארשאבין שלא הצליח לסגור את ולנסיה ובתום מבצע גדול ודאבל פס לתפארת, האקוודורי בישל על הראש של הרוסי ההמום לדני וולבק את ה-1-2 של יונייטד.

ונגר עוד הספיק לכעוס על השופט. שיכעס רק על עצמו ועל כישורי ההתגוננות הלקויים של שחקניו. בעצם, גם בזה הוא אשם. הוא ופט רייס. הם אלה שלא מצליחים לתת פתרונות לריפיון ההגנתי של הקבוצה הזו, שרק הולך ומחמיר; או לכך שהקבוצה לא רק פחות פחות מבריקה מבעבר, לא רק בגלל סגל צעיר וחסר מחץ, אלא גם חסרת משמעת טקטית ובעיקר חלשה מנטלית.

*

אותו "mental stregth" שעליו ונגר תמיד מדבר בראיונות (שווה לראות את הקליפ בסוף) לא נראה בשטח. לארסנל אין mental strength. בשש השנים האחרונות הקבוצה הזו שיחקה כדורגל נדיר ביופיו לפרקים רבים, אבל הפגינה כמה מרגעי הלוזריות הגדולים בתולדות הכדורגל. היא איבדה כבוד אצל השופטים, שדופקים אותה כאילו היתה קבוצה קטנה, ואצל האוהדים שלה שהתרגלו לראות אותה מתפרקת ביישורת האחרונה ואת ונגר מסרב לרכוש שחקנים בינואר.

אז מה נשאר? ארסנל חייבת להגיע למקום הרביעי. ההפסד שלה פחות או יותר מבטיח לטוטנהאם (יתרון 10 נק' על המקום החמישי) את הכרטיס לליגת האלופות. הפער מצ'לסי עדיין בגבולות הסביר, חמש נקודות. אבל זה יהיה קשה מאוד. כי ונגר לא רוכש שחקנים – לא כאלה שישדרגו את הקבוצה באופן מיידי ולא רק בעוד שלוש שנים. ואם אוקסלייד-צ'יימברלין סוף סוף מביא את השדרוג המיוחל, אז ונגר מוציא אותו.

לפחות מבחינתי, הדקה הזו, ה-74, היא אקורד הסיום. סורי ארסן, YOU COULD HAVE STOPPED US FROM BEING CRAPPY, BUT INSTEAD YOU PERSERVERED WITH YOUR LOUSY TIPPY-TAPPY

 *

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

"דה באזר" בפייסבוק

בולטימור - סופרבול בייבי!! (וגם על טום בריידי)
יומן העונה של הכחולים: סופרבול

52 Comments

ויכסלפיש 22 בינואר 2012

אחלה פוסט והערה קטנה: גיגס הגביה לוולנסיה בגול

עירד 22 בינואר 2012

צודק, טעות שלי. העורך מתבקש לתקן

עירד 22 בינואר 2012

הערה: הפוסט מוקדש לאנדי, הבן דוד של ביברס נאתכו.

הופמן 22 בינואר 2012

יופי של פוסט.

IsraGooner 22 בינואר 2012

הרבה אוהדים מרגישים ככה הערב, וברור שאנחנו משלמים עכשיו על חוסר האמביציה של המועדון בשנים האחרונות בריבית. ובכל זאת יש קצת מה להוסיף.

זה היה רגע מכונן (ולא מפתיע שהוא הגיע דווקא מול מנצ'סטר יונייטד) בעיקר בגלל התגובה חסרת התקדים של הקהל לחילוף, אבל חייבים להתעכב גם על התגובה של ואן פרסי. הוא בבירור התעצבן, סינן קללה ולא הבין מה לעזאזל ונגר עושה בחילוף הזה – איך הוא לא רואה את מה שכל כך ברור לכל ילד שצופה במשחק. הקפטן והמנהיג של הקבוצה, השחקן היחיד שדעתו אמורה לעניין אותנו ושלא מוכן לחתום על החוזה שלו, קטל למעשה את המנג'ר פומבית. המצלמות לא פספסו את זה. אני זוכר את ג'רארד תופס את הראש אחרי שרפא בניטס החליף את טורס באחד המשחקים, חודשיים אחר כך בניטס מצא את עצמו בבית.
במילים אחרות, זה לא רק גמר לנו את המשחק (וברור שזה היה מכת מוות לקבוצה), זה חשף שבר הרבה יותר גדול שקיים בארסנל. בין הקפטן לבין המנג'ר שלו, בין הקהל למועדון. זה ונגר והעקרונות שלו – כולל 50 אלף החילופים שהוא תיכנן מראש בקריירה שלו – לעומת כל שאר העולם שלא מבין כמוהו ולא אמור להעיז ולבקר אותו.

