האברסט (שנדאל לא הגיע אליו)

הגרנד סלאם זה לא שיא אגבי, כזה שמגלים אותו. הוא הר שצריך לכבוש. כי הוא שם

viajar24h cc license

יש שני סוגים של שיאים בספורט. האחד הוא שיא שמגלים אותו. למשל כשנדאל שבר את שיאו של גיירמו וילאס בניצחונות רצופים על חימר – וילאס הוזמן להעניק לו גביע מיוחד. אבל המצחיק הוא שוילאס סיפר שהוא בכלל לא היה מודע לכך ששבר את השיא כשעשה זאת. כי באותם ימים לא התייחסו לדבר הזה.

לכן הגרנד סלאם הרציף, שנדאל לא השיג בעקבות ההפסד היום, הוא שיא מיוחד. כי במילותיו של כובש האברסט אדמונד הילרי "הוא שם". לא מגלים אותו בדיעבד. אנשים חושקים בו מראש. לא אומרים פתאום "וואו – יש לו הכי הרבה שערים בשלבי הנוקאאוט של גביע העולם". גם שיאים תגליתיים הם יפים – הם מעידים כמובן על גדולה. אבל אין בהם קסם.

בנוסף לכך הוא לא אגבי. מדברים עכשיו על אפשרות של עונה בלי הפסד של יונייטד – כפי שעשתה ארסנל לפני שבע שנים. אלא "שעונה בלי הפסד" הוא לא מפעל. מקבלים על זה גביע הוקרה ולא גביע. זה מראה על איזשהי יכולת אבל זה לא נמצא בהגדרות של המשחק כמטרה. הגרנד סלאם הוא זכיה בכל ארבעת הטורנירים החשובים של הטניס. הוא הדבר עצמו. הדומיננטיות המוחלטת של הענף.

ואגב – למרות שאוסטרליה וארצות הברית הם משטח דומה – יש משמעות גם לזכיה בשניהם. ולא משמעות כמותית. כי האחד הוא בסיום ארבעת החודשים הקשים של הטניס. והשני הוא בפתיחת עונה. אז זה סוג שונה של אתגר. כך שהשלמות לא הושגה.

ההפסד של נדאל היום הוא מסוג הדברים שמעצימים הישג כזה כשהוא מושג לבסוף. על ידי איזשהו טניסאי באיזשהו דור.

ראלי עולמי
במחשבה של 24 שעות. המהלך הבודד המזהיר ביותר בקריירה של גיגס

92 Comments

עומרי 26 בינואר 2011

ההפסד היום גם רק מעצים את ההפסד של פדרר לדל פוטרו בגמר בפלאשינג מדו לפני שנה וחצי. בדיעבד, פדרר היה קרוב מנדאל לגרנד סלאם, ואם למישהו משניהם מגיע, זה לפדרר.
גם היה נדמה אז שפדרר הפסיד למי שעומד להיות השליט החדש של הטניס העולמי, מה שלא התממש בסוף.

אופיר המקורי 26 בינואר 2011

פדרר היה קרוב יותר, פעמיים (גמר רולאן גארוס ב-2006 ו-2007). מה שכן, בשנה-שנתיים הקרובות נדאל ישיג את זה, למורת רוחי.

דורפן 26 בינואר 2011

עמרי – ההפסד לדל פוטרו לא מנע סלאם – הוא לא היה אלוף אוסטרליה. אם אתה מדבר על "פספס את השני או השלישי" ביניהם. זה קרה הרבה. לאגאסי למשל. הוא היה קרוב מנדאל ב-2006 ו-2007. לא בשנה ההיא. כל העניין בגרנד סלאם הוא זכיה בכל הארבעה ברצף. הלחץ שונה לגמרי.

עומרי 26 בינואר 2011

כן, אבל פדרר הצליח באותה שנה לגבור על משוכת הרולאן גארוס, מה שלא הצליח לעשות בשנות השיא שלו. היה ברור שהוא מכוון לזה באותה שנה ומבחינת לחצים הרי לא צריך לדאוג לו. אם היה מנצח את דל פוטרו זה לא היה מפריע לו לקחת את אוסטרליה כפי שלקח.

ניר 26 בינואר 2011

לאור הדיבורים על כך שנדאל שיחק פצוע,יותר מכל ההפסד הזה ממחיש את הגדולה של פדרר להצליח כל כך הרבה שנים ברצף לאורך זמן, בלי סיפורים של פציעות, עייפות ושאר ירקות.

דורפן 26 בינואר 2011

ניר – פדרר הסביר לא פעם הפסדים בפציעות או מחלות. המדהים הוא החסינות שלו. אבל בהסברי הפסדים הוא אנושי לא פחות מרוב הטניסאים.
מי שנימק את התוצאה היום בפציעה היה דויד פרר.

ניר 26 בינואר 2011

אני לא מנסה לרמוז בשום אופן שנדאל תירץ, אני פשוט טוען עובדתית שלמרות שלכל אחד יש יום רע ופציעות וכו', הגדולה של פדרר מתבטאת בכך שתמיד ידע למצוא את הפתרונות ואת הכוחות לנצח לאורך כל כך הרבה זמן וברציפות בסלאמים (שיא חצאי גמר רצופים בסלאמים ושיא הזכיות בסלאמים)

זיזו 26 בינואר 2011

הוא הגיע לחצי באוסטרליה כשהוא חולה במחלת הנשיקה.

זה הזוי!

אופיר המקורי 26 בינואר 2011

החסינות הפיזית של פדרר לא עולה על זאת של נדאל. הוא פשוט משחק טניס "קומפקטי" יותר, שחוסך לו הרבה פציעות.

דורפן 26 בינואר 2011

אופיר – אי אפשר לדעת זאת. כשהיו לנדאל פציעות שנבעו משחיקה זה היה אולי קשור לסוג הטניס. לפעמים משהו דפוק או נדפק.

תומאס נוימן 26 בינואר 2011

נדאל הפסיד היום ברבע הגמר. מה שמעצים עוד יותר את השיא העצום גם ככה של פדרר – 22 (נדמה לי – או שמא זה 21) חצאי גמר רצופים בטורנירי גרנד-סלאם.

