סיכום המאה ה-21

הבלוג ממהר לסכם את המאה ה-21

In כללי
הם עשו מדליות מצחיקות. אז הם בטח ידעו מתי סוף העולם

יש שתי סיבות בגללן אני החלטתי לסכם הבוקר את המאה ה-21. ראשית, כי מחר העולם מסתיים. ושנית, כי אני בהודו וזה נעשה כמחווה לשחמטאי ווישי אנאנד שאמר את אחד המשפטים החכמים ששמעתי השנה. הוא נשאל – ערב הקרב בינו לגלפנד – אם הוא צופה שכמו דו-קרב הכתר הקודם במוסקבה (קרפוב-קספרוב) – גם זה יהיה "קרב המאה"?

 

או קיי. יכול להיות שהיה כאן אפילו אלמנט מקניט בגלל תחושה בתקשורת שזה קרב תואר "אפור" אבל הוא הגיב במשפט יפה "יותר קל להיות משחק המאה בעשור התשיעי של המאה מאשר בעשור השני שלה".

 

כן, ליונל מסי, רוג'ר פדרר, מייקל פלפס, אוסאין בולט – הסיכויים שמישהו יזכור אתכם ן ב-31 בדצמבר 2099 – הם כמעט אפסיים. תשאלו את טייגר וודס ולאנס ארמסטרונג. או לצורך העניין את הונוס ווגנר או בילי מרדית'. ואם אתם חושבים אחרת תזכירו לי איזה ספורטאי משמעותי אתם שומעים עליו מהשנים 1900-1912? בסיכומי המאה ה-21 היו מעט מאד ספורטאים קדומים שהוזכרו. הוזכר ג'סי אואנס אבל זה 1936. הוזכר ג'ים ת'ורפ – שהיה הכי קדום – אבל בעיקר בגלל סקנדל שנמשך רוב המאה.

 

הענפים היחידים שאני מכיר בהם לספורטאים קדומים מאד יש כבוד אמיתי הם בייסבול וקריקט. אולי כי שם הסטטיסטיקה משמרת את גדולתם. 714 ההום ראנס של בייב רות' וממוצע ה-99.94 של דון ברדמן שמרו אותם בתודעה – במקרה של ברדמן כגדול מכולם. אגב – דווקא אפשר לטעון נגד שניהם שנהנו מאי כניסת מיעוטים לענף הספורט שלהם עדיין – אבל הסטטיסטיקה שלהם היא מקודשת.

 

ומי נפגע? לטעמי יש מקרה אחד מאד מובהק. "קרב המאה" באיגרוף. זה כינוי שניתן לא פעם לקרב עלי-פרייזר במדיסון סקוור גארדן ב-1971. ואין שום סיבה בעולם לקחת את התואר הזה מג'ונסון-ג'פריס ב-1910 על משמעויותיו החברתיות העמוקות.

 

לכן אני חושב שהדרך הנכונה לעשות את הדברים הוא לבחור עכשיו את ספורטאי המאה ופשוט לתקן על הדרך. אם במקרה העולם לא ייחרב.

 אגב, יש סיבה שלישית לא לסכם את המאה ב-1 בינואר 2100. מסתבר שזה  יוצא יום שישי ויום שישי מוקדש תמיד לחידון.

*

אז הנה כמה בחירות שלי – לא כללתי כל דבר – כי גם לי יש סידורים לפני סוף העולם:

 

כדורגלן המאה – ליונל מסי. הוא היה הכי טוב. למרות שהשחקן המשפיע של המאה היה רונאלדיניו. הוא מי שהיטה את יחסי הכוחות. לבד.

משחק כדורגל הקבוצות של המאה – צ'לסי-ברצלונה 2-4. שקלתי גם שניים ממשחקי ברצלונה – ה-0-5 על ריאל וה-1-3 על מנצ'סטר יונייטד, אבל משחק גדול באמת הוא שקול. שלושת המשחקים שהיו משחקי המאה במאה ה-20 היו אנגליה-אוסטריה 3-4 מ-1934, הונגריה-אורוגוואי 2-4 בהארכה מ-1954 ואיטליה-גרמניה 3-4 מ-1970. יש לציין שהכינוי הודבק בזמן המשחק ובדרך כלל לא שרד.

משחק המונדיאל של המאה: איטליה-גרמניה 0-2 בחצי הגמר של 2006. גם אם עמד על 0-0 עד הדקה ה-119. את המשחק הטוב ביותר ברמתו בין נבחרות נדמה לי שראיתי – איטליה-ספרד בסיבוב המוקדם ביורו האחרון.

אירוע הספורט של המאה – נדאל מנצח את פדרר בגמר ווימבלדון של 2008.

תמונת המאה – אוסאין בולט הולך בגמר ה-100 מטר האולימפי.

הספורטאי האולימפי של המאה – אוסאין בולט. הסיבה שבחרתי בו על פני פלפס היא שלפלפס ממש אין שום אפיל עולמי. יש לו הערכה במדינות המצטיינות בשחיה. יש לו הערצה בארצות הברית. זה לא חובק עולם כמו בולט. ולגבי מספרי מדליות לא זכור לי שמישהו בחר את לאריסה לטינינה לספורטאית האולימפית של המאה העשרים ואפילו לא למתעמלת המצטיינת.

 כדורסלן המאה – טים דנקן. זו אחת הבחירות הכי בטוחות שלי. שאקיל אוניל, קובי בראיינט ולברון ג'יימס לא השיגו שום דבר אלא אם שדכו להם שחקני ענק אחרים.

שחקן הפוטבול האמריקאי של המאה – ריי לואיס ופייטון מאנינג. אלו שאני משתכנע שזה אינדוודואליזם טהור אצלם.

מתאגרף המאה – מני פאקיו. אני לא מתרשם מטור ההפסדים. ללוחמים אמיתיים יש הפסדים. שוגר ריי רובינסון או מוחמד עלי היו מתאגרפי המאה הקודמת למרות לא מעט הפסדים. מאזן נקי מהפסדים הוא סממן של פוליטיקאי. איש לא בחר את מרציאנו למתאגרף המאה ה-20. אגגב קרב המאה – הקרב שלא נערך בין פאקיו לפלוייד מייוות'ר. שסימן סופית את הפיכת הMMA לענף הלחימה המרכזי של המאה.

ריצת המאה – היא נערכה מעט אל תוך המאה הזו – גברהסילאסי מנצח את פול טרגט ב-9 מאיות השניה ב-10,000 בסידני. במאה העשרים הכתירו את הריצה בין לאנדי לבאניסטר במשחקי חבר העמים של 1954 כריצת המאה. אני נוטה לחשוב שהייתה כאן איזשהי בריטו-צנטריות.

הספורטאי ההומניטרי של המאה – דידיה דרוגבה. הרבה ספורטאים עשו דברים למען מטרות נעלות – ממחלות דרך ילדים. זה תמיד יפה אבל קל מאד תדמיתית. דרוגבה הכניס את הידיים שלו ללכלוך של מלחמת אזרחים כדי למנוע אותה. כבוד.

ספורטאי המאה בענפים המוטורים – ואלנטינו רוסי.

שחקן המאה בענפי המחבט והרשת – לין דאהן! (הוא מקדים את רוג'ר פדרר וסרינה וויליאמס)

שחקן המאה במשחקי אלה וכדור – סצ'ין טנדולקר.

