התיישב בשולחן על ידי בבית הקפה מישהו ונעצתי בו עיניים בחוסר נימוס. עשיתי זאת באופן מתמשך. הוא לא כעס. רק הנהן בהבנה.
דיברנו קצת על העניין. לראשונה נודע לו העניין לפני כשנה – מישהו סיפר לו שהוא דומה, אבל דומה בדיוק, לדויד דה חיאה. אבל מסתבר שכל עוד דה חיאה היה באתלטיקו במדריד זה היה רק למביני עניין והזיהוי לא חזר על עצמו. הוא עצמו דווקא די אוהב כדורגל ואפילו ראה את המונדיאל. אני רשמתי בפני את העובדה שאנחנו מגדירים בצורה שונה את המלים "אוהב כדורגל". הוא המשיך לספר על העניין.
"הרבה יותר אנשים מזהים שחקן של מנצ'סטר יונייטד מאשר של אתלטיקו מדריד", הוא גילה לי. משפט שאם אתם קוראים כאן בבלוג נראה לכם כמו חוכמה קטנה. אבל הוא סיפר לי את הדבר בארשת פנים מאד יידענית של מישהו שלא סתם חשב על זה, אלא בעצם יודע. "מאז הקיץ הרבה מאד אנשים ניגשים ואומרים לי כמה אני דומה לדה חיאה הזה". הוא סיפר לי שהשחקן הזה הוא שוער.
נזכרתי בסיפור שפעם נשמע לי מצחיק אבל תפס מאז משמעות גרוטסקטית די מבעיתה. שאחיו של ריאן גיגס היה מתחזה לריאן גיגס בכדי להשיג בחורות. אבל זה לא המקרה כאן. בטח לא בבודפשט.
*
"לפחות אין לי את התספורת המגוחכת שלו", הוא אמר. אמרתי בלבי שלא יבנה על כך. אני זוכר שלאלן סמית' הייתה תספורת אדיוטית ופרגוסון חדל אותה. "אולי עדיף שלא תסע לאנגליה, או לספרד, אם אתה לא רוצה תשומת לב מיוחדת", יעצתי לו.
הוא דווקא רוצה לעבוד באנגליה, הוא לומד טכנאות רנטגן והמשכורות שם טובות מאד. אבל אם באנגליה זו תהיה בעיה חשב שאולי יעבוד באירלנד. זה שעשע אותי. הבחור עומד לגלות דברים כמו הפופולאריות של כדורגל אנגלי באירלנד. אבל המשכתי, בחוסר אכפתיות מרושעת, לא להסגיר בפניו שיש לי אולי ידע קצת חריג מהאוכלוסיה הכללית לגבי אותה קבוצת כדורגל בה משחק השוער שדומה לו.
והוא המשיך לספר על חייו ככפילו של דויד דה חיאה" "אולי כל הבעיה תפתר. יש שוער אחר, קוראים לו לינדסטרום, ואולי הוא יחליף אותו".
47 Comments
גדול!
ככה לאחל לו ביום ההולדת שלו?
שועשעתי.
היום היום הולדת שלו?
כן היום הוא בן 21, איזו מקריות!
וגם של ריו פרדיננד
גם הוא בן 21?!
הלוואי!!!!
21 בשנים של כלב
ענק!
איזה תזמון…
יש בחור די מפורסם ודי מסכן שהיה מסתובב בוגאס ומספר לכולם שהוא מייק טייסון. הם היו כפילים ממש, כולל הקעקועים והכל. הבעיה היתה כשהבחור נכנס יותר מדי לדמות והתחיל להסתבך ולא מצא את מקומו בחיים שהם לא החיים של מייק טייסון.
היתה עליו פעם כתבה מצויינת ב"שם המשחק" ז"ל. סיפור די עצוב.
אמרה האם ההונגריה: לפחות טכנאי רנטגן זה מקצוע עם עתיד…..