בפרפרזה על רונן – ההפסד של נדאל היום הוא מסוג הדברים שמעצימים הישג כזה כשהוא מושג לבסוף. על ידי איזשהו טניסאי באיזשהו דור – ופדרר כבר השיג את ההישג שלעולם לא יישבר – בשום דור (רצף חצאי הגמר). וראינו היום למה – לכל טנסיאי יש bad day at the office. זה יכול להיות בגלל פציעה טורדנית, שפעת, קלקול קיבה או סתם כשכלום לא הולך. לכן כל כך בלתי נתפסת העובדה שבמשך למעלה מ-20 גרנד-סלאמים רצופים פדרר ניצח לפחות 5 משחקים של הטוב מ-5. זה גם excellence וגם durability.

ובכל זאת, כעת, תפילותיי עם אנדי מאריי.

דורפן 26 בינואר 2011

תומאס – זה כמובן לא השיא הגדול ביותר של פדרר. השיא החשוב שלו הוא מספר הסלאמים הכללי בו הוא זכה- ושוב כי זכיה היא מטרה של הספורט. הגעה לחצי גמר היא מטרת ביניים. למנצ'סטר יונייטד שיא של רבעי גמר רצופים בצ'מפיונס ליג – אינני רואה את זה כמקביל אפילו לשתי זכיות רצופות בגביע.

תומאס נוימן 26 בינואר 2011

אני מסכים כמובן. אבל זה השיא השני בגודלו. וגם השיא שיהיה הכי קשה לשבור. מספר הסלאמים הכללי הוא שיא שביר – רפא בדרך לזה.

דורפן 26 בינואר 2011

עומרי – אתה מסביר את זה. נדאל הגיע כפייבוריט לאוסטרליה אחרי שפיצח את המגרשים הקשים. להסביר גרנד סלאם זה יותר קל מלקחת אותו. האמת זו הייתה עונה לא טובה של פדרר. בגמר ווימבלדון הוא היה מזעזע גם מול דל פוטרו בשלב מסויים. וגם צרפת לא הייתה ההופעה הכי טובה שלו שם רק שהוא לא שיחק מול נדאל.

הכי קרוב לסלאם הוא היה ב-2006. הוא הפסיד שובר שוויון לנדאל שאם היה מנצח היה מרחיק אותו מערכה אחת מההישג.

בליקי 26 בינואר 2011

אני באמת חושב שאם לא היה מדובר בדויד פרר, נדאל היה פורש מזמן. הוא כיבד אותו בניצחון.

דורפן 26 בינואר 2011

הסיבה שנדאל המשיך היא הסיבה שיש לו כמות כזו של זכיות בסלאמים. הוא לא מפסיק לשחק אם הוא יכול. כשאתה משחק – הכל יכול לקרות. למשל – היריב עלול להפצע. או לדעוך או השד יודע מה. הוא שיחק כי היה מסוגל לשחק. מי שלא משחק לא מנצח את המשחק בכל מקרה

אופיר המקורי 26 בינואר 2011

רונן, אני רחוק מלהיות פיזיולוג (הייתי שמח אם למנחם לס היה מה לומר בנושא), אבל אני מעריך שגם התנועות שלו במהלך המשחק קיצוניות בהרבה משל פדרר (שינויי הכיוון שלו בספרינט מצד לצד למשל), מה שמגדיל את הסיכון לפציעות גם בטווח הקצר, בנוסף על הנזק המצטבר, כמובן. אגב, מה שהיה מרשים במיוחד בשנה האחרונה היה הדרך שבה הוא תפס בעלות על נקודות וסיים אותן מוקדם.

דורפן 26 בינואר 2011

אופיר – אתה עושה משהו קצת הפוך ממה שבקרמן עשה אתמול לפדרר. הוא החליט שאם הוא לא מזיין מהצד הוא משעמם אותו. אתה עושה קצת מה שעושה ארסן וונגר – מתארים את הסגנון שלהם כנכון, צודק, מתכון לאורח חיים בריא, אושר ושלום אנושי.

נדאל, אם היה פצוע, היה פצוע כי נפצע. לא משום שלא הצליח לאמץ סגנון אחר של טניס.

אופיר המקורי 26 בינואר 2011

פציעות הן גזירה משמיים?

דורפן 26 בינואר 2011

יש כאלו שכן ויש כאלו שלא. בפעם הקודמת שנדאל נפצע אפשר היה לטעון שיש שחיקה – וגם זמן ההתאוששות היה ארוך.

דורפן 26 בינואר 2011

תומאס – זה לא השיא השני הכי גדול כי הוא לא מטרה. השיא השני הכי חשוב שלו הוא בוודאי מספר השבועות ברציפות במקום הראשון. אמנם המקום הראשון הוא לא מטרה – אבל הוא תוצאה ישירה של מטרות. אמחיש את זה כך:

השרידות של שיא היא דבר מעניין – אבל לא קובעת את גדולתו. סבסטיאן קו שיפר בקצת את שיא העולם ב-800 ופתאום זה שרד עשרים שנה או משהו כזו. שיא הוא גדול כשהוא מוצמד לחשיבות של ההישג. כשלעצמו חצי גמר הוא לא הישג חשוב בקונטקסט הפדררי. הרצף כמובן מראה על יכולת לא רגילה.

טניסאי שבשנה מסויימת זכה בסלאם אחד – עשה יותר מאשר זה שהפסיד את כל ארבעת חצאי הגמר.

תומאס נוימן 26 בינואר 2011

מסכים לחלוטין, מלבד הטענה כי שרידות של שיא איננה קובעת את גדולתו. אני דווקא חושב שבראיה היסטורית, גדולתו של שיא (כל שיא – בין אם הוא צמוד לחשיבותו של הישג או לא) בסופו של דבר נבחנת עפ"י השאלה – כמה זמן לקח לשבור אותו, ואם בכלל נשבר. שיא המשחקים הרצופים של קל ריפקן למשל, או השיא המקביל של ברט פארב, אינם צמודים להישג ספציפי כלשהו, אלא קשורים אך ורק ביכולת להופיע יום יום, שעה שעה, בתפקידים שוחקים. ועדיין – אלו הם מהשיאים הגדולים בבייסבול ובפוטבול. השיא של פדרר הוא לא רק הופעות רצופות בטוריני גרנד-סלאם, בספורט השוחק את הגוף ומועד לפציעות כמו טניס, אלא ההצלחה בכל אחד מהטורנירים (כאשר במרביתם זכה, ובאולו שלא הגיע לכל הפחות לחצי גמר).

