בסיס הכוח האמריקאי. לא רק בספורט

כמה בדיקות סטטיסטיות בזמן שמחכים לתוצאות

In כללי

האפשרות שבבחירות בארצות הברית ינצח מישהו שלא זכה במירב הקולות מזעזעת הרבה אנשים. אבל האמת היא שזה דבר שאין לייחס לו כל משמעות. זה סתם תוצר לוואי לא משמעותי כל כך של השיטה.

למה?

משום שמחמש המדינות הגדולות בארצות הברית מבחינת אוכלוסיה – קליפורניה, טקסס, ניו יורק, פלורידה ואילינוי רק באחת (פלורידה) יש התמודדות מעשית. המוטיבציה של בוחר (לנשיאות) לצאת ולהצביע בקליפורניה או ניו יורק הדמוקרטיות או בטקסס הרפובליקנית – היא נמוכה מאד. אם השיטה הייתה שהמועמד עם מירב הקולות מנצח אחוז ההצבעה במדינות הללו היה עולה באחוזים ניכרים וכל התמונה הייתה משתנה.

אז בסך הכל השיטה היא בעד מדינות קטנות. כי אם השיטה הייתה "כל הקולות שווים" המועמדים היו מנהלים את כל מערכת הבחירות בכ-10-12 מדינות – שבהן נמצאת יותר ממחצית האוכלוסיה האמריקאית וכל יתר מדינת הענק הייתה נידונה להתעלמות. בשיטה הקיימת – שבו הניצחון בקרב האלקטורים הוא לא פעם בטווח של 0-50 אלקטורים גם מדינה קטנה יכולה להיות בעלת חשיבות. בתנאי כמובן שהיא לא חד צדדית. יש מדינות קטנות שגם בהן אין סיבה למועמדים להתאמץ – כמו הוואי או הדקוטות. אבל ניו המפשיר צברה מעמד פוליטי חשוב כשדה קרב מרכזי ואפילו ברומטר של כל האומה.

וגם בזה אני רואה צדק! תגמול למדינות עם פתיחות מחשבתית בהן הבחירות פתוחות. מי שמסתגר בדעותיו – השמרניות או הליברליות – נידון להתעלמות!

עשיתי בדיקה מהירה:

ל-25 המדינות הקטנות של ארצות הברית 124 אלקטורים מתוך 538. זה בסיס כוח סביר.

מה מצבן בספורט המקצועני?

יש בארצות הברית 114 קבוצות מקצועניות בארבעת הענפים המובילים.

רק שלוש מהן במדינות מהחצי הנמוך. שלושתן אגב בNBA – יוטה, אוקלהומה ואורגון (פורטלנד).

ולגבי אלופות?
9 מ-10 אלופות הכדורסל האחרונות באות מ-10 המדינות הגדולות. בוסטון היא היוצאת דופן – מסצ'וסטס במקום ה-14.

הבייסבול הוציא 4 אלופות שלא בעשר הגדולות – בוסטון (פעמיים) וסיינט לואיס (פעמיים) – כשמיזורי היא המדינה ה-18 בגודלה. אני חייב לומר שבוסטון לא בדיוק משקפת – כי בסיס האהדה שלה – "הרד סוקס ניישן" – כולל את כל ניו אינגלנד.

הפוטבול שלא במפתיע הכי שוויוני. הוא הוציא אלופה לאינדיאנה (15 בגודלה), וויסקונסין (18) ואפילו ללואיזיאנה (ה-25 בגודלה). במקרה הזה הפטריוטס משחקים תחת הדגל היותר משקף של "ניו אינגלנד".

ההוקי גם בטריטוריה המוחלטת של עשר המדינות הגדולות בתוספת מסצ'וסטס.

אז בסיס הכוח האמריקאי הרבה יותר מבוזר בפוליטיקה (בצדק) מאשר בספורט.

79 Comments

גלן 7 בנובמבר 2012

ובכל זאת שדווקא נהייה תלויים באוהיו? ערש הפרימיטיביות שמתומצתת היטב באוהיו סטייט באקייז?

גלן 7 בנובמבר 2012

בכל מקרה הנקודה המרכזית שקשורה לספורט בבחירות הללו הוא כמובן נייט סילבר. למעשה המאניבול כקונצפט לחיים עומד גם הוא לבחירות. יש בי צד שרוצה לראות נפילה שלו , אבל לאחר שלקחתי כדור נגד בחילה בבחירות הללו ובחרתי
(לראשונה בחיי פה) ברע במיעוטו. , אני מקווה שגם הפעם הוא צודק (והוא גם אוהד של הטייגרס).

דורפן 7 בנובמבר 2012

זה מאד מעניין לראות יישום של מאניבול על בחירות. הדמוקרטים מגייסים את הכסף בקליפורניה וניו יורק והרפובליקנים בטקסס. למדינות הללו אין השפעה על התוצאה הסופית – אז השאלה לאן מזרימים את הכסף הזה.

גלן 7 בנובמבר 2012

רונן הבלוג של סילבר שמשך המון אש וביקורת היה תענוג לקריאה ולתכנון. למעשה הוא נתן לפעמים עצות כמו איפה לא כדאי להשקיע כי סיכויי ההפסד גדולים. את הדיבייט הראשון או סנדי הוא קולט באיחור אבל עדיין יש פה שימוש מושכל.

