עד לאחרונה חשבנו שה-NBA היא ליגה גמורה. גולדן סטייט ווריורס נראתה כל כך חזקה! לקבוצה שכבר זכתה באליפות והציגה את המאזן הגדול בכל הזמנים (73- 9) נוסף השחקן שהוא כנראה השני הכי טוב בעולם, מה שהביא מייד לווריורס שתי אליפויות נוספות ורצופות – והעתיד לא היה נראה טוב או תחרותי בהרבה.
אלא שאז דברים החלו להשתנות. קווין דוראנט נפצע. גם קליי תומפסון. הפרויקט של קוואי לנארד בטורונטו נחל הצלחה גדולה בהרבה מהמצופה. והנה – לאחר שהווריורס איבדו אליפות באופן די בלתי ייאמן, הם גם איבדו את דוראנט – וכעת הם כבר ממש לא המועמדים החזקים ביותר לאליפות — לא לשנים הקרובות ואפילו לא לעונה הקרובה.
אז האיום הנורא של קבוצה אחת ששולטת באופן בלתי מעורער במשך שנים כבר לא קיים.
ואולם, מעבר לכך: ה-NBA – לא רק שאינה ליגה של קבוצה אחת – היא הפכה לליגה הכי עשירה בתחרות זה שנים רבות, כאשר לא מעט סופר-טימס מתאגדות בליגה, רוויות בכוכבי-על מרתקים ובעיקר יוצרות עניין חדש ואולטרה-מרתק בין קבוצות חזקות וחדשות (וה"חדש" כאן הוא מרתק אולי יותר מכל דבר אחר) שלגמרי משנות את שדה המשחק ואת הקרב על האליפות.
לוס אנג'לס לייקרס מכלום הפכה להיות קבוצה של לברון ג'יימס, אנתוני דייויס!!! ודמרקוס קאזינס.
לוס אנג'לס קליפרס מחיים שלמים של כלום הפכה להיות אגד כשרונות בראשות קוואי לנארד ופול ג'ורג'.
יוסטון רוקטס מרכיבה את הקו האחורי הכי מעניין – ואולי גם הכי איכותי – בעולם עם ג'יימס הארדן וראסל ווסטברוק.
ברוקלין נטס היא הדבר הכי מרתק במזרח אולי ever עם קווין דוראנט וקיירי אירווינג.
גולדן סטייט ווריורס אמנם איבדה את דוראנט אבל עדיין יש לה את סטף, קליי, דריימונד ואליהם מצטרף דיאנג'לו ראסל, גארד צעיר וכוכב אחרי עונה נפלאה.
בפילדלפיה 76 עדיין משחקים ומככבים ג'ואל אימביד, הביג מן המוכשר בעולם, ביחד עם הגארד בעל הפוטנציאל העצום בן סימונס והגארד-פורוורד האיכותי טוביאס האריס.
אפילו יוטה ג'אז הפכה לסופר טים עם מייק קונלי הנהדר, רודי גובר ודונובן מיצ'ל.
בנוסף לקבוצות שנתפשות כסופר-טימס, חובה לצרף במאבק על התואר גם את מילווקי של יאניס ופורטלנד של לילארד ומקולום.
וכך לפתע פתאום יש לנו תשע קבוצות במאבק האליפות.
וזה אפילו בלי לספור את טורונטו ראפטורס, האלופה הנפלאה שחוץ מקוואי לנארד נותרה אותה קבוצה.
*
אנשים רבים, ואני בניהם, חששו מטרנד הסופר-טימס ומכך שקבוצות הפסיקו לבנות בדרך הישנה של הדראפט, פיתוח השחקנים והטריידים – ובמקום זה נוצרות קבוצות מלאכותיות של כוכבי על שמתעקשים לשחק יחד לקצר וביותר תהליכים רבי שנים.
