חוקי המשחק

לפיד הפריד נכון בין המחציות. בחירות זה בחירות וקואליציה זו קואליציה

In כללי

זה אפילו לא שני סנט. הנה חצי הסנט שלי על התוצאות.

 

הייתה לי שיחה לפני כמה שבועות עם נועם שיזף בתכנית רדיו כלשהי בנושא הקשר בין ספורט לבחירות. ודיברנו קצת על הבחירות האמריקאיות שבהן הטקטיקה היא קצת "מאניבולית" – לדעת איפה להשקיע את המשאבים הכספיים שלך. אני חושב שזה אפילו חורג מנושא כספי הבחירות. אובמה למשל היה נשיא טוב למדינות המפתח החשובות – בעיקר בהצלת תעשיית המכוניות של מישיגן. בהנחה שלא היה לממשל כסף להביא לשיפור בחייהם של כל האזרחים וכל המגזרים התעשייתיים – יותר נכון מבחינתו לשפר את המצב במדינה כמו מישיגן מאשר לניו יורק שבכיס שלו או ליוטה שלעולם לא תצביע עבורו.

 

וכל זה נובע מחוקי המשחק שמשוחק בארצות הברית. שהכלל הוא ניצחון ואפילו בקול ואפילו בלי רוב במדינה (מלבד מיין ונברסקה) מביאה לך את כל חבילת הקולות של אותה מדינה. מטרתה העיקרית של השיטה היא לקבע שלטון של שתי מפלגות ולרסק כל אפשרות של קבוצות לחץ.

 

ויש אנלוגיה ברורה לספורט האמריקאי. הניצחון הוא הכל. ולא רק זה: הניצחון בפלייאוף הוא הכל. ניצחת את קליפורניה בקול אחד ובגלל זה זכית בבחירות במיעוט קולות – עדיין ניצחת!

 

 

בישראל חוקי המשחק שונים לחלוטין. זה קצת דומה לליגה אירופאית בה רק 2-3 קבוצות רוצות לזכות באליפות, אחרות רוצות רק לשבת עם כוח מסויים בחדר הממשלה (נקביל את זה למקום באירופה) ואחרות רק רוצות שקולן יישמע (נקביל את זה למי שרק לא רוצים לרדת ליגה). והבחירות הן רק המחצית הראשונה ותהליך הרכבת הקואליציה הוא המחצית השניה. נכון, זה לא כל כך עמום, ולפעמים מישהו משיג יתרון מספיק גדול במחצית הראשונה (ניצחון ברור בבחירות) שהמחצית השניה חסרת משמעות. אבל זה לא מה שקרה הפעם.

 

אגב – הבחירות בישראל מזכירות ליגה קטנה בעוד עניין – קשה להכריע אותן בכסף. הציבור חשוף יותר מדי למידע שלא מגיע אליו מפרסומות בחירות. אני אפילו לא מדבר על תקשורת. הציבור הולך למילואים. הציבור מכיר אישית 2-3 מועמדים. יש הרבה יותר סיכוי שהציבור ראה מועמד במקום אחר מאשר בפרסומת טלוויזיה. מאניבול פחות משחק בישראל בזמן הבחירות – למרות שהייתה טעות מאניבולית אחת גדולה. הליכוד-ביתנו השקיע מאמצים ומשאבים עצומים במלחמה במפלגתו של נפתלי בנט (שזה לא שם של ליינבקר באלבמה אלא פוליטיקאי ישראלי). אני לא אומר שזה הבריח קולות שמאלה. אבל זה פשוט לא הועיל במיוחד.

*

עכשיו אלך לרגע שלדעתי הביא לתוצאה המפתיעה של הבחירות הללו. וזה היה כשיאיר לפיד לא פסל ממשלה עם נתניהו. כמה מיריביו – יחימוביץ' ולבני – קפצו על כך כמוצאות שלל רב. הנה הוא חשף את פרצופו! הנה הן האלטרנטיבה האמיתית לנתניהו!

המממ…. אז איך שזה שהבוקר הוא האלטרנטיבה העיקרית לנתניהו?  אני מדבר מעשית ולא רעיונית.

