מיני ארסנל. מיהו המקורב של אברם?

סקופ: המקורב של אברם הוא כנראה ג'ורג' אורוול


מופיעה היום בגארדיאן כתבה על אברם גרנט מאת כותב בשם ג'יימי ג'קסון (פעם כשעבדתי בהארץ הוא כתב עבור מוסף שערכתי טקסט נהדר על ילד שרוצה להיות ג'וקי) בה מצוטט "חבר קרוב של אברם גרנט". בסוף הכתבה מצוטטת בשמה אשתו של גרנט. איזה חוסר מזל משווע! איך מצליח עיתונאי לצור קשר עם חברו של המנג'ר ועם אשתו אבל לא עם האיש עצמו?

*

ומה יש לגרנט, סליחה למקורב, להגיד?

בחשו מאחרי גבו במטרה להביא לפיטוריו. זה מאד יעניין את הקוראים דרור קשטן ושלמה שרף וג'וזה מוריניו. מישהו מסוגל לפעול אצל בעלים של קבוצות כדורגל בכדי להביא לפיטורי מאמנים?

אחר כך חוזרת המנטרה האדיוטית של "לא נתנו לו לקנות שחקנים". יש לו סגל שחקנים שכל קבוצה ב7-8 המקומות האחרונים יכולה רק לחלום עליו.

אבל אני מתייחס לדברים דווקא בגלל הדבר השלישי שאומר גרנט, סליחה, זה לא גרנט אלא מקורבו. היה לו חזון לבנות "מיני ארסנל" – מועדון שמטפח צעירים ומשחק בדרך מסויימת. זה הרגיע אותי. כי היו תקופות מסויימת השנה שחשבתי שווסט-האם היא מועדון בלי חזון. וזה הפתיע אותי. כי גרנט, גם אם ממנים אותו לצ'לסי וגם אם אם הוא עושה בונקר במשחק בו נבחרת ישראל חייבת לנצח, תמיד ישלב במסיבת העיתונאים את החזון. תמיד יש לו חזון.

את חזון "המיני ארסנל" הזה פורש גרנט המקורב באותה נשימה עם התלונה שלא נתנו לו לקנות שחקנים. כלומר מין הגיון פנימי שכזה: "רציתי לגדל שחקנים. אבל לא נתנו לי לקנות שחקנים". זה לא "מלכוד 22" כפי שכותב חיים שדמי בצורה מבריקה. זה משהו אחר. "לא היה כסף לרכש, אז לא גידלתי שחקני בית", איפה כבר שמעתי את זה? שמלחמה היא שלום?

אם לא היה מת ונקבר ב-1950 הייתי משער שהמקורב הוא ג'ורג' אורוול.

תחרות רובינשטיין (היום השביעי): בין ג'ודו להיאבקות
אם יש שאלות, פנה אל גיסתך אלונה (תם רון)

58 Comments

אביעד 18 במאי 2011

עאלק "מיני ארסנל".
נראה לי שלפחות ב 10-15 השנים האחרונות, האקדמיה של ווסטהאם היא בין הטובות באנגליה והנפיקה כמה וכמה שחקנים (בין השאר את פרדיננד, קאריק, למפארד וג'ו קול), סביר (אם כי לא בטוח) שזה יותר ממה שיצא מהאקדמיה של ארסנל באותה תקופה (אם לא נכליל שחקנים שנרכשו בגילאי 16+).
ומבחינת סגנון כדורגל וחזון: גרנט הוא אותו אחד שקיבל לידיים את הסגל ההתקפי אולי הכי טוב בתולדות המדינה – מכבי חיפה מודל 2002 (רוסו, פראליה, באדיר, בניון, יעקובו, קלשצ'נקו, קטן ורפי כהן) ועיצב אותם לכדי קבוצה אפורה והגנתית שנתנה משהו כמו 5-6 משחקים ראויים התקפית ורובם היה אחרי שהאליפות הובטחה.

