תשעים שערים לשחקן אחד בשנה אחת הוא נתון שצריך להדהים כל אוהד כדורגל. לגרום לו להודות על כך שראה את הכדורגלן הזה בימי חייו.
הוא צריך גם להלהיב היסטוריונים של המשחק ואנשי תקשורת.
אבל לאנשים שמנהלים קבוצת כדורגל מבחינה מקצועית הוא צריך להצביע על בעיה.
תשעים שערים לשחקן אחד בשנה אחת
הצד האחר בשיאים של מסי
90 Comments
מממ…
אני לא מחשיב את עצמי מומחה גדול לכדורגל (אוהב מאוד, מבין בערבון מוגבל), אבל אני מסתכל על האבולוציה של בארסה "הנוכחית" ומנסה להסיק מסקנות.
2008-09, המבקיעים המצטיינים:
1. מסי, 38
2. אטו, 36
3. הנרי, 26
2010-11, המבקיעים המצטיינים:
1. מסי, 53
2. וייה, 23
3. פדרו, 22
2012-13, המבקיעים המצטיינים:
1. מסי, 58
2. וייה, 14
3. פברגאס, 13
בקיצור, מצאתי דרך מסובכת להגיד את מה שרשמת בפשטות: 100 שערים ב-2009 שמתחלקים באופן שויוני בין שלושה שחקני התקפה עדיפים על 85 ב-2013 שהחלק הארי שלהם מובקע ע"י שחקן אחד. והתוצאות בשטח.
דילגת על שנה
פעמיים דילגתי על שנה. המטרה היתה להראות מגמה ולא להיות טרחני מדי, כמו גם להצביע על ההבדל בין הקבוצה הנוכחית לקבוצות של שנות השיא (הזכיות בצ'מפיונס).
אם כבר נכנסו לזה, אני לא מבין מה וייה ופברגאס עושים בברצלונה. אני יודע ש-וייה היה טוב בהתחלה, אבל התפקיד המקורי שלו הוא חלוץ 9 – תפקיד שברצלונה "שונאת".אני לא רוצה בכלל להתחיל לדבר על סאנצ'ז, ובקשר לפברגאס, אני חושב שהם קנו אותו רק בשביל להגיד שעוד שחקן שלהם בא מהאקדמיה. העובדה שהוא השחקן במקום שלישי זה פשוט נראה לי עצוב. השחקן הכי מאכזב בברצלונה ואני לא יודע מה הוא עדיין עושה שם… אגב, וייה לא היה פצוע העונה?
לצערנו הרבה שחקנים שהיה להם פוטנציאל נעלמו מן השטח בגלל העיסוק במסי, ככל שגדלו אפשרויות שבירת השיאים של מסי שחקנים אחרים ירדו מהבמה, קיבלו פחות הזדמנויות להראות מה הם יודעים וגם איבדו את הביטחון, אז איך עכשיו רוצים שהם יתנו תפוקה אחרי שהם התייבשו במגרש? קשה לבוא בטענות למסי למה הוא דומיננטי ומעורב בכל התקפה, אבל אי אפשר לומר שזה לא ענין גם אותו לכבוש כמה שיותר. ורונן צודק שזה היה צריך לעורר את ההנהלה, כבר מזמן דיברו ששחקנים לא מרוצים ויש להם חיכוכים עם מסי, אבל מיד ניסו להשתיק את זה.
מילא זה, תאר לך שהשחקן הזה נפצע…
הבעיה היא שגם אנשים שמנהלים כדורגל מבחינה מקצועית הם אוהדי כדורגל
ומצד שני באיירן, שיש להם שחקנים חשובים יותר וחשובים פחות, אבל אפילו לא אחד שאפשר להצביע עליו ולהגיד "בלעדיו הם לא מסתדרים." הכי קרוב לזה זה שווייני. אני נורא מעריך את שווייני, אבל כוכב על הוא לא.
תסתכל על המשחק הביתי מול ארסנל, בו שוויני היה מוצהב…
ראיתי אותו, אני חושב שלתוצאה ממשחק החוץ היתה השפעה לא פחות גדולה על המשחק מחסרונו של שויינשטייגר.
משחק שלא היה שווה כלום
מהפוסטים הקצרים והמדויקים ביותר שלך. התאהבו בשיטה ובמסי ושכחו שיש גם כמה משחקים חשובים שצריך לנצח.
