הבלון ד'בלוג: זה רונאלדו!

רונאלדו לפני מסי לפני גדוד שחקני באיירן

In כללי

rc7

יש מסורת בבלוג – זו השנה הראשונה ברציפות שהבחירה האחרונה בבלון ד'בלוג (הקישור הוא לפוסט הבחירה) לפני סגירת הקלפיות תינתן למישהו מתחום האמנות! והפעם מי שבוחרת היא יעל האן, שחקנית תיאטרון מוינה, שמאד אוהבת את ישראל. שמה הישראלי הגיע מכך שאביה עבד כגיאולוג בישראל אבל היא גרמניה, החזיקה במשך שנים בכרטיס מנוי לפרייבורג, הייתה בת כיתה של מריו גומז והיא גם שחקנית כדורגל מושבתת בגלל פציעה במיניסקוס.

"אני עלולה לבחור רק שחקנים שמשחקים בגרמניה", היא הזהירה מראש אבל בסופו של דבר היא בחרה את:

פרנק ריברי
מקס קראוזה
אוליבר באומן
כריסטיאנו רונאלדו
תומס מולר

המממ.. בחירה קצת מוטה לכוון פרייבורג של העונה שעברה, אבל זה דווקא מעלה לדעתי שאלה לגיטימית: האם להיות חלק ממכונת כדורגל מושלמת כמו באיירן באמת קשה יותר מלהוביל קבוצה כמו פרייבורג להישגים? אמרתי בדיון שבאיירן כל כך חזקה שתוכל להוציא ממה כל שני שחקנים והיא תגיע להישגים דומים. ובהיפוך המשוואה – נניח נוייר עובר לשער פרייבורג במקום באומן ועוד שחקן של באיירן מחליף את קרוזה. האם הם מביאים את פרייבורג אל סף ליגת האלופות? אני לא בטוח. אולי רונאלדו ומסי כן, אולי גם זלטן – אבל כל שאר השחקנים ברשימה המכובדת שתיכף תופיע? לא יודע.

כמובן שאין ספק שבקבוצות הגדולות משחקים שחקנים טובים יותר – השוק מכתיב זאת – אבל אני חושב שאנחנו נוטים להתעלם משחקני קבוצות קטנות. כאלו שלא מוקפים בקיצונים שמגביהים בדיוק בראש, חלוץ שני שמוריד את הלחץ ושאר ירקות.

מצד שני – שני שחקנים של פרייבורג? (קרוזה עבר למנשנגלדבך בינתיים)

והנה הבוחרת האחרונה בהצגה מאת פרידריך שילר, אנא עארף!

yaelhahn

*

טוב, הפרדתי את התוצאות לשניים – ראשית 15 כדורגלנים שהופיעו בלפחות עשר בחירות שונות. וכאן משהו מעניין: אמנם מסי ורונאלדו ניצחו בהפרש גדול אבל מלבד מסי לא נרשם אפילו קול בודד לברצלונה באיזשהי בחירה. לריאל מדריד הוזכרו צ'אבי אלונסו ודיאגו לופז בקול בודד. בנוסף לניימר ובייל שנרכשו על ידי קבוצות אלו. לעומת זאת חמישה כדורגלי באיירן בין 15 המצטיינים. עוד ארבעה הוזכרו. עוד אחד שהוזכר עבר אליה (גצה). וטוני קרוס לא הוזכר! קבוצה מדהימה לאורכה ולרוחבה. ההתחזקות בתיאגו, גצה ואפילו גווארדיולה ממחישה שהיא לא קופאת על השמרים ו…. אני לא רוצה לחשוב על זה.

לשחקן השנה של הבלוג נבחר בפעם השניה כריסטיאנו רונאלדו דוס סנטוס אביירו, מריאל מדריד ונבחרת פורטוגל. זו בחירה שניה שלו מאז זכה בבלון המקורי של 2008 אבל איזה הבדל: אז נערכה הבחירה בתוך חצי יום, הוא זכה ב-15 מ-17 המקומות הראשונים וב-83 נקודות והקדים אחד בשם איקר קסיאס. הפעם היו מאות בוחרים ורונאלדו סיים עם 368 נקודות.

הוא הקדים במעט מאד את ליונל מסי, הזוכה בשלוש מארבע השנים הקודמות שהשיג הפעם 336 נקודות.

ואז החלו להגיע שחקני באיירן: פרנק ריברי שלישי עם 193, אריאן רובן רביעי עם 137.

מילה על החמישי – רובין ואן פרסי שסיים עם 98 ייתכן שיש תחושה שמעברו מארסנל למנצ'סטר יונייטד הכריע את האליפות ואפילו מוקדם.

באיירן מיד חוזרת עם המקום השישי – תומס מולר – 89 נקודות, השביעי שייך לזלטן איברהימוביץ (84) ושוב באיירן במקום השמיני (שוויינטייגר 52). רוברט לבנדובסקי מדורטמונד מסיים תשיעי עם 50 – ואל תתפלאו לראות אותו בבאיירן בעונה הבאה.

