כדורגל, פמיניזם, שוביניזם, סטיגמות, כדורגלניות, תעשיית הסקס וכל זה

מי מצליח בכדורגל נשים? מי מצליח בספורט נשים בכלל? מה התפקיד של כדורגל במשחק הזה

In כללי

בהרבה דיונים שהיו לנו בעבר – בעיקר טניס נשים אבל פה ושם גם בענייני אולימפיאדות ואתלטיקה – ציינתי את היתרון האתלטי העצום של מזרח אירופה בספורט נשים. יתרון שנובע משני מקומות: הפיזי והתרבותי. הפיזי הוא בעיקר הגובה. התרבותי היא העובדה שכמעט כל ילדה קטנה עוסקת בבלט או התעמלות אמנותית כחלק מהחינוך שלה. הרבה בחורות גבוהות עם קוארדינציה זה יופי למאמנים. הן גורמות להם לעבוד קשה יותר!

ועכשיו אני עובר על ההיסטוריה של מונדיאל הנשים ולא רואה זכר למזרח אירופה. לרוסיה היו שתי הופעות בלתי מרשימות בעבר ומלבדה שום נבחרת מזרח אירופית אפילו לא השתתפה במשחקים. לעומת זאת שבדיה, נורבגיה וגרמניה השתתפו בכל ששת גביעי העולם. דנמרק נעדרה פעם אחת. למזרח אירופה יש כמובן מסורת וגם הווה די מרשימים בכדורגל גברים – ומוזר לראות אותה לחלוטין מחוץ למשחק בעניין כזה. במיוחד אם יש להם כל כך הרבה ספורטאיות טובות.

ועכשיו אכנס אל תוך שדה המוקשים של ההכללות.

כדורגל הוא ספורט נשים "פמיניסטי". משהו שפעם היה נחלת גברים בלבד. ספורט שעויין נשים בהכללות מכוערות כמו הבדיחות על חוק האופסייד או חוסר יכולתן להיות שופטות. ספורט בו עדיין תתפרסמי הרבה יותר אם תשכבי עם כדורגלן מפורסם מאשר אם תבקיעי שלושער עבור מדינתך. התדמית של אישה שעוסקת בספורט כזה היא כאל מישהי שעושה משהו לא נשי. פרימטיביות מזעזעת דוט קום.

ואנחנו יכולים לראות מי המדינות ששברו את הסטיגמות והחסמים הללו. בדיוק המדינות ששברו את הסטיגמות הללו בחברה, בכלכלה, בפוליטיקה. שזה סקנדיביה וגרמניה ולאט לאט גם צרפת ובריטניה. וגם ישראל תהיה שם – בעוד 16,234 שנים בערך.

מזרח אירופה, בהכללה, היא מקום מאד שובניסטי. בפוליטיקה ובכלכלה מקומן של נשים כמעט נפקד. אני זוכר שכשהייתי עורך מגזין ספורט בהארץ שלחתי את יואב גורן לעשות כתבה על התעמלות אמנותית. והיו שם הורים רוסים קשי יום שהוציאו כסף רב על שיעורים לילדות. לא בגלל חלום אולימפי. אחד מהם אמר לגורן "כדי שהילדה תהיה גברת מוצלחת".

אז אנחנו רואים תרבות שלמה של ספורט נשים שבאה ממקום אחר. לא מגדר ולא שוויון ולא בלבולי מוח של פמיניסטיות מטורפות באוניברסיטות. פשוט כדי שלילדה יהיה גוף יפה והליכה נכונה. והמנוע לעיסוק נשים בספורט, במקום בו ספורט נשים הוא הכי מושררש ומוטמע, רחוק מאד מאד מפמיניזם. הן טובות בכל מה שהוא ספורט נשים מסורתי – ראשית כל החלקה על הקרח, התעמלות והתעמלות אמנותית. לצידם הטניס והאתלטיקה והכדורעף (וקצת הכדוריד והכדורסל) שצברו לעצמם מעמד "נייטרלי" – כלומר זה "בסדר" לנשים להשתתף.

והנה החדשות הרעות: זה עובד! האובייקטיבציה של האישה במזרח אירופה היא תעשיה בינלאומית שכוללת בצד החיובי והקטן מאד את הספורט. בצד הפחות רע את רוב עולם הדוגמנות. ובצד המזעזע והמחפיר את רוב תעשיית הסחר בנשים. היתרון שנותן הבלט לבחורה המזרח אירופאית במגרש הטניס קיים גם במועדון החשפנות. בית חרושת לגוף האישה. הנה כתבה מפרגנת מלאת פרסומות וכתובות והמלצות שמפרסם אתר עיתון "הארץ" לעידוד תיירות סקס לבירה מזרח אירופאית חשובה (זה לטובת הקוראים שמתחלחלים מהעיתון שבחרתי לעבוד בו).

המתח בין ספורט נשים "פמיניסטי" וספורט נשים "מסורתי" קיים ברמת השטח. באליפות אירופה בשחייה האחרונה שמעתי ממאמנים ומאמנות שהגורם העיקרי לבנות בישראל להפסיד להתאמן הוא יחס החברה והאמהות עצמן. ושחייה היא עוד ענף עם היסטוריה נשית סבירה. אני מכיר בחורה הונגריה בשבדיה שהיא מורה לבלט. היא מלמדת שם לצידו של כוריאוגרף באמת מהולל שגדל בברית המועצות. חוג הבלט שלהם קשור חלקית גם לארגון הספורט המקומי – המתעמלות והמחליקות על הקרח של קבוצות הספורט באות אליהם לשיעורים. מתאמנות אצלם גם בנות שחושבות על קריירה בדוגמנות.

אבל חוג הבלט מאבד כל הזמן ילדות לטובת חוגי הכדורגל הגדלים והולכים. בכדורגל יותר כיף וחברתי. בבלט עובדים קשה. הבנות הגדולות יותר בגופן מרגישות לא טוב בחוג הבלט. מה שמעניין הוא מי נשאר נאמן לחוג הבלט: הבנות הטובות יותר כמובן אבל גם בנות המהגרים מהמזרח הרחוק וממזרח אירופה. להן ברור "שבלט זה מתאים לבנות".

שבדיה תשחק מחר בחצי גמר גביע העולם לנשים. ישחקו גם צרפת עם מערכת הספורט הציבורית שנותנת הזדמנות שווה לנשים. ארצות הברית עם TITLE IX שקידם דרמטית את ספורט הנשים במכללות. וגם יפן – אינני יודע את הסיבות לחוזקו של כדורגל הנשים שם.

אני עוצר כאן. המסקנה היחידה שלי היא שספורט הוא בכלל לא שופט טוב לגבי מה שמקדם וליברלי. לפעמים השמרני הוא גורם לא פחות חזק להצלחה בספורט. אבל הכדורגל – והמונדיאל הנוכחי הם בהחלט בצד הנכון של הדברים. זה לא אירוע ספורט הנשים הגדול והמתוקשר בעולם. אבל באמת יש תחושה של אירוע ספורט נטו.

144 Comments

מיכל 12 ביולי 2011

פמיניסטיות משוגעות באוניברסיטאות? קוראים לי מיכל דורפן:)

אגב, בלט נותן את אותה התרומה שספורט נותן. היכולת להבין את הגוף שלך לעומק. דבר שהוא קשה לנשים כיוון שהן מובנות להתהלך בצמצום.

מעניין אותי מאוד מאיפה באה המוטיבציה העילאית הזאת שלך לצמצם נשים וגברים לסטריאוטיפים בזירת הספורט. כלומר בטוח שבזירות ציבוריות אחרות אתה הרבה יותר פתוח ומוכן לקבל "זליגה" מגדרית לכאן או לכאן, ואיכשהו בספורט זה מרעיד לכם את ה….:)

יאללה הלכתי לכתוב סמינר על למה נשים שעושות ספורט או ריקוד הן בעלות חווית חיים אותנטית יותר:)

דורפן 12 ביולי 2011

מיכל – אני מוכן לקבל ממש הכל. אני רק ממפה פה תופעה מעניינת – איך ספורט נשים מסויים מצליח בגלל רקע פמיניסטי ואחר בגלל רקע כמעט אנטי פמיניסטי.

ואגב – אנחנו בדור בו כל מי שעושה משהו הוא בעל חוויה אוטנטית יותר ממי שגולש באינטרנט כל היום…

גמל (סתם גמל) 12 ביולי 2011

המשפט האחרון העלה לי חיוך גדול של סיפוק על הפנים (אני גולש לא מעט)

דורפן 12 ביולי 2011

אני לפעמים הולך לסופרמרקט… החיים האמיתיים ידידי.

יונתן מתניני הלילה של רמה"ג 13 ביולי 2011

אל תלך לסופר..
תשווה מחירים ותזמין און ליין, בלי לצאת מהמחשב.
http://hasuper.co.il

מיכל 13 ביולי 2011

המיפוי בהחלט מאוד מעניין ומבריק!

בנימה אופטימית זו, אלך להתאמן ולהתחבר לאותנטיות שבי:)

פילוסוף רדום 12 ביולי 2011

אני מניח שהלינק הגיע מהמועדפים שלך?

דורפן 12 ביולי 2011

סוקרטס הישנוני – הלינק לא הגיע מהמועדפים שלי. אני פשוט חושב שראוי לראות איזו מין תעשיה לשוקן לא אכפת לקדם. אני מעדיף את שולחנות הבלק ג'ק של בעל הבית שלי.

אריאל 12 ביולי 2011

האמת זה נשמע לי כמו צידוק עצמי. סך הכל אתה עובד בשביל עיתון שהאג'נדה שלו היא פוליטית גמורה וכל טור שאתה כותב מהווה קרדום לחפור בו לטובת השלטון, שעד כמה שאני מבין אתה לא ממש תומך בהרבה מהפעולות שלו.
אם זה נשמע כאילו אני שופט, אז אני לא. אני רק אומר שאפשר למצוא צידוקים מתחת לאדמה אם רוצים. זה שעיתון אחר עושה דברים פסולים לא הופך את הצד שלך ליותר טוב. סך הכל, כמו כולנו, אתה צריך עבודה כדי להרוויח כסף ובחרת להסכים לעבוד בשביל הלאודרים. זכותך המלאה. זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות מרוצים מהעיתון הזה (בלי קשר למה שהארץ או ידיעות או ווטאבר עושים).

דורפן 12 ביולי 2011

ראשית זה לא לאודר אלא אדלסון.

אריאל –
אין לי שום צורך בצידוק עצמי אני עובד בעיתון שהציע לי עבודה ובגלל מגוחך כל הדיון הזה. בארצות הברית עיתונים מודיעים באיזה מועמד לנשיאות הם ממליצים לבחור. הדיילי טלגרף ימני עם כותבים שמאליים וגארדיאן שמאלי עם עיתונאים ימנים. ורק בישראל הפנטית חושבים שזה איזה אסון אם ישראל הראל כותב בהארץ או יוסי ביילין בישראל היום. פתטי וילדותי.

מה שחורה בעניין שוקן – הוא הערכים שהוא באופן אישי ופרטי מתיימר לייצג. זכויות נשים, זכויות עובדים. בשביל למכור מודעה של שרמוטה או למנוע התאגדות עובדים אצלו בעיתון שום ערך לא קיים.

זה קצת דומה למצב בו עיתון הצופה בכדי להתפרנס היה ממלא את העמודים בפרסומות לבשר חזיר.

