זאת ועוד מהיום הגדול הזה (מהדורת שני בבוקר)

קריקט, יונייטד, קלאסיקו, פוטבול, בייסבול - הכל ביום אחד ובפוסט אחד

חמש מסקנות מהיום הגדול הזה:

1. הופתעתי לגלות לכמה תמיכה זוכה נבחרת הווסט-אינדיז בהודו. ההודים תמכו בה בגדול נגד סרי לנקה. משהו מהקסם בקריביים – שאנחנו מכירים מאוסאין בולט – מדבק.

2. אנחנו עוסקים יותר מדי בטעויות שופטים ולא עוסקים בעניין שבאמת בשליטתם – ניהול משחק. גם בניוקאסל וגם בנואו קאמפ היה ניהול משחק מעולה.

3. ליאו מסי משתפר.

4. עבר לי מתחת לרדאר הקשר המשפחתי בין טים קרין לג'ים וג'ון הרבאו. זו חתיכת שושלת.

5. אני לא מתחבר לבריידי-מאנינג. שניהם קווטרבקים שאני מעריץ. אבל פוטבול הוא לא ספורט אישי וגם קווטרבקיות היא לא.

יומן אליפות של הניינרס (5). הניצחון על בפאלו

התקפת הניינרס עשתה היום משהו שלא קרה למועדון מאז 1961. שגם הרביעיה מונטנה-קרייג-רייס-טיילור לא עשתה. 300 יארד לקווטרבק, 100 לנושא כדור, 100 לשני רסיברים שונים. ניצחון 3-45 וגם שיא יארדים למועדון – 621- אתה שומע ג'ו מונטנה?

רק שאותה הגנה של בפאלו נתנה בשבוע שעבר את אותו דבר – ובעצם אפילו שני נושאי כדור של 100. -ו-45 נקודות במחצית אחת. בפאלו זו פשוט הגנה של קולג' במשחק מקצועני. והדבר היחיד שאפשר להגיד על התצוגה ההתקפית היא שהיא הייתה אימון התקפי טוב ואם כמה שחקנים יקבלו בטחון אז יופי. למרות שהתקפת הניינרס ביצעה הרבה יותר מדי עבירות ואפילו איבדה פאבמל נגד הכלומניקים האלו.

עכשיו בוא נדבר על פוטבול אמיתי. 3 נקודות בשני משחקים. זה מה שההגנה נתנה. סמוך למחצית כשהניינרס איבדו כדור והיתרון רק 3-10. פטריק וויליס, הקווטרבק האמיתי של המועדון, תפס את הרסיבר שלהם סקוט צ'נדלר. לא נתן לו ליפול אלא החזיק אותו ביד אחת ונתן זפטה לכדור ביד השניה. ועם ההשתלטות על הכדור הניינרס גמרו את המשחק. אין לו רסטות מגניבות כמו לטרוי פולאמלו. ואין לו מורדר-אפיל של ריי לואיס. אבל הוא היום כנראה שחקן ההגנה הטוב בליגה.

וההתקפה של בפאלו היא דווקא לא כלומיניקית בכלל. היא נכנסה למשחק עם ממוצע מעל 28 נקודות למשחק. ושום משחק מתחת ל-24. אז יש עוד התקפה שבמקרה תופסת יום נורא נגד הגנת הניינרס. שתי היריבות בשבועיים האחרונים הגיעו עם כמה לקחים שהם יישמו כביכול מההפסד של סן פרנסיסקו במינסוטה – בעיקר ניידות של הקווטרבק. זה לא עובד. מי שלמד את לקחי מינסוטה הם הניינרס.

בינתיים חלה עוד התפתחות שאישית אני מברך עליה וחושב שהיא מוסיפה לסיכויי האליפות של סן פרנסיסקו. הNFC מערב המושמץ הפך למחוז יותר מלגיטימי ולמעשה מחזיק כרגע במאזן הטוב בליגה. זה מה שהניינרס צריכים – יריבות שיבחנו אותם. כי הפעם הקבוצה תגיע לינואר לא כבונוס על עונה נחמדה אלא כקונטנדרית שמפחדים ממנה.

1-4.

*


Barcelona 2-2 Real Madrid . Messi Goal | SÓ GOLOS by Tugalgolotv

הקלאסיקו: מסי, רונאלדו וקרלוס דלגאדו פריירה

קלאסיקו ענק וקלאסיקו של ענקים.

רבע שעה לסיום חשבתי שריאל הייתה טובה יותר וראויה כנראה יותר לניצחון. אבל רבע השעה האחרונה לפחות איזנה את הדברים ובסופו של דבר ברצלונה הייתה קרובה יותר לחטוף את זה. ודווקא בגלל העניין הזה המשחק הזה שייך לדעתי למסי. כי זו אחת הפעמים הבודדות בו אפשר היה לראות אותו במידה רבה נלחם קצת מלחמת מאסף ושומר את בארסה בתמונה בכמה מהלכים גאוניים.

רונאלדו גם כבש פעמיים, ועוד בחוץ, כשהוא קורא די בקלות את הגנת ברצלונה המוחלשת. ייחסו זאת בעיקר לחסרונם של פויול ופיקה אבל אני רואה את הדברים מעט אחרת. דני אלבש הוא אולי השחקן השני הכי קריטי בברצלונה. לצ'אבי ואיניאסטה יש את פברגאס כגיבוי לא מושלם אבל גיבוי טוב. לדני אלבש אין גיבוי ברמתו. כשאלבש חסר המגרש פשוט מתרחב עבור ברצלונה ואז שלושת הקשרים שלה נראים קצת יותר חשופים.

אבל כוכבים תמיד יש בקלאסיקו. מי שעשה את המשחק הזה ענק הוא אחד קרלוס דלגאדו פריירו בניהול משחק ענק כשופט. הוא נתן למתפתלים להתפתל, להגניב מבט, להעלב מחוסר ההתייחסות, לראות שהמשחק ממשיך ואז להצטרף מחדש לפעילות.


לקראת הקלאסיקו: שאלת מוריניו

המשחק היום יכול לסיים את מירוץ האליפות בספרד כבר היום באופן מעשי. האמת שאם מסתכלים על רמת הכדורגל המרוץ הזה כבר הוכרע לזכות ברצלונה. ויש לי איזשהי תחושה ששחקניה בתחושת התגייסות מיוחדת עבור טיטו וילאנובה. רובם חוו זמנים אחרים ועצבניים יותר בברצלונה – ולא רצו ששאלת המאמן תחזור.

בצד השני יש מאמן שנותרה רק שאלה אחת לגביו. אלוף בארבע מדינות – כולל שלושת הליגות הגדולות. אלוף אירופה בשתי מדינות. אין ספק שיש הרבה מאד טיעונים לכך שהוא גדול מאמני דורנו. אבל ג'וזה מוריניו טרם הראה דבר אחד. האם הוא יכול לפרק ולבנות תוך כדי תנועה. ובכלל – האם הוא אפקטיבי למועדון מעבר לעונה שלישית. בפורטו הוא לא נשאר. בצ'לסי בעונה השלישית הוא איבד את האליפות – ולא ניתנה לו הזדמנות הוגנת להחזיר אותה. באינטר הוא עזב.

בריאל הוא פחות או יותר עשה את העבודה שהוגדרה לו בשנתיים – ברצלונה היא יריב עצום. אבל האם בעונה השלישית הוא שוב נשחק?

ואגב: אם יונייטד תשתכנע שהוא מאמן לשתי עונות – לדעתי היא לא תיקח אותו. היא תרצה מאמן לעשור.


szólj hozzá: Newcastle 0-3 Man. United

הווינדיז אלופי העולם. יונייטד בסדר גם!

קודם כל – מכיוון שזה פוסט רב-ענפי נעשה סדר בדברים. הווינדיז זכו באליפות העולם. החובטים הגדולים שלהם דווקא אכזבו – ג'מייקני בשם מרלון סמואלס הציל אותם – וכמו בימים הישנים הזורקים שלהם הצילו את המצב. סרי לנקה מפסידה גמר עולמי שלישי ברציפות – שניים ב-20-20 ואחד ב-50-50. זו נבחרת שראויה לכל מחמאה – למי שזוכר היא התאוששה מהתקפת טרור על אוטובוס הנבחרת בפקיסטן ב-2009.

ועכשיו לטובת הקוראים שהתעניינו דווקא במשחק בניוקאסל ופחות בקריקט:

יונייטד שיחקה את הכדורגל הטוב ביותר שלה העונה בעשרים הדקות הראשונות – ועלתה ליתרון 0-2. השערים באו מקרנות אבל דווקא הכדורגל במשחק הפתוח היה מרשים יותר. רפאל למשל הוא שחקן שמתקדם כרגע ומצדיק את האמון שנתנו בו ברגעים פחות טובים. קלברלי היה מצויין (ותוגמל בחצי השני בשער אדיר) ולראשונה ראינו הנעת כדור טובה מאד בלי סקולס. אבל לכל השיפור הזה יש סיבה אחת מרכזית: לפעמים אנחנו שוכחים שזה משחק של שחקנים. ווין רוני הוא אחד השחקנים הטובים בעולם (בדרך כלל, אם הראש מחובר למקום) – וההבדל הוא דרמטי.

ראוי להתעכב על נקודה אחת. וזה כדורגל נטול קיצונים. ב–4-3-3 קיצוני טבעי – כשואלנסיה יחזור – בא על חשבון השלושה ההתקפים. לא השלושה בקישור. זה מחייב מגינים תוקפים אבל מחייב גם עוד.

מי שכמובן עושה זאת היא ברצלונה ובין היתר כי יש לה את החצי-קיצוני הגדול מכולם – איניאסטה. התפקוד של איניאסטה צריך להיות לאורך זמן המודל עבור קגאווה. נכון שמדובר ברף גבוה שבגבוהים אבל מי שהיה שחקן העונה בגרמניה בגיל 22 הוא מי שצריך לצפות ממנו לגדולות.

אבל יותר מהחלק הראשון של המשחק הייתי מרוצה מההמשך. קודם כל ניוקאסל. איזו קבוצה שהם בנו מהכסף שקיבלו על אנדי קארול! הרבה קבוצות היו מתקפלות אבל הם הגיבו במשחק אמיץ, חזק, נוקשה ואיזנו את מהלך המשחק להרבה דקות. קצת כמו בשנה שעברה – כשיונייטד נוצחנו שם 0-3 – התוצאה לא משקפת את הפער אלא יותר את העובדה שהמפסיד עשה הכל כדי לחזור.

ודווקא ההתגוננות של יונייטד היא הסימן החיובי. כדורים תועים הורחקו כמו שצריך. תיקולים היו תיקולים. וזה היה באופן כללי משחק אנגלי הגון עם שמונה צהובים. ומשההתקפה נהדפה – יונייטד השתלטה בסיום על המשחק שוב וכמעט הבקיעה שוב.

רגע המחלוקת של כדור קו השער היה המקרה הראשון העונה בו מה שקרוי "טכנולוגיית קו שער" אולי הייתה מסייעת למצב כי גם הטלוויזיה לא נתנה תמונה ברורה. מכיוון שקצת עסקתי בטכנולוגיות הללו – ידוע שגם להן יש כמה מילימטרים של סטיה – ובהנחה שמכניסים את מרווח הטעות למערכת – ייתכן שגם המערכת הייתה טועה כאן או במקרים אחרים. אבל לפחות היא הייתה חוסכת את שעות הדיונים סביב ההחלטה.



