מי היה מאמין (כולם)

לגוטמן נשארה אופציה אחת: להכין מהיום את נבחרת העתיד

1. יותר מהכל זה משעמם.  טוב הם שוב התרסקו. השחקנים, המאמן, הליגה, הלוזון, התרבות, החובבנות, השכונה, המדינה. כן (פיהוק), הכל מקולקל מהיסוד. כן (גיהוק), במדינה בלי ספורט אין גם כדורגל. פלא. אז הנבחרת היא סימפטום לכדורגל שהוא סימפטום לספורט שהוא סימפטום לחברה שהקמנו לעצמנו. שיהוק.

2. הקמפיין הזה גמור. זאת כמובן נקודת שפל מהמובהקות ביותר בתולדות הנבחרת,  המכה של ה-11 בספטמבר. העיניים יופנו העונה אל אליפות הנבחרות הצעירות בקיץ בישראל. את שלנו יוביל גיא לוזון. אם תסופק שם הוכחה לכאורה שיש עתיד, במקביל לקמפיין עלוב של הבוגרת, גיא לוזון ייחשב למועמד הבכיר למאמן הבא. מצד שני, לגוטמן שני משחקים מול לוכסמבורג באמצע אוקטובר. אם הוא נופל גם בהם, בלחץ ציבורי מתאים, זה יכול להגיע לסיום קדנציה. הכי נוח לגלגל על המאמן.

3. גוטמן הוכיח באופן מהיר וחד שהוא לא האיש לאלתורים. כאילו לא ידענו. הוא לא חיית רחוב מהסוג של דוביד שוויצר או שלמה שרף. היה מטופש לצפות ממנו לקמבן מבין מצאי שחקנים לא ברור את הליהוק והמערך שיוציאו את המקסימום. במשחק הראשון הלך על השבלונה שלו ונכשל, במשחק השני יצא מהשבלונה והתרסק. ירודה ככל שתהיה, ניתן להוציא יותר מנבחרת ישראל.

האפשרות הנכונה עבור גוטמן כרגע, היא לגלגל את התיק אחורה. תראו מה קיבלתי ליד. מה שאמור לשחק לטובתו היא בדיוק אותה שבלונה. כשברור שהקמפיין לברזיל אבוד, גוטמן צריך להפוך את החמוץ למתוק. יש לו שמונה משחקים נוספים, שניים מהם כאמור בקרוב, כדי להוכיח שהיעוד שלו הוא לא להוציא זהב מהעיסה הנובחית, אלא לבנות הכל מחדש. להתחיל לבסס את השיטה וסגל השחקנים שאיתם הוא (אם יוכיח שזה עובד) או המחליף שלו ירוצו ליורו הבא. במובן הזה התמזל המזל שההתרסקות באה מיד בפתיחה.

4. מההתאחדות אפשר לצפות שזאת המשימה שהוועדה המקצועית תטיל כעת על גוטמן. אם רק היה דבר כזה. ההתאחדות צריכה לבקש ממנו להתחיל בהכנות למונדיאל 2018, גם אם הוא לא יהיה שם. מצד שני, זה מתנגד עם התוכניות של גיא לוזון. צפו לקרב.

5. חייב מילה על טל בן חיים. אם גוטמן היה משאיר את מורי בתפקיד והנבחרת היתה חוטפת, המאמן  היה מואשם שלא שיתף את הבלם המנוסה. צל"ש או טר"ש זה, וכמו ברוב המכריע של ההחלטות שלו בשני המשחקים (ככה לפספס את תומר חמד?) גם בהחלטה על הבלם גוטמן הצליח ליפול.

וזה היה מופע קרקסי למהדרין: בשער  הראשון בן חיים התנגש במגן הימני, שפונגין, כדי לבשל את הפאול-גול של הרוסים, בשער השני הוא התנגש במגן השמאלי, זיו, בדרך לריבאונד-גול של הרוסים. בעשרים דקות הוא גמר את המשחק והקמפיין. איכשהו נראה לי שהוא הראשון שגוטמן יזרוק כל הרוחות.

