כל אחד נהיה פה סמל / ניב שטנדל

תשע הערות על פרשת יוגב אוחיון

יוגב אוחיון (בידיעה נבואית למדי)

1ניתנה האמת להיאמר: מכבי צודקים. פיב"א הוא ארגון נלעג, אבל החלטת הבוררות שלו עשתה צדק עם הצדק.

 לספורטאים יש נוהג נפסד להתייחס לחוזים כאל התחייבות חד צדדית של הקבוצה כלפיהם. החוזה מעניק לשחקן תמורה עבור ביצועיו, אבל גם תעודת ביטוח. שחקן שסיים עונה מוצלחת ממהר לדרוש את פתיחת חוזהו כדי לשפר את תנאי העסקתו.

 האם אתם מתארים לעצמכם מצב הפוך, שבו בעלים דורש משחקן לפתוח את חוזהו בעקבות עונה חלשה כדי להרע בתנאיו? מובן שלא. במגרש הכלכלי, השחקנים משחקים תמיד משחק של Win-Win – כל עוד יש להם ביקוש וחוזה, כמובן, וכל עוד הקבוצה במצב כלכלי שפיר ולא נדרשת לבצע מגבית בין שחקניה ולהתחנן בפניהם לקיצוץ חוזים.

 מבחינה זו, טוב שיש עוד גופים ששומרים על תוקפם המשפטי של החוזים, שהרי תוקפם המוסרי והערכי חלף מזמן, נרמס בגלגלי הקטרים שמניעים את המשק קדימה.

2. אז מכבי צודקים. אם מכבי היו מפסידים בקרב, לא היינו זוכים בצדק המשפטי, אבל לפחות היינו זוכים בצדק פואטי. כי במקרה כזה, מכבי היו אוכלים את הדייסה שהם מבשלים לליגה כבר שנים, דייסה שאולי היתה מזכה אותם במוסר כליות.

לטעון כנגד קבוצה אחרת (או שחקן, או סוכן) שהיא מפתה, גונבת ומתנהלת בדרכי רמייה זה בסדר, אבל לא כשזה בא ממכבי. מכבי איבדה את זכות הטיעון המוסרית שלה בשרשרת ארוכה של צעדים מפוקפקים, שתחילתם בידית של חנן קרן, המשכם בפיצה של צ'ורה, וסופם – מי ישורנו. מי שגנב סוסים במשך שנים לא יכול לעמוד היום בשערי נוקיה ולזעוק כקוזאק נגזל. זו לא רק צביעות; זה גם עלבון לאינטליגנציה.

3. פרשת אוחיון הזכירה לי את פרשת גולסה מ-2010. מדובר בתעתיק כדורסלני של עלילות גולסה בלאציו: ספורטאי צעיר נותן עונה אחת מצוינת; הוא חותך לאירופה כדי למכור את המניה שלו במחיר שיא; המועדון זועם, האוהדים תובעים את עלבונם מהסמל שחתך, למרות שהסמל בכלל לא גדל במועדון; העילוי הצעיר מגלה שבינו לבין מועדון האם שלו עומד חוזה שריר וקיים; הוא חוזר כלעומת שבא, מתנצל בפני המועדון ובפני האוהדים; זוכה לחיבוק מהבוס, שבתורו מאשים יועצי אחיתופל שהכשילו את הנער; ומקבל חוזה משופר כפרס על התנהגותו.

יש הבדל אחד בין המקרים, והוא משמעותי: גולסה היה אז בן קצת יותר מ-18. הוא היה ילד. ולילדים צריך לסלוח.

4. וזה מביא אותי להתייחסות המקלה כלפי אוחיון, האתרוג שעוטף לנו שמעון מזרחי לרגל החג.

טל בן יהודה קורא ליוגב אוחיון "ילד". אוחיון בן 25 וחצי. יש צעירים ישראלים בגילו שמובילים פלוגות טנקים. אחרים מגייסים הון סיכון לטובת פרויקטים של יזמות עתירת ידע. יש צעירים בגילו שמממנים את לימודיהם, שמתחתנים, שמקימים משפחה ושרוכשים דירה.

למעשה, את ההוכחה הטובה ביותר לכך שאוחיון אינו ילד מספק הלא-ילד עצמו. אוחיון הוכיח בשנה האחרונה בגרות, ניסיון ואופי שסללו לו את מסלול ההמראה המדובר לקובאן. צריך גם לזכור שאוחיון משחק בליגת העל מאז 2004, שהוא הוביל נבחרות בכל הגילאים, ושהיום הוא בורג מרכזי בנבחרת הבוגרת. ילד הוא לא.

לפיכך, כדאי להפסיק לגונן עליו על פי המסורת המכביסטית הנושנה. מדובר בבחור צעיר שצבר ניסיון ושהפגין בגרות על המגרש. לא צריך לנקות אותו מאחריות, להמעיט בחלקו במהלכים ולזלזל בו. גם זה עלבון לאינטליגנציה. גם שלו, וגם שלנו.

5. בראיון שהעניק אתמול לגל"צ סיפר דיויד פדרמן כי מסיבת העיתונאים התמוהה שכינסה מכבי במוצאי שבת (בכל זאת, התפתחות מסעירה בקבוצה של המדינה, מוזר שלא פרצו כבר בערב שבת עם מבזק מיוחד) לא נועדה ליישור ההדורים בין אוחיון למכבי. אף על פי שלרגעים זה היה נראה כהליכה לקנוסה, על פי פדרמן זו היתה בעצם הפלטפורמה שנבנתה עבור אוחיון כדי לסלול את דרכו חזרה לליבותיהם של אוהדי מכבי.

כן, אוהדי מכבי נפגעו. הילד הזה, שעד לא מכבר היה צר ואויב להם, כר לשריקות הבוז שלהם; שבעשור הקודם לקח את האליפות מקבוצת הנוער של המועדון; שרק לפני שנה עוד שיחק במדי יריבתם המושבעת – פתאום הילד הזה פנה להם עורף. והרי הוא בשר מבשרם. הוא גדל במועדון, שפשף נעליים על הפרקט בהדר יוסף, ישב עם האוהדים בשער שבע ומילא שנתיים בנאמנות את נישת נער הפוסטר. הוא מכביסט מבטן ומלידה. מה, לא?

זו לא הצביעות של הנהלת מכבי שמחלחלת לאוהדים. זה האובדן המוחלט של הסמלים בספורט הישראלי. מושג הסמל התרוקן לחלוטין מתוכנו, ובמכבי – שיאה של הכוחנות והדורסנות הספורטיבית – זה קרה מהר יותר מבכל מקום אחר.

האוהדים הפנימו במהירות את סולם הערכים המחודש שהקנתה להם ההנהלה. בשביל להיות סמל במכבי כבר לא צריך להיות מיקי ברקוביץ'. אפשר לגדול במקום שאינו מכבי, כמו טל בורשטיין. אפשר לשחק ביריבה הכי גדולה, כמו גיא פניני. אפשר לבוא מבית אדום, כמו גור שלף. אפשר להיות בכלל אמריקאי, כמו דריק שארפ או (להבדיל) דייויד בלו.

למעשה, אפשר להיות גם זר מוחלט, בלי שום שורשים או חיבור למקום, כזה שהיום משחק כאן, קונה חוזה מכובד ומוכר סנטימנטים, ומחר מתחבר בכל נימי נפשו למועדון אוהדים יווני. תראו את וויצ'יץ' ושאראס.

אין יותר סמלים, ולכן כולם סמלים. יוגב אוחיון – מכביסט לרגע – הוא לא סתם בחור צעיר שעשה שטות או שהשתן עלה לו לראש, אלא "בוגד" שראוי לבוז (מה הפלא, כששמעון מזרחי קובע שעשה "מעשה שלא ייעשה"?). ועכשיו מוטרדים כולם בשאלה איך יקבלו האוהדים את הבן הסורר, השב מדרכיו הרעות אבל וחפוי ראש וחובק עוד כמה מאות אלפי דולרים. האם החיבוק המגונן של אבא שימון יצילו מזעם ההמון הצהוב.

וההמון הזה, עיניו טחו מלראות את הריקנות של הגיבור שלו, שאתמול היה הכוכב של מלחה, ושלשום היה הגאווה של כפר בלום, ומחר יהיה התקווה של הפלאו בלאוגרנה או המשיח של היכל השלום והאחווה.