אריאל 12 ביולי 2011

התוספת לגבי הארץ נשמעה כמו הצטדקות, אם תרצה או לא. בתכ'לס, היא לא היתה קשורה לפוסט עצמו. לא שאני לא מבין את הצורך בכך – זה לא כיף שכולם תוקפים את מקום העבודה שלך.
דרך אגב, אני חושב שההשוואה למה שקורה בחו"ל היא מוטעת. בחו"ל מדובר בעיתונים עם אג'נדה אבל הם מתחרים על אותה קרקע עם שאר העיתונים. במקרה של "ישראל היום" העיתון מחולק חינם ובעצם יש לו יתרון על שאר העיתונים. כלומר, יש פה עיתון "מטעם" שהמטרה שלו היא לא להרוויח כסף כמו שאר העיתונים שהזכרת, אלא לקדם אג'נדה, אפילו אם זה יוביל להפסדים.
מה שעוד יותר גרוע זה שבחו"ל כל מי שקורא את הוול סטריט ג'ורנל, למשל, יודע על הנטיה הימנית שלו. בארץ יש הרבה מאוד אנשים שקוראים את ישראל היום ולא יודעים מי מממן אותו ומאיזה טעמים הוא מחולק חינם. הם מקבלים את מה שכתוב בו כמו שהם מסתכלים על כל עיתון, כאילו מדובר באמת כתובה.
מה שחמור לא פחות זה שהמצב הזה גרם לדרדור מתמשך במצב העיתונות בארץ – עכשיו כשאתה קורא את ידיעות אתה חייב גם אותו לקרוא סלקטיבית כי ברור שהוא תוקף את ביבי או ברק בעיקר בגלל שהם נתמכים על ידי העיתון המתחרה. וכל זה אני ואתה יודעים אבל לא הקורא הממוצע. כשאני קורא "הצופה" או "יתד נאמן" אני יודע בדיוק איזו אג'נדה הוא משרת. זה לא נכון לגבי ישראל היום, וזה בעייתי.

דורפן 12 ביולי 2011

אריאל – מצטער אבל כתבת פה טקסט של מדע בדיוני….

ידיעות אחרונות היה עיתון ללא אינטרסים פוליטיים והפך כזה בגלל ישראל היום?

עבדתי בעיתון הזה. מועמדים לראשי מממשלה היו נכנסים עם כל אנשי הבטחון שלהם למשרדו של נוני מוזס. ותתפלא… לא דווחו על כך לציבור אחר כך. הציבור בישראל יודע ברובו לאן נוטה כל עיתון. זה לא מידע שנתון לכמה חכמים במיוחד. יותר נכון: הציבור בישראל יודע לאן נוטה ישראל היום והארץ. הוא לא יודע לאן נוטה ידיעות אחרונות – הדילים של אלו סודיים.

לגבי עיתונות חינם אנחנו בדיון נפרד. אבל מכיוון שאנחנו באינטרנט תסכים איתי שכמעט כל המידע היום בעולם הוא בחינם. עיתונים וותיקים באנגליה עברו מתשלום לחינם – המנצ'סטר איבנינג ניוז למשל – כי זה יותר נכון להם כלכלית.

הנקודה היא כזו. לתרבות המונופולים בישראל כל זה לא הגיע. אז ידיעות אחרונות ממשיך להיות מתומחר יותר יקר מהניו יורק טיימס מבלי שמשכורות העיתונאים יגיעו לרמה של העיתון הניו יורקי. מצטער – אבל נושא החינם הוא פשוט מצב בו מונופולים שבעים ישנו בעמידה.

וציינתי את עיתון הארץ בתוך טקסט שמאד קשור למה שציינתי. שעיתון בישראל בחוצפתו מפרסם מקומות שהם פשוט בתי זונות בגלל שחברת תעופה מלאה את העמודים בפרסומות. במחילה מכבודם – שיעשו פרוייקט לקידום בתי הזונות של תל אביב.

שיסבירו שם "שזה חלק מהתרבות המתירנית של תל אביב" שבנות ללא אמצעים באות לעיר הגדולה לעבוד כזונות. אני מבקש ממך לקרוא את "הכתבה" הזו ולראות עד כמה היא בלתי ביקורתית למוסדות הללו.

וכל שאמרתי בהערה האישית העוקצנית לאיזה טוקבקיסט- יש דברים יותר גרועים מלעבוד בעיתון שתומך במועמד לראשות ממשלה שלא אצביע עבורו.

ודבר אחרון – שצריך להיות הכי חשוב לעיתונאים כמוני וכמוך – מצב העיתונות. ישראל היום נכנס לשוק והביא מקומות עבודה. אמרו שהוא יגרום לעיתונים – בעיקר למעריב להתמוטט. במציאות מה שקרה שמעריב עבר לידיים יותר חזקות כלכלית – וזה טוב. פתאום נהיה קצת יותר אטרקטיבי להשקיע בעיתון מאשר בעולם המונופול של נוני מוזס.

אריאל 12 ביולי 2011

רונן, מעולם לא התיימרתי להיות עיתונאי. כלומר, אולי בשביל ישראל היום אני נחשב לכזה – כי אני כותב בחינם :-)
דרך אגב, באופן כללי עידן העיתונים הולך למות די בקרוב. כמו שאמרת, מידע יש בכל מקום היום. יש עדיין אנשים שקונים עיתון אבל הם ייתמעטו ויילכו. המודל החדש של העיתונאות בדרך, מי שיבין אותו קודם הוא זה שירוויח.

דניאל 12 ביולי 2011

אריאל, לגבי עניין החינמיות של ישראל היום – ברוב מדינות העולם יש חינמונים שמחולקים במרכזי הערים, נקודות מכירה, וכו'. לחלקם אגב יש השפעה לא מעטה על דעת הקהל.
גם ידיעות, למקרה שלא היית פה בשנים האחרונות מחולק חינם באוניברסיטאות, חלק מתחנות הרכבת, ובשאר מקומות. בעבר הוא עשה את זה תחת המותג "24 שעות" (או דקות, לא זוכר), והיום פשוט מחלקים את הכותרות והספורט.

העובדה ש"חינמון" שמבוזה בכל כלי תקושרת אחר (שכאמור, חוטא באותה צורת חשיפה) עדיין מגיע למקום השני בארץ מבחינת כמות קוראים, רק מלמדת על כלי התקשורת האחרים והמרחק שלהם מהציבור בארץ.

matipool 13 ביולי 2011

דניאל – ככל הידוע לי , "ישראל היום" הגיע למקום הראשון מבחינת תפוצת קוראים .
אריאל – אני כן חושב שהקורא הממוצע יודע במי תומך "ישראל היום" ומה האג'נדה שלו ( יש המכנים אותו "ביביתון" ) . אני ממש לא מחבב את אותו ביבי ולעולם לא אצביע עבורו אבל זה ממש לא מפריע לי לקרוא בהנאה רבה את דורפן , לוינטל , קוטנר , אלפרט וכו' .

אריק 13 ביולי 2011

רונן אני לא מבין למה צריך להצטדק. אם אתה צריך להצטדק צריכים להצטדק כולם, בעיקר מי שעובד בשביל נוני מוזס, אבל גם מי שעובד בקשת, הארץ, בשביל נמרודי/דנקנר. מה ההבדל? אני מעדיף את ישראל היום שהאג'נדה שלו ברורה (אף כי רחוקה ממני) על חיסולי חשבונות אישיים ב-7 ימים.

אלון 12 ביולי 2011

אווה קורבה.
חברת התעופה ההונגרית מפרסמת את עצמה בעיתון של שוקן בעזרת סיפורים על זנות. פעם היו שולחים את הכתבים למשחקי כדורגל והיום לבתי זונות.
בוז'י הרצוג ובר רפאלי יחד עם תמונות של כוסיות מת"א נראה תמים מאד ליד הקמפיין הזה.

דורפן 12 ביולי 2011

"אור בר שלום" שחתום על הכתבה זה שם אמיתי? או כתבי בתי הזונות נהנים מחסיון?

וליד 12 ביולי 2011

יכול להיות שהבנות במזרח אירופה נמשכות יותר לטניס בגלל שיש בו יותר כסף ותהילה מאשר כדורגל נשים ?

דורפן 12 ביולי 2011

זה ברור. גם ספורטאים גברים הולכים להיות שחקני NBA ולא שחקני פינג פונג אם הם יכולים. בעידן הקומוניסטי כשהמוטיבציה הייתה לא כספית אלא פוליטית השליטה שלהן הייתה יותר בענפים האולימפיים.

גיל שלי 12 ביולי 2011

את הגישה ברוסיה כלפי נשים אפשר היה לחוות בצורה בלתי אמצעית עם הברכה שהעניק בזמנו פוטין לקצב דרך אולמרט, "כולנו מקנאים בו".

העניין של להכיר את הגוף, ודרך זה את האופי שלך באמצעות ספורט או ריקוד, זה עולם הולך ונעלם. אני הייתי מבלה את כל החופש הגדול במגרשים, הבנים שלי מוצמדים לפלייסטיישן ולמחשב, המגרשים בתל אביב ורמת גן ריקים

גמל (סתם גמל) 12 ביולי 2011

אני לא אוהב את הגישה הזאת "הילדים של היום כבר לא משחקים בחוץ"
ילדים הם רק ילדים, הם מושםעים מההורים שלהם.
כשאני הייתי קטן אבא שלי היה לוקח אותי לפחות פעמיים בשבוע לפארק ליד הבית ומשחק איתי כדורגל במשך שעות. כשגדלתי כבר הייתי מכור. כשהלכתי לפנימיה התרגלתי לשחק כדורגל או או ענפי ספורט אחרים בכל יום, בחופש הגדול אני ואבא שלי היינו מסתובבים בבאר שבע בחיפוש אחר מגרש שמשחקים בו כדורגל כדי להרגיע את הקריז שלי.
היום אני מתאמן בכל יום, MMA 3 פעמים בשבוע, חד"כ 3 פעמים בשבוע, ריצות, וכדורגל פעם בשבוע עם החברים מהפנימיה.

כמה פעמים בשבוע אתה לוקח את הילדים שלך ומשחק איתם כדורגל?

גמל (סתם גמל) 12 ביולי 2011

ושלא תבין אותי לא נכון, הפלייסטיישן והמחשב שלי עובדים שעות נוספות. אבל אין סיכוי שאני אשאר בבית לראות משחק בטלויזיה או לשחק בסוני אם יש אופציה אפילו קלושה למשחק כדורגל אמיתי

דניאל 12 ביולי 2011

גיל, תתנחם בזה שעם הקינקט ודומיו, הילדים שלך לפחות יזיזו את הגוף קצת ויקומו מהספה.

עומרי 12 ביולי 2011

ובכן, הצצתי קצת במונדיאל. כדורגל נשים זה ספורט מביך, כמעט קשה לצפייה. כך גם הWNBA הנלעגת. לא חושב שיש להם תקומה.
בתכלס- מי צריך את זה?

לגבי מיקומה של ישראל בין מדינות העולם בקידום נשים- נדמה לי שלמדינה הרביעית אי פעם בה כיהנה אישה כראש ממשלה, מדינה בה נשים מצביעות מרגע הקמתה (במדינות מערביות רבות הן קיבלו את הזכות עשורים לאחר מכן), מדינה בה יש שיעור מכובד של מנכליו"ת והאדם שרבים טוענים שהוא החזק במדינה היא אישה (בייניש), למדינה כזו אין במה להתבייש. וברור שיש עוד המון לאן להתקדם.

דורפן 12 ביולי 2011

עמרי – נושא ראש הממשלה האישה הוא עניין שקרה בשנות הששים. אבל זה כשלעצמו מדד בעייתי. בהודו ופקיסטן מוכרים נשים והורגים אותן בטקסים פרימיטיביים ולשתיהן היו ראשי ממשלות נשים. יש תחומי חיים בישראל בהן המצב טוב – השירות הציבורי בהחלט עשה התקדמות גדולה.