סיפור העלייתו ונפילתו של המאה – לאנס ארמסטרונג. אבל סקנדל המאה זה פן סטייט.

ספורטאי המאה בענפים סובייקטיביים שלא ברור איך מתנהל בהם השיפוט – קים יונא. המחליקה הקוריאנית שפעם בחרתי לספורטאית השנה.

מתאבק הסומו של המאה – אסאשורויו, על הישגיו ועל המהפכה המונגולית בסומו.

החלוץ המקסיקני של המאה מבחינת הצלחותיו בליגה האנגלית – צ'יצ'ריטו.

 

פשוט הרגשתי שמתחייב לסיים עם מקסיקו. היה נעים מאד. יש לי דברים יותר חשובים לעשות לפני סוף העולם.

119 Comments

גיל 20 בדצמבר 2012

מה עם ספורטאית המאה? אני הייתי בוחר בסרינה. גם הייתי בוחר בניצחון של טייגרס וודס ביו אס אופן בהפרש 15 חבטות כאירוע הספורט הכי דומיננטי של המאה.

אני אגב לא חושב שישכחו את השחקנים מתחילת המאה. הסיבה שלא זוכרים ספורטאים מתחילת המאה ה-20 היא שאין לנו שום עדות לקיומם מלבד סיפורים של עיתונאים. כיום יש תעוד מצוין של כל ספורט ולכן הזיכרון לא יתעמעם כל כך מהר, גם אם הוא יעבור סינונים שונים בעתיד.

דורפן 20 בדצמבר 2012

גיל -תעוד מצויין? לעומת האפשרות לשבת בתוך מגרש תלת מימדי או להחליט שאתה שם משקפת ורטואלית על הראש של השחקן האהוב עליך? התעוד הוא עלוב.

גיל 20 בדצמבר 2012

אני מסכים שהוא רק ישתכלל, אבל בהשוואה לכמעט אפס תיעוד שיש מלפני מאה שנה זה שיפור עצום. בוא נאמר ככה: אפשר להעריך היטב כדורגל מלפני 40 שנה גם אם היום חוויית המשחק הרבה יותר טובה.

PROTECT 20 בדצמבר 2012

20/12/2210
היי! אני כותב אליכם ע"י שימוש בטכנולוגית הBack Space שלנו, ומתעניין על תקופתכם במאה ה-21. זה נשמע נחמד המגרש התלת מימדי ההוא, דרך אגב, מהם כללי המשחק עם הבלון הנפוח שמשוחק במגרש ההוא? למה כולם בועטים ובורחים ממנו?

בברכה,
פרופ' צונדק

דורפן 20 בדצמבר 2012

חברים – ועוד לא הוספתי את התוסף הביומטרי שגורם לרמת האדרנלין בגוף להגיע לזו של הספורטאי עם הכדור ונותן את התחושה המדוייקת של השחקן ברגע הבעיטה.

MOBY 20 בדצמבר 2012

מצטער אבל המצאה זו סימנה את סופו של הספורט להמונים.
לעומת זאת סרטי ה- XXX הפכו למצרך היחיד…

MG 20 בדצמבר 2012

רונן – מעולה.
זו בדיוק הסיבה שמטופש לכתוב: "XYZ הכי גדול שהיה ושיהיה." (נכון לגבי ספורטאי/קבוצה).
היום אנחנו רואים בחודש את מסי ורונאלדו יותר ממה שראו את די-סטפאנו ופושקש בכל הקריירה.
אולי מיתוג ספורטאי כ"ספורטאי המאה" משלב מוקדם, ובחינת כל אחד אחר לפי הסטנדרטים שלו, ישפר במעט את ההשוואות הבלי אפשריות.
ומשהו בקטנה – הספירה החלה ב-1.1.1, כלומר המאה הנוכחית החלה ב1.1.2001, הווה אומר שחלק מהבחירות שלך הינן של המאה שעברה.

dtnsgl 20 בדצמבר 2012

כבר היה את הוויכוח הזה, לא?
תזכור מתי חגגו מילניום ומתי גלגלצ עושים מצעד העשור

MG 20 בדצמבר 2012

צודק – גלגל"צ הוא הצדק! :)

dtnsgl 20 בדצמבר 2012

באייפון הוספתי חיוך להודעה שלי – זה לא עבר… :)

קורא 20 בדצמבר 2012

MG אתה טועה – הפרט שציינת רק אומר שלא הייתה שנת 0 וסוף 2012 מייצג 2011 שנים של ספירה.
עשור חדש – משמעותו מתחלפת ספרת העשרות, מאה חדשה – ספרת המאות וכו'..

יריב 20 בדצמבר 2012

אבל קורא, לא אומרים רק "מאה חדשה", אומרים "המאה ה21". אם המאה ה21 מתחילה ב 1.1.2000 אז במאה ה1 היו רק 99 שנים, מה שעושה אותה לא ממש "מאה".

איציק 20 בדצמבר 2012

ממש לא מדויק. אתה יכול לספור עשורים לא במספרים כי אם באותיות ולהתחיל מהאות 'כ' או לספור כדורים בצבעים שונים. בכול מקרה, העשור השני יתחיל מהכדור האחד עשר או מהאות 'ש'. זה שהוחלט להשתמש בספרות ערביות בבסיס 10 לא אומר שום דבר. זו בחירה שרירותית.

אלון זנדר 20 בדצמבר 2012

MG, יריב – די.
הספירה היא לא מבנה מתמטי, היא מבנה הסטורי. היא מתנהגת כמו גיל, או יומולדת, כי היא (סנסציה) יומולדת! יום הולדת של אחד, חלוץ במ.ס. נצרת, בריאן שמו. או ישוע, לפי סברות אחרות. וכמו שלא תגידו שהאדם מתחיל לחיות בגיל שנה, כך אין זה תופס לגבי הספירה, שהיא במקורה ספירה נוצרית, ולא משנה הדיוק שלה. משנה שבשנת 220 נניח, מישהו אמר, שעברו 220 שנה מאז לידת בריאן, ולכן נחגוג בחג המולד 220 שנה לספירה. (קצת מקוצר, נכון, אבל העיקרון נותר בעינו). ולכן בתחילת שנת אלפיים נחגגים אלפיים שנות ספירה, וב2100 עברו מאה שנה מאז, דהיינו המאה ה21.

MG 20 בדצמבר 2012

"ספירה היא לא מבנה מתמטי" (וכן, אני יודע שעיוותתי את דבריך והוצאתי אותם מהקשרם) – משפט גאוני.
הוא יצטרף ל"כדור הוא לא עגול."
תכלס, תתחיל אותה מתי שבא לך.
בסיום השנה הנוכחית יעבורו 2012 שנים מתחילת הספירה ולא 2013. ממש לא דומה לגיל, בו כאשר אתה מגיל לגיל 3 הסתיימה השנה השלישית לחייך.

אלון זנדר 20 בדצמבר 2012

MG- אבל זו בדיוק הנקודה. זה שקוראים לזה ספירה, זו הטעות. זה עניין סמנטי. במקרה הזה, חוגגים יום הולדת. בסוף 2012 חוגגים את יום ההולדת ה2013 של ישו מנצרת.
ברגע שקבעו את נקודת הייחוס כהולדתו של מישהו, וספרו מאז את השנים, ברור שכעבור 2000 שנה מהולדתו מגיע ה1 בינואר 2000. בייחוד שהדבר נעשה בדיעבד (כלומר, אחרי X שנים הודיעו שעברו X שנים להןלדתו של ישו ולכן השנה היא X. ברגע שזה נקבע כך, כל עשור וכל מאה מתחילים בדיוק נמרץ ב0, ולא ב1.

