לאון שפרלינג

הקיצוני השמאלי של פולין

In כללי

sperling

יש קטע בסרט של אביבה קמפנר על אגדת הבייסבול האנק גרינברג, קטע מרגש. גרינברג מגיע לבית הכנסת ביום כיפור שנת 1934 והמתפללים מוחאים לו כפיים. הוא עושה קידוש השם ולא משתתף במשחק גורלי בגלל החג. על גרינברג שמעתי לעומק כשהייתי פעם בחתונה במישיגן ואישה יהודיה מבוגרת ששמעה שאני עיתונאי ספורט אמרה את הדברים כפשוטם "זה היום בו הפסקתי להתבייש להיות יהודיה". לפעמים הסברים על ספורט וסוציולוגיה הם פשוטים.

אני קורא במאמר על יהדות קרקוב בין המלחמות עדות של יוסף פוגלר, שהיה מבקר ספרות פולנית וחי עד 2005. הוא היה ממשפחה יהודית שמצד אחד הייתה לא דתית כל כך ומצד שני לא השתתפה בהרבה פעילויות יהודיות חילוניות. אבל בשבת אחת בילדותו פגש בבית הכנסת "קופה" בקז'מיארז' את שחקן הנבחרת הפולנית לאון שפרלינג. ואז בוקר שבת אחת שפרלינג עזב מוקדם את התפילה כדי להצטרף לחבריו בקרקוביה שהתכוננו למשחק חשוב. פוגלר התלווה אליו. והוא אמר שזה היה עבורו השיעור המשמעותי ביותר על החיים כפולני ויהודי בכפיפה אחת.

מצאתי עוד עדות שלו במאמר על כדורגל יהודי בקרקוב, בבטאון יוצאי קרקוב בישראל – הוא מבוסס על עבודת מאסטר של חוקרת פולניה בשם אנה האלמביץ'.

יוסף פוגלר, סופר יהודי פולני ידוע בתקופה שאחרי מלחמת העולם, מספר בזיכרונותיו על הספורט היהודי בקרקוב בתקופה שקדמה למלחמה, כי מבין שתי הקבוצות – מכבי ויוטז'נקה – היתה אהדתו נתונה ליוטז’נקה. אבל את קרקוביה הוא ממש אהב! הוא זוכר את פגישתו עם לאון שפרלינג, מעמודי התווך של קרקוביה. היה זה באחת השבתות שבה התקיים הדרבי וויסלה – קרקוביה, ולאון שפרלינג התעכב בבית הכנסת בגלל משך תפילה, שהתארכה מעבר למקובל. כשהגיע שפרלינג, בנסיעה של כרכרה וסוס זריז למגרש, היתה כבר קבוצתו קרקוביה על המגרש בהרכב חסר של עשרה ומה הייתה שמחתם לבואו!

קל היום להגיד שיש הבדל גדול בין המקרים. כי אמריקה גן עדן ליהודי ופולין בית הקברות שלו. אבל אז היו בפולין יותר יהודים מבאמריקה. וחיים יהודים לא פחות תוססים. ובמישיגן השתולל הנרי פורד עם האנטישמיות וזה לפני השואה אז אל תחשבו שהיה כל כך נוח. אז שפרלינג וגרינברג דומים למדי. הדרך בה אני רואה את ההיסטוריה של ספורט יהודי היא כזו: דור המהגרים הראשון בדרך כלל טוב באיגרוף או ספורט אינדוודואלי בו פרוטקציה ואפלייה לא יכולים לעצור אותך. והשתלבות של יהודים בספורט קבוצתי – בייסבול וכדורסל באמריקה, ראגבי בדרום אפריקה, כדורגל בהונגריה – מעידים על השתלבות יותר עמוקה במקום.

גיבור ספורט לא קטן היה השפרלינג הזה. קיצוני שמאלי מבריק וכשהוקמה הנבחרת הפולנית הראשונה – למשחק מול הונגריה ב-1921 – שפרלינג היה בנבחרת. אחת הסיבות שהונגריה הסכימה לשחק עם פולין – הייתה הופעות מעולות של קרקוביה במשחקי ידידות מול מ.ט.ק ופרנצווארוש. הם זכו באליפות פולין הראשונה ואפילו עשו מסע בספרד בו סיימו בתיקו בברצלונה וניצחו את סביליה.

לקרקוביה – מועדון מסמפט יהודים – היה תפקיד מאחד בחיי הספורט היהודי כי בין אגודות הספורט היהודיות ממש היה מתח לא קטן בין מכבי הציונית ליוט'זנקה של הבונד ולעוד קבוצות עם כל מיני גוונים יהודים וסוציאיליסטים. ושפרלינג שיחק עד גיל 19 ביוטז'נקה – אז אם שחקן מגיע לנבחרת (ובתוך שנתיים כבר משתתף בניצחון על שבדיה – אחת מאריות התקופה) אז פעילות הספורט היהודית הייתה מאד תחרותית. יוזף קלוץ, שכבש את השער הראשון אי פעם של פולין (בפנדל, הוא היה מגן), שיחק גם ביוטז'נקה וגם במכבי.