פעם יצאנו כמה חבר'ה לאיזה מקום שכונתי במרכז תל אביב. המקום שנבחר ע"י אחת מהחבר'ה שוקק ידוענים. היא קופירייטר ותמיד נהנית לפגוש שם קולגות מעולם הפרסום. פתאום ראיתי מישהו מוכר. העפתי מבט לעברו. הוא הצליב מבט. בחנו אחד את השני. הייתי משוכנע שאני מכיר אותו אבל אני לא מצליח להיזכר מאיפה. הוא היה שחום והייתה לו הופעה קצת מוזנחת ולא מגולח. הייתי חייב להיזכר מאיפה אני מכיר אותו. חשבתי שבטח שיחקנו כדורגל ביחד. אולי בשכונה שגדלתי בה, ליד בית ההורים, אולי בליגה למקומות עבודה, אולי בתקופה שהשקענו ושיחקנו בגולטיים. לא מצליח להזכר. החלטתי להתייעץ עם אחד החברים שגם משחק כדורגל שכונתי והוא החזיר בשאלה- מי? למי אתה מתכוון? זה לא כדורגלן, זה הזמר דודו טסה…
וואלה, נראה לי מוכר! תודו שיש לו לוק של כדורגלן…
מאכזב משהו, ציפיתי לפחות למישהו מסדר הגודל של קלמנס פריץ. כלומר, מישהו חצי-מוכר לאנשים שאשכרה אוהבים כדורגל.
דורפן, ארשת ולא ערשת. חוץ מזה, נפלא.
חוץ מזה ומ"תפתר" במקום "תפטר"
גדול :)
ב'פינתי' בירושלים תלויות תמונות של מפורסמים (ומפורסמים למחצה) על הקירות. תוך כדי הניסיון לאכול מהר מספיק, העין משוטטת ומתעכבת על התמונות כשהמוח מנסה לסווג אותן, רובן עטר בתמונה זה מהזמן בו הוא שיחק בבית"ר או מהזמן שהוא אימן אותה?! (התשובה: מהזמן שהוא שיחק, יש לידו טלפון סלולרי שמסגיר את שנת אלפיים) וכו'.
פעם ישבתי ובהיתי בתמונה של מישהו איזה דקה עד שקלטתי שזה בייגה שוחט.
ואני כל פעם אומר לחבר'ה בפינתי שזה לא לעניין שיש שם תמונה של משה סיני. איך אפשר לשים תמונה של האיש שגזל מאיתנו אליפות במעוז ביתרי?
דע את האוייב…
עדיף מלהיות הכפיל של קדאפי.
קרה משהו לכפיל של קדאפי?
דורפן, נראה לי שבתור נתנייתי תומר פשוט מביא את הזווית הטריפוליטאית של העניין.
תיאוריית קונספירציה לפיה ההרוג בלינץ' היה הכפיל של קדאפי בעוד קדאפי האמיתי נמלט לארץ מקלט שמסתירה אותו כמו ונצואלה או השוק בנתניה.
אגב דה חאה, מאז המחזור השלישי-רביעי, הוא אולי השוער המצטיין בפרמיירליג. בטח המצטיין מבין שוערי הקבוצות הגדולות (זה גם מוכח סטטיסטית). וזה במצב שקבוצות הגיעו לשער שלו בעשרה מחזורים יותר פעמים משהם הגיעו לשער של ואן דר סאר בשלוש העונות האחרונות שלו בערך.
לעומת זאת, שוערי הקבוצות הגדולות האחרות עשו כל כך הרבה טעויות בתקופה הזו: הארט (נגד ויריאל, באיירן, וולבס), ריינה, צ'ך. מיותר לציין שהם לא זכו לעשירית מהאמבוש שעשו לדה חאה אחרי המחזורים הראשונים. רבאק, הארט במו ידיו כמעט עלה לקבוצה שלו בעונה האירופית שלה!
זו אפילו לא קסנפוביה (צ'ך וריינה הם לא בדיוק מקומיים) אלא סתם סימון מטרה מראש של תקשורת צמאת דם.
טל
דה חאה הגיע למועדון הגדול בעולם ונכנס לנעליים של שוער אגדתי,
רק טבעי שיבחנו אותו בזכוכית מגדלת והאמת, הוא "עזר" לתקשורת במשחקים הראשונים שלו ביונייטד ובגלל כמה שערים מביכים וגם מקרה הדונאטס לא ממש עזר לו, ככה שאני לא מבין על מה אתה מתלונן?
