סרינה

הכי קל להגיד על סרינה וויליאמס שאם לא אחותה ונוס היא הייתה מתקרבת מאד לשטפי גראף במספר הזכיות בטורנירי גרנד סלאם. יש לה עכשיו עשרה, היא החמישית בהיסטוריה במספר הזה. לגראף יש 22. אבל דעתי היא אחרת. אם לא אחותה ונוס, אולי לא הייתה לה היום אפילו זכיה אחת.

למה? כי אם לא הייתה גדלה עם ונוס אולי היו שולחים אותה לתחרויות לצעירות החל מגיל עשר. ושם היא הייתה מתקבעת על הרמה הנהוגה בטורנירים הללו – ולא מתאמנת במשך שעות מול הסרב הנשי הטוב אי פעם ומול האתלטיות הנדירה של אחותה. ומשחקת ברמה של נערות המידלקלאס האמריקאי. שאם לא שמתם לב – נעלמו מהטניס

לטניס יש תדמית משחק מידלקלאס עם יכולות אתלטיות של המידלקלאס. זה נכון לגברים – שם יש לא מעט ענפי ספורט בהם אפשר להרוויח יותר מאשר בטניס. רוג'ר פדרר בימי השיא שלו הרוויח מפרסים בסך הכל משכורת של כדורגלן הרכב בקבוצה בכירה. וגם זה רק במשך 3-4 שנים. בהתעלם מפרסום הוא יעשה בקריירה פחות כסף מגארי נוויל.

בטניס נשים התמונה היא אחרת. אין ענפי ספורט לנשים שמעורב בהם יותר כסף. ולכן בעשיריה הראשונה בעולם יש את השילוב הדמוגרפיאתלטי שרואים בכל ענף ספורט תחרותי. בחורות ממזרח אירופה והאחיות לבית וויליאמס. היכולות האתלטיות בצירוף הלחץ הכלכלי שמדרבן אותן

גראף, נוורטילובה והאחרות הגיעו למספרים שלהן בתקופה אחרת. כשלא היו שחורות בטניס האמריקאי ומיטב האתלטיות של מזרח אירופה נלקחו לתכניות האולימפיות של ארצן. ואת זה צריך לקחת בחשבון כשבוחנים את הקריירה של סרינה וויליאמס. ולכן קשה להתווכח עם מי שטוען שהיא הטובה אי פעם.

 

בשם האב (זהו שלא)
אברטון. 0-1 סביר

No Comments

יובל 31 בינואר 2009

אני שמח שפרסמת את הפוסט רונן, כי בדיוק במשרד דנו בהעלמות הנשים האמריקאיות מצמרת הדירוג. אחרי האחיות לבית וויליאמס האמריקאית הבאה נמצאת במקום ה-38.
האם באמת השיקול של "באיזה ענף אפשר להרוויח יותר" הוא שיקול משמעותי כשילדים בוחרים ספורט או כשההורים שלהם בוחרים בשבילם? האם באמת משנה למישהו ממעמד נמוך אם הוא ירוויח בעתיד 3 מיליון דולר לעונה או חצי מיליון דולר לעונה? לדעתי, שני הסכומים נשמעים דמיוניים באותה מידה לאדם שאינו עשיר במיוחד וזהו לא שיקול משמעותי בבחירת קריירה.
האם יתכן שהמנגנון לפיו בוחרים מקצוע תלוי יותר בהעדפות האישיות של ההורים, בידע שלהם ובאפשרויות הקרובות לבית? בהקשר הזה תקפה הקלישאה לפיה בשביל כדורגל צריך בסך הכל כדור וחתיכת רחוב או חוף.

רונן דורפן 31 בינואר 2009

יובל – שני דברים. ראשית, אין הרבה ענפי ספורט לנשים שמכניסים כסף משמעותי בכלל. גולף הוא לא תחרות לטניס, ובכדורסל יש כסף לא רע. מעבד לכך הסיכוי לכסף גדול הוא להיות כוכבת בספורט אולימפי.
השיקול של הכסף שאתה מדבר עליו – חצי מליון או שלושה מליון – הוא לא השיקול של הילדה. הוא השיקול של תעשיית הספורט במדינה. וברוסיה, למשל, יודעים טוב מאד שילדה שהיא טובה בטניס לא צריכה פתאום לרוץ 400 משוכות.

