ווימבלדון (6): הלחץ

In כללי

ההיסטריה במגרש המרכזי גדולה. הגל המקסיקני מסתובב. אנדי מארי עומד להתמודד עם ויקטור טרויצקי הסרבי. ייתכן שתיכף נראה היסטוריה – כלומר שיסגרו את הגג בווימבלדון. שמעתי היום סיפור מעניין: את נושא הגג בחנו במשך בשנתיים במודל של המגרש ביורקשייר. וגילו שהבעיה בסגירת הגג הוא שינוי מסויים בלחץ האטמוספרי במתקן. אז מה שיש להם הוא מתקן שמזרים פנימה אוויר מבחוץ ומוציא אוויר מבפנים.
לחץ מסויים יש גם על אנדי מארי. המארגנים הביאו לאיצטדיון בשבת האמצעית של הטורניר את כל האלופים האולימפיים של בריטניה מהמשחקים האולימפיים האחרונים. נבחרת הראגבי הכל-בריטית "הליונס", הפסידו מוקדם יותר בצורה דרמטית את המשחק השני ואת כל הסדרה בדרום אפריקה. לא יותר מדי אנשים מאמינים בניצחון בסדרת הקריקט מול אוסטרליה. אז חוץ מ-73 שנים בלי זכיה לגברים בריטים בווימבלדון, מצפים ממארי להציל את הקיץ הזה.

שחקן שעף היום הוא ג'סי לוין. יהודי אמריקאי. אמרו לי שמוקדם יותר השנה נכתב בעיתונות העברית שהוא אולי ייצג את ישראל בדייויס. שאלתי אותו על העניין אחרי שניצח במשחק הקודם. הוא אמר שלא. ובכלל מדובר בטיפוס מאד אמריקאי. הוא מתאמן עם סמל מהמארינס בשם קית' סטיבנס שמריץ אותו בפארקים של לונדון תוך כדי קריאת שאגות מארינס. הוא גם מתכוון לעשות אצלו מין טירונות מקוצרת של הנחתים. מה שכן, הוא שומר כשרות.

No Comments

ד"ר א. 27 ביוני 2009

הגל הוא באמת המצאה מקסיקנית? אכן, הפעם הראשונה בה הוא זכור לי הוא במונדיאל של 86. האם הומצא אז?
ואיך נתנו למקסיקו שני מונדיאלים בתוך 16 שנה?

זכור לי פעם שניסינו להתניע גל במשׂחק של האוקלנד A's, ונכשלנו פעם אחר פעם, עד שהבנו שהישר מימיננו נמצאים המקומות היקרים באיצטדיון. בפעה הבאה התנענו שׂמאלה, ומיד הצליח.

אבו יו יו 27 ביוני 2009

שיר לאנדי מארי:

מילים – סמי בירנבך ורמי פורטיס

לחץ, תנו לו לצאת
לחץ, עמוק ורוטט
לחץ, עכשיו זה בועט
לחץ, אני מתמוטט

אף אחת לא יודעת למה
אף אחת לא
פעם זה עוד
יותר או פחות
קח את זה באופן קבוע
הלב הרעב, כמה כואב
עכשיו זה נותן לנו כוח

Mr. Kate 27 ביוני 2009

הגל הוא באמת המצאה מקסיקנית. מקסיקו קיבלו שני מונדיאלים אחרי שקולומביה זכתה באירוח מונדיאל 86 אבל חזרה בה בשל בעיות כספיות.
גם על הספרדים עובר טורניר נורא. נראה שנדאל סוחב אותם למעלה ולמטה.

ד"ר א. 27 ביוני 2009

תודה על המידע!

עזי 27 ביוני 2009

הגל הוא לא המצאה מקסיקנית אלא המצאה של קבוצת קולג' בפוטבול, מטקסס, בתחילת שנות השמונים. במקסיקו 86' הוא הפך לפופולארי במונדיאל וקיבל את שמו.

קולומביה היתה אמורה לארח את המונדיאל וויתרה עליו בסוף 83' בגלל בעיות כלכליות. מקסיקו, שהיתה מנוסה וערוכה זכתה להחליף את קולומביה.

רונן דורפן 27 ביוני 2009

עזי – אני מכיר גירסה לפיה הגל הומצא באמת בקולג' פוטבול אבל על ידי וושינגטון-סטייט או וושינגטון

ד"ר א. 27 ביוני 2009

ולאיזה כיוון עושׂים אותו? מימין לשׂמאל או להיפך?

איש 27 ביוני 2009

ד"ר- תלוי אם אתה מצפון לקו המשווה או מדרום לו…

עזי 27 ביוני 2009

רונן, ייתכן. יש כל מיני גרסאות, כולל גם שהוא הומצא בקבוצת הוקי קנדית ומשם לקחו אותו כל מיני אוניברסיטאות אמריקאיות. כשהייתי במקסיקו 86' אמריקאי אחד סיפר לי שזה דבר שכבר שנתיים-שלוש (אז) פופולארי באיצטדיוני הקולג'ים במשחקי פוטבול.

אריאל 27 ביוני 2009

לא יודע מי המציא אותו, אבל אני מוכן לנשק את זה שיעלים אותו. בתור צופה, זה נחמד בפעם הראשונה והופך למעיק משם והלאה. הגל נוסע, אין עוצר

רועי מ(זה שבא קודם) 27 ביוני 2009

וייתכן שזה היה פופולארי במגרשים במקסיכו מוקדם יותר.
מה שבטוח זה שהעולם או רובו נחשפו לגל המפורסם במכסיקו.
ידע על תגליות במדע שהתגלו לפני כמה מאות שהיו אחרים או עוד אחד שגילה אותה תגלית אבל מכיוון שלא הייתה תקשורת טובה מי יודע מה בימים האם יונים עצלות כנראה זה היה תלוי מי פרסם ראשון. כך גם לגבי הטלפון בל לא היה היחידי הוא הקדים בחודש או קצת יותר מישהו אחר במשרד הפטנטים האמריקאי.
קלפי רוב האנשים הכסיקנים המציאו את הגל .

עזי 27 ביוני 2009

כתבה של הניו יורק טיימס מ-84' טוענת שהגל התחיל בוואשינגטון ב'האסקי סטאדיום' באוקטובר 1981, הגיע למישיגן שנתיים אחרי בעקבות משחק נגד וואשינגטון ושם ידידנו גלן ביקש לא לעשות אותו והאוהדים הגיבו ביותר ויותר גלים.

עזי 28 ביוני 2009

רועי, ארה"ב היא מקום די מרכזי אתה יודע. הרבה אנשים חושבים שליאונרדו ורפאל זה שמות של צבי נינג'ה.

רונן דורפן 28 ביוני 2009

אני רק חושב שזה ממחיש את הכוח של המונדיאל – שבבת אחת הפיץ תופעה צפון אמריקאית לכל העולם. מה שבטוח הוא שב-1985 כששידרו כבר פוטבול בטלוויזית המזרח התיכון ראיתי את הגל – לפני המשחקים במקסיקו.

רונן דורפן 28 ביוני 2009

אבו יו יו- העם דורש שיר לג'סי לוין, חייל המארינס היהודי, שנפל שדוד לסטניסלב וורניקה

זיזו 28 ביוני 2009

אני זוכר כתבה בספורטסנטר ששני אנשים התווכחו ביניהם מי המציא את הגל. שניהם היו בבייסבול ובשנות ה70. אני לא זוכר אפילו אם זה היה קולג' או מקצועי. נראה לי שאף אחד לא באמת יודע. הסתכלתי כרגע בויקיפדיה ויש שם מיליון גרסאות.
מעניין שהגרסה הראשונה שכתובה היא על פרנק זאפה בהופעה בדנבר.
בכל מקרה ברור שזה לא התחיל במקסיקו אבל קיבל שם חשיפה לשאר העולם.
בארה"ב בכלל לא קוראים לזה גל מקסיקני אלא the wave.