בשביל הקהל הזה הוא מכביסט. והוא ישחק את המשחק, ויספר שהוא מחויב לסמל כאילו נולד תחת סימן המכבים. אפילו שלפני רגע היה אדום. אפילו שבעוד רגע וכמה אלפי דולרים כמעט והיה אדום. אפילו שכבר הוכיח שמבחינתו החולצה הצהובה היא לא כזו מציאה.

המפגש המרובע במוצאי שבת – יוגב אוחיון, הנהלת מכבי, אוהדים ועיתונאים – לא היה מסיבת עיתונאים. גם לא הליכה לקנוסה. זה היה משחק האשליות.

6. בשנים האחרונות נדמה שמכבי מתחילה לאבד מהמעמד המיתולוגי שלה בזירה האירופית. הקבוצה עדיין משוטטת באזורי הפיינל פור, שמעון מזרחי עדיין לוחש על האוזניים הנכונות, אבל מכבי מוצאת עצמה פתאום מאבדת שחקנים לכסף הגדול של יוון וספרד. פתאום ראש השועלים מוצא עצמו בזנבם הפיננסי של האריות.

מכבי לאירופה היא מה שגליל למכבי – חממה לטיפוח הטרנס מוריסים, הדאור פישרים, הריצ'רד הנדריקסים, היותם הלפרינים והיוגב אוחיונים של היורוליג. מעליב. אם לשמעון מזרחי היה יותר מפרצוף אחד, זה הפרצוף שהייתם רואים עכשיו.

החלטת פיב"א וקיפול הזנב של אוחיון בעקבותיה היא לא רק ניצחון משפטי ומקצועי, אלא גם ניצחון מוראלי. זו זריקת עידוד למועדון שכבר התרגל לראות את כוכביו מתפזרים באירופה מדי שנה, משל היה קבוצת כדורגל ישראלית בליגת האלופות. סוף סוף מכבי חזרה לנצח.

7. בזירה הישראלית, זה לא מפתיע אף אחד. כשמוציאים את קובאן מהמשוואה, נשארים עם עימות ישראלי בין מכבי לאוחיון, ובעימותים ישראליים בין מכבי למישהו יש רק מנצח אחד, וזה לא המישהו. אוחיון הוא החוליה האחרונה בשרשרת שלומדת את עוצמתו של הקיסר הצהוב. איך אמר ארל וויליאמס: נובאדי פאקס וויז מכבי אין דה יד.

8. השורה התחתונה היא שנכשל ניסיון איראני לחבל בנכס לאומי אסטרטגי, המוכר לרבים כ"קבוצה של המדינה".

לפעמים אני תוהה מה היה קורה לולא היה סוכנו של אוחיון איראני. מה היה קורה לו היה הסוכן ממדינה אחרת, אולי אפילו ידידותית, רחמנא ליצלן. הליהוק האיראני כל כך מוצלח, עד שאי אפשר לחשוד שידו הנעלמה של שמעון מזרחי לא היתה במעשה. או הוא, או מאיר דגן.

9. אם לא מוקדמות אליפות אירופה, הדבר הכי מעניין שקרה הקיץ בכדורסל הישראלי היה פרשת יוגב אוחיון. ליד השממה הספורטיבית הזאת, אפילו ליגת העל בכדורגל נראית פתאום שוקקת חיים ועניין כמו פייסבוק ביום הנפקתה. על מה היינו מדברים אם לא אוחיון? על קרבות העסקנות של צביקה שרף ואבנר קופל? על הרגליים הבלתי נגמרות של מאיר טפירו? על הפועל אילת?

 פתאום, בתוך התלתלים של עטר והקרחת של ג'ורדי והדרך של גוטמן וכל הלוזוניה, הייאוש נעשה יותר נוח. איך אומר מי שכבר הסכין עם הפרשנות של אייל ברקוביץ'? לפחות זה מעניין.

*

ניב שטנדל ב"דה באזר"

יומן אליפות של הניינרס (3). משחק מופקר
ליגת שוקי ההון: עמדת ההגנה

76 Comments

הרבי מיעוטו 24 בספטמבר 2012

כתוב מצויין. תודה

המאמן 24 בספטמבר 2012

ניב שטנדל, אתה צריך לכתוב יותר. הרבה יותר.
לפני הכל, הכתיבה שלך נהדרת. חכמה. מסוג הדברים שאתה קורא ולא רוצה שזה ייגמר… (מחמאה גדולה מזו לא תקבל).
שנית, אני מברך כל מי שכותב פה על כדורסל, כי למען האמת, פה זה 90% כדורגל – וחלק גדול ממנו כדורגל ישראלי (פיהוק).

ז'אק 24 בספטמבר 2012

נו, קלאסי. גם כשמכבי צודקת, היא טועה. גם כשאוחיון מפר חוזה, מכבי לא בסדר. גם כשברור שמכבי התנהלה באופן ישר, היא כוחנית ודורסנית. כמו שלמזרחי יש רק פרצוף אחד, לאוהדי הפועל יש רק דעה אחת, והם אומרים אותה בין אם היא מתאימה לנסיבות, ובין אם לא.

ניב שטנדל 24 בספטמבר 2012

יכול להיות שלאוהדי הפועל יש רק דעה אחת וכו', אבל אני לא אוהד הפועל…
ומעבר לכך, בטור הזה לבדו הצגתי שתי דעות. כתבתי שמכבי צודקת לחלוטין במאבק הענייני. זה לא סותר את המשך הדברים.

עומר ה 24 בספטמבר 2012

חסר הכיוון ההפוך שכן קיים.
שמכבי לא היתה מרוצה מג'ף פוט (או איך שקוראים לו), היא הסכימה להשאיל אותו רק אם יקטין את החוזה שלו.
לא חסרים זרים שמכבי העיפה באמצע העונה ופתחה איתם את החוזה. גם עם גל מקל היה משהו כזה
לאחרונה כולם הפסיקו לפחד ודרשו את מלוא הכסף

אריאל גרייזס 24 בספטמבר 2012

כתוב משובח, במיוחד הקטע על הסמל

עירן 24 בספטמבר 2012

טור לא פחות ממעולה.

פדרמן = קמצן 24 בספטמבר 2012

פעם ראשונה שאני קורא כתבה שלך

נהנתי שאפו.

ג'וזף 24 בספטמבר 2012

נהנתי מאוד לקרוא, שאפו!

yaron 24 בספטמבר 2012

שאני אבין,
אוחיון נותן עונה גדולה ומבקש שידרוג – מכבי מסרבת
אוחיון פועל בצורה בזויה ונגד החוק (כביכול) – מכבי משדרגת לו את החוזה בצורה משמעותית…
בכל העולם ברור ומקובל שלפני השנה האחרונה של חוזה זה הזמן לדבר על שדרוג. זה שבארץ לא מבינים זאת זה תמוה (ראה מקרה ידין/תמוז בת"א) הרי כולם מסכימים שליוגב סעיף יציאה בשנה הבאה, ושהוא יכל לחפש ולחתום על חוזה כבר השנה (לעונה הבאה). הוא פנה למכבי וביקש שידרוג – הם סרבו. מה אומר הסירוב בדר"כ בעולם המתוקן? או שאנחנו לא בונים עליך, או שאנחנו לא לחוצים עליך… מה זה אומר בארץ? למה שנשדרג לך את החוזה אם הוא עדיין לא הסתיים?
אז מכבי הבינו את המסר היטב – ניצחו בקרב, אבל הפסידו במלחמה. לכל היושבים סביב השולחן זה היה ברור (הם אנשי עסקים) חוץ מאשר לתקשורת שמתעסקת בהתנצלויות וכו'
בשורה התחתונה מכבי שמה את הרגשות בצד ועשתה החלטה עסקית.
בהפועל ת"א לא הבינו ולכן שיחררו את ידין (ומשלמים יותר לזרים בינוניים) וגם בסוף השנה תמוז יעזוב ללא תמורה.
הפועל תל אביב מהמרת על אליפות וליגת האלופות, אבל כאשר ייכשלו יתברר הבלוף של רמון שישאיר שם עיי חורבות

אזי 24 בספטמבר 2012

אתה יכול להתווכח אם מכבי פעלו בצורה חכמה או לא.
אתה לא יכול להתווכח שיוגב היה חייב בכל מקרה לשחק עוד עונה במכבי באותו סכום שכתוב בחוזה.