מנחם לס 12 ביולי 2011

ארה"ב ניפטרה מהסטיגמות הפמיניסטיות והסקסיות בספורט מזמן. בנבחרת הנשים של ארה"ב משחקות מחר שתי מלכות יופי, ומלבדי (שזוכר זאת עוד מלפני 4 שנים) לא קראתי בינתיים מילה על זה. אין גברים-נשים. יש ספורט. לפעמים גברים משחקים אותו ולפעמים נשים משחקות אותו. זה מתחיל בגיל 5 כשיש ילדות וילדים בכל המשחקים: כדורגל, הוקי קרח (כן, לילדות בנות 5 כמו בעירי נורת' פאלם ביץ'), פוטבול (כן, ישד במיני פוטבול ילדות בנות 5) ואז מפרידים בגיל 9 או 10 כי יש יותר מדי בנים ויותר מדי בנות שאין צורך לערב יותר. במכללות אין כל הבדל בין מחלקות הספורט לנשים וגברים – טייטל 9 גרם לזה. באיובה כדורסל בנות בכדורסל מביט 20,000 צופים לפיינל פור שלהן. ביוקון הנשים כבר שנים מביאות יותר צופיים מהבנים. זה מזמן הפך ל-NON ISSUE!
המשחק בראזיל-ארה"ב שבר שיאי ציפייה בטיווי. איש לא דיבר על כך שהופ סולו השוערת היא אמא יפהפיה שהיתה 'מיס של איזו שהיא מדינה'. הדבר היחיד שהזכירו היתה ההתפרצות שלה ב-2007 כשהיא לא עלתנה בהרכב, וניזרקה מהקבוצה.

דורפן 12 ביולי 2011

מנחם – אם אני לא טועה השוויון שאתה מתאר נכון בעיקר כי בארצות הברית רוב הספורט מתנהל בבתי ספר ומכללות. והם מחוייבים לחוקי שוויון. וההתקדמות בארבעת העשורים מאז title 9 היא דרמטית.

אבל במגזר הפרטי – הספורט המקצועני – ספורט נשים כמעט בלתי קיים.

אריאל 12 ביולי 2011

באיזה מקום ספורט מקצועני של נשים קיים בצורה שמקיים את עצמו – להוציא טניס? בארה"ב יש את ה-WNBA, שמצליח פחות או יותר כמו ליגות כדורסל הנשים באירופה ויש כדורגל נשים – בדיוק כמו באירופה – וזהו בערך.
כמו שאמרת – איפה שיש חוקי שיוויון אז ספורט הנשים יצליח. איפה שאין הוא ייכשל, בלית הגדרה אחרת, מחוסר עניין לציבור. איפה שיש עניין (שוב, טניס. וגם כדורעף) הוא יצליח.

מיכל 13 ביולי 2011

כותבת סמינר על טייטל 9 ומתה לעשות לו עלייה!!:)

אגב, אם יש לך חומרים לשלוח לי על טייטל 9 אני אשמח:)

גיל 13 ביולי 2011

מיכל יש אינספור מאמרים אקדמיים על טייטל 9. אם יש לך בעייה להשיג מאמרים במאגרי המידע בארץ את מוזמנת לכתוב לי ואני אנסה לבדוק אם הם זמינים כאן.

ברוך 12 ביולי 2011

אפרופו כדורגל ופמינזם, קראתי לא מזמן מחקר שמגלה שיש קשר ישיר בין מספר חברות הפרלמנט/שרות לבין הצלחת הנבחרת בכדורגל. במחקר נבדקו למעלה מחמישים מדינות והיו שתי מדינות יוצאות מהכלל באופן חריג. הראשונה היתה מאפריקה (ניגריה אם אני זוכר נכון) והשניה… ניחשתם נכון, ישראל.

דורפן 12 ביולי 2011

זה בדיוק מה שכתבתי. כדורגל נשים הוא ספורט פמיניסטי ואם מדינה היא עם נטייה פמיניסטית היא מצליחה בו.

מנחם לס 12 ביולי 2011

באיובה בתיכונים. עד לפני כמה שנים שיחקו 3 הגנה ו-3 התקפה והפיינל פור היה לעיני 20,000 צופים. כמה שחושבים שנשות ארה"ב הן בובות 'בארבי', האמת היא שהן TOUGH מכל הנשים של כל המדינות האחרות שאני מכיר.

גמל (סתם גמל) 12 ביולי 2011

אני דווקא ראיתי שלושה משחקים במונדיאל הנשים ומאוד נהניתי.
מי צריך את זה? נשים שאוהבות לשחק כדורגל.

תומר חרוב 12 ביולי 2011

ראיתי שני משחקים והיה סבבה, אם לא היו מבחנים הייתי רואה גם יותר. מצד שני, גם בשנה שעברה היו מבחנים ולא פספסתי משחק אחד מדרום אפריקה (מה שהשפיע באופן ישיר על הממוצע).

ברוך 12 ביולי 2011

גמר המונדיאל – ישיר ביום ראשון בערוץ הראשון.

תומר חרוב 12 ביולי 2011

מיכל, אני קורא את הפוסט הזה בצורה קצת שונה משלך. אני חושב שהטקסט הזה בא להגיד שכדורגל משקף את הדינמיקה החברתית/מגדרית/כלכלית/תרבותית בצורה מימטית יותר מכל ספורט אחר ואני חושב שזה גם עובד. אם מעצמות כדורגל גברים כמו איטליה, ארגנטינה וספרד לא שולחות ייצוג למונדיאל ולעומתן אפשר לראות שם את קנדה, ניו זילנד, גינאה המשוואית ונורבגיה אז כנראה שיש משהו בכך מעבר לשאלה האם הספורט הזה פופולרי במדינות הללו או לא. הרי ברור שישנן יותר אוהדות כדורגל בארגנטינה מאשר בניו זילנד.

צור שפי 12 ביולי 2011

רונן – ברכות. גם בפוסט הזה הצלחת לשים את האצבע מאוד במדוייק על הסוציולוגיה של הספורט באופן שעד עכשיו לא חשבתי עליו.

באשר למקום העבודה שלך, נדמה לי שאתה מסגיר רגישות יתר כלשהי. אני האחרון שאתחלחל ממנו כי בדרכי שלי אני עושה משהו דומה. אבל, הכתבה שהבאת עדיין לא מהווה איזה אינדיקטור לנחיתות של "הארץ" מול "ישראל היום". קודם כל אני לא בטוח שעצם הופעת כתבה כזו מצדיקה קביעה ש"שוקן מקדם תיירות זנות". שנית, אני גם כן לא בטוח שעיתונך חסין מהופעת כתבה כזו, הרי לא מדובר ב"יתד נאמן" ושלישית, בשיקלול של יתרונות וחסרונות נדמה לי ש"הארץ" בכ"ז עיתון קצת יותר טוב.

דורפן 12 ביולי 2011

הארץ עיתון מצויין ורב זכויות.

אני בכלל לא דן בנחיתות של עיתון. אני דן בעמוס שוקן עצמו – מתהדר באופן אישי בליברליות ושמאליות – נכנס בעובדים באלימות וחוסר רגישות ואין לו שום בעיה לקדם תעשיית מין.

צור שפי 12 ביולי 2011

אני מסכים אתך לגבי הקטע של יחסי עובד-מעביד. פחות לגבי הקטע של קידום תעשיית מין, הרי כתבות מגונות כאלה מופיעות חדשות לבקרים בעיתונים ושוקן הוא מו"ל, לא עורך.

דורפן 12 ביולי 2011

אתה חושב ככה? קראת את זה? אולי אני טועה – אבל זה סוג של כתבה שלפחות בעיניים שלי הייתה חציית קו אדום. אני לא ראיתי את זה חדשות לבקרים – אולי תפנה אותי לדברים דומים

צור שפי 12 ביולי 2011

אני מניח שאתה שואל אם אני חושב שכתבות כאלה הופיעו/יכולות להופיע במקום אחר כי הרי על זה ששוקן הוא מו"ל ולא עורך אין ויכוח ודי בטוח שלא היה לו מושג שדבר כזה הולך להתפרסם אצלו. התשובות שלי הן:
1. כן, קראתי את זה (וזה מגעיל).
2. כן, לדעתי אי אפשר לשלול את האפשרות שכתבות דומות הופיעו/יופיעו בעיתונים אחרים.
3. לא, אין לי דוגמה אחרת שאוכל להפנות אותך אליה.

רונן דורפן 12 ביולי 2011

אז צור – אני יודע שלעולם אל תאמר לעולם. אולי בעתיד עיתונים אחרים יחצו קו אדום כזה. אבל אני בטח לא חושב שזו כתבת חדשות לבקרים בעיתונים אחרים.

זו כתבה כל כך מפרגנת לשירותי זנות במדינה זרה – ממש המלצה לסוע לשם – שהיא חצייה דרמטית של קווים אדומים. . הניוז אוף דה וורלד, זכר צדיקים, והסאן לא היו מעזים לפרסם דבר כזה. שלא לדבר על עיתון רציני בסגנון הארץ. לגבי ישראל האמת שבענייני מין העיתונים כולם די פוריטנים – גם בישראל היום וגם בידיעות למשל חוקי העבודה הן לא להראות אפילו חזה חשוף של אישה. וגם אם שוקן לא מודע לפרסומה היא עדיין יושבת שם באינטרנט. כתבה מערכתית לעידוד נסיעה לעיר בגלל שהמצב הכלכלי בא יוצר שירותי מין זמינים. למען הסר ספק, בגלל שאני חי פה אני יודע, המקומות המוצעים הם לא הלידו בפאריז או מקומות בלאס וגאס עם הופעות קברט שכוללות עירום נשי. הם ממש מקומות לשירותי מין.

גיל 12 ביולי 2011

הסיבה היחידה שאנחנו מדברים על כדורגל נשים היא ארה"ב. כדורגל נשים היה ספורט שולי שבשולי עד שארה"ב זכתה בגביע העולם ב99 ובעקבותיו הוקמה הליגה לנשים (שהתפרקה והוקמה מחדש כליגה צפון מזרחית). בלי ארה"ב הדיון הזה בכלל לא היה קיים. במונדיאל הזה ESPN קיבלו החלטה מחושבת לתמוך בכל הכוח במשחקים, אולי בגלל שאין כמעט ספורט לשדר. המשחק נגד ברזיל הוא עליית מדרגה לעומת הניצחון נגד הסיניות והחזייה המפורסמת של ברנדי צ'סטיין (שהולידה אינספור דיונים פמיניסטיים בזמנו).

אגב, מיה האם תחלוק עליך בנוגע למשפט על הסקס עם כדורגלנים. היא אמנם לא שכבה עם כדורגלן, אבל שחקן בייסבול בארה"ב מקביל לזה והיא עדיין הייתה הרבה יותר מפורסמת על הביצועים שלה על המגרש מאשר במיטה עם גארסייפרה (כשהוא היה בשיאו, אם אפשר לקרוא לזה כך).

אריאל 12 ביולי 2011

אני לא בטוח, לגבי מיה האם. הנישואים עם נומאר (ואני לא מבין את הזלזול כשהוא היה בשיאו – בתחילת העשור הקודם היה מדובר במישהו שהיה ברור לכולם שהולך להול אוף פיים) בהחלט הוסיפו המון לחשיפה שלה.

גיל 12 ביולי 2011

יכול להיות, אבל היא הייתה די מפורסמת בזכות עצמה (ולמעשה אם לא הייתה מפורסמת לא הייתה פוגשת בו). אני לא מזלזל בנומאר, רק שבראי ההיסטוריה נראה לי שיזכרו בעיקר את העזיבה שלו באמצע העונה שהרד סוקס זכו באליפות.

אלון 12 ביולי 2011

לפחות בצפון קרוליינה מיה האם עדיין מאד מאד פופלארית.

גיל 12 ביולי 2011

אני בטוח, מהשחקניות הכי גדולות אי פעם.

אריאל 12 ביולי 2011

זה לא חוכמה, בצפון קרולינה גם כריסטיאן לייטנר מאוד פופולרי.. :-)

גיל 12 ביולי 2011

אל תזלזל, הוא חבר בהיכל התהילה..

אלון 12 ביולי 2011

לייטנר פופלארי בחלק קטן מאד מהמדינה. מיה האם זכתה 4 פעמים באליפות המכללות עם הקבוצה של המדינה.

גיל 12 ביולי 2011

אגב, אם כדורגל הוא מבחן לקמוס לפמיניזם איך מוסברת ההצלחה של סין?