למי שלא מכיר
http://fivethirtyeight.blogs.nytimes.com/2012/11/06/live-blog-the-2012-presidential-election/

גלן 7 בנובמבר 2012

הניתוח שלי של הבחירות (ולמה בחרתי באובמה שאיני רואה בו נשיא טוב ואחרי שרציתי במקיין) ולמה לדעתי רומני יפסיד-המפלגה הרפובליקאית איבדה את הצפון לאחר 2008 . דיי בדומה למערך של 77 הם הרגישו שגנבו להם את המדינה- השחורים, המהגרים, הליברלים. ובמקום להפתח לשונה הם בחרו בהתבודדות ובלי להתייפיף ףף. והם בחרו בטרוף ובאי הרציונליות וברוע. ולכן הנקמה מגיעה להם מהשחורים מההיספנים ומעשה גם מהנשים. מייקל מור לפעמים צודק- זקנים לבנים עשירים מתים יותר והיספנים צעירים נולדים יותר וועד שהרפובליקנים לא ישנו את הדנא שלהם הם יהיו בבעיה גדולה כי אפילו נשיא מדשדש כמו אובמה טוב יותר ממה שיש להם להציע.

דורפן 7 בנובמבר 2012

לוינטל עדי – שזה בדיוק מה שאמרתי לו. העובדה שהנשיא שחור הוציא שם את כל הקיצונים מהמאורות.

לוינטל 7 בנובמבר 2012

אני מודה. אחד לאחד.
אבל היי "תמיד תהיה לנו את יוטה" רומני יכול לספר

Asaf the Kop 7 בנובמבר 2012

השאלה היא תוך כמה זמן ארה"ב תהפוך להיות מדינה דוברת ספרדית.
לדעתי – לא יותר מ-50-60 שנה.

דורפן 7 בנובמבר 2012

הדברים הללו משתנים.

קראתי משהו די מדהים לפני כמה שנים לפיה הייתה תקופה במאה העשרים שפנסלווניה הייתה עם אחוז עצום של דוברי גרמנית. זה נעלם.

אתה מדבר על רוב היספני? יכול להיות. אבל סביר להניח שפשוט הספרדית תתערבב באנגלית. השאלה איזו שפה ידברו הדורות הבאים של היספאנים.

איציק 7 בנובמבר 2012

אירופה תהפוך ערבית מוסלמית הרבה קודם. וזה גם הרבה יותר מסוכן גם מדינית וגם כלכלית.

גלן 7 בנובמבר 2012

עדיין אם אובמה לא זוכה ברוב הכללי זאת מכה לאובמה ויותר חשוב למדינה . לצערי הנטייה האופטימית לחשוב לכזה פיצול טוב להרגעת הרוחות בדרך כלל לא מצליח. פיצול כזה משאיר את המרירות ומקשה על הפעולה. אובמה היה נשיא בינוני מינוס. סביר שהוא ישתפר בארבעת השנים הבאות בעיקר בכלכלה אבל בלי עזרה ואיחוד כוחות זה לא יילך והרבה מהבעיות של אמריקה רק יחמירו.

גלן 7 בנובמבר 2012

טוב , נראה שזה גמור. מאניבול מרשים עד כה.

עמרי פלג 7 בנובמבר 2012

נייט סילבר הוא המנצח הגדול של בחירות 2012. הוא פשוט עושה מכולם אנליסיטים, פרשנים פוליטיים צחוק. גמו שקרוגמן אמר " זה מתמטיקה, טמבל!"

עמרי פלג 7 בנובמבר 2012

כמו שקרוגמן אמר…

מננחם לס 7 בנובמבר 2012

תשאלו את מארק בלינדר איך זה שמדינת אורגון בה למד, ושהוא מתגאה בה כ-'מתקדמת' ו-'ליברלית', לא אישרה שימוש במרחואנה למטרות רפואיות, בעוד שרוב המדינות האחרות אישרו זאת ללא בעייה.

פולדש 7 בנובמבר 2012

מנחם, באופן מפתיע אתה לא מדייק… באורגון עמדה להצבעה האפשרות להפוך החזקה של מריחואנה – לכל מטרה שהיא – לחוקית (עד 30 גרם לשימוש עצמי) החל מגיל 18. בקולורדו ובוושינגטון, לשם השוואה, ההצעה שאושרה תחול על בני 21 ומעלה.

אורי הברווז 7 בנובמבר 2012

מנחם, למרות שתמכתי בMEASURE 80 של אורגון ולצערי לא יכולתי להצביע (אני רשום בניו יורק), לחוק לא היה הרבה סיכוי מלכתחילה. לא היתה לו תמיכה רחבה או מימון, ובנוסף הוא סבל מהתנגדות רחבה של הרבה אוכלוסיות שכן משוייכות לדמוקרטים כמו נשים, גמלאים וסוחרי סמים לא חוקיים.
אורגון נחשבת ליברלית רק בחלק הצפון מערבי שלה (יוג'ין ופורטלנד), השאר זה חוות ואנשים מהמעמד הנמוך שמצביעים אדום.

בלינדר 7 בנובמבר 2012

זה שמריחואנה עדיין לא חוקית לגמרי באורגון לא אומר שהיא לא מתקדמת (והנקודה של אורי הברווז מדוייקת מאד בכל הקשור לצפון מול הקאנטרי). עדיין, מדובר במדינה שבה לזוגות חד מיניים מותר להתחתן ולחולים סופניים מותר להחליט שהם לא רוצים לחיות יותר.
וגם הנקודה של פולדש חשובה.