לקראת ניוקאסל:

מטעמי נוחות את העדכונים אוסיף תמיד בראש הפוסט. ובעוד חובטי הווינדיז מתקשים – יונייטד וניוקאסל מתחממים!

אחד המשחקים היותר טובים של יונייטד לאחרונה היה משחק גביע הליגה מול ניוקאסל – שהסתיים בניצחון 1-2. ההגנה הייתה באופן כללי רגועה במשחק הזה – כשהיא הייתה בצוות מייקל קין, אלכסנדר בטנר, מארניק וורמיי הבלגי וסקוט ווטון. למרות שצריך לקחת את זה בערבון מוגבל – משום שגם ניוקאסל היו בהרכב חסר. אבל איכשהו הם לא שידרו היסטריה. ומה שמעניין הוא שמלבד מייקל קין – כולם עברו כבר את גיל 20.

אז כרגע יש ליונייטד בהגנה את ההרכב שמשחק שנראה היסטרי לחלוטין – לפחות כשהוא בלי וידיץ'. את הכוחות שאמורים לחזור – סמולינג ופיל ג'ונס. ועוד שחקנים בפוטנציה שנמצאים במועדון. וזו לדעתי בעיה של כמה שנים – קצת יותר מדי שחקנים במועדון. הדברים נכונים גם בקישור. בהתקפה זה קצת אחרת. נכון שוולבק והרננדז הם אולי שחקני הרכב בהרבה קבוצות בעולם. אבל הם על הגבול עבור יונייטד. וטוב שרוני וואן פרסי הם הרף שאליו הם צריכים לשאוף.

בינתיים פרגוסון ממשיך עם קישור של שלושה שחקנים שקגאווה הוא אחד וללא קיצונים טבעיים – ואלנסיה וגיגס על הספסל. זה כמעט ההרכב האידיאלי לכרגע. האידיאלי ממש הוא כנראה עם ואלנסיה במקום וולבק ולדעתי עם פלטשר או אנדרסון במקום קאריק.

לגבי סקולס (שנמצא על הספסל) יש תמיד סיכוי שיונייטד תפתח רע ואז סקולס ייכנס והיא תראה טוב. אבל כנראה שבעניין הזה אין ברירה – ויונייטד חייבת למצוא איזשהו צוות קישור מתפקד בלעדיו. כי אין לו יותר מעוד 3-4 עונות לתת.

טוב, יש לנו יום ראשון לא קטן היום – עם תפריט מגוון.

נפתח דווקא בסרי לנקה שם מתכוננים הווסט-אינדיז והמארחת לגמר גביע העולם בקריקט 20-20. קצת אחר כך תשחק מנצ'סטר יונייטד בניוקאסל וזה יקרה לפני הקלאסיקו בו ברצלונה תנסה לסיים סופית את הליגה הספרדית לעונה זו. הקלאסיקו יקרה במקביל למחזור פוטבול וממש עם סיום הכדורגל בקטלוניה יארחו הפורטי-ניינרס את בפאלו. כשבמקביל בריידי פוגש את מאנינג – כשמאנינג לראשונה עושה זאת במדי דנבר.

וכל אלו יהוו הכנה למשחק יום ראשון בערב בפוטבול כשבמקביל אפשר לבחור בין שני משחקי בייסבול. אחד מהם הוא הופעה היסטורית לוושינגטון בפלייאוף – הופעה ראשונה לעיר הבירה מאז 1948 – ואז זה קרה עם ההומסטיד גרייז בליגות השחורות. והשני הוא היאנקיז. פאק דה יאנקיז.

וכל זה בתוך פוסט אחד!

*

ונתחיל עם הקריקט ובשאלה האיים הקאריבים לאן?

יוהאן בלייק הגדול אמר לא מזמן שהוא רוצה לשחק קריקט בליגת ה-20-20 האוסטרלית – שמסתדרת לו הכי טוב עם האימונים. הייתי אומר שלרצון של בלייק יש קצת יותר סיכוי להתגשם מהרצון של אוסאין בולט לשחק במנצ'סטר יונייטד. וזה מעלה שאלה עם השלכות לא קטנות לעתיד הספורט.

אם צפיתם במשחקי לונדון האחרונים בוודאי שמתם לה שתושבי האיים הקאריביים הם מהירים, חזקים ואתלטים. במשך השנים המשחק המקצועני האהוב על תושבי מרבית האיים הללו היה קריקט. הסיבה הייתה מורשת הקולוניאליזם ורצון להוכיח את עליונותם במשחק שהיווה סמל לשלטון האדם הלבן עליהם. בשנים 1978-1995 – פחות או יותר – הם הגיעו לדומיננטיות מוחלטת במשחק. עם כוכבים כמו ויו ריצ'ארדס, קלייב לוייד, ריצ'י ריצ'ארדסון גריניץ' והיינס הפותחים הנפלאים ושורת הזורקים הרוצחים – רוברטס, הולדינג, קרופט, מרשל, אמברוז פשוט זרעו טרור חיל רעד ורעדה בכל ארצות הוד מלכותה ותת היבשת.

מאמצע שנות התשעים – דווקא בשנותיו של בריאן לארה שאולי היה גדול החובטים שלהם – הם דועכים. ראשית – הרגשות הלאומיים דעכו קצת אחרי שנים של עצמאות. שנית – המצוקה במדינות הללו פגעה בתשתית הקריקט שבינתיים הפך מקצועני בהרבה. ושלישית – ענפי ספורט אחרים, בעיקר אמריקאים אבל גם כדורגל, החלו לתפוס חלק מתשומת הלב. בן כיתתו של לארה בטרינידד היה דוויט יורק. אינני מתמצא בכספי פרסום – אבל לפחות מהכדורגל עצמו יורק בוודאי עשה הרבה יותר כסף מלארה, בלי להתקרב לגדולתו כספורטאי.

אבל עכשיו יש התפתחות מעניינת. המצאת משחק ה-20-20 המקוצר הביא למשחק מאות מליוני צופים חדשים. מאות מליונים מסיבה פשוטה – הוא הפך את המשחק זמין למעמד בינוני הודי שהולך וגדל. ולפתע יכול כוכב הספורט הצעיר מהאיים הקאריבים לחשוב שהסיכוי האמיתי שלו לכסף גדול נמצא ב… קריקט. זה מעלה כוכב קאריבי חדש – מחבט להשכיר כמו כריס גייל שעובר בין הליגות ואוסף את הצ'קים הענקיים שלו. הוא רחוק מאד מלהיות דמות פוליטית או תרבותית מרשימה כפי שהיו סוברס או וורל או ריצ'ארדס אלא יותר דמות קאלט מסוגו של אוסאין בולט. חביב, חייכן והנה מתעופף לו עוד כדור אדיר אל מעבר לגדר.

סביר להניח שאוסאין בולט עשיר בהרבה מכריס גייל (גם הוא ג'מייקני אגב). אבל גייל עשיר בהרבה מיוהאן בלייק. כי הריצה מטבעה אכזרית היא ומחלקת את התהילה פחות או יותר למישהו אחד. והתהליך הזה מתחיל להיות מובן לאתלטים צעירים. חשוב לציין – נבחרת הווסט אינדיז לא מייצגת את כל מדינות הקאריבים – אבל כן מייצגת הרבה מהחזקות ביניהן ספורטיבית. ובין היתר ג'מייקה, טרינידד, ברבדוס וגרנדה. יש עדיין ארצות בקאריבים – הרפובליקה הדומיניקנית, האיטי וקובה – שהמשחק לא רלוונטי להן – ושם מעדיפים בייסבול.

אז היום, לאחר הרבה שנות דעיכה התהליך מבשיל ושוב נראה נבחרת של הווינדיז בגמר חשוב. לאחר שגייל וחבריו רצחו את אוסטרליה בחצי הגמר בתצוגת עוצמה שהראתה פערים אתלטיים שדומים קצת…. לפערים בין יוהאן בלייק לאתלט אוסטרלי.

ובינתיים מגזין שממחיש שמאמן האצנים של ג'מייקה לא הכי מרוצה מהתכניות של בלייק:

הקלאסיקו זה לא במארסיי? / עדי רובינשטיין, פאריס
יומן האליפות של הג'איינטס - לקראת המשחקים האמיתיים

142 Comments

red sox 7 באוקטובר 2012

יום ספורט אדיר ממש שכולל כדורגל מ12:00 בצהריים עד שעות הערב המאוחרות (עם 4 משחקי ענק בספרד, צרפת, איטליה ואנפילד לצד מקבץ שידורים מרשים מאוד לצופה הישראלי מאיטליה, ארגנטינה, ספרד, הולנד, אנגליה, צרפת, בלגיה ולקינוח משחק זניח ושולי מספרד).
ואז פוטבול, ושוב – מבחר שידורים משובח בישראל שעולה על מה שהרבה מאוד אמריקאים מקבלים אצלם בבית.
ופלייאוף בייסבול שמתחיל הלילה את אחת התקופות הכי טובות על לוח השנה הספורטיבי.

תענוג

red sox 7 באוקטובר 2012

תוסיפו גם את פורטו-ספורטינג לחגיגה.

red sox 7 באוקטובר 2012

אגב, המשחק הכי חם והכי גדול התקיים בכלל אתמול בקלאסיקו המקסיקני בין צ'יבאס ואמריקה. והלילה נפגשות טולוקה וטיחואנה לקרב ראש בראש באסטאדיו קליינטה (משחק החוץ השנוא על כל הקבוצות במקסיקו – בערך 1200 ק"מ מהיריבה הקרובה ביותר) בין שתי המובילות המפתיעות. אני צופה למשחק הזה רייטינג גבוה ביותר בסן-דייגו מאשר למשחק של הצ'ארג'רס בניו אורלינס…

צור שפי 7 באוקטובר 2012

לא יודע איך החלטת שבאנפילד הולך להיות משחק ענק. בסגנון כותרות מדורי הספורט אפשר לכתוב על ה-0-0 הנוראי הזה ״ העכבר הוליד עכבר״.

שלו 7 באוקטובר 2012

במילאנו לא מתקיים היום דרבי, כמו שלא מתקיים יום מחזור באיטליה.
שום דבר חשוב מארץ המגף.
עלבון צורב.

דורפן 7 באוקטובר 2012

האמת אני מעריך את המילאנזים שקבעו את שעת הדרבי תוך התעלמות מהמשחק בספרד :-)

סלקטר 7 באוקטובר 2012

ברוב מדינות היבשת הליגה המקומית מעניינת את הצופה יותר מליגות אחרות, רק בישראל בגלל שהכדורגל כה עלוב הצופים מעדיפים ליגות אחרות על הליגה שלהם..

matipool 7 באוקטובר 2012

איך שכחת את ליברפול – סטוק ? היש משחק חשוב ממנו היום ?
האם מהפכת הצעירים בליברפול תמשיך ? האם אחוזי השליטה בכדור יהיו דומים לשל ברצלונה וימומשו לשערים מול ההגנה החזקה של סטוק ? איך יקבל הקהל באנפילד את קראוץ' , אואן ואדם ?
האם ליברפול תקבל סוף סוף פנדל לזכותה היום ?
כל התשובות בשעות הקרובות .

דורפן 7 באוקטובר 2012

הקהל יקבל אותם בקריאות המקוריות "בוגד" ובשריקות בוז אדירות.