אני אגב חושב שטייטל 9 עשה יותר נזק מתועלת, בטווח הארוך, לספורט המקצועני הנשי. יש יותר מדי ענפי ספורט זניחים. זה אמנם מגביר את ההשתתפות בספורט עממי במכללות (שהמקצוענות שלו ברובה לא קרובה לזו של הגברים) אבל הורס את המקצוענות שאמורה לבוא אחרי זה.

דורפן 12 ביולי 2011

גיל – טייטל 9 הביא תועלת עצומה. הדבר המרכזי לכל ספורט הוא שיעסקו בו. לNCAA אין שום תפקיד לקדם ספורט מקצועני בארצות הברית.

גיל 12 ביולי 2011

דורפן, אבל אתה הרי יודע שזה שקר. בענפים המרכזיים כמו כדורסל ופוטבול המשחקים במכללות מקצוענים לכל דבר, פרט לעניין התשלום לשחקנים. הבעייה עם ספורט המכללות לנשים שיש הרבה ענפים זניחים ברמה נמוכה. לכן אמרתי שבאמת יש עלייה בספורט העממי אבל זה לא מקדם את הספורט המקצועני בארה"ב אלא פוגע בו. בגלל הטייטל 9 צריך לפתוח לפעמים קבוצות ספורט נשי זניחות רק בשביל שיהיה שיוויון מספרי.

דורפן 12 ביולי 2011

מה שקר? לNCAA אין שום תפקיד רשמי או חובה לקדם ספורט מקצועני. זה שספורטאים עוברים דרכו למקצוענים לא קשור. מוסד חינוכי אמור להגיד לנערה או נער לא לעסוק בספורט כי זה לא תורם לספורט מקצועני? מאיפה השטות הזו?

גיל 12 ביולי 2011

לא, אחד השקרים הכי בולטים בנוגע לNCAA היא שמדובר בספורט חובבני. אתה מכיר עוד ספורט חובבני שלמאמנים משלמים מיליונים, האיצטדניונים מפוצצים, והאוניברסיטאות והטלביזיה מרוויחים מיליארדים? הגיע הזמן שפשוט יפסיקו לשקר לעצמם וישלמו לאתלטים.

אני לא אומר שהמוסד צריך לקבוע למישהו לעסוק בספורט או לא. אני רק אומר שהצורה שבה החוק מיושם גורמת לפגיעה בספורט המקצועני האמריקאי (כם של הגברים). זה אולי תוצר לוואי, אבל לדעתי לא צריך ליישם את החוק בצורה כל כך נוקשה היום.

אריאל 12 ביולי 2011

עלייה בספורט העממי זה הדבר החשוב באמת. ספורט מקצועני יצליח אם יהיה עניין ציבורי וזהו. זה שהציבור יעשה ספורט – ואני רואה פה בפארק כל סופשבוע עשרות ומאות ילדות משחקות סופטבול – ספורט שאין לו קיום מחוץ לעולם החובבני. וזה טוב, כי בארץ למשל אין לך שום דבר מזה והילדות הן בטטות

גיל 12 ביולי 2011

אני כולי בעד ספורט עממי אני רק לא בטוח שהצורה שבה הוא מיושם במכללות אפקטיבית. יש יותר מדי ענפי ספורט והאוניברסיטאות עוסקות בחישובים שונים איזה מילגות לתת ולמי כדי לשמור על השיוויון הקדוש. שהאוניברסיטאות יאפשרו לכל אחד לעסוק בספורט עממי גם בלי המילגות, זה לדעתי יתרום יותר.

דורפן 12 ביולי 2011

גיל – אתה בסך הכל מתאר פה מהלך סופר מבורך – title 9- שהיה באופן טבעי בלתי מושלם. להגיד שהוא היה שגיאה זה מרחיק לכת. הוא צריך כמה תיקונים – זה הכל.

גיל 12 ביולי 2011

נכון, אני מדבר על המצב היום. בזמנו הוא באמת היה מהפכני ומבורך.

ד. ישראל 12 ביולי 2011

אני בכלל סבור שחלק גדול מההצלחה של נשות מזרח אירופה בספורט נטוע בתקופה הקומוניסטית שם השקיעו בספורט ייצוגי גברי ונשי באותה מידה – ואני לא חושב שהמטרה הייתה "גוף יפה", אם מסתכלים על האתלטיות של אז. המטרה הייתה לזכות במדליות ותהילה בינלאומית בכל מחיר. כדורגל נשים לא היה ממש קיים אז ולכן לא התפתחה בו מסורת בניגוד לענפים אולימפיים ומשחקי כדור אחרים (טניס הוא אולי דוגמא ליוצא מן הכלל – בו נוצרה המסורת גם לאחר קריסת הקומוניזם, בגלל הכסף העצום המושקע בו)

דורפן 12 ביולי 2011

זה כנראה נכון. הקומוניסטים בנו תשתיות לרוב הספורטים האולימפיים ואכן השקיעו גם באתלטיקה כבדה לנשים.

דוגמא מעניינת היא נדיה פטרובה – שחקנית טניס שלדעתי הייתה מסתדרת בפוטבול האמריקאי. שני ההורים שלה הם אתלטים של ברית המועצות – אני חושב שרצה וזורק פטיש. ובדור הזה היא בחרה טניס ולא אתלטיקה.

דורפן 12 ביולי 2011

לגבי "תשכבי עם כדורגלן מפורסם" צריך להדגיש – מערכת יחסים זה לא נחשב. הכוונה היא לשכב עם כדורגלן מפורסם נשוי וללכת לעיתונות עם הסיפור.

גיל 12 ביולי 2011

דורפן, אתה הורס את הרומנטיקה.

שלו 12 ביולי 2011

אני אוהב את ישראל היום כי הוא בחינם,
אני אוהב את ישראל היום כי אפשר להגיע לספורט מבלי לדפדף,
אני אוהב את ישראל היום כי הוא לא מנסה להסתיר שהוא עיתונות מגויסת כמו שאר מתחריו.

99% מהכתבות בכל עיתון הן מוזמנות, מטעם מישהו.
פרסומת במסווה של כתבת תחקיר.
הארץ הוא העיתון הבזוי ביותר בעייני, שמנסה לייצג איזה סוג של אמת נסתרת.
ידיעות הוא תת רמה ומעריב עוד יותר עלוב.
מבין מדורי הספורט ישראל היום הוא היחידי שנותן פייט לעזי דן, חוץ מזה הכל שממה.
כל כך הרבה עיתונאי חצר, דוברים מטעם ואינטרסים שהמשחק מצא את האינטרס מאחורי הכתבה הוא יותר קשה מהסודוקו.

רונן, נותנים לך לכתוב מה שאתה רוצה, זה מה שצריך לעניין ומי שלא טוב לו (וכן אצטט שכן שעבר מהעולם) "שישתה מהמים של עזה".
כיף ומעניין לקרוא אותך גם כשאני לא מסכים עם התוכן.
רבים מאיתנו שכירים ולא תמיד זוכים לחופש יצירתי כזה.

אריאל 12 ביולי 2011

המסקנה פשוטה ממה שאתה כותב (שעל רובו אני מסכים) – אין שום סיבה לקרוא היום עיתונים.
העיתונים היחידים שיישארו הם אלו שייתנו לקורא אקסטרה שהוא לא יכול לקבל במקום אחר. אני כרגע לא רואה עיתון שעושה את זה וזאת בדיוק סיבת ההצלחה ההיסטרית של ישראל היום, לדעתי – אם ממילא אתה לא מקבל כלום מהעיתון, עדיף שזה יהיה בחינם.

דניאל 12 ביולי 2011

אז זהו, שקוראים רבים מקבלים מהעיתון הזה דברים שהם לא מקבלים ב3 העיתונים האחרים.

גיל 12 ביולי 2011

אני חושב שעיתונות תעבור למודל של כתיבה אישית של טורים כמו הטור הזה. המודל שלי הוא של מיקרו תשלומים. אני מוכן לשלם 5-10 סנט לכתבה טובה ואיכותית שלא אוכל למצוא במקום אחר. אני חושב שאנשים יסכימו לשלם סכומים זניחים כאלו בשביל כתבות טובות כל עוד זה יעשה בקלות בלחיצת כפתור. הבעייה היא כתבות תחקיר מעמיקות שצריך מאחוריהן גב. לזה יצטרכו תמיכה כספית, בין אם מוסדית או של ספונסר כלשהו (מדברים כבר על זה). כל עוד הכל יהיה שקוף אני לא חושב שתהיה עם זה בעייה.

ניר 12 ביולי 2011

המסקנה היא לא להפסיק לקרוא עתונים, אלא להיפך – לקבל את החדשות שלך מכמה עתונים שמייצגים אינטרסים שונים.

לזכותו של הארץ הוא מגויס לרעיון ולא למפלגה ספציפית, בניגוד לידיעות שהפך לעלון "קדימה" (ואם כבר חינמונים, וויינט לא חינם? אני די בטוח שיש לו יותר קוראים מכל האחרים)

dice 13 ביולי 2011

מיקרו תשלומים הוא רעיון מעולה. גם לעיתונות, וגם לתכני מדיה אחרים באינטרנט. השאלה היא עד כמה המודל יכול להיות (מבחינת עמלות ביניים לגובי התשלומים וכו')

מוזגטס 12 ביולי 2011

פוסט מעניין.
אני חושב ששאלה סוציולוגית נוספת היא אהדה של נשים בספורט והתרבות ממנה הן באות. שאלה קצת יותר מורכבת כיוון שמכניסה לדיון גם נורמות התנהגות ובכלל – מהו מושג 'האהדה' ו'הערצה'?
כשאני רואה בקהל בכדורסל או כדורגל בארץ נשים תמיד נראה לי שהן פשוט התלבשו יפה כדי שיצלמו אותן. הקשר בינן לבין הקבוצה הוא על ידי מי ששילם על הכרטיס. כמובן לא כולן אבל נדמה לי שהרוב.
בארה"ב נדמה לי שהמצב שונה. בטח ובטח בביסבול שכל המשפחה הולכת אליו כבילוי. ואולי השוני נובע מכך שזה משחק לא אלים.
לעומת זאת רוגבי הוא בהחלט קשוח. אני משתמש במילה קשוח ולא אלים כיוון שהוא גם נתפס כג'לטלמני מאוד ומעניין כיצד האהדה בארצות בכירות בענף נראית מבחינת הנשים.

B. Goren 12 ביולי 2011

בדיוק כשהם שההורים הרוסים מוציאים כסף על שעורי בלט או התעמלות אומנותית לילדות, כך הם גם מוציאים כסך על חינוך מוזיקלי לילדים. שים לב מה אחוז דוברי הרוסית בפילהרמונית למשל: הרבה יותר מחלקם היחסי באוכלוסיה. אני מרבה ללכת לשמוע מוזיקה (קלאסית וג'אז) וגם בקהל תמיד יש רבים דוברי רוסית. זהו עוד פאן של החינוך הרוסי ואחד הדברים היותר טובים שהעליה הרוסית הביאה איתה, בנוסף לאירה ריסנזון.

ומשהו בענין ישראל היום: בלי קשר לנטיתו הפוליטית הצליח העיתון לרכז אצלו כמה מטובי הכותבים היום בארץ וזה לזכותו. גם מה שמחולק בחינם חייב להיות איכותי אחרת תוחלת החיים שלו תהיה מוגבלת.

אריאל 12 ביולי 2011

אני מכיר מקומונים שמחולקים חינם ואין בהם יותר משתי כתבות, גם הן ברמה של תלמיד תיכון, ומחלקים אותם כבר יותר מ-20 שנה רצוף. איכות היא ממש לא מדד להצלחה, להיפך. יש עיתונים איכותיים רבים שנסגרו או מאוד לא פופולרים. אם כבר, ירידה למכנה המשותף הנמוך ביותר היא בדרך כלל הדרך הנכונה

B. Goren 13 ביולי 2011

ודאי שיש זבלונים המחולקים 20 שנה רצוף אבל אף אחד מהם לא מגיע ולא ידיע לתפוצה של ישראל היום.