דורפן 26 בינואר 2011

תומאס – אתה טועה. פדרר שבר לפני כמה שנים את שיא ההופעות הרצופות בחצי גמר- הוא היה של לנדל. הוא השווה בטורניר הזה את שיא ההופעות הרצופות ברבע הגמר – שיא שהיה של קונורס. השיא של קונורס גדול משל לנדל? בחיים לא. כי חצי גמר זה יותר מרבע גמר. ולכן השיא החשוב ביותר ברצפים – הוא זכיה רצופה בסלאמים. שנדמה לי שהיא ארבע של רוד לייבר.

שיא החצאי גמר הוא משהו באמצע. יש בו אלמנט של הישגים – הוא שורה ארוכה של ניצחונות על יריבים שמדורגים מ-5 ומטה. מספר הזכיות במייג'ורס הוא הרבה יותר משמעותי. המקום הראשון בעולם הוא הרבה יותר משמעותי.

כפי שגם כתבתי השבוע – זכיה של נדאל בסלאם הייתה ההישג הגדול ביותר בטניס- אבל לא הופכת אותו לשחקן הגדול בטניס.

עומרי 26 בינואר 2011

אני מבין את כוונתך, אך נאלץ לא להסכים. 23 הופעות רצופות בחצי גמר גראנד סלאם זה שיא גדול יותר מ-4 זכיות רצופות.
למעשה, אני די משוכנע שאנחנו נראה מישהו זוכה 4 פעמים ברציפות לפני שנראה מישהו שובר את שיאו של פדרר.
לטעמי, השיא הזה מגדיר את הקריירה של פדרר והוא המרשים ביותר בעשור האחרון בכל ספורט.

oz 26 בינואר 2011

לדעתי שיא גדול יותר מרצף חצאי הגמר שלו הוא למעשה 'כמעט רצף' הגמרים. הוא הופיע ב-18 מתוך 19 גמרי גראנד סלאם רצופים! – מבחינת משך הזמן זה לא רחוק מרצף חצאי הגמרים, אבל מראה על רמה גבוהה יותר של הישגים (בכל פעם או לזכות בתואר או להיות מרחק ניצחון אחד)

מנחם לס 26 בינואר 2011

ראשית, לאן ברחו כל העכברים מאתמול שכבר הגדירו את נדאל "כגדול אי-פעם"? הם ברחו להתחבא בחוריהם, והיום לא נשמע מהם.

רונן, ה-US OPEN הוא אחרי 8-9 חודשי טניס ארוכים, לא 4 חודשים. עונת הטניס האמיתית התחילה לפני שבועיים באוסטרליה. לכן היו אס אופן הוא הטורניר החשוב ביותר. אוסטרליה תמיד נראה לי כמו "טורניר של משחקי מבחן". הוא מין 'טראח' שמגיע משום מקום. במקום שתעשה אהבה קודם עם שרה'לה מגבעתיים כשאתה בתיכון, ואז תעבור לרותי כשאתה בחיל האוויר, ואז לנאורה באוניברסיטת ת"א, ואז – כשאתה כבר ברוקר בבורסה – אתה עושה אהבה עם נטליה נוטולבסקי, מלכת היופי של ישראל (ילידת אוקראינה) – אז במקום כל צעדי ההתקדמות, אתה שובר את בתוליך ישר עם נטליה. אתם קולטים מה שאני מנסה לומר, או דברי הזקן יותר מדי מבולבלים?

ודבר נוסף: ה-US OPEN הוא הטורניר החשוב והגדול ביותר (ואני משאיר בכיף את הנוסטלג'יה, רומנטיקה, פיוט, ואלגנטיות עם קצפת ותות שדה לוימבלדון!) כי הוא…"אליפות ארה"ב הפתוחה בתפוח הגדול" – מרכז העולם, וכו' וכו' וכו'. לא יעזור שום דבר. תשאלו כל טניסאי איזו אליפות הכי קשה לנצח, ואיזה אליפות הוא היה הכי רוצה לנצח, ויו אס איי אופן לוקח בעיניים עצומות.

מנחם לס 26 בינואר 2011

אנדי מוריי נראה לי כטוב מכולם היום באוסטרליה. אבל מה יש לו בתוך הלב?

גיא אלון 26 בינואר 2011

אכן, כל דיבורי "נדאל הגדול בכל הזמנים" נשמעים מגוחכים למדי.
לא בגלל שהוא לא עשוי להיות, אלא בגלל ש (כמו שכתבתי אתמול) המבחן הוא ההתמדה והעקביות.

דורפן 26 בינואר 2011

מנחם – הדבר היחיד שקרה למורשת של נדאל הוא שהוא לא זכה בגרנד סלאם. לא הוכח היום ולו דבר לגביו וגדולתו מלבד העובדה שהוא יכול להפסיד משחק טניס.

נכון להיום – איש בתקופה המודרנית לא השיג יותר לגילו. וקצת קשה להשיג יותר מאשר הכי הרבה לגילך. אז נכון שיש פה אנשים ש"שחותמים לנו שהוא לא ייקח עוד יותר משני טורנירים". אבל אם הוא ייקח ואני ואתה נלך לחפש אותם לקבל את הכסף – הם כנראה לא ישלמו.

עוד דבר קטן – הוא הפסיד היום לדויד פרר. בעיקר כי דויד פרר שיחק טוב ממנו היום ולא כי רוג'ר פדרר יותר גדול.

ולא – אני לא מבין את דימוי בהחורות…

מנחם לס 26 בינואר 2011

רונן, אולי כשתגדל קצת אז תבחן את הדימוי לנשים. חששתי להכניסו בגלל שידעתי שישנם באתר צעירים שצריך להיזהר עם מה שכותבים להם.

לא אמרתי שנדאל לא שחקן גדול. ברור שאפילו מייקל ג'ורדן הפסיד כמה משחקים. רק התחממתי כשעשו ממנו "הגדול בכל הזמנים" (שאולי בעוד 10 שנים נוכל לכתוב זאת עליו).