אפשר לומר שזה היה ונגר בתפקיד צ'יימברלין. נוויל צ'יימברלין.

יואב 23 בינואר 2012

והנגטיב שלו פרגי שלא מהסס להוציא שחקן צעיר שבעצמו נכנס כמחליף(לא סיטואציה נעימה לרפאל) על מנת למצות את הסיכוי לנצח.

עירד 23 בינואר 2012

אתה רציני, ואן פרסי אשכרה הגיב ככה? פספסתי את זה. זו באמת תחילת הסוף, אני כבר לא יודע מה יישאר למי שיבוא אחרי ונגר אם גם ואן פרסי יימכר.

דה גאנר 23 בינואר 2012

בהילוך החוזר ראו את ואן פרסי אומר 'NO' אבל בזמן אמת זה היה 'no..fuck you', צריך לראות את השידור שוב כדי להיות בטוח, אבל די בוודאות זה מה שהסתנן לו מהפה. מה שאומר שוונגר איבד לא רק את הקהל, אלא כנראה גם את ואן פרסי.

בניגוד לרבים, אני לא חושב שוונגר הוא מנהל משחק רע מטבעו, אלא שהוא פשוט 'איבד' את זה בשנתיים-שלוש האחרונות, ממש כמו חלוץ שנקלע לבצורת לא מוסברת.

אם אכן לא ארסנל תהיה בטופ-4, ונגר לא יחכה לפיטורים/הארכת חוזה, הוא ילך לבד גם אם הוא לא אומר את זה במפורש. צריך פשוט לקרוא בין השורות של הראיונות שלו בזמן האחרון, שמאז ומעולם (כמו כל המנג'רים הגדולים באמת) היו שילוב של תפיסת עולם וחלק מאופן ניהול הקבוצה

רן 22 בינואר 2012

חייב להגיד שהיתה שם גםאיזו מידה של צחוק הגורל.. כלומר ארשאבין שכביכול היה רכישה של קבוצה גדולה, יקר ומבוגר.. מה שוונגר לא עשה כל הזמן ודווקא הוא כחילוף וגם היה אפאתי לחלוטין בשער..

יואב 23 בינואר 2012

תיקון טעות-קוסלייני חילץ את הכדור מרפאל(לפני השיוויון ).

עניין היתרון הגדול של יונייטד באגפים היה ברור לפני המשחק ועדיין הצליח להתממש אפילו יותר מהצפוי. מדהים.
היכולת של וונגר בלארגן הגנה(ומשחק הגנה) היא עננה מתמשכת שמאיימת להשכיח את כישוריו הרבים ומורשת מפוארת של כדורגל. לפעמים יש תחושה שהוא לא כל כך מבין/מתעניין בזה. ואני מאד מעריך את האיש.

הכבוד ההדדי והפומבי בין פרגי וונגר רק מתבקש לאור הפז״ם המשותף והפרסונות שהם ולא לחולשה של ארסנל.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 23 בינואר 2012

בקשר לתיקון שלך, כתבתי ש"לפתע קוסיילני חילץ מוולבק, שיחרר התקפה מתפרצת ומהלך נהדר הסתיים בבישול גדול של צ'יימברלין לוואן פרסי".
בקשר לכבוד ההדדי, בחייאת רבאק, פז"ם משותף או לא, פרגוסון פשוט מלגלג על ארסנל בצורה פוליטיקלי קורקט כשהוא אומר שוונגר חייב להישאר. הוא יודע שעומד מולו מנג'ר שנחות ממנו בניהול המשחק ובארגון ההגנה. והוא מת שהמנג'ר הזה יישאר בתפקיד. יכול להיות שיש שם גם כבוד, אבל להתערב בהצהרות פומביות במדיניות של מועדון אחר? בעיני זה חוסר כבוד. בעיקר שהאיש שאתה מהלל וההחלטות שלו איפשרו לך בעבר לזכות בכמה וכמה אליפויות, כשארסנל היתה היריבה העיקרית שלך.