*

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

***

כמו לרכב על אופניים - סיכום מחזור 1 ב-NFL
היה טוב וטוב שהיה

29 Comments

פאלאסיו 12 בספטמבר 2012

ההפסד היום (יכול להיות) הדבר הכי טוב שיכול להיות לכדורגל שלנו.
נגמרו הציפיות המטופשות בכל קמפיין שאוטוטו עולים.
אם רק היה פה מי שייתן שקט לגוטמן ללא קשר לתוצאות לבנות נבחרת ושחקנים לעתיד (ניר ביטון?)
יכול להיות שזה יקרה?

ובקשר למשחק היום היה מביך לראות איך ה"גרמני" נראה שהוא מאלתר,
לצפות מראדי ובן בסט שמעולם לא שיחקו עם אף אחד מהשחקנים להציל את הנבחרת זה קצת יומרני.

ועצוב לראות את בן שהר, אני זוכר שהוא נכנס לשחק נגד יוון לפני 4 שנים שהוא היה כל כך צעיר. היה מעולה עם ביטחון ומסירות בעין עקומה. שינה את המשחק. מה היה יכול לצאת ממנו.

יואב בורוביץ' 12 בספטמבר 2012

הטב"ח בישל שני גולים. לא הופתעתי. כי תמיד הוא היה שחקן אלים, שעושה המון עבירות (לא מעט מהן מטופשות) אולי בגלל שהוא גם מאוד יהיר. זה הטב"ח שלנו, דווקא מהשחקנים הפחות גרועים במדים הלאומיים בעשור האחרון.

אמיר א. 13 בספטמבר 2012

מהפחות גרועים? טב"ח הוא בלם הכי אוברייטד שהיה בארץ.
כשהיה צעיר הגיע לאנגליה בזכות עבודה קשה מאז שקיבל את החוזה בצ'לסי הפסיק פשוט לעבוד וחשף כמה בלם בינוני הוא כאשר הוא לא עובד ולא משקיע. כבר 3 שנים בערך שהוא לא באמת משחק.
מעבר לעבירות טיפשיות שהוא תמיד עושה כי הוא שחקן די מלוכלך ואגרסיבי (שאם רק היה יודע לנצל את זה לטובתו היה בלם מצוין) הוא גם לא יודע להניע כדור בהגנה ותמיד מתחיל התקפות בפניקה אנגלית ומעיף תכדורים לחלוצים. באנגליה שהם רגילים לזה בליגה השניה זה עובד, אצלנו אין מי שיקבל כדורים כאלו…

הראשון שצריך ללכת הביתה ויפה שעה אחת קודם!!

Martzianno 12 בספטמבר 2012

נותר להתפלל שייתנו לגוטמן להמשיך לפרק זמן משמעותי (ולו כעונש על המשחק אתמול…)
איכשהו אני לא רואה את זה קורה. השם גיא ל-ו-ז-ו-ן מדאיג אותי מאוד

מיקיג' 12 בספטמבר 2012

טוב שלא הפסדנו ביום של ועידת וואנזה. כולה כדורגל ונבחרת עלובה, למדינה ש-90% משחקני הכדורגל שלה הם עצלנים עלובים, שמבלים בברים יותר מאשר בבית. צריך לסגור את הכדורגל הישראלי, כולל בוגרים, נוער, וילדים.
תשאלו אותי מה נעשה עם הנוער? אז קודם כל, עם כל הכבוד למחלקות הנוער המפוארות, מה שהם מוציאים זה עדיין ארסים מפונקים ועצלנים, לא יותר מזה. אז צריך לסגור גם אותם. במקביל צריך להשקיע את כל הכסף מהטוטו (ולמי שלא יודע, 80 אחוז מהכנסות הטוטו/טוטו ווינר המגעיל זה ממשחקים בחו"ל, הוא לא באמת צריך את הכדורגל הישראלי) בהפניית הנוער שמגיע לכדורגל לענפים אחרים, שחייה, אתלטיקה, שחמט, וואטבר, ושם להפוך אותם לבני אדם. ככה, להפציץ בחוגים, מתנסים, הכל. ככה גם ניפטר מהגועל נפש של כדורגל ישראלי וגם נייצר ספורטאים בכמויות הרבה יותר גדולות, כי את תרבות הספורט לא נשנה אבל את כמויות האנשים שיעשו ספורט תחרותיו חיובי נגדיל בהיקפים מאד משמעותייים.
אני יודע, יש כאן אנשים שמאד מחוברים לכדורגל ולקבוצות שלהם, מילדות וכאלה. זה לא תירוץ לכלום, אני מילדות האמנתי באלוהים, התפללתי, בכיתי בכותל, הערצתי רבנים, כל הבוג'רס. ממשיכים הלאה מתישהו כשמבינים שזה עבודה בעיניים.
אבל הם בשלהם, פתטי בעיני. לקרוא את הטורים שלהם על העונה החדשה המתקרבת, וההתרגשות הגדולה – במיוחד אחרי האולימפיאדה כשאתה רואה ספורטאים ענקיים באמת – גרם לי לתהות האם הכותבים הם אנשים אומללים או שזה מקרה קלאסי של מערת אפלטון.