יכול להיות שהם החליטו שמשתלם להם להחזיק אותו שנתיים ב200 אלף דולר ואז אם יקבל הצעה אחרת הם יתחילו לריב עליו.
(גם יכול להיות שלא, אי אפשר לדעת)

העניין הוא, שחוזים צריך לכבד.
בכל הכיוונים.

yaron 24 בספטמבר 2012

הכל נכון, אבל אופצית היציאה היא כבר בעוד שנה, וע"פי החוזה יוגב רשאי לנהל משא ומתן ואפילו לחתום (לשנה הבאה) אם הקבוצה שמצא מסכימה להעביר את דמי השחרור ולחכות שנה.
בארצות הברית זה קורה כל הזמן, קבוצות לא מציעות לשחקן שידרוג ובתום העונה הוא הופך לשחקן חופשי. אף פעם לא שמעתי או ראיתי שחקן שמזלזל בגלל שזאת השנה האחרונה שלו בקבוצה, אלא להיפך יש תופעה של שחקנים שנותנים עונה גדולה, מקבלים חוזה יפה, וחוזרים לבינוניות לאחר מכן.
מה שאני אומר, זה שאם שחקן הוכיח שהוא שווה יותר, ויש לו אופצית יציאה, אז הקבוצה צריכה להחליט אם לבנות עליו לכמה שנים ולשדרג (מה שברור שמכבי היתה צריכה לעשות) או להודיע לו שהוא לא בתוכניות לטווח ארוך, ושהוא מוזמן למצות את כל האופציות (החוקיות) שלו.
וכמו שכתבתי, זאת תופעה ישראלית ולא רק במכבי – הפועל ת"א ניסתה לעשות בדיוק אותו דבר לתמוז וידין. למעשה ניסו להלחיץ אותם לחתום על הערכה בשדרוג נמוך ומשסרבו הודיעו להם שייבשו אותם על הספסל…
מכבי ת"א בכדורגל נתנה דוגמא הפוכה עם ההתנהלות שלהם מול ברק יצחקי.

רועי 24 בספטמבר 2012

כשאתה אומר משפט כמו "מושג הסמל התרוקן לחלוטין מתוכנו, ובמכבי – שיאה של הכוחנות והדורסנות הספורטיבית – זה קרה מהר יותר מבכל מקום אחר." על מה אתה מסתמך ? לפי מה הסקת שהמכבי זה קרה יותר מהר ? תן לי שחקן של הפועל ירושלים שהוא סמל מ 10 השנים האחרונות ? ובהפועל ת"א ? ובגליל ?
הכי פשוט לזרוק משפטים בומבסטים בלי לבסס אותם על עובדות.
אני מסכים איתך שאין יותר דבר כזה סמל במובן שהיה פעם, אבל זה לא קשור למכבי או דורסנות, כל העולם השתנה, כל המשחק הפך לכלכלי, כמעט אין יותר דבר כזה שחקן שגדל בנוער ומשחקן באותה קבוצה עד סוף הקריירה, גם בכדורגל.
וכשזה המצב אז גם המונח סמל עובר שינוי, כיום סמל בעיני הוא שחקן שמייצג את הקבוצה שלו והרוח שלה, לכן שארפ הוא סמל, לכן גם דיוויד בלו היה סמל (לא בעוצמות של שארפ), אפילו שהם "רק" מתאזרחים רחמנא ליצלן.

אייל 24 בספטמבר 2012

ירושלים – יובל נעימי
הפועל ת"א – מתן נאור
גליל עליון – דגן יבזורי

ואני יכול להמשיך.
אבל מאוהד מכבי, קבוצה שמעולם לא היה לה סמל – אני לא מצפה שתבין אפילו על מה מדברים.
והמדהים הוא, שהנוער של מכבי מפתה את כל השחקנים הצעירים הכי גדולםי בארץ (כן, כספי גדל ביבנה, בורשטיין בהרצליה)וגם אז היא לא מצליחה לייצר סמלים!

רועי 24 בספטמבר 2012

יובל נעימי סמל של הפועל ירושלים ?
אז שאני אבין, יובל נעימי שגדל בנוער של הפועל ירושלים ומאז הסתובב בכמה וכמה קבוצות הוא סמל, אבל פניני שגדל בנוער של מכבי הוא לא סמל כי הוא שיחק בעוד קבוצות. אין כמו צביעות.
דגן יבזורי – לא סמל של גליל. נקודה.
מתן נאור – הפועל ת"א היא קבוצתו האחרונה בקריירה, בשביל הספורט אני אעבור על הקבוצות שהוא עבר במהלך הקריירה –
מכבי רחובות, עירוני ר"ג, הפועל ת"א, הפועל ירושלים, עירוני נהריה ואז חזרה להפועל ת"א. אכן סמל לתפארת.

ניתאי 24 בספטמבר 2012

דגן יבזורי? או שאתה צוחק עליי, או שבדיוק חיזקת את טענת המשורר.

חסקל 24 בספטמבר 2012

דגן יבזורי גדל בכלל במשמר העמק ואין לו שום קשר לגליל. חוץ מזה שלפני שנתיים או שלוש הוא חתם בקיץ בחולון בשביל שדרוג בשכר, ורק אחרי שמיקי דורסמן נטש ולא היה מספיק כסף הוא חזר לגליל עם הזנב בין הרגליים.

אזי 24 בספטמבר 2012

נראה שגם אתה לא סגור על עניין הסמל…

רועי 24 בספטמבר 2012

כמובן שלא יובן מדברי שיוגב אוחיון הוא סמל של מכבי, זו לא היתה הכוונה, רחוק מזה.

תומר 24 בספטמבר 2012

המצב הוא שבכל הקבוצות הסמלים הולכים ומטשטשים, עדי גורדון ועודד קטש היו סמלים גם כששיחקו בקבוצות אחרות, כיום אולי עידו קוז'יקרו הוא מין סמל כזה (שאמנם קשור יותר לגליל ההיא, המיתולוגית ולא למוטציה הגננרית).

יוגב אוחיון גדל בגליל, שיחק בבית הספר האיזורי עמק החולה שבכפר בלום והיה בשר מבשרו של האיזור אבל כשהכסף קרא לו הוא הלך בלי למצמץ (ואין לי טענות אליו, אני לא חושב שאני הייתי נוהג אחרת), איזה פוטנציאל יש לקבוצה לגדל סמל בתנאים כאלה?

אם יש היום סמלים הם הם בדרך כלל שחקנים מהשורה השניה סטייל אורי קוקיה או אבישי גורדון, כאלה שהקבוצות הגדולות לא יטרחו לגזול מקבוצות האם שלהם.

GIL 24 בספטמבר 2012

הערה לעניין הגליל [המיתולוגית] – קבוצה קלאסית שרק הוכיחה עד כמה אי אפשר לייצר סמלים מקומיים בכדורסל הישראלי – הנפלד, שפר, קטש, גור שלף, אליהו, כספי, אוחיון, פיני גרשון, בלאט – כוווולללללם פרצו לתודעה, בצורה כזו או אחרת, על הפרקט בכפר בלום, וכולללםםםםם נהיו "סמלים" צהובים עם השנים. כל שחקן ישראלי שמגיע למכבי ומצליח מייד נשטף בצהבת התקשורתית, נמחקת ההיסטוריה. בגלל זה הסמלים האמיתיים של גליל עליון תמיד היו אמריקאיים – ווינפרי, אנדרו קנדי, ברד ליף [שגם היגר בערוב ימיו], גיבסון, מאלוביק ושות'.

MG 24 בספטמבר 2012

ניב, כתוב טוב ולעניין.
בכל זאת:
1. אני לא חושב ששי מי שרואה את אוחיון (או גולסה) כסמל.
2. גולסה עם חוזה חייל, אז קשה לי להאמין ששיפרו לו את החוזה. מה גם שלא זכור לי כזה דבר.
3. בסופו של דבר חוזים זה עניין של ניהול סיכונים. ככל שהחוזה יותר ארוך הקבוצה לוקחת סיכון יותר גדול, אך הסיכוי לקצור את הפירות הוא גם גדול יותר. כפי שאתה לא יכול להנפיק אג"ח לשלוש שנים ואחרי שנתיים להכריז שאתה מתחרט, כיוון שהיום אתה חושב שתוכל לגייס בריבית נמוכה יותר, כך שחקן (וקבוצה) צריכים לכבד את החוזה עד תומו. אם מתאים לשניהם לחתום חוזה חדש ךפי תום מועד החוזה הראשון, אשריהם. אם לאו, יעמדו בחוזה המקורי עד תומו.
בכל זאת, פעם אחרונה שבדקתי, אנחנו (מתיימרים להיות) מדינת חוק.