MG 20 בדצמבר 2012

יכול להיות שלא הבנתי.
האם בסוף השנה ה-1 לספירה (31.12.1) לא היתה לו יום הולדת 1?
האם באופן זהה בסוף השנה ה-2012 (31.12.2012) זוהי יום הולדתו ה-2012?
אם זה אכן כך, אז שביום 1.1.2013 הוא מתחיל את שנתו ה-2013, אשר רק בסופה יחגוג יום הולדת 2013.
או באותו אופן, רק ביום 31.12.2000 יחגוג סיומן של 2000 שנים ויחל את השנה ה-2001.

איציק 20 בדצמבר 2012

אלון,
יש לך חוסר הבנה בסיסי. כאשר תינוק נולד, הוא מתחיל את שנתו הראשונה. בתחילת השנה הוא בן אפס!!! רק בסופה חוגגים לו שנה. אותו הדין לספירה הנוצרית. בתחילת השנה היו אפס שנים לספירה, ובסוף השנה הראשונה יש שנה ראשונה לספירה. לכן בסוף השנה השנייה יש שנתים וכך הלאה. בםוף השנה האלפיים, יש אלפיים שנה לספירה הנוצרית ונגמר המילניום השני. המילנים השלישי מתחיל בתחיל ב-01.01.2001, תחילת שנת 2001. זה שחגגו בסוף 1999 (בלילה של 31.12.1999), הוא המשך ישיר לפיתגם הרוסי "אם יש בקבוק סיבה לחגוג תמיד נמצא." אין סיבה הגיונית אחרת לכך.

קורא 20 בדצמבר 2012

יריב לזה התכוונתי.
השנה הראשונה לחיים היא אחרי יומולדת 0. כנ"ל לגבי עשורים ומאות.

יריב 20 בדצמבר 2012

הנקודה היא שזה בהחלט נכון לשנה בחיים ולדקות במשחק כדורגל, אבל זה לא נכון ביחס לספירת הנוצרים. הסיבה לזה היא בגלל חשיבה עקומה של נזירים במאה השישית או משהו, אבל קצת מאוחר מדי לשנות את זה. השנה שלפני שנת 1 AD היא שנת 1 BC. עקום, כאמור, כי אין שנת 0, אבל זה המצב (המצער).

איציק 20 בדצמבר 2012

לא אמורה להיות שנת אפס, צריכה להיות נקודה בזמן שהיא נקודת היחוס של האפס. ואז יש שנה ראשונה ובסופה יום הולדת 1 :-)
כך ממשיכים הלאה, ובסוף השנה האלפיים יש יום הולדת 2000 :-)
בכול העולם חגגו בתחילת השנה במקום בסופה. סבתא שלי היתה אומרת: נו שויין

דורפן 20 בדצמבר 2012

השאלה שמטרידה אותי בכל הסיפור היא שאם ישו נולד ב-25 בדצמבר. האם הוא נולד 5 ימים לפני שהחלה הספירה או 360 לאחר שהיא החלה.

איציק 20 בדצמבר 2012

הספירה לא מהמולד (יום הולדתו של ישו) כי אם מהברית שלו.

יריב 20 בדצמבר 2012

אפשר כך, אבל זה יוצר בלבול. המאה הראשונה לספירה נגמרת בסוף שנת 100, המאה הראשונה לפני הספירה מתחילה בתחילת שנת 100 BC.

dtnsgl 20 בדצמבר 2012

המשחק הגדול של המאה הוא כמובן ליברפול – מילאן.
זה גם לא הולך להשתנות, גם אם אתה מנסה להדחיק אותו

גיל 20 בדצמבר 2012

זה בכלל לא היה משחק גדול. היה בו קאמבק גדול וכמה דקות של מתח ואחרי זה תרדמה מוחלטת עד הפנדלים.

matipool 20 בדצמבר 2012

איזו תרדמה בדיוק ?
רק אוהדי יונייטד שמדחיקים את אחד הימים הקשים שלהם בהיסטוריה יכולים לכתוב / להגיד את זה .
אחרי הקאמבק מהאגדות , המשיך משחק מעולה ומותח עם הזדמנויות לשני הצדדים וכמה החמצות שלא מהעולם של מילאן .
המשחק בשילוב המעמד = המשחק הגדול ever . ואת זה אומרים כמעט כל האוהדים האובייקטיבים שאני מכיר .
דורפן – לא יפה ככה להתעלם מאיתנו .

Rocky1 20 בדצמבר 2012

+++

ואני בכלל לא אוהד ליברפול

רועי 20 בדצמבר 2012

צודק. ישר חשבתי על זה. ולגאנה-אורוגוואי מהמונדיאל האחרון יש גם סיכוי להיכנס למשחק המונדיאל

דורפן 20 בדצמבר 2012

מאטיפול – המשחק מתחרה על תואר הדרמה הגדולה בגמר האלופות. מבלי להכנס לויכוחים אגודתיים – שני שערים בזמן פציעות לניצחון (לא פנדלים) לא רחוק משלושה שערים באזור השעה. שניהם קאמבקים בלתי אפשריים כמעט.

מבחינת חשיבות – היו הרבה משחקי חצי גמר וגמר גביע עולם עם דרמות נדירות (ואלו משחקים יותר חשובים מגמר האלופות)

מבחינת רמה זה היה משחק לא רע. אבל לא נדיר באיכויות שלו. השערים לא היו נדירים ביופיים והקבוצות לא חזקות בצורה יוצאת דופן.

באבא ימים 20 בדצמבר 2012

אפשר לומר על ליברפול שלא היתה חזקה בצורה יוצאת דופן. אני לא חושב שזה נכון לגבי מילאן.

דורפן 20 בדצמבר 2012

היא סיימה שניה באיטליה באותה שנה. למרות שבאותן שנים הייתה למילאן באמת נטיה מעצבנת להתעלם מהליגה (אבל אולי הם ידעו מה הם עושים בהתחשב בקלצ'יופולי)

באבא ימים 20 בדצמבר 2012

התעלמתי מן הדירוג בליגה בגלל הקלצ'יופולי.

עדיין – קבוצה הכוללת את קאקא, קאפו, נסטה, מאלדיני, גאטוסו, קרספו, סידורף, ושבצ'נקו חייבת להיות מוגדרת כקבוצה בצורה יוצאת דופן. גאלקאטיקוס שמעולם לא הוגדרו ככאלה. גם אם לא תמיד בשיאם, אני מתקשה לחשוב על עמדה בה לא היה למילאן שחקן שהוא וורלד קלאס וחלקם (קאקא, נסטה, פירלו ושבצנקו) היו בשיאם. היה לה את אינזאגי(!) על הספסל. לדעתי – מילאן שפירקה את יונייטד באולד טראפורד וניצחה את ליברפול בגמר של 2007 היתה פחות טובה.

אני גם חושב שהעובדה שליברפול היתה אנדרדוג כבד תורמת להילה של המשחק הזה. הגמר ב – 1999 היה בין שתי קבוצות שוות פחות או יותר ברמתן, ההפרש היה קטן ואף אחת לא באמת התעלתה. עבור אנדרדוג לחזור מפיגור 3:0 זה סיפור אחר.