קרקו 12 בספטמבר 2012

לייק גדול!

ניתאי 12 בספטמבר 2012

בורוביץ', לא כתבת טור בנפרד?

אריאל7163 12 בספטמבר 2012

1+

Zak 12 בספטמבר 2012

קצת היסטוריה לא רחוקה

בקמפיין של דרור קשטן ליורו 2010 ישראל הופיעה למשחק בוומבלי מול אנגליה וחטפה 3:0 מביש. כל המומחים וכל העיתונאים צקצקו בלשונם, ביכו את ההופעה המבישה של הנבחרת וטענו שצריך להתחיל את תהליך חילופי המשמרות בנבחרת, כי הרי ליורו לא נעלה. ואכן במשחק הבא בזאגרב מול קרואטיה קשטן כבר שילב לא מעט שחקנים חדשים (תמיר כהן זכה לתשבוחות). חור של טל בן חיים אפשר לאדוארדו דה סילבה של לפני הפציעה להבקיע, אבל אף אחד לא התרגש מאותו הפסד אחרי אותה בושה גדולה מול האנגלים.

בדיעבד, אלמלא אותו חור של בן-חיים, היינו עולים ליורו.

אז הנבחרת שיחקה גרוע והפסידה בצורה מבישה. לא נעים, אבל לא סוף העולם. היה סיכוי לעלות למונדיאל לפני המשחק, ותתפלאו – יש סיכוי גם אחריו. כל ההתבכיינות וכל התבוסתנות מעידים הרבה יותר על העיתונאים ועל האוהדים מאשר על הנבחרת. מה שצריך זה לאסוף את השברים ולהמשיך הלאה בניסיון להעפיל לברזיל 2016. זה הרבה יותר מעשי והרבה יותר נכון מלשבת ולבכות

MG 12 בספטמבר 2012

ZAK, צריך להזכיר שבקמפיין ההוא הוצאנו מקסימום נקודות מהנבחרות שהיו מדורגות מתחתינו.

Zak 12 בספטמבר 2012

וגם הוצאנו ארבע נקודות נגד רוסיה ותיקו נגד אנגליה בבית, ובגדול פרט לאותו הפסד מביש בוומבלי היינו שקולים (או לפחות לא התבזינו) בשאר המשחקים. אבל זאת לא הנקודה. הנקודה היא שלהפסיד בצורה כזאת זה מביש, אבל לבוא ולומר אחרי שני משחקים שהקמפיין גמור ושגוטמן צריך להתחיל לחשוב על מי לגלגל את האחריות זה, לפחות בעיני, מביש לא פחות.