ניב שטנדל 24 בספטמבר 2012

1. לגבי גולסה, אני דווקא די בטוח שאפשר לקרוא לו (אני לא אומר שבצדק) סמל, או לפחות סמל בפוטנציה. העובדה שהוא עלה מהנוער משמעותית לעניין זה.
לגבי אוחיון, זה הוא שאמר "אני מחוייב לסמל", כאילו יש זהות ביניהם. אבל אני בעיקר מדבר על השיח סביבו, כאילו הוא מחויב למכבי ברמה ערכית, ולא ברמה משפטית ואתית.
2. לגולסה היה חוזה חייל, אבל כל הדיבורים היו סביב הארכת החוזה, העלאת המשכורת, סעיף יציאה וכו'. אפשר עוד למצוא את העדויות באינטרנט.
3. אני בהחלט מסכים שצריך לכבד את החוזים, כך כתבתי. כמו שאזי כתב, אפשר להתווכח אם מכבי פעלו בחוכמה או לא (לטעמי – לא), אבל הם בוודאי צודקים.

שמוליק 24 בספטמבר 2012

אדון שטנדל היקר..
הכתיבה שלך יפה ומסוגננת היטב, התבטאויותיך צולפות וחדות כתער, ולכן זה מה שגרר אנשים לצאת מגדרם..
אך מה לעשות, הדברים כשלעצמם אינם מבוססים או הכרחיים, אלא מה – עוד שונא מכבי קנאי שניתנה לו הזכות להשתלח בשונאיו, ולשחרר מעט מהקנאה שאוכלת כל אוהד אדום בארצנו הקטנטונת..
הבעיה היא, שזה כ"כ שקוף… שבעקבות כך אין די תגובות לכתבה שאמורה להיות מלאת טוקבקים..

בכל אופן – בהצלחה כעיתונאי, לא בנושא ספורט. תחפש נושא שאתה טוב בו.. (או מבין בו)

yaron 24 בספטמבר 2012

תסבירו לי שוב, אני לא מצליח להבין…
אם מכבי צודקים מבחינת החוק וגם מבחינה מוסרית, ואוחיון לכלך גם חוקית, וגם מוסרית – איך זה שבסוף הוא יוצא עם כזה שדרוג?

GIL 24 בספטמבר 2012

נו…זה ברור, מכבי פשוט דואגים לדור העתיד וההווה של הכדורסל הישראלי ורצו לפרגן ל"ילד" מטוב ליבם.

הרבי מיעוטו 25 בספטמבר 2012

רק תיקון בעניין גולסה- הבחור לא עלה מהנוער. הוא נרכש מטוברוק בגיל 17 וחצי, ומהרגע הראשון שיחק בבוגרים

MG 25 בספטמבר 2012

חד משמעית שיחק בנוער!!! הוא התאמן עם הבוגרים, אבל שיחק קודם כל בנוער.
הוא ואח שלו (שאם אני לא טועה שיחק בנערים).

יוסי 24 בספטמבר 2012

פוסט נפלא, תכתוב עוד, באמת חסר כאן קצת כדורסל.
אותי מעצבנת הטרוניה כנגד שחקנים שנותנים עונה טובה ומבקשים להעלות את שכרם בעוד אחרי עונה לא טובה הם לא באים ומבקשים לקצץ – גם אצלי בעבודה כשאני טוב שנה אחת אני מבקש העלאה וכשאני לא טוב הבוס לא יכול להוריד את שכרי, אז מה?

אזי 24 בספטמבר 2012

שאתה (אני מניח) לא עובד על חוזה תקופתי.
זאת אומרת, שבכל רגע שאתה או הבוס שלך תרצו, אתה יכול פשוט לעזוב את מקום העבודה.
אתה יכול לבקש העלאה, אולי תקבל ואולי לא. ההבדל הוא, ששחקן שמבקש העלאה ולא מקבל, יכול מחר להיות שחקן חופשי והקבוצה מפסידה אותו.
אתה בכל מקרה חופשי, וברוב המקרים, ההנהלה לא שילמה עליך כסף למקום הקודם שעבדת בו.

כסיפוביץ 24 בספטמבר 2012

פוסט נפלא.
לקרוא ליוגב אוחיון סמל מכביסט זו באמת סוג של אינפנטיליות.
ליוגב אוחיון לא אכפת ממכבי תל אביב יותר משלמכבי אכפת ממנו.

קורא כדורסל קבוע 24 בספטמבר 2012

כתוב מעולה, פוגע בדיוק בנקודות החשובות והמעניינות. אמשיך לקרוא בעתיד…

טל בן יהודה 24 בספטמבר 2012

בוקר טוב לניב ולכולם,

הנה כמה דברים שיש לי לומר, ואני כמובן אפתח בהתייחסות אלי ולנקודת ההשקפה שלי.

"הילד"
אני מצטער שאני חוזר על דברים שכתבתי בתגובה אחרת בטור שלי, אבל זה רלוונטי גם לכאן: הנקודה העיקרית שלי היא שאחריות ובגרות בתחום אחד, אינו בהכרח משליך על התנהגות או בגרות בתחום אחר. בטח ובטח כשהתחום בו אנחנו רואים מנהיגות הוא "ספורט".

אין לטעמי שום קשר לעובדה שיוגב אוחיון מסוגל לתפקד על הפרקט ברמה גבוהה ביותר מול פנאתינייקוס או בנבחרת, לכך שהוא יהיה מסוגל לנהל משא ומתן בעולם העסקי שבו מתנהלים כרישים שזה תפקידם העיקרי. ואל לנו לצפות זאת ממנו.

מעבר לכך, אתה נותן דוגמאות שהן לא כל כך נכונות לטעמי.

"יש צעירים ישראלים בגילו שמובילים פלוגות טנקים" – אני רואה כיצד אותם חיילים וקצינים מתנהגים כשהם לא במדים. הם הדבר הכי רחוק מ"מבוגר אחראי"…

"אחרים מגייסים הון סיכון לטובת פרויקטים של יזמות עתירת ידע" – אתה מדבר על היוצא מן הכלל, לא על הכלל. אנשים בגילאים צעירים שעושים זאת הם המיעוט החריג שמהווה עילוי.

בטור שלי נתתי לדוגמה את ההתנהגות של דוויט האווארד ולברון ג'יימס בגיל של יוגב. ואני רוצה לתת עוד דוגמה נהדרת מהספורט האמריקאי מלפני כחודש שתעביר את הנקודה שלי.

לפני כל עונת פוטבול, HBO מעניק מבט חודרני ל"קדם עונה" של אחת הקבוצות. הדברים הכי "פרטיים" שמעולם לא הגיעו למסכי טלוויזיה מוצאים את דרכם לסלון שלנו.

השנה זו הייתה המיאמי דולפינס ובין היתר קיבלנו הצצה כיצד נראית שיחה בה ג'נרל מנג'ר מודיע לשחקן שהם העבירו אותו בטרייד ועליו ללכת לארוז ולטוס לעיר חדשה.

וונטה דייויס, בחור בן 24 (בוגר לפי כל הקריטריונים כאן), קיבל את ההודעה שהוא הועבר לקולטס. אותם רגעים היו שוברי לב. הפנים שלו נפלו, ולולא המצלמות ייתכן שוונטה היה גם היה פורץ בבכי (זה הבחור בן ה-24 ש"כבר לא ילד", כן?).

בעוד הג'נרל מנג'ר ממשיך לדבר ומוסר לו שעליו לעבור לאינדיאנפוליס, דיוויס שולף את הפלאפון באמצע השיחה בינם כי "הוא רוצה להתקשר לסבתא שלו ולספר לה" (דמות האם שחינכה אותו). הבחור בן ה-24 שקורע אנשים על המגרש כקריירה, "בסך הכל רוצה לאימא".

(אני מצטער, כמה שחיפשתי – הקטע לא ביוטיוב)

אתם יכולים להשליך התנהגות ספורטיבית למידת אחריות מחוץ למגרש כמה שתרצו, אבל זה לא משנה את העובדה שהספורטאים האלה לא תמיד בוגרים כפי שנרצה שיהיו.