גיל 31 בינואר 2009

אני מסכים לחלוטין אבל מסיבות קצת אחרות. סרינה מתחה את הקריירה שלה על פני שנים ארוכות בגלל תחומי עניין אחרים. לדעתי זה עשה לה רק טוב. אין לה את החמיצות שרואים אצל הרבה שחקנים ושחקניות בסבב. היא צוחקת, משוחררת, לא לוקחת את הטניס כעניין של חיים ומוות, ופשוט נהנית מהמזל שלה. היא מחליטה לשחק מתי שבא לה, וברגע שהיא מחליטה לשחק (ולא סובלת מפציעות), אף אחד לא מתקרב אליה אפילו לא ונוס. לא רק זה, היא מרסקת כל יריבה בכל כך קלות. עם כל האהבה שיש לי לגראף, לדעתי לא היה לה סיכוי במשחק נגד סרינה.

רונן דורפן 31 בינואר 2009

גיל – לא רק תחומי עניין אחרים. גם העובדה שהיא עם אחותה בודאי סייעה לשתיהן למשוך את הקריירה.

גיל 31 בינואר 2009

אבל זה לא רק אחותה ונוס ולא רק בהקשר של הטניס. אני מסכים שבלי המשחקים נגד אחותה בגיל צעיר היא לא הייתה מתפתחת למה שהיא, אבל כל הזמן רואים את כל המשפחה במשחקים ונראה שיש לה איתם קשרים חזקים שלא קשורים לטניס. יכול להיות שזה המודל שאחרים יאמצו. להכריח את עצמך (אם זה לא בא לך באופן טבעי) לעסוק גם בדברים שלא קשורים לספורט שלך.

Red Camel 31 בינואר 2009

גיל- בדיוק מה שאמרתי בפוסט הקודם. התגובה של סרינה אחרי אחת הנקודות שהיא הפסידה, היא חייכה ואחותה ביציע צחקה ומחאה כפיים, הן מבינות שאחרי הכול זה רק משחק. והעובדה שיש להן עוד תחומי עניין בחיים ושהן יודעות שלא יקרה כלום אם הן לא ישחקו בכמה טורנירים שיכולים לעזור להן בדירוג , היא ההבדל בין הקריירה שלהן לעומת הינגיס, הנין וקלייסטרס. ולהבדיל מאיבנוביץ וכו…

דוד 31 בינואר 2009

myp2p לא מספק את הסחורה למישהו יש קישור לערוץ סופקאסט שמשדר את מנצ'סטר?

סופרפלי 31 בינואר 2009

תיכנס לאחד מהלינקים האחרונים שדרכם ראית ספורט בסופקאסט (התוכנה שומרת היסטוריה), רוב הסיכויים שזה יעבוד.

אביעד 31 בינואר 2009

דוד, נסה בקישור הבא: http://mufc.co.il/

גיא אלון 31 בינואר 2009

דוד,
תיכנס ב P2P לפורום, שם תיכנס לקטגורייה של כדורגל – יום שבת.
כל הלינקים נמצאים שם בהודעות השונות, רק להעתיק ולהדביק בשורת הכתובת הדפדפן.
כך הגעתי למשחק מול אברטון היום.

גיא אלון 31 בינואר 2009

ובהמשך להודעה הקודמת, מי שמחפש את היונייט' נגד אברטון ימצא קישורים בכתובת הבאה:
http://www.myp2pforum.eu/saturday/34618-17-30uk-man-utd-v-everton.html

עוז 31 בינואר 2009

יש שני אתרים נוספים שאפשר להשתמש בהם בשעת משבר: livescore99
שמשדר סטרימינג של הקבוצות האנגליות, ואתר ישראלי בשם stv-il.co. il
שמשדר רצועה די יפה של סטרימינג של ספורט שמעניין את האוהד הישראלי

עומרי 31 בינואר 2009

מבלי להיכנס להשוואות עם גראף סרינה היא באמת משהו מיוחד.
היא לקחה את הטניס קדימה כמה רמות מבחינות רבות.

סופרפלי 31 בינואר 2009

לא יודע אם היא לקחה את טניס הנשים קדימה, ראיתי היום כמה משחקים משנות ה90 ביוטיוב – סלש, גראף, הינגיס – וזה היה הרבה יותר מעניין ממשחק הגמר הנורא הזה (כל הטורניר של הנשים היה משעמם מאוד). בשלוש ארבע השנים האחרונות לא היו שום שחקניות שכיף לראות (את הטניס שלהן) חוץ משתי הבלגיות וקצת שראפובה. ואם זו ההתקדמות של טניס הנשים הייתי מעדיף שילך אחורה.