רועי 7 באוקטובר 2012

גם אני מחכה למשחק הזה כבר שבועות

red sox 7 באוקטובר 2012

אואן יתקבל בבוז שיסתיר את זה שתחושת הפספוס אצל האוהדים בנוגע אליו גדולה אפילו משל עצמו.
צ'ארלי אדם ישמח לגלות שמישהו באנפילד זוכר שהוא שיחק שם.
קראוצ'י היה ונשאר מחביבי הקהל.

ומילאן יובאנוביץ' עם שער וסחיטת פנדל באנדרלכט…

בלינדר 7 באוקטובר 2012

Owen who?

מנחם לס 7 באוקטובר 2012

רונן, כתבתי אותו דבר לאריאל, גיל, ומרק בלינדר: אני כבר לא זוכר אם גם אתך רבתי והיתה לי בעייה (עוד אחד, פחות אחד, מה זה כבר משנה?), אבל ביום הכפורים החלטתי לעשות AMENDS עם כל אלה שפגעתי בהם, לבקש סליחה, ולהושיט יד לשלום. אז אני עושה זאת אתך, ומסור אותו דבר לבקרמן. החלטתי לנסות ולהשתלט על התקפות הכעס והרוגז שלי בשנות חיי האחרונות, ולנסות להפוך לכבשה תמה.

אז לידיעתך את המשפט הבא אני אומר בשיא הנינוחות והשקט הנפשי, כפי שלימדו אותי ב-ANGER MANAGEMENT, שהזקנה הכריחה אותי לקחת, או שהיא זורקת לבנה על המסך 70 אינטש שלנו: בקשר לפאק היאנקיז, אז פאק מנצ'סטר יונייטד, פאק ברצלונה, ופאק קריקט. לטס גו יאנקיז טודיי, אנד מיאמי היט בעונה הקרבה יעשו בית ספר ללייקרס הדפוקים (הכל בשקט, ברגיעה, ובנימוס!).

red sox 7 באוקטובר 2012

you're loosing it Doc
;-)

מנחם לס 7 באוקטובר 2012

לאוהד רד סוקס- ועוד אחד שנושא את שמם – אין זכות דיבור אחרי מה שקרה העונה. למעשה, אני לא בטוח שיש להם זכות לחיות!

Cabrio 7 באוקטובר 2012

מנחם, אתה חסר לי בכל פעם שאני נכנס לאתר הזה. אולי השילוב של אחרי-יום-כיפור ופתיחת האן בי איי יביא לחזרתך? הלוואי.

ארז 7 באוקטובר 2012

ממש לא מאבד זה..הלוואי כולם היו יכולים להתנהג ככה,בכלל לא חשוב אם מדובר בשלב כלשהו בסדנא לעצבים.

מנחם לס היקר,מעולם לא קראתי מילה שכתבת על ספורט כלשהו אבל אתה מרגש ביותר עם התגובות האחרונות פה.

מנחם לס 7 באוקטובר 2012

תודה על המחמאה. אבל דהבאזר חי וקיים טוב מאד בלעדי, והאתר שלי HOOPS.CO.IL אף הוא עושה חיים, אז נישאר ככה וכולם נהנים!

רפאל 7 באוקטובר 2012

מנחם,

אני סבור שמי שלוקח את הקפריזות שלך ברצינות מידי סובל מבעייה ולא להיפך. זכותך לכתוב ולהתבטא בסגנון שלך, אינך דוגל באלימות מילולית או פיזית, סה"כ מביע דעה כאוהב ספורט אז הייתי מציע למי שמאיזו סיבה נפגע ממך לקחת דברים בפרופורציה.

בלינדר 7 באוקטובר 2012

תוסיפו גם את הדרבי הכי חם בכדורגל צפונית למקסיקו. סיאטל סאונדרס מארחים את הפורטלנד טימברס למשחק ליגה שלא אמור לקבוע יותר מידי לליגה עצמה אבל הנקודות נחשבות גם לגביע פנימי של פורטלנד-סיאטל-ונקובר. אם הטימברס מצליחים לחלץ נקודה האוהדים של היריבה יצטרכו להעביר את הגביע על המגרש לנציגי האוהדים של הטימברס(אם אני זוכר נכון את המסורת).

MG 7 באוקטובר 2012

הדרבי הכי גדול צפונית למקסיקו לא מתקיים בחיפה? (זתם. אני מבין שהתכוונת לאמריקה).

מנחם לס 7 באוקטובר 2012

איך מקצוענים כמו ניוקסל יכולים לאפשר שערים בראש כאלה? הרי כאן זה לא עניין של עליונות פיזית. זה פשוט עניין של מוטיבציה. טוב, אחרי 0-2 אפשר לעבור לפוטבול.

דורפן 7 באוקטובר 2012

משחק מוזר כדורגל. השערים כאילו רכים – אבל הם קצת נובעים מכך שניוקאסל קצת בהלם מהיכולת של יונייטד. שבאמת הייתה צריכה להבקיע פעמיים – אבל לא את הגולים שהיא הבקיעה..

אמיר המקורי 7 באוקטובר 2012

זו הפעם הראשונה העונה שאני רואה יונייטד מחוייבת שבאה להילחם על המשחק,הכבוד והפער שיש לה מהמקום הראשון.
משחק הקרבה עם דומיננטיות של קלברלי ורוני

צור שפי 7 באוקטובר 2012

מחצית. דה חאה עושה ככל יכולתו כדי להחזיר עניין למשחק אבל עד עכשיו נכשל.

דורפן 7 באוקטובר 2012

אתה לא הוגן עם ניוקאסל. הם חזרו למשחק ומשחקים טוב

צור שפי 7 באוקטובר 2012

כן אבל התגובות של דה חאה מאוד מזכירות את אלה של אוואט. חוץ מזה, שיפוט אובייקטיבי לעילא של ווב, אם הוא היה מרחיק את גוטיירס אי אפשר היה לבוא אליו בטענות.

צור שפי 7 באוקטובר 2012

אברה עשה את הפעולה של המשחק, חיבק את דה חאה אחרי ה״הצלה״ שלו ומנע אישור גול חוקי.

אריק 8 באוקטובר 2012

גול חוקי??? יש לך עיניים מיוחדות כנראה, פארדיו חושב שלא היה, כל הפרשנים שראו את המשחק וגם במץ' אוף דה דיי אומרים שלא היה, אבל השער הוא חוקי כי הוא נגד יונייטד.

צור שפי 8 באוקטובר 2012

אני לא שונא יונייטד, אני גם לא מאשים את השופט, אולי קצת את הקוון, זה היה קשה מאוד לראות, אפילו בהילוך חוזר, אבל מה לעשות, היה גול. וכן, יש לי עיניים מיוחדות, ירוקות, מאוד יפות (זה לא אני זה אשתי אומרת).

דורפן 8 באוקטובר 2012

צור.. אם במקרה התכוונת ברצינות. לBBC יש מצלמות במגרש בנוסף לאלו של סקיי – וגם להם לא הייתה תמונה שמוכיחה שער.

בכלל – המקרה כולו לא בעייתי – ודווקא אותו חושבים לפתור עם טכנולוגיית קו שער…

אוהדים יכולים לחיות עם טעויות שופט כשברור להם שזה מקרה קצה ואיש לא התרשל. אוהדים לא יכולים לחיות עם תחושה שרמאות מנצחת. לכן טלוויזיה בשיפוט נחוצה הרבה יותר מאשר טכנולוגיית קו שער. לטפל במתחזים. הם אלו שהורסים את הלגיטימיות של המשחק. לא מקרה בו ברור שטעות או הצלחה של השופט היו במקרה הטוב בטווח הסנטימטר.

צור שפי 8 באוקטובר 2012

אני לא יודע מי צילם את השידור שאני ראיתי (בארץ, בספורט 1 או 2) אבל מהשידורים החוזרים אני לא התרשמתי שיכול להיות ספק שהיה שם גול. זה ביחס לאתמול שבאמת היה מקרה קשה לזיהוי וכבר כתבתי שווב שפט טוב בסך הכל. בדיון על שימוש בטכנולוגיה אני לא רואה סתירה או צורך לקבוע סידרי עדיפויות, טכנולוגיית קו השער חשובה (כי השאלה ״היה גול או לא היה״ היא קרדינלית) וכמובן שהמלחמה ברמאים חשובה לא פחות. לא יודע אם קיים מחקר שבודק אם משחקים רבים יותר הוכרעו בגלל טעויות שיפוט שלא היו כרוכות ב״קניית״ רמאויות או כאלה שכן היו כרוכות בכך. יכולה להיות בדיקה מעניינת.
לאריק, הראיה שלי בסדר למרות גילי המתקדם (55), זו רק המציאות שאני רואה שנהיית יותר ויותר גרועה, בשבחי העיוורון, מה שנקרא…. 

דורפן 8 באוקטובר 2012

מנג'ר ניוקאסל דווקא חלק על דבריך…. שום תמונה לא הראתה אור יום בין קצה הקו לקצה הכדור. זה לא אומר שלא היה שער – כי הכל תלוי בזווית המצלמה – ייתכן שהיא מחמיאה לבועט וייתכן שלשוער – זה בדיוק מה שטכנולוגיית קו שער אמורה לפתור.

תומר חרוב 8 באוקטובר 2012

רונן, אם ככה אז הפיתרון פשוט יותר. עונשים כבדים למתחזים בדיעבד או בזמן אמת יגמרו את הסיפור הזה. אם שחקן יודע שהתחזות תרחיק אותו לשלושה משחקים הוא לא יתחזה. בשביל זה לא צריך להכניס מצלמות לשיפוט.

דורפן 8 באוקטובר 2012

תומר – אני משער שכראית את פברגאס בשבוע שעבר אמרת לעצמך… "וואו! זה חלק מהקסם המיוחד של הכדורגל!" ששחקן יכול לנצח משחק בכך שהוא התחזה לפגוע. איזה עלוב זה היה אם פשוט שופט רביעי שצופה בטלוויזיה היא אומר לשופט במכשיר קשר – "אין כאן אדום. להמשיך לשחק".

דווקא מרק לורנסון אמר זאת יפה אתמול. בענפים אחרים מסתכלים על כדורגל ופשוט לועגים. משחק מאבד את עצמו לדעת בגלל שהוא מתעקש שהזמן עמד מלכת.

תומר חרוב 8 באוקטובר 2012

ברור שלא, כי לא צפיתי במשחק.
אבל גם במבט בדיעבד החליטו להשאיר את האדום על כנו ולא לבטלו אז הדוגמא הזו לא הכי מוצלחת.
אבל לא משנה, אם פברגאס היה מקבל על זה שלושה משחקים בחוץ, זה לא היה קורה יותר. לעולם. לא ברור לך שמי שתומך במצלמות תומך בדיוק בשביל ההיה נבדל של שני סנטימטר או לא היה? על רמאויות יש להעניש בחומרה ועל בזבוזי זמן יש להרחיק ואז התופעות שאני ואתה מסכימים שהכי פוגעות במשחק ייפסקו, ולא צריך שום ריפליי בשביל זה.

דורפן 8 באוקטובר 2012

תומר – בוודאי שצריך ריפליי. הרחקה משלושה משחקים לא מעניינת הרבה שחקנים. אלא אם אתה רוצה להשיג מטרה שרק שחקנים מובילים לא יתחזו.

ואני אגיד לך את הטיעון הכי חשוב – שסותר את הטענה הישנה שלך על עצירת המשחק. שימוש בטלוויזיה פשוט יחסוך זמן. במקום לרוץ חמישים מטר לקוון – שופט פשוט ישאל את הקוון הרביעי באולפן מה שהתכוון לשאול את קוון המגרש.