אז ככה. ראשית, כשכולם מדברים על "לבדל", הוא באמת בידל עצמו מציפי לבני או משלי יחימוביץ'. ברור שיש חלק בציבור שרוצה שיתוף פעולה בין הליכוד למה שקרוי מפלגות שמאל מרכז. חלקו נחת בימין וחלקו בשמאל. אז לפיד אסף אליו את כל הקולות הללו. הן נשארו לריב על הקולות של "בכל מקרה לא נתניהו" וגם שם יש להן איום רציני משמאל (מרצ). כשמרצ אומרת שלא תשב בממשלת נתניהו לציבור שחפץ בכך יש יותר בטחון שזה מה שיקרה.

שנית, הוא גם עשה שירות גדול לגוש כולו (ובהתאם לדעותי האישיות – גם למדינת ישראל). והמשיך להיות הגשר שמעביר קולות בין הגושים. אם הן כל כך רצו בהפלת נתניהו וזו המטרה המרכזית בעיניהן – גם הן היו צריכות להלחם על המרכז. הן עשו במידה רבה את אותה הטעות שנתניהו עשה עם הבית היהודי בראשות נפתלי בנט (המפלגה שהכי זיהמה את תיבת הדואר הנכנס שלי בבחירות הללו – רק שתדעו).

במונחים של ספורט – לפיד שיחק את המחצית הראשונה במחצית הראשונה. על פי חוקי המחצית הראשונה. המחצית השניה (נסיון לתפור קואליציה נגד נתניהו) מתחילה עכשיו. לבני ויחימוביץ' היו עסוקות בקואליציה בזמן שהבחירות עוד לא שוחקו. בהקבלה לספורט: חשבו על הגמר לפני ששיחקו את רבע הגמר.

זה הזיק להן במחצית הראשונה ועתיד להזיק להן גם במחצית השניה. כי אם עכשיו כצפוי תוקם ממשלה רחבה, מספר האפשרויות שלהן קטן יותר ובכל אחת יש נזק. הן יכולות להכנס לממשלה בראשות נתניהו – אבל הן יהיו בכך הראשונות להפר הבטחה לבוחר. ללפיד יש הבטחה מרכזית אחת – שהוא לא יישב בממשלה עם חרדים. אבל אפילו אם ייפר אותה, האשמה בעיני בוחריו תוכל לפול על לבני ויחימוביץ'. כי להן בעצם יש את המפתח גם לממשלה בלי חרדים (ובהערת אגב – אני בהחלט מבין את עניין הנטל אבל הטרמינולוגיה נגד חרדים בהחלט לא נעימה לשמוע).

אז לפיד מגיע למצב טוב יותר גם למחצית השניה. אני לא בא להגיד שלפיד הוא מנהיג טוב יותר מלבני או יחימוביץ'. אישית לא הייתי מצביע עבורו. אבל הניצחון שלו בבחירות – המחצית הראשונה של משחק הרכבת הממשלה בישראל – הוא ניצחון די ברור והרגע של אי-פסילת נתניהו היה בעיני שער הניצחון. או בעצם האסיסט אם להמשיך בדימויי הספורט.

*

 

המפלגה הזו מביאה לכנסת גם שני אנשים שמזוהים עם ספורט – יואל רברוזוב ועפר שלח. ואם התוצאה של זה תהיה שר ספורט עם מומחיות בתחום שרואה בתפקיד שליחות ולא גלות – אז ניצחון גדול לחובבי הספורט. אבל אני נזכר מהו ענף הספורט המועדף על לפיד (והשיחה היחידה שאי פעם הייתה לי איתו  נסבה על הענף הזה) – והוא אגרוף. ולכן בתמונה חבר כנסת פיליפיני.

51 Comments

עורב סגול 23 בינואר 2013

ניתוח מבריק. במיוחד ההקבלה לליגות אירופאיות.
לפיד ניצח את הבחירות גם לדעתי ברגע שמיצב את עצמו בתור "שס של מעמד הביניים". והטעות של ביבי בהתקפות על בנט ("יורה בתוך הנגמש") עוד תלמד בקורסים במדע המדינה.