בכל מקרה, אורגון הייתה הראשונה לעשות דקרימינילזציה לגראס והיום גם אם תופסים אותך עם קצת גאנג'ה בכיס לכל היותר תקבל קנס כספי קטן …גם זה, רק אם השוטר ממש במצב רוח רע.

מננחם לס 7 בנובמבר 2012

רונן, לא רק הספורט למדינות הגדולות (הערים הגדולות) יתרון כזה. יש לי רושם ממפת הבחירות ש-95% ה-COUNTIES בארה"ב בחרו רומני. אבל 5% מהקאונטיס הכוללים את הערים הגדולות הספיקרו לבחור באובמה.

דורפן 7 בנובמבר 2012

כן -אם ההפרדה האמריקאית הייתה דורות צפון דרום – דווקא זה יכול להשתנות אם טקסס ועוד מדינות יעברו לרוב לא-לבן ולעומת זאת ההפרדה תהיה עיר גדולה לעומת עיירות וכפרים.

מננחם לס 7 בנובמבר 2012

מסתבר שאובמה זכה גם ב-POPULAR VOTE באיזה 55,000 קולות.

דורפן 7 בנובמבר 2012

תראה – קליפורניה מממנת את כל החגיגה (כמה שהרפובליקנים בוכים על מסים) – מותר לה גם להכריע לבסוף את הבחירות…

מננחם לס 7 בנובמבר 2012

קליפורניה היא דמוקרטית כבר מ-1776

דורפן 7 בנובמבר 2012

רייגן וניקסון ניצחו שם.

אייל 7 בנובמבר 2012

בין 1952 ל-1988, קליפורניה הייתה רפובליקנית בתשע מתוך עשר בחירות לנשיאות (http://www.270towin.com/states/California); רק מאז 92 (קלינטון) היא הפכה לדמוקרטית יציבה. מאמר שקראתי באתר של נייט סילבר (http://fivethirtyeight.blogs.nytimes.com/2012/10/08/in-california-growing-diversity-first-made-its-mark) מציין שתי סיבות עיקריות למהפך הזה – א. סוף המלחמה הקרה, שגרם לסגירת חלק משמעותי מהכמות האדירה של תעשיות ביטחוניות שהייתה במדינה, וכך להגירה החוצה של הרבה עובדים בתעשיות האלה, שהיו קהל בוחרים רפובליקני טיפוסי ב. עלייה משמעותית בשיעור ההיספנים והאסיאתים באוכלוסיה.

עמרי פלג 7 בנובמבר 2012

זה יגמר בקרוב ל500000 אבל זה באמת שולי בכמויות האלו

מננחם לס 7 בנובמבר 2012

הנשים סידרו לאובמה נשיאות: 55% נגד 45%. בגלל הרפובליקאים המפגרים האלה עם ה-RIGHT FOR LIFE שלהם!

דורפן 7 בנובמבר 2012

לרפובליקאים דווקא יש די הרבה תמיכה בענייני מסים ועניינים חשובים. אבל הם עסוקים בשאלות כמו למי מותר להתחתן ולמי מותר להחליט על הגוף שלו ולמה אישה נאנסת ואיזה היספאנים צריכים לעזוב את המדינה. הם מתאבדים.

עמרי פלג 7 בנובמבר 2012

זה ופול ראיין, איזו בחירה הזויה!

גיל 7 בנובמבר 2012

פול ראיין לא בחירה גרועה כל כך מבחינתם אבל הוא לא ממש משנה. רומני הוא מועמד חיוור שאמר דבר והיפוכו כל כך הרבה פעמים. אומרים, וכנראה בצדק, שזה שהוא השתתף ב20 עימותים עם רפובליקנים הרג אותו. בעימותים הוא היה הרבה יותר שמרני ואחרי זה ניסה להתנער מזה כדי להבחר.

לרפובליקנים יש בעייה רצינית והיא שאנשי מסיבת התה פופולאריים מאוד בבחירות הפנימיות אבל מפסידים בבחירות הכלליות. יש להם שורה של מועמדים הזויים והם מנכרים את אוכלוסיית ההיספנים. הם יהיו חייבים עכשיו לעבוד עם אובאמה על רפורמה בחוקי ההגירה כי אחרת הם לא ינצחו בבחירות לנשיאות גם עוד 20 שנה.

גיל 7 בנובמבר 2012

השיטה הזו לא צודקת והיא ספח להיסטוריה רחוקה שצריך לבטל. בשיטה הנוכחית, יש התרכזות ב10-12 מדינות והשאר נזנחות. אם הייתה הצבעה על פי הרוב אז המועמדים היו טורחים להגיע למדינות שהם אף פעם לא מבקרים כמעט. במצב היום, לדמוקרט מטקסס אין הרבה סיבות ללכת להצביע בבחירות כי הקול שלו לא יעזור.

חוץ מזה, נייט סילבר יצא גאון כשהוא בדרך לנבא את כל ה50 מדינות. הסיקור של הבחירות בארה"ב היה שערורייתי. ניסו ליצור דרמה כאילו המירוץ צמוד כשהוא לא היה כזה, והמגישים מתעקשים שוב ושוב להתייחס לסקרים כלליים שהם חסרי ערך בשיטה האלקטורלית כעדות למירוץ צמוד.