דורפן 18 במאי 2011

זה די גאוני להצליח להעליב את ארסנל והמורשת של ווסט-האם באותו משפט

אביעד 18 במאי 2011

נראה לי שהגאונות האמיתית היא שהמקורב הצליח לתרץ את הכישלון תוך שהוא גם מסביר מדוע בא הכישלון בפומפי.

יורם אהרוני 18 במאי 2011

עוד לפני שתתחיל כאן ההסתערות הקבועה על אברם גרנט תרשו לי סיפור קטן על שימוש בחזון. יש שדה ליד בית שאן ששנים רבות נערכת בו תחרות הגמר של אליפות בתי הספר במירוצי שדה. בשנות השמונים נערכה שם גם אליפות צה"ל. ראה איגוד האתלטיקה כי טוב וביקש לערוך שם גם את אליפות ישראל, ואכן נערכו שם שתי אליפויות לפני קצת יותר מעשרים שנים. מה שהרגיז אותי היה שכאשר נשאל אחד מאנשי האיגוד דאז מדוע האליפות נערכת בבית שאן ולא במרכז הארץ הוא ענה: "זה במסגרת החזון שלנו לעידוד הפריפריה". למה לא תגיד את האמת שיש שם צוות מתנדבים שמוכן לקחת על עצמו את המשימה וזה חוסך לך גם עבודה וגם כסף?

דורפן 18 במאי 2011

נהדר

אמיר 18 במאי 2011

המסקנה שלי מכל העסק היא שהקבוצה בעלת החזון הקרוב ביותר לזה של גרנט היא מנצ'סטר סיטי בבעלותה הנוכחית. והוא עוד יגיע לשם! כי עשרים השנים האחרונות לימדו אותנו שגם הסכסוך במזרח התיכון קטן על הקשרים של פיני זהבי.
אגב רונן, הפוסטים שלך בנושא הפרמייר ליג תמיד מצוינים, אבל אשמח אם יתחשק לך להתייחס מתישהו גם לסוגיות ספורטיביות אקטואליות אחרות, כמו הפלייאוף המרתק ב-NBA או רצף הניצחונות של דיוקוביץ' (השישי באורכו בהיסטוריה! כולל פעמיים על חימר מול נדאל!)

דורפן 18 במאי 2011

אתה צודק. נושאים הוזנחו. אתמול בהחלט הייתה כוונה לכתוב NBA. ואכן התעוררתי על הספה בבוקר אחרי שנרדמתי במחצית. את תצוגת העל של נוביצקי ראיתי בשידור חוזר

ארנון 18 במאי 2011

טוב, אני יודע שזו לא "פוסט כבקשתך", אך ברשותך, רונן, עוד הצעה קטנה אחת. השחמטאי אותו ריאיינת לא מזמן לעיתון, יוצא מחר לאחת המשימות הגדולות של חייו – דו קרב של שישה משחקים על הזכות להתמודד ראש בראש עם אנאנד על אליפות העולם. ולא רק זאת, אלא שהוא מתחיל את הדו-קרב כשהוא סוג של פייבוריט. למזלו הסיקור של התחרות בארץ כמעט לא קיים, כך שאין עליו לחץ של "נציג המולדת באמבק בגויים". יהיה מענין!

דורפן 19 במאי 2011

ארנון – מעולם לא ראיינתי את גלפנד…

ארנון 19 במאי 2011

חשבתי שראיתי כתבה שלך עליו, אבל כנראה התבלבלתי…

יואב 18 במאי 2011

אני לא יודע אם אתה ממשיך לא להתייחס למירוצי אופניים בגלל הסמים, אבל גם הג'ירו בעיצומו עכשיו.