"הסמל"
אני מסכים מאד עם הדברים לגבי "אבדן הסמלים" ומציין לא פעם בעצמי שהסמל האחרון, כמה עקום שיהיה, היה אבי נמני שסירב ליותר כסף כדי לא לשחק בהפועל ת"א. הדברים שנכתבו על אבדן הסמלים היו מצוינים.

אני גם לא מסכים עם כל ה"פיוס של האוהדים", ואני אחד מהם שכבר רכש מנוי ויהיה בהיכל החורף. גם על זה כתבתי וציינתי שאני לא מבין מי הם האוהדים ש"היה צריך לסלול דרך חזרה ללבם", כאילו הם ילדים בני 6 שחטפו להם במבה מהיד ועכשיו צריך לעשות "שולם שולם לעולם".

מדובר בספורט מקצועני, היה כאן מהלך, לא טוב לכם? לכו תראו קומדיות רומנטיות עם סוף טוב. בספורט מקצועני אין נאמנות.

אבל הקטע ש"מושג הסמל התרוקן לחלוטין מתוכנו -ובמכבי זה קרה מהר יותר מבכל מקום אחר", זה כמובן שטויות לא מבוססות במיץ עגבניות שנועדו לנגח בקטנה את הצהובים.

האם הפועל ת"א לא פגעה בסטאטוס של סמלים כשהחתימה את מיקי ברקוביץ' לשחק אצלה באוסישקין? האם יוסי אבוקסיס שעבר מבית"ר להפועל לא פגע במהות של סמל? אייל ברקוביץ', סמל של מכבי חיפה, נבעט מכל המדרגות כשרצה לחזור לעונת פרידה. אבל כמובן שהכל מתחיל ונגמר במכבי ת"א…

ולסיום…
מאד אהבתי את הטור ונהניתי לקרוא אותו.
יישר כוח!

MG 24 בספטמבר 2012

טל, למרות הקטנוניות, אני רוצה להתייחס לדוגמאות שלך (אאמן לי הרעיון ברור לי ואני מסכים איתו):
1.גם יניב קטן ודקל קינן (בחזרה מאירופה) סרבו להצעות גדולות בהרבה מקבוצות אחרות בארץ (ולא מדובר על היריבה הגדולה).
2. יוסי אבוקסיס שחקן בית של הפועל ת"א. אם כבר אתה יכול לקבול על המבר שלו לבית"ר י-ם, אבל בטח לא על החזרה שלו להפועל ת"א.
3. אייל ברקוביץ' לא בא כדי לשחק כדורגל, אלא כדי (האמת מה הוא רצה לעשות פה?)…לראיה האדומים שקיבל, הסירובים שלו להתחמם, הבלאגן שעשה בחדר ההלבשה ועוד. שחר זיהה את המצב המנטאלי שלו עוד לפני תחילת העונה, דבר שהוכיח את עצמו מוצדק. בנוסף, רוני לוי לא רצה אותו משיקולים מקצועיים ולא היתה סיבה להנחית לו אותו על הראש.

ניב שטנדל 24 בספטמבר 2012

תודה טל.
קראתי כמובן את הטור המצוין שלך והדיון המעניין שהתפתח בעקבותיו. אני דווקא מוצא קשר ברור בין התנהגות על המגרש להתנהגות מחוצה לו. ספורט הוא לא אקס-טריטוריה. הוא זירה שאליה אנחנו מביאים את האישיות שלנו ובה היא מעוצבת, כמו כל זירה חברתית אחרת.
לגבי החיילים והמפקדים – שוב, אני מוצא קשר ישיר. באופן אישי, אף חוויה לא ביגרה אותי כמו השירות הקרבי.
יזמים צעירים הם כבר מזמן לא היוצא מן הכלל. צוקרברג הוא היוצא מן הכלל, אבל הכלל הוא מאות סטרטאפיסטים צעירים. חלקם מצליחים, חלקם נכשלים, אבל כולם לוקחים חלק במשחק.
לגבי דייויס, אני לא בטוח שזה אומר משהו לענייננו. גם אדם בן חמישים יכול לבכות כששוברים את ליבו, כל שכן ספורטאי צעיר (והוא צעיר, גם אם אינו ילד) ומפוצץ באגו.
אני לא טוען שיוגב לא יכול לעשות טעויות, ובפרט טעויות של אנשים צעירים. אני טוען שהוא צריך לקחת עליהן אחריות, כי הוא כבר לא ילד, והוא הראשון להוכיח את זה.

לגבי הסמלים, לא טענתי שזו תופעה בלעדית למכבי. אני פשוט חושב שבמכבי זה מורגש יותר מבכל מקום אחר בארץ. מכבי מסתכלת רחוק, חיה באירופה, והאפשרות שלה לטפח סמלים מוגבלת לעומת קבוצה שמתעסקת בזירה המקומית (כלומר, כל קבוצה אחרת). אבל סמלים צריך לטפח, ולא להכתיר כל עובר אורח שנותן עונה טובה ככזה. מכבי בשנים האחרונות נתלית בכל מה שיש כדי להפוך אותו לסמל. הערב עם שאראס היה אחד הדברים המביכים שנתקלתי בהם בספורט הישראלי. וזה ספורט ישראלי, נתקלתי בהרבה דברים מביכים.
יניב קטן הוא סמל, אחד האחרונים. אני חושב שהוא צריך לעוף מההרכב, ויפות שלוש עונות קודם, אבל הוא סמל. שחר הבין את זה, והיה מובן לשלם סכום מופרז לכל הדעות כדי להחזיר אותו.
וכן, הכל מתחיל במכבי תל אביב. ככה זה כשאתה אגודת הספורט המובילה בארץ. אתה משפיע וקובע דרך.

ארכימדס 24 בספטמבר 2012

הרבה זמן לא קראתי משהו כל כך מדוייק ומנוסח למשעי

אזי 24 בספטמבר 2012

ניב, אני לא יודע את מי אתה אוהד, אני מניח מהכתוב שלא את מכבי.
לכן מעניין אותי לדעת, איזה מדגם ערכת, שמתוכו עלתה המסקנה שאוהדי מכבי חושבים שיוגב אוחיון הוא סמל שלהם?
שחקן שמגיע בגיל 25, אחרי ששיחק בשלושת רבעי ליגה, ושיחק עונה אחת במועדון שלך. לא יכול להיות סמל. נקודה.
תספור לי בבקשה את כמות האוהדים שחושבים שהוא סמל.
(אני אגב כן חושב שהוא סמל. סמל לכל מה שרע בעולם הספורט. למזלנו, אני אוהד קבוצת כדורסל ולא בית משפט, אז כל מה שחשוב לי זה שהוא יהיה שחקן טוב, ולא בנאדם טוב).

אגב, מעניין אותי לדעת, אם לפני כעשור, ערכו את אותו המדגם כשאוהדי הפועל החליטו שאנחנו מחזיקים מעצמנו הקבוצה של המדינה, אבל לא משנה.

פניני לא סמל. הוא קפטן. חייבים לבחור אחד כזה. על בורשטיין אפשר להתווכח, אבל אי אפשר להתווכח שאת הרוב המוחלט של הקריירה המקצוענית שלו עשה במכבי ולמען מכבי. פארקר ושאראס הכוכבים הכי גדולים שהיו פה. אני מבין למה התבלבלת עם סמלים. וויצ'יץ' גם נתן פה את השנים הכי יפות שלו.
דרק שארפ הוא סמל מכביסט צהוב לכל דבר ועניין. לא מעניין אותי מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך.
שלף גם היה קפטן כי חייבים לבחור אחד. הוא בקושי אוהד מכבי, איך יהיה סמל?

אז לא. לא נפגעתי מ"הסמל שערק". נפגעתי בשתי רמות:
1. נפגעתי בתור אוהד של קבוצה, שהחתימה שחקן כהימור, ושני הצדדים ידעו שזה הימור, על חוזה נמוך לשתי עונות. ההימור השתלם אבל השחקן החליט שהחתימה שלו על החוזה לא מספיק חשובה והוא מערער את כל יסודות המשפט בכל מקום כשהוא מחליט שהחוזה לא תקף יותר כי לא בא לו.
תשאל את עובדי מעריב כמה זה נחמד שמחליטים שחוזה לא תקף יותר כי לא בא למישהו.

