דנקן

המספר 5 לא היה נחוץ עבורי. אבל השנה הזו הייתה נחוצה בכדי לחשוף לעומק את מהותו הספורטיבית

Tim Duncan

אני לא יודע אם טים דנקן ישחק שוב כדורסל. אבל בסופו של דבר חיכינו 15 שנה לראות את הרגעים שיגדירו את אחד הספורטאים הכי בלתי מוחצנים של דורנו. הדרך הלא כל כך סטואית בה קיבל את ההפסד של שנה שעברה כשחשבנו שירד מהבימה עם מאמץ אחד אחרון. הדרך בה פתאום הבטיח השנה שהגמר יהיה הפעם שלו. כתמיד מינימליסט לחלוטין. רק את הנחוץ למטרה.

ובסוף אמר משפט מאד מינימלי:

it makes last year ok.

הוא תמיד היה האנטי-תזה לדור של אחרי ג׳ורדן ותמיד היה עבורי השחקן הגדול ביותר של העידן הזה. המספר 5 לא היה נחוץ עבורי. השנה הזו הייתה נחוצה מסיבה אחרת. בכדי לחשוף לעומק את מהותו הספורטיבית.  מי שהוא לא רק הדוגמא לדרך בה צריך לשחק את המשחק  אלא התשובה לשאלה מי מביא את רוח הניצחון לקבוצה הזו.

 

מונדיאל (8). ליונל מסי היקר
המעגל נסגר

49 Comments

גיל 16 ביוני 2014

השחקן הגדול בדורנו מאז הפרישה של ההוא. האליפות הכי מרגשת שאני חוויתי כאוהד מכל קבוצה שהיא. אחת האלופות הגדולות אי פעם ומה שמדהים זה השיפור שחל בקבוצה משנה לשנה. מגמר המערב לגמר הנבא ועכשיו לאליפות. מה יש לומר, קבוצה צעירה בעלייה שהשחקנים שלה צוברים קצת ניסיון לשנה הבאה. לא מאמין שיפרוש ומקווה שכולם יחזרו שוב לעוד עונה לפחות.

שניר 16 ביוני 2014

+1

גיל 16 ביוני 2014

אגב, דומיננטיות כזו לא נראתה מעולם בסדרת גמר, בטח לא נגד קבוצה אלופה. ההפרש הכי גבוה בנקודות לסדרת גמר, כל הניצחונות בהפרש של 15 נקודות ומעלה ואחוזי הקליעה הגבוהים אי פעם לסדרת גמר (עברו בעשירית האחוז אליפות של שיקגו).

סימנטוב 16 ביוני 2014

שתי התגובות מסכמות את התחושות שלי. אלופה הכי מרגשת. אני לא חושב שיהיה לי ריגוש כל כך חזק מהמונדיאל.

Rocky1 16 ביוני 2014

מצטרף לסימנטוב. באמת אליפות מרגשת.

Samir Zamfir 16 ביוני 2014

סיאטל, אתלטיקו והספרס. השנה בורכנו באלופות יוצאות דופן שכולן הבליטו את עדיפות הקבוצות על היחיד.

במקרה של סן אנטוניו וסיאטל, בגמר, נגד קבוצות בדרגת קושי שאמורה הייתה להיות גבוהה ביותר, הן התעלו בצורה היסטורית. וחיסלו את היריבות לחלוטין.

היסטוריון של ספורט 16 ביוני 2014

גם מכבי יורוליג הייתה דוגמה לניצחון הקבוצתיות.
בעצם גם בארץ הצליחה בסופו של יום הקבוצתיות לגבור על היחיד

מתן 16 ביוני 2014

תיקון: בארץ הכסף והשחיתות גברו על היחיד, לא קבוצתיות

יהודה 16 ביוני 2014

אליפות 2013 ואליפות 2014 – דרמה אחת גדולה בשתי מערכות.