נתי 18 במאי 2011

שנון ומצחיק.
אבל אני חייב לציין: כמו שלפעמים המציאות עולה על כל תסריט דמיוני/הוליוודי אפשרי, כך גם פה: אתה קורא את דברי "המקורב" ואשתו ופשוט מתפקע מצחוק. הדברים מופרכים כל כך מיסודם, שדי בהם כדי להצחיק לשבוע הקרוב. רחמים על האיש שכל כך סבל השנה…
אני חושב שזה מצחיק אפילו יותר מהתירוצים (המקוריים יש לציין) אחרי ההפסד השבועי הקבוע.
אבל מה שהכי נשגב מבינתי בידיעה הזו, זה שהרי מן הסתם היא נועדה כדי להכשיר אותו לג'וב הבא שלו. אבל עם כל כח השכנוע האישי שאומרים שיש לו (כריזמה למשל זו לא תכונה שאמורה לבוא לידי ביטוי גם בריאיון ולא רק בחדר ההלבשה?), כל בעלים נורמאלי לא ייקח אותו אחרי שהוא מלכלך ככה. יש גבול לא?
מצד שני אולי באמת אין גבול?

חננאל 18 במאי 2011

אם כבר בספרי קלאסיקה עסקינן, בעייני מה שעשה גרנט בקריירה שלו באנגליה זה החטא, והעליהום עליו בימים האחרונים הוא עונשו.

יואב 18 במאי 2011

מאמצע שנות התשעים החזון של גרנט יותר קשור לכסף מאשר אידיאולוגיה כדורגלנית.
מיני ארסנל, אני ממש נעלב. מה רע במיני יונייטד?
אגב, גם הבחירה בארסנל היא פופוליסטית בעולם סטיגמטי שחושב שרק ארסנל מגדלת שחקנים ומשחקת כמו ברזיל, עולם שחושב שיונייטד היא קבוצה אפורה.  

שלו 18 במאי 2011

רונן, אתם הורגים אותנו אחד אחרי השני.
קודם מלכוד 22 עכשיו ג׳ורג׳ אורוול.
רק חסר מי שיכתוב על גרנט באנלוגיה לגבעת חלפון.
אני רואה בו הגבלה לאהוד ברק.
שני אנשים שהפער בין מה שהם חושבים על עצמם, והתקוות מהם, למה שיצא בסוף וההסברים בלתי ניתן לגישור.
שניים שיכולים להעסיק אין סוף מחקרים על אנטגוניזם.
שניים שבסוף אתה שואל את עצמך, איפה הטריק.

ניינר 18 במאי 2011

ושניים שלמרות כל הנוכלויות והטריקים השפלים עדיין בשטח ועדיין עושים ה מ ו ן כסף

Amir A 18 במאי 2011

שלו, אני לא יודע אם כתבת "הגבלה" במקום הקבלה בכוונה או בטעות, אבל בכל מקרה זה יצא נפלא.

נינו 18 במאי 2011

כל מילה בסלע, לצערנו

תושב חוזר 18 במאי 2011

היי אני הראשון שאמרתי שזה אהוד ברק של הכדורגל !

פסח 18 במאי 2011

צופית גם התראיינה אצל פיני גרשון ברדיו 103 ראיון הזוי לפנתיאון!
אברם יכול ללמוד ממנה…
אני לא אחזור על הכל אבל הנקודה המרכזית הייתה שכל מי שקוטל את אברם הוא או עיתונאי חסר מושג שלא עשה דבר בחייו (שמעת דורפן) או קולגה קנאי ולא מוצלח ולעומת זאת פרגוסון, ונגר ואנצ'לוטי פרגנו לו בגדול. ככה זה נמשך עוד ועוד בעידודו הנלהב של פיני שכמובן התחבר בעצמו לסיטואציה ובסופה של השיחה הוסכם פה אחד שאברם הצליח מעל למצופה ושימותו הקנאים:)