פלקאו שמסיים עשירי (42) לטעמי קצת מקופח, סוארז שמסיים 11 (41) לדעתי קצת מקבל קרדיט על חשבון השנה שתבוא. קשה כרגע לראות אותו שלא בין שלושת-ארבעת המקומות הראשונים אבל צריך לזכור – המון תלוי במה שיקרה בחודש אחד בברזיל. רוב השחקנים ברשימה הזו ואחרים יכולים לגמד בשניים-שלושה משחקים את כל מה שנעשה עד עכשיו העונה.

ויש גם מרקו רוייס עם 36 במקום ה-12. המקום ה-13 הוא של גארת' בייל (32) ועליו גם ראוי להתעכב: לא בחרתי בו ובדיעבד ראוי ליותר. נדמה לי שיש מצב של כעס כלפיו על ששבר את שיא ההעברות של כל הזמנים. אבל כששיחק לקח את טוטנהאם לעונת שיא עם כדורגל נפלא ואפשר גם לראות מה קרה כשעזב. זה קצת חוזר למה שכתבתי על הבחירה בקרוזה. האם כל אחד מהברגים המשובחים במכונה של באיירן סוחבים במקום בייל את טוטנהאם ליותר משבעים נקודות? אני בספק.

במקום ה-14 פיליפ לאם (30) ובמקום ה-15 אילקאי גונדוגאן (23). בין 15 הראשונים 5 קשרים בנבחרת גרמניה. גם גצה הוזכר. טוני קרוס, מסוט אוזיל וסמי חדירה הם דוגמא לקשרי גרמניה שלא הוזכרו ושחקנים זניחים הם לא. אז גם אם חמשת המקומות הראשונים היו של שחקנים לא גרמנים – זו הייתה שנתו של הקשר הגרמני!

*

את שאר השחקנים ברשימה דירגתי קצת אחרת: בדירוגים הנמוכים הללו בחירה אחת של חמש נקודות, משום שמישהו אוהב שחקן מסויים יכולה להטות מאד את התוצאה. ואני לא רואה בו כנחשבת יותר מלמשל ארבע קולות של נקודה אחת. ולכן דירגתי אותם לפי מספר הבחירות – אבל אני מזכיר אותם ללא מיקום.

מייקל קאריק הוזכר 8 פעמים. שחקן די אפור אבל אגיד לזכותו ששחקני אלופת אנגליה במשאל הפנימי שלהם בחרו אותו לפני ואן פרסי. משאל פנימי של קבוצה הוא מדד טוב להשוואה בין שחקנים באותה קבוצה. כי לבוחרים יש הרבה מאד מידע מאיכות האימונים ועד להוראות המאמנים.

ארתורו וידאל הוזכר 6 פעמים והרגשתי התעלמות גדולה מהליגה האיטלקית אדינסון קבאני למשל לא הוזכר!

אנדראה פירלו, מנואל נוייר ומריו גצה 5 פעמים. גצה לדעתי נפגע בבחירה והאמת שבצדק: לי יש תחושה קשה מאד מאי האפשרות לשתפו בגמר האלופות. כל הכבוד וההדר של הכדורגל הגרמני בעונה הזו עומד בצל העניין הזה. מצטער: לא מאמין שהיה בלי כשיר.

שלוש פעמים הוזכרו חואן מאטה, ווין רוני וחווי מרטינז.

ופעם או פעמיים – וכאן יש תערובות של בחירות אישיות מאד, בדיחות, מנהגי עדות, השפעות זרות וכיוצא באלו: ארון רמזי, ניימר, דויד אלבה (בחירה שלי), סמואל אטו, מריו מנדקוביץ', מקס קרוזה, אוליבר באומן, דויד דה חיאה, דיאגו לופז, שמעון אבו חצירה, מת'יו ולבואנה (אהבתי), דיאגו קוסטה (בחירתו בנבחרת ספרד היא סיפור גדול), שי אהרון ויואב זיו, טומי סמית וקרלוס אדוארדס ואהרון קרסוול. שלושת האחרונים כדורגלני איפסוויץ ובשובר שוויון קרסוול הוא שחקן השנה של איפסוויץ'.

ולהתראות בשנה הבאה.

79 Comments

אופיר 25 בדצמבר 2013

זה מעניין.
כשרונאלדו מוביל את יונייטד לאליפות + צ'מפיונס – זה רק טבעי שיבחר.
כשמישהו כמו בייל, נניח, נותן עונה מדהימה בטוטנהאם ולא זוכה בתארים – אפשר לשקול את זה.
אבל כשרונאלדו לא מוביל קבוצה כמו ריאל – עם סגל מהאגדות – לשום תואר, אני חייב לשאול: על מה בדיוק הוא זוכה בפרס?

דורפן 26 בדצמבר 2013

בשנה שעברה אני בחרתי במסי פשוט כי הרגשתי שהיה הכי טוב

תוהה בדרכים 26 בדצמבר 2013

רונאלדו הוא אפילו לא השחקן הצטיין בליגה הספרדית העונה, למרות שמסי פצוע יותר מחצי מהזמן (דייגו קוסטה).