גיל 31 בינואר 2009

הטניס הנשי סובל היום ממחסור ביריביוות, חוסר היררכיה ברורה בצמרת ובעצם כאוס די גדול. הוא גם פחות אסתטי ממה שהיה בעבר כי הנשים נעשו חזקות יותר.

IDO 1 בפברואר 2009

סופר-פליי, הויליאמסיות לא רק לקחו את הטניס קדימה הם העמידו אותו מענף טניס משני לקו אחד עם טניס הגברים.

סאפינה שראיתה אתמול נחנקת בגמר, מורידה ספינים ומכות הכי מהר מכל הנשים היום בסבב. אז חוסר נסיון במעמדיי גמר, לא מוריד מזה שטניס הנשים הוא תחרותי ומעניין. וכל אחת יכולה לקחת כל טורניר.

סתם לראייה, קוזניצובה, וסאפינה וביום טוב במיוחד גם סארינה, מורידות סרב של 200 קמ"ש. פדרר ידידי נותן סרב של 196 קמ"ש.

הלכתי לפני שנתיים לראות את היגנס (שהיא אגב הרול מודל של פדרר), והמשחק נראה לי בהילוך איטי. בלי לקחת כלום מראיית המשחק של היגינס. היום שאתה רואה את הבחורות החדשות המשחק הוא הרבה הרבה יותר מהיר. וזה רק לזכות וונוס וסארינה.

מה שעושה את סארינה לאלופה שהיא (לעומת קוזניצובה שהיא יותר חזקה או ינקוביץ שהיא יותר יציבה), זה שהיא פשוט רוצה מאד לנצח, באופן של לפני שנתיים היא הצילה משארפובה 4 נקודת משחק!!! לפני שהיא נצחה בעצמה. ולא חסר דוגמאות.

עוד דבר לפני יומיים וונוס וסארינה לקחו את הסלאם ה-9 בזוגות (מתוך 12 שהן השתתפו)….

עומרי 1 בפברואר 2009

גיל- מה רע בכאוס? לדעתי יש היום עניין הרבה יותר גדול בטניס נשים לעומת לפני עשור, גם משום שטניס הגברים הפך להצגה דו-ראשית צפוייה מראש, וזה עוד שיפור ל2003-2007 אז היה מדובר כמעט תמיד בהצגה של איש אחד.

אי אפשר להתעלם מהעובדה שטניס נשים זה הספורט הנשי המצליח בעולם (לדעתי הוא היחיד שרלוונטי מעבר לאתלטיקה ושחייה) הרבה משום שמעורבות בו כמה מהנשים הנחשקות בתבל.
זה תמיד כיף יותר לצפות במישהי כמו איוונוביץ' נלחמת על נקודה. וסליחה על הוולגריות.

גיל 1 בפברואר 2009

עומרי, לא רע אם הייתה גם איכות טובה. איכשהוא נראה לי שאף טניסאית לא שומרת על יציבות לאורך זמן ואז באה סרינה ומטאטאה את כולם כשמתחשק לה.

סופרפלי 1 בפברואר 2009

אולי אני טועה לגמרי, אבל יש בניית נקודות בכלל, היום? מישהי מכל השחקניות החדשות האלה "חושבת"? (אני לא מדבר על סארינה – כי היא משהו אחר, רמה בפני עצמה, ונראה שעם היריבות שנשארו לה היא אפילו לא צריכה לחשוב), אני רואה מהירות וכוח, לא יותר מזה.
אני לא יודע אם טניס נשים הפך להרבה יותר פופולרי בשנות האלפיים, ככל שאני זוכר לשחקניות הגדולות (וגם הפחות גדולות) של שנות ה90' היה מעמד קרוב מאוד למעמד של השחקניות היום (מי לא הכיר אז את סלש, נוורטילובה, גראף, הינגיס, מארי פירס), למרות שהן לא היו כאלה כוסיות (סלח לי על הצרפתית שלי).
ומרטינה הינגיס של לפני שנתיים היא לא הינגיס שלפני 10 שנים.
תסתכל על הגמר של וימבלדון מול נובוטנה, היואסאופן מול ונוס, או על המערכה הראשונה ברולן גארוס של 99' מול גראף (אחר כך היא רבה עם השופטים ועם הקהל, וחצתה את המגרש לצד של גראף, וחבטה סרבים מגוחכים, ובכתה, והפסידה), תענוג, אי אפשר להשוות למשחק של היום, לא בהנאה, לא בדרמה, ואני חושב שגם לא באיכות.