רבים כבר נגעלו מהתופעה הזו ב-2010 כאשר לברון ג'יימס וכריס בוש חברו לדוויין ווייד, ונראה כי כמעט כולם לגמרי נחרדו מהתופעה לפני כשלוש שנים כאשר דוראנט הצטרף לגולדן סטייט.
התופעה הזו עדיין מסוכנת. היא עדיין יכולה ליצור מפלצות שלא יהיה ניתן להתמודד איתן (כפי שכמעט קרה בגולדן סטייט, וכפי שיכול היה לקרות השנה עם קוואי היה מצטרף ללברון ול-AD בלייקרס).
ולכן מוטב כי הקומישינר אדם סילבר יבדוק טוב-טוב מה ניתן לעשות כנגד התופעה הזאת – כדי שבאמת לא תיווצרנה קבוצת-על אחת או שתיים שלגמרי יהרגו את התחרותיות בליגה.
אך בינתיים, ייתכן כי בעיקר בגלל מזל, טרנד הסופר-טימס דווקא לא פגע בתחרותיות, ויכול להיות שהוא אף העצים אותה – תוך שהוא יוצר קבוצות חדשות ומרגשות בצמרת.
לכן אנחנו נהנים כל כך עוד לפני שהעונה החלה כאשר אנחנו חווים פרי-אייג'נסי שלא חווינו כמותו. והאמת – זה קורה במרבית הקייצים בשנים האחרונות. בעיקר כי כוכבים רוצים להתאגד יחד וכי אורך החוזים הגדולים ירד, כך שקיימת יותר גמישות במעבר הקבוצות.
אך ככל שהפגרה הזו נהדרת העונה הקרובה תהיה אפילו יותר מרתקת ומענגת.
28 Comments
73 – 9
תודה על התיקון (:
ההסתלקות של גולדן סטייט היא החדשות הכי טובות ל-NBA, שנקבר לחצי עשור. ממש כמו תקופה שחורה, שאחריה הכל מלבלב. תראו מה קורה מסביב. שמח!
ועל הדרך, גם אגדת "סטף" ספגה סנוקרת באף, ולא נראה שתהיה לזה תקומה. בדיוק בשלב שהעדר כבר הגיע למחוזות המכביזם הישן והרע. הסתבר שגם האנרכיסטים הכי אדומים יכולים ברגע אחד, לקפוץ בשמחה למכביזם צהוב דורסני יהיר, ואתם יודעים מי אתם.
נס קטן קרה לנו, והפרחים – לקוואי, ולאכילס והאופי הרגיש של דוראנט.
איזה באסה לך שהם לא באמת הסתלקו לשום מקום. ייקחו עוד כמה שנים עד שהם ייפלו, כמו שקורה לכל קבוצת עילית במטוטלת של הנ.ב.א
בחמש שנים האחרונות:
גולדן בפיגור 2-1 בגמר ומנצחת מול לברון ובלאט (קיירי ולאב פצועים)
גולדן מפסידה בגמר 4-3 לקליבלנד
אליפות יחסית קלה לגולדן
גולדן נחלצת מבור מול יוסטון בסדרה סופר קשה של 7 משחקים
גולדן בהרכב מלא עושה 4-2 על הקליפרס ו 2-2 עם יוסטון, ולאחר פציעת דוראנט מפסידה לטורונטו
לא חושב שהיה ממש חור שחור ב 5 שנים האחרונות
ואגב, הם יופי של קבוצה מלהיבה, יש גם הנהלה מצוינת, וסביר שיחזרו למאבקים בעוד שנה שנתיים (לא אפול מהכסא אם יאניס עוד שנה דורש לעבור לשם, הקבוצה תפורה בשבילו, או שחקן אחר)
גולדן סטייט טרם הסתלקה. היא עדיין יכולה להיות קבוצה חזקה מאוד (אם קליי חוזר טוב) ואף מועמדת לאליפות. מה שכן, בלי דוראנט היא בוודאי לא יכולה להיות אותה קבוצה דומיננטית למשך שנים. אני מאושר שדוראנט החליט לעזוב. כי הייתי מדוכא כשהוא החליט להצטרף.