איציק 12 בספטמבר 2012

העניין הוא שהקמפיין היה גמור לפני המשחק הראשון ולא אחרי השני. היו כאלו שניסו לסנוור אותנו עם הכוכבים החדשים הבאים מאירופה, וזה לא הצליח.
האם יש ולו שחקן אחד, כולל יוסי, דודו וביברס, שהיתה שם בהרכב הראשון של רוסיה או פורטוגל ב-11. אפילו ב-22 אני לא בטוח שיש להם מקום (שוער שני או שלישי יתכן).
לכן כאשר מסתכלים אוביקטיבית על הרמה שלהם ושלנו, על קומבינות מאמן שלהם ושלנו, אז מי שלא רוצה להסתנור יודע את האמת. ולכן, לוזון והפמליה היו צריך לקחת את המאמן ולומר לו. לא מצפים לכלום בשני הקמפינים הקרובים. קח חבל לקמפיין השלישי ותתחיל להכין מעכשיו. זרוק את הותיקים כך פוטנציאלים ותתחיל לגבש לאט לאט. תקח אחריות על מדיניות של כל השנתונים ומעקב אחר כישרונות (מעקב, לא רק להסתכל כי אם גם לדאוג לתוכנית אימונים, תזונה, פסיכולוג וכל מה שנחוץ). גם בעוד שש שנים לא הינו עולים אבל אולי הינו רואים כיוון.

MG 12 בספטמבר 2012

ZAK, עכשיו צריך להחליט מהו טורניר המטרה.
האם לשיטתך, כיוון שיש סיכוי תיאורטי, יש להתנהל כאילו טורניר המטרה הוא מונדיאל 2016?
אני חושב שאם נבדוק את הסיכוי להעפיל אליו אם נגדיר אותו כטורניר מטרה נמוך בהרבה מאשר הסיכוי להעפיל לטורניר בשנת 2020, אם נגדיר אותו כטורניר מטרה מעכשיו, ולכן אולי עדיף לחשוב שאין לנו סיכוי, למרות מה שקרה בקמפיינים קודמים.

איציק 12 בספטמבר 2012

MG, אני לא מסכים איצך לחלוטין. צריך לומר את האמת ולשנות מטרות עד היסוד. המטרה צריכה להיות הנאה כמו של נבחרת הדייגים ממלטה. לא לעלות ולא בטיח. אין סיכוי לא ב-2016 ולא ב-2020 והיה פוקס ב-1970. אם יהיה עוד פעם פוקס, יופי, אך אין לשים זאת כמטרה ולא להשקיע בזה יותר מידי כסף, זמן ומאמץ. צריך להינות שמגיעות לארץ נבחרות כמו רוסיה, פורטוגל, אולי נגריל פעם את ספרד וגרמניה ונהנה גם מהם.
לך אני מציע להשאר עם ההנאות וההנעות הקטנות/גדולות כמו נסיעה פנתאון הכדורגל וסרמיל וליראות משחק בין שתי קבוצות צמרת מאחת מששת הליגות הטובות באירופה.
לכמה עשרות השנים הקרובות זה די ויותר.

MG 12 בספטמבר 2012

איציק כמה דברים:
1. אולי אני מושפע מהקבוצה שאני אוהד, אבל אני חושב שבספורט חייבים לשאוף להשגיות (או לכל הפחות להגדיל את הסיכוי לאותה השגיות). אני לא אומר שזה חזור הכל ומעכשיו צריך לותר על אסטטיקה ע"מ להשיג מטרה זו, אלא אומר שהיא מטרת העל. על הדרך אפשר להתווכח.
2. שאתה כותב קבוצות צמרת, אתה מתכוון לקבוצה במקום האחרון (אנחנו) וקבוצה שרחוקה ממנה 2 נקודות? אני הייתי קורא לזה מאבק נגד הירידה.

רציתי לכתוב לך יותר, אבל יש פה מגיב שהחליט שהוא אחראי על הקצבת המילים שמותר לי להכניס לכל תגובה, אז אסיים כאן (לא באמת, הפעם האחרונה שנכנעתי לבריונות היתה אפשהו בגיל 5 שברחתי מילד בן 8).

איציק 12 בספטמבר 2012

MG,
1. ההערה בקשר ללהפסיק לשאוף היתה צינית. תמיד צריך לשאוף אך גם להיות מציאותי ואולי להנמיך ציפיות. זאת למרות שהלפרין התייחס היום לנבחרת הכדורגל ואמר שלא צריך להספיד אותה והכל יכול להיות.
2. לגבי הפנתאון, וקבוצות הצמרת היתי יותר ציני מהסעיף הראשון.
3. רציתי לכתוב לך איך ואיפה אני סבלתי כשהיתה במילואים אבל גם אני מפחד מהבחור ההוא :-)