דורפן 7 בנובמבר 2012

גיל השיטה לא צודקת. היא עובדת. השיטה הכי צודקת היא של ישראל. בה כל בנאדם עם שכנו וכלבו מקים מפלגה והופך ללשון מאזניים. השיטה מביאה הכרעה ושומרת את כולם מעוניינים.

למה שאתה מתאר – שדמוקרט מטקסס ורפובליקני מניו יורק אין משמעות לקול שלהם יש פיצוי. הם הרבה יותר רלוונטים בקביעת מועמד מפלגתם

גיל 7 בנובמבר 2012

אני מתנגד לשיטה בישראל שנותנת יותר מדי כוח למפלגות קטנות. צריכים להעלות את אחוז החסימה ל5%. בארה"ב היא באמת עובדת כי יש את הנושא של המנצח לוקח את הכל וגם יש הפרדת רשויות אמיתית. הקונגרס מודע לתפקידו לפקח על הנשיא ולחוקק חוקים, בארץ ח"כים חושבים רק על איך להיות שרים.

גיל 7 בנובמבר 2012

מה שכן, יש סיבה להצביע וזה כל החקיקות והמשאלי עם המקומיים. היום הצבעתי בפעם הראשונה לנשיא (הצבעתי גם ב2010) ולוקח איזה 20 דקות לסמן את הטופס. פסיכומטרי כבר יותר קל.

פאקו 7 בנובמבר 2012

גיל – הבעייה המהותית בישראל היא גודל האוכלוסיה: היות והוא קטן, זה הופך מיעוטים לחזקים מדי יחסית לגודל האוכלוסיה, ולכן בעיית לשון המאזניים היא אינהרנטית ולא ניתנת לפיתרון ע"י העלאת אחוז החסימה.

גיל 7 בנובמבר 2012

הבעייה היא לא מיעוטים אלא הפיצול המפלגתי. כשיש 12 מפלגות בכנסת אז כל מפלגה מנסה למקסם את הרווחים שלה גם אם ההבדלים ביניהם לא כאלו גדולים. האם יש הבדלים כאלו מהותיים בין קדימה, עבודה והמפלגה של לפיד למשל? ברגע שאחוז החסימה יכניס רק 5-6 מפלגות, אז הרבה יותר קל יהיה לשנות דברים. תצטרך לשכנע מפלגה או שניים לתמוך במשהו שאתה מאמין בו ויבוא שינוי. חילוקי הדיעות והייצוג של המיעוטים צריך להיות בתוך כל מפלגה, בדיוק כמו שהמפלגה הדמוקרטית מורכבת מערב רב של מיעוטים.

יריב 7 בנובמבר 2012

העלאת אחוז החסימה היא מהלך מסוכן, זה יוצר עיוותים בלתי צפויים בקשר בין ההצבעה לייצוג. דוגמה קיצונית היא מה שקרה בטורקיה ב2002 (עם 10% חסימה). לא אומר שלא ניתן לעשות זאת נכון, אבל כמו שהשיטה בנויה בישראל כרגע זה יהיה מזיק. אם (למשל) הסכמי עודפים יחולו גם על מפלגות שאינן מגיעות לאחוז החסימה, זה יכול אולי לעבוד.

גיל 7 בנובמבר 2012

איזה עיוותים זה יוצר? זה רק יחייב מפלגות שונות להתאחד ביחד. 10% זה באמת מוגזם. אני מדבר על 5%, משהו כמו מינימום של 5-6 מנדטים בשביל להכנס לכנסת. זה נותן יותר כח למפלגות ופחות לאנשים בודדים אופורטוניסטיים.

יריב 8 בנובמבר 2012

זה יוצר עיוותים כאשר מפלגות לא מתאחדות. שיעור גבוה מהקולות לא נספר. בבחירות 2002 בטורקיה מפלגה שלה הצביעו שליש מהמצביעים זכתה ברוב עצום בפרלמנט (יותר משני שליש).

גיל 8 בנובמבר 2012

אנשים צריכים ללמוד למי כדאי להצביע. גם בשיטה הנוכחית יש הרבה מפלגות קיקיוניות שהקולות שלהם הולכות לאיבוד.

יריב 8 בנובמבר 2012

אבל ככל שאחוז החסימה עולה יותר קולות נפסלים.
גם אמירות כמו "אנשים צריכים לדעת למי להצביע" לא ממש מקדמות אותנו, כי ההצבעה הנכונה תלויה בכל שאר המצביעים. למעשה, זה הדבר שנראה לי כרצוי ביותר בשיטת בחירות – הפחתת החשיבות של "הצבעה אסטרטגית", הצבעה עבור מישהו שאינו באמת המועמד הרצוי מבחינתך. העלאת אחוז החסימה (כשלעצמה) פועלת נגד זה, ולכן אני נגד. הדבר החשוב ביותר הוא שלמצביעים ישתלם להגיד מה ההעדפות האמיתיות שלהם (השיטה האמריקנית גרועה עוד יותר בהקשר זה, כמובן).