wise 18 במאי 2011

שוב פעם אתם מקנאים? זה התחיל כשמינו אותו לצ'לסי. אתם פיקפקתם בסיבות למינוי, על אף רשימת הישגיו בזירה האירופית, שמפאת קוצר זמן, לא אמנה אותה פה. המשיך כשפוטר, שלא על רקע מקצועי. אני אפילו זוכר אוהד צעיר של צ'לסי (שלאות הזדהות אומרים שגם שינה את שם משפחתו לגרנט) שירד למגרש עם שלט המבקש מאברם להישאר. איפה ראיתם כזה מחזה במגרשים אחרים? גם בפומפי הצליח להגיע להישגים – תבדקו איפה היתה מסיימת אלמלא תשע הנקודות שהופחתו (אם הגעתם למקום האחרון עדיין – תחזרו בבקשה על כיתה ב'). נכון – גם בווסטהאם וגם פומפי העמידו לרשותו תקציב ששווה מקום 9-14, אבל שכחתם שחלק ניכר מהתקציב היה מיועד מראש לפיטורים בצוות המקצועי.

חוצמזה הציטוט על ארסנל ממש לא מדויק – אברם התכוון למילוול, ומכאן גם מגיעה ההערכה הרבה שרוכשים לו בקבוצה הנפלאה שאוהדיה אחראים לרגע הספורט המרגש של השנה (שהותיר אותי עם דמעות בעיניים). כולם באנגליה מכירים את המסורת הנפלאה של האריות מדרום לונדון (ושוב מפאת קוצר זמן לא ארחיב).

אני מבין שרוב המגיבים כאן הם אחד משניים: אינם פטריוטים ציונים בדמם – אלו המתקשים לפרגן לאדם שמצליח על-אף האנטישמיות. את אברם מינו למרות היותו ישראלי-יהודי, העובדה שבעלי הקבוצות ששכרו את שירותיו הם בני דת משה היא רק מקרית, למרות התקשורת הבריטית העוינת שהמציאה על אברם סיפורים מפה ועד פורטסמות' (סליחה – סאות'המפטון), וכמובן ההצלחה – אתם אולי חושבים שאת אברם יזכרו כראשון שהוריד שתי קבוצות ברציפות ומהמקום האחרון, אבל כציוני בדם (וגם קצת קטלוני) אני יודע שאת אברם יזכרו כראשון שהביא את צ'לסי לגמר ליגת האלופות (למרות סטיב קלארק) וגם כמאמן צ'לסי היחידי שהצליח לנצח פעמיים את דרבי קאונטי ב-20 השנים האחרונות, וגם כמאמן הראשון שחיבר את החוליגנים של מילוול למורשת הכדורגל היפה של יריבתם העירונית ווסטהאם.
הסוג השני של המגיבים פה יענה כשיקראו לו שליימ'ה. ושימותו הקנאים!

יואב 18 במאי 2011

ענק!

אלי 18 במאי 2011

Like

נינו 18 במאי 2011

קסום ביותר. אתה בטוח שאתה לא המקורב?

יואב 18 במאי 2011

אנשים הנקראים wise הם לא מקורבים של אף אחד(:

סימנטוב 18 במאי 2011

wise beyond your years…

אבי 19 במאי 2011

Wiseguy

פילוסוף רדום 18 במאי 2011

השאלה היחידה מבחינתו היא האם הוא יצליח להשאר באנגליה כמאמן או לא.
אני מאמין שהוא אומר דברים ללבו של מישהו שרוצה לשמוע אותם, וזהו.

אריאל 18 במאי 2011

הכל נכון וכמובן – מצחיק, אבל אישית זה נראה קצת אובססיבי כל ההתעסקות הזאת במאמן זניח. כן, גם אני לא סובל את אברם וחושב שהוא אופרטיוניסט וקומבינטור אבל זה באמת מצדיק כל כך הרבה פוסטים בענינו? רק עכשיו יונייטד לקחה אליפות (טפו!), עוד שבועיים היא בגמר גביע אירופה וזה מה שיש להתעסק בו (שלא לדבר על שאר הדברים שקורים בעולם)?

איש 18 במאי 2011

אתה מתבלבל רונן, החזון של "מיני ארסנל" היה במובן של לא לזכות בתארים ולהיות אלוף בתירוצים. דווקא די הצליח לו.