מה שאותי מדהים זה שגם בשיאה, נניח ב2011, ברצלונה לא פירקה ככה קבוצות. הרבה פעמים הם היו דומיננטיים על המגרש אבל התוצאה לא בהכרח שיקפה את זה, שלא לדבר על הפעמים שהיא הפסידה. לעומת זאת לחטוף 7:0 מהדהד כזה זה משהו לא מהעולם הזה.
באירן מינכן, מילאן, ארסנל וריאל מדריד הן חלק מהקבוצות שחטפו רביעיות מברצלונה בשנים האחרונות.
מעולם לא היה 0-7 בחצי גמר. נדמה לי ש6:1 של יונייטד על שאלקה היה שיא בעידן החדש.
אבל גם הבקיעו לא מעט נגדה כך שההפרש לא היה גדול. 7:0 בסיכום שני משחקים על קבוצה גדולה בשלב מכריע כמו חצי הגמר הם לא עשו.
זה כי ההגנה של ברצלונה היא הגרועה ביותר שאי פעם הגיעה לחצי הגמר, שילוב של הגנה שהיא זוועתית גם בהרכב מלא עם מכת פציעות.
לא צריך להגזים. אני בטוח שהיו הגנות גרועות יותר, למשל של שאלקה לפני שנתיים. אולי ביחס לכמה הם שווים זה נכון.
אכלו לי, שתו לי, תתבגר…
ה-7 של באירן מפתיע פחות אבל ה-0 של ברצלונה ב-180 דקות משחק זה משהו לדבר עליו. כולם ידעו שההגנה לא משהו והרבה משחקים בארסה לקחה בזכות ההתקפה, וכאן באה הנפילה מול היכולת הנפלאה של בירן פלוס חסרונו של מסי בגומלין ונוכח נפקד במשחק הראשון.
איציק – אתה צודק, אבל באמת נראה לי שבאיירן עשתה את זה בלי מלחמה,אותי זה הדבר היחיד שבאמת הפתיע (בתור אחד שעוקב אחרי באיירן וברצלונה). ראית את ריאל אתמול, ראית שהם באמת ניסו, ראית שהיה להם מאמן עם רגליים על הקרקע וראית שבאמת הגיע להם לעבור את יונייטד בדרך אל חצי הגמר. הם היו פחות טובים, אבל שער אחד מ-3 ההחמצות ב20 הדקות הראשונות יכל לשנות הכל…חוץ מאולי 10 דקות של שכלול שבהם באמת ראיתי את בארסה מנסה ונלחמת, זה פשוט היה עצוב.
אני חייב לתת עוד קרדיט לבאיירן על כך, הם הקבוצה הכי טובה באירופה והם גרמו לגאון כמו צ'אבי להיראות פחות מדוייק מילד בן שנתיים שאוכל ספגטי עם רוטב עגבניות
אני חושב שהיום הבעיה של ברצלונה היתה בעיקר מנטלית, קשה לעלות ולשחק בידיעה שאין לך כמעט סיכוי.
אולי גם במשחק הראשון היתה איזו נסיגה מנטלית אחרי שלא הלך להם ולכן זה הגיע לתבוסה. בשנים קודמות זה קרה גם להיפך שקבוצות פחדו לשחק מול ברצלונה, וזה גרם לקבוצות לפחד להלחם, ולכן ברצלונה הצליחה בקלות לדרוס את היריבות.אם הקבוצות בליגה הספרדית היו נותנות פחות כבוד לברצלונה הפער היה מצטמצם.
זה לא מוריד לרגע מההישג של באיירן, אבל ודאי שאין זה הפער האמיתי בין הקבוצות.
התחושה שלי תמיד הייתה שבארסה מסתפקת בלפרק משחק אחד מהשניים, ונחה בשני.
לא זכור לי צמד מפגשים שבשניהם בארסה נתנה הצגה. בד"כ באחד המשחקים (לרוב הראשון) היא פירקה ללא תנאי וללא רחמים, ובשני נתנה משחק בינוני וסולידי שהסתיים בתיקו או אפילו הפסד מינימלי.