גיא זהר 26 בינואר 2011

נו באמת. הכל בארה"ב הכי חשוב הכי גדול והכי נפלא.גם רעש המטוסים מוסיף לרומנטיקה. ובאשר למשאלות של הטניסאים זה אינדבידואלי לגמרי. החלום של נדאל היה הרולן גארוס, החלום של פדרר היה וימבלדון.

מנחם לס 26 בינואר 2011

גיא, אגיד זאת בשפה עדינה: BULLSHIT

לא איכפת לי מה שהם אומרים; אני יודע מה בליבם (את זה למדתי מצ'ארלס בארקלי שפעם התלונן על עתונאי שציטט אותו, וטען, "לא משנה מה אמרתי. מה שקובע הוא מה שחשבתי!")

מנחם לס 26 בינואר 2011

אגב, רק שתדע: כל המטוסים לשדה התעופה לה-גווארדיה משנים את מסלול הנחיתה כדי למנוע רעש משך כל האופן. גם זה "רק בארה"ב"!

דניאל אחר 26 בינואר 2011

למעשה אני חושב שרוב הטניסאים מהצמרת הנוכחית יאמרו לך שהכי קשה לזכות בפריז, פשוט כי הסגנון שם יחסית שונה.
ואני מוכן להמר על רוב כספי שכולם יאמרו שהכי היו רוצים לזכות בווימבלדון. אפילו נדאל אמר שזה היה "יותר מחלום" עבורו. זה עדיין הטורניר היוקרתי ביותר, גם אם מסיבות היסטוריות בלבד.

עדי 26 בינואר 2011

לא ברחתי, אני פה. עדיין מאמינה בנדאל- אני מעריכה את הדיוק של פדרר אבל מתרגשת מהכוח שבנדאל ומאמינה שעוד ישבוא הישגים.

הבנתי ומאוד אהבתי את מטאפורת הבנות.
לא בטוחה לגבי הUS – אבל אולי זו אופנה מתגברת.

מנחם לס 26 בינואר 2011

בואי נדבר עוד עשר שנים (אם עדיין אזכה…). עד אז אולי נוכל לומר "הגדול אי-פעם!".

צור שפי 27 בינואר 2011

מנחם – רק בריאות עד 120, במיוחד שארה"ב הצטרפה סוף סוף לעולם הנאור עם חוק הבריאות :-)

matipool 26 בינואר 2011

לא מבין את הירידות על נדאל ותומכיו .
הבן אדם שיחק פצוע וראו את זה עליו היטב .
אני מניח שמרבית השחקנים האחרים ( אם לא כולם ) היו פורשים באמצע המשחק .
אני כמעט בטוח שלולא הפציעה הוא היה לוקח את הטורניר .

מנחם לס 26 בינואר 2011

פיט סמפרס זכה באליפות ארה"ב כשהוא סובל מהרעלת קיבה, שילשולים, הקאות, וכיווצי שרירים.

מייקל ג'ורדן זכה באליפות ה-NBA במשחק ביוטה כשהוא חולה עם וירוס בקיבה וחום גבוה.

בן רות'ליסברגר (שאכתוב עליו הערב) שיחק על אליפות ה-AFC פצוע.

טים טיבו זכה במשחק האליפות של ה-NCAA בפוטבול עם שבר ביד.

רוצה עוד, או שבינתיים מספיק?

yovav 26 בינואר 2011

עזוב מל, יש כאלו שרק מחפשים למצוא מה לא טוב בהכי טוב, וזה מה שהם מנסים לעשות לפדרר. נדאל עם כל הכבוד ויש הרבה, לא קרע מספיק זוגות טניס בכדי להתחיל להכנס לקטגוריה של פדרר. התחזית שלי שהוא לא יעבור את ה 11 סלאמים שזה מדהים אבל לא כמו הגדולים באמת. הסיבה היא פשוטה ולא קשורה לפציעות, אלא דווקא לזה שכל שנה נכנסים שניים שלושה חוצני טניס (כמו האוקראיני שנראה כמו בחורה) ויכולים פשוט לקחת את תואר הטניסאי הטוב בעולם.
וחוץ מזה – פדרר שאני מוכן לשים עכשיו אלפייה אוסטרלית שהוא לוקח את הסלאם נמצא שם וכדי להשאר.
אז שכל הנדאלפילים ירגעו ויתנו את הכבוד לאחד והיחיד רוגר פדרר.
מי שלא קרא את הטור הנהדר של אמיר ווינטראוב ועל הסיפור שחדר האוכל השתתק כאשר לתוכו נכנס רוגר לא מבין מה ההבדל ביניהם.

דורפן 26 בינואר 2011

יואב – במשפט הראשון אתה מתלונן על גסות כלפי פדרר – ואז עושה את אותו הדבר בדיוק.

yovav 26 בינואר 2011

אני מבהיר שההבדל בין רוגר לנדאל הוא גדול. לכתוב על רוגר שהוא משעמם זה לעג לרש. הבחור הוא הטניסאי הגדול בהסטוריה!!! מה הקשר עם הוא משעמם. להברון הוא הבחור הכי משעמם באנ בי אי , אז מה?
בקיצור – כל מה שאני אומר הוא שאם אין על מה לכתוב לא צריך לחפש, לוקחים יום חופש

matipool 26 בינואר 2011

לס – קטונתי אבל בינתיים זה מספיק .
את ג'ורדן לא הייתי מכניס למשוואה . כולנו ( כמעט ) מסכימים שהוא לא אנושי .

יריב 27 בינואר 2011

לא שייך לדיון, אבל אני לא מסכים שהוא (כמעט) לא אנושי. אני חושד שהסיבה לזה שהוא נחשב לכזה היא פשוט שסטרן עבד קשה כדי לדחוף את זה לראשי כולנו, כך הוא הפך את הליגה להצלחה. אני אפילו לא בטוח שהוא שחקן הכודרסל הטוב בהיסטוריה, אם כי הוא בהחלט בדבוקה המובילה (איך בכלל משווים אותו לראסל או ווילט? כלומר, מה הטיעונים, אני לא טוען שהם היו טובים ממנו במובהק).