אני רוצה לחזק את ידיהם של רובי פאולר ושאר הכותבים בפוסט הקודם על רוסי. אליל.
poetry in motion

זיזו 28 ביוני 2009

אני צופה במשחק מספר 6 של גמר הNBA ב85.
*
המשחק סטטי בצורה ביזארית (בעיניים של היום).
*
אף אחד לא משחק הגנה. שחקנים מקבלים כדור בפוסט ומחכים, מגן יורד לדאבל טים. הגבוהה מוציא חזרה, המגן בכלל לא חושב לצאת חזרה להקשות על הקליעה.
*
בירד אפילו לא מנסה להיראות כאילו הוא מגן.
*
לא שורקים על כלום. צעדים, דאבל, מרפקים. הכל הולך. יש פה קטעים שהם אלימות לשמה.
*
אין שלשות. בכלל.
*
השחקנים על המגרש. ללייקרס: מג'יק, קארים, וורת'י, סקוט וראמביס. בסלטיקס: בירד, מקהייל, הצ'יף, איינג', די. ג'יי. איזה שמות, מדהים. כל שם מצדיק את זה שאנחנו זוכרים אותו. אינטליגנטים ומוכשרים בצורה מדהימה.
*
בלייקרס רואים את כוחו של המועדון. מג'יק וראמביס אימנו את הלייקרס. מג'יק כיום בעלים וראמביס בדרך לירושת משרת המאמן. האיום היחיד עליו הוא מצד סקוט.
קארים גם שייך לצוות האימון(ביינום עוד לא קולע הוק אבל גאסול למד מהר וטוב). שני המחליפים שעולים ראשונים הם קופר, מאמן קבוצת הנשים של המועדון, ומיטץ' קופצ'ק הGM הנוכחי. הכל נשאר בבית, מסורת זה כוח.
*
בסלטיקס איינג' ומקהייל הם הGM בשנים האחרונות ובירד מנהל את אינדיאנה.
*
המאמנים הם ריילי וקי.סי. ג'ונס. שוב מסורת.
*
קופר נפצע וכל השנאה שמזכירים לנו על היריבות הזאת קצת משכיחה שפעם היו באולמות אוהדים אמיתיים. כשהוא יורד לפארקט כל הקהל נעמד ולא יושב עד שהוא יוצא. כהוא מובל לחדרי ההלבשה כל הקהל מוכה כפיים עד שהוא נעלם במנהרה.
מי מחליף אותו, מיטץ' קופצ'ק.
*
ג'ימי וי ביציע. אי אפשר לראות אותו ולא להתרגש. (מי שלא מכיר את הנאום שלו בטקס הESPY לפני מותו, חובה.)
"Don't give up, don't ever give up."
אני מוסיף לינק בהודעה נפרדת.
*
הלייקרס מגרשים את השדים והופכים לקבוצה הראשונה (והאחרונה עד היום) שחוגגת אליפות על הפארקט הקדוש בגארדן.
*
הסקייהוק.
*
למרות שהמצטיין הוא קארים. מג'יק מהפנט את העיניים. אי אפשר להסביר לצעירים שהרכזים אליהם הם משווים אחרים הם נאש ופאול מי מג'יק היה. ראשון בדראפט ההיסטורי שלי.
שולט בקצב, קולע ומוסר. איזה מסירות! לא באול סטאר, במשחק האליפות!
גם הסטטיסטיקה לא רעה: 15 נק' 14 אס' ו10 ריב'. וחיוך גדול.

בני תבורי 28 ביוני 2009

דר א,
ב – 2 אוקטובר 82' (יום הולדת שלי) ב – NEYLAND STADIUM בנוקסוויל טנסי, חבורת המעודדים של טנסי מנסים ללמד למעלה ממאה אלף איש לייצר גל, נסיון נואל ממש כמו ללמד פיל לרקוד סירטאקי. התוצאה? די דומה.

עזי,
מה, הם לא?

זיזו,
ג'ימי וי. הבטחת לינק.

ליאור 28 ביוני 2009

הרוגבי היה גדול ומותח.הליונס ויתרו על פוליטיקה ועלו עם ההרכב הנכון(האפשרי) חוסר מזל של פציעות(שוב א'דריסקול בפציעת ראש-סוג של הרגל)וא'וגרה אחד פזיז גרמו לסדרה להיות מוכרעת. חבל וכל הכבוד על ההופעה אך זה שם את הקודם בפרספקטיבה נכונה- החמצה גדולה של הליונס שבוע שעבר.מילה טובה לאוסטרליה על ההופעה מול צרפת וסחתיין לאיטליה על 60 הדקות הראשונות מול האולבלאקס שמצידם צריכים לעשות בדק בית רציני לקראת הטרי ניישנס

רונן דורפן 28 ביוני 2009

נדמה לי שאולי לא צריך לעשות יותר מדי מהמצאת הגל. ההשראה בוודאי באה מכל מיני טקסים המוניים פשיסטים ששם דווקא עשו כל מיני דברים דומים.

Red Camel 28 ביוני 2009

אני לא חושב שזה משנה מה המקור שלו, אלא מה שהוא מסמל,
כשאיצטדיון שלם עושה גל זה שמח. לראות במונדיאל אוהדים של מדינות שונות לוקחים חלק באותו הגל זה מזכיר לי את המטרה המקורית של המשחקים האולימפיים.
זה עידוד שונה, אתה לא מעודד קבוצה מסוימת או שחקן מסוים, אתה מעודד את המשחק והאוירה. אם המקור שלו זה מה שאמרת אז "מעז יצא מתוק"

איתן גרין 28 ביוני 2009

זיזו-
לצפות במשחקי הגמר של העונה ההיא זה תענוג המהול גם, כפי שכתבת, בתחושה שהמשחק אכן התקדם. אני רק מוסיף למה שאתה כבר ציינת שבמשחקים אלו הרבה פעמים כששחקן הולך שמאלה הוא עדיין מקפיץ ביד ימין וכמובן ההיפך. לא תראה את זה היום ברמות הגבוהות.
ובכל זאת אני חלוק עליך בקביעה שבירד לא משחק הגנה. בירד, אחד מהשחקנים הפיקחים וגם הנחושים בתולדות המשחק אכן לא משחק הגנת אחד על אחד טובה מן הטעם הפשוט שהוא לא מספיק אתלטי (ושיחק 3 – עמדה בה משחקים האתלטים הטובים בנ.ב.א). ג'יימס וורטי חגג עליו על הקו (איפה שאין עזרה) והיה עובר אותו פעם אחר פעם ובקלות מביכה. יחד עם זאת בירד היה שחקן הגנה קבוצתי מעולה. חוטף מצוין (מאפיין של שחקני הגנה קבוצתיים שאינם בהכרח שחקני הגנה טובים של אחד על אחד.) ועוזר מעולה לחבריו.

רונן דורפן 28 ביוני 2009

איתן, זיזו – אני די מסכים שלא הייתה הגנה יוצאת דופן, לשון המעטה, בתחילת שנות השמונים. בסוף העשור דטרויט הביאה הגנה עצומה ואחריה פט ריילי בניקס.
אבל המשמעותי ביותר היה לדעתי… תחזיקו חזק… ג'ורדן.
הוא היה שחקן-העל הראשון שהתעקש להיות גם שחקן ההגנה הטוב בליגה.
אגב מספר הנקודות החל יורד מסוף שנות השמונים והגיע לשפל שלו ב1998-2003 בערך (היו כמה שנים של אזור ה-95). עם החוקים החדשים המספר עלה קצת לאזור ה-100.

אבו יו יו 28 ביוני 2009

מועצת המנהלים של אבו יו יו אנטרפרייזס מצהירה בזאת שהיא אינה רשת ג' של שנות השמונים ולכן בקשות לשירים לא יתקבלו בעין יפה. בכל מקרה, לפנים משורת הדין, החלטנו להיענות לבקשת בעל הבלוג. ראש הרשות המשפטית של החברה יצור איתו קשר בהמשך בצינורות המקובלים על מנת לגבות את התמלוגון.

שיר לג'סי לוין

מילים – עוזי חיטמן

ביצוע – זוהר ארגוב

נסעתי לאמריקה למצוא אפשרויות
אמרו לי אנשים ששם
קל יותר לחיות
ארזתי מזוודה
תליתי בה תקוות
עליתי על מטוס
פשוט קצת לנסות

הגעתי לאמריקה
למצוא אפשרויות
ירדתי לי שם בניו-יורק
עיר גדולה מאוד
הלכתי לאיבוד
בין המון שבילים
התחלתי להרגיש
שזה לא בשבילי

ארץ ישראל
היא אמריקה שלי
האוכל השפה וכל החברים
ארץ ישראל
היא אמריקה שלי
נשים כל כך יפות
והמון שירים

איתן גרין 28 ביוני 2009

רונן
דוקא לבוסטון היו כמה שחקני הגנה מצוינים: דניס ג'ונסון בראש ובראשונה. הוא, אגב, הובא לבוסטון בגלל ההגנה שלו כי הם חיפשו שחקן שיסגור בעיקר את אנדרו טוני מהסיקסרס שעשה להם צרות צרורות ולא הייתה להם תשובה אליו (הם הרי נפגשו עם הסיקסרס הרבה מאוד פעמים במשך העונה ואחריה.) למען האמת, בסופו של דבר, מה שעזר להם היתה יותר הפציעה של טוני מאשר ההגנה של ג'ונסון אבל בכל זאת, לא הייתי ממהר לקחת מממנו ומבוסטון את ההגנה שלה כשגם דני אינג' וגם קווין מקהייל היו שחקנים מציקים ויש אומרים מלוכלכים לא פחות מאלו של הפיסטונס.

