גם לי יש שני סנט על ג'רמי לין

מי שגורם לניקס להראות כקבוצה מבריקה, השמיים הם הגבול שלו.

.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
טוב, הבלוג קיבל את הידיעות. הגיב בזהירות המתבקשת. לא נסחף. אבל לאחר הצלבתן ובדיקתן של השמועות, החליט לבצע בדיקה יסודית. כלומר נשארתי ערב בלילה לראות את המשחק של הניקס במינסוטה. הם ניצחו 100-98 בהארכה – כשאיזה סיני עושה את המהלך המכריע. ועכשיו יש לי סנט וחצי לגבי ג'רמי לין. לא שלא היו קשיים: נרדמתי אבל ראיתי בבוקר את הסוף במוקלט.

הצלחה בחיים זה פוטנציאל עם נסיבות. הנסיבות הן שלין הגיע אל המאמן האחד שטיפל בעבר במקרה כמו שלו – מייק ד'אנטוני עם סטיב נאש. גאונות כדורסל די חריגה אבל לא בדיוק בסגנון הNBA הרגיל. אני בכוונה לא משתמש בביטוי "לא אתלטי". תמיד חשבתי שסטיב נאש לא אתלט עד שראיתי אותו בפעם היחידה במגרש. הוא אתלטי מאד רק בניואנסים אחרים. יש לו עבודת רגליים שמבלבלת מגינים וידיים מהירות. המשחק שראיתי היה משחק זניח מול סקרמנטו, אבל במידה רבה זו הייתה חוויה פוקחת עיניים יותר מאשר לראות את מייקל ג'ורדן בחי. ג'ורדן הוא מדהים גם ברדיו ובעיתון. את נאש אתה צריך לראות במגרש כדי להבין באמת.

לין בכל מקרה יותר חזק מנאש וזה צריך לעזור לו. אבל בעיקר הוא צריך את השיטה. יהיה מאד מעניין לראות אותו בעוד כמה ימים לאחר שאמרה סטאדומאיור, עם הקשר הברור לנאש, יחזור לקבוצה לאחר שנעדר בגלל טרגדיה משפחתית. עוד יותר מזה יהיה מעניין לראות את כרמלו אנטוני חוזר. השחקן הזה הוא אניגמה בעיני והיחס שלו לנסיקה של לין היא בעיני רגע מכונן בקריירה שלו. אנחנו נלמד המון על אנטוני עכשיו.

*

משהו על הפספוס שלו. נדמה לי שכתבתי, ובכל מקרה חשבתי על זה, שאם סטיב נאש יסתפר ישנה את שמו ויגיע למחנה פרה-דראפט תחת שם בדוי – נניח "יענקל דה-לה-פונטיין" הוא ייצא משם שוב עם ציון נמוך ולא ייבחר גבוה.

כשאני קורא כל פעם את הדיווחים ממחנות הדראפט אני מתחלחל. תראו את העמוד הזה: מספר נעליים, מוטת ידיים, שומן גוף, ניידות, ספרינט וכמובן הvertical leap הידוע.

אני כמובן לא אומר שהם לא מסתכלים על כדורסל ואישיות אבל כמות הדאטה הפיסיולוגית שהם אוספים היא קצת מוגזמת. זו נראית כמו קנוניה של יואב בורוביץ' נגד הבלתי אתלטים של העולם. כדורסל הוא אומנות (מלשון אומן) ולא תחרות אתלטיקה קלה. ונכון שכמעט תמיד שחקן שנראה כמו דרוגבה יהיה שחקן טוב יותר מכזה שנראה כמו מסי. אבל אתם שם בדראפט אמורים להיות מומחים! לא שזה קל. כשכולם היו במכללות איך אפשר לדעת שג'ון שייר זה לא אמיתי וג'רמי לין כן? באמת שאי אפשר לדעת.

והתיאוריה שלי כנראה נכונה. כי הם פספסו את לין. גם אם אני נזהר מלהשוותו לנאש. הוא נאש רק מהבחינה שהוא חיה קצת אחרת.

*

אחד ממאמני הpac-10 – -מחוז המכללות שפספס את לין שגדל בתוכו "האשים" השבוע את ההגבלות על ביקורים אצל מועמדים בכך שפספס את לין. "בביקור קצר אתה יכול להתרשם רק מהדברים הפשוטים שברורים לעין", הוא הסביר. אני לא מעריץ גדול של ד'אנטוני. החזון שלו לפיו הגנה זה הזמן שעובר בין ההתקפות מעולם לא נראה לי. אבל בעניין הזה של זיהוי האומן כנראה יש לו את זה.