נינו 18 במאי 2011

גדול!
ודורפן, אהבתי את הפרדוקס – כשהוא התחיל לשלב את פרדי סירס וזבון היינס, בנואשותו הרבה, חשבתי שהוא הולך על צעירים, אבל התירוץ נחשף במערומיו

גיל 18 במאי 2011

נראה לי שגרנט פשוט חי בעולם מקביל. אולי הוא הוכיח שתאוריות קוונטיות מסוימות עובדות. חוץ מזה, אני עם אריאל. כל מילה שכותבים עליו היא די ביזבוז זמן.

סימנטוב 18 במאי 2011

משהו מקביל ללייק…

עמיר 18 במאי 2011

איך הצלחת לפספס שמקורבו של אברם זה אחד, מנחם ממיאמי.

מאזוול הילבילי 18 במאי 2011

מדיווחי כתב הסוד-דויטשה צייטונג בלונדון: לפני המשחק מול צ'לסי בסטמפורד ברידג' שאל אחד מקשרי הקבוצה את המנג'ר מה לעשות עם הקישור של צ'לסי. האם ללחוץ את אסיין ולאמפרד הוא להסתגר בהגנה.
"תראה איך המשחק מתפתח", ענה גרנט, "ואז תחליט בעצמך".

מאזוול הילבילי 18 במאי 2011

צ"ל – או להתסתגר

wise 18 במאי 2011

למה – מה חשבת שאברם מגביל את השחקנים שלו? הוא מאמן מודרני שנותן לשחקן להתבטא. יש לאברם שיטות שאתם פשוט לא מבינים כי אינכם אנשי מקצוע. לפני משחק בליגת האלופות הוא רשם על הלוח בחדר הלבשה את ההרכב ואיפה כל שחקן יעמוד על המגרש, אחרי כמה דקות באלאק העיר לו שרשומים רק 10 שחקנים על הלוח, אז אברם הסביר לו שהוא רצה לבדוק את העירנות של השחקנים. זו השיטה המודרנית. אצל פרגי זו נעל בראש ואצל אברם זה בנעימים ואפילו השחקנים מחייכים.

ניינר 18 במאי 2011

קרעת אותי :)

amit pros 18 במאי 2011

הכל נכון,והכל הזוי והתירוצים של גרנט הם מביכים במקרה הטוב,
אבל איך יש לו את החוצפה להעיז ולדבר על "גידול שחקני בית צעירים בווסטהאם"?
הרי אם ניקח את ה11 הכי טובים שיצאו מהנוער של כל הקבוצות באירופה ב15 שנים האחרונות -ווסטהאם יכולה להרכיב קבוצה שבקלות תיכנס ל10 הכי גדולות

צור שפי 18 במאי 2011

1. המקורב (מבריק!) גם אמר שכל החיות בחווה שוות אבל יש כאלה ששוות יותר. לא יודע איך, אבל איכשהו זה נשמע לי קשור.
2. סליחה על חוסר התקינות הפוליטית אבל חזון זה לא חזה קטן?

נון 18 במאי 2011

חזון As in ו'יזן (Vision) כלומר, המתווה הרעיוני של המוסד/קבוצה/אדם.

צור שפי 18 במאי 2011

אני לא מאמין שאשכרה הסברת לי את זה.

D! במולדת 18 במאי 2011

:lol:

יוסי מזרחי 19 במאי 2011

גם אני לא.

שי 20 במאי 2011

ועל זה נאמר פחחחחחחחחחחחחח :)

אלי 19 במאי 2011

הוא טרף קל מאוד עכשיו ואנשים כאן מנצלים את זה יפה מאוד אבל בכנות אני לא מבין מה השנאה האישית לגרנט. אוקי הוא מאמן חלש וברמה המקצועית אין לו מה למכור באנגליה, אבל כאדם אני מאוד מעריך אותו. כידוע יחסי אנוש יותר חשובים להצלחה בקריירה מאינטלגנציה, והנה אדם לא מוכשר במיוחד שהצליח בעזרת קשרים לארגן לעצמו משרה כמאמן כדורגל באנגליה ולעשות מליונים. הוא לא פשע כאן, היש לכם אדם באופן אישי מוצלח ממנו?

