כדורגלן עילוי!

העיסוק בשאלה "מיהו כדורגלן עילוי" מבטא חוסר הבנה בהצלחה בכדורגל

In כללי
cop
את זה צילמתי במונדיאל. לא רחוק מקייפטאון בבוקר של אורוגוואי-הולנד

מחר אני כותב בעיתון על השינוי במרקם הסגל של נבחרת ישראל – דרשו אותו ממוכר העיתונים שלכם גם אם הוא חינם! – אבל אציין פה רק הערה מסוף הדברים. מעניין שבסגל נבחרת ישראל המתחדשת אין שני כדורגלנים שהוגדרו כעילויים אדירים כשהיו בני 16 ואפילו השתייכו לאקדמיות של צ'לסי וברצלונה – בן שהר וגיא אסולין.

לגבי בן שהר ציינתי כבר בעבר את הייחוד שלו. לכל הידוע לי יש שני מקרים בהיסטוריה שפרלמנט של מדינה התכנס בכדי להחליט שכדורגלן מסויים הוא עילוי עולמי ולכן נכס לאומי שצריך לטפל בו באופן יחידני שלא בהתאם לחוקי המדינה. המקרה האחד הוא בן שהר והמקרה השני היה שחקן בשם פלה. בטח יש עוד שלא ידוע לי עליהם כי מחוקקים אוהבים כדורגל.

אז איך זה שמי שהוכרזו כדורגלני עילוי על ידי ועדה מיוחדת של משרד הבטחון או צה"ל התגלו כקצת פחות מזה?

פשוט מאד כי אי אפשר. לא רק ועדת הכדורגלנים העילויים של צה"ל לא יודעת מי יהיה שחקן עילוי אלא אפילו ברצלונה עצמה לא יודעת. אם הייתה יודעת לא הייתה מחזיקה מאות נערים באקדמיה שלה רק בכדי להעביר שחקן אחד לקבוצה הבוגרת ועוד כמה לקבוצות אחרות מדי שנה. אם היה שם מומחה אמיתי לענייני ליונל מסי הבא הוא פשוט היה מוצא אותו, היו מצמידים לו מאמן והכל טוב. מעשית, ספק אם המאמנים שם מאמנים אחרת מאשר המאמנים של סרגוסה. יש להם אקדמיה טובה יותר כי הם אוספים יותר שחקנים ויוצרים תחרות יותר קשה.

במציאות מבינים שם את הנתונים האמיתיים. רוב השחקנים שברצלונה זיהתה, והעבירה עם משפחתם לברצלונה (בדיוק סיפרו לי על הונגרי בן 10 שעבר לשם), והשקיעה בהם את מיטב המאמנים, לא יהיו מספיק טובים אפילו בכדי לשחק בנוריץ' סיטי. לדעתי יותר משלושת רבעי מהם. אלו המספרים. אם בסגל של קבוצה יש 25 שחקנים. ועשרה שחקני בית זה המון. אז שחקן בית אחד לעונה זה המון. ואם ברצלונה מכניסה אפילו אחד נוסף לכמחצית מקבוצות הליגה ועוד כמה למדינות אחרות אז זה 10-20. ולפי הבנתי יש להם יותר מ-100 שחקנים לשנתון. וזה לא שברצלונה טעתה בכדורגלנים שלא הפכו למקצוענים. היא השתמשה בהם כדלק תחרותי כדי להצמיח את אלו שבאמת ייצגו את המועדון בגיל בוגרים.

ואגב – אם גיא אסולין משחק בליגה השניה בספרד – הוא סיפור הצלחה של האקדמיה של ברצלונה. לא כשלון. הוא בחלק הקטן שכן מתפרנס מכדורגל. המחשבה שהייתה שאם הוא עבר את המסלול של ליונל מסי, וזוהה כמו מסי, והועבר עם משפחתו כמו מסי, יוצרת סיכוי גדול במיוחד שהוא יתאים לסגל הראשון של ברצלונה, היא מוטעית. אני לא אגיד הזויה – כי גם אני התרשמתי ממנו מאד כשראיתי אותו לראשונה! והבחור אפילו ערך הופעה בברצלונה שזה הישג עצום.

*

אבל אנחנו לא עוסקים כאן בברצלונה ובעיותיה אלא בכדורגל הישראלי. ועל הבעיה הגדולה של הכדורגל הישראלי בשנים האחרונות כתבו הן אלון זנדר והן אוריאל דסקל – יש מעט מאד שחקנים. יש יחס יותר מדי גבוה בין מספר השחקנים במחלקות נוער למספר שחקני הבוגרים. אין סלקציה טבעית מספיקה. ובמלים אחרות – אין מספיק תחרות על החולצות.

ותחרות על החולצה היא הדבר היחיד שיוצר עילויי כדורגל בלי קשר להחלטות משרד הבטחון לגבי מלש"בים. הרי שימו לב לנתון הבא: אני חושב שלא מוגזם לטעון שבין כארבעים השחקנים הטובים בהיסטוריה אולי מחצית באו מארבע ערים – ריו, סאו פאולו, בואנוס איירס ואמסטרדם. פשוט כי התחרות מהרחוב דרך קבוצות הצעירים ועד לחולצות המועדונים הייתה רצחנית יותר. מסי ורונאלדו בדורנו טיפה אחרים. הם נלקחו ממקום קצת פחות תחרותי והועברו אל תוך התחרות – במקרה של רונאלדו אקדמיה בליסבון.

ולכן הכדורגל הישראלי לא צריך להתעסק בכזו אובססיביות בשאלת הצבא. כלומר בגורלו של שחקן זה או אחר המועמד לשירות בטחון פעיל וזה יוצא בדיוק לפני שמוריניו נותן לו את המפתחות של הקישור במועדון הבא שלו. פשוט צריך להרחיב את מספר השחקנים הצעירים שמתאמנים.