דורפן 20 בדצמבר 2012

באבא- ייתכן שזה קאמבק יותר גדול מברצלונה-99 למרות הריחוק מהסיום. אבל זו לא השאלה – השאלה היא מה משחק כדורגל המועדונים הטוב של המאה. הרמה של המשחק הזה לא הייתה מעולה. הגולים לא יפים במיוחד. הוא היה דרמה וסנסציה. הכדורגל עצמו לא היה יוצא דופן.

לשם השוואה – כל המשחקים שהוכתרו כמשחק המאה במאה הקודמת נחשבו שכאלו בגלל איכות מאד גבוהה של כדורגל. שני משחקי העל של ברצלונה הנוכחית היו הטובים מצד קבוצה אחת. בחרתי את צ'לסי -ברצלונה על סמך שתי הקבוצות.

באבא ימים 20 בדצמבר 2012

מקבל. אני בטוח שהיו משחקי כדורגל מועדונים עם כדורגל טוב יותר.

גיל 20 בדצמבר 2012

נראה לי שאתה הוא זה שמדחיק. קאמבק גדול לא שקול למשחק כדורגל גדול. היו לו מעט משחקים מטורפים בעשור האחרון שהיו איכותיים בהרבה. מה לעשות שאיכות הכדורגל ברובה לא הייתה טובה במשחק הזה?

ואיך בדיוק יונייטד קשורה לעניין כשהיא בכלל לא שיחקה? רק לאוהדי ליברפול הפתרונים.

עומרי 20 בדצמבר 2012

אתה לא יכול להתעלם מהקונטקסט.
קאמבק מ-3:0 ל-3:3 בגמר האלופות, של האנדרדוגית הגדולה, לא שקול לקאמבק רגיל.

לעומת זאת, הקונטקסט ב'צלסי-בארסה קצת מעומעם. זו לא בארסה הכי טובה של העשור ולא צ'לסי הכי טובה.

אם הייתי צריך לדרג את קבוצות העשור על פי עונות ספציפיות יש סיכוי טוב ששתי אלו לא נכנסות לעשירייה הראשונה.

דורפן 20 בדצמבר 2012

בהחלט צ'לסי הכי טובה אי פעם. בעונה בה זכתה באליפות עם הפסד בודד. לא ברצלונה גדולה כמו הנוכחית אבל קבוצה עצומה. והפערים באיכות הכדורגל בין שני המשחקים ניכרים מאד – לך לוידאו ותראה למשל את רמת השערים שהובקעו.

גיל 20 בדצמבר 2012

כן, אבל מדברים על איכות הכדורגל לא על המתח. מה היה שם? קבוצה שהובילה 3:0 ונראתה בדרך הבטוחה לניצחון, ואז 10 דקות מרתקות של קאמבק וכל שאר הזמן שיעמון גדול.

יוני 20 בדצמבר 2012

ספורטאי המאה טים דאנקן ללפני קובי ולברון?
מילא קובי ברור לי שבניגוד אליי יש אנשים שקשה להם לראות אותו שלא לומר מתקשים להתחבר לדמות.
לברון אולי אחד הכדורסלנים הטובים אי פעם ויש לו עוד 7-9 עונות בשקט בלי לחץ הוא עוד ייקח הרבה אליפויות.
דאנקן?כל כך אפור כל כך פרווה אין סיכוי שהיו בוחרים בו לספורטאי השנה אם התחרות הייתה נערכת במשפחת דאנקן.

איש 20 בדצמבר 2012

לא הבנת, מחר העולם ייחרב כך שלא נשארו ללברון 7-9 עונות. אולי נשאר לו עוד משחק אחד.

דורפן 20 בדצמבר 2012

מה שאתה אומר הוא לבחור בו על סמך מה שאולי ייקח? אני נוטה לבחור אנשים על סמך מה שכבר לקחו.

דפ"ר 20 בדצמבר 2012

ומה עם מאמן המאה – אחד אברם מפתח תקוה?

יורם אהרוני 20 בדצמבר 2012

מתחרה רצינית על תואר ריצת המאה יכולה להיות ריצת 800 גברים בלונדון 2012. ליד כל אחד משמונה המשתתפים רשומה הערה: רודישה WR, עמוס NR, קיטום PB, סולומון PB, סימונדס PB, אמאן NR, קאקי SB, אוסאגי PB
WR=שיא עולם
NR=שיא לאומי
PB=שיא אישי
SB=הישג העונה של האתלט
לא מכיר גמר אולימפי עם שיא עולם ושבו גם כל שאר המשתתפים מגיעים להתעלות כזו.

דורפן 20 בדצמבר 2012

גמר המשולשת של 1968?

ריצה גדולה -אבל לא הייתה בה את הדרמה

מיכאל 20 בדצמבר 2012

ומה עם בלוג הספורט של המאה ?

צור שפי 20 בדצמבר 2012

ומה עם הטפש"ה?
לימור לבנת היא כמובן הטפש"ה (טורפת פודיומים של המאה).

אלון זנדר 20 בדצמבר 2012

וואו. איזו העלבה אינטיליגנטית. לייק.

עורב סגול 20 בדצמבר 2012

עוד בחירה אחת של ריי לואיס, ואני מצביע לרוני בבלון דבלוג.

ניינר 20 בדצמבר 2012

מאמן הכדורגל של המאה-פפ גוארדיולה
הספורטאי שהכי שיחק אותה במאה-טום בריידי (הגיע מכלום, הפך לאחד הטובים בהסטוריה, זכה בהכי הרבה סופרבולים במאה, הפך לכוכב על וגבר נחשק ועל הדרך העמיס את האשה הכי יפה והכי מרויחה בעולם. הספק לא רע לאיזה בחור שנבחר 199 בדראפט).

matipool 20 בדצמבר 2012

וגם דפק הופעת אורח בפמלייה . כבוד !
כאחד שלא מתעניין במיוחד בפוטבול , הייתי המום לגלות לא מזמן באיזה מקום נמוך הוא נבחר בדראפט .
הוא בטח הספורטאי מס' 1 אי פעם שהגיע הכי רחוק ביחס לציפיות / למיקום בחירתו בדראפט .

ניינר 20 בדצמבר 2012

פרק ענק איתו בפמליה. איך הוא אומר לטרטל על ג'יזל-SHE COOKS GREAT AND SHE LOVES CHOCOLATE
איזה מלך ובעיקר, לאקי בסטרד

matipool 21 בדצמבר 2012

אכן לאקי באסטרד .
כמה מזל יכול בן אדם אחד לקבל ?

גל דגון 20 בדצמבר 2012

"אגב קרב המאה – הקרב שלא נערך בין פאקיו לפלוייד מייוות'ר. שסימן סופית את הפיכת הMMA לענף הלחימה המרכזי של המאה."

בתור חובב MMA – נראה לי מוזר לכתוב משהו כזה כשאנחנו מחכים כבר איזה חמש שנים לקרב בין סט-פייר לסילבה (שכנראה כבר לא יתרחש.)

אזי 20 בדצמבר 2012

רונן,
כתבה מאוד מעניינת שלך היום בעיתון על הראיון עם אלכס פרגוסון.
יש סיכוי לקבל פה פוסט יותר מעמיק ממה שכתבת בעיתון?
(אני יוצא מתוך הנחה שאי אפשר באמת להכנס בעיתון לפרטים מעמקים מדי)

S&M 20 בדצמבר 2012

למקרא הפוסט הזה, אני רוצה להגיד שני דברים. אחד כללי, ואחד אישי לרונן.