יוזף קאלוז'ה שהיה החלוץ המרכזי של הנבחרת ומגדולי שחקני קרקוביה, השווה בינו למיאלצ'ה הקיצוני הימני שלו. "נחות ממנו במהירות אבל עולה עליו בטכניקה ובבעיטה לשער". פוגלר במקום אחר מזכיר ששפרלינג פשוט גרם לקהל לחייך עם תרגילי הכדרור שלו.

הוא פרש עם 16 הופעות בנבחרת ושני שערים.

*sperling2

הייתה שמחה גדולה בפולין על כך שהמשחק בהונגריה הסתיים רק בהפסד 0-1 מול נבחרת חזקה כל כך. אני רואה שבאותו משחק לא שיחק צ'יבי בראון, עליו כתבתי לפני כמה שנים – אבל היו כמה יהודים ובהם גיורג מולנאר וזולטן בלום וגם גיולה מאנדי. בעתיד מאמן נבחרת הפלא של 1954 וגם נבחרת ישראל.

דיברתי פעם עם בנו של מאנדי והוא סיפר לי איך ניצלו ממוות. הם כבר עמדו עם שורת יהודים על גדות הדנובה והיורים כבר דרכו את הנשק. אבל אז אחד היורים, פשיסט הונגרי, צעק לעברם ושאל אם הוא גיולה מאנדי מהנבחרת. וכשהתברר שכן הוציא את מאנדי, אשתו ובנו מהשורה והבריח אותם לבית דיפלומטי. עניין של מזל: כי שפרלינג לא נתקל ברוצח אוהד כדורגל אלא בסתם איש גסטפו שיכור בגטו בלבוב. והוא ירה בו למוות בדצמבר 1941.

 

*
גם קלוץ נרצח ב-1941. בקרקוב.

הנה תמונה של קלוץ במדי יוטז'נקה.
jut

*

ועוד ברשימה:

חרט קליארקופר

ג'וד סימונס ויינו פוקס

צ'יבי בראון

ויקטור פרץ

אטילה פטשאואר

יוהאן טרולמן

אישטוואן טוט

ויהודית דויטש

36 Comments

דן 8 באפריל 2013

תודה רונן. כל שנה עונג גדול לקרוא את הפוסטים האלה.

חלפס 8 באפריל 2013

תודה רבה

תומר חרוב 8 באפריל 2013

מצטרף לדן, מודה שבכל שנה אני מחכה לפוסטים האלה ואני חושב שיש בזה יותר מהעובדה שהם מקשרים את יום השואה לספורט, אלא שבניגוד לרוב ההתנהלות בישראל ביום הזה, יש פה זיכרון של החיים ולא של המתים. מיום זיכרון ליום זיכרון אני מרגיש שהשואה הופכת להיות מין גוף אמורפי שפוליטיקאים נוהגים להזכיר מיד פעם בנאומים שלהם וסיפורים מסוג אלו נמצאים בצד השני של המתרס. תודה.

אבישי 8 באפריל 2013

מסכים. בדיוק חזרתי מביקור אצל סבתי בבית האבות בו היא מתגוררת ותהיתי לעצמי איך הדור של ילדיי, שגדל בעידן שכולו HD, יכיל את תמונות השחור לבן מלפני שבעים שנה. למזל כולנו, טקסטים כדוגמת זה משמרים את הזכרון חי ורלוונטי יותר מכל רזולוציה.

גיל שלי 8 באפריל 2013

מצטרף לכל מילה

יוני (המקורי, מפעם) 8 באפריל 2013

מצמרר. טוב שנתת לינקים בסוף הפוסט.

הפוסט הקבוע ביום השואה מאוד משמעותי לרבים מקוראיך.

שניר 8 באפריל 2013

יפה מאוד.

martzianno 8 באפריל 2013

ושוב – כבוד.
באמת שאין להכביר בחשיבות הדבר הזה שאתה עושה כאן (ובעיתון ובכלל).

בר 8 באפריל 2013

היינו בקרקוב לפני שנה בפסטיבל היהודי היתה שם תהרוכה מאוד מרשימה על הספורט היהודי בקרקוב לפני המלחמה, מי גולשי סקי ועד קבוצות כדורגל. התהרוכה מוקמה בתוך הבית כנסת החדש ולפחות שאנחנו היינו שם הרוב המוחלט של המבקרים היו פולנים. היו גם שני ערבי שחמט לכבוד שחמטאים יהודים מקרקוב שנרצחו בשואה. בקיצור אם אתם באזור בשבוע הראשון של יולי מומלץ בחום.

דורפן 8 באפריל 2013

ראיתי את שלטי התערוכה…אבל היא כבר הסתיימה. אבל הפסטיבל הזה בקז'מיארז' נראה אירוע נהדר.

אבי 8 באפריל 2013

תודה על עוד פוסט יפה. מרגש בלי להיות רגשני.

סימנטוב 8 באפריל 2013

מרגש, תודה.

טל בן יהודה 8 באפריל 2013

חיכיתי לפוסט יום השואה ממך.
מעניין כמו תמיד.

matipool 8 באפריל 2013

רונן – מצטרף לתודות .
אתה עושה עבודת קודש בנושא השואה לאורך השנים .