עירד 23 בינואר 2012

אה, הבנתי, התכוונת לרפאל, לא לקוסיילני. אוקי, לא זוכר, יכול להיות שאתה צודק.

יואב 23 בינואר 2012

לא הבנתי את עניין התיקן כנראה. חשבתי שהתכוונת למהלך הגול שבו הכדור חולץ מרפאל והמשיך למתפרצת.

היחסים בין פרגי לוונגר טובים כבר לא מעט שנים, גם בעונה ההיא שהובלתם עלינו בשש נקודות והקריסה התחילה בבירמינגהאם. פרגי תמיד מגן על מאמנים וזה מאד מכובד בעיני.
להתערב? אתה עושה צחוק? 1-זה בכלל לא עמד על הפרק. 2-פרגי בטח לא זקוק לאישור ממישהו כדי להביע עמדה חיובית על קולגה.
אין לו דם רע עם האיטלקי של סיטי ועם מוריניו הוא מיודד ומאד מעריך. התאוריה שלך מבוססת על כלום.
וונגר הוא המנג׳ר שעשה הכי הרבה צרות לפרגי. לא חושב שפרגי מזלזל בכישוריו. מה זאת אומרת המנג׳רים שגרם לו לזכות בתארים? הוא גם לקח כמה מולו. התמונה שפרגי רואה היא לא השחור לבן שאתה מציג. אלו לא בובות במחזה, אלו אנשים שישבו ודיברו הרבה בניהם.

דורפן 23 בינואר 2012

עירד – פרגוסון מתבטא אוטומטית נגד כל פיטורי מנג'ר. זה קודים של קוליגיאליות. הוא הגן גם על אנצ'לוטי ואלרדייס ואברם

אלון 23 בינואר 2012

הוא הגן גם על מוריניו?

ועירד, אחלה פוסט

הוידאו בסוף גדול!

יואב 23 בינואר 2012

בוודאי. הפיטורים שלו היו הזויים למרות שהוא הפסיד אליפות לסר וזה כידוע, לא בושה גדולה.

אלון 23 בינואר 2012

יואב, אם אני לא טועה אתה מדבר על תגובת פרגוסון אחרי פיטורי מוריניו. אז זה בהחלט משרת את הסר בהחלשת צ'לסי ויצירת נעליים גדולות למנג'ר החדש.

ההקבלה למה שהוא עושה עם ונגר תהיה אם הוא אמר דברים ביחס לזה שאסור לצ'לסי לפטר את מוריניו כשהיו החיכוכים בינו לבעלים (בערך מהתקופה שאברם הגיע "לייעץ"). קשה לי להאמין, כי היה ליונייטד רק מה להרוויח מהפיטורים ההזויים שהגיעו בסוף.

אגב, מה עם תרחיש שמוריניו מפסיד לבארסה בגביע, בליגה ובצ'מפיונס, אבל לוקח אליפות עם ריאל ומחליט שנשבר לו מההנהלה והאוהדים וחוזר לאנגליה לאצ'ק פתוח מהנהלת ארסנל???

עירד 23 בינואר 2012

אלון, הלוואי. מוריניו, המאמן האהוב עליי, בארסנל, זה יהיה מושלם והגשמת חלום.
אם לא הוא, הייתי שמח לראות מישהו כמו דייויס מויס או מרטין אוניל.