2. נפגעתי בתור האוהד "המכביסט" בצורה הכי מגעילה שאתם יודעים לצייר אותנו. שנים אתם אומרים שאנחנו רודפי בצע, שהקבוצה מלא בזרים, שזה לגיון של שכירי חרב. שאין צביון ישראלי. אפילו טענתם שהאוהדים לא מתחברים לקבוצה בגלל שאין ציביון ישראלי (ועדיין יש 11,000 כיסאות בנוקיה שמוכנים להתווכח איתכם). ואז כשאנחנו כן מביאים שחקנים ישראלים, שיהיה ציביון וחיבור ואהבת אמת על פני כל העולם. פתאום אני מגלה שכמו שאני אוהב ניצחונות, השחקנים הישראלים אוהבים כסף. אף אחד לא פה מאידאולוגיה. וגם השחקנים הישראלים הם ליגיון של שכירי חרב. מזה נפגעתי.
שהצלחתם לשכנע אותי שאין כמו שחקנים ישראלים ואז הם מתנהגים כמו אחרון הזרים.

אז אני באמת מבקש, בפעם הבאה שמישהו מחליט לכתוב פוסט על מה שחושבים אוהדי מכבי, שיסביר על סמך מה הוא מבסס את זה, אני מאוד אשמח לדעת.

חסקל 24 בספטמבר 2012

ראשית, מכבי מביאה ישראלים מכיוון שהיא משחקת בליגה הישראלית והיא מחוייבת לכך, ולא בגלל שהיא רוצה לשמור על צביון ישראלי. שנית, אם השחקנים הישראלים לא היו אוהבים כסף הם לא בהכרח היו באים לשחק במכבי מלכתחילה. יוגב אוחיון חתם במכבי על חוזה "נמוך" שהיה הגבוה ביותר בקריירה שלו, וכך גם רוב השחקנים האחרים.

MG 24 בספטמבר 2012

אזי, לעניין מעריב – אין בעיה של הפרת חוזה. מדובר על אי עמידה בדיני העבודה. מסרבים לשלם להם את מלוא הפיצויים המגיעים להם וזה דבר שונה לחלוטין (אני מקווה שגם אתה חושב שדיני העבודה סוציאלים וחשובים קצת יותר מדיני החוזים).
עכשיו אתה מבין למה לפעמים ועדים זה לא דבר כל כך נורא?
אז נכון שכולנו אוכלים חצץ מהנמל והרכבת (שמישהו יתן להם כבר בראש), אבל אלה בדיוק הדברים שנותנים לעובדי מעריב את הכוח והגב להילחם על הפיצויים שלהם.

אזי 24 בספטמבר 2012

אני לא משפטן.
מה זה דיני עבודה? חוקים. חוזים כללים שתקפים לכולם.
שורה תחתונה, עובדי מעריב צריכים לקבל פיצויים.
לבעלים של מעריב לא בא לתת להם פיצויים.
לפי ההיגיון של חלק מהאנשים בפרשת יוגב אוחיון – הוא ניצח.

לא צריך לעשות שביתה ברכבות כדי שעובדים מפוטרים יקבלו את מה שמגיע להם. (חוץ מזה שאם למעריב היה ועד עצמאי ולא ההסתדרות הכללית, אז גם לא היה להם מנוף כרגע. מה יעשו? יסגרו את העיתון?)

MG 24 בספטמבר 2012

אל תסתכל רק על העיתון עצמו. יש אתר אינטרנט, יש מכונות ומבנה. הרי הבעלים ירצו לממשם בשלב כלשהו.
בנוסף, כרגע מתנהלים מגעים למכירה והם בהחלט מסוגלים להקשות.

אביעד 24 בספטמבר 2012

אזי, זה מרגש לראות שיש אוהדים שבטוחים ש"הם" הביאו שחקנים, ובכלל, שזה מכעיס אותך כל כך ששחקנים אוהבים כסף, והולכים אחריו ולא אחרי הסמל של המועדון.
אני אוהד מכבי, אבל אני מספיק מקורקע כדי להבין שהמועדון הזה הוא לא שלי, ושבסופו של דבר מדובר פה על עסק. אז אני לא מביא שחקנים, אלא הבעלים מביאים שחקנים מהכסף שלהם.
והשחקנים אוהבים כסף – מה לעשות? להיות שחקן מקצועני זה קריירה קצרה בד"כ, שבמקרה הטוב מסתיימת בגיל 35, ובמקרה הפחות טוב אתה נפצע מתישהו באמצע בלי שום התראה מוקדמת, וצריך להתחיל לחפש את עצמך. אין להם בד"כ תואר, או ניסיון תעסוקתי כלשהו כשהם מסיימים לשחק, והם צריכים להתחיל הכל מחדש בגיל שרובנו כבר עמוק בחיים האמיתיים. כך שמותר להם לדאוג לעצמם ביום שאחרי, וללכת אחרי הכסף הגדול.
בא לא נתבלבל, זה שמכבי לא משחקת במשחק הזה של הכסף הגדול זו לא בעיה של אף שחקן, ועם כל הכבוד לסמל ולאוהדים, יש להם עוד דברים בחיים (משפחה ועתיד למשל). ואם נהיה כנים, אני לא רואה הרבה אנשים שעם כל המחוייבות שלהם למקום עבודה כלשהו, כשמציעים להם משכורת כפולה או משלושת – שהם מסרבים, בגלל הסמל.
כולם שכירי חרב, אף אחד לא מתנדב פה, ובמקום להעלב ולהפגע מזה, ממליץ לך להתחיל לאהוד את הקבוצה באופן קצת יותר מפוכח ופחות אופורי.

אזי 24 בספטמבר 2012

לא הבנת אותי.

קודם כל, יוגב ספציפית ניסה להפר חוזה.
בתור אוהד של קבוצה שמשחק במגרש משחקים יותר יקר ממה שהיא יכולה להרשות לעצמה, חוזים זה אחד הדברים היחידים שיכולים להחזיק אותה באותה רמה כמו מועדונים יותר עשירים.

דבר שני, אין לי שום בעיה עם שחקנים שהולכים אחרי כסף גדול. זאת זכותם המלאה, גם השחקנים הישראלים שהגיעו למכבי כמקפצה ולא כאוהדים או סמלים וכו'. אני לא כועס על השחקנים האלה. (וכנראה הייתי עושה אותו דבר)
אני כועס על כל מיני כאלה שניסו למכור לי שאני צריך להיות יותר מחובר לשחקנים ישראלים מאשר לזרים. כי זרים הם שכירי חרב תאבי בצע, וישראלים הם חקלאים ציוניים עם טוריה ביד וכובע טמבל על הראש.

וכן, אני לפעמים מדבר על קבוצות שאני אוהד בגוף ראשון. אין מה לעשות נגד זה ואני מניח שלכל מי שקורא את התגובה ברור שאני לא דוני הכלב.

אביעד 24 בספטמבר 2012

מסכים. במיוחד אהבתי את דוני והטוריה… :)

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 24 בספטמבר 2012

:)
שמח שהבנת מתי אני רציתי ומתי זה בהומור

ניב שטנדל 24 בספטמבר 2012

אזי,
התייחסתי באחת התגובות הקודמות לעניין הסמל. אני מתכוון להתייחסות הכללית לאוחיון. ל"אני מחוייב לסמל", לאוהדים שנפגעו כמוך.
האם נפגעת מהעובדה הטכנית (והאתית) שאוחיון הפר חוזה? אני מניח שנפגעת מהעובדה שהוא לא גמל טובה למועדון שהעלה אותו לגדולה. וזה בסדר. אני רק חושב שצריך להבין את רמת המחויבות שלו למכבי: אין כזו. מזה צריך להתפכח. ואני לא בטוח שאוהדי מכבי התפכחו. כמו שאמרת – גם השחקנים הישראליים הם לגיון של שכירי חרב. אבל צריך גם לזכור שזו תרבות שמכבי בעצמה מעודדת. זו הצביעות של המועדון. מי שהתחיל במשחק הזה זו מכבי.
אגב, אני לא כ"כ אוהב את ה"אתם". אני לא כותב בשם מישהו.
זה לא פוסט על מה שחושבים אוהדי מכבי. טל בן יהודה כתב פוסט מצוין מהזווית הזו. זה פוסט שנוגע (בין השאר) להתייחסות הפומבית של אוהדי מכבי לפרשה.