אבל פוליטיקאים בישראל לעולם יעסקו בפתרונות קצרי מועד. בואו נוותר לבן שהר על שירות צבאי. רק השבוע קיבלתי ג'אנק מייל מדובר שרת הספורט על כך שהיא סדרה גם לאיזו נערה שמשחקת בארצות הברית מעמד כדורגלנית עילוי. אז פלה ובן שהר לא לבד. זה עושה הרבה יותר כותרות מהחלטה לתקצב מאות מגרשים עם תאורת לילה לקבוצות ילדים. מגרשים עם תאורת לילה לאימוני ילדים הם בדיוק מה שעושים נבחרת כדורגל.

64 Comments

דותן 27 במרץ 2013

כרגיל … דברי טעם….בניגוד לבינוניות שסובבת אותנו בתחום פרשנות הספורט.

אריאל גרייזס 27 במרץ 2013

אכן. הרחבת בסיס הפירמידה זה הדבר היחיד שישנה פה את הספורט. תאורת לילה ומתקנים ושעות חינוך גופני ודגש על ספורט כדרך חיים.
והאמת היא שאנחנו הולכים בדיוק בדרך ההפוכה. אתה מסתכל על הנבחרת הזאת ולא רואה כשרון אמיתי גדול אחד מהסוג שפעם היה בנבחרת. זה נכון בכדורגל ונכון כפליים בכדורסל, שפעם ייצר שחקנים ברמה האירופית הכי גבוהה והיום לא מוציא כלום.
בסיס הפירמידה רק הולך ומצטמצם. ופה מדברים על עליה למונדיאל.

זורק מילה 27 במרץ 2013

הרחבת בסיס השחקנים הצעירים בכדורגל היא רק חלק ממכלול.אם בנוסף להרחבת בסיס השחקנים לא יהיו מתקנים ראויים ומאמנים ראויים לא עשינו כלום.

זורק מילה 27 במרץ 2013

בקבוצת הבוגרים של בארסה הנוכחית מתוך סגל של 25 שחקנים 17 מהם בוגרי הלה מאסיה.68% זה מספר נדיר שלא יחזור כנראה לעולם בטח לא בקבוצה כזו תחרותית והיסטורית.קבוצה שמושתתת על שחקני בית זה מאוד יפה אבל זה תלוי דור שחקנים בשנתון כלשהו,עובדה שרק לפני עשור בארסה הייתה כמעט כולה שחקני רכש,בעיקר הולנדים.רוצה לומר אג'נדה אג'נדה אבל זה תלוי המציאות.

ובארסה לא מצאה את מסי,זה מסי שמצא את בארסה.

גיל 27 במרץ 2013

אני זוכר שבזמנו היו שני עילויים, סאסי ודהאן ששיחקו בנוער של דורטמונד אם אני לא טועה. לא זוכר מה יצא מהם בסוף אבל כנראה שלא הרבה.

דורפן 27 במרץ 2013

שיחק אחד ברמת השרון

תומר חרוב 27 במרץ 2013

שלומי דהאן התחזק(לכיוון הדת, לא בשרירי הבטן) ומשחק היום במכבי השרון נתניה מליגה ב'. סאסי לדעתי חי בארה"ב או בגרמניה.
הם עשו את טעות חייהם וחזרו מקבוצת הנוער של דורטמונד לצהל. בהתחלה לספסל של מכבי חיפה, במהלך העונה שלומי חזר למכבי נתניה ועזר לה לעלות ליגה. סאסי הצטרף לנתניה בקיץ שלאחר מכן. שלומי היה שחקן טוב שאלמלא בעיות עם אשר אלון היה גם אולי מצליח קצת יותר, אבל הוא ויתר, שניהם קצת ויתרו(למרות שסאסי עוד חזר לדורטמונד).

דורפן 27 במרץ 2013

אגב – חייב להוסיף עוד סיפור על עילוי עולמי ועל הצהרות מראדונה הבא.

אחרי שראו אותו פעם ראשונה וג'ורדן הסכים טנטטיבית לבוא לצפון קרוליינה דין סמית' נתן הוראה לכל צוות האימון שאם שואלים עליהם על הג'ורדן הזה מווילמינגטון להגיד ששהוא סביר ולא יותר מזה….

כשאתה באמת בטוח לגבי מישהו אז אל תגלה.

גיל 27 במרץ 2013

היום זה כבר לא יעבוד כשלכל שחקן תיכון יש תיק של היילייטס ואינספור קליפים ביוטיוב.

זורק מילה 27 במרץ 2013

ועוד משהו,לגבי ההערה שלך לגבי שיטות אימון ורמת אימון שונות בין בארסה לסארגוסה לדוגמה – בבארסה כל הקבוצות משחקות ומאומנות מגיל אפס באותה שיטת משחק.בסארגוסה וביתר הקבוצות בעולם לא.מספיק לראות איך ילדים קאטלונים בני 5 או 6 משחקים במדי בארסה ולהבין לבד בעצמך.זו גם הסיבה שההשתלבות של שחקני בוגרי לה מאסיה בקבוצת הבוגרים הרבה יותר קלה לשחקנים,הם לא צריכים להתרגל לשיטה חדשה,הם כבר על עיוור מתורגלים.

אני בטוח במיליון אחוז שבכל קבוצת גילאים נניח מגיל 5 ועד לגיל 8 (בגילאים האלה עוד לא מעבירים שחקנים והורים ממדינה למדינה) קבוצת הילדים של בארסה תביס כל משחק את קבוצת הילדים של סארגוסה 6-7-8 גולים הפרש,לפחות.

επτά 28 במרץ 2013

כשאתה אומר שבסראגוסה ושאר הקבוצות בעולם לא עובדים בשיטה הזאת, אתה אומר את זה מידע או מהנחה שנובעת מהרצון להאדיר את ברצלונה?

זורק מילה 28 במרץ 2013

מידע.

אולי רק באייאקס כמו בבארסה משחקים באותה שיטה מגיל ילדים.