ביונייטד כל אחד נמדד בצורה חריפה הרבה יותר ורק בגלל שהוא שחקן יונייטד, אני רגיל לזה ואפילו אוהב את זה, עדיף מחוסר התייחסות מחוסר עניין לציבור.
דה חאה נראה הרבה יותר יציב, סביר להניח שקצת מבין יותר את השפה, בונה שיתוף עפולה עם שחקני ההגנה, אולי התאקלם יותר בנוחות בעיר(בטח אם כבר לא נמצא בבית מלון אלא מצא בית), אני לא יודע אם הוא המצטיין מבין שוערי הגדולות, הסטטיסטיקה יכולה גם לשקר כי למשל במשחק נגד אברטון כל הבעיטות למסגרת, להוציא אולי אחת של רודוול, לא ממש היו כדורים מאיימים באמת אז אולי בסטטיסטיקה זה נרשם אבל במציאות הוא לא ממש הוטרד במשחק.
דה חאה עם פוטנציאל גדול,בהחלט התחיל להראות ניצוצות ושקט נפשי, הוא צריך לעבוד עוד על ההתמודדות הפיזית ברחבה, גם משחק הרגל שלו לא נקי, הארט שוער נהדר שכבר הביא קבלות בברמינגהאם ובסיטי, אנחנו לפני תחרות מרתקת בינהם בשנים קדימה
על תואר השוער המצטיין, קודם כל בעיר ולאחר מכן באנגליה.
האמת היא שטל ("הספרדי") צודק. יש עיגול מטרה ענקי על הגב של דה חאה. זה התחיל בגביע הצדקה כשהתקשורת ביקה על דה חאה על טעות בגול של דזקו ו"טעות" ביציאה בגול של לסקוט. באותו משחק החלטה זהה של הארט שלא לצאת נגמרה בגול של סמולינג והוא לא חטף שום ביקורת.
זה לא רק הכניסה לנעליים של ואן דר סאר, זה פשוט מרדף אחרי סיפור. הארט הוא הבייבי האנגלי (כל עוד לא יפשל בנבחרת), ריינה וצ'ך וותיקים באנגליה אז טעות שלהם "מתקזזת" מול שנים מוצלחות ולכן הם לא סיפור. גם שצ'סזני טועה לא מעט אבל טעויות שוערים בארסנל ז כבר לא סיפור.
דה חאה הוא ספרדי, צעיר, חדש בפרמייר ליג, משחק ביונייטד ומחליף את ואן דר סאר. כל טעות שלו תהפוך לסיפור ענק. הם רק מחכים לו בפינה. ואם לא יעשה טעות, הם ימצאו אחת.
אגב, איזה קבלות בדיוק יש להארט? שוער השנה בברמינגהאם? את זה יש גם לבן פוסטר. הארט צריך להוכיח את עצמו בדיוק כמו דה חאה.
קרול מניוקאסל לא נופל ממנו בסנטים
וגם וורם לא
לפחות לגבי צ'ך, אני חושב שהעדר הביקורות היחסי נובע מכך שהדעה הרווחת היא שהוא שוער גמור, נשאר השם הגדול אבל היכולות כבר כמה זמן לא שם.
מעולה
"רשמתי בפני את העובדה שאנחנו מגדירים בצורה שונה את המלים "אוהב כדורגל" – כמה פעמים אמרתי לעצמי את המשפט הזה..
כל הכבוד על קצב הכתיבה, דורפן!
הכתיבה שלך יוצאת דורפן…
:)
טל – כל רכישה של יונייטד נמדדת כך ואם הוא גם יקר אז עוד יותר. גם דמיטר ברבטוב רחוק מאד מלהיות הפלופ הכי גדול ב-30 מליון פאונד. בכל זאת מלך השערים פעם אחת והבקעות דו ספרתיות בכל עונה – אבל יורדים עליו כאילו גנב למישהו כסף.