שמרלינג 8 באפריל 2013

רונן, תודה רבה!
בשמי האמיתי, גם אני שפרלינג (וגם אני לא מהיר במיוחד) ופולני, ומעולם לא שמעתי על לאון שפרלינג, כך שהפוסט הזה היה מעניין במיוחד בשבילי.
הכתיבה שלך על ספורט יהודי באירופה לפני ובמהלך השואה היא מפעל חשוב ומעולה. שוב תודה.

אריאל גרייזס 8 באפריל 2013

כרגיל נהדר, תודה

שחר 8 באפריל 2013

בשנים האחרונות,כל יום שואה אני מחכה לפוסטים שלך,שכרגיל מרגשים עד דמעות,ונותנים מימד אישי לאובדן הענק של העם היהודי והעולם בכלל.

משה 8 באפריל 2013

כל הכבוד על המאמר ועל המרכזיות שספורט 5 נותן ליום החשוב מאד הזה!!!

עמנואל פטי 8 באפריל 2013

תודה רונן, תסלח לי על המחמאה אבל אם יש בתי ספר לבלוגרים אתה צריך לנהל אותו.

אני שואל שאלה מעט פרטית ואשמח אם לא פה, אז תוכל לענות לי במייל. בישירות- למה אתה לא בערוץ הספורט מאוחרי או לפני המסך?, גם אני לא אוהב הרבה מהתכנים או מהמדיניות שם אבל יש לך הרבה מה לתרום לתרבות ספורט אפילו בפינה קטנה משלך (עופר שלח עשה את זה יפה בחמישיות) ועם כל הכבוד לעיתונאות הכתובה.

דורפן 8 באפריל 2013

קודם כל אינני גר בארץ. שנית – מעולם לא קסם לי במיוחד להופיע בטלוויזיה.

איציק 8 באפריל 2013

תודה

באבא ימים 8 באפריל 2013

תודה.

דורפן 8 באפריל 2013

תודה רבה לכל המודים. אני מרגיש מאד פולני!

אבל ברצינות – זה מחמם את הלב העניין שיש לאנשים בנושאים הללו.

אביאל 8 באפריל 2013

מעולה כרגיל !

Abby Wambach 8 באפריל 2013

תודה רבה! משנה לשנה אני מחכה לפוסטים האלה.
תוכל בבקשה לציין ממתי ואיפה התמונות?

גיל 8 באפריל 2013

מצטרף למברכים. תמיד טוב ללמוד דברים חדשים על השואה והיכולת למצוא סיפורים כאלו תמיד מרגשת.

בר 8 באפריל 2013

רונן אם זה מעניין אותך אני יכול למצוא את המייל של האוצר של התהרוכה, אני זוכר שדיברנו איתו, והפסטיבל מדהים יש כבר תוכנית באתר שלהם, מוזיקה חבל על הזמן, לראות 10,000 פולנים רוקדים ברחוב לצלילים של משפחת אלייב זו לו חוויה שעוברים כל יום, גם להיות במועדון ב 2 בלילה שחבורה של ילדות פולניות יודעת בעל פה שירים ביידיש שמבצע זממר יהודי אמריקאי שחי בברלין זה לא משהוא שעוברים כל יום.

דורפן 8 באפריל 2013

לא רק שמעניין – אלא שהייתה לי כוונה לבקר בפסטיבל. היינו שם בחורף – הייתי עם צלמת שמצלמת תערוכה על בתי כנסת שהיום יש להם שימושים אחרים (צילמנו בית ספר למשחק ומרכז קהילתי). וגרנו במלון בכיכר ממש ליד התערוכה ואמרנו שנבוא לפסטיבל.

ומה שאתה אומר רק מכפיל את המוטיבציה.

המייל שלי dorfan@debuzzer.com

D! בארץ הקודש 8 באפריל 2013

תבורך

אשר 9 באפריל 2013

כל הכבוד! מאד מעניין!

שמרלינג, שים לב שהוא נרצח בעיר לבוב, שבה חיה משפחתך. כנראה שהוא משלנו…

אבא

נר הלילה 10 באפריל 2013

מרגש. תודה רבה. הייתי שמח לדעת שהכתיבה שלך בנושא מתועדת באחד הארכיונים הרלוונטיים כי יש לה ערך היסטורי.

אבו צ'יצ'ריטה (fka תושב חוזר ) 13 באפריל 2013

באיחור מה אצטרף לקודמי – יפה, חשוב ומרגש עד מאד. תודה

דני דקל 12 בפברואר 2014

מר דורפן, התערוכה תוצג ביום השואה בארץ אם אתה רוצה פרטים בבקשה צור איתי קשר

דני דקל 30 באפריל 2014

העיגול המסמן את קלוץ בתמונה של יוצ'נקה אינו יוסף קלוץ.
קלוץ הוא זה שיושב מתחתיו. פרט לכך יש שם עוד קלוץ אחד אחיו הצעיר יענק.

דורפן 19 במאי 2014

תודה

Comments closed