שופט: היה גול/פנדל
קוון טלוויזיה: כן/לא/אי אפשר לקבוע.

זה הכל.

רק גול פנדל צריך לקבוע תוך שניות. כרטיס אדום? שחקן מפנה את המגרש. כעבור דקה אומר הקוון טלויזיה בקשר "צריך לאפשר לו לחזור ולהרחיק את פברגאס במקומו (אם נניח זה המקרה)" זה הכל

אתה פשוט מדמה את המצב לפוטבול או טניס עם הערעורים והפסקת המשחק. בכך יש הרבה מהצדק. אבל כל מה שאני מציע שהשופט החמישי של אופ"א שעומד כמו דביל ברחבה יהיה באולפן הטלוויזיה עם מכשיר קשר.

תומר חרוב 9 באוקטובר 2012

אף שחקן לא רוצה להיות מורחק משלושה משחקים, ויודע מה? שיהיו חמישה או אפילו עשרה, לא משנה.
וכבר יש להם מכשירי קשר, באמת נשגב מבינתי למה השופטים עדיין רצים לקוונים.
זה לא רק האפקט של עצירת המשחק למרות שזה טיעון מרכזי שלי, אבל אם רונן דורפן היה מנהל את הכדורגל, לא הייתה לי שום בעיה. הייתי יכול לישון בשקט ולדעת שתדאג לעשות את השינוי הזה כך שהוא יטיב עם המשחק בצורה המקסימלית. היות ולצערנו ספ "מותק, אולי תעלי עם חצאית למשחק הבא" בלאטר וחבריו מנהלים את הכדורגל, ברור לי שזה יבוא בצורה של "יאללה בואו נצא לפרסומות" בזמן שצוות השופטים דן בהאם היד שיחקה בכדור או שהכדור שיחק ביד.

תומר חרוב 9 באוקטובר 2012

ואגב, מה עושים במידה שאי אפשר לקבוע?

דורפן 9 באוקטובר 2012

כמו בכל ענף ספורט – פשוט לא קובעים. המקרה של אתמול – הקוון אולפן אומר "לא רואים" חד וחלק.

הרי מה הבעיה? שהציבור רואה את הצדק ולא מקבל אותו. אז האמון שלו נשחק. אם הצדק הוא על פי מה שהציבור רואה (טלוויזיה) הוא יקבל גם מקרי גבול.

הרי הקביעה הכי מקוממת של בלאטר היא שהוא מוכן להכניס טכנולוגיה רק אם היא מדייקת ב-100%. הטלוויזיה תדייק ב-95% וזה יהיה נהדר.

אריק 8 באוקטובר 2012

בעלי עיניים בהירות דווקא סובלים מראיה פחות טובה בגילאים מתקדמים על פי רב… :)

רועי רוטמן 7 באוקטובר 2012

כמו שדורפן כתב באחד הפוסטים הקודמים: פטריס אברה שווה שער כל משחק.

צור שפי 7 באוקטובר 2012

היום שניים, זה שלו וזה של החיבוק.

יואב אלה 7 באוקטובר 2012

השופט הווארד ווב פסל גול חוקי לניוקאסל ,כדור שעבר בבירור את קוו השער מישהו פה מופתע?
כמה אליפויות האיש הזה סידר ליוניטד?

Yair 7 באוקטובר 2012

אם מתעלמים מזה שזה הקוון שהחליט אם הכדור עבר או לא ושגם אם הוא עבר זה ממש לא בבירור, התגובה שלך ממש טובה ולעניין

צור שפי 7 באוקטובר 2012

הקוון היה צריך לעזור לווב, מכל מקום עם הגול השלישי המדהים אני מוותר על היישורת האחרונה לטובת ריצה קצרה בפארק הלאומי.

גיל 7 באוקטובר 2012

בכלל לא ברור לגמרי שעבר את הקו, וגם את זה אפשר לדעת רק בהילוכים חוזרים. מעניין שאתה לא מציין את היד העדינה של ווב על הכרטיסים האדומים כי אני ספרתי לפחות שניים של ניוקאסל שהיו צריכים להיות מורחקים.

אריק 7 באוקטובר 2012

טיעון מצויין כדי להוכיח שאתם טועים עם הקונספירציה

סלקטר 7 באוקטובר 2012

דה חאה בינתיים לא מספיק טוב להרכב, אין מה לעשות, אולי הוא עוד יגדל לזה אבל לי יש תחושת טאיבי מתגברת לגביו, למרות ההצלות ההירואיות לעטים, אולי בעצם זה בארטז שהוא מזכיר לי.

גם קאגווה לא נראה טוב כבר כמה משחקים, אבל אולי זה עניין של התרגלות במקרה שלו.

סלקטר 7 באוקטובר 2012

מצחיק, בדיוק התכוונתי לכתוב שהחיובי זה שקלברלי נראה יותר טוב היום והנה הגול המדהים שלו.

אביעד 7 באוקטובר 2012

היה די מעצבן שהשידור מהאינטרנט נתקע לי במחצית הראשונה ונאלצתי לעבור לספורט1. הייתי צריך לשמוע את שכנר מלהג על שער חוקי אל מול הילוכים חוזרים לא משמעיים. למזלי שמעתי את הפרשן האנגלי אומר שאי אפשר לקבוע שעבר בוודאות.
מלבד זאת, משחק טוב של היונייטד וגמיש. משחק מהיר עם שינויי מערכים. קצת יותר כושר וקצת יותר תיאום וזה עוד ישתפר.

אריק 8 באוקטובר 2012

למה אתם משלמים לצ'ארלטון אני באמת לא מבין. תן לי לנחש שספק האינטרנט שלך הוא לא בזק בינלאומי. כי לי היו בעיות והם תמו מאז עברתי אליהם. תעשה בדיקת מהירות לאתרים בחו"ל, ותבדוק.

אביעד 8 באוקטובר 2012

הספק שלי הוא דווקא כן בזק :) בד"כ אין לי בעיות אבל בשבוע-שבועיים האחרונים הסופקאסט לא עובד משום מה ואתרי הפלאש פשוט נתקעים לעיתים יותר מדי תכופות. יש לי גם בעיה עם התשתית באיזור שכרגע לא עוברת 8 מגבייט…

wazza 8 באוקטובר 2012

אביעד sopcast
wiziwig.tv

אביעד 8 באוקטובר 2012

כמו שאמרתי, סופקאסט לא עובד לי כבר שבועיים. wiziwig מפנה בעיקר לסופקאסט או לפלאש שכאמור נתקע לי כל הזמן :)

יואב 7 באוקטובר 2012

קלברלי הוא פשוט שחקן מקסים ומענג. משחק בנגיעה, הולך לעומק, תמיד קרוב להתרחשות.
משחק הגובה של דה חאה לא מתקדם ומלחיץ מאד את שחקני ההגנה שלו. לא כל כך מובן לי איך לשוער איכותי כזה יש ליקוי בסיסי כזה.
רוני היה נהדר!

תומר ש 7 באוקטובר 2012

אני בהודו ומצוייד באייפון עם וויי פיי. איך אני רואה ברונקוס-פטריוטס?

גיל 7 באוקטובר 2012

אני מודה שאני לא אוהב את כל החודש למלחמה בשד והחובה לשים משהו ורוד על התלבושת. כמה כבר אפשר לטחון את זה? לא רק שלא ברור מה מידת האפקטיביות של זה אלא שגם הופכים את סרטן השד למחלה היחידה שקיימת.

טל המנצ'סטרי 8 באוקטובר 2012

מאז שחזר מהפציעה, נגד ניוקאסל, טוטנהאם, הרומנים והיום מול ניוקאסל רוני לא כבש אבל בכל הדקות ששיחק במשחקים הללו, אם כמחליף או בהרכב הוא היה השחקן הטוב, המשפיע, החכם והיעיל ביותר על המגרש.
נשאלת השאלה, מתי יגיעו האובר חוכמים בתקשורת שיגידו שהוא לא נמצא בתקופה טובה/משבר או שהוא לא השחקן שהיה ורק שמבחינת סטטיסטיקה הוא לא כבש?

אז רוני מעל כולם, קלברלי נהדר, גם אוונס שהפך להיות הסלע היציב בהגנה(איזה כיף זה ש 2 שחקנים תוצרת בית כובשים היום)
ולא פחות חשוב רפאל ממשיך קו יציב ובריכוז מלא, זה מה שדפק אותו בעבר והלוואי וזו קפיצת מדרגה לטווח הארוך.
גם אברה במשחק מצויין, אולי הטוב ביותר שלו בשנתיים האחרונות.

דה חאה מדאיג עם משחק הגובה אבל ביום שכזה, כשהקהל של יונייטד החל לעודד את רונאלדו בשירים מפעם כמה שעות לפני הקלאסיקו והוא "החזיר להם" בצמד,
כשאותו קהל ראה תצוגת כדורגל טובה ולעיתים טובה מאוד של יונייטד,
ביום שבו ניצחנו ולא סיבכנו את עצמנו אחרי שסיטי וצ'לסי ניצחו אמש,
ביום שבו ליברפול ממשיכה לאבד נקודות בבית, אני מעדיף לחשוב על הדברים היפים ואת כאב הראש לגבי דה חאה נשאיר לפעם אחרת.

אריק 8 באוקטובר 2012

רפאל מעולה. הוא קורבן לקו הגנה לא חזק שנמצא איתו. תדמיין אותו עם וידה אברה וריו בשיאם למשל, הוא היה ממריא מזמן. אברה היה טוב היום זה כבר ממש מפתיע ונותן תקווה. רוני הוא שחקן של מביני כדורגל, הכי טוב מחוץ לקלאסיקו ולא ממש מפריע לי אם אנשים אחרים לא מבינים את זה.

פנדלוביץ' 8 באוקטובר 2012

בקשה לדורפן:
כאחד שבקיא בכדורגל וראגבי, האם תוכל פעם לכתוב טור המשווה את התנהגות האוהדים בשני הענפים, ולנסות להסביר למה החוליגניזם והקללות הם דווקא בכדורגל ופחות בראגבי? למה בכדורגל יש תופעות של התחזות ובראגבי לא?
גם אם בעבר כדורגל היה לחוליגנים וראגבי לג'נטלמנים, הזמנים השתנו.
הרעיון בא מפה:
http://debuzzer.sport5.co.il/buzz/?p=8319#comment-20871

תודה.

wazza 8 באוקטובר 2012

יום שבת, שעה 14:00, וינגייט ישראל-סרביה

גיל 8 באוקטובר 2012

באמת הסתכלת על כל המשחק שהוא פח זבל אחרי חמש דקות כשיש לך פטס-דנבר?

מישהו שאל לפני כמה ימים למה שונאים את בריידי והפטריוטס והיום ניתנה לו תשובה. היהירות של ללכת על 4 דאון ביתרון 17 זו הסיבה. למזלם של הפטריוטס מקגהי הרג לדנבר את המשחק היום ובכלל ההגנה של דנבר לא מספיק טובה.

עומרי 8 באוקטובר 2012

הפוך, גוטה.
יהירות היא לא להפסיק לחשוש ולשחק כאילו כבר ניצחת. ללכת על דאון רביעי זה לבוא מתוך ידיעה שאסור לך להחליש את האחיזה במשחק.

בלי קשר זו הייתה החלטה שגויה ומטופשת, כמעט כמו הדאון הרביעי של קרולינה.