זיזו 28 ביוני 2009

איתן ורונן
לא התכוונתי להגיד שבירד לא היה עושה הגנה באופן גורף. סתם כתבתי נקודות שעלו לי לראש תוך כדי צפייה. היו כמה דקות כאלו. וורת'י אני מניח הרג אותו בהתחלה וכשאני הצטרפתי למשחק הוא שמר על ראמביס. אני מניח שזאת הייתה גם טקטיקה לנצל את האינטליגנציה שלו לעזרה כמו שציינת.

לא רציתי לכתוב את זה מתוך כבוד אבל לארי היה בכלל במשחק מתסכל (12-29 מהשדה).
הלייקרס פשוט שיחקו מושלם והכניעו את רוחם של הסלטיקס בבייתם. זה היה הדבר המרשים ביותר במשחק.
כמובן שהגדולה נשפכה לו מהאוזניים גם במשחק חלש.

אבולוציה היא אבולוציה והיא לא פוסחת על שום תחום. גם משחקים שראיתי משנות התשעים נראים סטטים וההגנות לא דומות לכלום. עזרה נוראים בהגנה קבוצתית. עמדת מוצא בהגנה היא מטר וחצי מהשחקן שלך. דברים שלא רואים היום.

שלא תבינו אותי לא נכון. אני לא מוריד מערכן של השחקנים או הקבוצות מאותן שנים. הלייקרס של שנות השמונים הם עדיין הקבוצה הגדולה ביותר שראיתי. מייקל הוא הגדול מכולם ומג'יק נגד בירד וקבוצותיהם הם היריבות הגדולה ביותר בעידן הטוב ביותר של הNBA.
על זה איינשטיין היה אומר: הכל יחסי.

איתן, אני גם חושב שהגנת הסלטיקס הייתה קשוחה ומלוכלכת בדומה לבאד בויס. מה שבטוח הוא שלמקהייל היו את המרפקים הכי חדים בליגה.

בני
רונן אישר את הלינק יותר מאוחר. הוא צמוד לתגובה המקורית שלי. אני מקווה שתראה.

בני תבורי 28 ביוני 2009

זיזו,
ברוך תהיה.

איל 28 ביוני 2009

ואולי, נוכח איך שדברים נראים כשאתה צופה בהם כעת, חלק מהשיח שרץ פה מדי פעם לגבי "מי הכי טוב" לוקה (באופן די טבעי) בנוסטלגיה שגורמת להתייחס לעבר ולכוכבי העבר בהערכת יתר (ואין כוונתי לג'ורדן. הוא בהחלט מעל כולם, סטטיסטית, מנטלית, תרבותית וכיוצב').

איתן גרין 28 ביוני 2009

איל-
ברוח דבריך חשוב לזכור ש: המשחק גדול מן המשחקים אותו. כל משחק ולעולם.

דוד מירושלים 28 ביוני 2009

אבו יו יו, חזק ואמץ על פעילותך המבורכת למען הזמר העברי!

רונן דורפן 28 ביוני 2009

דוד מירושלים – וכבר אמרו חכמים, הזמר העברי כולו, השירה והפיוט, אינם אלא משל לווימבלדון.

רונן דורפן 28 ביוני 2009

אני אישית לא חושב שלארי בירד היה שחקן הגנה יוצא דופן. הוא היה חוטף כדורים נפלא וגם היה מחוייב מאד. אבל לא היו לו את יכולות ההגנה. הגנה בבסיס היא עניין אתלטי יותר מהתקפה.

דותן 28 ביוני 2009

רונן – מה דעתך על פוטנציאל הקליטה של החבר כספי?

דותן 28 ביוני 2009

איתן גרין – אני לא בטוח שמה שכתבת תופס ל – אחד שתיים שלוש דג מלוח…

רונן דורפן 28 ביוני 2009

דותן – לאחר שצפיתי בסדרת הגמר הבינונית (לא גרועה, בינונית) התחלתי לתהות – אם זו רמת הכדורסל בגמר איך נראית רמת הכדורסל נניח במשחק בין סקרמנטו לטורונטו או בין ממפיס לקליפרס, או בכל המשחקים הללו שאדם שפוי לא יצפה בהם. אז אין לי באמת מושג מה הולך ברמות הללו. מכיוון שראיתי שחקנים מאד סתמיים מאירופה – וויל ביינום, רוג'ר מייסון, בנו אודריך – עושים דברים סבירים באן.בי.איי כנראה שגם לכספי יש סיכוי.
מכל מקום – בחירה של שחקן אירופאי, להבדיל משחקן מכללות, נעשית תמיד על סמך אותו מרכיב עלום שנקרא "פוטנציאל". זה לא מפחית מההישג, אבל גם לא צריך להאדיר אותו מעבר למה שהוא. הזדמנות לשחק ברמה יותר גבוהה והשיפוט יהיה על פי המשחק עצמו.

זיזו 28 ביוני 2009

איל
ודאי שיש נוסטלגיה ואת השחקנים שאנחנו אוהבים אנחנו זוכרים קולעים ומצליחים ולא מאבדים כדור ונכשלים.
את מג'יק ראיתי בשנים האחרונות מן הסתם רק בקליפים ושראיתי אותו במשחק מאבד כדור זה ממש נראה מוזר כי אף אחד לא עושה קליפים כאלו וזה נשכח.
משנת 90 ראיתי את מג'יק קולע ומוסר עשרות ומאות פעמים. איבוד כדור ראיתי אתמול כמעט בפעם הראשונה.

אבל צריך לראות את הדברים בדרך אחרת.
זה לא נכון להגיד ששחקנים של אז לא היו מצליחים היום. צריך לומר שאם הם היו משחקים היום הם היו מנצלים את יותר טוב את הפוטנציאל שלהם ומשחקים בצורה דומה לשחקנים של היום.
על אותה מטבע השחקנים של היום היו רזים יותר ומשחקים דומה לשחקנים של אותה תקופה עם היו נולדים באותם זמנים.
מדהים שה"מפלצות" של פעם נראים היום צנומים לעומת המוטציות שמסתובבות במגרשים.

מה שיותר נכון להגיד הוא שרמת התחרות מושפעת משינויים חברתיים. עד שנות האלפיים הייתה כמות מדהימה של שחקנים לבנים בליגה.
אני מוסיף לינק לקטע של מייקל חוטף ומטביע נגד שארלוט. אם לא הייתם יודעים הייתם מהמרים שהוא משחק נגד דיוק.
השחורים האמריקאים הם כנראה גזע שישלוט בכל ספורט שיבחר כמעט.
בפוטבול הם שולטים שנים. בבייסבול הם שלטו ולאחר מכן זנחו את המשחק.
הכדורסל האמריקאי הלבן היום כמעט ולא קיים.

רונן דורפן 28 ביוני 2009

זיזו – זו הסיבה שהשנים הגדולות באמת של ג'ורדן היו ב-96 עד 98. כשלא היה לו יתרון פיזי על הליגה. הוא הלך לעמדת הפאואר פורוורד ובלי יתרון אתלטי שחט את הליגה.

אריאל 28 ביוני 2009

זיזו, לא יודע כמה השחורים שלטו בבייסבול – היו שחקנים שחורים טובים ומצוינים – בארי בונדס, מייז ואחרים – אבל אף פעם הם לא הצליחו לגרום ללבנים להרגיש נחותים בספורט הזה, כמו שקורה בכדורסל ופוטבול. הסיבה היא שבייסבול הוא פשוט משחק שדורש פחות אתלטיות ונתונים פיזיים.

לגבי לארי בירד – אם כבר בענין שחורים ולבנים, אז איזייה תומאס אמר עליו פעם שאם הוא היה שחור הוא היה עוד שחקן. מה שאיזייה פספס זה את קריאת המשחק של לארי בירד. בירד ידע יותר מהר מכולם (כן, כולל מג'יק) איפה כל שחקן במגרש נמצא ואיפה הכדור נמצא. זה עזר לו להפוך לשומר הרבה יותר טוב ממה שהוא היה יכול להיות בהתבסס על היכולות האתלטיות שלו – הוא קרא את המגרש וידע לחטוף כדורים והיה חיית ריבאונדים מטורפת (צ'ארלס בארקלי, ריבאונדר לא מבוטל בעצמו, אמר על בירד שהוא "בן זונה אמיתי בריבאונד". אצל בארקלי זאת המחמאה הכי גדולה שיכולה להיות). נכון, הוא לא היה שומר אישי גדול, אבל חלק מהגדולה שלו היתה היכולת לא להיות עול בהגנה, כמו ששחקן עם נתונים כמו שלו היה יכול, ולעזור לקבוצה שלו.