הכללי, מבריק, מצחיק. ה-21.12.12 סוף העולם, ניצול הזדמנות. גאוני לעשות פוסט כזה.

האישי – אני לא יודע מה לחשוב עליך. יש כאן שמות של ספורטאים שמעולם לא שמעתי. לא ששמעתי ואני לא מכיר את הפרטים – אפילו לא שמעתי. וכשאתה כותב עליהם מתוך היכרות וידיעה, אני תוהה – מה אתה אומר על עצמך, האם הידיעות שלך לגביהם הן שטחיות, או שאתה באמת יודע ומכיר את הספורטאים האלה? אני די המום מהיקף ועומק הידיעות, וזה ניראה קצת לא אנושי. אל תיעלב מהשאלה, כי זה באמת השאיר אותי המום.

אני עם מיכאל (7 למעלה) – הבחירה שלי בבלוג הספורט של המאה היא ברורה. קודם דורפן, אחר כך כל דה באזר. תענוג. לא יודע מה קראתי לפני כן.

דורפן 20 בדצמבר 2012

הידיעות די שטחיות. אתה יודע, אני בהודו עכשיו. אני מספיק מיודע בקריקט כדי לדבר עם האוהד הממוצע ביציע, אבל אין לי מה לתרום אם אני מדבר עם מומחה.

matipool 20 בדצמבר 2012

בבחירת הספורטאי האולימפי אני בוחר את פלפס לפני בולט . אפיל או לא אפיל – ההישגים המצטברים שלו הם לא מהעולם הזה .
כמובן שהגמר באיסטנבול חייב להיות לפחות בין 3 המשחקים הנבחרים ולדעתי במקום הראשון . נכון שאני אוהד ליברפול אבל מה שקרה במשחק הזה , במעמד הזה – נוגד את כללי ההגיון והרציונל .
קטגוריה שאפשר להוסיף – הספורטאי השנוא / בלתי נסבל של המאה – כאן ניצב בגאון קובי בראיינט .

גל דגון 20 בדצמבר 2012

אפילו לא קרוב. קובי בראיינט זה חסיד אומות העולם ליד מישהו כמו מייוות'ר. ואני אפילולא חושב שהוא לוקח את התואר, הוא פשוט השם הראשון שעלה לי לראש.

יריב 20 בדצמבר 2012

אני חושב שיש משהו בעייתי באמירה על טים דאנקן שלהבדיל משחקנים אחרים זכה במשהו גם בלי שחקני ענק לצידו. אני מניח שאתה מתייחס לאליפות של 2003, אבל האמירה הזו עדיין מאוד בעייתית, היא קובעת רף שרירותי מאוד בין, למשל, פארקר ורובינסון של 2003 לברייאנט של 2000 (טוב, 2000 שייכת למאה הקודמת, אבל עדיין שווה להזכיר). זו גם מוזר בגלל שאתה מציב את הקריטריון הזה לאחר סינון אחר, מה שלא מאפשר לך לדבר על דאלאס 2011 או דטרויט 2004.

דורפן 20 בדצמבר 2012

יריב – יש הבדל גדול בסופרסאטר שמישהו אלמוני מתפתח לצידו – פיפן, ג'ינובילי – למי שבקיץ אומר "צריך קצת חזוק, אולי איזה פעמיים אם וי פי ואת שחקן ההגנה של השנה גם"

דטרויט ודאלאס יופי. אבל זו אליפות אחת….

עומרי 20 בדצמבר 2012

ליד שאק התפתח ילד לא מוכח לאחד מ-10 הכדורסלנים הגדולים בכל הזמנים.
שאק קיבל כלים מעט טובים יותר מאלה של דאנקן, אך גם עשה איתם יותר – אחד משלושה יחידי סגולה שהובילו קבוצה לתריפיט ב60 השנים האחרונות.

גל דגון 20 בדצמבר 2012

ילד לא מוכח? הוא היה בחירת לוטרי.

לעומתו פארקר נבחר במקום 28 ומאנו במקום 57.

הטענה ששאק עשה יותר לגיטימית, אבל גם כן ניתנת לויכוח.

יריב 20 בדצמבר 2012

הבחירה ה13 היא לא לוטרי, לא חשוב איך הופכים את המושג הזה. בחירות הלוטרי במחזור של ברייאנט היו אייברסון, קמבי ושאריף עבדור-רחים.

עומרי 20 בדצמבר 2012

הוא היה בחירת לוטרי בגלל פוטנציאל והייפ (שהתברר כמוצדק כמובן).
זה לא ששארלוט חזו חצי ממה שיצא ממנו.

עד סוף עונת 2000-2001 ברייאנט הראה גרף התקדמות מעולה, ובכל זאת – אלן אייברסון היה שחקן משמעותית יותר טוב.

זה חלק מהדיון על מקומו של ברייאנט בהיסטוריה.
יש לכל הפחות חמישה גארדים מאותן שנים בליגה שיכלת לקחת ולשים ליד שאק והתוצאות לא היו משתנות. אולי להיפך – ב-2003 ו-2004 שאק עדיין היה קרוב לשיאו והקבוצה נחרבה בגלל האגו ההרסני של קובי.

יריב 20 בדצמבר 2012

אף אחד מהרשימה הקצרה הזו לא זכה בכלום לאחר שצירף אליו "פעמיים MVP ואת שחקן ההגנה של השנה", אתה יודע. זה נראה קצת מוזר שאתה מכתיר את דאנקן בגלל שצורת ניהול הקבוצה בלייקרס שונה באופן כל כך מהותי מבספרס. אני מוכן לקבוע שאר.סי. ביופורד הוא מנהל הכדורסל של המאה על סמך זה, אבל השחקנים? שפוט את מה שעשו על המגרש, בזה הם נמדדים.

דורפן 20 בדצמבר 2012

המשחק באיסטנבול היה דרמה אדירה. אבל רמה גבוהה של כדורגל לא הייתה בו. צ'לסי בשיאה עם מוריניו נגד ברצלונה של רונאלדיניו בשיאה – היה משחק מדהים.

בני תבורי 21 בדצמבר 2012

מסכים

איציק 20 בדצמבר 2012

רונן,
פדרר וסירנה המעמדים הטיביעים על-פני לין דאהן (שאותו הוספתי בקופי פיסט כי אין לי מושג מיהו) בידיוק מהסיבה שבחרת את בולט על פני פלפס. מי מכיר את הלין דאהן מחוץ לקהילה די סגורה (גם אם ביא גדולה, כי נראה לי שזה באיזור האסיאתי). לעומת זאת, הפופולריות של פדרר וסירינה חובקת עולם, ובספורט הרבה יותר פופולרי ובעל חשיפה גדולה יותר.
אני לא יוצא נגד הבחירה אלה נגד חוסר קונסיסטנטיות. כנראה הוא באמת ספורטאי גדול. אני בכול אופן היתי בוחר בפלפס לפני בולט, והסיבה – סוביקטיבית.
היתי גם מוסיף את או'סאליבן בסנוקר, ואלי כמה אלופי עולם באכילת נקניקיות או צפרדעים :-)
בקבוצת הנוגחים המצטיינים – זידאן :-)

דורפן 20 בדצמבר 2012

הקהילה הסגורה הקטנטנה, שלא לומר אזוטרית, היא סין. הוא הספורטאי הפופולארי בסין – כך שאין לו בעיית חשיפה

ארז 20 בדצמבר 2012

מה לעשות ש"חובק עולם" דהיינו אמריקה ואירופה, פירושו כ1.1 מליארד איש, וסין לבדה היא כ1.3 מליארד איש.

