הבלוג בתחושה לא קלה. אבל מתנחם בקריאת טקסט תרבותי גאוני

אתמול היה יום לא קל כאוהד מנצ'סטר יונייטד. לא בגלל ההפסד ללידס הנפלאה. כלומר זה לא קל – אבל זה חלק מהדיל שנותנים לך החיים. והדיל בעשרים השנים האחרונות הוא דיל בלתי רגיל. למעשה באמת ביג דיל.  אבל התגובה להפסד – בבלוג שלי ממש! – קצת ציערה אותי.



אין לי מילה רעה להגיד על אוהדי מנצ'סטר יונייטד. יחד צעדתי ושאגתי איתם באיצטדיונים כמו בבארים או מול מסכי אינטרנט. ולעתים, בימים עברו, על תוצאה שהתבררה בקריאה בעיתון! אבל פתאום מרים את ראשו ציבור שאני מכנה "ציבור הלקוחות של מנצ'סטר יונייטד". הללו דורשים לקרוא מיד למנהל! (קוראים לו אלכס פרגוסון) למה? השערים רבים משנה שעברה, אך אינם יפים. ואלנסיה אינו משחק כרונאלדו. השוער הפולני המחליף זה לא בדיוק גיולה גרושיץ' ואפילו לא ג'יג'י בופון. וההצעה שלי להפגת המתיחות היא כזו: יוחזר להם כספם בצירוף רבית והצמדה! ויפה שעה וכו'



אבל כפי שקורה בכדורגל, השמש שקעה וזרח השמש (כדג ברמונדי אוסטרלי, השמש משנה לעתים את מינה). ואין כמו טקסט שנון ומבריק להרים את מצב הרוח בבוקר כזה. כמו מאמרו הנפלא של יואב בורוביץ' שהופיע באתר האינטרנט של ערוץ הספורט על התופעה התרבותית שמשקפת ההתנפלות על יונייטד.



אבל בעודי מתענג על הטקסט שוב נפל עלי צער כי רב. ציבור הטוקבקיסטים באתרי ספורט ישראלים (ציבור גס רוח ונבער יש לציין), תקף את בורוביץ'. הוא לא הבין את בורוביץ'! הטמבלים הללו חשבו שיש כאן משהו מלבד שיר הלל לאלכס פרגוסון וקבוצתו! מילא הגסות, מילא הנבערות, מילא השפה העלובה והדלה בה הם משתמשים, מילא חוסר החינוך והתרבות (בעצם לא כל כך מילא, אבל זה עניין לדיון אחר) אבל אי היכולת להבחין בניואנסים ספרותיים מבריקים? הרי כל הטקסט הזה, מהכותרת הצינית "סוף עולם?” דרך הסיפא והרישא ושאר המלים בארמית הוא מלאכת מחשבת!



אבל אני? מכיר אני את בורוביץ'! וכי ליטר אחד של בירה שתינו יחדיו? לא! כמה וכמה פיינטים בשופטים! וכי פודקאסט אחד ערכנו יחדיו? וכי ערב אחד ארוך של שיחות ספורט העברנו עם כוסות וודקה גבוהות (שנינו בזים לתרבות ה"שוטים" הקצרים)? לא – לילות רבים וכוסות רבות וגבוהות ובהן מנות כפולות! ודיונים רבים ומעמיקים. בהם ניתן ציון מנומק לכל חובט בייסבול כל פרוספקט דראפט. זכרונות נפלאים מציפים אותי בהזכרי בכל אלו. אבל שוב, גם צער על האנשים שאינם מבינים את הציניות הנפלאה של בורוביץ'.



אך לטובתם של אלו אנתח ספרותית את הטקסט שלו:



בורוביץ' הוא בשיאו כשהוא מתאר את העונת הקודמת "כאליפות חסרת ריגושים". לועג לאוהדי ארסנל המתרגשים מהכדורגל המענג שלה. לועג להתרגשות של אוהדי ליברפול, בהם הוא עצמו, מכל פעם שסטיבן ג'ררד מחליט לשחק משחק טוב או שניים. נותן כבוד לקבוצה האחת שאחדות המטרה – אליפות! – נמצאת בה בכל עת. והוא מסכם באירוניה נהדרת שהעונה שעברה הסתיימה ב"0-2 שגבל בתבוסה" מול ברצלונה.