רן 23 בינואר 2012

פשוט טראגי להסתכל על וונגר, נדמה שהוא נשאר בעולם אחר עם חוקים אחרים והכדורגל השתנה.. יש בזה משהו נוגע ללב (אוקיי, אני לא אוהד ארסנל) וכמובן מאד עצוב כי במשך שנים הוא היה מנג'ר עילאי.. פרגוסון כנראה תמיד עשה דברים אחרת.. ובסופו של דבר פרגוסון בעיקר מתעניין בלנצח וונגר נראה כמו מישהו שמתעניין בלהשאיר את החשבון ביתרה חיובית/לבנות קבוצה לעתיד (שנדחה כל פעם) ושאר ירקות.. והוא איבד את זה בהחלט, זה היה ממש רגע נוראי מהצד, והדקות האחרונות עם ארשאבין ורוסיצקי – קטטסטרופה

עירד 23 בינואר 2012

בעיני הקולגות שלו זה קולגיאליות. בעיני אוהדי קבוצות יריבות, בעיקר אוהדי ארסנל, זה חוסר כבוד. אף אחד לא פיטר את ונגר והוא יסיים הרי את החוזה שלו, שאני מקווה שלא יוארך. אבל לבוא ולהצהיר בתחילת העונה שוונגר חייב להישאר? בעיניי זה לא לעניין.

דורפן 23 בינואר 2012

אה… זה יכול להיות. רק שפשוט אני חולק על ההסבר שלך – שהוא מנסה להשאיר את וונגר כי הוא יריב חלש. הוא פשוט מגן באוטומטיות על כל מנג'ר.

אודי 23 בינואר 2012

מעולה, מסכים עם כל מילה!

עירד 23 בינואר 2012

מן הסתם, הקצנתי את הנקודה הזו מזווית של אוהד ארסנל. אני מניח שפרגוסון לא באמת אומר זאת כדי להשפיע על ההחלטה לגבי ונגר בארסנל. אני פשוט חושב שאוהדי כדורגל, שגם ככה לוקחים קשה את המצב הקבוצה שלהם, לא רואים בעין יפה כשהמנג'ר היריב מספר כמה המנג'ר הכושל והמרגיז שלהם, הוא פנטסטי. כי הוא כבר מזמן לא כזה.

יואב 23 בינואר 2012

עירד,
מבין את הנקודה שלך כגאנר.

נעל קרועה 23 בינואר 2012

פוסט נהדר,פשוט תענוג לקרוא
עד מתי וונגר יתבזה לפני שיפרוש?הוא כבר הכתים את כל העבר שלו

ברק המלך 23 בינואר 2012

לילה עצוב לכל אוהד שהיה עם הקבוצה בטוב וברע…
לי זה מרגיש כמו פרידה מחברה, לאחר יחסים ארוכים וטעונים או לפחות רגע לפני… כשאתה יודע שזה הסוף ואתה יודע שזה הצעד הנכון…אבל אתה מפחד מהיום שאחרי או מה יקרה איתה ,המון רגשות מעורבים…
את האמת שמה שראיתי בסיום המשחק, הכי הלחיץ, כשהסתכלתי על ואן פרסי שלא מיהר לרדת מכר הדשא…
בנקודה הזאת הבנתי מישהו פה הולך הביתה והפעם זה לא יהיה השחקן!
מה שונגר עשה היום היתה בגידה בכל אוהד של ארסנל ולכן התשובה של הקהל הייתה כלכך אמוציונלית!
נ.ב אחלה פוסט!

שייפר 23 בינואר 2012

יסורי הגאנר מוציאים ממך את המיטב, כתבת בצורה יפה את מה שכולנו חושבים ומרגישים בערב כזה. אם לומר את האמת, התחושה קיימת כבר זמן רב, חבל שארסן מתעקש להמשיך ולהתבזות. אם היה עוזב בסוף העונה שעברה עוד היו זוכרים אותו כאחד המנג'רים הגדולים והחשובים בתולדות המשחק (ובצדק), היום כבר בלתי אפשרי לאתר בהתנהלותו את התכונות שהפכו אותו לכזה מלכתחילה. נראה לי שעבורנו הסבל רק התחיל. איזה שחקן בכיר יסכים להתקרב למועדון הזה בעתיד הקרוב? עכשיו, כשהסיכוי לשחק בצ'מפיונס כמעט ואבד סופית, ארסנל הופכת לסוג של אברטון. ואיזה מסכנים האוהדים