זורק מילה 28 במרץ 2013

אייאקס ובארסה מהידע שלי,שכמובן אייאקס היא המודל הראשון שהוחל גם בבארסה החל משנות השבעים עם הגעתו של קרוייף.

בכל מקרה אתה נתפס לקטנות ומפספס את העיקר.

העיקר הוא שאצל אייאקס ובארסה השחקנים צריכים להתאים את עצמם לשיטה של הקבועה כבר מגיל אפס,ולא הקבוצה היא שצריכה להתאים עצמה לשחקנים הקיימים.

επτά 28 במרץ 2013

אני לא נתפס לקטנות. אתה מייחד את ברצלונה, אבל קשה לי להתעלם מהעובדה שכל הכדורגל הספרדי פורח. מאטה, סילבה ואיסקו (שחקנים קצת דומים) מככבים בקבוצות שלהם ושלושתם מפס היצור של ולנסיה בכלל. בעונה שעברה ראינו את בילבאו משחקת כדורגל סופר אלגנטי שמבוסס על הנעת כדור מרגל לרגל והרבה תנועה ללא כדור (מזכיר משהו?) והעונה סוסיאדד מצליחה מאוד בליגה עם סגל שכולו שחקני בית – כלומר גם שתי הבאסקיות עושות דבר שהוא דומה מאוד לברצלונה מבחינת תוצר סופי.

יש משהו מאוד סיסטמטי בפס היצור של הכדורגל הספרדי. שחקנים בעלי סגנון דומה מדי בקבוצות שמשחקות דומה מדי. אני אומר "מדי" במובן שזה יותר מדי על מנת להיות מקרי. יש פה משהו מאוד מתוכנן ויש לי תחושה שאם באמת נחקור לעומק, נגלה שברצלונה רחוקה מלהיות הקבוצה היחידה בספרד שמריצה את כל קבוצות הילדים והנוער שלה על אותה שיטת משחק.

אביאל 28 במרץ 2013

מאטה גדל בריאל.

wazza 28 במרץ 2013

אני לא יודע איך קוראים לך אבל מה שכתבת מאוד מעניין

זורק מילה 28 במרץ 2013

אני לא מייחד את ברצלונה,אם רק היית רוצה היית מבחין ששתי הודעות למעלה כתבתי שהדור הנוכחי של בארסה הוא נדיר ורק לפני עשור היו ב 11 שלהם אולי שני שחקני בית שכל ההרכב הוא שחקני רכש בעיקר הולנדים,כלומר אג'נדה תלוייה בדור נתון כלשהו.הדור הנוכחי בבארסה הוא דור זהב ולכן יתכן מצב ש 17 מתוך 25 שחקני סגל הוא בוגרי לה מאסיה,אם בעוד עשור מהיום לא יהיה דור כזה מוכשר ה 17 ירד ל 7,סתם דוגמה.

אני אחזור שוב,בבארסה מגיל אפס ועד לקבוצת הבוגרים שחקנים צריכים להתאים עצמם לשיטה ולא הקבוצה צריכה להתאים עצמה לשחקנים.בקבוצות אחרות בספרד (לשם הדיון) זה לא קרוב להיות ככה.בבארסה בכל קבוצות הגילאים לא משנה מי יהיו השחקנים תמיד ישחקו במערך 4-3-3 עם הנעת כדור אין סופית,בקבוצות אחרות השיטה ומערך המשחק ישתנו כל פעם בהתאם לסגל השחקנים,זה ההבדל.

no propaganda 28 במרץ 2013

כמה הערות:
1. לא רוצה לבדוק את ה17 מ25 שרשמת, אבל אני מניח שאתה מחשיב את ססק ופיקה ואולי גם את אלבה. פיקה הוא עוד מקרה גבולי אבל ססק( בעיקר איך שהוא משחק ) לא רגיל למשחק של ברסה, ניתו לראות את זה כמעט בכל פעולה שלו, הוא כל הזמן מחפש למסור קדימה גם כשזו לא מסירה בטוחה. וזה כך משום שאת השנים החשובות להפכתו לכדורגלן הוא עשה בארסנל.גם אלבה אחרי שנים בולנסיה שבהם הוא שיחק בשיטה של ולנסיה לא יכול להיחשב כשחקן שרגיל לשיטה וזה למרות שהוא משתלב בה נהדר. אז לדעתי ברסה יותר משהו כמו 14.5 מתוך 25.
2.באיירן מינכן: מולר, וייכראוץ, קרוס, אמרה קאן, שוויני, באדשטובר,אלאבה,וייזר, קונטנטו, לאם, ראאדר, ראדמולר. 12 מתוך 27 לא הלכו רחוק מבארסה ואני בטוח שנית למצוא עןד הצון קבוצות ש אחוזים דומים, אולי לא מהטופ אבל אני די בטוח שריאל סוסיידד או האנובר מחזיקות שחקני בית באחוזים דומים.

הופמן 28 במרץ 2013

זורק מילה, בחייאת זרוק גם איזה רווח אחרי פסיקים ונקודות, זה לא נוח לקרוא ככה.

קורא 29 במרץ 2013

זה אחד מנסיונות ההאדרה של ברצלונה, הסיפור הזה של שיטה. כמה בדיוק השיטה הזו עזרה לבארסה של לפני עשור, כשלא היו כמעט שחקני נוער בהרכב שלה? עם כל הכבוד לשיטה, מה שחשוב זה הכישרון. למזלה של בארסה היה לה דור מאוד מוכשר, ואם מסי או אינייסטה היו גדלים בכל מועדון אחר הם עדיין היו משחקים כדורגל נהדר.

ofer 28 במרץ 2013

בליגת הנוער הספרדית (שמחולקת לאזורים) שבה ברצלונה ממוקמת באזור מספר 3, ששאר הקב' הגדולות שם הן ואלנסיה ואספניול.
ב18 שנה האחרונות ברצלונה לקחה 8 אליפיות. (בדיוק כמו אספניול)
אז בבקשה לא להגיד דברים בלי לבדוק אותם…..