היה נפלא. תודה על השנים האחרונות. תודה מסי. אין דבר נפלא בחיים מלהפוך משונא פוטנציאלי לאוהד מחבב. על כן מגיעה גם תודה לחלק ממגיבי וכותבי דהבאזר שאפשרו זאת.
גלן, מסי עדיין לא הולך לשום מקום. מה שלי נראה אגב, זה שברצלונה פשוט הגיעה לשיא מאוד מוקדם והשתעבדה כמו שרונן כתב לשיאים מלאכותיים במקום לנסות לשפר ולשמור כוחות לסוף העונה.
אבל נראה לי שגם לך היה קשה להעריך עד כמה עמוקה הבעייה של ברצלונה :-)
"התחושה שלי: בארסה מנצחת בגול או שניים ומשקמת את כבודה – אבל כמובן לא מוחקת את הפיגור כולו. ריאל מפסידה גם בברנבאו – כי פשוט אין לה תשובה לכדורגל של דורטמונד (אמר מי שחשב שבארסה תנצח גם בראשון…)" (http://debuzzer.sport5.co.il/dorfan/15049#comment-232757)
כן – לא הערכתי שזה המצב. אבל המצב בלי מסי הוא לא המצב עם מסי.
אדיר איך שזה יצא הפוך.
ריאל ניצחה בשתיים שיקמה את כבודה וברצלונה פשוט לא יכלה לבאיירן או כמו שרשמת(הפוך אבל עדיין) לא מצאה תשובה…
כמה פשוט, ככה נכון :(
אבל (היעדרו של) מסי הוא לא האשם היחיד בהפסד המביך. בעיניי, ההחלטה להוציא את צ'אבי ואינייסטה 10 דקות מפתיחת המחצית השנייה הייתה החלטה עלובה ופחדנית, וההתפרקות שבאה אחריה היא אשמתו הישירה של המאמן.
מסכים מאד טל.
זה היה החלק הכי מביך. מעין "תירוץ".
מצד שני – אם מסי לא סובל למה ששני הגדולים האחרים יסבלו?
מה לדעתכם בארסה צריכה לעשות בעונה הבאה?
מצד אחד עדיין לקחה אליפות קלה והגיעה לחצי גמר הצ'מפיונס, מצד שני…
נדמה לי שהבעיה העיקרית היא בהגנה שהייתה חור אחד גדול כל העונה. והיום אני מבין את הבעיות של גווארדיולה עם פיקה… ראו איך הוא נראה אחרי המשחק, כמעט זחוח.. מחליף חיוכים עם שחקני באיירן. זאת לעומת פרצוף ה"בא לי למות ועכשיו" של צ'אבי. אולי צריך להתחיל בלהעיף אותו, למרות השיוך הגדול למועדון
שידוד מערכות רציני. סביב מסי. ובוודאי שלצ'אבי אסור לעזוב את המועדון
בוודאי שלא צ'אבי, הכוונה הייתה להפטר מפיקה
להודיע שהיא בעד שינוי חוזי הטלביזיה בליגה כך שהתחרות תהיה חזקה יותר. חלק מהבעייה שלה נעוץ בעובדה שהיריבות מבית חלשות והיא מגיעה לא מוכנה למפגשים עם הגדולות של אירופה. קצת יותר איזון יכול רק לעזור לה.
כי היריבות של באיירן היו חזקות? ושל היונייטד? כל אירופה אותו דבר, חוזי טלוויזיה או לא
השנה לא בהכרח מייצגת. באנגליה וגרמניה קל יותר לקבוצות להתחרות על האליפות כי הפערים הכלכליים לא כל כך גדולים. בספרד זה יהיה פשוט בלתי אפשרי.
אריאל – צ'לסי, טוטנהאם, ארסנל, סיטי וגם ליברפול (אין למה להכחיש, היא קבוצה שעושה צרות בליגה).
השנה זה לא קרה, אבל כל שנה אחרת הקבוצות האלה תמיד מתחרות ומקשות על האליפות.