עירד 23 בינואר 2012

שייפר, אתה אדם יקר וסקורר בחסד עליון.
אני לא חושב שצריך להגזים, אבל מהיכרותי איתך אתה אכן נוטה לסוג מסוים של אובדניות. ארסנל לא תהפוך לאברטון כי יש לה שחקנים טובים עם עתיד גדול לפניהם וסך הכל מדובר במועדון רווחי מאוד. אי העפלה לליגת האלופות תהיה מכה כלכלית, אבל לפחות ונגר יוכל לומר שבזכות המדיניות הזהירה שלו המועדון לא התפרק כמו קבוצות אחרות בעבר (מישהו אמר לידס?). כמו בשאלה על התרנגולת והביצה, כנראה שהמדיניות הזהירה של ונגר היא זו שגרמה להדחה האפשרית מהצ'מפיונס. זה לא גמור, אגב, כי גם צ'לסי די חלשים.

IsraGooner 23 בינואר 2012

אני לא רואה במה שהוא רשם שום דבר אובדני. אם ההידרדרות הזו לא תיעצר, בסוף גם נמצא את עצמנו במקום של אברטון או אסטון וילה, אולי מה שטוטנהאם הייתה במשך שנים ארוכות (וכן, הם כבר עקפו אותנו בסיבוב). בינתיים רומא בוערת והקיסר מנגן בנבל.
יש לנו מעט מאוד שחקנים טובים עם עתיד גדול לפניהם (אני יכול למנות בערך שלושה כאלה) ואת העתיד הזה סביר להניח שהם ייראו בקבוצה אחרת. הרווחיות של המועדון תלויה בהשתתפות בצ'מפיונס ליג ועוד יותר מכך, בכיס הרחב של האוהדים הנפלאים שלנו. כן, האוהדים הנפלאים שלנו שזוכים להרבה השמצות, גם בעקבות מה שקרה אתמול – אבל אלה האנשים שמוציאים הרבה יותר כסף מאוהדי כל הקבוצות האחרות ואוכלים חרא בשקט כבר הרבה זמן.

בלי מחירי המנויים האסטרונומיים שארסנל גובה ובלי ליגת האלופות, אין רווחיות ומכאן מתחילה הספירלה שכל מועדון אחראי מכיר. בלי הצלחות, גם הספונסרים לא יתלהבו לשלם את הסכומים הגבוהים המקובלים היום בטופ העולמי. אז לא, אנחנו לא נתפרק ואפילו לא קרוב לזה, בעיקר בגלל שיש לנו בסיס אוהדים רחב ואנחנו עדיין נישאר המועדון הכי גדול בעיר הכי גדולה באירופה. אבל הרבה יותר קל להידרדר מאשר להתקדם. תסתכל על ליברפול – והיא עוד מנסה ומשקיעה.

דורפן 23 בינואר 2012

וונגר הוא אחד המנג'רים הגדולים בכל הזמנים באנגליה. שני דאבלים זה שני דאבלים. בחלוף השנים זוכרים את התארים לא את השנים הגרועות. הוא פשוט מנג'ר אגדי שהיו לו שנים גרועות.

B. Goren 23 בינואר 2012

אמת ויציב.

IsraGooner 23 בינואר 2012

המורשת שלו תיזכר גם ביחס לשאלה באיזה מצב הוא השאיר את ארסנל. אילו ונגר היה עוזב לפני שנתיים-שלוש, הייתי אומר בוודאות שונגר השאיר אחריו מורשת מופלאה ותנאים מבטיחים לכל מנג'ר. אז גם היינו רחוקים שחקן או שניים מלהיות באמת קבוצה מצוינת.
היום אני לא בטוח בזה. כן, הוא עדיין משאיר מועדון גדול ומבוסס יותר ברמה אירופית, עמדה כלכלית הרבה יותר טובה, הכל נכון. ואז אתה רואה איך הקבוצה נראית על המגרש כבר תקופה כ"כ ארוכה, את הריקבון המנטלי שלה, החוסרים העמוקים בסגל… יותר מהכל, הוא יעזוב את ארסנל אחרי שהמדיניות שלו גרמה לכך שארסנל איבדה את סטטוס העלית שהצליחה להשיג בזכות העבודה הקשה של ונגר עצמו. אז ונגר אולי לא החזיר אותנו ל-Square one אחרי 15 שנה בתפקיד, אבל את רכבת ההרים הזו אנחנו מסיימים למטה.

