על מה חשב דניאל שוואב?

מחשבות בביקור במשחק העונה של גרמניה. עאלק עונה

In כללי

הכדור התעופף לעבר דניאל שוואב מלברקוזן בדקה ה-49.

אני בדיוק חשבתי על גרמניות וכדורגל והמקום של כדורגל ביחס שלי לגרמניה החדשה. כידוע לכם בתקופות מפעלים בינלאומיים אני דוגמתי מאד ביחסי לגרמניה. יש לכך סיבה: כדורגל מייצג את הצד הנוקשה, הבלתי חושב, הדוגמטי והמיושן, האי-ליברלי והמסרב להשתנות שלי (והוא גם חלק גדול בחיים שלי).

אני חושב שיחסית לילדותי המוקדמת כדורגל נתן לגרמניה פרצוף מגוון. את העדות הראשונית שיש כל מיני גרמנים. יש ניואנסים בין באיירן להמבורג. יש בהם אלגנטים כבקנבאואר או מבריקים כנצר או אלטרנטיבים כברייטנר או שיכורים חביבים כגרד מילר. שהם לא כולם קציני גסטפו. למרות שהרלד שומכר כן.

כשאתה נמצא במשחק ליגה בגרמניה אתה מתפעל מהציוויליזציה הזו. הם לוקחים על משקה 2 יורו כשהאנגלים לוקחים 6. יש ילדים ומשפחות בקהל גם אם זה מקום ראשון נגד שלישי. אפשר לשתות בירה גם בתוך היציע ואוהדי דורטמונד יכולים לשבת פזורים בין אוהדי לברקוזן ואף סדרן לא יגיד להם ללכת.

גם דניאל שוואב כנראה חשב בדיוק על כל זה. הוא נראה מהורהר משהו.  מהיציע הרחוק ראינו אותו על רק שלט קידום לגביע העולם לנשים – ונסיון ההרחקה שלו היה פרסומת רעה למפעל הזה. הוא נתן גול על כלום – בתוך חמש דקות היה 0-3 לדורטמונד ואין השנה מאבק אליפות בגרמניה.

וגם זנדר היה איתי במשחק ואלו המחשבות שלו.

Comments closed