אבל הכי חשוב: לין הוא סיפור חיובי. בשורות טובות. גורם לפרנצ'ייז מטופש, יהיר ומנוהל בעליבות להראות טוב סוף. לא כמי שיעשו את הצעד הצפוי והשקוף, למשל להחתים את כרמלו אנטוני, שהוא לא שחקן רע אלא סתם לברון לאביונים, אלא מועדון שמסוגל להבריק.

מי שגורם לניקס להראות כקבוצה מבריקה, השמיים הם הגבול שלו.

46 Comments

אלעד 12 בפברואר 2012

לפני כמה שנים, כשריי אלן עוד שיחק בסיאטל, הוא התחיל את העונה עם פציעה. לנעליים שלו נכנס שחקן לא מוכר בשם פליפ מאריי, שהתחיל את העונה באטרף של קליעות והוביל את סיאטל למאזן לא סביר, כשהוא בין הקלעים המובילים בליגה.
מה קרה? ריי אלן חזר, מאריי חזר לספסל, אח"כ נדד בין כמה קבוצות… איפה הוא היום? לא יודע.
מה הקשר בין הסיפור הזה לג'רמי לין? לכרמלו אנטוני הפיתרונים

דורפן 12 בפברואר 2012

אני מתקן – פוטנציאל, נסיבות… וגם מזל.

אלכסנדר הגדול 12 בפברואר 2012

והיה בסיאטל גם אחד בשם רשארד לואיס שנתן עונת פריצה מדהימה של עשרים ומשהו נקודות למשחק קיבל חוזה של 120 מיליון דולר ל-6 שנים מהפריארית התורנית ומאז הפסיק לשחק כדורסל.

גיל 12 בפברואר 2012

לין הוא באמת סיפור יפה ולדעתי הוא נפל בגלל שלסקאוטים כתוב בחוברת הדרכה ששחקן מהרווארד חייב להיות מוגבל. בסופו של דבר המאמנים מאוד שמרנים ואין להם זמן לכל מיני ניסיונות אז מהבחינה הזו דאנטוני מתאים לו מאוד. עם זאת, היום היה משחק יחסית חלש שלו. הוא לקח המון זריקות ובכלל, הוא מחזיק בכדור הרבה יותר מדי כשהוא צריך למסור. הוא בחור נחמד מאוד וחייכן וטוב לראות משהו שונה. אני מקווה שזה ימשיך אבל איכשהוא אני חושש שהסוף לא יהיה כל כך טוב.

ונסיים בבדיחה שסיפרו היום בסאטרדיי נייט לייב:
President Obama on Tuesday called New York Giants coach Tom Coughlin to congratulate him and the team for winning the Super Bowl. He tried to call the Patriots too, but the call was dropped.

פאקו 12 בפברואר 2012

ענק (הבדיחה).

אבו ציצריטה מהבלקברי 12 בפברואר 2012

אני מתעקש לקלקל את הבדיחה החביבה עם אזכור עובדתי – במהלך הבא אחרי הדרופ של וולקר, בריידי פיספס את דיון בראנץ' החופשי כשמסר מאחוריו. מסירה כזו. עבור בריידי צרחכה להיות אוטומטית כמו התפיסה אצל וולקר. לתשומת לב הקוראת ג'יזל

אלעד 12 בפברואר 2012

ההתבססות של ה-נ.ב.א על כוכבים גורמת לכך שסיפורי הצלחה כאלה הם בעיקר זמניים. באיזשהו שלב הכוכבים יחזרו, הכימיה תיהרס, וכל המומנטום ייעצר. מישהו מדמיין מצב שסטיב נובאק זורק שלשה משווה דקה לסיום, אם כרמלו / אמארה על המגרש? מי שראה שלשום את ניקס-לייקרס, ואת סטיב בלייק חופשי לגמרי בתוך הצבע אבל רק מחפש את קובי, "כי הוא לא אמור לזרוק", מבין על מה אני מדבר.

7even 12 בפברואר 2012

מה שהכי יפה באיך שמתנהלת הניקס בימים אלו הן תגובות השחקנים.
המשפט שהכי זכור לי היה לפני כמה ימים(לא זוכר ממי): "הכדור זז בצורה מצויינת במשחקים האחרונים".
פירוש: כרמלו – אתה אגואיסט שלא מוסר וחושב על הסטטיסטיקה שלך.

או בקיצור, לסיכום מוקדם של פרשת ג'רמי לין:
כרמלו אנתוני חוזר = ביי ביי ג'רמי לין וממוצע 25 נקודות לערב.