אזי 24 בספטמבר 2012

ניב, דיברת על זה שיוגב לא סמל
סמל זה תואר וירטואלי שקיים רק בעיני הקהל, וככה גם ציירת את זה בפוסט.
המשפט של יוגב על הסמל הוא מגוכך וגם טל כתב את זה. אני מניח שהמשפט פונה לאוהדי מכבי מתחת לגיל 13.

האמת? לא נפגעתי ישירות מיוגב, אלא מהאווירה שנוצרה.
שקודם כל יצאו כל הכתבות, ובעיקר של אוהד גרינולד שהרבה אוהבים להלל כאן על החשיפות שלו, על כך שמכבי טעתה בחוזה שנתנה ליוגב, לא הסכימה להעלות לו בשכר ועכשיו דופקת אותו. כשכל זה לא היה נכון משום כיוון.

ומזה שיש אנשים שעכשיו עוד מצדיקים את אוחיון שאומרים שהוא ניצח במשחק הזה.
מה שרק יתן בעתיד את הלגיטימצייה לשחקנים להמשיך ולא לכבד חוזים. מה רע להרוויח עוד כמה שקלים? אז מה אם הפרת חוזה והמילה שלך לא שווה בננה מגומי? אתה יכול לזרוק לסל ושימותו כולם.

רועי 24 בספטמבר 2012

אזי,
נכון, ראיתי כמה וכמה תגובות בפוסטים בנושא יוגב שמתייחסים לזה כניצחון של יוגב על מכבי (אני מניח שרובם אוהדי הפועל/שונאי מכבי). אני חושב שזה היה יכול להיות נושא מעניין למחקר של פרויד – איך אנשים מנסים לחיות ולהרגיש ניצחון על מכבי דרך יוגב.
אז למען בריאות הנפש שלהם אני אזרום איתם.
אתם צודקים, יוגב ניצח את מכבי ת"א. ומכבי ת"א תמשיך לנצח אותכם.
גמר חתימה טובה.

אזי 24 בספטמבר 2012

עוד דבר קטן.
אף אחד לא חושב שהוא מחוייב למועדון. אנשים אולי מקווים שכן, אבל אין שום סיבה לחשוב כך.
אני רק רוצה שהוא יהיה מחוייב לחתימה שלו, אחרת לקבוצה כמו מכבי אין מה לחפש באירופה.

אבל לא הבנתי איפה הצביעות פה?
שמכבי מצפה ששחקנים יעמדו בחוזים? פעם מכבי לא עמדה בחוזה?
יוגב לא שחקן חופשי. יוגב לא נקנה ממכבי. מה שיוגב עשה הוא לא מוסרי, לא חוקי ולא צודק בשום צורה שהיא. לא הבנתי איפה פה נכנסת הצביעות של מכבי.
מתי היא מפרה חוזים סדרתית מול שחקים, והיא מצפה ברוב חוצפתה שהשחקנים שלה לא יפרו אותם?
או שאתה מתכוון שהיא לא רוצה לשחרר שחקנים לקבל יותר כסף באירופה (ובוא לא נזכיר את קטש, יותם וליאור).

אם תוכל להרחיב על עניין הצביעות, אני אשמח.
(אחרת, יש לי קבוצה אחרת של אנשים שאפשר להגדיר כצבועים)

MG 24 בספטמבר 2012

אזי, אם הבנתי נכון את אלה שכתבו את זה, כוונתם לא הייתה שמכבי ת"א אינה מכבדת את החוזים שלה מול השחקנים אלא את הימצאותם תחת חוזה בקבוצות אחרות בזמן מו"מ.
שוב, אני רק מנסה לפרש את מה שאחרים כתבו.

אזי 24 בספטמבר 2012

נניח וזה העניין, אתה יכול לטעון שזה לא יפה.
אבל אם מכבי מחתימה את השחקנים לאחרי שהחוזה שלהם נגמר
או שהיא מגיעה להסכמה עם הקבוצה של השחקן על המחיר שלו
אז עדיין אין פה הפרת חוזה.

אז אני עדיין מחכה שמישהו יסביר לי את עניין הצביעות.

MG 24 בספטמבר 2012

אזי, זה לא חוקי אם לא נעשת פניה לשחקן דרך הקבוצה (ראה מקרה צ'ורה והפיצה).

ברק-וביץ' 24 בספטמבר 2012

בתור אוהד מכבי, שמחשיב את עצמו קצת פחות מתלהפ, פשוט נהניתי לקרוא!

תודה שסיכמת בדיוק את מה שהיה לי להגיד…

קורא אדוק 24 בספטמבר 2012

טור כל כך מדוייק ונכון

תומר חרוב 24 בספטמבר 2012

הוא לא סמל, הוא מומלץ לסמל.

ניב, פוסט מצוין, כתוב לעילא ולעילא ונוגע בדיוק בנקודות האחרונות. אבל הסתייגות אחת יש לי בעניין הילד. אני מסכים שבגיל 25 אתה לא ילד, אבל אני לא אוהב את ההשוואה למפקדי הפלוגות ולמגייסי שוק ההון. אני בגיל 25(לא לפני הרבה זמן) לא ידעתי יותר מידי על החיים, הייתי אבוד לגמרי והתנהלתי(ואולי עדיין) בהתאם. אז אני מוכן לתת את ההנחה הזו ליוגב אוחיון, טעויות של ילדים עושים בכל גיל.

תומר חרוב 24 בספטמבר 2012

בנקודות הנכונות ולא האחרונות כמובן

אלעד ג 24 בספטמבר 2012

אני בן 25 ומקווה להמשיך להרגיש ילד כל החיים,אבל

בכל גיל אתה מקבל את ההחלטות הטובות ביותר שלך בהשוואה לכמות הידע שיש לך באותו זמן.להגיד בגיל 40 שבגיל 25 התנהגתי כמו ילד זה לא ממש חוכמה כי גם בגיל 25 כנראה אמרת שבגיל 15 התנהגת כמו ילד.יוגב של אחרי מסיבת העיתנאים זה לא אותו אחד שנכנס אליה,משהו הוא בטוח למד שם.

למה אף אחד לא מדבר על הסוכן(מישהו שיודע משהו,לאפילוסוף בשקל כמוני) ,נראה כאילו הוא האשם המרכזי בסאגה הזו.

אביעד 24 בספטמבר 2012

לגבי הסעיף הראשון, אני חושב שזה בד"כ הפוך: הקבוצות מתייחסות לחוזים כאל הסכם חד צדדי. הכי קל לראות את זה דרך סעיפי השחרור – גם בחוזה של אוחיון כמדומני, סעיף השחרור מצד מכבי עומד על סכום מגוחך לחלוטין, במיוחד עבור קבוצה (לא יותר מ-50,000$ למיטב זכרוני הרבה פחות), בעוד השחקן צריך לשלם מאות אלפים כדי להשתחרר לפני תום החוזה.
וכמובן, כל יום אנחנו רואים קבוצות שמפטרות שחקנים ומאמנים בלי להתחשב בזמן שנותר לחוזה ובלי לדפוק חשבון לאף אחד (אחד השיאים היה בבית"ר ירושלים בתקופת גאידמק ששילמו לאיזה שלושה מאמנים בו-זמנית למרות ששניים מהם לא עבדו בכלל). כך שלומר שהשחקנים הם אלה שמזלזלים בחוזה, זה קצת תלוש מהמציאות לדעתי.
לגבי כל השאר אני חושב שאתה צודק, מנוסח היטב אך ללא חידושים מיוחדים.
השאלה הגדולה היא איך כל זה ישפיע על מכבי בשנים הבאות, ואיזה מן מועדון זה יהיה. זו השאלה המעניינת באמת לדעתי. ויש לי כמה השערות בעניין.

רועי 24 בספטמבר 2012

פעם אחרונה שבדקתי, לשלם למאמן שפוטר נקרא לעמוד בחוזה.

אביעד 24 בספטמבר 2012

גם לשלם למכבי את סכום הפיצוי זה לעמוד בחוזה.
אני רק אומר שכל ההחתמות הארוכות טווח האלה לא שוות כלום, כי המועדון תמיד יכול להחליט שהוא חותך, בלי שום עכבות.