מננחם לס 7 בנובמבר 2012

גיל, זה תלוי במדינה. בדרום קרולינה זה היה פשוט מאד. הבעייה היא שאתה בוחר נשיא, אבל גם את השריף המקומי (בנוסף לסנטור)

זיגי 7 בנובמבר 2012

המרוץ היה צמוד בהחלט, לא בגלל הסקרים הכלליים חסרי הערך, אלא בגלל התוצאות במדינות.
בהנחה שאובמה יזכה בפלורידה, יהיו לו 332 אלקטורים. לכאורה נצחון סוחף (61.7%), שנובע מכך שאובמה ניצח ב-9 מתוך 10 המדינות המתנדנדות. העניין הוא שכל הנצחונות האלה הינן בהפרש קטן מ-7%. בחלק מהמדינות האלה, זה יותר עניין של אחוזי הצבעה שלא ניתנים לחיזוי טוב.

אריאל גרייזס 7 בנובמבר 2012

עובדה שהיה מישהו שהצליח לחזות את זה בדיוק. זה שאנשים בחרו לא להקשיב כדי להעצים דרמה שלא באמת היתה, זה משהו אחר

Yavor 7 בנובמבר 2012

תמיד יהיה מישהו שיצליח לחזות את זה בדיוק. זה לא חוכמה גדולה. החוכמה הגדולה היא לדעת למי להקשיב

אריאל גרייזס 7 בנובמבר 2012

בוא נגיד ככה – עדיף לא להקשיב לפוקס ניוז או ל"ישראל היום". בעצם, עדיף לא להקשיב לעיתונות הישראלית בכלל.
אבל אני חושב שאתה טועה – זאת חוכמה גדולה מאוד. להצליח ב-50 מ-50 זה לא צחוק בכלל וזאת לא פעם ראשונה שהוא עושה את זה (בחירות קודמות הוא היה על 49 מ-50).
מי שבוחר להקשיב לדברים לא מבוססים או מוטים – סופו ליפול. כל מי שמבין, ידע שהמירוץ די סגור כבר לפני שבועיים

גיל 7 בנובמבר 2012

זה לא סתם מישהו אלא מישהו שכבר 5 שנים נותן ניבויים שאף אחד אחר לא נותן, ברמת ניתוח ודיוק מדהימים. מעטים ינבאו תוצאות של בחירות בכל מדינה ומדינה, ולא מכיר מישהו אחר שנותן אחוזים לניבוי. זו חכמה מאוד גדולה לנתח את הנתונים בצורה שהוא עושה ומעולם לא נעשתה בעבר.

אייל 7 בנובמבר 2012

התחזית של נייט סילבר היתה (כרגיל) מדוייקת במיוחד, אבל הכיוון הכללי היה צריך להיות ברור מכלל הסקרים (שבסופו של דבר מהווים את חומר-הגלם בו סילבר, שאיננו סוקר עצמאי, משתמש עבור המודל שלו). היו המון סקרים ברמת המדינות, ומי שטרח לעשות את חשבון האלקטורים היה יכול לראות שאם מחברים את המדינות בהן היה לאובמה רוב יציב ומוצק עם אלה ה"מתנדנדות" שבהן היה לו רוב קטן אבל די יציב (מה שמקטין מאוד את הסיכוי שמדובר בטעות דגימה) – כמו נבאדה, ויסקונסין, איווה, או אוהיו – מגיעים באופן עקבי למספר גדול מ-270, גם אם שמים בצד את המדינות שבהן באמת הצטייר שוויון כמעט מוחלט (כמו וירג'יניה או קולורדו). כך שבשבוע-שבועיים האחרונים לפני הבחירות כבר היה די ברור שאובמה הוא פייבוריט רציני, ושכדי שרומני יזכה צריך שהסקרים יתבררו כמוטים באופן שיטתי נגדו.

גיל 7 בנובמבר 2012

זה לא משנה שהוא לא סוקר בעצמו. הוא מצליח במקום שכמעט כולם נכשלים בו, וזה לעשות סדר בין כל הסקרים, להפריד בין הסקרים המדינתיים הפחות אמינים לאלו בכל מדינה, לדעת אלו סקרים נחשבים יותר, לאלו סקרים יש הטיות רפובליקניות או דמוקרטיות, לשלב את כל זה עם נתונים דמוגרפיים וכלכליים שסוקרים לא עוסקים בהם. אלו דברים שמעולם לא נעשו בצורה שהוא עשה אותם.

ומה שכתבת בסוף הוא בדיוק מה שהופך אותו לגאון. לא חכמה בשבוע שלפני הבחירות לנבא את התוצאות שלהן כשיש לך 30 סקרים ביום. החכמה היא ביוני ויולי לנבא, והוא עשה זה בצורה מעוררת השראה.

אייל 7 בנובמבר 2012

כן, כל זה נכון – גם אני מעריץ של סילבר… מה שרציתי להדגיש הוא רק שבשבועות האחרונים אפילו לא היה צריך להיות סילבר (או לקרוא את הבלוג שלו) כדי לראות שאובמה הוא הפיבוריט הברור, גם אם הניצחון שלו לא וודאי, ושרוב כלי התקשורת עושים דרמטיזציה מוגזמת של כמה המירוץ "צמוד" – הספיקו שכל ישר והבנה בסיסית של מפת האלקטורים.

גיל 7 בנובמבר 2012

ועדיין, הוא היחיד שבריש גלי היה מוכן לומר שהסיכויים לניצחון אובאמה הוא 90% בלי לסייג כמעט את הניבוי הזה. נדירים המקרים שאנשים מוכנים לשים את המוניטין שלהם על הכף ככה.