יואב בורוביץ' 12 בפברואר 2012

האמת שאני מאוד מתרשם מלין. ראיתי אותו בכל המשחק ניקס-לייקרס (וכמובן שגם עקבתי אחרי הביצועים והנתונים שלו במשחקים האחרים) ולדעתי מדובר בכדורסלן מוכשר, עם שליטה מצוינת בכדור (וכדרור מעולה ומהיר. חדירה טובה מאוד), וגם עם אתלטיות בלתי מבוטלת. לדעתי גם נאש הוא סוג של אתלט. מאוד זריז, שיוויי משקל נהדר, וכמובן עילוי טכני-וירטואוזי.
למרות כל ההתרשמות שלי מלין אני חושב שצריך לתת לזה זמן (למרות שאני חושב שתהיה לו קריירה די ארוכה וכנראה גם די יפה באן.בי.איי).
דורפן- אני לא מסכים לזלזול שלך בפרמטרים האתלטים שנבחנים בדראפט. הדברים הללו מאוד חשובים. אני זוכר שדווייט הווארד נבחר ראשון ב-2004 ואנשי אורלנדו ספגו ביקורת חריפה על כך שבחרו אותו רק בהסתמך על אתלטיות וויתרו על אמקה אוקפור, שחקן בתפקיד שלו (וגם אתלט לא רע בכלל) שהצטיין במכללות ואף זכה באליפות. אבל אורלנדו הלכו על האתלטיות למרות שהווארד באמת היה אז שחקן כדורסל לא טוב. כיום האיש הוא מפלצת (למרות שהוא עדיין לוקה בכמה פארמטרים של מיומנויות).
פעמים רבות הבחירה באתלט הטוב יותר מצדיקה עצמה. כיוון שהליגה כל כך מבוססת על אתלטיות. לכן גם אין צורך לתאר את לין כלא-אתלט כי הוא כן (וגם נאש אתלט לא רע בכלל ולא זכה לביקורת על האתלטיות שלו כשנבחר עשירי בדראפט למרות שהגיעה מסנטה קלרה הקיקיונית).

יואב בורוביץ' 12 בפברואר 2012

מצטער, חושב שטעיתי במיקום של נאש בדראפט. בודק- הוא נבחר 15.

אלעד 12 בפברואר 2012

ומקום אחד אחריו…

יניר 12 בפברואר 2012

בעיני הסיפור דווקא ממחיש את החובבנות של מערכת הסקאוטינג בליגה.
אם שחקן כזה בקושי נבחר ואחר מכן מתגלגל מקבוצה לקבוצה כנראה שמערך הבחינות הוא לא מספיק רציני,או לא לוקח בחשבון פרמטרים של אישיות וקבוצתיות אלא רק סטטיסטיקה ואתלטיות.
זה לא חדש-ראה בחירתו של מיליצ'יץ' ועוד הרבה דוגמאות.

ובכל זאת- אם ג'רמי לין היה פורח במקום כמו אינדיאנה או מינסוטה הוא היה מקבל עשירית מהתשומת לב

מיכאל 12 בפברואר 2012

לא רק בכדורסל, גם בארגונים בתעשיות אחרות, מערכי הגיוס נוטים לפספס "כשרונות". זיהוי של אומן כנראה צריך להיעשות ע"י אומן ולא ע"י מערך קונבנציונאלי שמרני.

אביעד 12 בפברואר 2012

עזבו אותכם משטויות. אם לין לא מתחיל לספק העונה ממוצע של 25 נק' למשחק (עם או בלי מלו ואמארה), אז בתחילת העונה הבאה לכל המאוחר הוא ישמע שריקות בוז בגארדן.