אני חושב שההגמוניה, ההכחשה והאופוריה אחרי המשחק מול מילאן פשוט גרם לברצלונה ואוהדיה (ביניהם הפרשניםשדרים בערוץ הספורט) לא לשים לב לבעיות של ברצלונה. שני המשחקים שאני הכי אזכור מהעונה הזו של ברצלונה (במידה ולא הייתי אוהד מילאן ונוציא את צמד המשחקים מול באיירן) זה ה1:1 מול פ.ס.ז' (מהסיבה הברורה) וה5:4 מול דפורטיבו שפשוט הראה כמה ההגנה של ברצלונה חלודה אבל מציחה לנצח ולא שמעתי אף אחד מזכיר את המשחק הזה…זאת בעיה!
להשאיל את מסי לשנה לבאיירן…
הדרך היחידה שבה היא יכולה לפגוע במשחק הקבוצתי הפנסטסטי (+רובן) של הגרמנים בזמן שהיא מתחדשת.
בעצם כתבת שהמנהלים המקצועיים של שיקגו בשנות ה90 היו צריכים להיות מודאגים מג׳ורדן ואלו של ארגנטינה ב 86 ממארדונה (או כשהיה בנאפולי)
ישנם יחידי סגולה שהם המודל המקצועי
כן – להיות מודאגים והם היו מודאגים. בשיקגו עשו מאמץ גדול מאד לבנות מעטפת שיכולה במידה מסויימת לתפקד בעצמה. נאפולי לרגע לא הייתה קבוצת פאר אמיתית אבל לפחות את ההבקעה הם לא בנו סביב מראדונה. לטפל בקבוצה סביב כוכב זה לא קל.
הם באמת היו כל כך מודאגים שהם פירקו את כל החבילה בשיקאגו.
עם כל הכבוד למסי, הוא אפילו לא קרוב למה שהיה ג'ורדן בשנות ה-90.
ההשוואה לא רלוונטית. לכדורגלן אחד, גדול ככל שיהיה, בקבוצה של 11 שחקנים על מגרש של 100 מטר לעולם לא תהיה אותה השפעה שיש לכדורסלן גדול בקבוצה של 5 שחקנים על מגרש של 25 מטר.
מה עוד שב-NBA יש סדרות שבסופן הקבוצה הטובה יותר באמת מנצחת. בכדורגל זה קורה 60-70 אחוז מהפעמים, במקרה הטוב
מה שאני תוהה זה איך ברצלונה, שכבר משהו כמו 2-3 חודשים מתעניינת רק במפעל אחד, מגיעה לצמד המשחקים האלה כל כך פצועה? זה לא רק התלות במסי, זה ניהול לא נכון של הקבוצה וסגל השחקנים
לא למדו מפופוביץ'.
אני מסכים אך עם הסתיגות קלה. האם היתה אומר שוילט צ'מברלין או ווין גרצקי הצביעו על בעייה בקבוצותיהם או שהם היו פשוט במקום אחר יחסית לשאר בגלל היכולות העצומות. אותו דבר אפשר לומר לגבי מסי וברצלונה. אני גם חושב שאם ברצלונה תשחק עונה בלי מסי, יש סיכוי סביר למקום שני, כלומר לא תהייה התרסקות כי אם ירידה טבעית.
היכולת של מסי בוודאי אינה הבעיה כאן. הבעיה היא אי הטיפול בבטחון וביכולת של השחקנים האחרים לתפקד בלעדיו (מרביתם שחקנים שזכו בעבר בגביע העולם בלעדיו)
הבעיה לא בהתקפה אלא בהגנה.אתה נובח על העץ הלא נכון.
תבדוק כמה שערים בארסה ספגה העונה בכל המסגרות לעומת העונות שלפני…
אני מסכים, אבל מה היתה עושה, בכוח לא מנצל את היתרון הגדול שלך כדי לתת לאחרים אפשות להתבטא? זה סיכון שלא כל מאמן יהיה מוכן לקחת.
זאת בדיוק הנקודה- אין בלעדיו.
לטוב ולרע.
ברצלונה משלמת עכשיו על החיים בעולם וירטואלי שבו יש רק מרכז שדה ולפניו מסי,גדול ככל שיהיה.
עכשיו משלמים במזומן, על ההזנחה בטיפול בקו ההגנה שהיום נדמה שיש בו יותר שמות מיכולת.
להבדיל מטיפול דומה בחולית הקישור של יונייטד שקיבלה אותו יחס וטיפול.ואנחנו שילמנו יותר מוקדם ובאותו מטבע.
אבל מה השתבש ככה, מתי התלות במסי יצאה משליטה?