אסף רביץ 27 במרץ 2013

כדאי להדגיש בהקשר הזה עד כמה שחקני הנבחרת הנוכחית הגיעו הכי מלמטה שיש:

תומר חמד- סגן מלך שערי המוקדמות (דזקו 7, חמד 6, רוני, ואן פרסי, רויס, אוזיל ואיביסביץ' 5) שיחק ב-2010 באחי נצרת כשהוא בן 23, הקבוצה השלישית שמכבי חיפה השאילה אותו אליה כי לא מצאה לו מקום.
עדן בן בסט- ב-2011, גיל 24, שיחק בהפועל חיפה והשאיר אותה בליגה אחרי שגם הוא עבר כמה קבוצות ובשום שלב עד לאותה עונה לא נראה כמו יותר מחלוץ ליגה בינוני.
מהראן ראדי- בקיץ, בגיל 30, הגיע פעם ראשונה לקבוצה גדולה, לפני כן נדד שנים בין נמושות ליגת העל.
מאור מליקסון- ב-2007, בגיל 23, עבר ממכבי חיפה להפועל כפ"ס לאחר שנכשל בכל הזדמנות שהייתה לו בקבוצה גדולה. ירד ליגה עם כפ"ס ועבר לב"ש שם הפך לכוכב מקומי בקבוצת מרכז טבלה במקרה הטוב. עבר לפולין בגיל 27.
ערן זהבי- לפני 4 וחצי שנים, בגיל 21, עוד שיחק ברמת השרון בליגה השנייה כמושאל מהפועל ת"א.
איתן טיבי- הושאל מבית"ר לרעננה והכח (2009, בגיל 22), לא הצליח בבלגיה, חזר להיות בלם מחליף בקריית שמונה.
רמי גרשון- עד לפני שנה וחודשיים שיחק רק בהפועל ראשל"צ ובקורטרייק הקטנה מבלגיה.

נדמה לי שמתחבאת כאן אמירה. אולי על כך שעדיף להיות שחקן מוביל בשלב מוקדם, אפילו אם זה בקבוצה קטנה. אולי על כך שכשההבדל בכשרון כל כך קטן לאופי יש הרבה יותר משמעות ומי ששורדים את העליות והירידות בקריירה הם אלה שיש להם אופי. אולי על כך שכדאי להרחיב את מדיניות ההשאלה גם לצעירים המבטיחים ביותר במקום לראות אותם הופכים לשחקני ספסל ממורמרים או שחקני הרכב אנמיים. אולי על כך שלגוטמן יש חיבה מיוחדת לאנדרדוגים והוא מסוגל להוציא מהם את המקסימום.

דורפן 27 במרץ 2013

לגמרי – הטרגדיה של גיא אסולין היא לא שלא הצליח להכנס לברצלונה. אלא שכאשר התברר שהוא לא מתאים לשם הלך למנצ'סטר סיטי, גם כן קבוצה של כוכבים בינלאומיים מלמעלה עד למטה, לא שיחק דקה של כדורגל תחרותי בין גיל 18 ל-20 בערך.

זורק מילה 27 במרץ 2013

גיא אסולין הלך אחרי אבא שלו והכסף.

מדובר על משפחה קשת יום שלא היה לה כסף לקוטג במכולת והיום מחזיקה כמה נכסי נדל"ן ששויים יותר מ 10 מיליון שקל והכל בזכות ילד בן 22.

אז אולי הקריירה שלו גמורה,אבל המשפחה מסודרת כלכלית.לא נכנס לדיון מה היה עדיף,כותב עובדות נטו.

הופמן 28 במרץ 2013

וואלה? מעניין לדעת. שמח בשבילו.

ג'וני 1 באפריל 2013

זה רק מוכיח כמה הכדורגל מושחת
גם בניון עשה ככה את הכסף גדול אך מקצועית נכשל בכל קבוצה ששיחק באנגליה וכמובן בנבחרת

שי 28 במרץ 2013

מליקסון דווקא בהחלט סומן כעילוי, אבל בעקרון אני מסכים. בכלל, אין תחליף לדברים כמו עבודה קשה, צבירת ניסיון ושאיפה תמידית להשתפר. בכדורגל כמו בשאר הדברים, הרי גם דורפן לא פתח את דה באזר בגיל 17…

בני תבורי 28 במרץ 2013

אבל דורפן מכר סברס על כביש החוף במחלף ינאי ועיצב לעצמו סולם ערכים משובח…

סטריפ פוק-הר 28 במרץ 2013

מאור מליקסון דווקא התחיל כתקווה גדולה בבית"ר ירושלים ואחר כך דעך..

XXX 28 במרץ 2013

מעולה. שווה טור!

אנונימוס 28 במרץ 2013

עדן בן בסט הכי מדהים בעיני. כי הוא דווקא קיבל הזדמנות בקבוצה גדולה, בהפועל תא ולא עשה שם כלום. איך מזה צמח חלוץ מריח שערים שכזה בליגה הצרפתית? נהדר. כל הכבוד לו

קורא 29 במרץ 2013

זה גם קשור לעוד דברים חוץ מעבודה קשה. נדמה לי שכשמרחיקים את הכדורגלן הישראלי מישראל הוא קצת מתאמץ יותר. אין את אווירת השכונה מסביב וכולם עובדים מאוד חזק, אז הוא גם עובד חזק. פעם המרצה שלי לסוציולוגיה אמר לי שהטרגדיה הגדולה של חדרי המורים היא שכשמגיע מורה חדש ומלא מוטיבציה מהר מאוד הוא נדבק בחוסר המוטיבציה מהמורים שמסביבו, ולכן צריך להחליף את כל חדר המורים במכה. זה די דומה.

red sox 27 במרץ 2013

אתה עומד מאחורי ההכללה של אמסטרדם לצד ריו-סאו פאולו-בואנוס איירס כיצרניות העילויים הגדולות?
כמה כדורגלנים ילידי אמסטרדם אתה מונה בין 40 הגדולים ביותר?
(אני מזכיר לך שואן באסטן נולד באוטרכט וגם נייסקנס לא גדל באיאקס).