אבל שיא השיאים היה יאפ סתאם – מילא העיתונות והאוהדים – אבל גדי ברומר (שהוזמן לאיזשהו מבחן ביונייטד שנה קודם) אמר לי שלנוכח המצב עם סתאם הוא מאמין שבתוך כמה שבועות יונייטד תקדם את העיסקה לגביו. כעבור שבוע גרנט זרק אותו לספסל לחצי עונה.
דורפן, הטענות אינן דווקא נגד ברבטוב (לפחות לא בשנה האחרונה) אלא יותר כלפי פרגוסון שלא מנצל אותו מספיק. להפך, אחרי התחלה חלשה הוא באמת התאקלם אבל הוא ממלא תפקיד יחסית צדדי למה שכולם חשבו שהוא ימלא. כלומר, הוא נשפט כפלופ יחסי בגלל שנראה שהוא לא ממלא את הפוטנציאל במלואו, ולא ממש באשמתו.
הספקות מובנים. גם החיפוש עם זכוכית מגדלת של טעויות בשלב הראשוני. מה שמוזר במקרה של היחס התקשורתי לדה חאה, זה שהוא לא מקבל קרדיט על היכולת המצוינת שלו כבר חודשיים.
אגב, גדי ברומר היה הבלם הישראלי הכי מוכשר שאני זוכר. הפציעות הרסו לו את הקריירה, אבל מבחינת פוטנציאל ונתונים (מהירות לדוגמה) הוא היה יכול מאד להצליח באירופה.
רונן,
גדי התאמן עם היונייטד ב96. הוא בוודאי התייחס לפתיחת העונה המהוססת של סתאם בעונת 99.גדי אז, כבר היה יותר פצוע מבריא ובטח לא בכושר שגרם לו להיות מוזמן לאימונים.
אני זוכר את הדיבור על סתאם. הביקורות עליו ועל המחיר היו באמת שיא השיאים(ומדובר על החודש חודשיים הראשונים).
אגב, לחשוב שדה חיאה נולד אחרי המונדיאל של 1990. למה זה פתאום גורם לי להרגיש כל כך זקן?
חלק מהעיגול מטרה על הגב של הבחור נובע מזה שזו היתב בחירה מאד נועזת של סר אלכס, ומטבע הדברים זה יוצר המון ענין והמון אנשים שששים לקבוע שסר אלכס הגדול פישל
מזכיר לי שראיתי את משחק הבכורה של בואש בצ'לסי וחברה שלי הייתה איתי. המצלמה כרגיל התמקדה בראקשנים של וילש בואש וחברה שלי, שאין לה מושג בכדורגל, אמרה, "זה המאמן? הוא נראה ממש צעיר" השבתי לה "כןוהוא עוד המאמן הכי יקר בהיסטוריה" ובמשפט אחד, בלי להבין כלום, היא אמרה את הכול "מה מיוחד בו?"
סמוקינג ג'ו הלך, כל ערוצי הספורט מדברים רק על זה פה.
רונן.
ג'ו פרייזר נפטר ואנו מצפים לקרוא עליו משהו.
אני רואה המון את הכפיל של אברם גרנט. זתומרת, אני מניח שזה הכפיל, כי אברם כל הזמן בראיונות עבודה בחו״ל, לא?
ובינתיים בצד השני של הקורות: לתומאס קושצ׳אק נשבר.
פעם אמרו לי שאני דומה לאחד החברה מהאח הגדול. זה היה נראה לי הזוי.
אבל אחרי שהפקיד בבנק התעקש וגם כמה מוכרות בחנויות התחלתי להאמין שאולי יש משהו. השיא היה שבנקודת הכינוס בצו ה-8 לעופרת יצוקה הילדים בביה"ס צעקו את השם שלו מאחורי הגב שלי וחיכו שאני אסתובב.
אחרי ש-15 דקות התהילה שלו חלפו גם המצבים המוזרים האלו חלפו מהעולם.
בתור אוהד ליברפול לא איכפת לי שגם לדה-חיאה יהיו משהו כמו 15 דקות תהילה בלבד.
מעולה, רונן.
זה הפוסט שמלמד עליך יותר מכל דבר אחר…
פנטסטי