זיזו 28 ביוני 2009

רונן
מה שמדהים הוא להיזכר כמה חסרים במשחק היו לג'ורדן שהוא הגיע לליגה.
אם הוא היה מגיע היום כבר בתיכונים הוא היה עובד עם הצמרת של מאמני הכדורסל והכושר במדינה. הוא היה מגיע לליגה עם קליעה מבחוץ שהוא פיתח רק בשנים המאוחרות של הקריירה, שליטה טובה בהרבה בכדור וגוף חסון כמו שהיה לו רק בגיל מתקדם.

שחקנים מגיעים היום לליגה בשלים ושלמים הרבה יותר. מייקל (כמו קובי (-; ) היה מוסיף כל קיץ אלמנטים חדשים למשחק שלו. עם מייקל היה מתחיל את התהליך הזה בגיל בו מתחילים שחקנים היום הוא היה מגיע לרמת טכנית של שנות התשעים המאוחרות כבר שנים מוקדם יותר. מי יודע לאן הוא יכל לקחת את זה?

אולי ספייס ג'אם לא היה נראה כל כך בדיוני.

זיזו 28 ביוני 2009

אריאל
אין ספק שהייתה עלייה ואז ירידה בכמות השחורים בבייסבול. השינוי הזה בא על חשבון שחקנים אחרים.
בשנים האחרונות כשיצא לי להסתובב בארה"ב ראיתי חלוקה מאוד ברורה. בשכונות של השחורים אתה רואה נוער כמעט אך ורק משחק כדורסל. אצל הלבנים הבייסבול שולט ללא עוררין.
פוטבול משוחק לרוב במסגרת בתי הספר ולא ברחוב ולכן יש הזדמנות לכולם.

הNBA והNFL הרגו את המקצועות האחרים בקהילה השחורה.
את התוצאות יכולת לראות באולימפידה.

בקשר לבתי הספר. אני פחות מכיר את שאר האזורים אבל בטקסס יש הפרדה מדהימה בין בתי הספר.
חוץ מחריגים יש בתי ספר לבנים לחלוטין ולעומתם בתי ספר שחורים לחלוטין. כמובן שזה גם קשור להפרדה הגיאוגרפית של השכונות אבל זה פשוט מדהים.
שמעתי לפני כמה שנים ברדיו שההפרדה כיום גדולה יותר מבשנות החמישים. הזוי.
מי שחושב שאובמה שינה את ארה"ב שיפקח עיניים. יש שם עוד דרך ארוכה.

באגס באני 28 ביוני 2009

זיזו, אתה באמת מאמין למשפט שכתבת על השחקנים שמגיעים שלמים ובשלים יותר ? אלה הרי אותם שחקנים שמשחקים בקושי עונה במכללות וגם זה במקרה הטוב. רבים מהם מגיעים בלי שום יכולת להבין את המשחק אלא רק לקפוץ הכי גבוה ולנצח בתחרות ההטבעות. כל המשחק האינדבידואלי והמוגבל של הליגה הזו נובע מכך ששחקנים מגיעים עם לקויות משחק חמורות ביותר .

איתן גרין 28 ביוני 2009

זיזו-

השחקנים נראים לך "צנומים" משום שכל תודעת חדר הכוח ויתכן שגם אלמנטים אחרים (מנפחים) הגיעה קצת יותר מאוחר. מייקל הוא דוגמא מצוינת וההתנפחות שלו לאורך הקריירה משקפת היטב את מה שקרה לכל השאר.
"כמות מדהימה של שחקנים לבנים". בבוסטון כן. לא בליגה. תמיד היו שם יותר לבנים מבכל מקום אחר. עד לשנים האחרונות. בוסטון היא לא אינדיקציה לליגה במובן הזה. לפחות לא עד המאה ה 21.

רונן-

"ההגנה בבסיס היא ענין אתלטי יותר מההתקפה". נשמע מקורי אם גם מאומץ טיפה.
אתלטיות לא הזיקה לאף אחד לא בהתקפה ולא בהגנה. האמירה השגורה על פיה בהגנה צריך נחישות נשמעת לי אמנם לא כה מקורית אבל, אוי, נכונה. שוב: דניס ג'ונסון, קווין מקהייל וכן קורט ראמביס, ג'ו דומארס, ביל למביר, ועוד ועוד שחקנים במידה כזו או אחרת של אתלטיות אבל במידה עצומה של נחישות וריכוז. ואפשר להוסיף גם את: לבן מרסר, נדב הנפלד, מוטי ארואסטי, ושמעון אמסלם, אם זה לא יחשב לחילול קודש מוחלט.
לא צריך ני

איתן גרין 28 ביוני 2009

זיזו-

השחקנים נראים לך "צנומים" משום שכל תודעת חדר הכוח ויתכן שגם אלמנטים אחרים (מנפחים) הגיעה קצת יותר מאוחר. מייקל הוא דוגמא מצוינת וההתנפחות שלו לאורך הקריירה משקפת היטב את מה שקרה לכל השאר.
"כמות מדהימה של שחקנים לבנים". בבוסטון כן. לא בליגה. תמיד היו שם יותר לבנים מבכל מקום אחר. עד לשנים האחרונות. בוסטון היא לא אינדיקציה לליגה במובן הזה. לפחות לא עד המאה ה 21.

רונן-

"ההגנה בבסיס היא ענין אתלטי יותר מההתקפה". נשמע מקורי אם גם מאומץ טיפה.
אתלטיות לא הזיקה לאף אחד לא בהתקפה ולא בהגנה. האמירה השגורה על פיה בהגנה (שגם לה מרכיבים אחדים ושונים: ריבאונד, חסימה, חטיפה, וכו') צריך נחישות נשמעת לי אמנם לא כה מקורית אבל, אוי, נכונה. שוב: דניס ג'ונסון, קווין מקהייל וכן קורט ראמביס, ג'ו דומארס, ביל למביר, ועוד ועוד שחקנים במידה כזו או אחרת של אתלטיות אבל במידה עצומה של נחישות וריכוז. ואפשר להוסיף גם את: לבן מרסר, נדב הנפלד, מוטי ארואסטי, ושמעון אמסלם, אם זה לא יחשב לחילול קודש מוחלט.
לא צריך ניתור אדיר בשביל לקחת ריבאונד. צריך רק לעמוד נכון, לעשות את הבלוק אאוט בביטחון ובכוח ולקחת את הכדור. לא צריך אפילו זריזות ידיים יוצאת מן הכלל בשביל לחטוף כדור, צריך רק צפי נכון של המשחק ושל המסירה וכן הלאה וכן הלאה.

דותן-
נפלתי בריצפה. "אחת שתיים שלוש" ועוד אחרי כן שלוש נקודות. איזה לץ? איזו נגיעת הומור קלה ומעודנת. אתה מופיע באיזה מקום? שמע, עם הומור כזה הייתי עושה הון.

זיזו 28 ביוני 2009

באגס
דבר ראשון אני חושב שההשמצות כלפי הליגה של היום הם מוגזמות לחלוטין. שחקנים היום שלמים בשלים ובעלי יסודות טובים מאלו של שחקני העבר לאין ערוך.
ההתקדמות האתלטית והפיזית המדהימה יותר בולטת במשחק של היום ומכאן כל התלונות.

כל שחקן מגיע היום לדראפט אחרי שהוא עבר בכל קיץ מכיתה י' מחנות אימונים פרטיים שעבדו איתו על הצדדים החלשים במשחק שלו, על תזונה נכונה ואימוני כושר.
פעם זה פשוט לא היה קיים.
אם תראה את הקליעה מבחוץ של מייקל ג'ורדן בתחילת הקריירה לעומת ימיו הגדולים מדובר בקליעה שונה לחלוטין. לא רק בתוצאה. שונה מכאנית לחלוטין. הגוף לא מאוזן, הידיים מושטות קדימה, עולם אחר.
היום היו עושים את התיקונים הללו כבר בגיל צעיר.

אני חושב שיש כבוד מוגזם למכללות. בעקבות הטירוף של ההשקעה בשחקנים מגיל צעיר הפער בין שחקנים צעירים למקצוענים קטן בהרבה. רוב מוחלט של השחקנים המובילים בליגה עשו שנת מכללות אחת אם בכלל.
מרבית השחקנים המובילים בליגה עשו שנת מכללות אחת אם בכלל. תראה את הגמרים האזוריים: קובי, לברון, הווארד וכרמלו. במצטבר שנת מכללות אחת שגם היא בדיחה כשכרמלו הוא בעצם שחקן NBA שמשחק במכללות והתוצאות בהתאם.
אתה מדמיין כמה נקודות קובי היה קולע למשחק עם היה בוחר ללכת לדיוק? על לברון במכללות זה בכלל מצחיק לחשוב.