הוא נבחר כי יש פה הרבה אוהדי יונייטד, כי לפעמים אנשים רוצים שינוי, מכוון שלבאיירן אין כוכב אחד ברור שכל הקולות ילכו אליו ומכוון שהזיכרון של אנשים קצר וחודש מצוין בנובמבר שווה לפעמים יותר משנה מוצלחת.

תוהה בדרכים 26 בדצמבר 2013

לגבי בייל.

אין ספק שהוא נתן עונה אדירה בעונה שעברה וזכה בצדק בתואר שחקן העונה באנגליה. אבל אי אפשר לתת מועמדות ריאלית לבלון דאור לשחקן שכל מה שהוא השיג בפועל זה לקחת את הקבוצה עם התקציב השישי בגודלו, למקום החמישי ובלי הישגים כלשהם בגביעים.

הזכייה הכי מופרכת בתולדות הבלון דאור היא כנראה של מייקל אואן והוא בכל זאת כה במשהו באותה עונה ולא התמודד מול התמודד שחקנים כל כך דומיננטיים ברמה האישית או קבוצה שזכתה בטראבל.

no propaganda 26 בדצמבר 2013

היה גם את איגור בלנוב ב1986. וגם את מסי ב2010.

תוהה בדרכים 26 בדצמבר 2013

לא, מכוון שמסי זכה במשהו ב2010 והיה בבירור השחקן הכי טוב בעולם באותה עונה ברמת יכולת אישית. אואן לא היה. ב86 (אם כיוונת לאי הזכייה של מראדונה) שחקנים לא אירופאיים לא יכלו להיבחר.

מה שנכון, שבמקרים לא מעטים אפשר לראות איך אותם אנשים שהסבירו למה מסי לא היה צריך לזכות ב2010 מסבירים למה רונאלדו צריך לזכות העונה על חשבון ריברי או רובן.

no propaganda 26 בדצמבר 2013

אני בטוח לא אחד מהם. אני כבר מעדיף שמסי יזכה השנה כדי שסוף סוף יראו כמה זה מגוחך.
הוא בבירור לא היה השחקן הכי טוב בעולם. הוא אולי היה החלוץ הכי טוב בעולם וגם זה לא בטוח.אי אפשר לתלות הכל בשערים ובישולים, בכדורגל יש כל כך הרבה דברים מעבר לזה.
ב2010 היה צריך להיות:
1.צ'אבי
2.סניידר
3.אינייסטהרובןמיליטומסיחצי מהרכב ספרד

תוהה בדרכים 26 בדצמבר 2013

אני מבין ובמידה רבה מקבל את התפיסה לפיה הבלון דאור צריך ללכת לשחקן שהיה המרכזי ביותר בקבוצה ההישגית ביותר ולא בהכרח לשחקן הטוב ביותר בערכים מוחלטים או לזה עם הסטטיסטיקות הטובות ביותר.

ואחרי שכל זה נכתב, לטעון שמסי לא היה שחקן הכדורגל הטוב ביותר בעולם ב2010 זה מופרך ברמות מטורפות. אינייסטה לדוגמה,, ב2010 היה פצוע רוב החצי השני והמכריע של העונה, כולל כל משחקי ההכרעה של ברצלונה. סניידר אפילו לא היה השחקן הכי חשוב של אינטר.

no propaganda 26 בדצמבר 2013

קודם כל שמתי במקום הראשון את צ'אבי.
סניידר אכן לא היה הכי חשוב באינטר, אבל הוא כן היה הכי חשוב בהולנד ואחד האחראים הראשיים לכך שהם הגיעו לגמר. המונדיאל הוא אמנם רק חודש אחד בשנה אבל החשיבות שלו גדולה מאוד. גם ההישגים של אינייסטה הם בעיקר במונדיאל.
מסי היה מצויין באלופות אבל לאו דווקא יותר טוב ממיליטו למשל שכבש כמעט בכל המשחקים המכריעים כולל צמד בגמר. במונדיאל מסי היה בינוני ביותר.
רובן למשל היה השחקן הכי משמעותי של באיירן בהגעתה לגמר ליגת האלופות וגם היה מצויין במונדיאל.

גיל 26 בדצמבר 2013

רונאלדו בכושר הנוכחי הוא השחקן הראשון שהייתי רוצה בקבוצה שלי וזה מבחינתי הקריטריון הכי חשוב. הוא היה עקבי כל השנה בהצטיינות שלו וגם זה רלוונטי.

ק. 26 בדצמבר 2013

הבחירה על 2012-13 (עד סוף מאי) – לא שנה מזהירה במונחים שלו (כמובן) ולא לקח את הקבוצה שלו לשומקום (לעומת הנמסיס). גם בנבחרת היה חלש בעונה זו.
השנה, 2013/14 – הוא רמה אחת מעל לפחות.