רפאל זר 12 בפברואר 2012

לא צריך לתת לדאנטוני יותר מדי קרדיט.
ניו יורק היו צריכים להחליט עד ה 7 בפברואר אם לשחרר את לין וכבר התחילו לגשש בעניין (לחפש לו מחליף).
צירוף של נסיבות, דהיינו המצב במשחק מסוים (נגד ניו ג'רסי נדמה לי) שהיה על הפנים ולא היה לדאנטוני מי להכניס, ואווירה של "טוב הוא כנראה הולך עוד שבוע אז בואו ניתן לו כמה דקות משמעותיות כדי לוודא סופית", גרם לכל הסיפור.
המערכת בניו יורק לא יותר מוצלחת מאלה של גולדן סטייט או יוסטון או כל הקבוצות האחרות שראו את לין במחנה קיץ ב2010 ועדיין סירבו לבדוק אותו באמת.
מייק בראון סיפר שהם בדקו שמות של שחקנים אפשריים לפני כמה חודשים והשם של לין גם עלה, אבל הוא לא הכיר אותו והניח שאם יוסטון שיחררו אותו אז הוא לא כזו מציאה.
אני חושב שכמו שדיבאץ' ופטרוביץ ז"ל ומרצ'ולניס שינו את היחס לאירופאיים (לפעמים בצורה מוגזמת – ראו מקרה דארקו), כך לין יגרום למאמנים להרחיב קצת את אופקיהם.
(לא שיש היצע עצום של שחקנים אסיאתים-אמריקנים, אלא יותר באופן כללי, דהיינו פחות לפסול על בסיס הכללתי).

דולבסקי 12 בפברואר 2012

בכלל דראפט בין המדהימים שהיו הכולל את ברייאנט במקום ה-13, אייברסון, מרבורי, ריי אלן, פז'ה סטויקוביץ', ג'רמיין אוניל ועוד.
והזווית הישראלית: דורון שפר במקום ה-36 בסיבוב השני.

דולבסקי 12 בפברואר 2012

הכוונה לדראפט 96 של נאש

rondi 12 בפברואר 2012

בקשר למשפט האחרון של הפוסט – איפה לעזאזל דוני וולש היום?!?

קורא 12 בפברואר 2012

אני דווקא מבין איך פיספסו אותו. כשאתה מסנן מועמדים לפי סכמה מסויימת אתה מפספס גם את הגרועים ביותר וגם את הטובים ביותר, שחורגים מהתבניות המקובלות. באופן כללי כל המערכת הזו של נתוני הפיזיולוגיה והסקאוטים נועדה כדי למזער כשלונות, והיא אכן כנראה עושה את זה בצורה לא רעה. מצד שני, במסננת הזו נופלים בחורים הרבה שחקנים נהדרים.

יואב בורוביץ' 12 בפברואר 2012

חבר'ה, אין כאלה סיסטמות. לכל קבוצה יש סקאוטים שרואים (כמעט) את כל השחקנים לא מעט פעמים. אחרי זה כל הגבוליים מוזמנים ללפחות שני מחנות פרי-דראפט ארוכים. בנוסף עושים לכל פרוספקט פרסונל וורק-אאוט בהמון קבוצות. רואים את השחקנים הללו המון. ולא מודדים אותם רק על פי אתלטיות. אבל כשיש שחקן מה-IVY LEAGUE ועוד מהרווארד, מכללה שהספורטאים בה לרוב גרועים ושלא הצמיחה אף כשרון כדורסל אולי ארבעים שנה, אז נכון שבמקרה הנדיר של ג'רמי לין- בהחלט מוצמדת לו דיעה קדומה (וזה שהוא ממוצא טייואני מן הסתם לא עוזר).

Tal 12 בפברואר 2012

בקשר לפספוס- באינספור הכתבות שפירסמו על לין בשבוע האחרון הוזכר שוב ושוב סיפור משחק הראווה בלאס וגאס, בו שיחק מול קבוצה בהנהגתו של ג'ון וול, שהיה הבחירה הראשונה הבטוחה באותו הדראפט, ולא נפל ממנו לאורך כל המשחק (ואף שיחק טוב יותר ביחס לדקות שקיבל). בין השאר בגלל המשחק הזה, הווריירס החתימו את לין, והוא גם היה מרואיין די מבוקש. אי אפשר להגיד שהשחקן הזה נשמט בטעות מתחת לרדאר בגלל חוסר תשומת לב- הוא פשוט לא קיבל צ'אנס בגלל הכללות וסטיגמות. לו רק הווריירס היו מבינים מה יש להם ביד ומחליפים את אחד הגארדים שלהם (קארי או אליס) תמורת שחקנים שווי ערך בצבע, הייתה להם חמישייה חלומית היום.

בכלל, אם בוחנים את הדקות המעטות שקיבל בניקס לפני הפריצה, אפשר לראות שהוא הפגין אקספלוסיביות לא מובטלת ביחס לדקות המעטות (לא יצא לי להקדיש לו תשומת לב באותם המשחקים ולמרות שראיתי 2-3 משחקים של הניקס לפני הפריצה, איני זוכר אותו כלל ואני מתבסס רק על הסטטיסטיקה).