אריק האחר 16 ביוני 2014

גיל כול מילה.
בניגוד להרבה אחרים באתר טענתה כל הדרך
שהאלופה תהיה ס״א .
איזה כיף של קבוצה.
האלופה הראויה ביותר.

איל רדושקוביץ 16 ביוני 2014

לפי הטפטופים לתקשורת הוא אמור לחזור. יש לו עד ה24 ליוני אופציה.
בקשר לירידה שלו מהבמה או יותר נכון הרגע המגדיר שלו, קלעת בול

ניצן פלד 16 ביוני 2014

גיל, פופוביץ' ודאנקן דיברו אחרי המשחק על הדקות הראשונות של המשחק בהן מיאמי ברחה ל-6:22 – ושניהם אמרו שהם נראו כמו במשחקים ההם כשאוקלהומה סיטי חזרה נגדם מ-2:0 ל-2:4.

הפואנטה היא שכמו שאתה אומר – הם לומדים מכל דבר ומשתפרים כל הזמן. זה המועדון/ארגון/קבוצה הכי חכמה שאי פעם ראיתי, בכל ספורט שהוא.

ג'ינובילי דיבר על הכדורסל שלהם בשנים שהוא בקבוצה, ואמר איך שפעם היינו מכניסים כדור לדאנקן כי זה מה שעבד הכי טוב, ואח"כ זה היה סביב הפיק אן רול של מאנו/טוני עם טימי, כי זה מה שעבד הכי טוב, ואיך בשנתיים-שלוש האחרונות "איטס אול אבאוט בול מובמנט", כי זה מה שעובד הכי טוב.

דאנקן, פופ – כולם מדברים על ההתפחות של קוואיי כשחקן, איך הם לא ידעו מה הוא ומי הוא בדיוק. דאנקן הודה שהוא לא ראה בו את השחקן שהוא ראה הערב). פופביץ' אמר שהוא לא קרא תרגיל אחד בשבילו כל הפלייאוף. את הכל הוא עושה מתוך השיטה, בתוכה הוא צומח ובתוכה הוא פורח. אין עוד מועדון שהיה מוציא מקוואיי כל כך הרבה, כל כך מהר. והוא רק אחד. זה נכון גם לגבי דיאו, אותו הרימו מהרצפה, ולגבי כל כך הרבה שחקנים אחרים בסגל.

שוב – זה המועדון הכי חכם שנתקלתי בו. וכפי שמתברר, בהתאם לדברים של רונן בפוסט, גם אחד המועדונים הכי תחרותיים בתולדות התחרות.

מישהו כתב לי בפייסבוק שבלי הטעויות בעונה שעברה זה היה בק טו בק.

אני חושב שבלי זה, הם לאו דווקא אלופים העונה. הם לא היו יכולים להפסיק לדבר על המשמעות של ההפסד בעונה שעברה בפיקוס ובדחיפה של הקבוצה השנה.

אושר.

וכן, רונן – המשפט it makes last year okay יישאר איתי לנצח.

martzianno 16 ביוני 2014

נאה!

ארנון 16 ביוני 2014

It makes last year okay.
גם בשבילנו.
מלך.

Rocky1 16 ביוני 2014

1+

שי ס. 16 ביוני 2014

יששששששששששששששששששששששששששששששש!!!!!!!

asaf 16 ביוני 2014

צניעות ויושר עצמי מבחינתי שתי התכונות שמסכמות את כל מה שנכתב כאן על ההצלחה המתמשכת של הספרס וכמובן על שני הפרצופים שהם אחד המייצגים אותו כבר מעל 15 שנה דאנקן&פופוביץ' ובוטאו טוב יותר מהכול דרך המשפט של דאנקן מהבוקר

דה דיסיז'יון 16 ביוני 2014

אליפות מרגשת. היו בסדרה תצוגות כדורסל יוצאת מן הכלל. ספק מתי נראה דבר כזה שוב. איזה כיף.