רועי 24 בספטמבר 2012

תגיד לי אתה עושה את עצמך ? סכום הפיצוי מדבר על יציאה מהחוזה בשנה הבאה לא הנוכחית, אם הוא החליט שהוא יוצא מהחוזה בשנה הנוכחית זו הפרת חוזה נקודה. כמו שאם לא משלמים למאמן שפוטר או לשחקן שחתכו זו הפרת חוזה.
מכמה וכמה תגובות שלך שראיתי לפוסטים בימים האחרונים נראה לי שיש לל בעיה בסיסית בהבנה של מה זה חוזה בין קבוצה לשחקן, בגדול תפקידו של השחקן בחוזה הוא לשחק בקבוצה ותפקיד הקבוצה בחוזה הוא לשלם לו, אם לא מתקיים אחד מהשניים, זו הפרה של החוזה. מובן ?

רועי 24 בספטמבר 2012

לל – לך*

רועי 24 בספטמבר 2012

וגם לגבי סעיף השחרור, שוב טעות בסיסית בהבנה, זה שסכום הפיצוי שמכבי תשלם קטן יותר מהסכום שיוגב ישלם לא הופך את ההסכם לחד צדדי !! שני הצדדים חתמו על הסעיפים האלה בלי שאף אחד כיוון אקדח לרכתו של האחר, לכן החוזה הוא דו צדדי (מעצם היותו חוזה).

אזי 24 בספטמבר 2012

אביעד, הקבוצות הן המשלמות ולרוב הן שקובעות את תנאי החוזה, ואז בא הסוכן של השחקן ומנסה לשפר תנאים.
בדיוק אותו דבר כמו שתלך להתקבל לעבודה (רק בלי סוכן כנראה). המעסיק יציע חוזה ואתה כנראה תתווכח ותנסה לשפר אותו.
בסופו של דבר, טוב לך? תחתום. לא טוב לך? אל תחתום.
ברגע שחתמת, החוזה הוא דו צדדי.
אתה מתחייב לבוא לעבודה, המעסיק מחייב לשלם לך.

במקרה של בית"ר והמאמנים, החוזים היו לתקופת זמן,כלומר אי אפשר לפטר אותם.
אז בא המעסיק ואומר, אתה אל תבוא לעבודה, אני ממשיך לעמוד בתנאי החוזה ולשלם לך.
החוזה לא הופר.

במקרה של מכבי, החוזה הוא לשנתיים (ואחר כך כל מיני סעיפים). החוזה אומר שמכבי חייבת לשלם ליוגב במשך שנתיים משכורת כל שהי, ויוגב חייב לשחק. כמו שמכבי לא יכולה להחליט להפסיק לשלם ליוגב, יוגב לא יכול להחליט לעבור לקבוצה אחרת.
אם הוא מחליט על דעת עצמו לעבור – החוזה מופר.

Rאפא 24 בספטמבר 2012

מה אתה רוצה? מי אמר שהוא סמל?

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 24 בספטמבר 2012

כתוב מעולה, נהניתי מאוד לקרוא, תודה.

אלון 24 בספטמבר 2012

כמה הערות קטנות:

ממתי שער 7 הפך להיות מעוז האוהדים שלשבת שם הופך אותך למכביסט

אוהד מכבי קופץ ושר בשער 11!

יוגב הוא לא סמל, הוא ישראלי בקבוצה ישראלית שכל ישראלי אצלה (שלא עונה כשאומרים נער פוסטר) חשוב כמו סמל, על מנת ליצור צביון ישראלי שיעזור לקבוצה בליגה ויחבר יותר אוהדים אליה.
סמל המועדון גדול יותר מכל שחקן, ומי שנלחם עבורו יחשב כסמל, גם אם רגעי.

GIL 24 בספטמבר 2012

למכבי תל אביב היה ויש סמל אחד.
שמעון מזרחי.
לטוב ולרע. על המקצועיות, הפדנטיות, ההישגיות, הווינריות, ההתמדה, ועל הדורסנות, הכפפת ועיקום חוקי המשחק, זלזול באחר, רצינות תהומית וקפוצה.
כל שאר ה"סמלים" – באופן זמני ובכפוף להלך הרוחות.
ברקוביץ, הנפלד, פיני, בלאט, צביקה שרף, ג'מצ'י, שלא לדבר על פאנאן – כולם חטפו את שלהם בזמן זה או אחר. אולי שארפ הוא היוצא מהכלל היחידי, וגם לזה יש סיבות טובות.
גם מזה, אגב, לא צריך להתרגש יותר מידי. די נדיר למצוא ספורטאים שמשחקים בטופ ומחויבים לאותה קבוצה לאורך זמן רב. זה בעיקר קורה היכן שהשחקן מפגין יכולת עקבית לאורך שנים וכשהמועדון בו הוא משחק הוא באמת בטופ גם מקצועית וגם כלכלית. גיגס, מאלדיני, קאסיאס, פויול, טרי ודומיהם לא היו נהפכים לסמלים בחטאפה או וויגן, הם פשוט לא היו נשארים שם. קצת לא נעים להגיד אבל זה מה שקורה עם מכבי. מי שבאמת מגיע לטופ – למכבי אין את היכולת להשאיר אותו.
ואי אפשר בלי מילה על צדקנות. יוגב עשה כאן מהלך מסריח, שיחק עם מכבי משחק של כוח ובטווח הארוך הפסיד. גם אם שיפר את ההסכם לשנה הקרובה, היה יכול למצוא דרכים יותר לעשות זאת, ולצאת בשנה הבאה. כל זה כמובן לא מאיר באור חיובי את גלגולי העיניים של מכבי, שלכנות את תרגיליה לאורך השנים כתרגילים מסריחים וכמשחקים של כח זה קצת כמו לקרוא ללברון ג'יימס שחקן כדורסל מוכשר ואתלט טוב.

GIL 24 בספטמבר 2012

אה, וכמובן – פוסט מעולה.

Yavor 24 בספטמבר 2012

אגב, אם שחקן תחת חוזה מתחיל להשמין או סתם לשחק גרוע בכוונה, אפשר לתבוע אותו על הפרת חוזה? זה קרה בעבר מתישהו?

אזי 24 בספטמבר 2012

את סופו החתימו בזמנו על סעיף משקל.
היה כתוב בחוזה שאם הוא עובר משקל מסויים (משהו כמו 230 ק"ג, אני לא זוכר בדיוק) מכבי יכולה לסיים את החוזה איתו באופן חד צדדי ולא חייבת לו כלום.

אלא אם כן יש מדדים מדוייקים בחוזה שאפשר למדוד אותם, אי אפשר לתבוע שחקן כי הוא זורק זין.
בגלל זה בכדורגל יש הרבה חוזים שחלק מהכסף שם מגיע מפרמיות (תשלום עבור כל משחק שהשחקן שיחק בפועל) ומענקים (תשלום עבור כל שער או תואר וכו'). וככה אם השחקן לא בעניין, הקבוצה מצילה כמה שקלים.

MG 24 בספטמבר 2012

אני מניח שבחוזה מצויין שהעובד יקדיש את מלוא מרצו, זמנו וכו' לטובת המעביד וכך אולי ניתן לטעון שמדובר על הפרת חוזה.
בנוסף, בד"כ עבירת משמעת חמורה הינה הפרת חוזה. השאלה היא האם מדובר על עבירת משמעת חמורה.

אלעד ב. 24 בספטמבר 2012

כיוון שכבר לעסו למעלה את הכל ומכל זווית, אני רק אדגיש שכאוהד מכבי אהבתי מאוד את הטור.

אני לא חושב שהוא מנוסח כאילו אוהד הפועל כתב אותו אלא הוא נותן אנקדוטות שונות ומזוויות שלונות על הנושא ומכאן היופי שלו, כל אחד מוצא בו נקודה אחת או יותר שהוא מתחבר אליה ואחרות שלא.

ניב – תמשיך כך, מחכה בקוצר רוח לפוסט הבא שלך.

גיא NY 24 בספטמבר 2012

פוסט מצויין והדיון שנפתח ממש רמה גבוהה
תודה לכולם! זאת בדיוק הסיבה שאני קורא את דה באזר
וכאוהד מכבי אני מסכים עם אלעד ב. ועם כל התגובות שדיברו על מות ה"סמל"

רפאל 25 בספטמבר 2012

צריך לבקש גם מארל וויליאמס לכתוב יותר…
שמח שיצא לי לעבור על הפוסט המצויין. לא נראה לי אפילו ידעתי שיוגב אוחיון שיחק במכבי.

מאשקה 25 בספטמבר 2012

ניב, אחלה טור, אהבתי כל מילה

Comments closed