יורם אהרוני 26 בינואר 2011

כמה הערות לגבי השיא של סבסטיאן קו בריצת 800: 1) הוא לא שיפר את השיא בקצת אלא בהמון: הוא הוריד את השיא מ – 1:43.44 עד 1:41.73 שיפור של 1.71 שניות (בשתי פעימות: השיפור הראשון היה ל – 1:42.4). רק רודולף הרביג, אתלט משנות ה – 30 שהקדים בהרבה את זמנו שיפר את השיא יותר (מ – 1:48.4 ל – 1:46.6); 2) סבסטיאן קו היה שיאן עולמי ב – 800 16 שנים. גם הרביג החזיק בשיא 16 שנים ולא זכה לראות בשבירתו כי נהרג במלחמת העולם. שיא העולם הנוכחי ב -800 נשים ועוד שיאים רבים אחרים מחזיקים הרבה יותר מ – 16 שנים. ג) אישור השיא השני של קו כ – 1:41.73 היה שערוריה. כדי לאשר שיא ב – 800 בדיוק של מאיות השניה צריך שיהיו סרטי פוטו פיניש. לרוע המזל אלה נשרפו בריצה של קו. באותה תקופה עדיין עשו גיבוי של מדידה ידנית ולכן אפשר היה לאשר את השיא כ – 1:41.6. במקום זה הלכו אל גיבוי אחר, שאינו חוקי לצורך מדידה, מדידה בתאים פוטו אלקטריים שעוצרים את השעון כאשר חלק כלשו של הגוף חוצה את הקרן (יכול להיות שהיד, הרגל או הראש שאינם תקפים לצורך קביעת הזמן). כאשר קבע ז'ואקים קרוז 1:41.77 זמן הגיבוי הידני היה גם כן 1:41.6 כך שהוא למעשה השווה את השיא.

דורפן 26 בינואר 2011

יורם – מה שאני מתכוון הוא שבעידן קו היו שיאים שנראו יותר בלתי שבירים והם נשברו קודם. כי כמו שאתה מציין היו עוד רצים בסביבה 0 מה היו השיאים של פרנר ושל אובט ב-800?

אביאל 26 בינואר 2011

שאלה, האם לזכות במה שמכנים גראנד סלאם, לא צריך להיות במשך עונה אחת ? כלומר להתחיל באוסטרליה ועד ארה"ב, או שפשוט ארבע זכיות רצופות ?

דורפן 26 בינואר 2011

אביאל – נדמה לי שמנחם התייחס לזה. על פי הגדרת התאחדות הטניס יש שלושה סלאמים.

גרנד סלאם קריירה – בשנים שונות – כמו פדרר, נדאל, אגאסי

גרנד סלאם – כמו מה שלא קרה עכשיו. התאחדות הטניס מכירה בזה.

גרנד סלאם קלנדרי – במקרה שלושת הגרנד סלאמים שהיו בגברים היו גם כאלו. בנשים היו משני הסוגים.

גיא אלון 26 בינואר 2011

רונן – השלישי לא נקרא גרנד סלאם מוזהב ?

דורפן 26 בינואר 2011

לא. גרנד סלאם מוזהב הוא סלאם בצירוף הזהב האולימפי. רק שטפי גראף עשתה זאת קלנדרית – נדאל ואגאסי עשו "מוזהב קריירה"

גמל (סתם גמל) 26 בינואר 2011

מרס טורקי נשמע יותר טוב

דורפן 26 בינואר 2011

מנחם – אפשר להסתכל על זה בשתי צורות. ארצות הברית הכי קשה כי הוא בסוף העונה – אבל יש בו גם הכי הרבה העדרויות משמעותיות בגלל פציעות. בקיצור – לכל סלאם את הייחוד שלו.

גיל 26 בינואר 2011

אני חושב שמה שקרה לנדאל כן ממחיש בעקיפין את הגדולה של פדרר והשיא של הופעות בחצי וברבע מדהים ומשמעותי. כשאנחנו רואים כמעט כל טניסאי אחר שפורש מטורנירי גראנד סלאם או סתם תופס ימים רעים אי אפשר שלא להתפעל מהעקביות של פדרר. נכון, זו לא מטרה בפני עצמה אבל זה מעיד על הכנה ספורטיבית עילאית גם בהיבט הפיסי וגם המנטלי. השאלה לגבי נדאל היא כמה הוא עוד יכול לסחוב. פדרר יהיה בסביבה ברמות הגבוהות ביותר עוד שנתיים שלוש. לא סביר שנדאל יוכל למשוך את הקריירה שלו בצורה אפקטיבית לשנות ה30, האם בטורנירים שהוא כן משתתף הוא יוכל להדביק חלק גדול מהפער?

אגב, הוא לא פרש גם אם אף מדורג ראשון מעולם לא פרש בגלל פציעה בגראנד סלאם.

דורפן 26 בינואר 2011

גיל – זה מעיד על המון. אבל זה לא השיא החשוב שלו. מבט פשוט על המקום השני יבהיר זאת:

השני במספר המייג'ורס – סאמפראס – בהחלט מועמד לשחקן הגדול בהיסטוריה. אמרסון שלישי אבל זו סטייה היסטורית שנובעת משנות המקצוענות של לייבר. אני לא חושב שלמישהו יש ספק שלייבר היה עומד כיום על מספר מייג'ורס שהוא עדיין יותר מפדרר (למי שלא יודע – הוא זכה בכולם ב-62 ובכולם ב-69 – אבל את שש השנים ביניהם לא שיחק)

השני במספר חצאי גמר רצופים – לנדל.

השני ברבעי גמר רצופים – קונורס.

גיל 26 בינואר 2011

נכון, זה לא השיא הכי חשוב והוא היה חסר ערך אם לא היו לו כל כך הרבה סלאמים אבל גם אי אפשר להתעלם ממנו והוא יוזכר תמיד בנשימה אחת אחרי הזכיות. תראה, יש שחקנים (בעיקר שחקניות) שמנסות להתמקד רק בסלאמים וגם זה לא מצליח להן בגלל פציעותץ דור שלם של אנשים גדל לראות גראנד סלאמים ולא יכול לזכור מתי הוא לא ראה את פדרר בשלבים הסופיים. כל אחד אחר פספס פה ושם.