גיל 8 באוקטובר 2012

בחייך, להוביל 17 ולפחד להפסיד? לשים את היריב ב10 יארד שלו זו החלשה של האחיזה במשחק? זה לא המצב של לפני כמה שנים שבו פירסט דאון היה גומר את המשחק והוא נכשל בזה. אין כאן ספק שזו יהירות. ביליצ'ק חושב שהוא גאון בכל מה שהוא מחליט והוא בטוח שההחלטות שלו יצליחו.

סימנטוב 8 באוקטובר 2012

הסר הכריז השבוע שהוא יפסיק את הרוטציה מתישהו well דה חאה לא שיכנע. בפאן הפיקודי אולי קשה לו עם ריו ווידיץ' הותיקים. בתקווה שעם הצעירים יהיה לו יותר קל.
מה כבר אפשר לכתוב על אוונס זה תמיד מרגש כשמתחת לאף צמח שחקן מחושל (שחקנים שגדלים בבית הם כמו חיטה מלאה לרוב קשים לעיכול אך יותר בריאים לגוף…)
היה מוזר ונחמד לראות את המשחק בלי קיצונים טבעים
הגול של קלברלי נהדר והוא מזכיר לי את הגול של קיגן מהילדות הרחוקה.
ונמשיך עם ההצרה: רוני הוא ג'ינג'י

wazza 8 באוקטובר 2012

בעיני זה מאוד סימלי ששני שחקנים שספגו הרבה ביקורת (גם פה, גם ממני) כבשו, טל צודק ב1000% לגבי רוני אני בטוח שנשמע את זה מאחד הפרשנים בליגת האלופות, בלי להעליב אף אחד אני לא חושב שרונאלדו כזה גדול כמו שעושים ממנו שחקנים כאלה לא צריכים להימדד רק לפי מספר שערים

משה 8 באוקטובר 2012

בעיני הוא יותר גדול ממה שעושים ממנו.

רועי 8 באוקטובר 2012

הוא שחקן מושלם. מיקום מעולה, יכולות גופניות מהמעלה הגבוהה ביותר, בעיטה מהחזקות בעולם, ראיה והבנת משחק מצויינת. וזה בדיוק גם מה שעושים ממנו. לא הייתי מתנגד שיקראו לו המושלם.
אבל בחייאת להשוות אותו למסי?
מסי הוא טיטאן. הוא אנושי, אבל משהו בו לא מהעולם הזה. הוא לא משחק מושלם, הוא לא משחק כמו אף אחד. אין בכלל מה להשוות. רונאלדו הוא שחקן של פעם בדור. ומסי- לא היה ולא יהיה עוד כמותו.

עירן 8 באוקטובר 2012

משה,

טיעון מעולה. גם מנומק ומבוסס היטב.

הנה עוד טיעון כזה:
אז לטעמי הוא אפילו גדול יותר ממה שעושים ממנו.

אריק 8 באוקטובר 2012

עירן, את מי זה מעניין מה חושבים כל מיני אנשים על רוני ועל זה שיונייטד תסיים מחוץ לטופ 4. לכל אלה ועוד יש לי תמיד תשובה אחת – "ניפגש במאי". איינשטיין (אלברט לא מאיר) אמר פעם שטיפשות זה לעשות כל פעם את אותו דבר ולצפות לתוצאה שונה. אז כל שנה הם אומרים שרוני לא שחקן ויונייטד לא קבוצה והתוצאה דומה, אז מה זה אומר עליהם בעצם?
נראה שטוב לו בקישור ונראה שפרגי אחרי שני הרכבים אומללים שהעלה (שרוני לא נכלל בהם) מתחיל לשפר בתנועה ובסוף נהיה שם כשזה יגמר עם סיכוי מצויין, בתנאי שרוני לא יפצע. (אהה ושווב ימשיך להיות כל כך בעד יונייטד עד שהוא לא יאשר שער נגדה שהקוון חשב שלא היה, ושעד עכשיו בודקים ולא מצליחים למצוא פריים אחד שמוכיח שעבר, שופט מכור, אין מה לומר.)

דורפן 8 באוקטובר 2012

אנשים שכותבים שיונייטד תהיה מחוץ לטופ 4- הם אנשים שמתקשים בספירה. בכדי שיונייטד תהיה מחוץ לטופ 4 ארבע קבוצות אחרות צריכות להיות טופ 4. ואת אלו מאד קשה למצוא. למעשה זו טענה שטוטנהאם או ניוקאסל יקדימו את יונייטד בטבלה (בנוסף לארסנל, צ'לסי וסיטי – נניח). זאת אומרת שלסיטי וצ'לסי יהיו עונות טובות במושגים שלהן. לארסנל עונה גדולה ולאחת נוספת עונה חלומית. והכל בו זמנית. הסבירות נמוכה ביותר.

אריק 8 באוקטובר 2012

ובכל זאת כל שנה יש ליניקר או שירר או מישהו חכם אחר שלא לדבר על מגיבים פה ובמקומות אחרים שמנבאים את זה…
אגב שירר וליניקר, צפייה במץ' אוף דה דיי בשבועיים האחרונים גורמת לי לחשוב שאנחנו מתלוננים יותר מדי על פרשננו. האנסון ושירר לא שונים בהרבה מזוהר ואוחנה (בהתאמה לאנגליה)
וזה סיפור על פרשן BBC, שהמליץ אתמול להודג'סון להעניק לג'יימס מוריסון (סקוטי, 23 הופעות בנבחרת) הופעת בכורה באנגליה.
http://www.dailymail.co.uk/sport/football/article-2214503/Garth-Crooks-tips-James-Morrison-England.html

wazza 8 באוקטובר 2012

אריק ברור לך שדיברתי על רונאלדו ולא על רוני?

אריק 8 באוקטובר 2012

ברור. אני אשמח שישתפו שוב פעולה באדום ונוכל להליט מי טוב יותר

wazza 8 באוקטובר 2012

אני חושב שאנשים שמנבאים זאת בעצם מבטאים משאלת לב ולא נבואה

MG 8 באוקטובר 2012

דורפן, אולי יש מי שצופה שעוד פעם מטוס יתרסק, כיוון שהסיכוי שזה יקרה יותר גבוה מהתרחיש שהעלת.

דורפן 8 באוקטובר 2012

זה בוודאי יתרחש. רק שזה לא יתרחש ביום אחד. זה מצריך החלשות על פני מספר עונות במקביל להתחזקות של אחרות. . כדי לגמור מחוץ לארבע הגדולות צריך בדרך כלל להיות על פחות מ-65 נקודות. הדרך לכך מאד ארוכה -אני מאמין באופטימיות שיהיה איום על אליפות אירופה לפני שתהיה נפילה כזו.

משה 8 באוקטובר 2012

עירן,
tני חייב לך הסברים באיזשהו אופן ?
כש-wazza כותב שהוא לא גדול כמו שעושים ממנו זה כן בסדר בעיניך כי זה מסתדר לך עם התיאוריות. אתה יכול להעיר לגיל אבל מי שקרוב כאן לפאשיזם מחשבתי זה בעיקר אתה.

עירן 9 באוקטובר 2012

משה,

באמת שלא הבנתי. אל תכעס.

אבל איך ש wazza ואתה כותבים אותו דבר אצלו זה מסתדר לי עם התיאוריה, לשיטתך, ואצלך לא, כאשר התיאוריה שלי הפוכה משניכם ?

wazza 9 באוקטובר 2012

כתבתי במפורש "בלי להעליב" אז למה כולכם נעלבים?

עירן 8 באוקטובר 2012

דורפן,

הבוקר בדקתי בסטטיסטיקות באי.אס.פי.אן. וראיתי שאלכס סמית ראשון בין הק"ב ברייטינג.

איכשהו, בהבנתי המעטה, זה תמיד נראה לי כמו נתון חשוב לבדיקת יכולת של ק"ב (אולי הכי חשוב ?) עם 8 ט"ד ורק איבוד אחד. נכון שהיארדים שלו לא בשמיים.

אני מבין את התסכול של אוהדי הניינרס מכך שאין שם, בעמדה הזו, פיגורה קצת יותר גדולה ממנו, שכנראה היתה הופכת את הקבוצה למועמדת אפילו חזקה יותר מאשר היא היום לאליפות, אבל אולי בכל זאת הוא מרוויח קצת יותר מהכבוד שניתן לו ע"י האוהדים.

ברור לי שזו גם עבודת אימון לא פחות ממעולה של הארבו, שמוציא את המיטב מהסיטואציה.

נכון שגם אתה ואחרים גם כתבתם את הנקודה האחרונה. אבל, איכשהו, בין השורות בולט התסכול ואולי סמית עושה קצת יותר השנה להפחתת התסכול הזה וזה לא מספיק ניכר בכתיבה.

הסטטיסטיקה האמורה בפתח הדברים מדברת חזק בעדו.

דורפן 8 באוקטובר 2012

קווטרבק רייטינג טוב מאד להשוואת קווטרבקים שמנסים בערך את אותם הדברים. למשל אם לבריז יש עונה טובה יותר מפייטון מאנינג בקווטרבק רייטינג, כנראה שהוא יותר טוב.

אבל למשל: האם היית משווה בין אחוזי הקליעה של דוויט הווארד לקלע שלשות? כנראה שלא.

עד אתמול – כשפגשנו הגנה שהיא פחות ממביכה – הוא לא השיג שום מסירה לשלושים יארד בארבעה משחקים. מה שבריידי או מאניניג או אפילו ברדפורד או בעצם כל קווטרבק – עושה כמה פעמים למשחק.

סמית' שומר על הכדור. בזה הדברים השתפרו מאד. הוא עדיין מקבל החלטות לא טוב תחת לחץ (חוץ מפסק זמן) ומוסר מאד גרוע לטווחים סבירים. אפשר יהיה לדבר על שיפור כשיתחיל להשלים באחוזים סבירים בדאון שלישי.

הפיגורה של הקווטרבק לא מעניינת כלל. אני דווקא אוהב את הקונצפט של קבוצה בלי שמות – כי קבוצה עם שמות תמיד תמדד בפורטי-ניינרס הישנים וזו השוואה חסרת סיכוי.

עירן 8 באוקטובר 2012

רונן,

ההסבר מצויין, כמו כל הפוסט (התיזה על מוריניו מאד מדוייקת, לטעמי, וכך גם ההקשר ליונייטד. בפוסט של לווינטל יש דיון ארוך על זה אבל קצת בהתעלמות מהנתונים שהבאת).

אני גם מתחבר מאד לסיפא של התגובה.

עם זאת, העין שלי נפלה על מס' 6 ברשימה, גריפין ג'וניר, שזוכה להמון הייפ. אני יודע שיש לו הגנה גרועה בהרבה.

אבל הנתונים שלהם מאד דומים, איכשהו. לגריפין רק 15 יארד/משחק יותר, 40 ס"מ למסירה יותר ואחוז דיוק מאד דומה.

גם לגריפין רק איבוד אחד. לסמית 4 ט"ד יותר וזה, כנראה, ההבדל.

אולי באמת יש כאן עניין של התאמה מאד טובה לקבוצה בה הוא משחק וזה נתון מאד מאד חשוב.

חוץ מזה, "בסוף הסטטיסטיקה מתיישרת". רוצה לומר, הק"ב הבאמת טובים גם מובילים בסוף, לאורך השנים, בסטטיסטיקה ואז אולי היא כן משקפת איכות, ללא קשר לסוג הפעולה שהק"ב עושה (ע"ע ההבדל שתיארת בין הסוג של בריס/מנינג לסמית).