דורפן 27 במרץ 2013

אין לי רשימה…. הרשימה פיקטיבית. חוליט, רייקארד ורנסנברינק נולדו בה. קרויף גדל בה. אולי אם אעשה רשימה הם לא יהיו אבל בכל מקרה זו מסה קריטית מרשימה. היא בטח בין ארבעת הערים המצטיינות בעולם בגידול שחקני עילוי (יחד עם השלוש האחרות)

red sox 28 במרץ 2013

אני לא מזלזל לרגע ברחובות אמסטרדם כפס ייצור לכישרון (וגם לי אין רשימה סדורה), אבל 3 האחרות עומדות מדרגה אחת מעליה מבחינה היסטורית. אני מניח שאמסטרדם נמצאת איפה שהוא ביניהן לבין המדרגה של בודפשט ומונטבידאו.

ועם כל ההערכה לרנסנברינק (וכמי שקורא פה מספיק זמן אני יודע שהוא מיקירי הבלוג) – אחד הגדולים מכולם? באמת?

דורפן 28 במרץ 2013

הוא היה ענק שבענקים. אם וכמובן…הכדור ההוא…. אז הייתה גם חותמת. אני מודה שהזכרון קצת מעומעם – אבל ממה שאני זוכר אז כנראה הייתי שם אותו מיד מתחת לואן באסטן שהוא מיד מתחת לקרויף – עם חוליט וברגקאמפ כשנחה הרוח, רייקארד ו… ואן דר סאר. יש לי תחושה שגם סידורף

באבא ימים 28 במרץ 2013

מתחת לקרויף. רק מתחת לקרויף.

גלעד פרידמן 27 במרץ 2013

כן. אני חושב שיש בדבריך משהו שקשה מאוד למקבלי ההחלטות הישראלים לקבל. שינוי אמיתי ומשמעותי יש להשריש מלמטה כלפי מעלה. תרבות הספורט לוקה בחסר. כדורגלנים באים עם כפכפים ב-12 בצהריים לאימון. אין תחושה שהם צריכים לעבוד קשה כדי להשיג את הישגיהם. וזה עצוב. כי מסי, בשביל להגיע לאן שהוא היום, עבר דרך לא קלה בכלל. בלשון המעטה – מגיל צעיר מאוד. הדיבידנדים שהוא קוצר היום באים לאחר שנות סבל ארוכות בתור ילד.

ושינוי צריך לבוא גם מהראש. מהמנטליות. כסימפטום לתופעה, אזכיר את מוקדמות מונדיאל 2006 שם כולם התפעלו מאוד מהנבחרת של אברם גרנט שסיימה ללא הפסד מול נבחרות כמו צרפת ושוויץ ואירלנד. הבעיה היתה הפרש השערים העדיף של שוויץ – ישראל פשוט לא תקפה. וכתוצאה מכך הניצחון הכי גדול שלה (והיחיד בהפרש של למעלה משער אחד) היה 2-0 נגד איי פארו (4-1 בסיכום שני המשחקים – שוויץ ניצחה 9-1). צריך לזכור שכאשר אתה משחק על תיקו, אתה לא עשוי להרוויח נקודה, אלא עלול להפסיד שתיים. וכאן בעצם מתחילה הבעיה – במקום לשחק כדורגל תחרותי, לחפש את הניצחון, לחפש את העלייה לטורנירים גדולים, אנחנו עסוקים ב"יוקרה" המעושה שבאי-הפסד לנבחרות עדיפות. וכך נותרנו עם היוקרה, וצרפת ושוויץ עלו למונדיאל.

מתן גילור 28 במרץ 2013

עם זאת, בליגה אשר כוללת רק את 4 הגדולות היא כבשה הכי הרבה.

רונן בן שמעון 28 במרץ 2013

מדויק, אבל זה לא אומר שצה"ל צריך לקטוע קריירות של כדורגלנים, מוזיקאים, מתמטיקאים או סתם מוקדנים בשירות לקוחות מוכשרים בשביל אבטלה סמויה או תפקיד שהללו לא מתאימים לו.
ואני לא הראשון גם שאומר שבשביל לבנות כור אטומי מספיקה ישיבת ממשלה של 5 דקות, בעוד על סככת אופניים יהיו דיונים שימשכו חודשים על גבי חודשים…

חיימון 28 במרץ 2013

שמישהו ידפיס את את הפוסט וידביק את זה על איזה קיר במשרד הספורט

חלפס 28 במרץ 2013

לא הבנתי מה הקשר בין החוק לבין התחרות על החולצה. כמה כדורגלנים נהנים המהחוק הזה? כמו כן, שיטת הפירמידה טובה למדינות עם אוכלוסיה גדולה ביותר, שם הספורטאי צריך לעבור מסכת אימונים רצחניים, תחרות עזה ולהמנע מפציעות. אני לא אומר שאין צורך בתחרות אבל בישראל יש צורך ללקט את המוכשרים ביותר ולתת להם דחיפה. זאת מכיוון שכאשר אין הרבה כישרון מרפקים וקשרים גוברים על הכל בניגוד לערים הגדולות בהן סף הכניסה לתחרות הרבה יותר גבוה. האחריות תהיה על אגודות הספורט ולא דרך חוקים נבובים.

Yavor 28 במרץ 2013

זה מאוד יפה ורומנטי שבברצלונה כל קבוצות הגיל משחקות ומתאמנות אותו הדבר, ולכן קל לעשות את המעבר. אבל מבחינת השחקנים שלא עוברים – הם עכשיו יודעים לשחק רק בשיטה אחת מסוימת ולא באמת יצליחו באף קבוצה אחרת. אז אולי מבחינת המועדון זה עדיף (כי הם לא רק מחזקים את עצמם אלא מחלישים את היריבות שקונות "תוצרת בארסה"), אבל לילדים שמתאמנים וחולמים על קריירות כלל לא בטוח שזה עדיף.