בלינדר 26 בינואר 2011

אני אנסה לנצל את הבמה (ודורפן, אם זה לא המקום לזה אתה מוזמן למחוק את התגובה) – אני תקוע עם כרטיס מיותר למשחק טניס ב28 לפברואר במדיסון סקוור גארדן ומחפש מישהו שיצטרף אליי. מדובר על 2 משחקים בין 4 צעירים מוכשרים שצופים להם עתיד גדול בטניס העולמי:

במשחק הראשון ישחקו א. לנדל מול ג'. מקנרו ואח"כ יעלו פ. סמפראס וא. אגאסי.

אם מישהו פה מעוניין שישלח אי מייל ל markapuch@yahoo.com

דורפן 26 בינואר 2011

בלינדר – הפרסום הזה עולה לחלוטין בקנה אחד עם מטרות דה באזר.

דורפן 26 בינואר 2011

עמרי – לעומת שבעה טור דה פראנס רצופים?

מי יותר גדול?

מי שישבור את שיאו של פדרר – 24 חצאי גמר רצופים ויזכה נניח ב-4-5 מתוכם.

או מי שישבור את שיאו של פדרר במספר המייג'ורס הכללי?

העובדה שהשיא אולי ישרוד יותר מאשר הזמן שייקח למישהו להשיג סלאם רציף היא לא הוכחה. משום שאת הסלאם הרציף אנשים יותר רוצים. אתה צריך לשאול שאלה פשוטה – באים לטניסאי ואומרים לו לבחור באחד מהשניים. הוא בוודאות בוחר בסלאם הרציף.

גיל 26 בינואר 2011

אין שום ספק שאם היו לו היום 10 סלאמים או פחות, היו מדברים על זה שמגיע תמיד לשלבים הסופיים אבל לא מצליח לזכות יותר מדי, אבל דווקא בגלל שהוא זכה בכל כך הרבה השיא הזה נמצא מייד מאחוריו. הרי הוא עדיין יכל לזכות ב16 סלאמים ופה ושם לעוף בסיבובים המוקדמים ועובדה שזה לא קרה.

ניר 26 בינואר 2011

לנוכח ההתפלפלויות החוזרות על חשיבות שיא חצאי הגמר הרצופים בסלאמים של פדרר, אני רושם שוב את מה שכתבתי קודם, לא משנה כרגע חשיבותו של השיא, כל אחד וטעמו הוא, מה שכן התחדד היום זו הגדולה של פדרר ביציבות המדהימה הזאת וביכולת לנצח ברמות האלה למרות כל מיני תקלות בדרך, אני לא מוריד מיל מגדולתו של נדאל הרי זה אנושי להפצע, סך הכל קבלנו היום עוד דוגמה לכבירות ההישגים של פדרר, ולגבי שאלת מליון הדולר, הרי שאפשר יהיה להכריע בין פדרר לנדאל רק כאשר שניהם יפרשו, עד אז הכול ספקולציות.

עומרי 26 בינואר 2011

שלושת השיאים המפורסמים של פדרר בעשור האחרון גדולים יותר משיאו של ארמסטרונג, לדעתי.
קשה מאוד להשוות בין ספורט יחידני כמו טניס למישהו שמתכונן כל השנה לאירוע יחיד בו יש חשיבות עצומה למוכנותה של קבוצה לעבוד בשבילך.
כשמוסיפים למיקס גם את סימני השאלה הקשורים בסמים, ברור איזה שיא מרשים יותר.

עומרי 26 בינואר 2011

מה שכן- על שריל קרואו אני מוסיף ללאנס חצי נקודת בונוס…

גיל 26 בינואר 2011

מבחינת הקושי אין מה להשוות בין הטור דה פראנס לטניס. ההישג של לאנס גדול יותר כי זה משהו חסר תקדימי. הסמים לא משנים את זה כי כולם השתמשו אז מהבחינה הזו היתרון שלו מבוטל.

עומרי 26 בינואר 2011

לא הבנתי, כל שיא הוא חסר תקדים….
ארמסטרונג לקח שבעה ברצף ולפניו אינדרואין לקח חמישה.. זה טבעם של שיאים

גיל 26 בינואר 2011

הכוונה היא שהוא הרבה יותר קשה ואף אחד לא התקרב אליו ממש. זה לא דומה לשיא של פדרר שאני גם חושב שהוא מרשים. מבחינה פיסית הוא קשה יותר.

עומרי 26 בינואר 2011

הטור היא התחרות הספורטיבית הקשה בעולם. אבל היא עדיין אירוע בודד פעם בשנה, ואופניים זה תחום עם תחרות פחותה מטניס.
חצי גמר גראנד סלאם זה הישג שגם לחבר'ה כמו אנדי מארי או דוידנקו נחשב הישג וסופרים להם לכמה הגיעו. לעשות 23 כאלה ברציפות, עם השחיקה האדירה בטניס, עם מחלת הנשיקה ממנה סבל, עם הצעירים שסימנו אותו מול העיניים. גם זה וגם שיא הזכיות (שבתקווה יגיע ל17 בקרוב) יותר מרשימים בעיני משיאו של ארמסטרונג.

יריב 27 בינואר 2011

יש נקודה שכדאי לזכור בנוגע להישג של ארמסטרונג, בניגוד לרוכבים אחרים (למשל אינדרואין, או מרקס) הוא לא התחרה בתחרויות אחרות. בספורט כזה זה נראה מאוד חשוב (השחיקה), אינדרואין, למשל, רכב בשני מרוצים גדולים בכל שנה (פרט ל95). ארמסטרונג רכב רק בטור.

גיל 26 בינואר 2011

בינתיים הנין פורשת מטניס (שוב).

עדי 26 בינואר 2011

עקבית.

חלפס 26 בינואר 2011

ברור שאין משמעות לשיא חצאי הגמר של פדרר ללא הסלאמים שלו.

דרך אגב, נאדאל עצמו אמר אחרי היוס אס אופן שלזכות באוסטרליה זה כמעט בלתי אפשרי, כנראה שידע על מה הוא מדבר.

נראה אם פדרר יוכל לשמור על עקביות, כי הטורניר בידיים שלו. גם עכשיו כל הלחץ עליו.