גיל 8 באוקטובר 2012

לגריפין אין אופסניב ליין כמו לניינרס והוא הרבה פעמים צריך לאלתר ולשחק בפיגור. בשביל רוקי זה מצוין (רק שלא נראה לי שיחזיק מעמד בליגה הזו אם ימשיך לרוץ לתוך מגינים ככה).

גיל 8 באוקטובר 2012

המדגם קטן מדי עדיין, נראה בסוף העונה. צריך לזכור שגם הרייטינג מתגמל על אחוזי השלמה וכאשר אתה הולך על בטוח יהיו לך אחוזים גבוהים כמו שיש לו. השאלה היא אם כשצריך לקחת סיכונים, למשל במשחק צמוד או בפיגור הוא יוכל להשלים מסירות באותה מידה ובמשחק היחיד שזה קרה עד עכשיו נגד מינסוטה. הוא גם נהנה מרייטינג כמעט מושלם נגד באפלו אתמול שהקפיץ לו את הרייטינג. אז אני חושב שהוא קצת יותר טוב ממה שמציירים אותו, אבל בוודאי לא ק"ב העלית שאתה עושה אותו. אם למשל הייתה בחירה בינו לבריז שיש לו רק ניצחון אחד אין מומחה אחד שלא יקח את בריז.

עירן 8 באוקטובר 2012

גיל,

כשתנוח ממשימת הדברור של דורפן, תחפש ותראה לי איפה כתבתי שהוא "ק"ב עלית".

כתבתי שהוא כנראה קצת יותר טוב ממה שעושים ממנו ונעזרתי בסטטיסטיקה (גם אם מוקדמת, אבל כבר תעודת שליש).

אני מקווה שלא יצר הוכחונות מפריע לראות בבירור את הכתוב.

גיל 8 באוקטובר 2012

כשתנוח מהדיבור הדוחה שלך ותהיה לך הבנת הנקרא בסיסית אפשר יהיה לדבר. עד אז, לא אגיב לך יותר כי אני לא מוכן לדבר עם מישהו בלי תרבות דיון מינימלית.

עירן 8 באוקטובר 2012

גיל,
לאורך כל התגובות (הרבות מספור) שלך באתר הזה, אתה מרבה לחלק ציונים לאנשים שמעיזים לחלוק עליך, למרות שמזוהה אצלך יצר וכחנות כמעט בלתי נשלט וחלק מהתגובות לתגובות שלך מוצדקות.

איפה בדיוק הדיבור הדוחה ? איפה כתבתי שהוא ק"ב עילית ? לזה כיוונתי ולזה לא ענית. אז איפה בדיוק הליקוי בהבנת הנקרא ? לא כתבת שאני מתייחס אל סמית' כק"ב עילית ?

אני מניח שאתה מכיר את יכולת הבנת הנקרא הבסיסית שלי שאתה מרשה לעצמך גם לה לתת ציונים, אבל היה קשה לי להחזיק מעמד ובהצלחה במקצוע שלי ללא הבנת נקרא.

אם תתייחס לאחרים בכבוד שאתה מבקש לעצמך, חייך יהיו קלים יותר.

כל ביקורת על דבריך מזכה את הכותב במקלחת צוננין שלא קשורה בכלל למה שהוא כותב.

מהי "תרבות הדיון" שאתה מטיף לה ? ראיתי מוקדם יותר שלמגיב אחר בפוסט אחר גם חילקת ציונים. העיקר שאתה שם עצמך במקום גבוה יותר מכולנו.

אני מניח שקשה לך עם רמת הדיון העילאית הזו, אבל אל תשפוך עלינו את מררתך.

גיל 8 באוקטובר 2012

עירן, תקרא שוב מה כתבת. אם אתה לא מבין מה דוחה ומזלזל בתגובה שלך אז אני באמת לא יכול לעזור לך. אני התייחסתי ישירות לדברים שלך בלי קשר למה שרונן כתב ואיך שכתבת ציירת את סמית בתור ק"ב עילית כשאמרת שזה נתון חשוב ואולי הכי חשוב להשוואה בין ק"ב. אם מהמשפט הזה אי אפשר להסיק שאתה חושב שהוא ק"ב עלית אז כנראה יש לך גם בעייה בצורת ההסקה.

ואתה טועה, שום ביקורת שנכתבת בצורה עניינית לא זוכה למקלחת צוננין כמו שאתה כותב. אני אכן מתווכח הרבה עם אנשים פה אבל כמעט תמיד זה בענייניות. מעטות התגובות שראויות לתגובות בוטות כמו שכתבתי, אבל אתה ראוי לתגובה כזו. אם אתה לא יכול להפריד בין ביקורת אישית ועניינית אז יש לך בעייה.

יוני 8 באוקטובר 2012

אגב, הסקורר מספר 4 בליגה הספרדית נכון להיום הוא ישראלי. אחרי פלקאו, רונלדו ומסי. לא רע, אפילו סנסציוני.

גיל 8 באוקטובר 2012

אגב, בריז שבר אתמול את שיא המסירות הרצופות לט"ד של יוניטס ועושים מזה עניין הרבה יותר גדול ממה שזה לדעתי. לא רק שהשיא קצת מלאכותי ותמיד שמתקרבים לשיא רציפות אז עושים מאמץ מיוחד לשמר אותו, אלא שבריז לא משחק בכלל את אותו הפוטבול ששיחקו בתקופתו של יוניטס. שיא אחוזי המסירות של יוניטס הוא 58.5% כשבריז רק בעונה אחת ירד מ60%. אין בנתון הזה כדי לומר שבריז יותר טוב אלא להראות שהמשחק השתנה מאוד. בריז זורק 36 פעם במשחק בכל הקריירה שלו בעוד יוניטס זרק 10 זריקות פחות. לא נדיר למצוא משחקים שהוא זרק 10-15 פעם או אפילו 5 פעמים. לכן השיא שלו מרשים הרבה יותר ולא ממש בר השוואה למה שבריז עשה.

עירן 8 באוקטובר 2012

כנראה שבריז יצטער לשמוע.

אם זה לא כ"כ מיוחד, מה ההסבר שענקי ק"ב, כמאנינג, בריידי ורותליסברגר (במידה מסויימת) לא עשו את זה ?

שוב, טענה שנראית כטענה לשם הטענה בלבד.

גיל 8 באוקטובר 2012

שוב, ניסיון נואל לתקוף אישית. אם היית קצת עוקב, היית יודע שבריידי ישבור את השיא בסוף העונה הזו, אבל למה לבלבל אותך עם עובדות כשכל מה שאתה רוצה זה סתם להשמיץ?

עירן 8 באוקטובר 2012

גיל,

אני לא רוצה להשמיץ.

אני רק מנסה להראות לך איך נראה ויכוח לשם הויכוח בלבד. זה לא תמיד, אכן, נאה לעין.

אני מבטיח לא להשמיץ יותר ולהתרכז בעובדות.

עירן 8 באוקטובר 2012

הדוגמאות האחרונות לכך, לטעמי, הן המודעות לסרטן השד והשיא של בריס.

לא ממש יש צורך להציג דעה לעומתית בשניהם ואפשר להסתפק בכבוד וההערכה להן.

לדעתי צריך ממש רצון גדול להציג עמדה אחרת ולעורר איזה שהוא דיון כדי להעלות טענות נגד התופעות/עובדות הללו. לזה קראתי יצר וכחנות. אולי זה לא נכון בהכררח, אבל אני מציין שככה זה נראה. לעתים חשוב גם מה שנראה בעיני אחרים ולא רק מה שאתה מנסה להציג.

כך גם הדוגמה שלי על אלכס סמית. בשום מקום לא טענתי שהוא גדול. הליקויים שלו והחוסרים ידועים. נעזרתי בסטטיסטיקה כדי להראות שהוא אולי לא כזה גרוע. על זה כתבת לי תגובה עניינית ובסופה טענה שמנסה לייחס לי כאילו אני חושב שהוא בעילית של הליגה.

מקווה שהצלחתי להסביר.

גיל 8 באוקטובר 2012

יופי, עכשיו אתה גם מנסה לקבוע לי ולאחרים על מה מותר לכתוב ועל מה לא? צריך לעבור לדום כל פעם שמדברים על שבירת שיאים, או על סרטן השד בלי שום ביקורתיות מינימלית שמאירה גם צדדים פחות נעימים? ממש משטרת מחשבות.

בקצרה, לגבי שני העניינים שביקרתי, אני לא היחיד שחש אי נוחות מחודש המודעות לסרטן השד, כולל אפילו אירגונים פמינסטיים (אתה יכול לחפש על זה מאמרים ברשת). אני אשמח לשמוע למה הNFL עושה את זה מעבר ליחסי הציבור שהוא מקבל. למה רק חודש ולא שנה? למה לא להתייחס למחלות הרבה יותר קטלניות שיש לאנשים הרבה פחות מודעות אליהן? המחשבה שהליגה פועלת בתום לב היא מאוד תמימה.

לגבי בריז, פיטר קינג בעצמו כתב על הבעייתיות בהשוואת השיאים. במשחק אחד למשל יוניטס השלים 5 מסירות, ובמשחק אחר היה 2 מ-9 כולל ט"ד. אז אם לפיטר קינג מותר, נראה לי שגם לי מותר להאיר בנושא (בריז אגב הוא אחד השחקנים האהובים עליי ביותר, רק שהשיא הזה קצת מלאכותי).

עירן 9 באוקטובר 2012

גיל,

אתה צריך לקחת קצת אויר ולא להתייחס ברצינות כה תהומית לדברים.

איפה ראית ש"ניסיתי לקבוע" לך ולאחרים מה לכתוב. האם לא ראית שכתבתי שהדברים הם כך לטעמי (בלבד) ?.

היינו, שלנושאים אלו אפשר להניח מבלי צורך כה דחוף לבקר או להעלות טיעון נגדי. זה רק לטעמי. אין כאן נסיון לקבוע לאחרים. תרפה קצת.

והנקודה הבאה היתה שהעובדה שדווקא בשני נושאים אלו היית הראשון והיחיד שפתח בויכוח העידה על הרצון הזה. הא ותו לא.

ברור שמכאן ועד "משטרת מחשבות" המרחק עצום.

גיל 9 באוקטובר 2012

אני מבין ש"לא ממש יש צורך להציג דעה לעומתית בשניהם ואפשר להסתפק בכבוד וההערכה להן." זה ניסיון לעורר דיון ולא למנוע אותו? כנראה שאני גם לא יודע לקרוא כמו שצריך.

זה שאף אחד אחר לא כתב על נושא מסוים מעיד על משהו? לא כותבים כאן על הרבה דברים. אני כותב על מה שאני מוצא לנכון גם אם זו דיעה לא פופולארית. רק בגלל שאתה לא מסכים עם מישהו אין לך שום זכות לתקוף אותו אישית. ואגב, לא מעט עיתונאים כתבו ודיברו היום על חוסר החשיבות של השיא של בריז וכמה הוא מלאכותי כך שאני בטח לא היחיד שחושב כך.