אני מצטרף לקמפיין של גלן – בחירה מגוחכת לשנת הכדורגל המדוברת.
הטענה של רונן על סוארס (שנתן עונה לפחות ברמה של בייל עד הנשיכה) נכונה עוד יותר כלפי כריסטיאנו.

גיל 26 בדצמבר 2013

אני לא בחרתי עד סוף מאי אלא עד סוף השנה הזו. רונן הוא זה שבחר עד מאי אבל זה לא מחייב את האחרים.

ק. 26 בדצמבר 2013

מצחיק… רונן מנסח כללים ואז כל אחד מחליט על כללים נוספים לאותה בחירה

יואב דובינסקי 26 בדצמבר 2013

אני מודה שאני מאוכזב מתוצאות הצבעת בוחרי דה באזר שבחרו בשחקן שלא זכה בתואר.

no propaganda 26 בדצמבר 2013

1+

גל ד 26 בדצמבר 2013

מה זאת אומרת לא זכה בתואר? הוא זכה בבלון ד'בלוג!

MCMANAMAN 26 בדצמבר 2013

איפה יעקב הלל שיחזיר עטרה ליושנה? הרי תארים הם המדד היחיד…

איציק 26 בדצמבר 2013

הוא עוד יכול לזכות בכדור הזהב או איך שלא קוראים לזה :-)

udi 26 בדצמבר 2013

כדורגל הוא משחק קבוצתי ואני לא חושב ששחקן אחד מתוך קבוצה יכול להבחן אם הוא לקח תואר או לא. אני בחרתי את רונאלדו כי הבלון דאור הוא תואר אישי והוא אמור ללכת לשחקן שחשבת שהוא היה הכי טוב בעולם בשנה האחרונה. כלומר אם הייתם בוחרים בשכונה כוחות וצריכים לקחת שחקן ראשון אז את מי הייתם בוחרים. ככה אני רואה את זה ואני הייתי בוחר ברונאלדו ראשון

ק. 26 בדצמבר 2013

נכון, אבל זה רלוונטי לאן אתה לוקח את הקבוצה ביחס לפוטנציאל שלה כשחקן מס 1. בייל לקח במו רגליו את טוטנהאם למרחק יריקה ממקום באלופות. רונאלדו, עם הסגל היקר בהיסטוריה ושחקנים מעולים מסביב (למרות שנתן עונה טובה, בטוח לא דומיננטית כמו השנה) לא לקח את הקבוצה לשום דבר. מסי, לשם השוואה, לקח קבוצה, שכמעט רב ההרכב נתן עונה בינונית ביחס לעצמו, לאליפות שהוכרעה בסיבוב.
אם היה נבחר שחקן באיירן – תפאדל, אבל בעונה זו ביניהם ההבדל ברור.

גלן 26 בדצמבר 2013

אם פייטון מנינג הוא ספורטאי השנה של ספורט אילוסטרייטד אז רונלדו יכול גם. הזוי באותה מידה כשמדברים ממאי עד מאי.

עזי 26 בדצמבר 2013

גלן, הגבתי לך בפוסט המקורי, אולי לא ראית – אבל הבחירה שלי היא כמו של הבלון ד'אור מנובמבר עד נובמבר, ובכל מקרה לא הצבעתי לרונאלדו ראשון (אלא למולר). בקיצור אחרי שוועדת החקירה של האו"ם תסיים את עבודתה איך מסי זכה ב-2010 בבלון ד'אור תקים ועדה משלך איך רונאלדו זכה בבלון ד'בלוג 2013, שעד היום ייצג נכוחה את חכמת ההמון וממשיך לעשות זאת.

גלן 26 בדצמבר 2013

עזי אבל רונן הכתיב כללים. בישראל כנראה כללים נוצרו כדאי שנצפצף עליהם. בוא נקווה שפרננדו לואיז רוזה יזכה בשנה הבאה בלי קונטרוברסיות. זה האינטרס של שנינו! לך לקראתי עם זה.

תוהה בדרכים 26 בדצמבר 2013

אני יודע שהעובדות הן לא בדיוק נר לרגליך במקרים כאלה, אבל מסי זכה באליפות ב2010. רונאלדו לא זכה בכלום ב2013.

עזי 26 בדצמבר 2013

טועה – אליפות לה לה ליגה חשובה יותר מגביע העולם או ליגת אלופות? ואם זכיות כל כך חשובות לך איך ייתכן שסניידר לא זכה ב2010?

תוהה בדרכים 26 בדצמבר 2013

זזי,

לא, אבל לזכות באליפות זה הרבה יותר מלא לזכות בכלום ולכן ההשוואה שלך מופרכת.
ולא כתבתי שמסי היה חייב לזכות, כתבתי שמסי יש קייס הרבה יותר חזק מכוון שהוא גם זכה בתואר וגם היה השחקן הכי טוב בעולם באותה שנה. רונאלדו לא היה אף אחד משני הדברים הללו ב2013.

ולמה סניידר? על פי ההיגיון של הזכייה בתואר החשוב ביותר כקריטריון, צ'אבי היה צריך לזכות.