יואב, מה דעתך על ביטול ההגבלה על שכר לשחקן בודד? אם קיירי ירצה לקבל 60 מיליון לעונה מהניקס, לא יוכלו להצטרף אליו דוראנטים למיניהם.
והייתי מוסיף את דנבר לרשימת הקונטנדריות
אני נגד. ברגע שלא תהיה הגבלת שכר לשחקן בודד זה ייתן יתרון עצום לקבוצות משווקים גדולים ובסופו של דבר יפגע מאוד בתחרותיות.
ואם נוסיף גם תקרה קשיחה?
אידאלי. לא יקרה.
לא יקרה כי ארגון השחקנים מייצג מייצג את כל השחקנים בליגה, ורובם הם לא הסופרסטארים. הם לא יסכימו לקבל פחות כסף, וזה מה שיקרה אם ההצעה תעבור.
הפתרון לבעיית הסופר-טימס פשוט – לתת לשחקנים שנבחרים בדראפט תמריץ להישאר בקבוצות שבחרו אותן , בדמות יכולת של הבעלים להעניק להם שכר הרבה יותר גבוה , נניח 30% , מאשר הם יכולים לקבל כשיעברו לקבוצה אחרת , כשאותה תוספת לא תיחשב במגבלת תקרת השכר .
זה יעזור לקבוצות הקטנות שאינן מהשווקים הגדולים להישאר תחרותיות , ויתגמל קבוצות שבחרו בחירות טובות בדראפט. זה גם יעזור לאוהדים להזדהות עם הקבוצות שלהן , כי הכוכבים שנבחרו בדראפט יברחו פחות לקבוצות אחרות .
זה קיים היום בשם סופרמקס, וגורם לשווקים קטנים בעיקר נזק
סופרמקס נחשב נגד התקרה ולכן ממלכד את הקבוצות שמציעות אותו לשחקנים לא מספיק טובים כדי שישארו אצלם (ולא תמיד זה מצליח). ההצעה כאן היא לשכר שלא יחשב נגד התקרה.
שכר שלא יחשב נגד התקרה רק יסבך אותן עוד יותר. קבוצה מ"שוק קטן" כלומר מעט הכנסות יחסית לשאר, תצטרך להוציא אפילו יותר כסף רק בשביל להגיע לתקרה, ואם לא תגיע לתקרה תחטוף ביקורות שלא מוכנה להשקיע מספיק בשביל הצלחה מקצועית
מה בדיוק הבעיה בתקופה דומיננטית של קבוצה מסויימת(לקהל האובייקטיבי כמוני)? אם תיהיה אלופה שונה בכל עונה, זה בהכרח מעיד על איכות ורמת הליגה? לא זכורה לי תרעומת כשזה קרה בעבר וזה קרה בעבר במסות הרבה יותר גדולות…
כשמישהו החליט שכל מי שלובש צהוב ומצליח הוא מכבי ובגלל זה זה רע, לך חפש רציונל….
כן, הוא היה מקופח וממורמר כבר ברחם. זה מקצוע. לכן הם לא רלוונטים בשיט לשום שיח אמיתי על ספורט תחרותי.
"קיפוח" = קווין דוראנט עבר, בזכות ניצול כל הפרצות האפשריות, והליגה נסגרה. לחלוטין. גם מבחינת עניין.
[(82 משחקים לעונה לקבוצה 30X קבוצות) + (4 סדרות פלייאוף 2X קונפרנסים) + (2 סדרות פלייאוף 2X קונפרנסים) + (1 סדרת פלייאוף 2X קונפרנסים) + 1 סדרת גמר] X פאקינג 3 שנים = עבור מה? עבור כלום.