MG 12 בספטמבר 2012

גדול :)
אגב, כתבתי לך כבר בתגובה לפוסט אחר (כנראה פספסת), שהתזמון שלך נוראי.
כמה שבועות אחרי שאני בב"ש, אתה חוזר לארץ.
טוב, אולי נפגש לפני המשחק בפלייאוף התחתון…

איציק 12 בספטמבר 2012

אתה מושך אותי בלשון, קראתי את ההערה ההיא אבל היתי עם אינטרנט די מוגבל. בכול זאת אצרף משהו ארוך ששלחתי לחברים שיסביר את הסבל שעברתי. להנאתך :-)
אם הצלחתה לקרוא עד הסוף אתה אדם מאוד סבלני.

הזמינו אותי לתת הרצאה באחת מהאוניברסיטאות של פריז. מימנו את הרכבת מאויניון וחזרה, ארוחת צהרים ולילה במלון. לא היה נעים להגיד לא, נסעתי.
יצאתי בשישי עם הרכבת הראשונה ב-06:14, ב-10:45 כבר היתי באוניברסיטה (מזל, היו 45 דקות להתאוששות). נתנו מפת הגעה מהתחנה לאוניברסיטה, מניאקים, את הפרשי הגובה לא שימנו. ראיתי במפה קרוב הלכתי; משומן ללכת שמאלה הלכתי. רק כשפניתי שמאלה הופיעה מולי העלייה. 400 מטר עליה, עדיף מצדה, כולל המצור. ההרצאה היתה מאוד מוצלחת, התעניינו, הצלחתי לענות. אחרי זה לקחו אותי לצהרים, ואחרי זה השאירו אותי לעוד שעתים וחצי של דיונים. היה יופי.
לקחו אותי ברכב לתחנה, דווקא כשעכשיו זה בירידה. נסעתי למונמרט ישר Espace Dali, מוזיאון דאלי לא גדול, אין תמונות, כמה רישומים, והרבה פסלים שלו. סבלתי מכל פיל מתוח ושעון נוזל, אחח, קשה, קשה, קשה. יצאתי להסתובב קצת במונמארט. עד שהגעתי לפיגאל קבר לא היה לי כוח, נסעתי למלון. איזה מלון, חדרון נקי, מיטה בקושי עם שולחנון וכיור + מגבת. אין שירותים, אין מקלחת. השירותים משותפים בקומה, בשביל מקלחת (יש שתים לכול שש הקומות, אחת בקומה בשלי), שילמתי 2 וחצי יורו. נתנו לי אסימון, אמרו תכניס יש 5 דקות מים. באתי, מים יש, סבון אין. התעצבנתי, ניצלתי את 5 הדקות גם אם לא היה לי מה לעשות. יצאתי לארוחת ערב במסעדה הודית. איזה סבל, בשביל 17 יורו 4 מנות לא כולל הפריטיף, הכול כל-כך טעים, אבל כואב, לא הצלחתי לסיים. איפה בעשר בלילה יש מקום ל-4 מנות. בבוקר הלכתי לאכול בוקר עליו שילמתי מראש 6 יורו (מזל שעל חשבון האוניברסיטה). נתנו 4 חתיכות בגט, קנקן קפה/תה/שוקו לבחירה, קצת חמאה וריבה. לקחתי שתי ריבות, אחת מישמש, השנייה שזיף שחור. כשפתחתי, שתי הריבות היו בצבע משמיש ובטעם שזיף שחור. לא נורה…