D! בארץ הקודש 26 בדצמבר 2013

באופן אישי אני יכול להעיד שהבחירה שלי במר סוארז היא מאחר וכל מי שחזה בפלא יודע שהוא (העונה אפילו יותר אבל לא פחות מזה בעונה שעברה) השחקן עם הכי הרבה תשוקה למקצוע (בליגות הבכירות לפחות). הוא גורם לך לאהוב את המשחק ולהתרגש כמו ילד בן עשר שרואה את אליליו בפעם הראשונה במגרש ולא בפוסטר מעל המיטה. זה אפילו לא לגמרי קשור להצלחות (ולוואי והשנה יבואו גם אלו).

מסכים לגבי בייל. בהחלט הגיע לו מיקום גבוה יותר ואני חושב שעם טוטנהאם היו עולים לליג"א הוא גם היה מדורג גבוה יותר ואפילו יותר גבוה אם גם היה נשאר שם.

וזה מוביל לעניין השני שדיברת עליו, של שחקנים מקבוצות קטנות/אפורות. אין מה לעשות. חוץ מאוהדים מקומיים שלהן לא הרבה מכירים את רוב השחקנים. אני למשל, במקרה ומטמעים סוציומטיים לחלוטין, עוקב אחרי התוצאות של פרייבורג אם היית מבקש ממני לציין שלושה שחקנים ככה מהראש כנראה שלא הייתי מצליח. אז בטח שלא שחקן שהשאיר במו רגליו איזו קבוצה קטנה בליגה הראשונה באיטליה.

"כאלו שלא מוקפים בקיצונים שמגביהים בדיוק בראש, חלוץ שני שמוריד את הלחץ ושאר ירקות." – בהחלט. לפעמים קשה יותר לשחק בליגה ב' מאשר בליגה הראשונה. מספיק שהמגרש מצ'וקמק והיריבים בועטים בך לכל עבר. צריך גם מזל בחיים כדי להצליח, כמו שמר סוארז הסביר לאחרונה לילד בן 10.

no propaganda 26 בדצמבר 2013

הוא אולי החלוץ עם הכי הרבה תשוקה למשחק אבל אני לא חושב שיש לו יותר תשוקה מגרוסקרויץ למשל או מוידאל.

D! בארץ הקודש 26 בדצמבר 2013

לא ריאיתי אותם רצים אחרי כדור קרן אבוד בדקה ה93 כשהתוצאה 4 או 5 אפס לטובתם.
או לרעתם

no propaganda 26 בדצמבר 2013

כנראה שלא ראית מספיק משחקים של הקבוצות שלהם.

אסף the kop 26 בדצמבר 2013

אין לי ספק שכל הנבחרים ע"י יעל האן היו בוחרים בה.
בהפרש ניכר.

יוני (המקורי, מפעם) 26 בדצמבר 2013

ייתכן שגם אלו שלא נבחרו על ידה.

דורפן 26 בדצמבר 2013

כפי שנכתב היא פצועה ולא משחקת כדורגל מאז פברואר בערך.

אחד 26 בדצמבר 2013

גם אם מקבלים את הראיון שתואר קבוצתי לא קשור לבחירת השחקן המצטיין, אני חושב שרונלדו הוא בחירה לא ראויה.
אני לא יכול לחשוב אפילו על משחק אחד בכל העונה שעברה שבו רונלדו בלט במיוחד, בטח לא במשחק חשוב. בעיקר זכורים לי חצאי הגמר מול דורטמונד והגמר מול אתלטיקו מדריד שבהם הוא פשוט נעלם.

אחד 26 בדצמבר 2013

*רעיון

no propaganda 26 בדצמבר 2013

אני לגמרי נגד בחירת רונאלדו, אבל המשחק מול שבדיה היה חשוב מאוד ורונאלדו הצטיין בו.

אחד 26 בדצמבר 2013

אבל מדובר כאן על העונה שעברה, המשחק מול שבדיה היה בעונה הנוכחית.

no propaganda 26 בדצמבר 2013

צודק

אסף 26 בדצמבר 2013

וגם עצם קיום המשחק הוא תעודת עניות לעונה של רונאלדו, שהיה חלש בבית המוקדמות.

אפרים 26 בדצמבר 2013

שאלה – מאיפה ידוע לך במי בחרו שחקני יונייטד? איפה זה פורסם?

דורפן 27 בדצמבר 2013

במסיבת הסיום של כל עונה שלהם השחקנים בוחרים את שחקן השנה הפנימי שלהם.

JOSH 26 בדצמבר 2013

בלון ד'אור זה התואר המטומטם ביותר שקיים.
מה הקטע בלבחור את השחקן המצטיין בשקלול של שני חצאים של שתי עונות נפרדות? למה לא בוחרים את שחקן העונה בעולם רגע לפני שמתחילים לשחק כדורגל ברוב העולם?