אדום עולה 8 באוקטובר 2012

מוריניו הוא מאמן לעשור , הקבוצה שהוא בנה לאברמוביץ זו ההוכחה , הם חיו על הדלק שלו הרבה אחרי .
הוא לא רצה ללכת משם, בפורטו הוא היה חייב ללכת וגם באינטר .
הבחירה הרעה שלו זו ריאל כי שם הוא מתחרה מול הקבוצה הטובה בהיסטוריה , הוא עושה שם דברים גדולים , לפני שהוא הגיע הם קיבלו בראש בליגה ולא עברו שמינית גמר בצמפיונס אלוהים זוכר כמה עונות .
אני מקווה בשבילו שהקבוצה הבאה שלו תהיי בפריימר ליג , כי שמה הוא צריך להיות ושם לדעתי הוא גם רוצה .
אני בכלל מקווה שהוא יבחר קבוצה שהיא לא הכי עשירה , אלא סוג של אנדרדוג כי את אילו הוא מאמן הכי טוב , עקרונית מוריניו בארסנל או בליברפול יכול להיות סיפור ענק .

MG 8 באוקטובר 2012

מסכים איתך.
אני חושב שהוא צריך לאמן את נבחרת פורטוגל (הצלחה איתה ואף אחד כבר לא יוכל להעמיד את יכולותיו בספק), למרות שלאמן נבחרת זה שונה בתכלית.
בכל מקרה, אם אף אחת לא תרצה אותו, אני מוכן באופן איני להרים טלפון לינקל'ה.

MG 8 באוקטובר 2012

*איני=אישי

אדום עולה 8 באוקטובר 2012

אני גם אשמח אם הוא יאמן את פורטוגל , בשבילו . בשביל החוויה , אבל אני חושב שהוא יהיה גרוע בזה.
הוא מצוין בלבנות סגלים , לדעתי בכל סוגי התקציב.
אבל הוא רודן . הוא צריך לקבוע הכול והוא צריך לאמן על בסיס יומי קבוצה שכמו שהוא אמר פורחת בשנה השניה .
בגלל זה תהיי לו בעיה בחיפה , כי אם אחרי כמה משחקים לא טובים פרוסנר וחבריו יתחילו להגיד שאם הוא לא לוקח אליפות בעונה ראשונה אז הוא לא ראוי וכל זה .

MG 8 באוקטובר 2012

גיל, אל תתרגש.
בפוסט שפעם כתבתי http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=706096&year=2010&month=10 (הקטע השלישי – לקרוא בין השורות) יש הסבר מתי אנשים מתחילים לקרוא למישהו וכחן.
אני חושב שאתה בסדר גמור והטענות שלך, הגם שאיני תמיד מסכים איתן, הן ענייניות. גם אותי מרבים לתקוף, כאשר אין תשובה עניינית לדברי (ואז אצל מי נמצא יצר הוכחנות…)
אני ממש מסכים איתך שברגע שמתחילים להגיב לגופו של כותב זה מוציא את כל החשק להמשיך בדיון.
בקיצור, אני בכיף אמשיך להדיין (או להתוכח) איתך בכל עת.

גיל 8 באוקטובר 2012

מתן, אתה נופת צופים בתגובות פה ביחס לאחרים. אותך באמת אין סיבה לתקוף.

עירן 8 באוקטובר 2012

MG,

יפה לראות את אחדות השורות.

עם זאת ולמרות רצון אמיתי שלא לקלקל את החגיגה, נראה שלא ממש קראת את הטיעונים שלי עד הסוף.

אני כתבתי על ההתייחסות לסמית כק"ב ותמכתי זאת בנתונים. בשום מקום לא התייחסתי אליו כעילית.

גיל ענה לעניין בתחילה ואז ניסה לייחס לי טענות שלא טענתי, אולי כדי לקדם את הויכוח.

תראה גם את הדוגמאות שכתבתי על שני הנושאים האחרים (גיל קרא לזה "משטרת מחשבות", שוב מתוך התעלמות שכתבתי שלא ממש חייבים לכתוב לנושאים האלו תגובה לעומתית ולא מתוך "מה מותר ומה אסור". היינו, זה מותר ולגיטימי אבל אולי זה מדגים את מה שאמרתי).

ואז גם הבעתי את מסקנתי שאם מישהו מרגיש צורך עז לכתוב תגובה לעומתית על נושאים כאלו, זה נראה כמו יצר וכחנות.

הדברים מסוייגים היטב אבל שניכם לא ממש טרחתם לעצור בסייגים הללו.

אני ער לכך שגם אתה מרבה לכתוב כאן. אבל התגובה לגופו של אדם נעשית, בלית ברירה, ולפחות אצלי, רק כשמונח הבסיס לכך.

עירן 8 באוקטובר 2012

אה, ואכן אין לי גם באמת רצון לטעון טענות לגופו של ענין בשני הנושאים שציינתי. כתבתי שלעמדתי אין ממש צורך להפוך בהם והם יכולים להשאר במקומם גם ללא התייחסות לעומתית ולא יקרה שום דבר.

לכן, הטענה על הוכחנות אינה באה מהמקום של חוסר יכולת לטעון כנגד הטענות שגיל העלה, כמו שניסית לטעון.

אז גם שם קצת טעית.

דורפן 8 באוקטובר 2012

שיאי רצפים של פעולה בינונית הם תמיד בעיתיים.

ניקח למשל את שיא ההופעות הרצופות של פדרר ברבעי גמר של טורנירי סלאם. זהו הישג של יציבות בהשגת הישג בינוני (ניצחונות על שחקנים ממקום 9 ומטה בעולם). וואם פעם אחת – באזור אמצע הרצף היה מחמיץ רבע גמר בגלל פציעה או אפילו הפסד סנסציוני למקום 100 הרצף היה יורד לבערך חצי. זה משנה במשהו את גדולתו?

השיא האחד והיחיד בחשיבותו שממחיש את גדולתו של פדרר הוא מספר זכיותיו בטורנירי גרנד סלאם. ואם אני צריך לטעון שהוא הגדול בהיסטוריה המודרנית – זו הטענה סביבה הכל בנוי. הרי את הרצף המדובר אפשר להשיג גם עם חמש זכיות ולא עם 17.

העובדה היא שאחרי פדרר בעניין הזה מדורג ג'ימי קונורס ומעטים מאד יחשבו שהוא בין שלושת השחקנים הטובים בהיסטוריה. וכמוהו בריז. הוא לא ג'וני יונייטס משום שיונייטס היה בלי ערעור כמעט הטוב בתקופתו. בריז לא.

גיל 8 באוקטובר 2012

אני מסכים שהשיא של פדרר של חצאי גמר או רבעי גמר היום הוא פחות חשוב מהזכיות עצמן, אבל דווקא פה היציבות מרשימה מאוד. בניגוד לחבטה או ט"ד שיכולה לכפר על משחק גרוע, כאן המשמעות היא שלא היה לו יום גרוע בעבודה עד לרבע הגמר וגם הוא לא היה פצוע כל התקופה הזו שזה משהו די מדהים כשרואים את כל הפציעות של האחרים סביבו. אז נכון שזה כשלעצמו לא הופך אותו להכי גדול אבל זה די משמעותי.

דורפן 8 באוקטובר 2012

גם כדי להראות יציבות הרצף לא נחוץ. אם מישהו עושה 15. אז מחמיץ אחד ואז עושה עוד עשרה. ומישהו אחר עושה 25 ואז מחמיץ אחד. לאחד יש רצף של 25 ולשני של 15. ואין שום הבדל ביניהם ביציבות. גם להראות יציבות הנתון האמיתי הוא אחוזי ההגעה לשלב כלשהו.

נדאל וסאמפראס עשו שניהם 7 מ-8 ברולאן גארוס ובווימבלדון בהתאמה. במקרה של שניהם האי זכייה באה בדיוק באמצע ובמקרה של שניהם בגלל פציעה. הם שלטו על הדשא והחימר בקילומטרים. לבורג ופדרר יש חמש זכיות רצופות באותו טורניר. שוב – אין משמעות לרצף בהקשר של דומינטטיות.

גיל 8 באוקטובר 2012

מסכים, אם יש לך נניח 26 מ27 אז לא משנה כל כך הסדר. אבל לגבי נדאל וסמפראס, זה רק מוכיח לדעתי שהרצף כן בעל משמעות. הרי הרצפים שלהם (ואני מתעלם מהטורניר הבודד שהחמיצו) הגיעו בטורניר אחד בלבד. אף אחד לא קרוב לרצף של פדרר וזה הקריטריון הרלוונטי לדעתי. עד כמה בני תקופתו עשו דבר דומה. בהקשר של בריז רואים שזה לא כזה ייחודי למשל.

אריק 8 באוקטובר 2012

אני דווקא חושב שהשיא הזה, וזה לא משנה אם מדובר ברצף או ב27 מ29 נניח, מעיד על יציבות מול יריבים משתנים, זמנים משתנים ומשטחים שונים ולכן בהחלט מעיד על גדולה ועובדה הא גם זכה ב-17 טורנירים :)

דורפן 8 באוקטובר 2012

אם לא היה זוכה ב-17 טורנירים היית נותן לזה בדיוק את אותו משקל שאתה נותן להישג דומה של ג'ימי קונורס.

דרך טובה מאד להעריך חשיבות של שיא: האם מישהו זוכר או נתן משמעות לשיא הקודם….

פדרר אכן יציב בצורה מדהימה כמעט מול כל יריביו – מלבד דג'וקוביץ' וכולל נדאל…

גיל 8 באוקטובר 2012

פה עלית על הנקודה רונן. אף אחד לא שמע על השיא של יוניטס עד שבריז התקרב אליו. זה כמו שטראוט היה קרוב לתת עונה של 50 גניבות ו30 הומראנים ולהיות השני בהיסטוריה שעושה את זה. בייסבול כל הזמן עושים השוואות כאלו.

אריק 9 באוקטובר 2012

אבל זה מראה שלמרות שקונורס אינו אחד מענקי המשחק יש לו מקום של כבוד בגלל הלונגטיביטי והיציבות שלו (והיריבות עם מקנרו). ולראיה אנחנו דנים בו, אגב כשהייתי נער ונדמה לי שגפ אתה הוא כן נחשב לאחד מענקי המשחק, פשוט אז הגיעו סאמפרס וכל מי שאחריו וקונורס באמת איבד גובה ביחס אליהם

עירן 9 באוקטובר 2012

רונן,

איכשהו יצא שכדי להעמיד את השיא של בריס במקומו, הבאת דוגמה של מי שזכה בהכי הרבה תארי גראנד סלאם עד היום בטניס, פדרר.

מכיוון שלפדרר תיק די רציני בטענה של הגדול מכולם, אני לא בטוח שהדוגמה הזו שירתה דדוקא את הטיעון שלך, אלא, אולי, להיפך.

אז כדי להדגים כמה השיא של בריז הינו אך פעולה בינונית הבאת את מי ששבר שיאים של זכיות.

עכשיו, לא בטוח כלל שהשיא של בריס מראה שהוא הגדול בדורו, כנראה שלא. בטוח, לדעתי, שהוא אחד הטובים. צריך גם לזכור, כמו שכתבתי לגיל, שרבים טובים לפניו לא עשו זאת ולרשימה שכתבתי אפשר לצרף את אלווי, מרינו, מונטנה ויאנג. אז אולי בריידי יתקרב וישווה ואולי ישבור את השיא אבל השאר כנראה שלא…

אם לכל אלה נצרף שבריז גם מחזיק בשיא יארד לעונה ואולי ישבור עוד שיאים, הרי שאין לו במה להתבייש והשיא האחרון שלו בודאי שלא מחליש את הטענות לגדולתו אלא מחזקן.