איתן
בהקשר של הלבנים לא דברתי דווקא על בוסטון. אני חושב שהזיכרון קצת מתעתע. בוסטון הייתה לבנה אבל לא בצורה כל כך חריגה. היא פשוט זכורה ככה על רקע הלייקרס השחורים.
היא גם זכור כך כי הלבנים שלה היו כוכבים.

באגס באני 28 ביוני 2009

אתה מביא כדוגמא את האווארד, שחקן כל כך מוגבל מבחינה התקפית שנמצא כמה שנים בליגה שלא מסוגל להוציא מסירה נורמאלית מדאבל אפ. אתה מדבר על כרמלו אנטוני שחקן בעל בחירת זריקות שערורייתית, את לברון שהקליעה שלו מבחוץ תלויה ביום והכדורסל שה"קבוצה" שלו משחקת מכפיר, ע

באגס באני 28 ביוני 2009

על קובי אני לא רוצה להגיד משהו כי אתה לא בר שיח לגביו. אלה הדוגמאות של השחקנים המובילים בגמרים האזוריים, דנבר עשו בגמר הזה טעויות של א

באגס באני 28 ביוני 2009

אידיוטים בהוצאות חוץ ועבירות מכוונות דביליות מאין כמוהן, על זה אני מדבר על קבוצות בלי מוח שנובעות משחקנים שחושבים על איך למלא את דף הסטטיסטיקה ואת האגו שלהם יותר מלנצח משחק כדורסל. אתה נותן לדוגמא רק את הסופרסטרים שבאמת לא תמיד זקוקים לקולג', הבעיה היא עם כל שחקני הביניים שלא משחקים יותר משנה במכללות ומגיעים לליגה כל כך לא בשלים ועם מוגבליות בולטות בקליעה, הגנה, מסירה וכו'.

ליאונידס 28 ביוני 2009

איתן גרין- שטף אותי גל נוסטלגיה כשהזכרת את אנדרו טוני…מה שמזכיר לי כמה מזל היה לבוסטון שטוני נפצע ולמעשה גמר את הדומיננטיות של הסיקסרס במזרח.

זיזו 28 ביוני 2009

באגס
תירגע. האידיוטים מחפירים האלו הם השחקנים הטובים בליגה היום.
שחקני פנים מתפתחים לאט והווארד בן 23 ומדובר בשחקן רציני ומשקיע.
כרמלו לא יכל להמשיך עוד שנה במכללות וגם עם היה ממשיך זה בטח לא היה משפיע על בחירת הזריקות שלו. תחום שדווקא השנה הוא השתפר בו מאוד.
לברון הוא שחקן פחות מוכשר מקובי אבל עובד קשה מאוד בכדי לשפר את הליקויים שלו. העונה הוא שיפר את הקליעה משלוש וההגנה בצורה משמעותית.
אם יש לך טענות כלפי יסודות הכדורסל של קובי זה קצת יפתיע אותי. הוא לגארדים מה שדאנקן לפווארדים.

אני לא מאמין שאתה באמת חושב שצריך להצדיק את המעבר של השחקנים הללו לNBA.
מישהו מהם לא נראה לך מתאים לרמה? אתה רוצה שיחכו וישתעשעו עם ילדי הקולג' שלא יוכלו לעשות נגדם כלום? מה הייתה רוצה שיקרה?

קולג' לא היה תורם לאיש מהם כלום מלבד החוויה האישית.

אגב, האיבודים המפורסמים של דנבר מול הלייקרס היו חטיפות של טרבור אריזה (כוכב תיכונים ושנה אחת בקולג') מאנת'וני קארטר וצ'ונסי בילופס. שני שחקנים ותיקים וחכמים בעלי עבר NBA ומכללות עשיר בראשון ומקניון מרטין (4 שנות קולג' ובחירה #1 בדראפט) לכרמלו (אלוף מכללות).
כפי שאתה רואה לא הכל לומדים בקולג'.
גם 10 שנות מכללות לא היו הופכות את מרטין לשחקן חכם.

שחקנים בוחרים לצאת מתי שהם חושבים שהם יבחרו. התופעה של one & done מייצגת לרוב רק את העילויים האמיתיים ורוב השחקנים האחרים משחקים יותר שנים עד שהמנייה שלהם מספיק גבוהה. יש שחקנים שסוכנים משלים זה נכון אבל אלו אנשים בוגרים שזכותם המלאה לחפש פרנסה.

בכלל, קצת פחות ביקורתיות. אלו הטובים שבטובים אבל גם הם בני אדם.

Giant Red Devil 28 ביוני 2009

Off topic- another example of how primitive soccer still is- Brazil just scored a goal. Put a camera on the goal line, and allow somebody to challenge in goal scoring situations.
Nope. They prefer to determine championships by error.
Take a page from the NFL and start to be professional. Clowns.

עוז 28 ביוני 2009

ליצנים או לא, אתה יכול להתווכח עם ההסבר להחלטה אבל לא עם ההחלטה עצמה. אם אתה מחליט שכדורגל הוא שיוויוני בכל הרמות, אתה ממשיך לדחות טכנולוגיה. אם יש איפה ואיפה (נניח, משחקי נבחרות ומשחקי קבוצות) אפשר לדרוש טכנולוגיה ולהטמיע אותה מיד.

במקרה שלנו, ברזיל השיגת את השער הזה חמש דקות מאוחר יותר והשיגה את היתרון שהגיע לה אחרי עוד עשר דקות, כך שהנזק לא נגרם. וגם אם היה נגרם, אני יכול לחיות עם טעויות אנוש, אפילו אם הן של השופט.

תומר חרוב 28 ביוני 2009

עוז, אני איתך. אם אנחנו מתחילים להכניס טכנולוגיה זה לעולם לא ייגמר וזה יראה כמו בפוטבול שיש אינספור עצירות כדי שהשופטים יבדקו את עצמם ויסבירו את ההחלטה שלהם. כל עוד הטעויות הן באמת טעויות אני בהחלט חי עם זה.
חוץ מזה, הדונגאים שוב ניצחו משחק ממצב נייח. לדעתי זו הברזיל האירופאית ביותר בכל הזמנים.

Giant Red Devil 28 ביוני 2009

Not in every high school football game in the US you have replay cameras.
At the same time, you will make every effort to make sure that the super bowl winner, for example, is determined professionally.
Yes, you still have errors even at the super bowl level, but one thing you can’t do, which is a strategy in soccer- leave everything vague as if it adds to the magic of the game. None sense.
This is why Israeli players never run.

גיל 28 ביוני 2009

אין שום סיבה לא להכניס טכנלוגיות לכדורגל. לא כל בדיקה אם הכדור עבר את הקו תוביל למדרון חלקלק עם אינסוף הילוכים חוזרים, ממש לא מבין את הטיעון הזה. הכדורגל מפגר אחרי רוב ענפי הספורט ולכן טעויות השיפוט בו הן החמורות ביותר. גם אין שום קשר לזה שלא יהיו טלביזיות בכל מקום. עם כל הכבוד, החשיבות של משחק בליגה א' לא זהה לגמר גביע עולם.

תומר חרוב 29 ביוני 2009

גיל,פה אתה מפספס את הנקודה, זו בדיוק אותה החשיבות. כי מה שחשוב הוא שמשחק בליגה א' יכול להתפתח ולהיות מוכרע בדיוק כמו משחק בגביע העולם,זה הקסם. בכל דיון בנושא הזה אני חוזר על אותו הטיעון, חובה לשמור על הקונספט של שתי אבנים וכדור. ברגע שאתה מכניס מצלמות זה כבר פתח לעירעורים. לפעמים גם יש מחלוקות שלא ניתן לדעת בוודאות,אחת שעולה לי לראש היא שער של צ'לסי ב4-2 על בארסה בברידג' ב2005. קולינה אישר שער ממצב נייח למרות שכנראה הייתה עבירה על ואלדס שבה מצלמות הטלוויזיה הצליחו להבחין רק אחרי הריפליי החמישי וגם אז יכולנו לקיים דיון ארוך על השאלה אם הייתה עבירה או לא.
אני לא מבין למה אנחנו תמיד נגררים לדיון הזה, הרי הכדורגל הוא משחק די מוצלח למרות שלפי דעתך הוא מפגר אחרי רוב ענפי הספורט. אבל זה הגיוני לגמרי, לאוהדים מפגרים יש משחק מפגר וככה המפגרים אוהבים אותו. מפגרים אבל אופטימיים:)

יוסי מזרחי 29 ביוני 2009

סליחה שאני מפריע לדיונים על ווימבלדון שברומו של עולם,אבל יש לי שאלה מתחום הכדורגל: עכשיו שהטורניר בדרא"פ הסתיים, מישהו יכול להעשיר את ידיעותי ולספר לי איפה פרדי אדו, ההוא שכל העולם וגם אנחנו, רדפנו אחריו ?