IDO 19 במאי 2011

דורפן, אתה מתרכז באיש הלא נכון!!

מוריד הגשם של גרנט הוא סוכן העל פיני זהבי. גרנט הוא רק פיון שיודע לדבר על כדורגל.

ההקבלה האמיתית לסיפור גרנט היא לא ספר אלה סידרת טלויזיה. ENTOURAGE מי שראה איך סוכן העל ארי גולד (יהודי וישראלי לשעבר, איך לא..) סוגר לכוכב שלו ויני צ'ייס תפקיד ב 10מליון דולר אחרי שהסרט הקודם שלו היה אחד מעשרת הסרטים הגרועים של העשור, יבין את ההקבלה.

matipool 19 במאי 2011

ארי גולד מלך !!!
כיף של סדרה ( שמה בישראל – "הפמליה" ) .

סימנטוב 19 במאי 2011

ענק!!!
ארי גולד באמת מלך

אריק 19 במאי 2011

שכחת את רדנאפ ומיקי הארט שבגבם נעוצה סכין

אלי 19 במאי 2011

זה מעניין כי רדנאפ דווקא הגן עליו עכשיו

אביעד 19 במאי 2011

לרדנאפ לא ננעצה סכין בגב. הוא גם תככן לא קטן והוא ידע לבודד את גרנט ולהתגונן יפה מאוד.

מולי 19 במאי 2011

אני נורא סקרן במה כל אחד מאיתנו הייה בוחר: בלהיות גרנט (עם כל הדרך והתוצאות) או בלהיות אוהד?
אני יודע שאני מתלבט נורא אם הייתי מוכן לקבל את החרא המלווה כדי להיות מה שהוא הצליח להיות (זה נורא מפתה) וסקרן לדעת מה אתם חושבים

צור שפי 19 במאי 2011

חד משמעית להיות גרנט, הוא ואני בערך באותו גיל והוא יכול לפרוש ולחיות חיי נוחות בזמן שאני צריך להמשיך לקרוע את התחת בעבודה.

פראליה 19 במאי 2011

תשמע, אין משהו פחות מעריך ממכלול התכונות שמרכיבות את המתחזה הזה אבל הייתי מעדיף להיות גרנט מלהיות אוהד כי כשאתה גרנט להיות גרנט זה לא כמו לראות את גרנט כשאתה לא גרנט, מה שהופך את העניין להרבה יותר נסבל.

אבי 19 במאי 2011

זו שיטת טיעון נפוצה אצל נאשמים.
קצב: "1. לא היו שום יחסים מיניים; 2. כל מה שהיה היה בהסכמה."

אבי 19 במאי 2011

ברכה גדולה אחת שיצאה מכל הסיפור: לא עוד שידורים משמימים של ווסטהאם במקום – נגיד – ליברפול-טוטנהאם.

רני 19 במאי 2011

אחרי שצחקתי עד שכאבה הבטן קלטתי שהבדיחה על חשבון כל מתנגדי אברם. המשפט השיירה עובדת והכלבים נובחים מעולם לא היה נכון כל כך. אפשר ממש לדמיין את דורפן ניגש לכתוב טור ספורט שקוראי הבלוג מצפים לו מדי יום בכיליון מקלדת ואיך היד שמתרוממת להקליד ולספר סיפורו של מתאגרף נשכח או ניתוח של משחק נבא נמלאת לפתע חיים משלה, כאילו שד נכנס בה, ולא נחה לפני שהוא לוחץ "שלח" ומאמר שטנה נוסף (שנון מושחז כמובן) נגד אברם נולד. בקיצור, מישהו מכיר מגרש שדים טוב ? בדורפן נכנס הדיבוק.

Comments closed