אלון זנדר 20 בדצמבר 2012

איציק, סליחה מראש על החפירה, אבל אם אתה קורא לכ4 מיליארד בני אדם (רק המדינות הברורות שבהן בדמינטון הוא ענף מרכזי) "קהילה סגורה", ולטניס ספורט פופולארי, בעל חשיפה גדולה יותר (!) וחובק עולם, אז או שאנחנו מבינים את משמעות המלים הללו בצורה שונה לחלוטין, או שאתה כל כך חי בקהילה סגורה ומערב-צנטריסטית שזה מבדח.

אלון זנדר 20 בדצמבר 2012

אגב, לין דאן, גדול שחקני הבדמינטון: http://en.wikipedia.org/wiki/Lin_Dan

איציק 20 בדצמבר 2012

לכול המגיבים,
תודה על תגובתכם, אבל כולכם טועים, לפחות בגלל שאני צודק :-) ועכשיו יותר ברצינות:
1. אין בי שמץ של זילזול בשחקן הבדמינטון הסיני, רק הוא לא באותו מעמד.
2. עם כל הגודל של סין, עדין יש לה רק אצבע אחת באום, כלומר, הגודל לא תמיד קובע, ושתי אצבעות קטנות שוות לפעמים מאצבע אחת גדולה.
3. לומר שזמר מאוד פופולרי של מחוז סיני יותר פופולארי/ידוע מסקורפיונס כי הם גרמנים וזו מדינה זניחה, יחד עם כל אירופה וארה"ב ביחד לעומת המחוז הזה, זו בדיחה. לסקורפיונס יש השפעה תרבותית הרבה יותר גדולה, שוק הרבה יותר גדול, והשפעה כלל עולמית יחסית לשוק הסגור, גם אם מאוד גדול, של איזה מחוז בסין.
4. פדרר וסירינה מאוד פופולריים גם בסין, כלומר גם בקרב חלק גדול של 1.3 מיליארד האנשים, ולכן הפופולריות שלהם לא יותר נמוכה.
5. אני מניח שיש בארץ הרבה יותר שחקני שש-בש משחקני כדורגל (חשבון פשוט, כל שחקני כדורגל פלוס שימעון מזרחי ועוד כמה זניחים אחרים :-)), זה עדיין לא הופך את אלוף הארץ בשש-בש ליותר פופולרי מכל שחקן זניח של ליגת על. כלומר לכמות יש משקל, אך לא מכריע.
לסיום, אין לי מה להוסיף ;)

דורפן 20 בדצמבר 2012

אתה באמת בדקת את הפופולאריות בסין. כי סיפרו לי גם שהאן.אף.אל גדל בהודו ואיש לא צופה בזה. המנהלים אוהבים לדווח על גידולים עצומים כדי שבעלי המניות ישמחו. במציאות – הדברים קצת שונים.

מכיוון שהקטגוריה היא ענפי הרשת – לא ניתן לפסול את זה כי זה לא פופולארי (ממש רק בעיניך) כי אחרת הקטגוריה הייתה נקראת טניס.

מקצועית לין דאהן הוא ברמתו של פדרר אבל עם הווינריות של נדאל.

איציק 20 בדצמבר 2012

תראה את ההיסטריה שיש סביב פדרר כשהוא מגיע לכל מקום באסיה כולל סין ואז לר יהיה צורך ביחצנים. אני לא בטוח שדאהן בהגיעו לאירופה או אמריקה יזכה לאותה פופולריות.
ושוב, אני מציין, אני לא מכיר את דאהן ואין לי ספק שהוא טוב, רק צריך להבין מהו המדד למצוינות, ואני לא בטוח שאני מבין אותו. גם אם אבין אולי לא אוהב אותו אך לפחות אדע לפי מה לכמת את הבחירה. אינטאיטיבית לא מבין אותה.
חוץ מזה, אם משחקי רשת, אז אני מניח שיש שחקני פינג-פונג וכדורעף שיכולים להיות מועמדים טובים, אבל מודה, שאני לא מכיר תחומים אלו מספיק כדי להביע דעה.
סתם מתוך סקרנות, למה עשיתה הכללה של משחקי רשת ולא של משחקי שער? הרי אם תשים יחד כדורגל, כדורמים, הוקי דשה/קרח. אולי במקרה זה מסי לא היה מובן מאיליו, ואולי כן.

דורפן 20 בדצמבר 2012

איציק יקר – אם יש קטגוריה של "החלוץ המקסיקני מבחינת השפעתו על הליגה האנגלית" אני חושב שאין צורך לקחת את בחירת הקטגוריות ברצינות גדולה מדי.

אין בשום ענף כדור ורשת אחרים מועמדים טובים. לין דאהן טוב כמו פדרר טכנית אבל לא מפסיד את המשחקים הגדולים ואין שום שחקן שפתר אותו.

איציק 20 בדצמבר 2012

רונן,
אני לא יותר מידי רציני, אך היום יש לי יום פנוי יחסית ולכן אני מגיב יותר, ויש לי גם זמן להטפס לקטנות שמעניין לי לחטט בהן יותר. קריטריונים יכולים להיות אוביקטיבים/סוביקטיבים/מעורבים. נראה לי ששלך מעורבים, ומעניין אותי מה המינון. אני אחייה טוב מאוד גם עם דאהן.
תזכור רק שגם פדרר לא הפסיד שום משחק גדול עד שכנראה נגמרו לו האתגרים, כלכלית הוא מבוסס, אז יכול טיפה להוריד רגל מהגאז, ויש לו את נאדל, ואז באו דג'וקוביץ' ופתאום גם מארי. אין לי מושג, אך האם לדאהן יש יריבים ראוים כמו שיש לפדרר (יתכן וכן, אין לי מושג ומכאן השאלה)?
נ.ב.: לגבי התוספת "יקר," אישתי עולה יותר :-)

גל 20 בדצמבר 2012

אבל למה הסקורפיונס? :(

איציק 20 בדצמבר 2012

כי זה גרמניה, שוק קטן, גרמנים.
לא רציתי לקחת שוק גדול כמו ארה"ב או בריטניה שהולכת מהר וטוב עם השוק הגדול.
אם היתי כותב ג'אק ברל, היתה שואל למה בלגי :-)

martzianno 20 בדצמבר 2012

האנטי-ספורטאי של המאה: דווייט הווארד.

אלעד 20 בדצמבר 2012

אתה לא יודע כמה אתה צודק. אני מסתכל עליו במדי הלייקרס, איך הוא כל הזמן צוחק ונהנה, ואפילו מנסה לקלוע שלשות, כאילו הוא באיזו קייטנת כדורסל, בזמן שהקבוצה שלו מציגה הגנה בזיונית ונמצאת במאזן שלילי ברבע העונה.

עומרי 20 בדצמבר 2012

בחירות הכדורסל והפוטבול – אוי ואבוי.

בכלליות, רעיון גדול!

לדעתי משחק כדורגל הקבוצות של המאה היה הגומלין בין בארסה לאינטר ב-2010.