2009-10 היתה שנת הפריצה של פדרו – 23 שערים! מי זה פדרו היום?!
מה עם תיאגו אלקנטרה וכריסטיאן טייו, הם יפסיקו מתישהו להיות "זרם הכשרונות הבלתי פוסק שיוצא מלה-מאסיה" ויהפכו לשחקני הרכב ראשון לגיטימיים?
שנת 2012 – 91 שערים.
עד אז זה היה מרשים כשהוא מבקיע 3540,50 שערים בעונה, מעבר לזה זו פשוט תלות.
התלות במסי הזוייה בשנתיים האחרונות אבל הבעיה האמיתית של בארסה זה החלק האחורי ולא הקידמי.ההתרסקות מתחילה מאחורה ולא עם רכש כושל כמו וייה וסאנצ'ס.
בארסה חייבת שני חלוצים סקוררים שיפחיתו את התלות במסי אבל חשוב מכך חייבת שני בלמים תותחים כי זה לא רק להחליף את פויול אלא בעיקר להחליף את פיקה האוברייטד (גם שהיה בשיאו).
גפן, וייה חלוץ קלאסה. 25 שערי ליגה בעונה היו הסטנדרט עבורו בוולנסיה, והוא הגיע לבארסה ישר מגביע עולם מדהים. אתה לא יכול לפטור את החלק של בארסה שהיה לה נוח להתנוון לתלות הנוכחית במסי (כל זמן שזה עבד), ועל הדרך לייבש שחקני התקפה מוכשרים.
רכש כושל הוא בטח לא, כי את הדיבידנדים ממנו ראיתם כבר בעונה הראשונה שלו.
אופיר וייה נפצע ולא דומה למה שהיה לפני הפציעה כך שכל מה שרשמת לא רלוונטי.
בעונה הראשונה שלו ב 2011 הוא היה נפלא,אבל גם המשחק ההגנתי היה נפלא,היום ההגנה שלהם בין הגרועות באירופה.
תתפלל שוייה במצבו לא יגיע לארסנל ויתגלח עלינו.
אופיר – זאת אחת הבעיות המרכזיות של ברצלונה, בעיקר מאז שרוסל נהיה הנשיא, ההסתמכות היתרה על שחקני הבית (עם כל הכבוד לשחקנים בעלי הפוטנציאל הגבוה כמו טיו ואלקנטרה), העניין הזה ששחקני בית אמורים להיות אמצעי ולא מטרה ואצל רוסל זה התהפך ובגדול ובכלל הרעיון הזה שברצלונה היא איזה אידאה חלומית, לא למנות מחליף לוילנובה החולה ועוד כל מיני דוגמאות. אני חושב שדיי הבינו את זה עכשיו בברצלונה, בטח שמקבלים כזה זבנג (למרות שהבעיות צפו על פני השטח גם מול צ'לסי בחצי הגמר בשנה שעברה, אבל אז התירוץ של הבונקר השקיט את מנגנוני ההגנה).
אני זוכר את הדברים של וילנובה (לאחר שהם נכשלו ככל הנראה לקנות את דויד לואיז) בנוגע לבלמים, שהם חיפשו ולא היה מישהו זמין בשוק ואפשר להסתדר עם שחקני הבית וזו פשוט דוגמא לבעיה.
שחקני בית הם לא מטרה, אני מסכים, הם אמצעי חסכוני במיוחד לגבש סגל איכותי. זו גם הסיבה שהם יצאו מגדרם כדי "לבזוז" כשרונות מהאקדמיות בכל רחבי ספרד.
הכדורגל הספרדי חווה תקופה מדהימה, ואני לא רואה סיבה לרוץ עד לארגנטינה (ובטח לא לפורטוגל) כדי למלא את הסגל בשחקנים עם סוכני יחסי ציבור טובים ותג מחיר מופרך.
ואולי זה גם קשור לשחקנים ששבעו מתארים
צ"אבי ואיניסטה זכו בכל מה שאפשרי,הרעב נעלם
כולם פה זוכרים את ההבדל בין רונלדיניו רעב לשבע
הבעיה עם רונאלדיניו היתה שכשהוא נהיה שבע – הוא נהיה רעב…
גדול :-)
נהדר! ;-)
ענק
אולי זה טוב שבארסה הרגישה בשני המפגשים האלה איך היא גרמה לרוב אירופה (כן, כל אירופה ולא רק בליגה הספרדית) להרגיש בשנים האחרונות.