שי 26 בדצמבר 2013

כי יח"צ, זה למה.

no propaganda 26 בדצמבר 2013

בייל לא הוביל את טוטנהאם לשום מקום. בטח לא לעונה חולומית. רק לפני כמה שנים בלי בייל, הם סיימו מקום רביעי.
וזאת עוד הוכחה לזה שהעניין שזה תואר אישי אז לא צריך להסתכל על הישגים קבוצתיים פשוט מגוחך. אם אותה קבוצה משיגה את אותם ההישגים גם בלי אותו שחקן זה אומר שההצטיינות שלו באה על חשבון הקבוצה. דווקא בגלל זה היה צריך לשים את כל שחקני באיירן ורב שחקני דורטמונד ב15 הראשונים ולא כל מיני שחקנים שכובשים בצרורות אבל לא מקדמים את הקבוצה שלהם.

תוהה בדרכים 26 בדצמבר 2013

ולאן בדיוק דורטמונד הגיעו או במה הם זכו?

חצי עונה חלשה מאד בליגה בעונה שעברה ואפילו גרועה יותר בחצי הראשון של העונה הנוכחית והגעה עם הרבה מזל ובגלל טעות שיפורט קשה לגמר.

no propaganda 26 בדצמבר 2013

1.דורטמונד ניצחו את ריאל.
2. אנשים נוטים לשכוח את זה אבל השער השני של מלאגה היה מנבדל.
3.דווקא ריאל עברו את מנצ'סטר בשמינית בגלל אדום הזוי לנאני.

ושוב השחקנים של דורטמונד אמורים לבוא פה רק אחרי אלה של באיירן.

תוהה בדרכים 26 בדצמבר 2013

לנצח את ריאל זה לא תואר.

על פי הלוגיקה שלך, שחקנים של דורטמונד שלא זכו בכלום ונתנו עונות ליגה חלשות מאד, לא אמורים להתקרב לתואר הזה.

ק. 26 בדצמבר 2013

לדעתי דורטמונד שיחקו את הכדורגל הכי טוב שנה שעברה בליגת האלופות (מקום ראשון בבית עם ריאל וסיטי). אם כוללים גם את הליגות אז כמובן שבאיירן, בהפרש.

תוהה בדרכים 26 בדצמבר 2013

הבית המוקדם נכנס לעונה הקודמת ובכל מקרה זה רק בית מוקדם.

הנקודה היא שעל פי הלוגיקה שלו, זכייה בתארים היא חזות הכול בשיקולי זכיה בבלון דאור. דורטמונד לא זכו בכלום. יותר מכך, בליגה הם היו בפיגור 25 הפרש מבאיירן בעונה שעברה וכבר נמצאים בפיגור של 15 הפרש העונה (בהנחה שבאיירן מנצחים את המשחק החסר).

אז נכון, באיירן היא קבוצה מאד חזקה, אבל 32 משחקים בעונה הם לא מול באיירן. שקבוצה כמו לברקוזן עושה יותר נקודות מהם בליגה לאורך 2013 זה אומר משהו.

no propaganda 26 בדצמבר 2013

יש פה איזה נקודה שלא ציינתי:
1. אני חושב שהגעה לגמר היא גם הישג, בניגוד נניח להגעה לחצי גמר. אני יודע שזה שרירותי וכל אחד יכול להחליט את זה לעצמו אבל ככה אני מרגיש. נניח גמר ליגת אלופות בלי זכייה זה בערך כמו אליפות בליגה גדולה.

2. לגופו של עניין, הייתי שם לפחות 7 שחקנים של באיירן לפני השחקנים של דורטמוד אבל גם לפני מסי רונאלדו איברה ושאר ירקות. זאת הייתה אמורה להיות עונה עם פודיום של באיירן.

תוהה בדרכים 26 בדצמבר 2013

למה?

הרי ההבדל בין חצי גמר לגמר הוא הרבה מאד פעמים ההגרלה.

no propaganda 26 בדצמבר 2013

צודק, אבל איכשהו אני מפלטר את זה כשיש הגרלה שלדעתי היא בעייתית. כמו ולנסיה ב2000. ואם כבר הגרלה אז דווקא לחצי גמר קבוצות הרבה פעמים מגיעות הגרלות קלות כל הדרך, לא זכורה לי קבוצה שהגיעה לגמר בלי לנצח קבוצות טובות.

ריאל למשל הגיע גם ב2011 וגם ב2012 לחצי הגמר בלי לנצח קבוצה ברמה גבוהה. גם דורטמונד שנה שעברה נהנו מהגרלה קלה עד לחצי אבל אז הם היו צריכים לנצח את ריאל.

במובן הזה באיירן קיבלו הגרלה קשה שנה שעברה.

תוהה בדרכים 26 בדצמבר 2013

ולנסיה ב2000 עברו את לאציו ברבע הגמר שנחשבה באותה תקופה לאחת הקבוצות החזקות באירופה ובחצי הגמר את ברצלונה שנחשבה אולי לפייבוריטית לזכייה. ממש לא הגרלה קלה. לבאיירן ב2010 הייתה דרך קלה בצורה יוצאת דופן.