ארז 20 בדצמבר 2012

איך שכתבת "איזה ספורטאי משמעותי אתם שומעים עליו מהשנים 1900-1912?" עלה לי הג'ק הובס לראש אבל אחרי זה ראיתי את העדכון לגבי אוהדי בייסבול וקריקט.

ובחירה מדוייקת בסאשין.

יונתן 20 בדצמבר 2012

לגבי משחק הונדיאל במאה הקודמת – לדעתי חצי הגמר גרמניה צרפת בספרד 82.
איטליה גרמניה ב 2006 היה מדהים ואפילו נכחתי בו אבל לא משתווה לבליץ של רומיניגה.

אה וכמובן – פוליטיקאי המאה מירי רגב וזה אפילו לא קרוב.

איציק 20 בדצמבר 2012

איטליה – ברזיל היה משחק גדול, עם ביזיון גדול של הנבחרת הטובה והמלהיבה ביותר של אותה התקופה, ביגלל איזה רוסי (עם חולם מלא ולא עם שורוק) אחד.

גלן 20 בדצמבר 2012

אני חיי בשלום עם הרוב חוץ מפאקיו. צריך באמת לא להכיר את ההיסטוריה של האגרוף במאה הזאת, את היחצנות ולא את האמת כדאי לבחור אותו למתאגרף המאה. כשאומרים לי שעלי מתאגרף המאה הקודמת אני עוד בולע את זה כי הוא באמת היה טוב וראוי (ועדיין לא הכי טוב באגרוף פר-סה בכלל ובמשקלו הכבד בפרט אבל זה בכ"ז לאורך 100 שנים ולא 12 )ולוא רק בגלל הפעילות החוץ-זירתית. פאקיו? רגשי נחיתות לעומת עולפ שלישי ורומטיקה אנטי קולוניאליסטית + גאון שרלטן בשם בוב ארום מובילים את רונן למסקנה מוטעת מיסודה.
כי…
בכל מה שנוגע לאגרוף
בכל מה שנוגע לתוצאות (מסכים הפסד זה לא העניין אפילו אם זה הפסד ועוד הפסד, תיקו ושדידת נצחון ברורה במרקז3) .

היה רק כוכב אחד במאה וזה אפילו לא היה קרוב- מייותר (וביני ובין עצמי ומרוב כעס על רונן אני עוד אשים את קלזאגה שני למרות היותו מאחז עיניים נוסף).

דורפן 20 בדצמבר 2012

גלן – טיעוני ההגנה.
א. מייוות'ר פוליטיקאי שנמנע מקרבות.
ב. פאקיו זכה בחגורות במשקלים שונים שההבדל ביניהם 40% ממשקל הגוף. אני דווקא לא מונה שמונה משקלים שונים – כי המשקלים הללו זה פיקציה – אבל זה בערך ארבעה-חמישה משקלים בשיטה הישנה.

איציק 20 בדצמבר 2012

ומה לגבי האחים קלצ'קו (במיוחד ולדימיר) שרומסים כל מה שזז?
נכון שבמשקל כבד לא זזים טוב בשנים שאחרי טיסון, אבל עדיין שליטה אבסולוטית ללא מישהו שבכלל מתקרב אליהם.
אם נוסיף לכך, שלהבדיל מכול השאר (לפחות לפי ידיעתי) ויטאלי גם ברמת אינטליגנציה אחרת, מספיק לשמוע אותו מדבר, אך גם ניתן להוסיף דוקטורט במדעי הספורט, שחקן שח-מ לא רע, דובר מספר שפות ועוד, נראה לי שהוא בכול זאת ציפור נדירה בספורט בכלל ובאיגרוף בפרט.

דורפן 20 בדצמבר 2012

הוא סיפור נהדר. הם בהחלט סובלים מחוסר האטרקטיביות של הדיוויזיה.

גלן 20 בדצמבר 2012

אין לי מקלדת עברית- כתיבה עיוורת מהירה. מצטער על אותיות מתחלפות.

גלן 20 בדצמבר 2012

וחוץ מזה – "עוד שלושער של רונאלדו בטרפורד" .איך פתאום כותרת אימתנית כזאת הופכת למשאלת לב….. באמת המאיה צודקים, סוף עולם. נפגש בגלגול הבא.

תום 20 בדצמבר 2012

רונן, אין לי מושג ירוק בקריקט אז אני מבקש ממך להסביר לי למה טנדולקר מתעלה על איצ'ירו ופולהוס?

ארז 20 בדצמבר 2012

לא באותה ספירה.
טנדולקר אליל בהודו, 1.2 מיליארד איש, איצ'ירו אליל ביפן, 120 מליון איש (וארה"ב, 300 מליון איש). ההישגים של טנדולקר בקריקט והיחס בין ההישגים שלו לשחקנים אחרים הופכים אותו לא לטוב בדורנו, אלא לטוב כמעט בכל הזמנים. אין הישג בקריקט שהוא לא השיג, ואין תואר שאין לו, ומעט מאד סטטיסטיקות לא מכילות אותו בראש הרשימה. לא רק שהוא שחקן המאה הנוכחית, אלא גם במאה הקודמת הוא אחד משלושה ארבעה שטוענים לכתר הזה. הוא שחקן שהחשיבות שלו לענף היא כמו של טייגר וודס לגולף, ווין גרצקי להוקי קרח, ג'ורדן לכדורסל, פלה לכדורגל עולמי ובייב רות' לבייסבול.
כמה שאיצ'ירו ופולהוס טובים, אין בכלל מה להשוות.

דורפן 20 בדצמבר 2012

אם נשווה כל ענף לעצמו ולא נכנס למלכודת של "מה יותר חשוב". טנדולקר הוא בוודאי בין 3-4 החובטים הגדולים אי פעם. לא איצ'ירו ולא פוהולס רשאים למעמד כזה בתוך הבייסבול.

שנית, וזה מה שמסביב למשחק, טנדולקר הביא מפנה ענק במשחק מבחינת הפופולאריות שלו ומרכז הכובד שלו. הבייסבול, לדאבוני, דווקא בעידן של דעיכה מסויימת לעומת הפוטבול. המאה ה-21, בינתיים, לא הייתה תקופת זוהר לבייסבול.

דורפן 20 בדצמבר 2012

ואם להוסיף על ארז ולנסות לנסח את זה בבייסבולית. טנדולקר הוא ברמת האנק ארון או ווילי מייז (אם ניתן לברדמן את המשבצת של בייב רות').

תום 20 בדצמבר 2012

אל תשכח שלאיצ'ירו הייתה קריירה שלמה ביפן וביחד עם השנים שלו בארה"ב אפשר לטעון (ואני טוען) כבר עכשיו שהוא בטופ 10 של כל הזמנים משחקני השדה.

אם החצי השני של הקריירה של פולהוס יהיה 80% מהחצי הראשון (אחרי שנתיים הוא בערך 85%), הוא יהיה ברמה של מייז.

דורפן 20 בדצמבר 2012

תום – לא מסכים. הוא אולי מתקרב למספרים כחובט. אל תשכח שמייז חבט בתקופה בה היה הכי הרבה קשה להשיג מספרים (הליגה כבר הייתה מעורבת אתנית אבל לא הוגדל מספר הקבוצות) וחוץ מזה: גולד גלוב – פוהולס 2, מייז 12

תום 21 בדצמבר 2012

מייק טראוט אפילו לא היה מועמד השנה לגולד גלוב – זה מספר את כל מה שצריך לדעת על הפרס המגוכך הזה.