גיל 29 ביוני 2009

פרדי אדו היה בסגל ולא שיחק.

גיל 29 ביוני 2009

תומר, הטיעון שלך מעגלי. אתה טוען שצריך לשמור על הקונספט אבל לא מסביר למה חוץ מזה שככה זה וככה זה צריך להשאר. אני לא אומר שהכנסת מצלמות תפתור את כל הבעיות, אבל במקרים של עבירות חמורות, האם הכדור עבר את השער או נגיעות יד ברחבה זה יכול לעזור. יש מקרים רבים אחרים שזה עניין של שיקול דעת. למשל, במשחק צ'לסי ברצלונה השנה מצלמות היו עוזרות כנראה לשופט. זה שיפר את הדיוק בקריאות בכדורסל ופוטבול אז למה לא בכדורגל?

רונן דורפן 29 ביוני 2009

גיל – אתה מפספס את הטיעון של תומר. איש לא טוען שהמצב הקיים צריך להשאר כי הוא הכי טוב. איש לא חולק שטלוויזיה תפחית טעויות שיפוט. אבל אתה מעמיד את הדיוק בשיפוט כמשהו חשוב יותר מהערך השמרני של המשחק.
הרי ברור שכל קומישינר אמריקאי היה מוצא פתרונות:
להפחית את מספר השחקנים
להגדיל את השער
לחלק לרבעים בכדי להכניס יותר כסף
ועוד כהנה וכהנה.
והטיעון של תומר הוא כזה: "זה המשחק הגדול בעולם. לא לגעת".
אני לא בא להכריע מי צודק, אבל הטיעון של "זה ישפר את הדיוק בשיפוט" לא נמצא על אותו מישור של הטיעונים של תומר.

רונן דורפן 29 ביוני 2009

זיזו – אתה צודק לגבי הקולג'ים אבל רק מסיבה אחת. הכדורסל המודרני הרס גם את משחק הקולג'ים. היום פרשמנים משחקים בחמישיות ואיש לא לומד יסודות כמו שצריך. האן.בי.איי גם הרס כמובן גם את המשחק האירופי – במקום קבוצות אירופאיות עם סגנון ייחודי יש לנו ליגת ריג'קטים של האן.בי.אי. אבל זה מרוויח מלאן-ת'לפים כסף, אז זה כנראה מעולה.
לגבי האבולוציה של המשחק שאתה מדבר עליה. היא רק אתלטית. זה כמו לטעון שדרוגבה הוא איזו התקדמות לעומת רונאלדו (הברזילאי).

ליאור 29 ביוני 2009

מישהו מוכן להסביר לי מה זה גביע הקונפדרציות עכשיו כשהוא נגמר?
איך מחליטים אילו קבוצות מתקבלות?
כל כמה זמן הוא נערך?
למה לעזאזל עורכים את הגביע הזה?

עזי 29 ביוני 2009

זה התחיל מגחמה של מלך סעודיה לירוך טורניר של אלופות היבשות, פיפ"א לקחה עליו חסות. פעם הוא היה נערך כל שנתיים, אבל עבר למזלנו לפעם הארבע שנים, שנה לפני מונדיאל במדינה בה נערך המונדיאל. פעם היו מזמינים רק את אלופות היבשות והיו שש נבחרות, הוסיפו את אלופת העולם ויחד עם המארחת יש שמונה כך שיש פורמט נורמלי.

זיזו 29 ביוני 2009

רונן
זה לא נכון לומר שהאבולוציה היא רק אתלטית. זה השמצה רדודה.
כל אספקט במשחק עבר חידוד ייעול ושיפור. היסודות של שחקנים היום טובים בהרבה משל פעם למרות הדעה הרווחת על ירידה ברמה.
כמו שאיתן כתב, היום לא תראה שחקן מתקדם שמאלה ומקפיץ בימין.
זה בגלל שהשמירה היום צמודה בהרבה גם רחוק מהסל. האינטנסיביות של המשחק לכל אורכו גבוהה בהרבה ורמת הליטוש של השחקן הממוצע גבוה בהרבה.
הצפיפות במגרש יוצרת בעיות שנפתרו ע"י אותה אבולוציה.

אפשר לומר שההתקדמות האתלטית היא הדבר הבולט והמרכזי אבל היא הובילה לשינויים והתקדמות בכל האספקטים של המשחק. להציג אותה כהתקדמות בתחרות ההטבעות זה סתם אמירה.
אפשר להתייחס להתקדמות האתלטית כקטליזטור של השינויים האחרונים במשחק.

גם ההשמצה של הכדורסל האירופי לו מקובלת עלי. מאז 92 שחקנים אירופים רואים ומשחקים נגד שחקני NBA על בסיס קבוע. התרומה של זה עולה על כל דבר שיכול לקרות. העמידה על אותו פרקט עם הDREAM TEAM וההבנה שהם משחקים באותו ענף פתחה לאירופאים את שערי שמיים.
הכדורסל האירופי מייצר היום כמות חסרת תקדים של שחקנים במגוון רחב של מדינות והבעיה האמיתית שלו היא שהוא לא מהווה אלטרנטיבה של NBA. אני לא מאמין שהצעד שעשה ג'וש צ'יילדרס עשה הוא סנונית ראשונה אבל אני בהחלט מאמין שבתנאים מתאימים אירופאים רבים שמשחקים היום בNBA יחזרו לאירופה כמו נברו.

זיזו 29 ביוני 2009

הגמר היום היה נפלא.
רצית מאוד שהאמריקאים ינצחו. ניצחון היה יכול להיות קרש קפיצה אדיר לענף. לברזיל הוא לא עשה כלום. אני חייב לציין שהברזילאים נראו רציניים לגמרי בעניין מה שמגדיל את ההישג האמריקאי.
אלטידור הוא כישרון אדיר.

היה יפה לשמוע את לנדון דונובן המצויין אחרי המשחק. הוא אמר בתשובה לשאלה על הכבוד שהם יקבלו מהטורניר הזה שהם כבר לא בשלב שהם רוצים כבוד. הם רוצים ניצחונות. ברור שהם רחוקים שנות אור מהישג אמיתי אבל החינוך למצוינות של הספורט האמריקאי כבר שם.
ראו לו בעיניים את ההבנה שספק עם תהייה לו עוד הזדמנות כזאת בקריירה.
הגול שלו היה אדיר! והוא דומה בול לאינייסטה!

רונן דורפן 29 ביוני 2009

זיזו – לא ראיתי משהו חדשני במיוחד מבחינה טקטית-טכנית בעשור האחרון. סביר שיש כמות קצת גדולה יותר של שחקנים – כי שוק השחקנים גדל. אני מתקשה למשל למצוא את הגבוה האמריקאי שאפילו דומה לטים דנקן שיצא מוויק פורסט. משהו כמו שמינית אינטיליגנציית המשחק שלו היה די מספק. דוויט הווארד הוא מראה בלהות בטמטום שלו. הטמטום במשחק עצמו. וגם הטמטום בכל משטר האימון שנראה שכולו מתרכז בכוח.
ולא, אין לי את הסבלנות להמתין לראות אותו מתפתח. אני מעריך שתוך שלוש שנים ילמד להרים את הראש ולהסתכל קצת מסביב. ותוך עוד שנתיים ילמד למסור בפחות מחמש שניות. בעתיד גם ילמד למסור מבלי לשלוח הודעה לקבוצה היריבה בשלושה העתקים למי הוא מתכוון למסור.
לגבי נפילת הכדורסל האירופי אני במקרה מזדמן לא פעם ליוגוסלביה. הם פשוט סוגרים את הבאסטה שם. כמה מועדונים עובדים בכדי לייצר בחירות דראפט אבל לאיש אין את המוטיבציות של פעם שנבעו מהאפשרות האמיתית לזכות בתארים אירופים.
אז אתה יכול לצטט ברושורים של דיוויד שטרן על כך "שנפתחו שערי השמיים". שערי השמיים אולי נפתחו אבל מועדונים ביוגוסלביה לשעבר דווקא נסגרים.