בבוקר יצאתי לרחוב Mouffetard בדרך לרובע הלאטיני. סבלתי, איזה ריחות של תבלינים, מסעדות, קרפים, ואני לא רעב . עצרתי בחנות סריגי נשים מקסימה ומיוחדת (2 דקות הליכה מכיוון רחוב Port Royal מצד ימין). קניתי משהו, יש לי נשים בבית. הגעתי עד לסורבון, ומשם לארמון וגני לוקסמבורג, כואב בעיינים. למה זה מגיע להם לצרפתים כל זה… המשכתי למוזאון דב-אורסי וסבלתי את תמונות בנוטר-דאם של מונה שצוירו בעונות ושעות שונות; המשכתי לסבול עם ציורי ואן-גוך שאותם פיסל ממש עם גושי צבע; וכמאט נשברתי עם הפסלים של רודן ודגא… יצאתי. הלכתי למרכז פומפידו, אחד המבנים המכוערים ביותר שיש. גם הצרפתים אומרים זאת וגאים בזה. הם טוענים שהוא נבנה כדי להוכיח לעולם שההאשמות שהם יכולים לבנות רק בניה קלאסית לא נכונה. אני בדרך-כלל אוהב הוכחות, אבל זאתי מכוערת. מסבי יש מופעים, נחמד וקרפ עם נוטלה ובננה בא בטוב, להמתיק את הכיעור.
החלטתי שחנות הסריגים לא מיצתא את עצמה אז הלכתי דרך נוטר-דאם והפנתאון בחזרה לחנות. קניתי, ועוד קצת.
כבר היתי קצת עייף, לקחתי מטרו לאופרה. משם המשכתי לגני ג'ורדן ולקחתי כסא קצת לשבת. העונה היא תחילת הסתיו וחלק מהעצים כבר בצהוב/אדום. אני יושב והרוח לפעמים מפילה עלים. נפגעתי… כואב עד עכשיו…הלכתי. יצאתי לכיכר קונקורד והלכתי עד לכיכר הניצחון, כמו תמיד, אין על שאנז א-ליזה, אבל כואב בעיניים. מכיכר הניצחון לקחתי מטרו לתחנת גארד דה-ליון וחזרתי לקראת חצות הביתה לא לפני שרבתי עם בודק הכרטיסים הראשי. גנב לי 5 יורו בטענה שמה שקיבלתי באינטרנט אינו כרטיס חוקי וכן אין לי מקום שמור ברכבת. 115 יורו לא הספיק להם… לקחו עוד 5 יורו לממן את הצפון אפריקאים.

טוב, עוד שבועיים והסבל לנגמר…
ביי בינתים

MG 12 בספטמבר 2012

איציק, קראתי וצחקתי.
יפה מאד.

אלעד ב. 12 בספטמבר 2012

ברזיל 2016 זו אולימיפיאדה…אתה מתכוון אולי לברזיל 2014 שזה מונדיאל והדבר היחיד ששחקני הכדורגל שלנו יוכלו לעשות שם זה מסאז'ים ומסי וניימאר.

אלעד 12 בספטמבר 2012

ZAK – אני לא יודע מה לקחת אבל יורו היה ב-2008 והשנה (2012), ומונדיאל יהיה ב-2014. אולימפיאדה בברזיל תהיה ב-2016, ואולי זה מה שבלבל אותך עם המונדיאל בברזיל ב-2014.
אגב, טל בן-חיים היה בלם זוועתי גם כשהיה בצ'לסי, משם נבעט מהר מאוד לאחר שקרבאליו ירד עליו ועל טעויותיו. אני בכלל לא מבין איך נותנים לשחקן שקבוצתו האחרונה ירדה לליגה השלישית באנגליה ושאינו משחק ללבוש את חולצת הנבחרת. מה אני היחיד שרואה שהוא פשוט בלם קטסטרופלי? מילא אלים, אבל לא מסוגל לתת פס, איטי, ובעיקר חסר הבנת משחק. חידה בעיני איך האיש הגיע לפרמיירליג.

קריוס 12 בספטמבר 2012

כבר 40 שנה שהנבחרת בחילופי משמרות. איזה חארטה בלאפה, לא יאומן.

ניתאי 12 בספטמבר 2012

פוליטיקאי נשאר פוליטיקאי. אני לא דואג לרגע לגוטמן.