כסיפוביץ 16 ביוני 2014

זה האיש שגרם לי לקום כל לילה רק בשביל לראות אותו לוקח אליפות [אחרונה מבחינתי]

אושר

אריק 16 ביוני 2014

גם השחורים, או יותר נכון ה"תרבות השחורה" בארצות הברית שאהבו את האליפות של דטרויט ושנאו את אלו של הקבוצה ה"לבנה" מטקסס בעשור הקודם, רצו השנה שסן אנטוניו ייקחו. זה לא מובן מאליו. דנקן אדיר, אבל מה עם השחקן הגמור מהעונה שעברה מאנו? יש לו ולאופי שלו חלק גדול לא פחות, מבחינתי להשיג מה שהוא השיג בnba כשאתה מגיע מאיפה שהוא הגיע ועם הנתונים שלו, זה אולי ההשג הגדול ביותר של שחקן בליגה הזאת. מלך!

עירן 16 ביוני 2014

במשחק הזה זה מאד בלט. 6 נקודות עצומות (סל ועבירה אדיר, שלשה על המגן מ – 9 מ') ב – 22:6 למיאמי, שעצרו את הדימום והחזירו את הרוח לקבוצה.

לדעתי הוא הקו המחבר בין פארקר לדאנקן, מהבחינה של זה שמשתלב בפאזל הזה באופן מושלם עם יכולות יוצאות דופן משלו ויכולת לעשות מהלכים ששני אלו, השולטים שליטה מוחלטת בכדורסל "הנכון", לא יכולים (ע"ע 6 הנקודות האמורות).

אריק 16 ביוני 2014

ושמונה רצופות 37-35 ל45-35. הרג אותם וכל סל יותר יפה מהקודם.

אלעד 16 ביוני 2014

מת על מאנו.
כשהוא הגיע לליגה לא אהבתי אותו, גם כי הוא ארגנטינאי, גם כי לא אהבתי "זרים" ב-נ.ב.א.
מאז התבגרתי. השחקן הכי כיפי לצפייה, מבחינת מכלול הכדורסל שהוא מספק. בדרך כלל זה או שאתה נותן היילייטס, או שאתה משחק חכם ומשעמם. מאנו משלב בין השניים. מבחינה זו הוא הפנים של הספרס הנוכחית – כדורסל חכם, יעיל ומהנה לצפייה.
ולחשוב ששנה שעברה הוא נראה כבר גמור בגמר.

ערן 16 ביוני 2014

לי יש מכר שחור שהוא אוהד מיאמי!

אריק 16 ביוני 2014

:)

כסיפוביץ 16 ביוני 2014

למי ששם לב בתחילת המשחק שחקני מאמי מתאספים לדירבון עצמי בעזרת לברון גיימס שמסיים את הנאום במשפט:
"follow my lead"

איזה הבדל בין משפט הסיום של דאנקן.

גיל שלי 16 ביוני 2014

שניהם פשוט נמצאים בשתי נקודות קיצון, לברון וקובי נמצאים בקצה אחד של הסקאלה (הסקאלה בין אני ובין הקבוצה) וטים דנקן נמצא ותמיד היה בקצה השני

כסיפוביץ 16 ביוני 2014

מסכים. אני גם לא מתכוון לנתח כאן פסיכולוגית את האנשים האלו.
בסופו של דבר מנהיגות אתה מקבל ולא לוקח.

מה שבטוח שבסדרה הזו האופי של השחקנים האלו, וההשפעה על הקבוצה מסביבם מאוד בלטו לעין.
השקט בסן אנטוניו והיכולת לתת את המושכות למי שצריך אותן באותו ערב לעומת חוסר האונים של מיאמי ברגע שלברון עזב את המושכות.

גל ד 16 ביוני 2014

אני דווקא חושב ש"אחרי" זו בדיוק המנטליות שנדרשה מלברון באותו רגע. הבעיה שהוא הוביל, וכל השאר השתרכו מאחור במקום להתאגד מאחוריו.