זיזו 29 ביוני 2009

וואו רונן
לא יוצאים שחקנים כמו דאנקן היום, מדהים. הרי בשנות השמונים זה היה הסטנדרט, לא?
זה נחמד תמיד לזרוק את הקלף הזה טים דאנקן. זה מסריח מאיכות ואי אפשר לערער על זה.
בוא ניזכר שמדובר ב4 הגדול בהיסטוריה, כנראה שיצא רק אחד כזה והוא היה די ייחודי.
שחקנים אינטליגנטים תמיד היו מצרך נדיר שמאפיין לרוב קבוצות אלופות. לא נראה לי שבלייקרס חסר חוכמת משחק וזה אכן הבדיל אותם מקבוצות אחרות השנה.

קל להאשים את הNBA בכך שסוגרים מועדונים ביוגוסלביה אבל אני לא ממש רואה את הקשר.

שינויים: מערכת היחסים פוינט-שוטינג גארד. הפאוור-פורד נהיה תפקיד הרבה פחות שחור ויותר התקפי. מיזוג עמדות כללי שבאופן טבעי העמדה 3 מספחת אליה יותר מכל עמדה אחרת. שימוש מסיבי בקליעה לשלוש שהרגה את הקליעה מחצי מרחק.
יש הרבה שינויים אבל אתה, כמו כותבים רבים, כותב עם הרבה ארס והרבה כעס.

כמה פעמים כתבת שאיבדת עניין בכדורסל אחרי הפרישה של ג'ורדן ובאמת צר לי שאני לא מוצא בין המילים שלך אפילו חיבה למשחק בטח שלא אהבה. אתה בכלל נהנה לראות כדורסל היום? אם לא אז למה את הממשיך?

גלעד בלום 29 ביוני 2009

כאחד שכבר לא ילד וראה לא מעט ספורט בחייו,וגם חווה על בשרו שינויים בענף הטניס הנה כמה תובנות-

1)אבולוציה-אין מה לעשות,כל דור של ספורטאים יותר טוב מקודמו וזה נכון בכל הענפים,כולל אתלטיקה ושחייה,גם אם נוציא את אלמנט הסמים האסורים.אין לי ספק שאם היינו מנחיתים את לוס אנג'לס של היום לשנות ה-80 הם היו לוקחים אליפות למרות ש"קובי זה לא ג'ורדן" וש "בירד היה גאון כדורסל".זה נכון כמובן אבל הקצב והאתלטיות היו מכריעים את חכמת המשחק וה"יסודות"של הדור ההוא.באותה מידה פדרר היה מנצח את בורג בקלות וגם את לייבר אם היו נפגשים בשיאם.

2)לא מסכים עם דורפן שטוען שהשחקנים של היום ללא יסודות וכל שאר הלכלוכים.אני עדיין חושב שארה'ב יכולה להעמיד 3-4 חמישיות שייקחו מדליית זהב אולימפית.לא יודע למה רונן מתכוון כשהוא אומר שהכדורסל האירופי נהרס,זה לא נכון,הוא מעולפ לא היה ממש קיים כי אלופת אירופה לקבוצות היא בערך הקבוצה מס' 35-40 בעולם וכך זה תמיד היה.מה שכן יש היום זה עשרות אירופאים באן בי איי שמצליחים ומשדרגים את הנבחרות הלאומיות שלהם שאפילו משחקות צמוד ואף מנצחות מידי פעם נבחרות אמריקאיות,מה שהיה בלתי אפשרי בתקופה של ג'ורדן ובירד.מה שכן,לכולנו היה לט דאון רציני אחרי פרישת ג'ורדן ולקח לי שנים עד שחזרתי ליהנות שוב מהאן בי איי,איך איתן גרין אמר-המשחק גדול יותר מכל שחקן.יש היום דור נחמד של שחקנים שסוחב את הליגה ומגיע לו קרדיט,דורפן-כנראה שאתה לא אוהב כדורסל כמו ענפים אחרים אם אתה לא מוצא יופי בליגה הזו.

3)נוסטלגיה-כשהיינו צעירים אז ג'ורדן,בירד ומג'יק נראו לנו גאונים.לצעירים של היום יש דיעה שקובי,כרמלו,לברון,גארנט ודאנקן הם הגאונים של היום. אנחנו המבוגרים אומרים "אין מה להשוות,קובי לא מתקרב לג'ורדן" או "לא היה רכז כמו מג'יק" כי כשגדלנו וראינו אותם נותנים קריירות ענקיות זה תפס אותנו לכל החיים וזה נחרט.הדור הקודם היה אומר לנו-"ד'ר ג'יי היה הגדול מכולם" וזה שלפניו טען שביל ראסל הוא הכי טוב.ואז אנחנו רואים שידור חוזר אחרי 20 שנה ואומרים-"וואלה איזה קצב איטי".כל ההשוואות לא רלבנטיות ובעיקר לא אובייקטיביות כי הגיל מתעתע בזכרון,כל מה שניתן לעשות זה להשוות סטטיסטיקות,תארים קבוצתיים ואישיים ולהתפלסף.

4)המצב בטניס די דומה.כמו דורפן בכדורסל,גם אני חושב שהטניס של הדור הנוכחי יותר משעמם ופחות מתוחכם מאשר בתקופה שלי ובתקופות שקדמו לזמני(שנות ה-70-80-90).כשגדלתי המשחק היה הרבה יותר טקטי,מגוון ושוחק על 3-4 משטחים שונים.היום הוא משוחק על שני משטחים בעיקר ובגלל הגלדיאטוריזציה של השחקנים וההתפתחות הטכנולוגית של המחבטים רוב השחקנים משחקים בסגנון דומה(סרב חזק,משחק של טופספינים מהקו האחורי עם גב יד בשתי ידיים),אין כמעט עליות לרשת ואין בכלל משחק של הגש ורוץ לרשת.הסגנון האחיד הוא אמנם יעיל ואפילו נחשב לאטרקטיבי בעיני הדור הנוכחי שלא זכה לראות שחקנים כמו מקנרו,קונורס או נאסטסה.כפי שדור חובבי הכדורסל הנוכחי מתלהב מהטבעות ואליי הופים כי אין היום שחקנים לבנים איטיים שלוקחים אליפויות בעזרת המוח והאינטיליגנציה. 

יוני 29 ביוני 2009

כל זה ואף מילה על המשחק של דודי סלע היום? מישהו מאמין שיש לו סיכוי ליותר ממערכה?

איש 29 ביוני 2009

יוני- אני מאמין שיש לו יותר אבל לא אומר את בקול רם. בתנאי כמובן שג'וקוביץ' לא יבקש טיפול רפואי אחרי שסלע ישבור.

גיל 29 ביוני 2009

רונן, אני חושב שקצת קשה להגן על הדיעה שהמשחק טוב ואין לגעת בו אחרי משחק כמו צ'לסי-ברצלונה. אני חושב שהפער בין הטכנולוגיה למשחק גדל בהתמדה. שוב, אין סיבה לקחת אותו לקיצוניות. האם החזרת הכדור לשוער לא הייתה דבר מוצלח? האם היא גרמה לשינויים חוקתיים אחרים? בתור משחק כל כך שמרני אני ממש לא דואג שהכנסת טכנולוגיות תוביל למדרון חלקלק, ויפה שעה אחת קודם.

אסף 29 ביוני 2009

גלעד – מסכים עם כל מילה.

ואני אוסיף לגבי הכדורסל היגוסלבי – אני זוכר שכשספליט על גילגוליה השונים שלטה באירופה ועשתה צחוק ממכבי כולנו התמוגגנו והיינו בטוחים שזו קבוצת כדורסל מהשמים. האמת היא שכשהשחקנים ההם הגיעו לNBA הם הפכו במקרה הטוב לשחקני חמישיה לגיטימיים למספר שנים. אף אחד לא היה סופרסטאר עולמי, ואאל"ט אפילו לא אולסטאר.

דווקא היום יש כמה אירופאים ( ובכלל לא אמריקאים ) שהופכים לסופרסטארים בNBA, ואני מנחש שזה דווקא בגלל שהם מגיעים בגיל מוקדם לאמריקה.

גיל 29 ביוני 2009

השאלה לגבי הנבא היא אם קבוצה היום הייתה מנצחת קבוצה מאז, אלא האם שחקנים של אז שהיו משחקים היום היו מתפתחים לטובים יותר מהים ולדעתי כן. אי אפשר להשוות משחק בין תקופות שונות שהחוקים היו שונים והדגשים אחרים. אבל אם בירד או מג'יק היו מגיעים לליגה היום אין שום ספק שהם היו הופכים לשחקנים המובילים בה.

גיל 29 ביוני 2009

לגבי ספליט, אי אפשר לומר שהם לא הצליחו בנבא בגלל שהשחקנים בנבא היו טובים יותר מאותה סיבה של ההודעה הקודמת. הם גדלו על חוקים שונים, דגשים שונים באתלטיות וכו'. בחוקים של פיבא, במשחק של יוגוסלביה הגדולה מול הדרים טים, לדעתי הם היו נותנים פייט אדיר ואולי אפילו מנצחים.