זורק מילה 28 במרץ 2013

ג'ורדי אלבה בולנסיה?לואיס גארסיה בליברפול?ארטטה באברטון וארסנל?טיאגו מוטה באינטר?לקארדי בסמפדוריה (אחד השחקנים הכי חמים באיטליה כיום)?ססק פברגאס (עזב לא הועזב) בארסנל?פיקה(עזב לא הועזב) ביונייטד? להמשיך?

שחקנים טובים יהיו טובים בכל קבוצה,שחקנים פחות טובים שלא הצליחו בבארסה כנראה לא יצליחו גם בקבוצות אחרות.

shohat 28 במרץ 2013

פוסט יפה מאד. הבעיה כמובן גדולה הרבה יותר בענפי הספורט האולימפיים, שאינם כדורגל וכדורסל, בוודאי באתלטיקה. מודל בית הספר ארוך הטווח של הכדורגל במדינות כמו ספרד, הולנד וצרפת מחזק את הלקח של "בסיס הפירמידה" ותכניות לטווח ארוך. כתבתי פעם ש"מדינת ישראל בזמן המשחקים האולימפיים היא כמו אדם שהפך את החצר שלו למגרש גרוטאות וכשבאורח נס צמחו בה כמה פרחים, הוא לא מפסיק להתלונן שהיא לא יפה כמו הגינה המושקעת של השכן". בכדורגל יש קיום חזק למועדונים ויש תמריץ לנערים. ברוב הענפים גם את זה אין ולכן שיפור משמעותי יוכל לבוא רק מטיפוח הספורט בבתי הספר.
הפוסט שלך הזכיר לי גם את גלן סקונדה שלמד איתי בתיכון בניו גרסי. עילוי כדורסל שעשה מה שרצה על הפרקט ושצפינו לו קריירה בסלטיקס. קיבל full ride לסיראקיוז של ג'ים באייהיים. משם התקשיתי לעקוב עד שגיליתי שהוא בוסמן על הספסל של בנטון טרויזו. וגם כאן, מבין אלפי סיפורים כאלו, הוא בין המאות שיחסית הצליחו.

אריק 28 במרץ 2013

הנה המספרים מתוך כתבה שיצאה היום ב-4-4-2:
Who has produced the most top-flight players in recent seasons?
1. Barcelona – 38
2. Lyon – 32
3. Real Madrid – 29
4. Rennes – 24
5. Man Utd – 24
6. Bayern Munich – 23
7. Sochaux-Montbeliard – 22
8. Real Sociedad – 21
9. Atlanta – 21
10. Atletico Madrid – 21

Top eight clubs to have produced home-grown players that are currently starring in their first team squad
1. Athletic Bilbao – 16
2. Barcelona – 14
3. Real Sociedad – 14
4. Montpellier – 12
5. Sochaux-Montpeliard – 12
6. Lyon – 10
7. Bordeaux – 9
8. Manchester United – 9

NETAI 28 במרץ 2013

וכאן יש מספרים על כמה שחקנים בכל הליגות הראשונות באירופה הוציאה כל אקדמיה:
http://sports.walla.co.il/?w=/7/2628768

אבישי 28 במרץ 2013

בהמשך לפוסט של אתמול, כרגע הבסיס הרחב של הכדורגלנים בארץ הולך ונבנה במדינות אחרות. ונכון לעכשיו זה טוב, כי יש שם תשתית מקצוענית יותר ובריאה יותר והם צריכים לעבוד קשה יותר ואין להם הנחות מאף אחד. צריכים קודם להיות בעלי מקצוע ורק אחר כך כשרונות מבריקים.
האם מאור בוזגלו וליאור רפאלוב פחות מוכשרים מכריס איגלס או קיירן ריצ'רדסון? לא בטוח. אבל רפאלוב ובוזגלו גדלו ככוכבים ופתאום הם מקבלים שיעור בצניעות בבלגיה ואיגלס וריצ'רדסון התחרו מול כוכבים והרוויחו את המעמד של שחקני פרימייר ליג לגיטימיים.

ran 28 במרץ 2013

המעניין שדווקא השנה ממוצע הגיל בליגת העל מהגבוהים באירופה אם לא המוביל.
אחרי שנתיים של יציאה סיטונאית של שחקנים מהדרגים הראשונים אצלנו, הסגלים בליגה בארץ היו אמורים להיות עמוסים בשחקנים צעירים ודבר זה מעלה תופעה מוזרה נוספת בליגת העל – מלבד העילויים המוכרים, ממוצע הגיל ששחקן ישראלי מוגדר אצלנו ככוכב הוא באזור 24-25 מה שמותיר לו משך קריירה קצר, כאשר בליגה שהפכה ליצואנית שחקנים לליגות אירופאיות מדרג שלישי אמור היה להיות באזור גיל 22-21.
וכהמשך ישיר לכל מה שנאמר לפני כאן, זה לב הבעיה בכדורגל הישראלי.

אבישי 28 במרץ 2013

מי שלא הצליח לכבוש את אירופה חוזר לככב כאן בגיל קצת יותר מבוגר.

ran 28 במרץ 2013

אתם בהחלט צודק אבל לא הם בלבד, מדובר במאפיין ברור.
כך כדוגמא את ביתר העונה, אנחנו כל הזמן שומעים על הקבוצה הצעירה שלהם שלמעשה מדובר בשחקנים בגיל 25-26.
הפתרון מחולק לשניים,
תקרת שכר וחיוב כל קבוצה לשתף צעירים בכל רגע במחזורי הליגה (3 תחת גיל 20 כאופצייה).