אוריה 23 בינואר 2013

תיקון קטן: לפיד לא אמר "לא אשב בממשלה עם חרדים" אלא "לא אשב בממשלת חרדים ימין בתור עלה תאנה" זאת טרמינולוגיה שונה מאוד. עם 19 מנדטים הוא בטח לא עלה תאנה, וביחד עם קדימה שתצטרף ואולי גם לבני, הוא יכול בשקט לומר שהוא לא הפר את הבטחתו לבוחר (וזאת גם תהיה אמת, לשם שינוי בפוליטיקה שלנו).

אזי 23 בינואר 2013

הוא גם אמר שאין לו בעיה לשבת עם ש"ס, כל עוד זאת תסכים לשיוון בנטל.

שלי (לדעתי) היתה צריכה לעשות דבר דומה ולהגיד שאין לה בעיה לשבת עם ביבי כל עוד הוא יסכים לכך וכך.
אבל היא שללה את האופציה לחלוטין כתעמולת בחירות.
אם לדבוק בדימויים של רונן, החליפה קשר בחלוץ כדי להבקיע גול, אבל עכשיו היא לא שולטת במרכז המגרש.

גיל שלי 23 בינואר 2013

שלי לא הפסידה על זוטות של טקטיקה. היא הפסידה בגלל האסטרטגיה הבזיונית שלה. זה לא קשר בחלוץ זה הרכב הקבוצה, השעבוד לוועדים, חוסר הרצון להבין מהו סוציאל דמוקרטיה בזמן שהיא נושאת את השם הזה לשווא. היא הפסידה את בחירות שהעבודה והשמאל היו יכולים לקחת. תחשוב על 200,000 קולות של שמאלנים שלא רצו להגיע אליה

אזי 23 בינואר 2013

אני לא חושב שאפשר להאשים אותה על הדעות שלה.
היא מאמינה בועדים וזאת זכותה.
והיא מכרה את האמונה הזאת כסוציאל דמוקרטיה, שזאת פחות זכותה, אבל זה נשמע יותר טוב מחלוקת המדינה לועדים.

יכול להיות שהעבודה יכלו לנצח את הבחירות האלה עם מישהו אחר בראש (השאלה היא מי?)
אבל גם שלי, על שלל דעותיה, יכלה להוציא יותר מהבחירות האלה.
הפסד מינמלי עם שער חוץ (או משהו כזה)

בני תבורי 23 בינואר 2013

והגיעו ככל הנראה מרצ

גיל שלי 23 בינואר 2013

לאו דווקא, הגיעו גם לעלה ירוק, ארץ חדשה, הירוקים, בזבוז מטורף

רן 23 בינואר 2013

גיל, ברית עם ארגון עובדים אינה נימנת על הסיבות העיקריות לכשלון היחסי של יחימוביץ. יש סיבות אוביקטיביות: לציבור בישראל אין העדפה לרשימות מועמדים שנבחרות בפרימריז לעומת רשימות שנקבעות שרירותית ע"י בעל הבית ראה ליברמן לפיד ואפילו קדימה הראשונה לעומת רשימות העבודה והליכוד. אני בטוח שיחימוביץ היתה מאושרת שלא להכליל את סתו שפיר ומרב מיכאלי ברשימת העבודה. גם הקונוטציות שיש למותר מפלגת העבודה בציבור וליחימוביץ עצמה דחו הרבה מהמצביעים שבחרו לבסוף בלפיד. היתה גם סיבה סוביקטיבית, יחימוביץ ניהלה את המערכה ללא שיתוף אחרים ממפלגתה וברגע המכריעה נטשה את אסטרטגית הטישטוש, לא ברור אם תחת לחץ או בהחלטה אישית, הנכונה שבה נקטה והתחייבה של לשתף םעולה עם נתניהו.

איברה 23 בינואר 2013

פאקאיו לשר החינוך!

אסף רביץ 23 בינואר 2013

אם להמשיך את עולם הדימויים- אני מקווה שלפיד לא יתפתה לרוץ לאליפות כבר השנה אלא יבנה את התשתית לקמפיין הבא. אני מקווה שהוא יוותר על תיקים גדולים בשביל להשתלט על התיקים שעוסקים בנושאי פנים ועל הוועדות החשובות. בשביל זה בחרו אותו וזה גם מה שהמפלגה שלו בנויה לעשות.

