מועדון הסיף

בשנה האחרונה אני מקדיש זמן להפקת תערוכה – של צלמת בשם ברנדט אלפרן (שלעתים מצלמת לכתבות בנושאים יהודיים שאני כותב לישראל היום) – על נושא קצת יוצא דופן. בתי כנסת באירופה שהיום יש להם שימושים אחרים. ממועדון לילה בפאריס, לתחנת משטרה בצ׳כיה, מסגד בלונדון (האימאם עזר מאד באירגון), כנסיה בקרואטיה, מזקקת אלכוהול בדרום הונגריה ועוד ועוד. המסר של התערוכה -כמו שאני מבין – הוא שאירופה לא יכולה למחוק את הקיום היהודי שלה. יהדותה ויחסה ליהודים תמיד יהיו שם – בתרבות או בפסיכולוגיה של תושבי היבשת. ואגב – לא תמיד לשלילה. אם אתם קוראים הרבה על אנטישמיות במזרח אירופה זה בגלל שהיא קיימת. אבל בכל מקום שהגענו נתקלנו גם בהרבה עזרה, במודעות לשואה, בחרטה ובהכרת ההיסטוריה. וקיטלוגים של עמים מסויימים כאנטישמים הם לעתים קצת פשטניים.

אני כותב על כך היום, כי היום הצגנו לראשונה את התערוכה מחוץ להונגריה (שם היא כבר הייתה בשני מוזיאונים) בגלריה העירונית של העיר זיגן. בערך שעה נסיעה מקלן – ובעזרתו הגדולה של אלון זנדר. ואם מישהו מכם מתעניין אז יש לנו גם עמוד פייסבוק. עשו טובה, עשו לייק (אם זה מעניין אתכם).

טוב – זה בלוג על ספורט. אז בתמונה אתה רואים את מועדון הסיף של הונבד. מועדון פאר במעצמת סיף שלא מעט אלופים אולימפיים עברו בשורותיו. והאימון שראינו בבית הכנסת לשעבר בשדרות דוז׳ה גיורגי כלל כמה הבטחות אולימפיות של הונגריה. שקשוק החרבות באימון סיף הוא בהחלט קסום והאקוסטיקה של המקום בהחלט סייעה לו.

אגב, המקום לא הוחרם ולא הופקע מיהודים – ועדיין שייך טכנית לקהילה היהודית. רק שבאותו אזור אין כמעט יהודים והקהילה עשתה עיסקה עם המועדון. קיבלה בניין קטן במקום אחר ושכירות. הונבד מצידה התקינה את כל מתקני הסיף על קוסטרוקציית ברזל גדולה מבלי לגעת כלל בקירות הבנין – כדי שאם בעתיד ירצו להסבו בחזרה להיות בית כנסת או בניין אחר לשירות הקהילה היהודית – הדבר יתאפשר בקלות יחסית. שזה יפה ולא טריוויאלי מצד המועדון – שכן הונגריה מבחינה רשמית לוקחת הרבה פחות אחריות לשואה מאשר גרמניה או מאשר ראוי שתיקח.

יש כאן סגירת מעגל מסויימת – כי היו בין יהודי הונגריה מספר אלופים גדולים – שגם הזכרתי אותם בכתבות על אטילה פטשאואר הגדול ויינו פוקס המאד טרגי.

מקום אחר בו נתקלנו במתקן ספורט היה בפוזנן בפולין – אבל כאן בצורה הרבה יותר מעוותת. הנאצים בנו בריכה בתוך בניין בית הכנסת וחנכו אותו בראש השנה הראשון אחרי גירוש היהודים.