לא משנה, ההבדל בין חצי גמר לגמר הוא סמנטי, בטח שאתה מדבר על קבוצה שכל כך כושלת (יחסית כמובן) בליגה שלה. הרבה יותר קשה ומאתגר לשחק טוב על בסיס שבועי מאשר לעבור את מאלגה במזל ולתת משחק אחד טוב נגד ריאל מדריד.

למעשה, יכולת לא טובה ויציאה ממאבק האליפות המתיש בליגה עוזרת ומאפשרת דווקא להתמקד (פיזית ומנטלית) במשחקים ספציפיים בטורניר גביע.

אחד 26 בדצמבר 2013

אבל גם ריאל לא הייתה בתמונת האליפות כשהגיעה לחצי גמר הצ'מפיונס.
ודורטמונד נתנו 3 משחקים גדולים מול ריאל, לא אחד. גם בשלב הבתים הם ניצחו את ריאל בבית ולא היו רחוקים גם מניצחון חוץ.

תוהה בדרכים 26 בדצמבר 2013

אף אחד לא הציג את העונה של ריאל מדריד כהצלחה אדירה שהופכת את השחקנים שלה (באופן כללי, לא רונאלדו ספציפית) כמועמדים בכירים לבלון דאור.

אני טוען טענה פשוטה: אם תארים הם ה-קריטריון למועמדות בכירה לבלון דאור (הטענה שלו), השחקנים של דורטמונד לא צריכים להיות מועמדים.

no propaganda 26 בדצמבר 2013

ברצלונה הייתה הכי רחוק שאפשר מפבוריטית לזכייה.אלה היו השנים של ריאל באיירן ומנצ'סטר. אבל בכל מקרה התבלבלתי, התכוונתי ל2001.

דורטמונד סיימה במקום השני ותסיים במקום השני גם העונה כי ההגנה שלה תחזור מפציעות( חוץ מסובוטיץ ) והם יפסיקו לשחק עם ילדים בני 18 כבלמים.

הדרך של באיירן ב2010 הייתה קלה יחסית אבל הם עדיין ניצחו את מנצ'סטר שזה יותר מאפועל ניקוסיה או טוטנהאם או ליון או צסקא שאלה הקבוצות שריאל עברה ב2011 ן2012 אם כבר מנצ'סטר היא הקבוצה הנורמלית היחידה שריאל עברה מאז 2003.

הסיבה שאני מעדיף גמרים על חצאי גמרים היא שהסיכוי להגיע לגמר בלי לעבור אף קבוצה חזקה הוא הרבה יותר נמוך וזה כמעט ולא קורה לעומת זאת לחצי גמר זה קורה על ימין ועל שמאל.

mirage 26 בדצמבר 2013

קרסוול באמת היה שחקן השנה של איפסוויץ'! טוב שזה נודע מעכשיו לקוראי דה באזר.דרך אגב, מספר קבוצות פרימיר ליג רצו להחתים אותו באופן מיידי אבל לשמחתי איפסוויץ' הצליחה במאמץ גדול לשמור אותו אצלה. אני מקוה שהוא יעלה ליגה ביחד עם איפסוויץ' כבר השנה.

דורפן 26 בדצמבר 2013

יש טענות שמסי צריך להיות גם שחקן השנה של איפסוויץ'

גלן 26 בדצמבר 2013

גם השנה פול מרינר וגם זה בגלל הפציעה של אלן ברזיל.

שי 26 בדצמבר 2013

בשורה התחתונה יש פה המחשה לעד כמה כדורגל הוא חוויה סובייקטיבית. אני למשל מאלה שחושבים שמסי עלה על רונאלדו בכל פרמטר בעונה שעברה. האם זה סותר את הטיעון של אלה שחושבים שמסי איכזב ביחס לעצמו ול-2011 הנפלאה שלו? לא בטוח בכלל. הם שופטים דינמיקות אישיות וקבוצתיות ולא מדדי יכולת. בהסתכלות הזאת, הישג חד פעמי של הבקעה ב-19 (+) מחזורי ליגה רצופים – סבב של כל הקבוצות בליגה – מתגמד מול, ובכן, אממ… הדרך בה רונאלדו שומר על השיער שלו רענן ונקי מקשקשים?

תוהה בדרכים 26 בדצמבר 2013

אם אני לא טועה, רוב הרצף של מסי נכנס לעונה הקודמת, לא?

הנקודה לגבי מסי העונה היא פשוטה: יותר ממחצית מ 2013 הוא היה פצוע.

שי 26 בדצמבר 2013

הרצף היה כולו בתוך העונה הקודמת, מ-2012 ועד מאי 2013, שדורפן הדגיש מראש שעליה הבחירה. אם הבחירה הייתה לפי ביצועי 2013 נטו אני גם הייתי בוחר ברונאלדו ראשון.
ומסי פצוע ניצח לבד את פ.ס.ז (3-1 לצרפתים בדקות בהן מסי לא על המגרש, אם אני זוכר נכון). אבל מה שיותר חשוב מבחינתי, זה שפציעות הן חלק מהמשחק שלו. כבר שנים שמצד אחד הוא גורר פציעות ועולה לשחק לפני שהוא מבריא לחלוטין, ומצד שני נזהר מאוד על המגרש ולא יוצא לרוץ בלי שהוא בטוח לאן זה יוביל.