גיל 7 בנובמבר 2012

זה לא כל כך משנה כי המנצח לוקח הכל. גם ב1984 שמונדייל הפסיד ב49 מדינות הוא עדיין לקח 40% מהקולות.

אביאל 7 בנובמבר 2012

גלן – רומני הוא לא זה שדווקא יצג את הקול השפוי של המפלגה הרפובליקנית ? בטח ביחס למועמדים שהתחרו איתו ?

אייל 7 בנובמבר 2012

עם הכוח שיש היום גם לאבנגליסטים וגם לאנשי מסיבת התה, אני לא חושב שאפשרי בכלל לזכות בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית, ולגייס את מה שנקרא ה"בסיס" שלה, בלי להקצין ימינה (לפחות ברמה ההצהרתית) ולנכר חלק משמעותי מהאוכלוסיות שגלן הזכיר. זה כמעט ולא משנה אם מועמד מתחיל שם את הפריימריז כ"מתון" כביכול.

אביאל 7 בנובמבר 2012

אני מניח שהתגובה מיועדת לשאלה שלי, אבל בכל זאת, רומני מתון בהרבה (ראינו את זה גם במהלך הקמפיין לנשיאות) מאשר איך שהוא צויר בפריימריס. אני מניח שזה לא עניין רק של הרפובליקנים אלא גם עניין דמוקרטי ובכלל בבחירות פנימיות אתה הולך יותר לכיוון הניצי ובבחירות הארציות מנסה לחזור למרכז כמה שיותר. רומני (עם כל המגרעות) הוא רחוק מאוד מלהיות סנטורום, גינגריץ' ורון פול, אני לפחות חושב שהוא מייצג יותר את המחנה המתון והוותיק של המפלגה הרפובליקנית.

דורפן 7 בנובמבר 2012

אביאל – זה נכון לגבי רומני בבסיסו. אבל הנקודה היא כזו: בגלל שתחילת המרוץ הייתה בין כל מיני מועמדים הזויים על הקול של הימין הסהרורי רומני נאלץ לקחת עמדות מאד ימניות. ואז היה לקמפיין אובמה קל להרחיק אותו תדמיתית מהמרכז

אייל 7 בנובמבר 2012

נכון – ויש גם גבול לכמה שניתן להשתמש באסטרטגיה של לרוץ קודם ימינה ואחר-כך בחזרה למרכז מבלי להצטייר כציני ובלתי-אמין.

אייל 7 בנובמבר 2012

דרך אגב, הבחירות האלה הן הפעם הראשונה בה החוקיות של נישואים חד-מיניים מאושרת דרך משאלים – במיין, מרילנד וכנראה גם וושינגטון. וגם הפעם הראשונה בה נבחר לבית-הנבחרים מישהו בעל העדפות חד-מיניות מוצהרות (תמי בולדווין מויסקונסין לסנאט).

דורפן 7 בנובמבר 2012

פעם ראשונה לסנאט. לבית הנבחרים היו

יריב 7 בנובמבר 2012

לא ברור לי למה שבחירות רוב רגילות יגרמו למועמדים להתעלם ממדינות קטנות. נכון, הם יקדישו פחות משאבים למדינות קטנות מאשר לגדולות, אבל זה סביר. זה בעייתי רק אם (באופן מערכתי) משקיעים פחות משאבים לאזרח, ואני לא רואה סיבה שזה יהיה המצב. כנראה שכן ישקיעו יותר משאבים לאזרח בערים מאשר באזורים כפריים, מכיוון שהרבה יותר קל לעשות שם אסיפות, אבל נראה שזה הכל.

דורפן 7 בנובמבר 2012

יריב – קליפורניה גדולה מוויאומינג פי 65 באוכלוסיה אבל באלקטורים רק פי 18. כי מספר האלקטורים מחולק בצורה יחסית +2. (אם מדינה א גבולה ממדינה ב' יהיו לה 10+2 לעומת 1+2 אלקטורים). אז השיטה בהחלט מגדילה את כוחן. במצב שאתה מתאר ביקור של מועמד בשכונה בלוס אנג'לס עדיף על סיור בכל מדינת וויאומינג. ובהתאם יהיה פחות מוטיבציה לרצות אותם. כי להשקיע כספים בכבישים שכונה בלוס אנגל'ס (לדוגמא) בוודאי זול פי מאות מלהשקיע בתשתית תחבורתית לוויאומינג.
אם רוצים להחזיק בצורה יעילה בשטח בגודלה של ארצות הברית צריך לחזק מלאכותית את הפריפריה. ראה את רוסיה שלא עושה זאת.