כדאי לשים לב שזו לא מפלגת עורכות הדין מהרצליה שהייתה לאבא שלו, זו מפלגה שהלחם והחמאה שלה הוא פעילים חברתיים, בעיקר פעילות חברתיות, שהמקום הטבעי של רובן הוא בשמאל החברתי. זאת גם לא מפלגה חילונית במיוחד או אשכנזית במיוחד, בטח ביחס לגדולות האחרות. זאת מפלגה מסוג אחר שיהיה מסקרן לראות איך היא תשתמש בכוח העצום שלה.

רן 23 בינואר 2013

תיקון טעות. זו עדין לא מפלגה. זו רשימה לבחירות. מפלגה זה גוף ששורד מספר מערכות בחירות ויש לו התנהלות פנימית לפי מערכת חוקים ולא לפי רצונו של אדם בודד. בישראל ההימור הבטוח הוא על אי השרידות של רשימות המרכז לדורותיהן. נתחיל מ 77: דש, יחד, מפלגת המרכז, שינוי וקדימה. יש סיבה שהן לא שורדות.

אריאל גרייזס 23 בינואר 2013

ניתוח מעולה. בכלל, הכל הבחירות האלו הרגישו לי כמו תחרות ספורט אחת גדולה

דורפן 23 בינואר 2013

תודה. ואגב – העובדה שהבחירות נראות כמו תחרות ספורט זה לא דבר רע. אם המימד התחרותי ולאו דווקא האידיאולוגי גורם לאנשים להתעניין- שיהיה.

גל דגון 23 בינואר 2013

חשבתי על זה אחרי שהצבעתי, שלא הרגשתי שבאתי להשפיע על עתיד המדינה (כי כולנו כבר יודעים שההבטחות לא שוות כלום) אלא יותר כאילו הלכתי לעודד את הקבוצה שלי.

גלן 23 בינואר 2013

רונן- אם כבר השווה לספורט, אתה עובד ב"מארקה"?

דורפן 23 בינואר 2013

אני אגיד לך באופן כללי. המחשבה ההיסטרית של הרבה פייסבוקיסטים כאילו עיתון יכול להשפיע דרמטית על תוצאות בחירות בישראל היא טעות.

גלן 23 בינואר 2013

משיחות עם אנשים בארץ אני לא בטוח אם אתה צודק או טועה.

לי משיחות, היה איזה רושם של אובר-קיל ב'ישראל היום' שדווקא הרחיק אנשים, שאמרו לעצמם שהמצב הוא אולי לא כזה חרא, אבל גם בטח לא ורוד כמו שמוכרים לי.

דורפן 23 בינואר 2013

גלן – האם זה לא היה המצב תמיד. האם "התקשורת השמאלנית" לא שיחקה לא פעם לטובת הימין? אני חושב שוב שבגלל קוטנה של המדינה אנשים לא תמיד צריכים עיתון או את מדד וול סטריט או את נתוני האבטלה כדי לדעת אם טוב או רע. רוב האנשים ראו את רוב הארץ, שירתו בצבא או מכירים מישהו שם. המקום פה עיתונות יכולה להשפיע היא לחשוף שחיתויות – ומבחינה זו טוב שיהיו עיתונים עם כל מיני נטיות פוליטיות.

יוסי מזרחי 24 בינואר 2013

לרונן:
יכול להיות מקום לעיתונים עם נטיות פוליטיות, זה בתוך כללי המשחק.
תופעת ישראל היום היא לא כזו והיא רחוקה מאיזו שהיא התנהגות מוסרית סבירה ,בתחום הזה.
פה מדובר בעלון פוליטי שהאמת או הדווחים הנמסרים לקורא אינם מרכיב בשיקול הדעת של העורך. אני חוזר, אינם מרכיבים בשיקול הדעת של העורך.
תשאל את דן מרגלית.

כסיפוביץ 23 בינואר 2013

באמת ניתוח מבריק!
מה שרואים משם לא רואים מכאן.

מדהים שעדיין כמעט 10 מנדטים הלכו על מפלגות טרנד כאלה ואחרות.

עם כל הכבוד ללפיד עדיין ממשלה עם נתניהו/ליברמן/בנט מפחידה מאוד.

לפחות לא קיבלנו את מרזל בועדת החוץ והביטחון.