חלפס 28 במרץ 2013

שיטת הפירמידה צריכה לבוא עם הסתייגות כיוון שהיא מתאימה לערים גדולות(או מדינות גדולות) בהם סף הכניסה לתחרות הוא גבוה מראש. בסביבה יותר קטנה תחרות חופשית נותנת יותר מדי כח למרפקים ולקשרים כך שאגודת הספורט(וכמובן שלא החוק) צריכה להיות עם היכולת לדחוף ספורטאים מסויימים בעלי כישרון ופוטנציאל.

באגסי 28 במרץ 2013

כמו שנאמר, בלי מקום לשחק כדורגל כדורגלנים לא יצמחו. ובישראל יש מחסור חמור במגרשי ספורט שכונתיים.
ההתאחדות רוצה להרוס את איצטדיון ר"ג ולבנות במיליארד שקל אחד במקומו שיהיה פיל לבן 99% מהזמן, במקום זה לקחת מיליארד שקל ולבנות מאות מגרשי ספורט ברחבי המדינה יקדם את הכדורגל הישראלי כמה רמות יותר מאשר איצטדיון חדש ל3 משחקים בשנה.

שמעון כסאח 28 במרץ 2013

אין בעיה של מספר ילדים/בני נוער שמשחקים כדורגל ואין בעיה של מתקנים שכונתיים לכדורגל, בישראל הבעיות של כדורגל הצעירים הן אחרות.

בענפים אחרים אכן הבסיס הוא צר מאוד.

טל המנצ'סטרי 28 במרץ 2013

מתקנים זה חשוב ותמיד עוזר אבל לא זו הבעיה העיקרית בישראל.
זה לא שאם ילדים, נערים ישחקו היום על דשא מטופח הם יצמחו להיות טובים יותר מאלה שגדלו על חול, אבנים ואספלט.
הבעיה היא שישנם פחות ילדים שמשחקים היום כדורגל בחוץ
ואלה שמגיעים לקבוצות אזי הם פוגשים בתרבות שכונתית רעה ביותר.
יש לי חבר שמאמן קבוצות נערים ונוער ובשנים האחרונות הוא מאמן נערים ב' בקבוצה במרכז הארץ שיש לה נציגה בליגת העל,
הוא אמר לי שהנערים בקבוצה שלו אפילו לא יודעים לרוץ נכון
כי צריך ללכת אחורה ולראות איזה שיעורי ספורט או יותר נכון כמה שעות ספורט יש להם בבית הספר, כמעט כלום, בטח לא משהו שיכול לכוון קדימה כמו שצריך, כמו במקומות אחרים בעולם.
שום תחרותיות, אין מספיק שעות בכדי לתת לילד עוד כמה דגשים, משמעת או כל דבר אחר ולקראת אחר הצהריים כשהוא מגיע לאימון בקבוצה ואז כשמגיעים לאימון בקבוצה…בשבת האחרונה יצא לי להיות במשחק נוער של הפועל רעננה נגד הפועל פ"ת,
חיים סילבס הוא המאמן של רעננה והבנתי שהיא במקום הראשון ושיחקה מול פ"ת במקום השני.
במחצית שחקני פ"ת ערכו חימום "מקצועני" במיוחד, העמידו איזה שוער בשער וניסו לכוון לו לחיבור השמאלי מהפינה של ה 16, זו היתה ההכנה שלהם במחצית ולמקרה אם יחשבו להכניס אותם למשחק לאחר מכן…איפה איזו יד מכוונת? איפה איזה קו חימום ברור מצד המאמן?
וההורים? צועקים,מקללים, משגעים את השחקנים ובאים לאיים על הקוון אחרי שלא הרים דגל לנבדל.
מי שהיה במשחקי נערים או נוער באנגליה יודע ששם ההורים עומדים על הקווים ממש אבל במקרה הטוב מעודדים אבל בטח שלא מעזים להוציא הגה בהקשר מקצועי, בשביל זה יש מאמנים. ואם יקללו? יקבלו בעיטה החוצה מהמתחם.
וזה רק קמצוץ קטן מהחולי שיש פה,זו תרבות ספורט שאיננה קיימת ובטח לא בגילאים הקטנים ובבית הספר,זו רמת מאמנים נמוכה ביותר, הורים שלא יודעים את מקומם ככה שהשכונה הזו היתה מתרחשת גם אם היו פה מתקנים סטייל האקדמיה בדובאי.

רועי ויינברג 28 במרץ 2013

אני מסכים איתך, אבל שרת הספורט לא תעשה כלום, כפי שהיא לא עשתה כלום בקנדציה הקודמת (חטפה מח"כ תירוש על מצב כדורסל הנשים, והוא רק הדרדר;הקימה ועדת חקירה לכישלון באולימפיאדה באמצע האולימפיאדה). לדעתי בכלל צריך לבטל את המשרד, ולהקים רשות ספורט אחידה (נציג מהממשלה, נציג מהועד האולימפי, מועצת ההימורים, ונציגים לענפי הספורט השונים, בנוסף ל-2-3 נציגים שייצגו איגודי השחקנים).

שמעון כסאח 28 במרץ 2013

תחרותיות היא רק סיבה אחת לחשיבות של בסיס רחב, הסיבה הנוספת היא הקושי לנבא את התפתחות הספורטאי הצעיר, לא רק שזיהוי כשרון הוא דבר חמקמק גם פרמטרים מנטלים ופיזיים נכנסים לתמונה וקשה מאד מאד לקבוע בביטחון מה הם יהיו עוד כך וכך שנים.

גיוס ילדים רבים בפשטות מקטין את הסיכוי לפספס מישהו.