תומר חרוב 23 בינואר 2012

כל רכבת הרים מסתיימת למטה. החוכמה היא להנות מהנסיעה.

אמיר ענבר 24 בינואר 2012

עוד נראה באיזה מצב הוא ישאיר את המועדון כשיעזוב, ואנחנו עדיין לא יודעים מתי הוא יעזוב, אבל בראי ההיסטוריה הוא ייזכר הרבה יותר טוב מכפי שהוא נראה היום. כפי שדורפן אמר, הוא הביא שני דאבלים, הוא הביא תארים נוספים, הוא הביא כדורגל נהדר, הוא ייצר שחקנים, הוא שיחק תפקיד עצום בקידום ארסנל למאה ה-21. כשישפטו את כל הקריירה שלו ולא רק את התקופה האחרונה, הפלוסים יהפכו את המינוסים לגמדיים.

אם תרצה השוואה, הרי שמאט באזבי עשה את מנצ'סטר יונייטד, אבל כאשר פרש היא לא היתה במצב הכי טוב. הסגל הזדקן, לא היו צעירים טובים שיחליפו את השחקנים הללו. מינו לו מחליף, פיטרו את המחליף והחזירו את באזבי, אחר כך הוא שוב פרש ושוב מינו מחליף, ואז עוד מחליף, ושש שנים אחרי גביע אירופה, יונייטד ירדה ליגה.

גם באזבי לא היה מושלם, גם אצלו עבודה רחוקה משלמות ואולי עייפה (הוא שקל לפרוש עוד לפני שעשה זאת) גרמה בסופו של דבר לנזק מסוים שפגע במועדון אחריו ובמידת התחרותיות שלו, אבל את מה שהוא עשה לא יקחו ממנו. ובמבט לאחור, גם אצל שחקנים, גם אצל מנג'רים, זוכרים את הרגעים הגדולים.

נעל קרועה 23 בינואר 2012

כרגיל אוהדי היוניטד נאבקים בחירוף נפש עבור וונגר

ניינר 23 בינואר 2012

העיקר שהשנה לא תחגגו את סנט טוטרידג' דיי

טל 23 בינואר 2012

רציתי רק להעיר, שהסבלנות של הקהל האנגלי זה משהו מדהים.

באנגליה, במועדון גדול כמו ארסנל, שהקבוצה מחוץ לטופ 4 ו20 נקודות מהמקום הראשון, שריקות בוז ראשונות למאמן מזה 15 שנה הן נושא חדשותי. בברנבאו שרקו בוז למאמן שמוביל את הטבלה ב5 הפרש (על קבוצה שנחשבת אולי לגדולה בהיסטוריה), בעונה השניה שלו בתפקיד, כאשר הקבוצה שלהם מנצחת כל קבוצה שהיא לא ברצלונה (בכל המסגרות) כבר כמעט ארבעה חודשים.

לא פלא שמנג'רים רוצים לאמן באנגליה. זה פשוט גן עדן עבורם.

עירד 23 בינואר 2012

הפסד שלישי רצוף, לראשונה מאז 2007. יש גבול לכל תעלול, גם אצל קהל אנגלי. בעיקר כשאתה אחראי עיקרי להפסד, במשחק נגד יריבה כ"כ שנואה, וכשגם ככה המדיניות שלך לא ברורה לאף אחד.
ומה אמר ונגר אחרי המשחק? "אני לא צריך להסביר לכם כל החלטה שלי. אנשים קונים כרטיס והם חופשיים להביע את דעתם, אבל אי אפשר להכתיב התנהגות לאנשים. אם טעיתי, אני מצטער".