ממש כמו האיחוד של רמת גן עם רמת עמידר גם כאן אני לא צופה עתיד ורוד.

martzianno 23 בינואר 2013

ואם בהקבלה לספורט עסקינן –
הטעות של ביבי ושל שלי, הייתה שהם הביאו מאמן זר. שלא מבין את המנטליות של האוהד הישראלי וחושב שהוא יכול ללמד אותנו הכל.
וכך ראינו את שלי מחבקת לברדורים במקום להתעסק בדברים רציניים.
על פינקלשטיין באמת אין מה להרחיב.

wazza 23 בינואר 2013

ליועץ של יאיר לפיד קוראים מארק מלמן והוא מתגורר בוושינגטון

גלן 23 בינואר 2013

במבט מרחוק זה נראה כמו התכתשות עם ניצחון בנקודות לנוני על שלדון.
בכלל החודשים האחרונים של שלדון נראים כמו מידאס בהפוכה. אין כאלו דברים בספורט, אבל אם היה, אני מדמיין את זה כמו אולי בעלים גם של הרד סוקס בביסבול וגם של ליברפול שכושל סימולטנית. זאת אבל הגדולה בפוליטיקה- אין כאלו דברים בספורט.

matipool 23 בינואר 2013

ניתוח מעולה וההקבלות הספורטיביות – ממתק אמיתי .
אני הצבעתי "יש עתיד" וגם שכנעתי חלק מהסובבים אותי .
זה כיף פעם אחת להרגיש סקטוריאלי .. ( אהבתי את ההגדרה של עורב סגול – "ש"ס של מעמד הביניים" ) .

דורפן 23 בינואר 2013

וליברפול היא ש"ס של המרסיסייד :-)

matipool 23 בינואר 2013

מה פתאום ? זאת אברטון .
ליברפול זאת מפלגת העבודה שפעם הייתה השליטה הכמעט כל יכולה וכבר הרבה שנים שהיא מדשדשת ופה ושם מצליחה נקודתית .

גלעד פרידמן 23 בינואר 2013

מצטרף למחמאות. אני חושב שלפיד ניצח לא פחות עקב העובדה שהוא עשה בשכל והקיף את עצמו באנשים יודעי דבר במגוון תחומים מחד, ומאידך הם גם לא פוליטיקאים וכך לא נתפסים בעיני הציבור כערמומיים או מלוכלכים. בכלל, התדמית שנוצרה למפלגה היא מאוד נקייה. היא מאוד השתדלה להתרחק מהשמצות וממכות מתחת לחגורה, והעובדה שיש לה אנשים מתחום הספורט וכן מצע ספורט די מפורט היא לחלוטין ווינר, כיוון שאין כאן שום עניין מעורר מחלוקת (ברור שכולם רוצים תרבות ספורט יותר טובה).

אולי לא ראינו את זה מגיע, אבל בראייה לאחור ניהול הקמפיין של יש עתיד היה די מבריק. ואולי כמו שאתה אומר – פשוט ניהול נכון; לשחק את רבע הגמר בשלב רבע הגמר.

דורפן 23 בינואר 2013

אתה צודק פה מאד בעניין הנקיון. בניגוד למה שנדמה מעט ממשלות מתחלפות בגלל נושא מדיני (אולי נתניהו על פרס ושרון על ברק). אבל שחיתות היא קלף מאד מאד חזק. לראייה – שלטון המערך לא נפל אחרי אסון מלחמת 1973 אבל כן נפל בגלל סיפורי השחיתות ב-1977. וגם אז היה צורך במפלגת מרכז (ד"ש) בכדי להעביר את הקולות בין המחנות

פאקו 23 בינואר 2013

ניתוח יפה, מסכים גם עם הסיבה המרכזית להצלחה של לפיד בבחירות. לעומת זאת, אני חושב שאתה מפחית בחשיבות של ההשקעה (גם כספית מן הסתם) בנסיון להיבחר, וההצלחה שלה במקרה של לפיד. בכל אזורי הקלפיות בהם הסתובבתי אתמול, הנוכחות הבולטת ביותר הייתה של אנשי לפיד. לא מעט אנשים שאני מכיר העידו כי קיבלו ממנו מסרים בימים שקדמו לבחירות. במערכת מהסוג הזה, בה מצביעים רבים התלבטו עד לרגע האחרון למי להצביע, יש לדברים כאלו חשיבות מכרעת. לדעתי זה היה שווה לו לפחות 4 מנדטים.