Mr. Kate 26 בינואר 2011

הכוונה היא כמובן לעובדה שפדרר זכה בשנה שעברה באוסטרליה ואם היה מנצח את דל פורטו בגמר ב2009 גם הוא היה זוכה בגראנד סלאם הקלנדרי(ובדיוק באותו הרצף כמו נדאל, מהרולן גארוס והלאה).
ד"א, עלייתו של דל פורטו לא התממשה בגלל פציעה חמורה. עוד יחזור הארגנטינאי הזה, הוא עוד יחזור.

יורם אהרוני 26 בינואר 2011

לא זכור לי שפרנר ירד אפילו מ – 1:45 בריצת 800. היה לו ניצחון מזהיר על קו באליפות אירופה 1982 ובגלל זה אתה כנראה זוכר אותו. סטיב אובט לא ירד מ – 1:44. לעומתו דווקא סטיב קראם ירד מ – 1:43 (1:42.88 ב- 1985). בסוף 1982 10 הטובים בהיסטוריה היו:
קו 1:41.73(נקבע ב – 1981)
חואנטורנה 1:43.44 (1977)
ריק ווליוטר (ארה"ב) 1:43.5 (1974)
מייק בויט (קניה) 1:43.57( 1976)
מרסלו פיאסקונארו (דרום אפריקאי במדי איטליה) 1:43.7( 1973)
אולאף באייר (מזרח גרמניה) 1:43.84( 1978)
ג'ון קיפקורגאט (קניה) 1:43.85( 1974)
איבו ואן דאמה (בלגיה) 1:43.86( 1976)
ז'וזה מאראג'ו (צרפת) 1:43.9 (1979)
לוסיאנו סוסאני (יוגוסלביה) 1:44.07 (1974)

גיל 26 בינואר 2011

ועוד משהו שלא ממש קשור, הגדול מכולם חוגג היום 50.

בלינדר 26 בינואר 2011

ואן היילן? הוא כבר 56 נדמה לי

גיל 26 בינואר 2011

LOL, קרוב, אבל לא.

עומרי 26 בינואר 2011

גרצקי?

עומרי 26 בינואר 2011

אגב, אם יש הישג אחד של נדאל שבאמת שם אותו במשוואת הטובים בהיסטוריה זה כמובן היתרון הבלתי מחיק שלו במפגשים מול פדרר.
כאשר מדובר בקרוב ל-30 מפגשים רשמיים ביניהם מדובר כבר במשהו מובהק.
הוא לעד יוכל לטעון שפדרר הוא הטוב בהיסטוריה-והוא, נדאל, טוב מפדרר.

גיא אלון 26 בינואר 2011

עומרי, בראייה היסטורית זה פרט חסר חשיבות.
ישנם מקרים רבים של טניסאים מעולים שהיו מפסידים באופן סדרתי לשחקן מסויים שלא הצליחו להסתדר עם הטניס שלו.

נדאל לא יכול לטעון שהוא טוב מפדרר בראיה היסטורית מכיוון שבעוד שבחלק גדול מהגראנד סלאמים פדרר מגיע לגמר/חצי, הרי נדאל פשוט "לא מגיע לפגישות" ונושר לפני כן (לא בשנה האחרונה, אבל בשנים הקודמות).

דורפן 26 בינואר 2011

גיא אלון – זה פרט מאד בעל חשיבות. כי זה לא טניסאי מסויים. זה הטניסאי שהדיח אותו מהמקום הראשון. כל דור יש לו את האופי שלו. היו דורות בהם היה בלתי אפשרי להגיע למספר זכיות כזה – כי קונורס, מקנרו, בורג, וילאס, לנדל היה צפוף מדי. הדור הזה נשלט בידי שני שחקנים. הם שיחקו ביניהם גמרים על כל המשטחים והתוצאות היו ברורות.

אי אפשר לטעון שמספר חצאי גמר רצופים זה בעל חשיבות ומשחקים בין שני הטובים בתקופתם לא בעל חשיבות. הכל בעל חשיבות ונכנס לדיון.

אל תסמן מטרה ותקיף אותה בעיגול. יש בדיון הזה גם טיעונים לזכות נדאל – עדיין לא מצטברים להיקף של פדרר אבל משמעותיים מאד.

גיא אלון 26 בינואר 2011

אכן. לא "סתם" טניסאי, ואכן – חלק גדול מהנצחונות של נדאל הגיעו במשחקים שהיו חשובים מאוד לפדרר.
לא מנסה להמעיט מערכו של אף אחד. אני רק טוען שאם מתמקדים במאזן ביניהם בטורנירים הגדולים (שנוטה בבירור לטובתו של נדאל) הרי אי אפשר להתעלם מזה שכמעט בכל הטורנירים הגדולים האחרים מי שלא הצליח להגיע לכדי פגישה היה נדאל.

דורפן 26 בינואר 2011

כן – אבל הקריירה שלהם לא חופפת. עד 2008 נדאל הוא שחקן חימר עם הצלחה מסויימת על דשא. אין כאן שום "איחור" כי בגיל דומה לפדרר היו אפילו פחות תארים. איש לא טען עד 2008 שהוא קרוב אליו היסטורית. באותה שנה הוא עשה דבר שפדרר לא השיג עד אז – החזיק באליפויות במקביל על כל המשטחים. מאז פדרר שחזר את זה אבל נדאל שוב עשה משהו שלא נעשה – פאריס-לונדון-ניו יורק ברציפות מאז שהם על משטחים שונים.

אתה צודק שצריך עוד כמה שנים להשוואה – אבל מצד שני אין לך מה להתייחס ליכולת של נדאל לפני גיל 22 על משטחים שאינם חימר. באותו גיל לפדרר לא היה שום תואר.

זה אגב עוד שוני ביניהם. פדרר ישחק יותר מאוחר אל תוך שנות השלושים שלו. נדאל היה גדול יותר מוקדם בקריירה.

גיל 27 בינואר 2011

השאלה המרכזית היא, האם נדאל יוכל לשלוט שליטה אבסולוטית בענף כפי שפדרר שלט. כלומר, אם לנדאל יהיו 3-4 שנים כמו השנה האחרונה אז בחשבון הכללי הוא יעבור אותו.

יריב 27 בינואר 2011

אתה אומר שהיום יש פחות צפיפות בצמרת, אבל אני חושב שזה בגלל שהתקרה גבהה. פדרר ונדאל מציגים יכולת שהיא רמה מעל מה שהכרנו, בסך הכל. בלי שני אלה, היית רואה גם היום חלוקה מאוזנת של הגביעים כמו בשנות השמונים.