אסף 12 ביולי 2011

רונן כמו שאריאל כתב הטיעון שהעלית לגבי הארץ בהחלט נשמע כמו צידוק עצמי או איזה נקודה רגישה שלך. יכול שזה לא הייתה כוונת המשורר אבל ככה זה נשמע.

אין לי טעם לדון ברמת המוסר של אדון שוקן. אני לא מכיר אותו ויכול להיות שהוא חובב זונות מושבע. אז מה? העיתון שהוא מוציא הוא לא מושלם אבל הוא עונה על ההגדרה עיתון.

העיתון שאתה עובד בו יותר עונה להגדרה בטאון. בטאון ביבי. כמו בטאון המפלגה הסוביטית. הכל טוב ויש לנו ראש ממשלה מעולה.

אני לא שופט אותך ולא בא להטיף מוסר חלילה. זה לגיטמי מבחינתך לעבוד שם וע"פ ההתרשמות שלי אתה עושה את עבודתך נאמנה. אבל זה שזה מודפס ולכאורה מביא חדשות עדיין לא הופך אותו לעיתון. אין לזה הגדרה כתובה, זה סוביקטיבי אבל זאת דעתי.

עיתון כמו הארץ מנסה לגרום לך לראות מה שהשלטון לא רוצה שתראה. שוב לא בצורה מושלמת אבל הוא מנסה. זה תפקיד העיתונות. ישראל היום אפילו לא מתיימר.

טל 12 ביולי 2011

לא הבנתי. האם לשיטתך הארץ הוא לא עיתון מוטה פוליטית ולא הגון בצורה קיצונית? או שאולי הטייה לכיוון "הצד הנכון" עונה אצלך להגדרה של עיתונות?

מכוון (למזלנו) שיוסי שריד לא ראש ממשלה, הארץ מוצא הרבה על מה לבקר את השילטון. אם היה נמצא שם מישהו שממש את האג'נדה השוקנית (שילוב של הפרטה וחיסול מדינת ישראל) "הארץ" היה תומך בו.

אסף 12 ביולי 2011

כמה קלישאות בשתי פסקאות. כן הארץ מוטה פוליטית. אבל הוא מעולם לא שימש כשופר של השלטון למרות כל מה שהימין מנסה לצייר. גם רבין ביטל את המנוי.

לצערנו יש לנו ראש ממשלה שהוא ליצן ואין לזה שום קשר למילים שלא אומרות כלום כמו הפרטה וחיסול מדינת ישראל. אז מה אתה רוצה שכל יום יכתבו בארץ כמה ביבי טוב ליהודים? בשביל זה יש את ישראל היום

ניר 12 ביולי 2011

הארץ לא בטאון של מפלגה, אבל בהחלט כן קבוצה מסוימת. תראה את המלחמות שלו בכל מי שערער על אסכולת אהרון ברק – כולל אנשים כמו רות גביזון. לא צריך להיות ימני בשביל זה, אלא אם כן גדי טאוב או נעמה כרמי או אמנון רובינשטיין ימנים בשבילך.

ידיעות מזוהה עם קדימה לפחות כמו שישראל היום עם הלכוד, ואף אחד לא משלם על ווינט.

טל 12 ביולי 2011

הארץ לא יכול להיות שופר של השילטון כי הארץ מייצג פלח אוכלוסיה שמהווה מיעוט מבוטל ומעולם לא היה בשילטון. אין ענין פה של אידאולגיה, אלא של מציאות.

איפה בדיוק כתבתי שהארץ צריכים לכתוב "בעד ישראל"? אני בהחלט מכיר בעובדה שבמדינה דמוקרטית מותר למוציא לאור להוציא עיתון שמשקף אץ תפיסת עולמו, גם אם אני לא מסכים איתה. במובן הזה, הארץ הרבה פחות מפריע לי מכלי תקשורת שממומנים ישירות על ידי המדינה או לפחות פועלים על גב פלטפורמות שהמדינה מעמידה לרשותם, ועדיין מוטים לחלוטין לצד אחד. פשוט לטעון ש"הארץ" מייצג איזו חתירה לאמת זה עיוות מסוים של הנמציאות.

מכוון שהאידאולגיה הכלכלית של הארץ היא מן הידועות, אני אסביר את הטענה על "חיסול מדינת ישראל". לא הייתה פה שום הגזמה או הקצנה. לדעתי שוקן וכותבים בכירים בעיתון שלו (לא כל העיתונאים כמובן) רואים את חיסול ישראל כמצב הרצוי לסיום צודק של הסיכסוך. כלומר הם רואים את העוול ב48 ולא ב67. הכוונה היא לא לחיסול פיזי של האנשים שחיים פה (זו רק תהיה תוצאת לוואי של הרעיונות שלהם) אלא לחיסול של המדינה במובן של הרעיון הציוני.

שלו 13 ביולי 2011

אסף אתה לא נקרא ככל כך נאיבי, הארץ זה עיתון שמביא חדשות?
ע"י מי? אמירה הס וגדעון לוי שחיים במציאות מקבילה ולפעמים חופפת.
ע"י עשירי הארץ שמממנים כתבות תחקיר על כמה הם עושים טוב למדינת ישראל?
אל תהיה תמים, כל כתבה שמופיעה בכל עיתון ממומנת ע"י בעלי אינטרסים.
אין יותר כתבות תחקיר אמתיות, אין אובייקטיביות, הכל אינטרסים, הכל.
הארץ נתמך ע"י בעלי ההון, ובמסווה של פלורליזם הוא מוכר את מה שהוא רוצה שתקרא.
הוא מייצג את האליטה הישנה שקמה יום אחד וגילתה שלקחו לה את המדינה.
העיתון מייצר אג'נדה כדי לחזור ולשלוט.
העיתון האחרון שניסה להיות עיתון אמתי היה "חדשות" זצ"ל ומצא את מותו בטרם עת.
למה? כי הוא היה בניגוד לאינטרסים של בעלי ההון.

היום הכל אותו זבל, הכל מגמתי וממחזר את עצמו לדעת.
משהו כתב פעם על דרך קבלת ההחלטות של הממשלה? כלשהי?
משהו עשה תחקיר רציני על אנשי צבא למשל מה הם עשו במלחמת לבנון השנייה,
הייתי מצפה שעיתונים יפרסמו על ההצבעה בחוק החרם, איזה שהוא מחקר מעמיק לאן זה מוביל.
האם אנחנו בדרך לבדוק את חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית?
מה גרם להתנתקות מעזה? איפה נמצאים היום אותם מתיישבים ומה מצבם הכלכלי, הנפשי.
ובדרך אגב גם לבדוק מי נתן להם להתיישב שם, ומאיזה אינטרס.
הארץ נותן לך תחושה שהוא מראה לך מה שהשלטון לא רוצה שתראה וע"י כך מעלים ממך מידע אמתי שהוא האינטרס שלך לדעת.
למשל כמה הצבא התאמן על מתווה מלחמה בלבנון לפני המלחמה, באיזה סדר גודל, ומה הוא עשה עם זה ברגע האמת.
מה חלקו של שאול מופז, בוגי יעלון ואהוד ברק בחוסר המוכנות.
איך יכול להיות שהמדינה הופרטה לבעלי ההון,
ולמה כל משא ומתן עם האוצר הופך לעינוי לצד השני, איך בעצם מאי פתרון של בעיות הבעיות נפטרות.

שביתת הרופאים התחילה מהכרזה מצד האוצר כי צריך להשקיע כסף בפתרון, אבל משיכת הזמן גורמת לאט לאט לציבור להפסיק לתמוך ברופאים ולהפסיק ללחוץ על האוצר ולהתחיל ללחוץ על הרופאים.

דוגמאות לנושאים שיורדים מסדר היום ומאפשרים לממשלה להסתיר את מה שהיא לא רוצה שתראה.
אבל היי הם פרסמו בית זונות בבודפשט שזה שיא המוסריות לעומת עיתון שמכריז בגלוי שהוא תומך בראש הממשלה ואף על פי כן נותן לנו מדור ספורט איכותי.

רונן דורפן 12 ביולי 2011

זה יפה שאתה עושה לי ניתוחים פסיכולוגיים. לשוקן אמרתי ללכת לעזאזל הרבה לפני שעיתון ישראל היום היה קיים. אם אחזור לעבוד יום אחד ברשת שוקן, ואני לא שולל את זה, זו תהיה חזרה שלי מעקרון. הפוליטיקה של עיתון הרבה פחות מעניינת אותי מנצלונותו כלפי עובדים.

צור שפי 12 ביולי 2011

יהיה לי מעניין אם תשתף אותנו בנסיבות.

דורפן 12 ביולי 2011

מה עוד אתה מצפה שאחשוף פה? דו"חות מס שלי מהעבר? את ההיסטוריה של דו"חות חניה? תכתובות אי-מייל עם בנות זוג לשעבר? באמת מעניין מה ירצה אותך מספיק…

במלים אחרות – שלא נעבור פה את הגבול. אין לי מושג מי אתה – אני מוכן לנהל דיון על דברים עקרוניים גם אם הם נוגעים למקום העבודה שלי. אבל חלאס

גמל (סתם גמל) 12 ביולי 2011

אני אשמח לשתף אתכם בהיסטוריה של דו"חות החניה שלי..

צור שפי 13 ביולי 2011

רונן – אתה מתחמם ומעלה קצף על השפתיים לחינם, אתה היית זה שהזכיר כאן את העובדה ששלחת את שוקן לעזאזל ואני שאלתי שאלת המשך שבעיני היא לגיטימית בנושא הנסיבות שבהן זה קרה. מדובר מערכת יחסים מקצועית, לא אישית.

אסף 12 ביולי 2011

על איזה עקרון אתה מדבר?

יהודה ב"ד 12 ביולי 2011

רונן, הזכרת בתחילת הדברים שני מרכיבים שנותנים יתרון למזרח אירופאיות: גובה ותרבות. אחר כך בניתוח התמקדת בתרבות. אבל ייתכן ועיקר הסיפור טמון במרכיב הפיזי מאחר ומשקלו של הגובה :) בכדורגל אינו עד כדי כך משמעותי.

דורפן 12 ביולי 2011

זה נכון – אבל עדיין בין הגברים (שם גם יש להם יתרון גובה) – מאז המעבר ל-24 נבחרות ב-1982 והעליה ל-32 ב-1998 הייצוג של מזרח אירופה הוא תמיד 3-5 נבחרות – כמעט תמיד זה היה 4. כשבמקביל יש רק שתי השתתפויות בשישה מונדיאלים לנשים זה מצביע על פער פנימי בתוך המדינה בין הענף לגברים ונשים.

אני גם רואה במראה עיניים – פשוט לא רואים נשים משחקות פה כדורגל. על מגרשי הטניס תראה יותר בנות מבנים.

sui 12 ביולי 2011

אתם באמת מאמינים שלילדות המזרח אירופיות יש בחירה ? לבחור טניס או שחייה? אתלטיקה? בגיל שנתיים אבא שלהן נתן להן מחבט טניס ויללא לעבודה. המטרה – אלופת טניס וכסף.
מעניין אם גם בעוד 10-15 שנה נראה שליטה מזרח אירופית בטניס (כלומר רוב הגדול של השחקניות הן ממוצא מזרח אירופי) כאשר לא יהיו כבר אבות אתלטים סובייטים,אולימפיים לשעבר שיאמנו את הבנות שלהם. האם אמהות -שחקניות טניס שפרשו ייקחו את המושכות ? רק אלו שלא עשו מליונים לדעתי.
אלו שעשועושות כסף כנראה לא יירצו שהילדות שלהן יעברו את ה"עינויים" שהן עברו בילדותן. או אולי הן באמת יאפשרו לילדיהן בחירה אמיתית – בין בספורט כלשהו או פלייסטיישן.