יש שם ליקויים שצועקים לשמיים מאאז הזכייה האחרונה בצ'מפיונס לפני שנתיים. ההגנה שמתפרקת בלי פויול (ולאחרונה גם עם פויול כי הוא פשוט מעבר לשיא), דני אלבס שחסרה לו רק בעיטת נעל על קוון כדי להיות תואם מושלם ליואב זיו ועדיין מקבל קרדיט אינסופי למרות יכולת משופרת ועדיפה של אדריאנו ומונטויה, שחקני התקפה שמפסיקים לכבוש כי מסי הפך לצוואר הבקבוק של ההתקפה (אלכסיס לא בא לידי ביטוי, פדרו הפסיק לכבוש, טייו שיודע לעשות מהלך וחצי ולא מהווה פקטור נגד מגינים בינוניים ומעלה וחוסר האמונה בוייה שפשוט צובט לי בלב), חוסר שיתוף של פברגאס וטיאגו למרות שצ'אבי זועק למנוחה ומגיע לישורת האחרונה של העונה בכושר ירוד כבר עונה שנייה ברצף. החוזק הקבוצתי של ברצלונה, שהפך אותה למכונה בלתי עצירה ב 3 השנים הראשונות של גווארדיולה, נעלם לטובת סגידה להברקות אישיות של מסי, אינייסטה וצ'אבי.
הם היו צריכים סטירה מצלצלת אמיתית. לא הפסד 2-0 מול קבוצה הרבה פחות טובה שסגרה בונקר ועקצה פעמיים, אלא שתי תבוסות מהדהדות מול קבוצה שהייתה עדיפה בהרבה כמעט בכל רגע נתון מתוך 180 דקות ההתמודדות.
אולי עכשיו יחזקו את ההגנה, ירעננו את ההתקפה ויתנו לשאר הקשרים המוכשרים בסגל יותר דקות. אפילו סונג פתאום נזכר שהוא שחקן לא רע כלשם שינוי הוא משחק בקישור ולא כבלם לעת מצוא. ובעיקר יאריכו את הסגל כי השחקנים לא עומדים בעומס, וכמעט לאף אחד אין אלטרנטיבה (בניגוד לבאיירן, שבלי קרוס ודאנטה עדיין ריחפה על המגרש).
זה נכון. 0-2 היה מועיל להם הרבה פחות
לא זה לא נכון, ה2:0 היה אמור להיות הסטירה של ברצלונה, אבל הגומלין זה מה שהחזיר את האופוריה וההכחשה (למרות שאני מודה ש7-0 מועיל הרבה יותר מנגיד 2:1 או 3:3, למרות שזה נגד מילאן החלשה).
ועכשיו לסופר נאציקו בגמר.
הדרבי התל אביבי?
חחח… גם תופס.
ורואים שאתה לא אוהד אמיתי, צריך להגיד אל נאציקו
לא צריך להגיד את זה בשוום דרך…
מסכים עם נקש.
אם כבר אז דר נאציקו ;-)
שום*
ברסה התנפצה בנסיונות המוצלחים להביס את ריאל ומוריניו ולנצח בתחרות כדור הזהב השנתי. אז הוכחתם שאין כמו מסי (אני עוד מחכה למונדיאל) ופגעתם בגאווה של הזחוח. ושוב פישלו והובכו במפעל המרכזי
אני כבר מתחיל לשמוע תירוצים לקראת המונדיאל. "הוא מעבר לשיא שלו" "אם היה מנדיאל ב2012 הוא היה מפרק את הטורניר" "פשוט תקופה טובה של הגרמנים".
אוהדי ברצלונה מוזמנים להצטרף אליי.
מסכים עם זה שהתבוסה יכולה להית הדבר הכי טוב שקרה להם אם כי הסיכוי לבניה מחדש של קבוצה מסביב למסי קטן. יידרש רכש מסיבי ולא נראה אצל הצעירים מישהו כדוגמת צ'אבי או אינייסטה.
גם נראה שמסי צריך להוליד את עצמו מחדש כמנהיג ולא כגולר בלבד.