דורפן 23 בינואר 2013

השקעה היא קריטית – אבל זה בדיוק מה שאני אומר – היא לא חייבת להיות כספית. מדינה מספיק קטנה שהשקעת זמן מצד אנשים (להסיע אנשים לקלפי וכו') יכולה להיות משמעותית הרבה יותר מתרומות כספיות גדולות.

moses 23 בינואר 2013

אני עוד אחטוף על זה כאן, מן הסתם, אבל…
איזה כיף שבית"ר/עוצמה לישראל ירדו ליגה!

גלן 23 בינואר 2013

moses לאט לך. אני לא משוכנע שקולות החיילים לא יעבירו אותם.

שלו 23 בינואר 2013

בעייני זה בסדר גמור ששלי הכריזה שלא תשב עם ביבי, זה יהיה עוד יותר בסדר אם ביבי שלי ויאיר ישבו יחד במממשלה שתחליט לקחת את ההזדמנות ולשנות דברים.
אני לא ארגיש נבגד (כמצביע שנתן קולו לשלי).
אני ארגיש נבגד, אם תהיה הזדמנות ומשהו משלושתם יפסול אותה.
הם צריכים להפגש ולחתום על קווי יסוד משותפים, אלוהים יודע מתי תהיה ההזדמנות הבאה.
אני גם לא חושב ששלי נכשלה היא לקחה מפלגה מרוסקת והצליחה ליצב אותה סביב כמות המנדטים שזכתה בעבר הקרוב.
היא גם צריכה להסתכל על הבחירות הבאות ואלה שאחר כך.
אם לאיתן כבל תהיה סבלנות…

בני תבורי 24 בינואר 2013

נכון

יוסי מזרחי 23 בינואר 2013

ניתוח מענין מאוד, כולל ההקבלות למשחק ההוא.
ההבדל בין יש עתיד של לפיד לקדימה של לבני הוא שלפיד בא כנראה לעבודה ויוכל להזיז דברים ולהתחיל תהליכים שאולי יבשילו מאוחר יותר. העסקנית הבזויה (בעיני כמובן) ההיא ,הצליחה להשמיד את קדימה בגלגול הקודם רק מתוך ארוגנטיות וחוסר יכולת לעבוד עם אנשים ואחרי שהפסידה בהתמודדות דמוקרטית ,עברה לסוף הטור וירתה לכולם בגב. נכון, הקארה שלה יפה והיא יודעת לדבר, אבל כנראה זה הכל.
.
לא הצבעתי ללפיד,אבל אני מיחל להצלחתו והצלחה תתחיל בכך שהוא לא יתפרש על מאה נושאים וישחק בינהם אלא יתמקד בשלושה מרכזיים:
שינוי שיטת הממשל והבחירות
מתן מענה וכוון לבעית השוויון בנטל
התוספת שתבוא מעבר לעשית הנכון והצודק, היא בכך ששני אלה ינטרלו ואפילו יביאו לסופה את שליטת החרדים על מפלגת השלטון הנוכחית ויעלו את כלל המערכת על פסים נכונים.
החלק השלישי הוא להתחיל שיחות עם הפלשתינאים, לא שאני מאמין שיש לזה היתכנות ותוחלת כרגע, אבל צריך לשדר לעולם מציאות אחרת. אם ירצה, יוכל לקבל עזרה והכוונה מאהוד אולמרט.
שיהיה לו בהצלחה.

בני תבורי 24 בינואר 2013

יוסי,
אם זה קורה, זה חלום שמתגשם. הלוואי.

גיל מזימבבואה 23 בינואר 2013

הבעיה של שלי ומפלגת העבודה (ושוב מסורתית הצבעתי עבורם) היא שפשוט בכל המפלגה אין אחרי מי ללכת אין לנו איזה אלכס פרגסון. וגם בעתיד אני לא רואה מישהוא כי גם גבי אשכנזי שרף את עצמו, מה יהיה?