דורפן 27 בינואר 2011

זו השערה. אין לדעת אם הסיבה היא שיש שניים שמתעלים או שיש תחרות פחות קשה. צריך פשוט לקחת את זה כמו שזה. זה המצב

ליאור 26 בינואר 2011

עמרי – הוא יוכל לטעון שהוא טוב מפדרר על חימר ולא ייסף.
אתה מוזמן לבדוק מאזנים בחימר ובמשטחים אחרים בינהם. ההבדל ניכר הייתי אומר.

לגבי נדאל, חבל (קצת) אבל זה מבהיר בדיוק מה צריך בשביל לקחת סלאם, קלנדרי או לא. חוץ מזה שמתחילת הטורניר הוא זייף ולפחות בעיני היה ברור שאין סיכוי שהוא זוכה עוד לפני היום, רק שחשבתי שמארי ינצח אותו.
שנה שלמה של בריאות, עדיפות מול כל שחקן אחר בעולם, בטחון, קצת מזל בהגרלות ובמזג אוויר, לא לתפוס ימים רעים.
הרבה מאוד משתנים, שאפשר ליפול לכל אחד מהם. נדאל נפל לבריאות, אחד נופל על משהו אחר, זה לא משנה. תמיד יש משהו, ולכן כבר 42 שנים זה לא קרה, וכמה שזה טיפשי לעשות תחזיות, זה כנראה לא יקרה עוד הרבה מאוד שנים.

איתי 26 בינואר 2011

ובינתיים קונטאדור מושהה, לא ייאמן הענף הזה….

טל 27 בינואר 2011

בסוגיית פדרר מול נדאל יש שני סוגים שונים של גדולה, שאנשים נוטים לבלבל בינהם:

הראשונה, היא גדולה היסטורית. גדולה כזאת נבחנת בעיקר על פי הישגים. בהקשר של טניס הישגים הם זכיה בגראנד סלאם. ולכן, מי שיזכה ביותר גראנד סלאמים מבין שניהם ייזכר כנראה כגדול יותר (אלא אם הפער יהיה קטן מאד או לחילופין, אם פדרר יזכה ביותר תארים ונדאל ישיג את הגארנד סלאם, אז אולי אפשר יהיה להתווכח).

השניה, היא גדולה בערכים מוחלטים. רוצה לומר, מי מבינהם שחקן יותר טוב ששניהם בשיאם. פה העובדות מראות די בבירור שמדובר בנדאל.

ניקח דוגמה מענפים אחרים:

– רונאלדו הוא שחקן כדורגל יותר טוב מגיגס. זה לא סותר את העובדה שבהיסטוריה של מנצ'סטר יונייטד, גיגס, בגלל היציבות, ייזכר כשחקן גדול יותר עבור יונייטד.

– אני די בטוח ששאקיל או אקים אולג'ואן היו סנטרים יותר טובים מביל ראסל מבחינת יכולות הכדורסל שלהם. ועדיין אין ויכוח שראסל מקדים אותם בהיררכיה ההיסטורית של עמדת הסנטר.

ובכל זאת, מכוון שהקריירות של שניהם (נאדאל ופדרר) היו כמעט מקבילות, גם אם פדרר ייזכר כגדול יותר, השליטה המוחלטת של נדאל במאבקים הישירים בינהם היא כתם לא קטן על מעמדו ההיסטורי של פדרר כגדול מכולם. ספורטאי שנחשב לגדול אי פעם בתחומו, לא אמור להישלט כך על ידי המתחרה הגדול שלו, במעמדים הכי חשובים שיש למשחק להציע.

אופיר המקורי 27 בינואר 2011

עצוב אבל נכון. לסמפראס היה קשה במיוחד מול יריב פרואני בשם חיימה ייזאגה (הוא הפסיד לו פעמיים בגראנד סלאם כשהיה בשיאו נדמה לי), אז פה זה רק ענין של מאץ'-אפ, כי מי זה הייזאגה הזה בכלל, אבל פדרר הפסיד בעקביות במעמדים הגדולים למתחרה הישיר שלו, זה ש(כמוהו) הביס את כל האחרים. כתם זה אנדרסטייטמנט.

moby 27 בינואר 2011

האם זה היום שבו הארץ רעדה?
דיוקו?אתה? (אבל כלום לא גמור).

אופיר המקורי 27 בינואר 2011

דיוקוביץ' מלך ואני שמח מאוד בשבילו.
המחשבה שהוא (סלאם שני) או מארי (ראשון) ייקחו מאוד מרגשת אותי. העובדה ששישה שחקנים זכו ב-28 הגראנד סלאמס האחרונים (כש-24 מתוכם מתחלקים בין שניים) מביישת את הענף בעיני, והגיע זמן שההבטחות הגדולות יגדלו ביצים ויתחילו להתממש. דיוקוביץ' כבר עשה את זה.

IDO 27 בינואר 2011

הנקודה של יריב היא ספוט און.

פדרר שיאן המייג'ורים.
נאדאל שיאן טורניר המאסטר 500. ושיאן המייג'ורס לגילו.
מה עוד השניים האלו צריכים להוכיח?

בדור הנוכחי הסרב יותר חזק, הכדור עובר יותר מהר מצד לצד והציוד השתפר בהרבה, ועדיין נכון ל2010 יש תקרת זכוכית למקסימום מקום -3.

בקשר לפוסט:
נאדאל הפסיד הזדמנות חד פעמית לטפס על האברסט שלו. נולה מכסה מגרש טוב יותר משנה שעברה, מאריי יותר מדיוק. ובני ה-18 שמצטרפים לסבב, למדו ממנו מה צריך בשביל לנצח (ציוד,ספין, אינטנסיביות). כיוון שאין לו את הטאץ של המאסטרו הוא יצטרך לעבוד הרבה יותר קשה בשביל לראות את האברסט עוד פעם.

מנחם, הייתי ברוד לייבר ארינה ובארתור אש סטדיום.
ארתור אש הוא אצטדיון בספירה אחרת, אני בטוח שגם השחקנים מרגישים את זה.

Comments closed