ניינר 20 בדצמבר 2012

ואיפה ג'ואי צ'סטנאט האליל הבלתי מנוצח ברשימה הזו?

חלפס 20 בדצמבר 2012

תודה על פוסט נפלא.
הכי מסכים על המשחק צ'לסי ברצלונה.
ולדעתי יזכרו את פדרר טוב טוב עוד הרבה שנים.

גלן 20 בדצמבר 2012

רונן: אז מה? בוא נתעלם ממה שפלויד ואני חושבים (שהוא לא רק עלה במשקל אלא גם בהיקף הגולגולת) – מבחינתי יש לו קרב אחד לפנתאון (עם גולגולת גדולה כמובן) מול דה לה הוייה. בסדר גם להאטון הוא עשה בית ספר אבל האמת…
מייותר עשה הרבה יותר בתי ספר
והוא בודאי הביא לדרגת כמעט-שלמות אספקטים טכניים באגרוף.
הוא פשוט לא נחמד, בוטה וגם אמריקאי ושחור. ממש טיי קוב חוץ מהצבע.

ועוד דבר- בתיווך הם הגיעו להסכמה על בדיקת סמים אולימפית. אבל מייותר רצה 14 ימים לפני הקרב, פאקיו 24 . הנה מתאגרף המאה שמפחד מלקיחת הדמים שבועיים מהקרב! אז לך רונן, יש גם אחריות- מילא הוא היה סופר אמסטרונג עם בדידות בטופ כמיליון דרגות מעל כל רוכב אחר בתקופתו. הוא לא. פשוט לא. הוא אפילו לא הרונלדו של מסי. הוא מתאגרף טוב, אמיץ, מאמן טוב וכריזמטי, אמרגן כריזמטי ושקרן וכן נציג העולם השלישי. ועדיין ללא חותם אמיתי על האגרוף העולמי חוץ באמת מהאחרויות שלו ושל מייותר לקבירת האגרוף. מאחר וזה אחד הדברים היחידים שמקשרים ביני ליאיר לפיד (זה לא נועד לפגוע בו, באמת אין לנו הרבה במשותף) אולי טוב שכך.

אלון זנדר 20 בדצמבר 2012

רונן, אתה שוכח דבר אחד. אנחנו לא זוכרים ספורטאים מתחילת המאה ה20 כי ספורט היה אז עדיין בחיתוליו, ורק התפתח באנגליה של סוף המאה ה19. בגלל שהספורט התפתח, הפך יותר מדיד, וכמובן הרבה ותר תקשורתי ופופולארי, הוא נכנס יותר טוב למודעות ויישאר הרבה יותר בזיכרון.
מה שכן, אני לא יודע אם ת'ורפ באמת גדול האתלטים, אבל אני זוכר אותו בגלל הסיפור שלו. רוצה לומר, לא יודע אם נזכור את מסי, אלא אם יהיה קומצנזוס על היותו, נניח, הטוב אי פעם. מה שזוכרים, זה את הסיפור הגדול. את הסיפור של ת'ורפ, או, אם הוא יסופר נכון, סיפורו של הגמד הארגנטיני. לפדרר אין סיפור, לטייגר וודס יכול להיות. וכן הלאה.

MG 20 בדצמבר 2012

ספורט היה בחיתוליו?
עדיף שתקרא את הספר של דורפן וזנדר, אולי תלמד כמה דברים ;)

אלון זנדר 20 בדצמבר 2012

גלן, האמת, כנראה שהסמים של מייות'ר משופרים, ולכן אין להם עדות 14 יום לפני הקרב. של פקיאו כנראה לא מספיק נקיים. זה כל ההבדל.

אלון זנדר 20 בדצמבר 2012

גלן, האמת, כנראה שהסמים של מייות'ר משופרים, ולכן אין להם עדות 14 יום לפני הקרב. של פקיאו כנראה לא מספיק נקיים. זה כל ההבדל.

שי הדור הבא 20 בדצמבר 2012

פוסט נהדר כרגיל, תודה!

והמשפט המנצח: "ועל המהפכה המונגולית בסומו." – באמת קצת הפסקתי לעקוב לאחרונה, אז תודה נוספת על העדכון.

D! בארץ הקודש 20 בדצמבר 2012

ורק למקרה שבאמת לא נוכל יותר להתחבר לכאן החל מעוד שבע וחצי שעות (או מה השעה כרגע במקסיקו?) אז תודה לרונן ולכולם על שנים נהדרות.

matipool 20 בדצמבר 2012

מצטרף . היה כיף .

יוסי מזרחי 20 בדצמבר 2012

נשארו שעתיים.
תגידו, למי מתאים האירוע המתוכנן הזה, לנו או לריאל ??

תומר חרוב 20 בדצמבר 2012

העיקר שנתניה נשארת בליגה.

מתי 20 בדצמבר 2012

האליפויות הכי-משום-מקום של המאה: רד סוקס 2004, יוון 2004, גוראן איבניסביץ' 2001, לא בהכרח בסדר הזה.
הכמעט-אליפות הכי-משום-מקום של המאה: אריזונה קרדינלס.
מוזר שהשם טיי קוב לא עלה כאן בהקשר תחילת המאה הקודמת. הוא הראשון שחשבתי עליו.
אבל לא בא לי טוב סוף העולם מחר, אפשר מחרתיים?

איציק 20 בדצמבר 2012

אי אפשר לבטל את התכנון, מחר זה מחר. התקווה היחידה שלך זה שהחישוב הוא לפי הלוח הישן ואז הכל נדחה לחמישי לינואר, אבל הסיכוי כלוש :-)

פייר ליטברסקי 20 בדצמבר 2012

פוסט מעניין.

משחק המאה אמור להיות הגמר בין ליברפול למילאן אבל הוא עדיין בהדחקה אצל אוהדי היונייטד..

תומר חרוב 20 בדצמבר 2012

פוסט אדיר. מחכה לחידון ב2100…

גיל 20 בדצמבר 2012

אגב, לטעמי משחק המאה עד עכשיו היה איטליה-הולנד בחצי גמר היורו ב2000.

יאיר 21 בדצמבר 2012

אני דווקא חושב שמשחק המאה הוא מילאן-ליברפול בגמר הצ'מפיונס ב-2005

יאיר 21 בדצמבר 2012

לגבי בחירת טים דנקן לכדורסלן המאה:
"אלא אם שדכו להם שחקני ענק"-שכחת שדנקן שיחק/משחק עם טוני פרקר ומאנו ג'ינובילי?
ומה עם רוברט הורי? אמנם לא שחקן ענק, אבל אחד מהווינרים הגדולים בתולדות ה-NBA, בטח כשזה מגיע לפלייאוף.
שלא לדבר על דיוויד רובינסון: חבר בדרים הטים המקורית, אחד מ-50 שחקני הכדורסל הגדולים ב-NBA בכל הזמנים וחבר עתידי בטוח בהיכל התהילה של הכדורסל (אם הוא עוד לא נבחר לשם, תקנו אותי אם אני טועה).
אמנם רק אחרי שצוות ביחד עם דווין וויד וכריס בוש הוא לקח אליפות, אבל דווקא בגלל שהוא שחקן מזן חדש שהעלה בדרגה נוספת את הרמה שמשוחקת כיום ב-NBA, לברון ג'יימס בשבילי הוא אולי כדורסלן המאה, אם כבר

Comments closed