יוסי מזרחי 23 בינואר 2013

גיל.
אני לא מקבל כעובדה את האמירה שאשכנזי שרף את עצמו.
לא שיש לו במה להתגאות,אבל הזמן יעשה את שלו והריחוק מברק, יגלה עוד כמה דברים על מכלול האירועים והתרומה של ברק להיווצרותם ולכן אל תספיד את אשכנזי.
מצד שני, אל תשייך אותו לעבודה ולו מפני שהוא לא עשה את זה.
במפה הפוליטית החדשה הן ברמת המפלגות והן ברמת המשתתפים (אולמרט? דיסקין? חלוץ?)עוד יקרו הרבה דברים.

גיל 23 בינואר 2013

הבעייה בארה"ב שהניצחון הוא לא הכל אלא רק שלב. גם אם הנשיא יזכה ב100% מהקולות, מספיק שלמפלגה היריבה יש קול אחד יותר בבית הנבחרים שהוא לא יוכל לעשות הרבה.

ולפיד צריך להתבשם מהניצחון שלו ולנסות להשפיע כי לא סביר שיוכל לחזור על ההישג הזה בעתיד.

גיל 23 בינואר 2013

אגב, האם לפיד הוא קפרניק שהתבשל על הספסל ואז פרץ לזירה בסערה וכבש אותה?

בני תבורי 24 בינואר 2013

ושאלה נוספת: האם לפיד הוא שושלת או הברקה טקטית חד-פעמית?

מנחם לס 23 בינואר 2013

במקרה נכנסתי לאתר (אני כבר לא עושה זאת יום יום — התחלתי ספורט חדש, HIKING בהרי הסמוקיס חצי שעה מהבית, וזה לוקח את רוב היום, ומלבד זאת, יש את האתר שלי וטיווי – ראית מה עשתה סלואן סטפנס החמודה לסרינה?), ובגללך נזכרתי שהיו בחירות בישראל. רונן, ממש נהניתי לקרוא אותך היום ואני אומר זאת במלוא הרצינות. לא ידעתי שיש לך את זה עד כדי כך!

מנחם לס 23 בינואר 2013

דבר נוסף: אני מכיר את יאיר לפיד אישית עוש מהימים שכתבתי בידיעות והשתתפתי בתכניתו באחד מימי ששי. כן, הוא אוהב אגרוף, אבל הכי חשוב – הוא מאד פרו-אמריקאי בכל. בספורט הוא חולה על הספורט האמריקאי – מה עוד יש חוץ מקריקט בהודו וכדורגל באנגליה? – ובכלל הוא אוהב כל דבר אמריקאי. ז"א שיש לו שכל בראש. עכשיו אני צריך לקרוא קצת על המצע שלו. אני בטוח שהוא נוטה לשמאל, אבל כנראה לא בכל ה-ISSUERS. גם עפר שלח הוא מאד אמריקאי בכל (בספורט אין כלל מה לדבר, והוא ממש, אבל ממש, מתמצא בבייסבול). ס"ה לי זה נראה טוב.

דורפן 23 בינואר 2013

היית באטלנטה?

wazza 23 בינואר 2013

עכשיו כשאני חושב על זה אולי לא הייתי צריך להצביע לו

Menahem Less 23 בינואר 2013

Of course I was there, and hated the entire Niners and Collin!

דורפן 23 בינואר 2013

would you be kind enough to keep hating us for another two weeks?

אריק 24 בינואר 2013

ברוך הבא ווילף??? איזה שם נורא!
http://www.bbc.co.uk/sport/0/football/21180202

יואב מקטמון 24 בינואר 2013

אוף טופיק היסטרי:
ראיתם את האזאר בועט בילד הכדורים של סוונזי?
גדול!!!
עכשיו, אם רוני קיבל הרחקה מ – 3 משחקים על שהעז לומר למצלמה את מילת ה – f, ובכך שבר את אתוס השחקן כדמות חינוכית מהוללת, איזה עונש אמור הבלגי לקבל??

matipool 24 בינואר 2013

חודשיים בחוץ . לפחות .

עומרי 24 בינואר 2013

ניתוח מצוין.

לפיד אכן העביר קולות בין הגושים, עשרות אלפי למלמי"ם הצביעו לו בגלל שהרגיע והודיע שיישב עם ביבי, שרבים רואים בו ברירת המחדל היחידה להנהגה במדינה.

זה לא מקרה שלפיד זכה לרוב עצום בעיר כמו מודיעין למשל.

Comments closed