הים השחור

השיטה הזו "שכל קבוצות הנוער משחקות באותה שיטה" קיימת כבר הרבה מאד שנים ובצורה נרחבת ביותר בראגבי הניו זילנדי. לפני 15 שנים בערך הכרתי שחקן ראגבי ישראלי – שגדל באותו מקום נידח בו גדלתי אני – שהוזמן להשתלמות בראגבי הניו זילנדי ושובץ שם בקבוצה מדרג נמוך. וכמו כל הקבוצות קיבלו הנחיות מההתאחדות על הדגשים בראגבי הניו זילנדי באותה עונה. צריך לציין שמקבוצות אלו שחקנים מתקדמים לדרג האזורי ומשם אולי לנבחרת.

שני דברים מעניינים הוא סיפר לי. האחד היה שלא היו אימוני כושר גופני בקבוצה ובשום רמה של הראגבי הניו זילנדי. אם אתה רוצה לשחק ראגבי ייצוגי בניו זילנד אז תביא כושר גופני מהבית. ייתכן שזה שונה כיום כשהראגבי הוא מקצועני אבל יש כאן משהו מאד מרענן לעומת הילדותיות המוחלטת של הרבה ספורטאים בענפים אחרים. להשאיר משהו באחריות השחקן.

על האימונים עצמם הוא סיפר לי שהיה שם דגש שעות על גבי שעות על זוויות הריצה. אפילו הביאו יום אחד איזה מפקח איזורי וכל מה שהוא התעסק בו היו זוויות הריצה. וזו התחושה שאתה מקבל כשהאול בלאקס משחקים. שבעוד האחרים רצים מתקלים ומחפשים נתיב פתוח ניו זילנד כל הזמן מרוויחה מטרים מהאלכסונים. זה מזכיר לי הן את אסכולת אייאקס-ברצלונה בכדורגל ומזכיר לי גם את התקפת המשולש. שליטה מוחלטת היא שליטה גאומטרית. להכניס את המשחק לתבנית בו היריב רץ יותר ובעיקר יעיל פחות.

והבסיס הוא לא התחכום או "השכל של השחקנים". הבסיס הוא יסודות. את הדברים האלו אתה יכול לבצע כשיש דבק מגע על הידיים של השחקנים שלך כמו שיש לשחקנים הניו זילנדים. והבטחון שהחבר שלך נמצא במקום הנכון. זה כל סיפור הטריי היחיד של המשחק – כשישראל דאג נראה כנזרק החוצה הוא זרק כמעט על עיוור למא-אה נונו שעמד שם. דבק מגע לידיו.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

הנבחרת של ריצ'י מקאו לא שברה את האוסטרלים אחרי הטריי הזה מסיבה אחת פשוטה. "ספורטאי אוסטרלי שבור" זה דבר שלא קיים בטבע. אבל היא התישה אותה ושמרה אותה על החבלים. לא חשבתי שהם עלו על האוסטרלים במאמץ. אבל הם השתוו עליהם. האלכסונים והדבק בידיים עשו את ההבדל. 20-6 – למי שלא ראה.

ראיתי נבחרות ניו זילנדיות מהנות בהרבה: כשלומו, קאלן, רוקוקו ו-וינדירי רצו את האלכסונים הללו. אבל זו הנבחרת שחוזרת אל גמר הגביע העולמי וגם תזכה בו בהפרש גבוה מאד מול צרפת בגמר שהתוצאה שלו לא תכבד את המפעל. אבל לפחות נמנע מתחושה אחרת. כשמארחות זוכות במפעל בכל ענף ספורט לרוב זה משאיר אותנו עם השאלה האם זו באמת הקבוצה הכי טובה. אז כן – זו באמת הקבוצה הכי טובה.

דה באזר בפייסבוק