אגב, לדעתי המעלה הגדולה ביותר שלו, לצד חוכמת משחק, היא חדירה קטלנית. אולי הוא צריך לשחק ברמה הזו עוד כמה שנים טובות כדי לזכות להיות משווה לכדורסלן עצום כמו נאש, ובחוכמת המשחק ומסירת העין העקומה הוא לעולם לא ישתווה אליו, אבל לדעתי באספקט הזה לפחות הוא עולה עליו כבר היום.

אדם 12 בפברואר 2012

רפאל זר, יצא לך מצחיק: "לא שיש היצע עצום של שחקנים אסיאתים-אמריקנים" – אתה יודע או חושב? כי אני חושב כמוך. מצד שני, עד היום לא ידעתי מי זה ג'רמי לין, אז אני בטח לא יודע כמה כמוהו עוד יש

ניימן 12 בפברואר 2012

אני לא רואה איך הקטע עם מערך האיתור רלוונטי למה שקורה עם לין. הבחור כבר שיחק שנה שעברה בגולדן סטייט, וגם שם לא ראו את הכשרון שלו. ואלו אנשים שראו אותו משחק ומתאמן באנ.בי.איי מדי יום, כן? לא חבר'ה שביססו דעתם על נתונים פיזיים יבשים.

אורי 12 בפברואר 2012

ואם לחזור רגע לביצה המקומית,

מה אם מכבי הייתה מביאה את לין במקום פארמר בתחילת השנה (ממילא נרשם כזר בסוף), יש סיכוי ששחקן עם עבר NBA כה מינורי היה מסכים לחתום עד סוף השנה ואז למכבי היה רכז :D

אבל ברצינות לרגע, לדעתי לין מראה כרגע יכולות סופרסטאר לכל דבר, ואם הרמה הזאת תישמר על פני תקופה אז בהחלט חזינו כאן בלידתו של כוכב…

אבל, כרגע ניו יורק נראים כמו קבוצה בטראנס שלא מסוגלת להפסיד. עוד לפני שמדברים על אמארה וכרמלו צריך לראות את לין מגיב לתקופה לא טובה. האם אחרי 3 הפסדים יצליח להדביק את הניקס ולתפקד ברמה הגבוהה שהוא מתפקד היום.

אם כן, אז אני חושב שגם אם לא ישתלב עם כרמלו אנחנו נראה אותו פורח במקום אחר או בניו יורק בלי אנטוני. אם לא אז שאלת כרמלו ואמארה לא רלבנטית כי אז ג'רמי לין יחזור לו לתהומות הנשייה כרכז נחמד ואקספלוסיבי אבל לא באמת שחקן מוביל בליגה

מנחם לס 12 בפברואר 2012

כמה הערות מאחד שחי עם כל זה כבר 51 שנה:

*בקשר לדראפט:

הדראפט מבוסס על MONEYBALL. כל הבדיקות שרונן קצת לועג להן הן חשובות ביותר, כי כשאתה משווה שני שחקנים שהם די שווים מבחינת משחק, תוצרת, ותפקיד, אז כל יתרון גופני או מנטלי נירשם, ניבדק, ומומחים הרבה יותר גדולים מכולנו שזה מקצועם, עובדים על זה, מסיקים מסקנות, ומחליטים. העובדה המעידה על איכות הדראפט היא סטטיסטיקה שהופיעה במגזין ESPN לפני כמה חודשים המדווחת (אני לא זוכר את המספרים) שככל שהשחקן ניבחר יותר גבוה, סיכוייו להצליח יותר גבוהים. הם גם חישבו את אחוז ההצלחה וההישארות בליגה של 10 הנבחרים הראשונים נגד הנבחרים 10 עד 20, 30 עד 40, 40 עד 50, ו-50 נגד 60. הבטחון הגדול ביותר היה 0-10. הבטחון השני בגודלו היה 10 עד 20. וכך הלאה. הבטחון לשחקן שניבחר בעשרת המקומות הראשונים להצליח ולהישאר ב-NBA היה מעל 90%.
לכם הישראלים תמיד ישנה נטייה לזלזל במה שהאמריקאים עושים, וכמעט תמיד בסוף מסתבר שהם יודעים הרבה יותר טוב מכם כיצד לבחור שחקנים.

ולפספס אחד כמו לין זה לא קשה, במיוחד כשאתה בא מהרווארד. מה שיותר מפתיע זה כיצד פיספסו אותו בגולדן סטייט. אבל מאחר ומדובר בסאן פרנציסקו, שום דבר לא מפתיע אותי.