סופר טוב לא אומר הכל בפנים – הוא נותן לזכרון ההיסטורי והקולקטיבי להשלים את התמונה. והקורא הסביר מבין את האירוניה: אותו משחק הרי היה גמר גביע האלופות או כפי שנקרא פעם "גמר גביע אירופה לקבוצות אלופות". שאליו לא מגיעות קבוצות סתמיות. ואלו החוזרות אליו שנה לאחר שנה הן רק קבוצות שגיבות.  והיריבה היא אותה קבוצה אדירה ואמיצה – בארסה שמה – ששמה לה למטרה לשחזר את (או אולי בעתיד לעלות על) הישגי יונייטד. למשל שלוש אליפויות רצופות או חזרה אל גמר גביע אירופה.



בסיום מאמרו הוא מצטט את פאביו קאפלו הנפלא שמכנה את יונייטד "מכונת מלחמה שמגיעה אל קיצה". וזהו תיאור פיוטי יפה גם אם ניתוח מקצועי מוטעה מצד המאמן האיטלקי הנודע. זהו הכבוד האולטמטיבי. יונייטד של פרגוסון תגיע אל קיצה יום אחד, ככל בני האנוש. וקאפלו חוזה איך זה יקרה ברבות הימים. אולי בעוד חמש שנים, אולי בעוד עשר.



ואיך זה יקרה? יודע קאפלו ויודע גם בורוביץ'! האם בריבי חדר הלבשה ילדותיים כמו ברצלונה של רונאלדיניו? האם בחוסר החשק המוחלט והמיאוס של הגלקטיקוס בדעיכתם? האם כמו להקת רקדניות הבלט הרכרוכית כחמאה בשמש הריביירה של ארסנל? לא! גיבורי יונייטד על חרבם ימותו. עד הרגע האחרון הם יהיו מכונת המלחמה המפוארת שהיו והינם. וגם כשירדו מבימת ההיסטוריה לא יביישו את הגנרל האגדי שהוביל אותם.



הריעו לבורוביץ'. שבהתקדרות העבים לא איבד את ראשו!

ווואוו, איזה יום מרגש
אנשי העשור האמיתיים בספורט הישראלי

58 Comments

גלן 4 בינואר 2010

דורפן: לפחות חייבים להודות שההפסדים מוציאים ממך פוסטים יותר חזקים מהנצחונות. בכל מקרה אני חושב שיש סימביוזה כין תכניות הריאליטי למה שקורה כאן:
כל שבוע צריך לסלק מישהו מהבמה. צריך מלך חדש ולזרוק את זה שכשל או לפחות הצליח קצת פחות מקודם.

גלן 4 בינואר 2010

ומה יהיה ביום רביעי- עכשיו תבואו באטרף…

Schmeichel 4 בינואר 2010

brilliant!
בורוביץ באמת בשיאו! האמת היא שהוא כל כך טוב שכדאי להעלות אותו לקורבן לכבוד אלוהי הכדורגל!
טוב אז יש לי פגיון וחבל, מישהו יודע איך מגיעים למאצ'ו פיצ'ו?

עומרי 4 בינואר 2010

לפי בורוביץ הארגריבס היה שחקן משמעותי בשתי האליפויות הראשונות מבין השלוש. אולי ההגדרה של אוהדי ליברפול למשמעותי שונה משאר בני התמותה?