עומרי 26 בדצמבר 2013

אני חושב שקצת הגזמת עם התיאור של באיירן. זו בשום פני ואופן לא קבוצה טובה יותר מבארסה 2009-2011.
חובת ההוכחה עליה בנושא הזה.
יש צד אחר למטבע הביזור – גם אין על מי להישען כשהכל מתחרבן כמו שבארסה פנתה למסי בחצי הגמר מול ריאל ובכלל.

שי 26 בדצמבר 2013

ובדיוק כאן הגאוניות בהעברה של לאם למרכז השדה (מעבר לתיקון הטעות ההיסטורית שהציבה שחקן כ"כ שקול ואינטילגנטי כמגן).

no propaganda 26 בדצמבר 2013

למה טעות היסטורית, הוא היה הרבה יותר טוב בתור מגן ולבאיירן עכשיו חסר מגן טוב. הצבת לאם במרכז היא יותר כורח מהדבר הנכון לעשות, יש יותר מדי פציעות.
באיירן עדיין לא קרובה לרמות שהיא הייתה בחצי השני של שנה שעברה, אני חושב שזה עשוי להשתפר בחצי השני של העונה בל זה ממש לא מובטח.

שי 26 בדצמבר 2013

הוא היה יותר טוב בתור מגן כי זאת העמדה שהוא שיחק בה כל השנים. אני התייחסתי לפוטנציאל התיאורטי, ברמת ההחלטה שקיבל המאמן בנוער.

no propaganda 26 בדצמבר 2013

זה מאוד פילוסופי, אבל השנה היחידה שבארסה באמת זכתה בנוקאאוט כמו שבאיירן עשו בשנה שעברה היא 2011.

דווקא לבארסה לא היה למי לפנות כי מסי זה היה המשחק הרגיל שלהם וכל פעם שהוא נשאר מחוץ למשחק הם היו בבעיה. וגם ב2011 מסי התחיל לשחק אחרי שפפה הורחק.

דווקא לבאיירן יש את רובן שהוא לא מספיק גדול כדי שכל המאמצים של היריבה ילכו עליו אבל מצד שני מוציא המון מהלכים עצמאיים כשלא הולך לקבוצה.

עומרי 27 בדצמבר 2013

Roben very good player, very good

אבל אתה יודע…

אבי 26 בדצמבר 2013

היו לי דעות, אבל משהו בפוסט שכנע אותי לתמוך בדעתה של המדרגת האחרונה.

איציק 26 בדצמבר 2013

זן רשימה מלאה או חלק מאלו שלא בטופ לא נרשמו?

מתן 26 בדצמבר 2013

בייל לא שבר את השיא, למרות כל הדיבורים הוא נמכר בסוף ב"רק" 91 מיליון יורו כך שאתה יכול להיות רגוע. כריסטיאנו עדיין בפסגת ההגזמות

מתן 26 בדצמבר 2013

והשאלה הקריטית באמת: אפשר את הטלפון של האוסטרית החביבה?

עוד מתן אחד 26 בדצמבר 2013

ליפעמים אני תוהה אם no propaganda ותוהה בדרכים הם אותו אדדם שמנסה לטמטם אותנו עד קץ…
די להצפה הזו!

תוהה בדרכים 26 בדצמבר 2013

לפעמים אני תוהה למה אנשים מוספים "י" במקומות מיותרים. כל אחד והתהיות שלו.

אתה נקרא כדי מאותגר באופן כללי, אבל זה המקום להזכיר לכבודו שמטרת הבלוג היא לדון על ספורט. אה מוזמן לא לקרוא. והכתיבה אפילו לא מנוקדת, כך שבאמת עדיף תחסוך לעצמך את המאמץ.

דורפן 27 בדצמבר 2013

ראשית הם בעלי דיעות מאד שונות בכמה ענינים. ושנית, אתה בהחלט מוזמן לא לקרוא את מה שאתה לא רוצה – אם יש צורך אספק אישור לכך בכתב.

ק. 27 בדצמבר 2013

המחצית הראשונה הייתה טובה עם כמה מהלכים מדהימים של משחק בנגיעה. התוצאה המשקפת הייתה אמורה להיות הפוכה (ברור, כדורגל וכו'…).

לא שמעתי אף אחד מדבר על זה אבל פלגריני לדעתי הכריע את ההתמודדות אחרי שראה שליברפול מסוכנת בחצי המגרש של סיטי ופשוט לחץ מקדימה על ההגנה והקישור האחורי של ליברפול והגביל אותם מאד מלהגיע לאזור ה-30-40 מ' שלו. יאיא טורה היה שם בכל מקום. זה היה המהלך שלדעתי שמר על התוצאה במחצית השניה (רק 2 הזדמנויות לליברפול).

ק. 27 בדצמבר 2013

היה אמור להיות אצל גרייזס

Comments closed