מבחינה סטטיסטית, הדראפט הוא מצויין כמעט לחלוטין ב-"HITS" (בחירה POSITIVE שהיא נכונה), והוא גבוה מאד מבחינת "NEGATIVE HITS" (החלטה שלילית שהיא נכונה).
שחקנים כמו לין הם "FALSE NEGATIVE" (החלטה שלילית שהיא שגוייה) ובגדול, הפיספוסים האלה של שחקנים כמו לין, טרי פורטר, דניס רודמן, וקצת פחות סטיב נאש הם הרבה יותר קטנים מהבחירות ש95% אולי מהן הן HITS כגון לארי בירד, מג'יק ג'ונסון, מייק ג'ורדן, לברון, דווייט האווארד, וכל הבחירות האחרות מ-1 עד 10.

*המשחק של אתמול:

בחצי הראשון לין קלע 17 נק', וממש העפיל על כל שחקן אחר במגרש. היו רגעים שריחמתי על רוביו שלין עבר אותו בקלות שוב ושוב.
בחצי השני הוא היה 1 מ-13 וקלע 3 נקודות. הוא היה מחוסל פיזית ונפשית. זה לא רק המשחק הרביעי תוך 6 ימים, וטיסה למינסוטה הקפואה. זה המדיה שלא עוזבת אותו. עכשיו גם המדיה הסינית אחריו ולא עוזבים את הילד במנוחה לשנייה. הוא שיחק בכל ארבעת משחקים אלה בממוצע 36 דקות למשדחק. זה שחקן שלפני שבועיים איש לא ידי מי הוא. לפתע הוא הכוכב של ה-NBA. למזלו נראה לי שיש לו ראש על הכתפיים והוא יודע כיצד לקבל הכל בלי שהראש יתנפח. אבל בסופו של דבר חייב לבוא משברון, והוא הגיע בחצי השני נגד מינסוטה. אני חוזה במשחקים בטלוויזיה של 70 אינטש ואני רואה כל זיז בפנים. אני ראיתי ממש בנאדם מחוסל פיזית ורגשית. כמה אפשר לבקש מצעיר בן 23 שבחייו לא ידע מה זה, שלפתע הפך לדבר המדובר ביותר ב-NBA?
בתגובה שתבוא עוד מעט יש לי לינק על מה שמג'יק אומר עליו. אני מכבד את כולכם (אבל בכל הקשור לכדורסל די בערבון מוגבל), אבל מקשיב לאדם מספר אחד בכל העולם בקשר לדיעה על ג'רמי לין, במיוחד כשהוא היה האנליסט בשני משחקיו: מג'יק ג'ונסון. לדבי דידי הוא, ויובי בראון (שמדבר הרבה יותר מדי) הם שני בעלי הראטייה החדה והוולידית ביותר מכולם. תשמעו מה שמג'יק אומר על לין.

*בקשר לכרמלו אנטוני

אני מזמין את כל מי שכתב תגובה לפוסט הזה של דורפן לסביח ופחית בירה או קוקה קולה בסביח הוד השרון (שהוא מס' 1 בארץ אתם כבר יודעים) הקיץ בישראל (אני מגיע לחודשיים, לכל הקיץ כי בגלל המעבר לגרינוויל החמצנו את ביקור החורף, וכן לנכדתי אמי יש בת מצווה) אם מה שאני מנבא לא יקרה:
כרמלו, ואמארה, וכל הניקס, ייהפכו למכונה משומנת ביותר כשלין מנהל את העניינים, לנדרי פילדס הוא השוטינג גארד (או שומפרט, שבגלל ההגעה של לין הועבר מתפקיד הפוינט גארד שכל כך לא מתאים לו, לתפקידו הטבעי בשוטינג גארד, וכבר במשחקים האחרונים חל שיפור אדיר במשחקו. פתאום יש אימן שומפרט חדש, מצויין!), כרמלו סמול פורוורד, אמארה בפאוור, וצ'נדלר במרכז.
ההתערבות היא על דבר ספציפי: משחקו של כרמלו ייהפך להרבה פחות אנוכי, ונראה כרמלו חדש לחלוטין. כמו בנבחרת ארה"ב בבייג'ינג, היכן שכרמלו הפך לשחקן קבוצתי ראשון במעלה, וששבסקי היה זה שהילל אותו, אחרי דוויין ווייד וקובי, כאחד משלושת כוכבי הנבחרת.
אני רואה ניקרס שמשחקת כדורסל די דומה לנבחרת.
מה זאת אומרת? לין ימשיך לכדרר, כי עליכם להבין את מהות הכדרור שלו: הוא מכדרר מצויין פנימה (אבל עליו ללמוד לשמור על הכדור יותר), חודר ממש אל תוך גוב האריות ואז – או שהוא לוקח את הזריקה בעצמו, או שהוא מוציא כדור נפלא החוצה לאחד כמו כרמלו שעכשיו הוא חופשי לקליעה מרחוק, מחצי מרחק, או כניסה לסל. לין הוא גם אחד הטובים ביותר שראיתי בפיק-אנד-רול מאז ג'ון סטוקטון. אני לא יכול לחכות לפיק-אנד-רול שלו עם סטודמאייר. IT WOULD BE SOMETHING TO SEE!