מסי שמסי….
שמישהו כבר יכתוב על הגאון הכי מטורף שפעיל היום בספורט העולמי – רוני אוסאליבן.
הבעיה הן של בארסה ומסי זה העיסוק של מי מבקיע יותר שערים, מסי או CR7 ? אין בעיה ששני השחקנים מנסים להבקיע יתר, הבעיה היא ששתי הקבוצות נרתמות כבר שנתיים לעניין הזה.
שחקנים הוזזו או זז הצידה ותנתנו למלך למלכים למלוך. המלכים היו צריכים להתנגד למהלכים הללו. ובאמת ראינ כאשר הם לא מבקיעים האחרים קצת שחכו מה זת הפעולה הזאת של בעיטה לשער.
כמה גדול שלא יהיה שחקן לבד הוא לא מנצח.
כל קבוצה סובלת מירידות ויכול להיות שהצוות התומך נמצא בירידה שצריכה להגיע מתישהו.
את זה נראה אולי בעונה הבאה. אולי נקבל תשובה.
ובקשר לססק, זה הייתה עיסקה גרועה לכל הצדדים, ארסנל איבדה שחקן חשוב שהיה כוכב חשוב במערך של הצרפתי.. בארסה לא קיבלה שום דבר , רק השטויות של עוד שחקן בית שלא עושה שום דבר. ססק מבייש את עצמו. בקיצור היחיד שהרוויח זה הגזבר של ארסנל שקיבל צ'ק יפה .
מה שמאפשר לנו למתוח קו יפהפה בין הגדולה של פיל ג'קסון כמאמן והגדולה של פפ גווארדיואלה כמאמן. היתרונות שלהם לא התמצו רק בכך שהם הפכו את הקבוצה שלהם לגדולה – סביר להניח שעם חומר השחקנים הזה גם מאמנים אחרים היו לוקחים את שיקאגו ואת ברצלונה לשיאים דומים.
הגדולה האדירה שלהם, באמת, היא שהם הצליחו למנוע את התלות של הקבוצה שלהם בשחקן הגדול ביותר בזמנם. בכך שהם האטו אותו, הם מנעו מאחרים להאט את הקבוצה שלהם; בכך שהם ריסנו אותו, הם מנעו מאחרים את היכולת לעצור את הקבוצה שלהם. שיקאגו הגדולה היתה גדולה באמת לא בגלל שג'ורדן היה השחקן הכי טוב בעולם ושיחק שם, אלא בגלל שהיא איפשרה לו לבטא את היכולות האדירות שלו במרחב הקבוצתי. ולכן כשהוא הלך לשחק בייסבול הבולס המשיכו להיות בצמרת המזרח.
בדיוק בגלל שטיטו הוא לא האיש שיעשה את זה, ברצלונה בלי מסי היא לא קבוצת בצמרת הגבוהה של הכדורגל האירופי השנה. בלי מסי הם לא עוברים את מילאן וגם לא את פסז'. בלעדיו לא היה להם סיכוי מול באירן.
בכלל לא סביר שבלי פפ וג'קסון היינו מדברים עליהם כמו שאנחנו מדברים עליהם היום. ג'קסון הצליח בקבוצות שהיו עם אותם שחקנים אבל לא הגיעו לאותם הישגים וברצלונה היא בצלמו ודמותו של פפ. אנשים נוטים להפחית בחשיבות שלו ביצירת הקבוצה, כאילו שמספיק לשים הרבה שחקנים טובים ביחד והם כבר יסתדרו. אנחנו רואים איך זה לא עובד בהרבה קבוצות.
אני די בטוח ששיקאגו, גם בלי פיל ג'קסון, היתה מגיעה לפחות לאליפות אחת, ואני די בטוח שברצלונה, גם בלי פפ, היתה זוכה באליפות או שתיים בספרד, אבל הן בוודאי לא היו זוכות בכל התארים בהן זכו ובטח שלא באופן בו זכו.
אני כן מאמין שישנה מאסה קריטית של כשרון שקשה מאוד להתמודד איתה.. בעיקר כשעד לפני שנתיים לא היה באמת כוח-על שיכול היה לתת פייט לכמות הכשרון של ברצלונה, בדיוק כמו שלא היה, בשנים הראשונות של שיקאגו, שום כוח-על שיכול היה להתמודד איתה.