יואב דובינסקי 12 בספטמבר 2012

סנגוריה קצרה על טל בן חיים, שהיה ללא ספק המנצח הראשי על הפארסה בר"ג.
טל בן חיים שחקן מוגבל שבקלות היה יכול להישאר שחקן בינוני במכבי ת"א, אבל הוא רצה יותר. אז הוא עבד קשה ועבר לחו"ל וישב על הספסל ועבד קשה ותפס מקום בהרכב של בולטון ועבד עוד יותר קשה ועבר לצ'לסי של מוריניו, שם עבד קשה כדי להיות בלם ברוטציה שכללה את ג'ון טרי וקראבליו.
ואז גרנט הגיע והוא סופסל וירד לנוער, ועבר לסיטי ולא שיחק ועבר לסנדרלנד והתקשה לבלוט ועבר לפורטסמות' וירד ליגה והושאל לווסטהאם וירד ליגה וחזר לפורטסמות' שם הוא לא משחק ושנוא על הקהל כי הוא מרוויח משכורת חסרת פרופורציות למצב הפיננסי של הקבוצה.
רוצה לומר, הוא הצליח למשוך קריירה ארוכה מאוד באנגליה שנבעה ממוסר עבודה גבוה ורצון עז להילחם על המקום שלו ולא להרים ידיים ולחזור לארץ. זה לא אומר שמגיע לו מקום בנבחרת, זה כן אומר שצריך לכבד אותו כספורטאי.

חיימון 12 בספטמבר 2012

אם יש משהו שחסר לנו זו אובייקטיביות. לייק.

איציק 12 בספטמבר 2012

אני מכבד אותו על ההשקעה אך לא כספורטאי. הוא אף פעם לא נתן כבוד לאף אחד ולא פחד להיכנס ברגלים של אחרים. הוא לא נתן כבוד לאף אחד, התנהג ודיבר בצורה לא ראויה. אני לא מתפלא ששונאים אותו בכל מיני מקומות בעולם.
אז להעריך על ההשקעה וההתמדה, כן; להעריך כספורטאי, לא.
וכמו שאמרתה, זה לא אמור להקנות מקום בנבחרת.

אסף THE KOP 12 בספטמבר 2012

טל בן חיים הוא שחקן מחורבן.
זה שהוא הפציע בצ'לסי לא אומר דבר.
הוא שחקן מוגבל, יהיר, מסתבך סדרתי, חסר טכניקה, חסר חוכמת משחק, איטי, חושב שהוא שוס גדול – עוד כמה מגרעות והוא היה מושלם.

אני לא יודע אם גוטמן יעיף אותו או לא, אבל די לי זה ברור שכל עוד הוא בסגל ורואה דשא, עדיף שלא לראות את המשחק. זה יגמר בביזיון.

קסיוס קליי 12 בספטמבר 2012

גוטמן זה כבר מקרה אבוד.
לא שופטים מאמן קבוצות אחרי 2 משחקים.
אבל אם מאמן לא מסוגל לראות את המובן מאליו אני לא רוצה אותו בנבחרת הזו או לבנות את הנבחרת הבאה.

בנבחרת לא בונים. נבחרת משדיגה את התוצאה הכי טובה שהיא יכולה כעת.
בטח שבנבחרת כמו ישראל שהיא תלויה בדור של השחקנים שלה.

אף נבחרת לא בונה את עצמה למשך 2 קמפיינים.
אם כבר התסקנו עם תקשורת זאת עוד אחת מהשטויות שנזרקות מהתקשורת ואין לי מושג איך זה תפס אצל חלק מהאנשים.

המטרה של נבחרת זה להשיג. נקודה.

רון 13 בספטמבר 2012

הרבה אנשים אומרים את זה, וצריך לעשות מזה מדיניות:
אין לנו מספיק שחקנים טובים כדי שנוכל לעשות כאלה רוטציות של שיטה ושחקנים.
שיטה אחת. ומספר שחקנים מוגבל,לא 25 שחקנים שונים ב 6 משחקים.
חייבים לשחק כקבוצה מאוחדת, זה יקרה אם נשתמש ב4-5 שחקנים מהקבוצה הכי טובה בליגה (כן, הלוזון ליג) – קרית שמונה
ובסה"כ 7-8 שחקנים מהליגה (כן כן, הלוזון ליג)- והליגיונרים כמו זרים יתפסו מקום של 3-4 שחקנים בנבחרת, רק הטובים ביותר שמשחקים בקבוצותיהם (יוסי,נאתכו,דודו,חמד)
כך שגם יתאפשר לשחקני הליגה להיפגש עם גוטמן על בסיס קצת יותר קבוע, ואולי תתאפשר הנחלה של שיטת משחק לפחות לרוב השחקנים…

Comments closed