לטס גו ניקס! לטס גו ג'רמי!

דורי גיל 12 בפברואר 2012

מנחם, בתור הוד השרוני born and raised אני אהיה מאושר להצטרף אליך לסביח משובח.

דורפן 12 בפברואר 2012

מנחם – אני לא לועג לזה כעקרון אבל אני מופתע. יש למקצוענים מאגר מידע הרבה יותר רלוונטי: בין 30 ל-100 משחקים שהשחקן הזה שיחק בקולג'. שם אפשר לראות אותו גם קופץ וגם רץ וגם משנה כיוון. מה הטעם בבדיקות מחוץ לסיטואציה של משחק. מה זה חשוב אם מישהו משיג את ג'רי רייס במרוץ לארבעים יארד אם הוא משיג את כולם לכוון הכדור וכשהכדור אצלו ביד?

מנחם לס 12 בפברואר 2012

רונן!
הבדיקות האלה חשובות ומצדיקות את עצמן כשיש דיוק פנימי בקבוצה אם לבחור את X או Y בבחירה, נניח, שביעית, כשבמשחקים, וסטטיסטיקה, השניים כל כך דומים ושווים אחד לשני. כאן MONEYBALL ניכנס לתמונה.

קורא 13 בפברואר 2012

מנחם, שמעת פעם על נבואה שמגשימה את עצמה? מה אם שחקן שממוקם בעשירייה הראשונה גם מאמין בעצמו הרבה יותר משחקן שלא נבחר שם. קשה למדוד את זה בניסוי, אבל אני תוהה מה היה קורה אם במקום במקום ה-25 היית משבץ שחקן במקום ה-9 בדראפט, ייתכן והוא היה מצליח יותר גם בגלל שהוא היה מאמין בעצמו יותר וגם בגלל שהקבוצה עצמה היתה נותנת לו יותר מקום. בקיצור, הסטטיסטיקה הזו מאוד בעייתית.

גל ד 12 בפברואר 2012

אני אאמין שהניקס מסוגלים לשחק הגנה כמו נבחרת ארה"ב לאורך עונה שלמה כשאראה את זה. אם זה יקרה אני לוקח חזרה את כל הדברים הרעים שאמרתי עליך.

זה לא יקרה, ואתה מחזיק מעצמך יותר מדי.

דורפן 12 בפברואר 2012

לשמוע את מג'יק מדבר כדורסל יותר שווה מלראות את רוב האנשים משחקים כדורסל

אנונימוס 12 בפברואר 2012

מסכים עם מה שכתבו פה לפניי. כישלון כמו שהיה במקרה של לין מצריך לטעמי רביזיה בכל המערכת.
לא יכול להיות שכל הסקאוטים, וכל המאמנים שראו אותו החמיצו אותו ככה.
זה מצביע על צורך בתיקון רציני בשיטת ההערכה שלהם

מנחם לס 12 בפברואר 2012

אנונימוס-

צדקו עם אלף, אבל כשלו עם אחד! חייבים לשנות את כל המערכת.

GIVE ME A BREAK!

אנונימוס 12 בפברואר 2012

מצטער מנחם, זה לא כישלון קטן של עוד שחקן משלים לא רע.
מכתבות שאני קורא וגם ממה שכותבים פה מדובר בהחמצה של אולסטאר.
אז לא צריך להפוך את כל המערכת, אבל כן – זה דורש תיקון רציני.
מערכת קבלת החלטות רצינית שכושלת בצורה כל כך קשה במקרה כזה לא יכולה לאמר all is well, move along.
זה מצביע על צורך אמיתי בבדיקה ותיקון כיוון, וכל יועץ ארגוני היה אומר לך את זה.