Red Islington 28 במרץ 2013

דורפן יופי של מאמר . ולתמונה שלך מגיע פוליצר <:
כל הדיונים סביב מתקנים , תשתיות ושיטה הם בהחלט במקום . אבל אי אפשר להתעלם מן העובדה שבישראל הפן התרבותי של הספורט פשוט לא מפותח . אם תגיד לאמא אנגליה שהילד שלה יהיה כדורגלן היא תשמח עד השמיים . אמא ישראלית תשלח את הבן להיהרג ביחידה קרבית בתחושת שליחות אבל חלילה שלא יגמור כדורגלן . בטח לא אם הוא יכול להביא גאווה למשפחה ולהיות עוד מפוטר הייטק . המנטליות הלקויה הזאת , של להעריץ פתאום כל שחמטאי או שייט שקטף איזו מדליה אבל להתייחס לספורטאים כאנטיתזה לאינטיליגנציה , היא חלק לא מבוטל מהעניין .

shohat 28 במרץ 2013

אגב הצד הפחות זוהר של "עילויים צעירים" בתרבות הספורט האמריקאית. סרט דוקומונטרי מעולה שעקב משך 4 שנים אחרי שני כשרונות שסומנו מגיל צעיר בשיקגו (אחד מהם הוכתר כ"אייזיאה החדש" כשהיה בן 14). אני מניח שרבים מכם כבר ראו, אבל מי שלא – מאד מומלץ. Hoop Dreams. אפשר לצפות בסרט כאן: http://www.youtube.com/watch?v=42mDEJWLhBQ

אלעד 28 במרץ 2013

בארה"ב תמיד היו שחקנים שהוכתרו כמלכים עוד בתיכון ולא עמדו בלחץ הציפיות. פליפה לופז, אדי קארי, אפילו כאלו יותר מוצלחים כמו קני אנדרסון, לא הגיעו למה שחשבו שהם יגיעו. זה, אגב, אחד הדברים שעומדים לזכותו של לברון ג'יימס יותר מכל. הבחור כבר בגיל 15 כונה "הול-אוף פיימר" ומשחק שלו שודר ב-ESPN. בדרך כלל מתרסקים תחת לחצים כאלה.

7even 28 במרץ 2013

לי אישית היה בבסיס בו שירתתי שחקן של מכבי ת"א, הוא היה בזמנו בן 20(לא חשוב שמו). היינו דווקא ידידים די טובים.
הבחור היה מוגדר כעובד רס"ר(כלמר – לא עושה כלום) והיה יוצא כמעט כל יום לאימון באיזור בשעה 12 עד 1 בצהריים.
לשחק בקבוצת הבוגרים יצא לו פעם אחת בלבד – בגמר גביע המדינה, עקב ריבוי פצועים שהיו לקבוצה.
מאז ועד היום לא שמעתי את שמו בתקשורת אז כנראה שכדורגל הוא לא הפך להיות.
זה לא מנע משלטונות הצבא לשחרר אותו כל יום בחצי היום כדי שיילך להתאמן עם מכבי.
יצא לי גם לראות אותו משוטט ברחובות תל אביב בשעות לא שעות בסופי שבוע.
כבחור הוא היה בחור טוב, כשחק כנראה קצת פחות, אבל שוב – יכול להיות שהוא אחד מיני רבים ששואפים במועדון שלו שיגיע לגדולות ולא מגיע.
השאלה היא אם אכן יש סיבהש "יבזבז" את ה-3 שנים בשירותו הצבאי בצורה כזו.

יותם 28 במרץ 2013

שמתי לב שמעט מאוד מהתגובות פה באתר מתייחסות לתרבות הערסית בכדורגל (נא לא להוציא את השד העדתי, יש ערסים אשכנזים). לדעתי, לפני רוב הרעיונות האחרים (להעלות את רמת הקושי לקבלת תעודת מאמן ילדים, לבטל את הליגות, לפתוח מגרשים נוספים), צריך לטפל בזה. אני הפסקתי לשחק כדורגל שנה שעברה, פשוט כיוון שהעבריינות והערסיות הגיעו לרמה בלתי נסבלת. יצא לי לדבר עם לא מעט שחקני נוער שהתלוננו על אותה התופעה. בהכללה גסה, רוב המאמנים ובעלי התפקידים מתנהלים בצורה כזו, מגיל צעיר, וכך גם השחקנים.

רועי מ 28 במרץ 2013

רונן

בקשר למייל שקיבלת,
זה יפה שענו לך בכלל זה דבר ראשון
דבר נוסף שם באמת יש תחרות ולכן המקרה שלה נכון דווקא, אבל כאמור זה מקומי , ולא פותר את הבעיה של היצע נמוך של ספורטאים שילחמו כאן בארצנו הקטנתונת על מקום בהרכב.
אבל מסכים איתך.(למה אבל?, מסכים איתך).

ג'וני 29 במרץ 2013

אף פעם בארץ לא היה כדורגלךן עילוי

בן שהר וחבריו המשתמטים נופחו על ידי התקשורת שעם הקשרים שלה דאגה לכדורגלנים להשתמט מהצבא בעזרת לחץ תקשורתי אגריסבי ומושחת הצבא לעשה שיחרר אותם.
כדורגלנים הם לא ספורטאי עילוי ואפילו לא מצטיינים ולכן הם צריכים לשרת 3 שנים רגיל כמו רוב החיילים המדינה

אם האפסים האלה היו משרתים בצבא (בקרבי לא פחות ולא יותר) הם היו בכושר גופני יותר טוב ואולי אז הנבחרת הייתה נראית יותר טוב ומעפילה לטורניר גדול. אחת הבעיות הגדולות של הכדורגלן הישראלי זה כושר הגופני הירוד לעומת השחקנים הטובים בעולם.
אף כדוגלן בנבחרת לא עשה צבא ולמרות ההקלות מהצבא שחקני הכדורגל לא מגיעים לכלום ככה שהצבא הוא בטח לא הבעיה בכישלונות של הכדורגל אלא פשוט שהענף לא פופולרי בארץ.
הרי בכל זאת רוב הנבחרות בעולם לא טובות בכדורגל כמו שלא בכדורסל ולא בכדוריד וזה בטח לא בגלל שהם נאלצים לשרת בצבא.

Comments closed