כמובן שאני מדבר בהכללה ואני בטוח שיש יוצאות דופן. כמו אותה שחקנית שלא מזמן כתבו עליה פה, שהחזיקה את המחבט עם שתי ידיה כל הזמן – גם בפורהאנד ואביה הקריקטוריסט שתמך בה.

דורפן 12 ביולי 2011

sui – ההורים צמאי הטניס והכסף קיימים בכל מקום. במכון וינגייט כמו בפלורידה, וזו לא תופעה יוצאת דופן למזרח אירופה. מי שמאמן אותן אלו לא הורים אלא הרבה פעמים אקדמיות אמריקאיות שמשקיעות בהן – כמו במקרה מוניקה סלש שציינת

אז אני לא רואה סיבה לירידה בדומיננטיות שלהן בין הנשים ולהיפך:אולי דג'וקוביץ מבשר גם עליה בין הגברים.

sui 12 ביולי 2011

אוסיף רק שאני בטוח שכיום המצב שונה וילדות קטנות במזרח אירופה רואות את שרפובה או לא משנה מי כמודל לחיקוי ובזמננו כיום ברור לי שיש להן בחירה. לאלו שנולדו בשנות ה90 המוקדמות – אני לא חושב או מאמין. (שוב, אני מכליל)

דורפן 12 ביולי 2011

אני לא בטוח שבתחילת שנות התשעים עם התמוטטות החומות הייתה להן פחות בחירה מאשר בתקופה הקומוניסטית למשל. אני חושב גם שהיה הבדל גדול בין ברית המועצות עצמה לשאר מזרח אירופה. אפשר לראות תופעה מעניינת עם נפילת החומות.

מזרח גרמניה – שהייתה פוליטית ברמה קצונית נמחקה – היא ומערב גרמניה ביחד לוקחות את מה שהיה לוקח המערב בעבר (והמערב היה החלק החלש יותר)

הונגריה, צ'כוסלובקיה, יוגוסלביה, פולין, רומניה (חלקן הפכו למספר מדינות) – לוקחות בערך אותה כמות מדליות. באחוזים זה קצת פחות – אבל כולם לוקחים קצת פחות בגלל עליית המזרח הרחוק.

אז במדינות של הקומוניזם החלש (כלומר היו קומוניסטים בגלל שליטה סובייטית אבל לא פנטית) כנראה שהשפעת השיטה לא הייתה דרמטית כמו שנדמה.

sui 12 ביולי 2011

התופעה היא (לדעתי) הייתה שלרוב הבנות ממזרח אירופה פשוט לא הייתה בחירה.
לבנות מחוץ לאזור הזה,כלומר במערב בעיקר,כן הייתה (שוב,בטוח יש יוצאות דופן). היום המצב שונה.
וכמו שאתה אומר יש הורים צמאי כסף ופרסום,גביעים וכו' בכל מקום.
דוגמת האחיות ווילאמס שלא הייתה להן בחירה, אביהן כיוון אותן לטניס מגיל צעיר מאוד בגלל כסף בעיקר

גלן 12 ביולי 2011

אני מנסה לקרוא את ישראל היום באייפד. זהו אינו עיתון . בהחלט ביטאון ותו לא ולא אין כמוהו בארץ וטוב שכך. אם מפורסם תחקיר על ראש ממשלה וביום שאחרי זה אפילו לא בעמוד האחרון ואפילו עם פרשנות נגד זה סימן לחוסר מקצועיות וזה בילתי נסבל. סך הכל הוא סמן לרדידות מחשבתית ומחשבה צודקת של העורך שרוב הקוראים מטומטמים או רוצים להיות כאלה. המחלה שאופפת את ישראל ובקצב שיא מייאשת אפילו לא שמאלנים כל כך כמוני. כבר נגמרים לי ההסברים פה ליהודים. הם רואים מדינה ששואפת יותר לדמות לפרס מאשר למערב . את זה אתה משיג רק עם רדידות וכן לישראל היום ולכל כותביו יש תפקיד בהצגה הנוראית הזאת. אני לפחות מקווה שמשלמים להם טוב.

ניר 12 ביולי 2011

"ההסברים פה ליהודים" זה לאנשים שגרים במדינה שפוקס ניוז הרשת הכי נצפית וגלן בק עד לאחרונה השדרן המוביל שלה? ואתאיסט לא יכול לחלום להיות נשיא, או הומו מוצהר לשרת בצבא? איפה שמתווכחים אם ללמד את האבולוציה?

אני לא נוטה להתרגש מיהודים אמריקאים שמצפים שישראל תהיה גרסה מוגדלת של השכונות ההומוגניות והמתוחמות (כלכלית, לפעמים פיזית) שהם גרים בהן.

טל 12 ביולי 2011

כנראה שבאייפד שלך אי אפשר לקרוא את ידיעות אחרונות. עיתון ששם תחקיר על יחסיי שרה נתניהו עם העוזרת בכותרת הראשית בעמוד הראשון והחלטה להעמיד של אהוד אולמרט למשפט (כאשר הוא ראש ממשלה) בעמודים הפנימיים, עם הפנייה קטנה בתחתית העמוד הראשון. עיתון שבמשך שנים הסתיר מידע בעייתי על ראשי ממשלה, כאשר הם פעלו אידאולוגית ברוח העיתון.

שלא יהיה ספק, ברמה המוסרית ועקרונית ברור עיוות אחד לא עושה עיוות אחר למוצדק. אבל במדינה שעד הופעת ישראל היום התקשורת כולה הייתה באופן מוחלט כלי בידי צד אחד של המפה הפוליטית, עיתון כמו ישראל היום הוא חיוני. לא כמקור מידע יחיד, אלא כמקור מאזן לכל כלי התקשורת האחרים. קשה לקבל את הטענות הקשות על העיוות הנורא שיש בישראל היום כאשר יש שקט תקשורתי מוחלט במצב שבו מגישת חדשות בכירה מוסיפה הערות אישיות בזמן תרגום נאום של ראש הממשלה.

גלן 12 ביולי 2011

לא אני בעיקר מתרכ ז בהסברים ליהודים שעושים 500k בשנה ומעלה ודיי לא רואים פוקס ניוז. וכמו שציינת ראו את גלן בק יורד ומצד שני עדיין גם אם כל מה שאמרת היה נכון יש בעיה שהם אמריקה שמאכילה אותך בכפית ולא הפוך. אל תתרגש פשוט תגביר את התל״ ג ותעזוב אותם בשקט כי לממן מדינות לא שפויות- בזה הם נכוו מספיק . אתה הופך למטרד בשבילם ואז גם הכסף ייפסק.

ניר 13 ביולי 2011

בשורה התחתונה ישראל הרבה יותר דמוקרטית משהיתה אי פעם, כולל עתונים שלא כותבים מה שאתה רוצה לקרוא.

לגבי נושא הסיוע, אתה צודק לגמרי. צריך להפסיק אותו מוקדם ככל האפשר, לטובת שני הצדדים. גם נכון שישראל הופכת מטרד לארה"ב. בתקופת המלחמה הקרה היה לה ערך כמשקל נגד לברה"מ. היום היא רק מפריעה לתמרן במזה"ת עם סעודיה או אירן.

לגבי יהודים שמרוויחים 500K לשנה ומעלה וחושבים שישראל לא שפויה, מה יש לדבר? מעריץ אותם. זו בדיוק הנקודה שלי, שבדמוקרטיה יש כל מיני קבוצות באוכלוסיה – להיות בקבוצה שמרוויחה הכי הרבה ושולחת את העניים והפראיירים לכבוש את אפגניסטן ועירק אחרי התקפת טרור אחת זו פריבילגיה.

גלן 12 ביולי 2011

טל התייחסתי בשלילה מוגברת לביטאון כי הוא לא עיתון. זה לא הופך את המצב ליותר טוב באחרים אבל הנה אתגר: האם לישראל היום היה איזה סקופ מעניין מצידי על השמאל או כל דבר אחר? אפילו החבר של שוקן , רזניק לא הביא חצי סקופ על עניין לא פוליטי כמו רפואה. ולכן למרות שיש לי ביקורת על כלם אני לא רואה את השווה וזה לא בטוח שזה רק בגלל ימין-שמאל.

טל 13 ביולי 2011

אם הבנתי נכון, אתה טוען ש"ישראל היום" כעיתון ו / או האנשים שעובדים ב"ישראל היום" פחות מחוייבים לעבודה עיתונית (בגלל "רוח המקום"?) ולכן הם לא מצליחים לייצר סקופים באופן כללי? על זה אני באמת לא לא יכול לענות לך: א. כי אני לא בדקתי את מספר הסקופיים המוצלחים ובעלי ערך עיתונאי שפירסם כל עיתון ב. גם במידה שהתחושה שלך נכונה, אני לא יודע מה הסיבה.

אם אתה מדבר על פרסום או אי פרסום של כתבות ממניעים פוליטיים, אני בטוח ש"ישראל היום" לא שונה מהעיתונים האחרים. ברמת העובדות, יש כתב בכיר ב"ישראל היום" שעזב את ידיעות בגלל שהמו"ל מנע ממנו לפרסם תחקירים על אהוד אולמרט.

גלן 12 ביולי 2011

וכן אני מברך על סקופים ועבודה שבאה מהימין כמו מהשמאל. אם הכותרת הכי גדולה בשנה האחרונה באה מימני (פרשת גלנט) אז זה לא אישיו פוליטי. זה האישיו של הפלטפורמה

נעל קרועה 13 ביולי 2011

כל אחד יודע שידיעות הוא השופר של ליבני ,כמו שישראל היום הוא של ביבי
נראה לי שידיעות שילם ביוקר מאוד על התמיכה בקדימה ,בתפוצה שלו

אריאל 13 ביולי 2011

הפוך, גוטה, הפוך. ידיעות הפך לשופר של לבני (או יותר נכון – לכלי לניגוח של ביבי וממשלתו) בגלל התחרות שיש לו עם ישראל היום. הירידה בתפוצה היא בגלל שהוא לא חינם והצד השני כן, ואם שניהם נותנים את אותו דבר למה לך לשלם כסף?

מיקי 13 ביולי 2011

רונן, הגדרת את העניין הספורטיבי במזרח אירופה בצורה מדויקת וקולעת להפליא. בברית המועצות ובמדינות שצמחו ממנה יש תרבות ספורט ענפה, אבל מאוד ברורה מגדרית. בלט, התעמלות, החלקה אמנותית – נשים. כדורגל, הוקי קרח, התאבקות למיניה (כולל ג'ודו) – גברים. שאר המקצועות בתחום הביניים. זה נובע גם מתרבות הגוף, גם מתרבות ההתנהגות וגם מהעובדה שבברה"מ העיסוק בספורט היה חינם, קיבל עידוד ממלכתי ותעמולתי ונשען על מסורת של אימון. המסורת נמשכת עד היום – תראו את בלארוס, 9.5 מיליון תושבים ומצב כלכלי חרא ומביאים באולימפיאדה אחת פי 4 מדליות מישראל בכל הזמנים.

גם לגבי השוביניזם ממש צדקת – מספיק לראות את תגובת אוהדי הכדורגל לעובדה שאת לוקומוטיב מוסקבה מנהלת אישה. אין משחק שבו אין ביציעים כרזות מעליבות ודוחות בעניין.

דורפן 13 ביולי 2011

אגב – זה עוד דבר שרואים באולימפיאדת החורף. רוסיה לא קיימת בהוקי נשים – בעוד קנדה וארצות הברית כן

מיקי 13 ביולי 2011

וזה בא לביטוי ביתר שאת גם בתקשורת הרוסית. כדורעף, כדורסל, החלקה אמנותית, טניס ואתלטיקה יגיעו לכותרות הראשיות כשמדובר בנשים. אני לא זוכר שאי פעם הוזכר משהו בהקשר של הוקי קרח או כדורגל נשים ב-20 העמודים הראשון של עיתון ספורט רוסי כלשהו (ויש איזה 10 יומיים ועוד כמספר הזה של מגזינים).