רפאל 23 בינואר 2012

טל, יש עוד סיבה קטנה שרוצים להיות מנג'רים בפריימרליג.
היא נחשבת במקרה להיות הטובה והיוקרתית ביותר כיום.
כמו כן, מנג'רים מבוקשים אחרים כנראה יעדיפו כמעט כל קבוצה בבונדסליגה על פני כל מועדון למעט בארסה/ריאל בספרד.
זו התחושה שלי בכל אופן.

טל 23 בינואר 2012

עובדה שזה לא נכון לגבי שחקנים.

קשה מאד למשוך כוכבים גדולים לאנגליה, בלי לשלם להם הרבה מעבר למה שהם יכולים לקבל במקומות אחרים.

מאמנים רוצים לאמן באנגליה כי שם הם יכולים לקבל עבודה להרבה יותר שנים ובדרך, לקבל יחס סבלני בהרבה. זה מאד ברור.

התחושה שלך לגבי הבונדסליגה לא מגובה בכלום. אין שם מאמן בעל שם מחוץ לגרמניה. חוץ מזה שבגרמניה (בניגוד למה שניתן לחשוב) דווקא די קלים על הדק הפיטורים, להוציא מקרים מאד ספציפיים (כמו ברמן). בספרד בהשוואה, יש יותר מאמנים בעלי שם מבחוץ (ביילסה למשל). גם השפה והמנטליות משחקות פה תפקיד.

גפן 23 בינואר 2012

הייתי במשחק

ונגר איבד את הקהל עוד הרבה לפני שהמשחק התחיל . איפה שלא הסתובבתי היתה אוירה של אנטי ונגר ויאוש מוחלט מהדרך שלו. לונגר אין יותר קרדיט,ואם תחשבו על זה בצורה רציונלית, כל כישלון נוכחי מקרב אותנו האוהדים לגאולה.

חבל שהנרי נפצע ולא התלבש בכלל, כי רק לשם כיוונתי.לטוס ללונדון ולראות את המלך בפעם האחרונה שלו ככדורגלן נגד יונייטד. חוץ מאייל ברקוביץ בעבר ה
רחוק ולאו מסי בהווה לא התרגשתי ככה משחקן כמו מהנרי. אגדה עוד בחייו!

ברביעי אני בברצלונה. קלאסיקו.

כסיפוביץ 23 בינואר 2012

אולי תפנק אותנו בפוסט חי?

שייפר 23 בינואר 2012

תמיד מאשימים אותי בפסימיות, אך בסופו של דבר מרבית הנבואות השחורות שלי קורמות עור וגידים. ה"בסיס הכלכלי" שכולם מקשקשים עליו כמעט חסר משמעות במקרה של חוסר הישגיות ברמה הזאת. יש מספיק קבוצות בינוניות שמתנהלות בצורה מאוזנת ולא יאיימו על תואר לעולם. אני באמת חושב שברכבת ההרים הזאת, הסיבוב הבא של ארסנל למעלה יהיה עוד הרבה זמן, אחרי שדברים ישתנו קצת בכדורגל האנגלי. אולי יום אחד המיליארדרים ממדינות ערב/בריה"מ לשעבר יאבדו עניין ויגדל בארסנל איזה טוני אדאמס חדש (ואתה עוד קראת לי "אובדני". תראה איזו אופטימיות, שלא לומר תמימות). דווקא הפסל שבנו לכבוד הנרי מאוד סמלי בעיני, הוא ממחיש עד כמה המועדון הזה איבד את החזון הגדול שלו לעתיד ומעסיק את עצמו בהערצת האתמול והאנשים שעשו אותו מתוק כל כך. ואף מילה על כך שהחזרתו של הנרי הייתה צעד ציני להחריד של איש מיואש, עייף וחסר השראה…

אריק 23 בינואר 2012

המצלמות הראו את ון פרסי מנענע בראשו ופולט "oh no" למראה הרוסי… לא נעים

אלון 23 בינואר 2012

איך ביותר מ- 20 תגובות, על פוסט כזה, ואף-אחד לא מתחיל לדבר בספקולציות לעתיד.