לון 1 בפברואר 2009

לדעתי הבעיה היא עם היכולת של סרינה כמו שרואים אותה במשך רוב השנה. גם בטורניר הזה היא הציגה לרוב יכולת מאוד בינונית ולעיתים יכולת גרועה. מולה ניצבו טניסאיות חלשות עד בינוניות.
גראף, נוורטילובה, אוורט ולהבדיל הנין, קלייסטרס או שראפובה בכושר מלא, היו מדיחות אותה בקלות. ובעיקר, סרינה של לפני שש או שבע שנים היתה מטאטאת את סרינה של השנים האחרונות.
היא מנצחת בשלבים מוקדמים בגלל הרצון העז שלה והניסיון וניצול של חולשת היריבות.

טניס הנשים בבעיה מאז הפרישה של הבלגיות ועוד יותר מאז הפציעה של שראפובה.
הסרביות קיבלו את המקום הראשון מוקדם מידי, כשהן לא בשלות נפשית.
הרוסיות בינוניות לחלוטין עם ווינריות אפסית. אלה לא המתעמלות הרוסיות של פעם.
כרגע עושה רושם שמיטב האתלטיות נשארו בתחומים האולימפיים וחלק אחר יצא מהספורט לתחומים בהם ההשכלה חשובה יותר.

היום בגמר האיצטדיון לא היה מלא ובחצי הגמר היו הרבה מקומות ריקים. הקהל מצביע ברגליים.

רונן דורפן 1 בפברואר 2009

סופרפלי – בעידן סאמפראס אנשים התגעגעו לעידן מקנרו-קונורס או אפילו אדברג-בקר ולטניס החכם שהם שיחקו. כי בא שחקן והעלה את הדרישות מהמשחק. הגעגועים הללו המשיכו בערך עד פדרר שאפשר לשחק את הטניס החכם של מקנרו עם הדרישות הפיזיות החדשות.
האיכות לא ירדה – מה שאתה רואה זה מספר רב של שחקניות שלא מצליחות להתמודד עם האיכות החדשה. אבל זה יגיע ומי שיהיו אחראיות לשינוי הן הוויליאמסיות.

סופרפלי 1 בפברואר 2009

אני מקווה שזה יקרה מהר, ומסיר את כובעי בפני הויליאמסיות בכל מקרה.

סופרפלי 1 בפברואר 2009

סוג של אוף טופיק –

מאמר של פאט קאש על גניבות הזמן וההתנגבויות של נדאל וג'וקוביץ –

http://www.timesonline.co.uk/tol/sport/tennis/article5439515.ece

גיל 1 בפברואר 2009

אגב, אם כבר עוסקים בטניס, פאבריס סנטורו שיחק הטורניר את טורניר הגראנד סלאם ה-66 שלו ועוד ידו נטויה. הוא מחזיק בשיא הטורנירים אחרי ששבר שנה שעברה את השיא של אגאסי.

IDO 1 בפברואר 2009

לון, המגרשים לא מלאים ב-100% ביום שישי ושבת, בגלל התחממות כדוה"א.
45 מעלות ביום שישי, 39 ביום שבת. קריסה טוטלית של מערכת הרכבות (אדני המסילות התרחבו, והרכבות יורדות מהפסים תרתי משמע) גורמים לחלק מהקהל לא להגיע.

רוני שטנאי 1 בפברואר 2009

אני סבור שהפוסט הזה יכול היה להיות שונה אילולא איזה גרמני מטורף החליט לדקור את סלש. בקושי בת עשרים עם שמונה סלאמים ומשחק חדש לגמרי. גראף הוסיפה לארון אחרי הדקירה(המאזן בגמרים של סלאמים היו עד לדקירה 3-1 לסלש) אחד עשר תארים, וסלש אחד בלבד. את הטניס של גראף מאוד אהבתי, היא גם הצליחה לנצח בשלהי הקריירה שלה את האחיות שהחלו לפרוח כך שאני מאמין שהיא מסוגלת הייתה לתת להן פייט בשיאה. אבל סלש הייתה משהו אחר עם עוצמות ודיוק שלא נראו עד אז ועוד לא הזכרתי את סוגיית הגניחות שפעם היו חידוש ואילו השחקניות של היום משאירות אותה הרחק מאחור.