עמיחי 4 בינואר 2010

לגלן (ג'ונסון?). הוא פשוט עייף ורגיל מנצחונות

חיימון 4 בינואר 2010

רונן לא מתאים לך להתרגש מהטוקבקיה באתר ערוץ הספורט. הכותבים שם גדולים על הקהל בכמה רמות. לא רק יואב, גם מלר, יעקבי שלומית גיא, גורן ואחרים "זוכים" שם לתגובות שלא מגיעות לאף בעל מקצוע באשר הוא עושה עבודתו נאמנה.
באשר לפוסט עצמו של בורוביץ' – מדויק בצורה מעוררת כבוד. אך עם זאת, לא נראה לי סביר שמכונת המלחמה נעצרת. מדובר בשינוי או שניים ב 11 הפותחים והכל נראה אחרת. חלוץ לצד רוני ושוער ברמה משדרגים את היונייטד לעוד עונה מוצלחת לטעמי.
טענתי פה לא פעם על הרמה של בראון כבלם היונייטד – זה פשוט לא זה וזה הוכח שוב. בעיקר כשהקו שלפניו מתוחזק באנדרסון השברירי.
האהבה שמקבל אנדרסון ביציעים ובמגזיני אוהדים לא מובנת לי. הבחור פשוט לא מספיק טוב. לא בהנעת הכדור, לא בהריסת התקפות. הוא גם לא כובש מספיק ולבטח לא מתקל ברמה גבוהה. האם אני טועה? האם מישהו חושב אחרת?

רפי 4 בינואר 2010

לא מבין על מה הרעש. מדובר ברומנטיקה של מפעל גביע. כל יריב מכל ליגה מגיע באורך למשחק גביע מול קבוצה כזו.

יוסי 4 בינואר 2010

מהיום שהתחלתי לקרוא בבלוג, לפני בערך שלוש שנים, הפוסטים על מנצ'סטר יונייטד הם הפחות מעניינים. אהדה היא דרך מעניינת לספק את הצורך הפסיכולוגי של בני-אדם בשייכות, אבל לא הדבר הכי מעניין לקרוא. מה שיותר גרוע, האוהד המשעמם ביותר לקריאה הוא אוהד של קבוצה רצופת הצלחות. לכן, לכשתפול יונייטד, אולי גם הפוסטים עליה יהיו מצוינים כמו שאר הפוסטים בבלוג.

מוחמד 4 בינואר 2010

"נסיגה ביכולת של ארווין ואן דר סאר, אליו צריך להוסיף את את מייקל קאריק, סי ג'ון פארק, ואפילו את נמניה וידיץ' ורייאן גיגס." ?!!!

"חוסר ההצלחה של מרבית הצעירים להפוך למרכיב מהותי בקבוצה. בין אם אלו אנדרסון ונאני, שמייצגים מקרה עצוב במיוחד של כשרונות שהבשילו לכדי אכזבות גדולות (בעיקר נאני). תוסיפו לכך את פאביו ורפאל דה סילבה (19), קיקו מאקדה (18), דני וולבק (19), וזוראן טוסיץ' (22)"

(19),(18),(19),(22)!!!
שמישהו יזכיר לו בן כמה היה רונלדו כשפרץ והתחיל להביא תועלת לקבוצה, ויותר חשוב להזכיר לו איך הוא נראה בגיל 18-19.
שמישהו יגיד לו כי כנראה משחקים של יונייטד הוא לא רואה.
עיתונאי ספורט שאומר שהשנה יש ירידה ביכולת של גיגס הוא לא עיתונאי ספורט, הוא סופר שכותב פנטזיות.

דותן 4 בינואר 2010

רונן – מה שיפה בקבוצה שלכם זה שתמיד יש תקווה – אתה כתבת עוד 5- 10 שנים – ואני אומר אולי עוד קודם…

סער הזועם 4 בינואר 2010

אם אתה אוהד מנצ'סטר יונייטד אמיתי אז אתה….יכול להיות רגוע
הסבר :
עדיין השיטה של פרגי היא השיטה הנכונה
תמיד היה יותר טוב ופחות טוב
ואני מסכים שחצי מהשחקנים שלנו אסור להם לשחק כדורגל (נאני,אנדרסון )
אבל עדיין פרגי נישאר עם שיטה מסויימת וגישה שתמיד תהווה כוח מסיבי בכדורגל האנגלי והעולמי
לא יורד לסוף דעתי ? שוב הסבר :
צ'לסי=כוח
ארסנל=הכדורגל הכי יפה
ליברפול=תשוקה