זו המשמעות של אובדן עניין, מוחלט. "צהוב" = זכר לימי המכביזם הצהוב, שהשמיד את הליגה הישראלית בכדורסל, למשך דורות, שעד היום קשה לה להתאושש מזה.
תודה קוואי, ותודה לאכילס של דוראנט. ברוך שפטרנו מעונשה של זו! ומעונשכם, ככה על הדרך…
אם אתה שמח על פציעה של שחקן, רק כדי שלך יהיה יותר מעניין בשעות הפנאי שלך, אז אתה באמת חלאה מיוחדת במינה. ואליפות האנ בי איי מעניינת אותי כמו שאתה בערך מעניין אותי. אבל הצביעות שלך(היו בהיסטוריה לפחות 3 סופר קבוצות גדולות מהלוחמים) תמיד היתה איומה… לכן אתה עדיין בדיר החזירים גם כשמכבי מאד בינונית.
אני בטוח שאמרת אותו דבר על השושלת הנוראית של מייקל האדום
באמת שלא כזה אכפת לי מי אלופת הנ.ב.א אבל ההקשרים כל כך מגוחכים ותלושים, וההשוואות שלך כל כך תלושות, שאשכרה צחקתי בקול רם
השושלת הצהובה של קובי ושאק לא פחות מרשימה, השניים האלה יכלו גם לנצח את גולדן בריאים לגמרי.
ואני יודע שזה ממש לא פופולרי בימים אלו אבל אחרי שראיתי מספיק סרטונים על קובי קוואי בכלל לא באזור החיוג שלו.
אפשר להתייחס לנושא הזה גם מנקודת מבט אחרת: יש דור צעיר של אוהדי כדורסל שכבר לא אוהדים קבוצות אלא אוהדים שחקנים והם נעים ונדים עימם באשר יילכו.
כך אוהדים רבים הלכו עם לברון מקליבלנד למיאמי וחזרו איתו לקליבלנד ועכשיו פניהם מועדות ללוס אנג׳לס.
התופעה הזו תתרחב ותתפשט כי הקבוצות חדלו להיות המותג המשמעותי – כוכבי העל הם המותג ושם הקבוצות או הסמלים שלהן הפכו להיות זניחים.
באירופה זה לא יכול לקרות כי תרבות המועדונים הרבה יותר שורשית וחזקה.
ברצלונה ויובנטוס/ריאל מדריד/יונייטד תמיד תהיינה גדולות יותר ממסי ורונאלדו.
לדעתי ב 80 אחוז, האליפות תלך ללייקרס/קליפרס, הן הקונטנדריות העיקריות
סיכוי להפתעה (בעיקר במצב של פציעות), באקס, ואולי פילי/יוסטון (לא נראה לי)
בורוביץ', לגבי מה שכתבת על ההתעניינות בברוקלין, רק אזכיר שהיא אפילו לא קרובה לדגדגד את מה שהיה בהיט החל מקיץ 2010 ועד קיץ 2014.
באתר ESPN היה בעמוד הליגה, בנוסף לכל ההפניות של טבלאות, משחקים, תקצירים וכו', גם חלק שהיה נקרא Heat Index.
סתם כדי לסבר את האוזן…
אשתדל להתעורר דקה לסיום הגמר ולחגוג בטירוף עם המנצחת.
כל עוד לא משחקים הגנה, אין כדורסל מבחינתי. תודה
אז כנראה שבאמת לא ראית את הפלייאוף
יש הרבה כוכבים בליגה, וכרגע הם התחלקו לזוגות – ויצרו 8 קונטרדיות.
אם היו מתחלקים לשלשות – אז היו יוצרים 5 קונטדריות, עדיין מספר יפה.
בו נזכור שבאליפות הראשונה של גולדן סטייס – אף אחד לא ספר את סטף וקליי כסופרסטארים… כך שאולי יש לנו עוד כמה סופרסטארים שלא סופרים אותם עדיין ואולי הם אפילו משחקים ביחד.