שלו 13 ביולי 2011

אריאל – נכון, אין סיבה לקרוא עיתונים, אין סיבה להקשיב לפרשנות במשחקי כדורגל,
אין לי צורך בטורים של אמירה הס וגדעון לוי.
אני לא צריך שילעסו לי את המציאות ויסיקו במקומי מסקנות, ושאני אהפוך לצינור שמעביר את הזבל מצד אחד לשני.
שים לב שמי שמעניין לקריאה ( בספורט, בשאר שום דבר לא מעניין), הוא מי שמביא מיידע, סיפור.
ולפעמים בצד זה מיידע.
זה סוד הקסם.
רונן עושה את זה הרבה מאוד, הוא מלא כרימון במידע, ועל סמך זה הוא נכון לוויכוח.
הוא מביא סיפורים, מההסטוריה של היוניטד, של הספורטאים היהודים בהיסטוריה וכו׳.
יש לו נכס והוא משתמש בו.
כמוהו ישנם עוד מעטים, שמביאים עלינו מידע, לא ניתוח, אבל על סמך המידע,
מתקיים הויכוח על הניתוח.
מלבד זה את מי מעניין התקשורת שממחזרת את עצמה לדעת.

אנקדוטה קטנה היא שבפרשת ברק והעוזרת הלא חוקית, כולם כתבו על אי-חוקיות העוזרת.
אף אחד לא התיחס לעובדה שהיא נכנסה לבית שר הביטחון, בלי תחקיר בטחוני, בלי סיווג כלום.
שזה הרבה יותר חמור, מה השב״כ ידע?
ואיך ייתכן מחדל כזה?

גלן 13 ביולי 2011

שלו- אני באמת לא מבין מה אתה אומר. אף אחד לא מכריח אותך לקרוא טורי דיעה. כל השאלה היא האם אתה בכלל מקבל תמונה של המציאות וזאת אללי לא תוכל לקבל בלי עיתונות סבירה. אני מקבל שהרמה נמוכה, אני מקבל שאחד מאתרג את השני והכל אבל הנה הבעיה. אתה מתקמצן הרי לקנות את כל שלל העיתונים כך שאפילו תמונה של המציאות אין לך. אתה מתרכז בתפל (עמירה הס, גדעון לי או לצורך העניין מישהו מהימין שאתה לא מוכרח בכלל לקרוא אותם) . ואתה משלם. תחקיר כמו של רונאל פישר על תנובה לא תקבל מחלק גדול מהעיתונים ואלו שעשויים לעשות את זה- (ועדיין הארץ על כל מגרעותיו הוא כזה) החלטת שהם לא רלבנטים מבחינתך בגלל טורי דיעה.

ולכן אתה בחי ברדידות מרצון או שלא. הצרה, נדמה לי מימים עברו, שרדידות כזאת בדר"כ נגמרת לא טוב, אם מימין ואם משמאל. אתה חוגג גם 5 שנים לתבוסה בלבנון השבוע. זוהי תבוסה של רדידות, של הנהגה מדינית, ביטחונית, מפקדי פלזמה , עיתונאים ויותר מכל תבוסת הציבור הרדוד. תבוסה שמעט נלמד ממנה. העיקר כמובן יהיה להסתכל על החסר משמעות ולהגיד איזה נפלאים החיילים או כל מיני מנטרות הדחקה אחרות. שטויות- החיילים האלו הם גם אזרחים לפעמים והם חלק מהתבוסה אפילו אם הפגינו רוח קרב מופלאה.
האם המצב טוב בשאר העולם (שזה בכלל אישיו שלדעתי מעסיק יותר מדי אנשים כמו ניר ואינו רלבנטי?) לפעמים כן, לפעמים לא . סו ואט? אנחנו, לא משנה איפה, ישראלים וכן מכל מיני סיבות הדמוקרטיה שלנו יותר שבירה .החיים שלנו לפעמים יותר שבירים. ולכן יש מקום לדאגה מימין לשמאל.

שלו 13 ביולי 2011

אני חושב שיש הרבה מקורות מידע אחרים,
הרדידות מדאיגה, אבל מי שרוצה למצוא מקורות מידע אחרים ימצאה אותם.
ישנם לא מעט אתרים, שנותנים זויות ראיה שונות של המציאות או מדווחים על חדשות בזמן אמת.
נכון צר עולמי, מעניינים אותי בני הקטן, א.ס.רומא היונייטד ומכבי ת"א.
בעיייני הממשלה ופועלה (כל הממשלות, בטח האחרונות) זה בזבוז זמן מבחינת סיקור עיתונאי.
אני מאמין שהאדם הבודד יעצב את המציאות.
הממשלה ממילא נגרר.
הטענה המרכזית שלי בנושא, שהעיתונות היא כל כך גרועה, שאם אנשים כמו רונן מצליחים לשרוד בה ולהתפרנס,והציבור יכול להנות מהכתיבה, מה אכפת הדעות של בעל העיתון.

גלן 13 ביולי 2011

לא אין לך מקורות מידע אחרים כי אף אחד לא מסוגל לרדת לעומקו של עניין בלי תשתית. קופי/פייסט כל אחד יכול לעשות וזה באמת לו-טק. אם צר עולמך-ניחא. כמו שאמרתי, זה הוביל חברות יותר חזקות מישראל למטה. יאוש והיגררות הם אולי IN היו אבל ככה אתה נשאר עם מפקדי הפלזמות ומנטליות עולם שלישי. מצד שני היית באיטליה- עוד מדינה שמכוונת בשנים האחרונות לכיוון העולם השני אז אולי לא צריכים להיות מופתעים.

שלו 13 ביולי 2011

אני שמח שאתה שופט אותי מבלי להכיר אותי, אבל בסדר.
את מפקדי הפלאזמות לא העיתונות החליפה, החליפו אותם אנשים כמוני, שלחמו תחתם ובסוף הקרבות הודיעו להם שהם מפוטרים. אני לא אחשוף חברים לנשק, אבל כל אחד בתחומו התקדם בתפקיד כדי לשחרר את המפקד מעליו, על מנת שבסופו של יום מפקד חטיבת המילואים שלנו יהיה משהו מתוכנו ולא אל"מ בסדיר שמשתמש בתפקיד כמנוחה לפני התפקיד הבא.
אני הייתי באיטליה כחלק משליחות משפחתית של הסוכנות היהודית, מתוך אמונה שלמה שמקום העם היהודי הוא בארץ, כחלק מזה דאגתי לחינוך יהודי ציוני לנוער שנמצא בגלות כבר אלפיים שנה ויותר.
חינכתי נוער יהודי שחשיבות של להיות ביקורתי ויוזם ולא לחכות שמשהו ילעס עבורך את מה שאתה חושב בסופו של יום.
המחיר האישי ששילמתי ועודי משלם הוא עצום, אבל זאת עשייה, הזכות להיות "השליח" תישאר איתי לנצח.

אני לא הייתי ממהר לשפוט דעות של אנשים רק כי הן שונות משלי,
אין בי יאוש, רק שהשיטה כנראה לא עובדת בזה שסומכים על מישהו אחר שיעשה. הרבה יותר קל לקרוא כתבה בעיתון ולצקצק בלשון.
הרבה יותר קשה לעשות, להתנדב במרכזי סיוע לנפגעות/נפגעי תקיפה מינית.
לעצור את החיים לארבע שנים ולצאת לשליחות במקום לעשות כסף.
אבל רובנו כמו דגים מתים שוחים עם הזרם, חלקנו בודקים את עצמם כל יום האם הם לא דגים מתים.

גלן 13 ביולי 2011

חס וחלילה לשפוט בלי להכיר. אתה אמרת מה צר עולמך והגבתי. וכידוע לך עולם שכולל יונייטד ומכבי ת"א (2 מ 4 ריבונו של עולם!) ממש לא נשמע טוב בכל שפה וארץ! אבל הביו שאתה מביא פה מאד יפה ורק מגביר את התמיהה איך אתה יכול להיות אדיש לדרך שהדברים מתפתחים.

אסף 13 ביולי 2011

אם לא היה את עמירה הס וגדעון לוי איך היית יודע מה קורה שם מעבר להרי החושך? לא היית יודע. וזו רק דוגמא. לשלטון יש אינטרס גדול שלא תדע דברים ותפקיד העיתונות זה בדיוק זה לחשוף את מה שלא רוצים שנדע.

איך פרשת קצב הייתה נחשפת ללא עיתונות?
יש מן תופעה כזאת לבעוט בכל ולהגיד אני יודע הכי טוב ואני לא צריך אף אחד שיעזור לי להבין את המציאות. אז זהו שלא.

גלן 13 ביולי 2011

אסף- לדיוק. פרשת קצב נראה לי התחילה מתלונות למשטרה. שם הייתה שעתה הרעה של העיתונות. אולי יותר נכון שנותיה הרעות. העיניים ראו אבל העט לא כתבה.

שלו 13 ביולי 2011

תודות לממשלה אני "מבלה" ארבעה שבועות בשנה לפחות, מעבר למה שאתה מכנה "הרי האופל".
אין לי בעיה עם אמירה הס וגדעון לוי, אני רק רואה בהם אנשים שנותנים זווית מאוד צרה וממוכדת של מציאות מאוד מצומצמת, הם לא מספרים את כל הסיפור. הם מעלימים במכוון הרבה אינפורמציה נחוצה להבנת הסיטואציה. ואין מי שמשלים אותם.
ובסופו של יום גם עם היה כיבוש דה-לוקס הוא לא יכול להיות מוצדק.
את העובדה שהכיבוש משחית אני לא צריך את אמירה הס וגדעון לוי.
הוא משחית באפגניסטן ובעירק.
הוא השחית בלבנון, ובשטחים.

פרשת קצב יצאה בגלל שהוא טיפש ושחצן לא בגלל העיתונות, הוא הלך ליועץ המשפטי להתלונן במקום לסדר לא' עבודה.
תודה לאל על כך.
השאלה למה פרשת קצב לא יצאה לאור לפני עשרים ושלושים שנה.
למה פרשת פנאן לא יצאה לפני עשר שנים.
העיתונות מגיבה לא יוזמת, זאת הטענה שלי.
הארץ הוא עיתון ועיתונות רעה בדיוק כמו כל השאר.
מבחינתי יש שם את עזי דן וזהו, כל השאר שממה.

אסף 13 ביולי 2011

ברור שהם נותנים זווית צרה. העיתונות הישראלית כל כך שטופה שלהם אין צורך להציג את הצד השני. בכל מקום אנחנו מספרים לנו כמה הנראטיב שלנו צודק. איזה אינפורמציה הם בדיוק מעלימים שאתה לא יודע?

אני מצטער לשמוע שאתה מבלה חודש בשנה בשטחים. אבל לא לכולם יש חשיפה כזאת…

זה נכון שהעיתונות לא גילתה את פרשת קצב אבל אם היא לא הייתה עושה רעש כזה הוא היה מגיע למשפט? ואם העיתונות לא הייתה עושה רעש מקמפיין הקוט'ג המחיר היה יורד?

אתה יכול להיות חשוף מפה ועד להודעה חדשה למידע לא מעובד. אבל זה לא יתן לך כלום ברוב המקרים. כך לדוגמא את חוק החרם. אתה אולי מבין למה הוא רע 90% לא מבינים. ואם לא יהיה מי שיסביר להם הם גם לא יבינו. את זה גם בישראל היום יוכלים לעשות אבל בלי לבדוק אני יכול להגיד לך שהם תומכים בחוק.

טל 13 ביולי 2011

אתה חי בישראל? ואני שואל את זה ברצינות, כי לא נראה לי.

לטעון שהתקשורת הישראלית היא ימנית זה דבר מופרך לחלוטין. אלא אם אתה מפרש כל דבר שנמצא מימין לקומוניסטית מטורללת כמו עמירה הס כימין.