נגיד שארסנל מחליטה להיפרד מונגר, את מי היא מביאה?

לא יודע מי בדיוק בשוק וכנראה שעדיף לחכות לסוף העונה, למרות שיש בזה סיכון ממשי של לא להיות בליגת האלופות.

בכל מקרה, הבעלים יצטרכו לפתוח כיסים ולהביא שם גדול שישדר לכולם שארסנל לא הופכת לסתם עוד מועדון בליגה ולתת לו תקציב רכש יפה. אחרת הם יהפכו לאיצטדיון עם מועדון, וזה אמור להיות להיפך…

ברסלוניסטה 23 בינואר 2012

לדעתי, ארסנל חייבת להשתחרר מהמחשבה שאין בשוק מאמן אשר יוכל לשפר את יכולתה. מאמן ותיק ויקר אינו חובה, ומינויו של גווארדיולה בקיץ 2008 הינו ההוכחה המובהקת לכך.

דגל הקרן 23 בינואר 2012

אולי גרנט?

אשך טמיר המקורי 23 בינואר 2012

פוסט טוב

דורפן 23 בינואר 2012

אלון ורבים אחרים. לדעתי הנכם מושפעים עמוקות מהשתייכותכם לעם היהודי. ואתם חושבים בקודים של "אם אני אגיד שמוריניו היה מאמן טוב, אולי זה יחליש את המאמן הבא של צ'לסי ואז אולי…".

פרגוסון משתייך לאיגוד מקצועי – הLMA – האיגוד המקצועי של המנג'רים. בכל פעם שמפוטר מנג'ר או חושבים לפטר אותו כל מי שנשאל עונה באופן אוטומטי שזה לא בסדר. ובאותה מטבע בכל פעם ששואלים אותם אם המנג'ר הבא של הנבחרת צריך להיות אנגלי – הם אומרים שכן.

אתם מייחסים יותר מדי משמעות לדברים שפשוט נאמרים באוטומטיות.

טל 23 בינואר 2012

רונן,

אתה צודק בכך שברור שפרגוסון לא מתכוון למשהו נכלולי בדיבורים הללו. וכאשר מדובר בקבוצות במצב "טוב" אף אחד לא יראה עם זה בעיה (למשל, הוא יעץ לגווארדיולה להישאר בברצלונה לפני שבוע-שבועיים). זו באמת גישתו לתפקיד המאמן.

מצד שני, כאשר מדובר בקבוצה במצב כמו ארסנל, יש פה ריח של התעסקות בעינינים של מועדונים אחרים. שוב, הוא לא עושה את זה ממקום רע, אבל אפשר להבין למה אוהדים יריבים רואים את זה בעין לא יפה.

בדיוק כפי מאמנים לא צריכים להתעסק באיך שהיריבות שלהם משחקות (התלונות על "שיחקו "הגנתי מידי" של מאמנים, בעיקר ונגר), כך גם מאמנים לא צריכים להתערב בעינינים בוערים ודי עדינים בנושא איוש עמדת המנג'ר ביריבות שלהם.

אלון 23 בינואר 2012

מבחינתי ספורט, בטח ברמות האלו, זה קודם כל SHOW. יכול להיות שאתה צודק, אבל יותר כיף לי לחשוב שמאחורי הקלעים יש מלא תככים ומזימות. הסיפור נהיה יותר טוב ככה וגם הצפיה במשחקים מהנה יותר.

יואב 24 בינואר 2012

אלון,
הפיטורים של המיוחד היו קצת מפתיעים. לפרגי בוודאי לא היתה אפשרות להתייחס לאפשרות תאורטית שגם היום נשמעת לי תלושה וקלושה.
פרגי בסך הכל מפגין לויאליות למקצוע ולקולגות שלו.הוא מיודד כמעט עם כל מאמני הליגה(שמתייעצים איתו לא מעט ביום יום) ומדבר ממקום חברי ומגונן.
את התככים והמזימות(מיינדגיימס)הוא שומר למשחקים עצמם, לא לגופם של אנשים.

Comments closed