מנחם לס 12 בפברואר 2012

יכול מאד להיות (ואני גם כמעט בטוח שזה מה שקרה) שלין קיבל הזדמנות לעלות בחמישייה. זה דבר שאף פעם לא קרה לו לפני כן בפני 19,700 צופים. התחיל ללכת לו, וככל שיותר הלך לו, הוא ניסה יותר. ותפאום הוא נמצא על רמה חדשה לחלוטין שמצופה ממנו, והעיקר שיש לו את הכלים לעמוד בזה.
יכול להיות שהוא בעצמו גילה דברים חדשים שהוא כלל לא ידע שיש לו. ישנם מקרים כאלה בחיים. סופר כותב וכותב, ותפאום יוצא לו בסט סלר שמעלה אותו לרמה חדשה לחלוטין, ואז הוא מתחיל לתפקד ברמה חדשה. זה קרה לסופר שכתב את "הגשרים של מחוז מדיסון", וגם לאחרים. גם בספורט זה קורה כשאתלט פתאום עושה הישג מעל ומעבר שחלם עליהם, וזה נעשה הסטנדרד החדש שלהם. זה קרה לרונדו ראז'ון, לטוני פרקר, לפרייס, ולעוד רבים אחרים.

גיל 12 בפברואר 2012

לפני שאתם הופכים אותו כאן לאול סטאר והאל אוף פיים, תנו לו לשחק עוד כמה משחקים. בדיוק כמו שאולי פספסו אותו לא צריך גם להכתיר אותו כמשיח הבא. אני מאוד אשמח להתבדות אבל לדעתי הוא לא יכול לשמור על רמה כזו כל הזמן. נראה מה יהיה כשיהיו לו כמה משחקים גרועים, כשיתחילו קצת להרביץ לו.

אלון 12 בפברואר 2012

יש היום כתבה בוואלה על דרווין קיצ'ן שמאד מצליח בראשון לציון. מספרים שהוא היה ממקום נמוך מאוד בדוחות הסקאוטים ואף אחד לא ספר אותו ובקושי ראשון לצחון הסכימו לקחת אותו. שחקן שהיה רכז פותח בקבוצה השלישית ב- acc, היה גורם משמעותי בהגעה שלה לסוויט 16 ועדיין סקאוטים ואנשי מקצוע לא שמעו עליו ולא מבינים איך הוא הצליח.

מנחם לס 12 בפברואר 2012

אין דבר כזה "שחקן שהסקאוטים לא שמעו עליו" אם הוא שיחק ב-ACC והגיע כשחקן חמישייה לסוויט 16. אבם אם הוא היה שחקן 12 בקבוצה שכלל לא שיחק עד שהגיע לראשון לציון זה ייתכן. כי הסקאוטים סומכים אחרי הכל על מאמני ACC שהם מכירים איזה שחקנים יש להם אחרי 4 שנות משחק. במקרה של לין, הוא זכה בכל מה שאפשר בהרווארד מלבד כניסה לטורניר המכללות, וזה שפיפספו אותו זה אחד מה-FALSE NEGATIVE שקורה פעם בשנה און בשנתיים. גם את דחואן בלייר שעולה בחמישייה של הספארס לא בחרו עד אמצע הסיבוב השני כי חששו מברכיו.

אלון 12 בפברואר 2012

מנחם, ברור שהסקאוטים האמריקאים שמעו עליו אבל הם החליטו שהוא לא מתאים (בצדק) לנבא אבל כנראה שאף אחד מהם לא דירג אותו גבוה בשביל אנשי המקצוע באירופה. זה שאנשי מקצוע ישראלים לא מכירים את הסניורים במכללות זה לא מפתיע אבל אני הייתי מצפה שאנשי המקצוע האמריקאים ידעו מי יכול להצליח באירופה.

בר שושני 12 בפברואר 2012

רונן.

לפני כמה שנים התפרסם ראיון עם הסקאוטר הראשי של הספרס, והוא הסביר איך הספרס החליטו לבחור במאנו ג'ינובילי. אתה יודע למה הם בחרו בו?

דורפן 12 בפברואר 2012

לא מכיר את הסיפור הזה. ספר

בר שושני 12 בפברואר 2012

הם התלבטו בין ג'ינובילי לבין איזה שחקן אחר – רכז שגם שיחק באירופה (נדמה לי שגם הוא היה ארגנטינאי). הסקאוט סיפר שהחליטו לבחור בג'ינובילי סתם כי הם חשבו שפופוביץ' לא אוהב רכזים לא אמריקאים. והרי לך סקאוטינג במיטבו. שום קשר לשאלות כמו יכולת או אתלטיות. סתם משהו שרירותי.

בחיפוש זריז לא מצאתי את הסימוכין של זה (בלעעכס על גוגל) אבל אני מניח שאוכל למצוא אותו בקרוב.

Comments closed