אמנון 7 בנובמבר 2012

רונן, אוכלייסת 100 הערים הכי גדולות בארה"ב שווה לבערך 20 אחוז מהקולות. השיטה האמריקאית לא מחזקת את הפריפריה, היא מחזקת מדינות מסויימות ששומרות על מעמדן בתור swinging states, והיא פשוט לא הוגנת דמוקרטית.
אני מצרף שני סרטונים מאוד טובים לגביי הדיון-
https://www.youtube.com/watch?v=7wC42HgLA4k&feature=watch_response
https://www.youtube.com/watch?v=OUS9mM8Xbbw

דורפן 7 בנובמבר 2012

אמנון – אני בהחלט מודע לחסרונות. אבל "הוגנות" התוצאות היא לא חזות הכל. סופיות התוצאות ומשילות הם לא פחות חשובים במדינת ענק. היסטורית מדינות הסווינג נדדו. פעם קליפורניה הייתה סווינג סטייט. פעם וירג'יניה הייתה בכיס הרפובליקני אבל ככל שוושיגטון גדלה לתוך וירג'יניה היא הופכת battle ground. היו דורות שלדמוקרטים היה בסיס תמיכה לא קטן בדרום – כי לינקולן היה רפובליקני. לכל מדינה כמעט היו רגעי התהילה שלה כbattle ground. בפרספקטיבה היסטורית כמעט שום חבל ארץ בארצות הברית לא הוזנח תמיד.

אריאל גרייזס 7 בנובמבר 2012

ועם ההגירה ההיספנית לדרום, לך תדע – אולי בסוף אריזונה וטקסס יהיו דמוקרטיות..

דורפן 7 בנובמבר 2012

זה בכלל לא רחוק. אם תזכר במחאת הלוס סאנוס של הסאנס שקיבלה תמיכה ציבורית רחבה תראה שהן די פתוחות להצבעה כזו. בסך הכל ניו מקסיקו כבר דמוקרטית.

אייל 7 בנובמבר 2012

מאמר מעניין על התקוות הדמוקרטיות לזכות בטקסס: http://fivethirtyeight.blogs.nytimes.com/2012/09/09/a-sense-of-waiting-for-godot-for-texas-democrats

ירומיל 7 בנובמבר 2012

במקרה זכור לי שכתבת פעם על המשחקים בין נבחרות גרמניה ואנגליה בשנים 1966 ו־2010 שהמתבונן מהצד עלול להצמיד להם את הכותרת "צדק היסטורי", אבל בפועל יצאו מהם אחד־עשר גרמנים מתוסכלים ואחד־עשר אנגלים מתוסכלים. ובאופן דומה, אמריקני שנולד בקליפורניה בשנות השבעים של המאה הקודמת, וכל חייו קולו ייחשב בבחירות לנשיאות פחות מקולו של תושב, נאמר, פנסילבניה, ספק אם ימצא נחמה בכך שאבותיו הקליפורנים נהנו ממעמד של לשון מאזניים.

יריב 7 בנובמבר 2012

אם רוצים לחזק מלאכותית את המדינות הדלילות, המדינות הקטנות או כל אפיון אחר אפשר לעשות זאת ישירות. כלומר, לקבוע מכפיל לקולות מהמדינות לפי יחס חברי הקונגרס לגודל האוכלוסיה. לחילופין, אפשר לקבוע שהמדינות מחויבות לחלק את האלקטורים פרופורציונית לקולות (זה נראה בעייתי יותר, אבל אפשרי). אז למצביע בויומינג השפעה גדולה פי 3 מלכזה בקליפורניה, אבל עדיין יש לכל אחד מהם השפעה.

אגב, זה לא שהשיטה היום נותנת משהו למדינות הקטנות, היא מתרכזת במדינות שרירותיות – כאלו שהתמיכה ברפובליקנים ובדמוקרטים בהן דומה. אף אחד לא מנהל קמפיין באלסקה, למשל, אבל כולם כל הזמן בפלורידה.

red sox 7 בנובמבר 2012

רונן – איך זה מתיישב עם הטענה בפוסט לפיה ל25 המדינות הקטנות יש פחות מרבע האלקטורים?

ובנוסף – פנסילבניה ואוהיו (מס' שש ושבע בגודלן) מחזיקות אוכלוסיה וכוח אלקטוראלי כמעט זהה לזה של אילינוי (החמישית בגודלה) ומהוות מדינות שוברות שוויון, כך שהבחירה להתייחס דווקא לקבוצת העילית של 5 הגדולות היא הטיה של הנתונים לטובת הטיעון.

דורפן 8 בנובמבר 2012

לקחתי חמש מדינות באקראיות. אין כל בעיה לכתוב את אותו דבר ללא אילינוי – שנדמה לי שגם היא לרוב בשדה המערכה אבל לא עבור אובמה כי הוא מאילינוי.

אייל 8 בנובמבר 2012

בעשרים השנים האחרונות (מאז קלינטון) יש באילינוי דווקא רוב דמוקרטי יציב – בשש מערכות הבחירות מאז 92 הרוב הקטן ביותר שזכה בו מועמד דמוקרטי שם היה בסביבות 10 אחוז. אבל בארבעים השנים שלפני כן, בתקופה שבה רוב הזמן זכו הרפובליקנים, היא נטתה להיות יותר תחרותית והיו בה כמה מרוצים צמודים. הכי ידוע הוא זה של 1960, כשקנדי גבר על ניקסון בהפרש של כמה אלפי קולות בזכות שיעורי הצבעה גבוהים במיוחד בבתי הקברות של שיקגו.

אייל 7 בנובמבר 2012

לגבי הרוב שקיבל אובמה אצל נשים – נטייה ברורה של נשים להעדיף את המועמד הדמוקרטי בהשוואה לגברים קיימת באופן שיטתי מאז 1980, אבל הפער המיגדרי של 18 אחוזים שהיה הפעם (11+ לאובמה אצל נשים, 7+ לרומני אצל גברים) הוא באמת אחד הגבוהים בהיסטוריה – שני רק למה שהיה ב-2000 (11+ לגור אצל נשים, 9+ לבוש אצל גברים).