הויליאמסיות לקחו את הפיזיות של המשחק כמה צעדים קדימה והטניסאיות של היום צריכות להדביק אותן. מהבחינה הפיזית ישנן מעטות שמסוגלות, אבל מהבחינה המנטלית כרגע אין שום טניסאית שמתקרבת ליכולות של סרינה שבאמת מסוגלת לנצח משחק בכל מצב. ראינו את זה גם לפני שנתיים כשהיא הגיעה בכושר זוועתי לאוסטרליה ובסופו של דבר בגמר היא שחטה את שאראפובה.
אני מניח כמו רונן שבסופו של דבר יהיו מובילות חדשות לאורך זמן והכאוס שדווקא חביב עלי, יסתדר בצורה כזו או אחרת.

אבל יש דבר אחד שאני פשוט לא מצליח להבין, מדוע יום ראשון בישראל הוא יום עבודה ?? איפה המפלגה שתציע לשנות את המצב האבסורדי הזה שימנע ממני לראות את המשחק היום(פדרר בארבע) בצורה מסודרת ? במקום להתעסק בדברים מהותיים באמת מתעסקים בזוטות כמו ביטחון, כלכלה וחינוך, פשוט בושה וחרפה !!!

רוני שטנאי 1 בפברואר 2009

עוד דבר קטן בנוגע לנאה מהמשחק של האחיות והפרופורציה וגם הלכידות המשפחתית.חלק גדול אם לא הכל שייך לרצח האיום של אחותם הגדולה ששם את המשחק באמת במימדים האמיתיים לגביהן לעומת המציאות.

redsox 1 בפברואר 2009

כמה דברים:
גיל-להגיד על מישהי שהיא לא מרטינה נברטילובה שהיא הטניסאית הגדולה אי פעם זה כמו להגיד שהאברסט הוא לא ההר הגבוה בעולם. תיאורטית יכול להיווצר אחד גבוה ממנו, אבל זה כל כך בתחום הלא סביר שאפשר להתייחס למאורע כזה כלא-אפשרי.

עוד בנוגע לנשים-כש3 מ6 השחקניות הטובות בעולם פורשות בתוך שנתיים (הנין, קלייסטרס, דבנפורט) טבעי שיווצר פער בצמרת בין הטובות באמת לאלו שרק ממלאות את המקום באופן זמני. הסרביות והרוסיות (חוץ משראפובה) הן שחקניות מצוינות, אבל אם לא הפרישה של הבלגיות, ובמיוחד הנין כמובן, הן לא היו רואות את המיקום הנוכחי שלהן גם עם משקפת.

רונן-הטענות הראשונות על מותו של "המשחק הטבעי" נשמעו כשאיבן לנדל הביא למגרשים את הטניס המכני והפיזי שלו, ובהצלחה מרובה. כבר אז אנשים התחילו "להתגעגע" לימים שבהם קונורס ומקנרו היו מענגים את הקהל במכות טכניות ובמשחק איטי וחכם. אח"כ ראינו תקופות שבהן גרף הכוח/טכניקה עלה (איבניסביץ'-פיליפוסיס-סמפראס-נדאל) או ירד (אדברג-בקר-פדרר) אבל השינוי המשמעותי היה ונשאר אמצע שנות ה80 ולא ה90. ומכל זה אין להבין שלנדל היה פחות טכני מכל אחד מהנ"ל-נהפוך הוא.

סופרפלי-לינק נהדר, תודה. זה באמת נהיה בלתי נסבל, בייחוד כשזה מגיע מטניסאים ברמה הכי גבוהה שיש ולא מאיזה "פישר" שמנסה לבטל יתרון של שחקן עדיף בכל דרך שהוא יכול.

רונן דורפן 1 בפברואר 2009

דותן – יש לא מעט משחקים כאלו. משחק פלייאוף בבייסבול שהולך לאינינג ה-14. יום מכריע בקריקט – במיוחד בקריקט של יום אחד. טייגר ביום אחרון של טורניר גולף חשוב. משחק כדורעף גדול – למרות שחמש שעות קצת נדיר בכדורעף.

לון – לסרינה יש נטיה מעצבנת לשחק לפעמים רק טיפה יותר טוב מיריבות חלשות. אני חושב שזו הגזמה מטורפת לטעון שכל הטניסאיות שמנית עולות עליה. ובמיוחד כריס אברט – שהיא באמת מסמלת את התקופה שאיש לא שיחק את המשחק מלבד ילדות מידל-קלאס ממדינות דוברות אנגלית.

Comments closed