מה שמביא אותי לנקודה אותה ציינתי לגיל – אולי לא כל שיא ולא כל נתון חייבים לנתח ולהביא טיעון נגדי ולעומתי ואפשר, כך סתם, לקבל שיא ולהעריך אותו כמות שהוא.

דורפן 9 באוקטובר 2012

לא הבנת מה כתבתי. כתבתי שמשבחים שיא צדדי של פדרר (רבעי גמר רצופים – שכמו טאצ'דאונים רצופים זה שיא של פעולות יחסית "בינוניות") ולא את השיא האמיתי שלו. בשיא האמיתי שלו המתחרים הם באמת המתחרים על מקומו כגדול בהיסטוריה (לייבר, סאמפראס, אולי בעתיד נדאל). בשיא הצדדי המתחרה הוא קונורס שמעטים יחשיבו כגדול כמועמד לגדול בהיסטוריה. זה כמו להגיד "כמה גדול מייקל ג'ורדן כי יש לו שיא המשחקים הרצופים של 10 נקודות ויותר (באמת יש לו אותו)". למרות שאם חושבים על זה – ואם באיזה משחק באמצע הרצף בו קלע 13 היה קולע 9 – האם זה היה משנה במשהו את גדולתו?

השיא של בריז הוא באמת שיא שאונסים קצת בכוח על הציבור כדי לייצר חגיגה. כשלפני שנה בריז שבר שיא אמיתי תקף וחשוב מאד – היארדים לעונה.

עירן 9 באוקטובר 2012

רונן,

הבנתי מה שכתבת רק לא לגמרי הסכמתי איתך. פשוט הראיתי צד שקצת החליש את הנקודה שהעלית.

בכל זאת, למרות הכל, הוא (בריס) השיג את זה ואחרים לא. וכשמחברים את זה לשאר הנתונים, עולה המסקנה כי הוא אכן אחד הגדולים.

אז, רק אולי, יש כן חשיבות לשיא הזה ואולי, רק אולי, השיא של פדרר של הופעות רצופות בשלבים הללו, כן היה בה להוסיף לטיעון על גדולתו בראי ההסטוריה.

צור שפי 8 באוקטובר 2012

רונן – מאוד מסכים אתך לגבי ניהול המשחקים הטוב אתמול ולגבי מסי פשוט נגמרים הסופרלטיבים. כשמראדונה עשה סלאלום נגד אנגליה ב-78 זה פירנס מיתולוגיה שלמה ועכשיו ליאו עושה דברים כאלה על בסיס שבועי. בן גוריון אמר פעם שבישראל להאמין בניסים זה ריאל פוליטיק (בלי קשר לקבוצה…) ומסי מוכיח day in day out שניסים אכן קורים.

matipool 8 באוקטובר 2012

בלי להיות קטנוני , הסלאלום של מראדונה היה במקסיקו 86' ושבר לי את הלב .
המעמד והביצוע המושלם בכל זאת שונים .

צור שפי 8 באוקטובר 2012

האלצהיימר שלי מודה לך.

MG 8 באוקטובר 2012

היה עדיף לכתוב דמנציה…
הזכרת לי בדיחה:
אחד (כך הבדיחה) בא לרופא. הרופא אומר לו יש לי 2 בשורות רעות.
הראשונה היא שיש לך סרטן.
נו, אומר האיש, ומה השניה?
הרופא עונה – יש לך גם אלצהיימר.
טוב, אומר האיש. לפחות אין לי סרטן.

זיזו 8 באוקטובר 2012

רונן,

בלי לחלוק על דבר שכתבת, הצורה שבא הפנת גב לרונאלדו מאז שעזב את יוניטד מעציבה.

דורפן 8 באוקטובר 2012

במה הפניתי גב לרונאלדו?

אל תדאג – אני רואה בו את הטוב בשחקני ריאל מדריד בעשרים השנים האחרונות…:-)

MG 8 באוקטובר 2012

היה שם פעם איזה שחקן עם 3 שערים בגמרים של גביע העולם (כולל הצטיינות ב-2 מונדיאלים), זכיה והצטיינות ביורו ושער ניצחון מדהים בגמר ליגת אלופות. לא בטוח שרונאלדו טוב ממנו (גם לא בטוח שלא).

דורפן 8 באוקטובר 2012

מכל הפעולות שמנית אחת הייתה במדי ריאל מדריד. ולדעתי קל מאד לקבוע שזידאן היה שחקן נבחרות יותר טוב ורונאלדו שחקן מועדונים יותר טוב. זה נו בריינר.

אדום עולה 9 באוקטובר 2012

יש בריאל שחקן שזכה ביותר תארים מזידאן בנבחרות ויותר מרונלאדו באישי וזה קסיאס .
ללא ספק גדול שחקני ריאל ב20 שנה האחרונות .

תומר חרוב 8 באוקטובר 2012

אם ג'י, אני חושב שהייתה פה יותר עקיצה ידידותית מאשר פתח לדיון. מה גם שברור שרונאלדו המקורי גדול משניהם.

MG 9 באוקטובר 2012

1. ברור לי.
2. ברור למי? לדעתי הוא ממש לא מתקרב לאף אחד מהם.

קורא אדוק 9 באוקטובר 2012

בוא נעשה סדר :-)

איקר הוא פייבוריט די גדול לתואר השוער הטוב של העשרים שלושים שנה האחרונות ואכן גדול שחקני ריאל בעשרים שנים האחרונות (יחד עם ראול)

רונאלדו המקורי,אכן גדול משניהם אבל אל חשש תומר,הוא הולך להרזות במסגרת תוכנית ריאליטי חדשה :-)

זידאן או כריסטיאנו- בעיני כמו לשאול את מי אני אוהב יותר,את אבא או את אמא… כל כך ייחודיים וכל כך מרגשים

זיזו אני מסכים איתך,בכלליות כריסטיאנו לא זוכה להערכה לה הוא ראוי.

מסי הוא ללא ספק אחד מחמשת השחקנים הגדולים מאז פרישתו של זידאן (הסדר לא באמת משנה) אבל כל עוד לא יוכיח עצמו במקום אחר ובסביבה שונה(כמו שכריסטיאנו עשה במעבר מיונייטד למדריד) אז ההשוואה שלו לגדולים ביותר בעיניי מגוחכת.

מאחר והוא לא יעבור קבוצה,בוא נראה מה הוא יעשה עוד שנתיים שלוש כשצ'אבי יפרוש או אם הוא יעשה משהו עם הנבחרת (כאשר נכון לעכשיו הוא כשלון מוחלט וגמור שם,כן כן,כשלון מוחלט)

אחד מפה ומשם 9 באוקטובר 2012

"אחד מחמשת הגדולים מאז פרישת זידאן". שזה אומר אחד מחמשת הגדולים מאז 2006. נהדר.

יפה לראות שחוסר הנאמנות של רונאלדו לקבוצה הקודמת שלו הופכת פתאום לאיזשהו יתרון. מסי לא צריך להוכיח את עצמו בשום קבוצה אחרת כדי להיחשב לאחד הגדולים, בדיוק כפי שדי סטפנו לא היה צריך. ברגע שאתה שובר שיאים היסטוריים, זוכה בכל כך הרבה תארים (כולל ליגת האלופות שלוש פעמים עד גיל 25) מקומך כאחד הגדולים בהיסטוריה מובטח.

אגב, יפה לא פחות לראות שהעיקרון הקדוש של להוכיח את עצמך בקבוצה אחרת בשביל להיחשב לאחד הגדולים ביותר, לא רלבנטי במקרה של קאסיאס.

קורא אדוק 9 באוקטובר 2012

אחד מפה ומשם,לא הבנת אותי נכון

כאשר משחקים עשרים שנים בקבוצה אחת,בין אם תרצה או לא,"הקבוצה",כלומר סגל השחקנים,סגנון ושיטת המשחק,המאמן,הכל משתנה לאורך השנים.
בכלל,המקרה של קסיאס הוא בכלל בעייתי,כי הוא שוער ורמת ההשפעה שלו על המשחק שונה לדוגמא משחקן שדה.

אם אתה רוצה דוגמא שבעיניי יותר הגיונית (למרות שהיא שונה לגמרי) היא דווקא מתחום האימון:
פרגוסון בעיניי הוא גדול המנג'רים כי הוא באופן עקבי ומרשים,כבר עשרים שנה,מוביל את הקבוצות "השונות" שהוא אימן לטופ העולמי. מערכים שונים,שיטות שונות,שחקנים שונים-זה לא באמת משנה,כמעט כל שנה הוא מעמיד קבוצה שתתחרה על האליפות או הצ'מפיונס.

אני פשוט הבהרתי שמסי לא הצליח באף מקום שלא כלל את צ'אבי ואת הטיקי טאקה של ברצלונה, וכאשר הוא שיחק במסגרת אחרת ובשיטה אחרת(כדוגמת הנבחרת)הוא התקשה להראות קמצוץ מהיכולת שכל כך מאפיינת אותו בברצלונה.(ע"ע הקופה אמריקה והמונדיאל האחרונים)
אין ספק שמסי הוא אחד הגדולים בהיסטוריה,פשוט בעיניי להגיד שהוא אחד מחמשת השחקנים הגדולים בכל הזמנים (כמו שנוהגים לזרוק לאוויר בכל מיני מקומות) זה מגוחך.

שלוש אליפויות אירופה עד גיל 25 זה מאוד מרשים,אבל גם ראול עשה את זה ואף אחד לא דיבר עליו בזמנו כפלה או כמראדונה.

תומר חרוב 10 באוקטובר 2012

האמת שסתם רציתי להצית אבל אם כבר מדברים, אז אפשר בשקט להגיד שרוברטו קרלוס הוא גדול שחקני ריאל מדריד בדור האחרון וזאת למרות שאני בכלל מאסכולת מאלדיני.

קורא 8 באוקטובר 2012

מסכים מאד עם טענה 3. אם רק היה אפשר שמסי יקבל את הכדורים שהוא מחלק…
צור, מראדונה ב-86 כמובן, אבל מסכים עם דבריך

wazza 9 באוקטובר 2012

אריק שאפו, באת בזמן ללבות את האש מחדש(-:

אריק 9 באוקטובר 2012

אני מנסה להסיט את הדיון. למדתי מפרגי…

שחר 9 באוקטובר 2012

פרגיסון לא טעה באבחנה שלו על הבן אדם!
איזה בזבוז של כישרון ענק.
http://www.dailymail.co.uk/sport/football/article-2214924/Ravel-Morrison-set-ditched-Birmingham.html

זיזו 10 באוקטובר 2012

רונן,

בטון, במה שאתה כותב ובעיקר במה שאתה לא כותב.

חבר'ה, קאסיאס לא ראוי לצחצח את הנעליים של בופון אז בואו נרגע.

שוער עם רגעים של גדולה, בעיקר ברגעי האמת, אבל רחוק מדומיננטיות ששווה נקודות כמו בופון או פרוצי בזמנו.

עזבו כדורגל שנייה, לשים את קאסיאס וראול על אותה המדרגה בהיסטוריה של ריאל זאת בדיחה.

דורפן 10 באוקטובר 2012

זיזו. אני חושב שהגענו לרגע היסטורי. המשפט האחרון שלך – שנוגע לריאל מדריד – אני מסכים איתו לחלוטין!

זיזו 10 באוקטובר 2012

אז אני חוזר בי ;)

אריק 11 באוקטובר 2012

וואהו איזה דו"ח על ארמסטרונג, חתיכת סיפור. מאוד מדכא. מזל טוב סיר בובי

Comments closed