אסף 29 ביוני 2009

גיל – הגזמת. קוקוץ', השחקן המוביל של ספליט הגיע לשיקאגו בשיאו. שחקן שישי.
יש גבול לכמה אפשר להיתלות בהבדלים של חוקים וסגנון. היכולת האתלטית, הטכנית, וגם אינטיליגנציית הכדורסל (כן, כן) של האמריקאים היתה גדולה יותר מזו של היגוסלבים. אז כמו היום.

אגב, המגרש בו ספליט הרוויחה את תהילתה, מגרש הכדורסל האירופי, נשלט באותן שנים ע"י אמריקאים שלא היו טובים או חרוצים מספיק כדי לשחק בNBA. אותם ספליט ניצחה, זה כן.

רונן דורפן 29 ביוני 2009

גיל – השינוי המוצע של הוספת שופטים טוב בהרבה לבעיה הזו משום שמירה על אופיו של המשחק.
גיל, אסף – שחקנים כמו סאבוניס או ג'ינובילי שהגיעו לאן.בי.איי מאוחר יותר בקריירה הצליחו יותר – כי מישהו עבד על המשחק שלהם עד שלמות.

זיזו – אין גם שחקנים גבוהים עם היסודות של רובינסון או יואינג או מקהייל והרבה אחרים. לגבי הקשר לסגירת מועדונים ביוגוסביה: בזמן שישנת הייתה גלובליזציה. הכסף של מערב אירופה הרס גם את הכדורגל המקומי בהרבה מארצות מזרח אירופה ומאיים לעשות זאת בברזיל. כי עדיף ברבטוב אחד מולטי בליונר מליגה מתפקדת בבולגריה. וזה מה שעשו בNBA לכדורסל ביוגוסלביה.

גלעד – לגבי אבולוציה אתה צודק, מלבד ג'ורדן. סיכוי טוב מאד שבאחד-על-אחד לברון טוב ממג'יק ובוודאי שבראינט טוב מדוקטור ג'יי. גדולה היא רק יחסית לתקופה. מלבד ג'ורדן. יעברו הרבה שנים עד שיהיה שחקן ברמה הזו – וכפי שכתבתי לזיזו – הוא הוכיח זאת בשנים בהן לא היה לו יתרון פיסי.

ליאונידס 29 ביוני 2009

רונן -"בוודאי שבריאנט טוב יותר מד"ר ג'יי"-אני מסופק.
אולי אם הוא ישפר מהותית את יכולתו ההגנתית .הד"ר היה אולי החוסם והריבאונדר הטוב ביותר אי פעם בעמדה ובגובה שלו.

רונן דורפן 29 ביוני 2009

לאונידס – בראיינט שחקן הגנתי מצויין. פחות בחסימות ויותר בשמירה ממש. השוואה ביניהם בהחלט תתכן ברמה היחסית – אבל אם תיקח את בראיינט במכונת זמן לשנות השבעים הוא יעשה טרור בליגה. בלתי ניתן לשמירה. זה כשלעצמו לא אומר כלום – גם פושקש ואפילו בקנבאואר לא היו עומדים בקצת המשחק המודרני.

תומר חרוב 29 ביוני 2009

גיל- יש הבדל בין הכנסת הטכנולוגיה לבין החזרת הכדור לשוער. החוק על החזרת כדור נועד לשמור על הרצף של המשחק, הילוכים חוזרים עלולים לפגוע בו. הבעיה של החזרת כדור לשוער פגעה בפופולריות של המשחק, השיפוט יכול לעצבן אולי אבל כמו שאמרו פה כבר בהחלט אפשר לחיות עם זה, אני לא חושב שמישהו חוץ מאמא של דרוגבה כיבה את הטלוויזיה אחרי צ'לסי-בארסה ואמר לעצמו אני לא רואה את הזבל הזה יותר. וההבדל העיקרי מבחינתי הוא שאת החזרת הכדור, כמו הוספת שופטי קו, אפשר לבצע בקלות בכל הרמות ובכל המקומות,בשימוש בטכנולוגיה זה לא אפשרי.
כשמדברים על האופי השמרני של המשחק צריך גם להתייחס לאופי הפשטני והגלובלי שלו, מפה נובעת הפופלריות שלו ולכן אי אפשר להשוות אף משחק לכדורגל. יש אנשים שאוהבים למשל רק אן בי איי וכדורסל אירופי לא מעניין אותם,או רק מכללות. בכדורגל אני לא נתקל בדברים האלה,מי שאוהב כדורגל ימצא עניין במשחק מהפרמיירליג, בפאוליסטה או בדרבי של קהיר ואחת הסיבות לכך זה שבלי המסביב זה אותו משחק בדיוק,מה שאי אפשר להגיד על כדורסל. זה חייב להישאר דומה ככל האפשר למשחק בשכונה כי זה משחק שכונתי.

זיזו 29 ביוני 2009

ליאונידיס
ד"ר ג'יי: פעם אחת בחמישיית ההגנה של הABA (בNBA הוא מעולם לא נבחר).
קובי (שעוד רחוק מסיום הקריירה): 7 פעמים חמישיית ההגנה (השנה קיבל הכי הרבה קולות, יותר מהווארד), פעמיים חמישייה שנייה.
קובי נחשב לשומר הפרימטר הטוב בליגה ומשום מה זה נעלם בדיון הציבורי.
ודאי שהד"ר חסם יותר ולקח יותר ריבאונד. הוא שיחק בליגה פחות גבוהה ואתלטית ובתפקיד יותר קרוב לסל.
קובי גם חוסם כבר שנתיים רק ביד שמאל החלשה שלו בגלל פציעה ביד ימין.
גם התקפית ההשוואה מופרחת.
למה קובי היה צריך שניים להתמודד עם התיאוריה המטופשת שהוא לא יכול לקחת אליפות ללא שאק והד"ר מקבל פריי-פאס בעניין מוזס? כי הד"ר הוא דמות אהובה עם קלאס? כי אנחנו סלחנים כלפי שחקני עבר?

אני לא חושב שיש איש כדורסל אמיתי שישים אותם על אותה מדרגה.

איתן גרין 29 ביוני 2009

זיזו וליאונידס –
התרומה של הד"ר לליגה היתה, כפי שכתב כבר רונן, עצומה. הוא הביא את מגרש המשחקים ועשה מהפכה בנ.ב.א. אבל הוא היה שחקן הרבה פחות שלם מקובי (וממייקל). בעיקר בהתקפה משום שהקליעה שלו מבחוץ היתה מאוד לא יציבה. אבל גם בהגנה.
מענין יותר להשוות, כשחקן התקפה את קובי ואולי גם את מייקל לאוסר רוברטסון דוקא. הוא היה מראשוני הגארדים הגבוהים (אמנם שחק מספר 1 ומייקל וקובי מוגדרים 2 אבל ההגדרות הללו מזמן לא תופסות. מי ריכז את שיקגו: סטיב קאר? ומי את הלייקרס? פישר?) עם גוף גדול ויכולת קליעה פנומנלית. קשה היה מאוד לחסום אותו, גם לשחקנים גבוהים ממנו, כי הוא השתמש הרבה בגוף הגדול שלו כדי להגיע לעמדה טובה והיה משחרר כדור במהירות ובדיקנות. אפילו קאזי ראסל, מגדולי שחקני ההגנה בנ.ב.א לא הצליח לעצור אותו. כאמור הוא היה אחר ולא דומה למייקל ולקובי המזכירים מאוד זה את זה (עדיין עם יתרון למייקל, לדעתי).

זיזו 29 ביוני 2009

איתן
אני לא מכיר את אוסקר. אני מאמין שאף אחד מאיתנו לא ראה אותו משחק כמעט.
כשפיל ג'קסון השוואה בין מייקל לקובי הוא אמר שקובי יותר טוב מבחוץ ויש לו better overall basketball skills אבל כף היד של ג'ורדן והגוף הגדול שלו הפכו אותו לשחקן פנים הטוב אי פעם. אז הוא באמת הזכיר את אוסקר, הוא אמר שמייקל עבר אותו באספקט הזה.

הבנתי שהוא היה משחק בפוסט באופן דומה לזה שמייקל שיחק בשנותיו המאוחרות וקובי מפתח כיום.
הוא נראה לי משהו בין מייקל לבארקלי.

איתן גרין 29 ביוני 2009

זיזו-
אכן צדקת מאוד בדרברים שכתבת כאן למעלה.

מארינס 14 בפברואר 2012

לא להאמין המארינס משתלטים גם על עולם הטניס

Comments closed