(אפשר לראות סטטיסטיקות ב- http://fivethirtyeight.blogs.nytimes.com/2012/10/21/gender-gap-near-historic-highs )

GLEN 7 בנובמבר 2012

אביאל- דיי ענו לך לפני. הוא זיגזג כל כך הרבה פעמים והתיישר אפילו עם בשתיקה עם קו מוטרף. תראה, לפני 4 שנים תמכתי בו נגד מקיין והשאר והוא הפסיד. הוא לא איש רע כנראה בבסיסו אבל אז הוא מנסה להזכיר (במישיגן) את תעודת הלידה של אובמה, האנשים שלו מנסים לטרפד הצבעה של המיעוטים והעניים במדינות המפתח והוא לא מסוגל לשבור את הכלים מול מוטרפים כמו אקין ו"האונס הליגיטימי" (הוא גינה אותו באיחור ובלי סמכותיות). ובכלל, 4 שנים הם לא מתעסקים עם זה ואז באות בחירות והם נכנסים למשפחה שלך, לחדר המיטות שלך ןהופכים את הנושא המופרך הזה לחשוב כמעט כמו הכלכלה? וזה עוד לפני שהזכרנו את דונלד טרמפ שהוא הדבר הכי טוב שקרה לאנשים שמבואסים מזה שהם לא מיליונרים- הם רואים שזה לא מבטיח שפיות לדקה.

כך שלסכום רומני לא נתן שום סיבה ממשית להאמין בו לאחר הזינוק למרכז מספטמבר ןלכן אין מה לבחור, לא בו ולא בסובביו אלא אם כן אתה שטוף קונספירציות. וזה אולי בכל זאת קצת חבל כי כנראה הוא היה באמת טיפל'ה יותר ממורכז מהשאר. אובמה בעייתי אבל אתה יודע איפה הוא עומד וגם אם זה נכון/או לא נכון, זה עדיין בגבולות השפיות.

ולגבי נה GOP – אין להם ברירה אלא לעשות חושבים. כריסטי ורוביו עולים לי ישר. כריסטי עממי, ישר וריגשי. אין לו ברירה כי הוא מ NJ ורוביו הוא בעצם מה שההיספנים היו רוצים שיצליח- לשלב חמלה והבנה למהגרים עם שמרנות בסיסית. תחושת בטן- אין להם סיכוי במבנה המפלגתי הנוכחי. הממוצע יהיה של אלו שנשארו שם לקראת סוף הפריימריז (רומני, גינגריץ סנטרום) ואולי תואם-האקבי. לא מבטיח בכלל. ימים יגידו.

אביאל 7 בנובמבר 2012

מסכים בהחלט, תודה. בתור אחד שנוטה לשמרנות באופן כללי (אני מדבר על עצמי), באמת כריסטי נראה לגטימי. למרות שנראה לי שראיין יהיה המועמד על אף שהוא מעט צעיר.

גיל 7 בנובמבר 2012

דונאלד טראמפ הופך להזוי מיום ליום.

אני חושב שלרוביו אחרי הנאום שלו יש סיכוי ממשי. אני מהמר שהרפובליקנים יתעשתו אחרי הבחירות הללו. אם ב2008 הם יכלו לתרץ את ההפסד בבוש, הפעם היו בחירות שהם היו יכולים לנצח עם מועמד אטרקטיבי. לא היה מועמד שנבחר עם מדדים כלכליים כאלו בעייתיים ומה שאובאמה עשה בלהסתיר את המצב והדרך שהוא מיצב את הבחירות תוך התמקדות ברומני עוד תלמד בבתי ספר לממשל.

Amir A 7 בנובמבר 2012

הרפובליקאים לא יתעשתו ולא כלום. כל מיני אסטרטגים רפובליקאים כאן כבר התחילו לדבר על זה שבעצם התוצאות מצביעות על שיוויון מוחלט בין המחנות ושהסיבה שהם נכשלים להשיג את הקולות של הנשים ושל מיעוטים וצעירים לא טמונה בפער אידיאולוגי.

אייל 7 בנובמבר 2012

יש בהחלט אצל הרפובליקנים גם כאלה שמודעים היטב לכך שהם חייבים להפסיק להיות מפלגה שפונה בעיקר ל-old grumpy white guys אם הם רוצים לנצח בבחירות עתידיות, השאלה היא אם יצליחו להוביל לאיזה שינוי ממשי…

http://video.msnbc.msn.com/the-daily-rundown/49728488/#49728530

אביעד 7 בנובמבר 2012

קצת אוף טופיק – גרסת גרנטלנד לאימייל של טיבו:

http://es.pn/U9Jvek

אמנון 8 בנובמבר 2012

אני מסכים שצדק הוא עניין יחסי, ואין כזה דבר שיטה צודקת אבסולוטית. אין לי מושג איך מרגישים תושבי קליפורניה או ניו יורק(נו, וטקסס), אבל ממבט חיצוני נראה לי שיש משהו פגום באופן שזה עובד. מצד שני אני מורגל למערכת בחירות קטנה של 7 מיליון אנשים, ולא של 250 מיליון.

Comments closed