מתן 16 ביוני 2014

אני לא חושב שלברון רוצה שישחקו בשבילו כמו שקובי דורש את זה. אין ספק שהוא מצפה להוביל ושכדורים חשובים ילכו אליו אבל העניין שהקבוצה תלויה בו לחלוטין זה ברירת מחדל. זה לא קשור אם הוא רוצה את זה או לא, זה מה שקורה. ספולסטרה נותן לו לעשות מה שהוא רוצה (הוא אפילו מעביר חצי מפסקי הזמן) ושאר השחקנים מסרבים לקחת אחריות ומתחבאים מאחוריו

כסיפוביץ 16 ביוני 2014

אני חושב שלברון ודאנקן פשוט מייצגים 2 פנים שונות של הכליברים הגדולים.
מצד אחד דאנקן- מבוגר, שקט, נותן ולוקח את הבמה לפי ראות עניו ובזמן ריצה.

מצד שני לברון [הדור החדש = סלפי]. מסכים שזו המנטילות שנדרשת מלברון. הבעיה שמולך ניצבת קבוצה בשיאה.

גילעד 16 ביוני 2014

אניאני חייב לציין שזה נראה לי מאוד מבויים. בכלל, כל הפרסונה של לברון נעה סביב העובדה שהוא יודע שהוא כל הזמן מצולם.
הייתי מת להכיר את הפרסונה האמיתית שלו.

ניצן פלד 16 ביוני 2014

גילעד, אתה יודע מתי לרגע אחד קט הרגשתי שראיתי את לברון האמיתי?

בתגובה שלו ל-פוווו שלאנס סטיבנסון עשה לו באוזן. זה היה אותנטי וגרם לי ממש להתחבר ללברון. אולי לראשונה (ובינתיים גם לאחרונה) אי פעם.

ארז (דא יונג) 16 ביוני 2014

אני לא פסיכולוג, אבל המשפט הזה יכול גם להתפרש כסוג של "התנצלות" בפני האוהדים.
אולי באיזשהו מקום דאנקן, פופ ושאר הקבוצה הרגישו אחרי ההפסד ההוא שהם "בחוב" לאוהדים (כמובן שזה מצחיק לחשוב על כך במושגים כאלה כשמדברים על השחקנים האלה) ועכשיו הם יכולים לישון בשקט אחרי שהחזירו אותו .

אריק האחר 16 ביוני 2014

1+
עבר לי בדיוק אותה מחשבה.
איזה יופי לראות שגם בעידן שלנו
יש לשחקנים מחויבות לקבוצה ולקהל.

גל ד 16 ביוני 2014

אני יודע שיש עוד מונדיאל הקיץ, אבל מה מצבו של פארקר בדירוג ספורטאי השנה? אליפות אירופה עם צרפת נספרת לו עבור העונה הנוכחית?

דורפן 16 ביוני 2014

אתהה ראית את אליפות אירופה? היא נספרת ביחד עם אליפות ישראל בטניס ושלבי הסיום של הגביע הפרואני בכדורגל

גל ד 16 ביוני 2014

Point taken.

אבל בכ"ז אני חושב שצריך לשקלל אותה. פארקר קלע איזה 30 נק' למשחק במפעל הזה, ואז המשיך לשחק עד הזכייה באליפות, עם פציעות טורדניות לאורך כל העונה.

ניינר 16 ביוני 2014

אליפות שהיא עונג צרוף!

עמי ג 16 ביוני 2014

מצטרף לכל המברכים והנהנים מסאן אנט.