אתה כנראה גם מחזיק בהנחה שכל מה שעומד בין הציבור הרחב בין אימוץ עמדותיהם של לאומנים פלסטינאים מסוגם של הס ולוי היא האינפורמציה שמדירים מאיתנו. ברגע שנקבל אותה נבין שהצד השני הוא או כה צודק ואנחנו או כה רשעים. אתה טועה. אנשים תמכו בעבר ברעיונות השמאל. הם הבינו שמדובר בשקר ואחיזת עיניים.

התקשורת לא צריכה להסביר לציבור כלום. התקשורת צריכה לתת אינפורמציה, לתת עמדות מכל צד ולתת לציבור להגיע למסקנה לבד.

אריק 13 ביולי 2011

אם ימניים חושבים שבתקשורת שמלאנית ושמאלנים חושבים שהיא ימנית כנראה שהמצב בסה"כ בסדר.

טל 13 ביולי 2011

זה נשמע מצוין, אבל זה ממש לא המצב.

למה? כי הקיצוניים תמיד יחשבו שהתקשורת לא תומכת מספיק בעמדות שלהם. כלומר גם מצב שבו התקשורת היא מר"צ, אנשי חד"ש יטענו שהיא ימנית מדי. זה לא עושה את העובדה שהיא תומכת בעמדות מר"צ למוצדקת.

אם אתה מתייחס לימין ושמאל על פי החלוקה המקובלת בשיח הישראלי ולא במוחם של אנשי חד"ש, זה מופרך לחלוטין לטעון שהתקשורת ימנית.

טל 13 ביולי 2011

וזה למרות שאני די בטוח שבתקשורת הישראלית יש יותר אנשי חד"ש מאנשי ליכוד.

אריק 13 ביולי 2011

טל הבעיה הגדולה לדעתי היא לא בהקשר של ימין שמאל. אני חושב שיש חופש ביטוי יחסית סביר בתקשורת. הבעיה היא השליטה של בעלי ההון בתקשורת והריכוזיות.

טל 13 ביולי 2011

זה לא סותר. זו בעיה וזו בעיה.

ויינר 13 ביולי 2011

משום מה הדעות כאן מתחלקות לשתיים – אלו שחושבים שהארץ טוב יותר מישראל היום כי הוא משמש פחות כשופר פוליטי (או ביטאון), ואלה שחושבים ששני העיתונים משמשים ככאלה. אבל אף אחד לא התייחס לכך שהארץ פשוט עיתון הרבה יותר טוב, ברמה שאי אפשר להשוות.
ההשוואה בין ידיעות לישראל היום היא ראויה – לא יודע אם ידיעות הוא השופר של לבני או לא, אבל רמת העיתון גרועה באותה מידה – חוץ מהספורט, שם ישראל היום טוב לאין ערוך, והכלכלה, שם ידיעות טובים יותר.
אבל להשוות בין הארץ לישראל היום?! דחילק, עזבו את הדעות הפוליטיות. באיזה עיתון קראתם לראשונה על דרום סודן? באיזה עיתון ניתן לקרוא על גילוי של גלקסיה מרוחקת? לקרוא את הארץ זה תענוג וזה לא קשור לשום דעה פוליטית. אפשר לדפדף את גדעון לוי ועמירה הס.
בישראל היום, לעומת זאת, יש בערך 4 עמודים ראויים לקריאה- מדור הספורט המצוין, ואולי איזה חצי מדור אוכל (הילה אלפרט תמיד מעוררת תיאבון אחרי דורפן ולוינטל).
הארץ זה עיתון של האינטלקטואלים שלא מתביישים להיות כאלה. ישראל היום זה עיתון של הרדודים שלא מתביישים להיות כאלה. ולא שאני לא קורא ישראל היום כשאני מקבל אותו בדרך. אבל זה רק כי אני מקבל אותו בדרך. לא הייתי עושה שום מאמץ כספי או פיזי על מנת לקבלו, בייחוד כשאת מנת הדופרן והלוינטל שלי אני יכול לקבל כאן, באופן יומיומי.

שלו 13 ביולי 2011

כיוון שאני קורא דרך המחשב, אני חייב להעיד שאני קורא בהארץ בעיקר את עזי דן.
שאר העיתון זה עיתון שמתחזה לאינטלקטואלי.
הרבה מהידיעות "העולמיות" שלו מגיעות יום-יומיים אחרי עיתוני העולם.
ובזה העעיתונות האיטלקית המושמצת הרבה יותר מעניינת.
בישראל היום אני קורא את הספורט ונהנה.
ידיעות ומעריב בספורט הן מתחרים רק לאתר ONE, ברדידות, שהוא לעומתם לפחות מעודכן בזמן אמת בתוצאות מכל העולם.

שלו 13 ביולי 2011

ממליץ בחום על הירחון "ארץ אחרת", שהוא באמת ברמה אחרת.

ויינר 13 ביולי 2011

אם כבר ברמה אחרת, אז "אחר" של רון מיברג שנסגר בטרם עת…

dice 13 ביולי 2011

"אחר" של מייברג בהחלט היה מגזין טוב.
רק שלמיטב הבנתי מוסר התשלומים שלו לכותביו לא היה טוב במיוחד. נראה שחלק מהכותבים בדה באזר יוכלו לפרט על זה יותר.

גיל 13 ביולי 2011

מכל השירשור הזה לא הבנתי. ישראל היום תומכים בארה"ב וידיעות בצרפת או שלהפך?

גלן 13 ביולי 2011

ויינר- ברור. זה כ"כ ברור שפשוט לא היה חשוב להגיד את זה. אבל ידיעות הוא עדיין עיתון. עם אגנדה קלוקלת-אני מקבל. ישראל היום הוא ביטאון. בחלקו ברמה מאד גבוהה. אני לא רואה שם עוד אספירציות.

אביעד 13 ביולי 2011

עיתונים הפסקתי לקרוא ביום שקלטתי שידיעות מפרסמים תחקיר ענק ב-7 ימים על התנהגותה "הנלוזה" של אן אילון (בזמן שבעלה היה השגריר בארה"ב) בגלל שדני אילון לא הכניס את ג'ודי לפגוש את מדונה, או משהו מעין זה.
את החדשות שלי אני צורך באינטרנט מכל מיני אתרים. והרשו לי לומר לכם, מי שלא רואה את היחס של BBC לישראל ולפלסטינים, מפסיד. סמל, דוגמא ומופת לעיתונאות מגמתית, משוחדת במסווה של מנדט לאובייקטיביות.

אריק 13 ביולי 2011

והכתבה על אייל שני ערב גמר מסטר שף בגלל הסכסוך של נוני עם קשת, והכתבה על הפסיכיאטר החבר של ג'ודי אחרי שהיא עזבה את ידיעות. נוני המחסל

אסף 13 ביולי 2011

זה נכון לכל התקשורת הבריטית. לא רק BBC לוקה במחלה.

אביעד 13 ביולי 2011

אבל ה-BBC הוא היחיד שטוען לאובייקטיביות. זו הבעיה.

כסיפוביץ 13 ביולי 2011

העיתונות של היום ברובה היא זבל ורפש.
בכל העיתונים ובכל ערוצי החדשות.
אני אישית כבר שנים לא רואה חדשות ולא קורא חדשות בעיתונים.

מאז שאני נוסע בקביעות ברכבת הפנינה היחידה שמצאתי לי היא פינת הספורט והתרבות בישראל היום.
כתיבה משובחת ומעניינת, ללא שום יחס למקורבים או לסודות מחדר ההלבשה.
מעניין לי את השועל מי הבעלים של העיתון או מה האג'נדה שלו בכללי ותאמינו לי החיים הרבה יותר נוחים בלי חדשות או דעות, טורים וכותרות מפוצצות.

מקרה הקוטג' הוא רק דוגמא קטנה לקשר האינפנטילי בין האזרח לעיתונות.
החברה היו כל כך מבסוטים מעצמם בגלל שהצליחו להוזיל קוט'ג ב-29 אגורות, כאילו ששם מתחילות ונגמרות הצרות בעולם.
אבל שאתה רואה פרסומאים דוחפים לנו קוט'ג כסמל למשפחה מאושרת ובית מסודר אתה באמת דופק את הראש בקיר.

זיזו 13 ביולי 2011

הדיון על ארה"ב בעניין הכדורגל הוא הפוך מיסודו.

שם הכדורגל תמיד נחשב לספורט נשי וגברים שמשחקים אותו אחרי גיל בית ספר יסודי נראו נשיים, לא להפך.

בפסקה התשיעית המילה להפסיק כתובה להפסיד.

מתי 13 ביולי 2011

המקרים בהם נשים מתקרבות לפופולריות של הגברים או עוקפות אותם הם הענפים בהם התחרויות בעצם מתקיימות באותו מפעל- באתלטיקה, שחייה וטניס (בגראנד סלאמים) מתחרים על אותם מגרשים באותו פרק זמן. בכדורגל וכדורסל התחרויות לשני המינים הן יקומים מקבילים. זה לא הסבר שלם ליחס לענפים האלו, אבל בכל זאת חלק מהעניין.

אנונימוס 13 ביולי 2011

גלן – בקשר לנושא יהודי אמריקה והיחסים המעוותים בינם לבין מדינת ישראל של העשורים האחרונים – ממליץ על קריאת ספרו של ד"ר ביילין, "מותו של הדוד מאמריקה".

אבישי 13 ביולי 2011

היתרון הגדול של ישראל היום הוא, שלעומת עיתונים שנקנו בכסף, יותר קל להשליך אותם לפח רגע אחרי שקוראים את מדור הספורט.

קורא 13 ביולי 2011

הכל היה נכון, אלא אם היה ענף אחד שסותר את זה – היפת כדור ברזל, שהיא מאוד חזקה בדיוק במדינות האלה.

גולר 13 ביולי 2011

מנצ'סטר יונייטד קבוצת הספורט בעלת השווי היקר ביותר בעולם

1.מנצ'סטר יונייטד (כדורגל, אנגליה) – 1.86
2.דאלאס קאובויז (פוטבול, ארה"ב) – 1.81
3.ניו יורק יאנקיז (בייסבול, ארה"ב) – 1.70
4.וושינגטון רד-סקינס (פוטבול, ארה"ב) – 1.55
5.ריאל מדריד (כדורגל, ספרד) – 1.45
6.ניו אינגלנד פטריוטס (פוטבול, ארה"ב) – 1.37
7.ארסנל (כדורגל, אנגליה) – 1.19
8.ניו יורק ג'איינטס (פוטבול, ארה"ב) – 1.18
9.יוסטון טקסאנס (פוטבול, ארה"ב) – 1.17
10.ניו יורק ג'טס (פוטבול, ארה"ב) – 1.14

רשימת 50 המועדונים המדורגים:
http://www.forbes.com/pictures/mli45fdhk/no-1-manchester-united

גולר 13 ביולי 2011

מנצ'סטר יונייטד קבוצת הספורט בעלת השווי היקר ביותר בעולם

1.מנצ'סטר יונייטד (כדורגל, אנגליה) – 1.86 מליארד דולר
2.דאלאס קאובויז (פוטבול, ארה"ב) – 1.81
3.ניו יורק יאנקיז (בייסבול, ארה"ב) – 1.70
4.וושינגטון רד-סקינס (פוטבול, ארה"ב) – 1.55
5.ריאל מדריד (כדורגל, ספרד) – 1.45
6.ניו אינגלנד פטריוטס (פוטבול, ארה"ב) – 1.37
7.ארסנל (כדורגל, אנגליה) – 1.19
8.ניו יורק ג'איינטס (פוטבול, ארה"ב) – 1.18
9.יוסטון טקסאנס (פוטבול, ארה"ב) – 1.17
10.ניו יורק ג'טס (פוטבול, ארה"ב) – 1.14

רשימת 50 המועדונים המדורגים:
http://www.forbes.com/pictures/mli45fdhk/no-1-manchester-united

גיל 13 ביולי 2011

הנה הבעייתיות של המונדיאל הזה בקליפת אגוז: חצי גמר המונדיאל במדינה הכי ידידותית לכדורגל נשים ויש קרחות גדולות ביציעים.

Comments closed