אגב זה לא נובע מזלזול בעמדת המאמן, כמו שזה נובע מאמונה ביכולת של ג'ורדן להזיז הרים בשביל לזכות, ובכשרון הבאמת נדיר של מסי.
קודם כל, אי אפשר לדעת שום דבר בוודאות. דבר שני, גם אם היו זוכים באליפות, עדיין שתי הקבצות הגיעו לרמות היסטוריות כך שהן נחשבות למועמדות רציניות לקבוצות הטובות ביותר אי פעם. ספק גדול אם זה היה מתרחש בלי המאמנים שלהן.
לגבי כישרון, בריאל, סיטי וצ'לסי יש המון כישרון והן לא השיגו כלום משמעותי השנה והדוגמאות לכך רבות.
ואגב, ההיסטוריות של מסי לא קשורה למסי. ספרד בלעדיו הפכה לנבחרת היסטורית ורק בשנה וחצי האחרונות מסי מיצב עצמו כשחקן הטוב בעולם ללא עוררין והקבוצה התבססה עליו בלעדית. זה בדיוק התפקיד החשוב של פפ, מסי היה כוכב על אבל בורג במכונה של ברצלונה. שטף המשחק והלחץ שלהם הוא זה שייחד אותם וזה לא קשור למסי.
?? אבל זה מה שכתבתי?
צ'לסי זכתה באליפויות באנגליה והגיעה באופן תדיר לשלבים המאוחרים של ליגת האלופות, זה לא נחשב "משהו" רק בעולם שבו המטרה היחידה היא זכיה בתואר. מכיוון שאת שיקאגו הנהיג ג'ורדן, שמסכים עם הקביעה האחרונה, אני כן בטוח שהוא היה זוכה באליפות אחת לפחות, גם בלי פיל ג'קסון. אותו דבר לגבי מסי – גם בעונה שבה האופי של הקבוצה מתפרק, ברצלונה זוכה באליפות בפער עצום ומגיעה לחצי גמר ליגת האלופות. עכשיו, קח סצנריו שבו אין באירן מינכן ושבה הוא לא פצוע, בארסה לא מגיעה לגמר – וכנראה זוכה? זה פחות או יותר היה המצב עם שיקאגו של ג'ורדן, וזה כשברצלונה בלי מאמן-על.
שחקנים אדירים זוכים בתארים אם יש סביבם מספיק כשרון. בשיקאגו ובברצלונה יש. השאלה היא בכמה תארים הם זוכים. בגלל שמסי וג'ורדן השכילו לוותר, והיה להם מאמן שהצליח לשכנע אותם לעשות את זה (זה הרי לא קורה לבד), הם זכו לא רק באליפות או שתיים אלא במעמד של סופר-דוגס ובדומיננטיות של עשור.
שוב, אליפות אחת או יותר לא משנה. להפוך לשחקן היסטורי, כזה שנחשב להכי טוב בכל הזמנים, לא היה מתאפשר ללא ג'קסון כמעט בוודאות והוא בעצמו מודה בזה. אנחנו מדברים פה על רמות היסטוריות. ברצלונה עם מסי ובלי פפ הייתה אולי זוכה באליפות או יותר, אבל זה לא דבר חריג עבורה. כדי שהיא תחשב לקבוצה היסטורית צריך טביעות אצבע של מאמן. זה בדיוק מה שקרה עם צ'לסי, קבוצה שזכתה באליפויות אבל לא נחשבת קרובה לרמה של ברצלונה.
אנלא מבין, למה אתה מתווכח איתי אם אתה מגיע למסקנה שהופיעה בהודעה הראשונה שלי?
כי אני לא מסכים למסקנה שלך שמאסה של כישרון לבדה מספיקה לאליפות. אולי במקרה של ג'ורדן וברצלונה זה נכון, אבל ראינו דוגמאות בעבר לקבוצות שנבנו על הרבה כישרון ולא השיגו כלום. תראה למשל איך הלייקרס התרסקו השנה.
מה אתם אומרים?
איך ייראו חגיגות האליפות של ברסה?
עם כזה טעם חמוץ, אני לא בטוח שיצליחו להוציא יותר מעשרת אלפי אוהדים לרחוב