זה הרגע שבעיני הגדיר את המשחק הזה ואת ההיחנקות של מיאמי בסדרה:

סוף רבע 1, מיאמי עדיין על הגל, 7 הפרש, לברון נח בחוץ, 4.5 שניות לסוף הרבע.
לברון קם מהספסל, לוקח כדור להתקפה האחרונה, לא מוסר. מפציץ מרחוק. וזו לא האנוכיות שלו. הוא לא כזה אנוכי. זה פשוט שכל שחקני מיאמי מתבטלים בפניו.
האליפות הכי קבוצתית שאני זוכר.
כמו שאומרת הקלישאה: there is no I in the word team

מתן 16 ביוני 2014

לא היה ולא יהיה שחקן כמו טימי. שחקן שעושה את העבודה בצורה מושלמת ואלגנטית וגם אחרי כמות נדירה של תארים עדיין נשאר אחד השחקנים השקטים והצנועים בהיסטוריה. איך אפשר לא להיות בעדו?
בלי קשר, זאת אליפות מאוד מוצדקת. מעבר לזה שהגיע לספרס, לא הגיע לקבוצה מהמזרח. הקונפרנס הזה בייש את הענף במהלך העונה הזאת (לשם ההמחשה: פיניקס שלא עלתה לפלייאוף במערב הייתה מסיימת במקום השלישי עם אותו מאזן במזרח). מבחינתי אפשר לסגור את המזרח ויפה שעה אחת קודם

אורי 16 ביוני 2014

ראינו את משחקים 1 ו-2 הצמודים. ראינו את משחקים 3 עד 5 החד צדדיים.
מדובר באותן קבוצות, אותו רוסטר.

מה היה ההבדל? מה היתה ה"התאמה" שעליה כל כך אוהבים לדבר, שפתחה מבערים בלי אפשרות לתשובה? מה היה החיסרון של מיאמי/היתרון של ס"א שפופו לא ראה ב-1-2 וכן ראה מ-3?
או הפוך – מה היה במשחקים 1 ו-2 שאיפשר למיאמי להיות בכלל כל כך קרובה?

זה פשוט חידה. כמו שתי סדרות נפרדות ואני לא יודע על מה לשים את האצבע. עיזרו לי!

איתן 16 ביוני 2014

לגבי לברון ו ה follow my lead – האמירה הכל כך יהירה ומטופשת הזאת לא מסתדרת לי עם המחשק הקבוצתי והחכם שלו. הוא חתיכת טיפוס, סתירה מהלכת. נראה לי שבכל מה שלא קשור לכדורסל הוא מאד ילדותי, אפילו קצת טיפש ומושפע בקלות ומאמץ כל שטות שנאמרת לידו.

ניימן 16 ביוני 2014

אני לא בטוח עד כמה לברון יהיר או טיפש (אפילו סביר שהוא חכם). או פשוט לא האדם הכי מתוחכם ורבאלית בעולם (בניגוד לקובי, נגיד). הראיונות איתו הם שיעמומון אחד גדול.

גיל 16 ביוני 2014

הוא די שבוי בדימוי שלו עצמו ונהנה לראות את עצמו נגד העולם, זה הכל.

אבי 16 ביוני 2014

פתאום, אחרי גיל 40, חווית ספורט מהגדולות שחוויתי :-)

גיל 16 ביוני 2014

אגב, דאנקן גם ביטל את האמירות (שאני קצת נוטה להסכים איתן) שאם היו מנצחים שנה שעברה הם לא היו מצליחים לזכות באליפות השנה. הוא אמר ששנה שעברה זו שנה שעברה והשנה זו השנה ואם היו זוכים שנה שעברה היו להם כנראה שתי אליפויות. כלומר, הוא מכיר בזה שההפסד שנה שעברה לא קשור לכלום וכואב ולא נכנס לכל מיני עניינים פסיכולוגים.

אבי 16 ביוני 2014

ראיתם את הילדים החמודים של דנקן? ואיזה חינוך! לשאלה מה היא חושבת על אבא שלה ענתה הילדה המקסימה:
I think he did awesome, and tried his best
זהו. לא "הכי טוב בעולם", לא שטויות כאלה.

Comments closed