מנצ'סטר יונייטד= הכל ביחד
יש בנו טיפה כוח,טיפה מישחק יפה והרבה תשוקה
והחשוב ביותר זה שיש לנו את פרגי
שאני מוכן לשים כסף עם חבר שלך בורוביץ' שכל אוהד ליברפול או צ'לסי היה רוצה לראות אותו בקבוצה שלו

לסיכום:
דורפן,תבלע את הרוק כי אין מה לעשות יש גם תקופות כאלו
תקופות שאוהדי ליברפול חווים כל שנה
קוראים לזה …..אכזבה
לנו לפחות יש תרופה…..לנו יש פרגי

אדום תמיד
סער

martzianno 4 בינואר 2010

"ציבור הלקוחות" זו הגדרה מצויינת.
ככה זה כשהקבוצה היא מותג וכל הקבוצות היום הן מותגים וככה הן גם מוכרות את עצמן – ולכן אין טעם לבוא בטענות לאותו "ציבור לקוחות", כי עם כל הכבוד (ויש הרבה כבוד!) לכל האוהדים המסורים והאמיתיים, בבלוג הזה ובעולם כולו – מדובר בדינוזאורים. האוהדים של היום הם לקוחות, כי ככה הרגילו אותם ולא ירחק היום שאוהדים באמת יבואו בדרישה להחזרת הכסף כי ההבטחה לאליפות לא קויימה (או אף בשל דברים "פעוטים" יותר, כמו למשל: "רונאלדו לא הבקיע שלושער במשחק שראיתי, תביא ת'כסף").
בקיצור כפי שנאמר כבר בעבר:
Dont hate the player – Hate the game

יואב 4 בינואר 2010

ציבור הלקוחות-היטבת לתאר אותם רונן.

גלן צודק, הפסדים מוציאים ממך פוסטים מושלמים.

חיימון,
זאת לא חוכמה להתעלות מעל הטוקבקים, וזה אולי "ההישג" היחידי של כותבי הטורים שם.

ואם בורוביץ מקבל כסף על זה, אז הוא סוג של גאון…

רונן דורפן 4 בינואר 2010

יואב -דבר אחד אני אספר לך על בורוביץ'. הוא כותב את דעתו האמיתית ובשמו המלא. אולי אתה מעדיף כותבי טורים שיכתבו את דעתך – אבל הוא כותב את דעתו (וגם אם מצאת טעות עובדתית זה קורה). אז להשמיץ באנונימיות בסגנון "והוא עוד מקבל על זה כסף" – שאת זה עשית גם בפוסט הקודם – זה מכוער.

YB 4 בינואר 2010

פוסט מצחיק אבל עדיין אני חושב שאתה צריך להיות רגיש להתדרדרות ביכולת בשנה וחצי האחרונות (המחמירים אף יטענו כי החלה קודם לכן וכי האליפות השנייה הייתה פחות מרשימה מהראשונה). ועדיין, וחשוב להדגיש זאת, יונייטד מהקב' החזקות באנגליה ואפילו בעולם.
ובניצחונה הצנוע של לידס יונייטד ננוחם.

LT 4 בינואר 2010

Giants are out of the playoffs, Jets are in.
United out of the FA cup, Leeds are in.
Is the Universe changing? What a disastrous weekend.

רונן דורפן 4 בינואר 2010

LT- העליה של הג'טס לפלייאוף היא מחפירה שתי קבוצות – שזה 20% מהניצחונות – נתנו לה משחקים.

גיא וינטרוב 4 בינואר 2010

פוסט גאוני. אתה מתחיל לכתוב כמו עלי מוהר.

LT 4 בינואר 2010

Ronen, Gary Myers of the NY Daily News, who is an authority on NYC football, is commenting today on that very issue- "The Jets will take it and not apologize for anything even if they were playing for their playoff lives the last two weeks and the Colts and Bengals were playing like it was the preseason. Roger Goodell must do something about this to preserve the integrity of the game".
Take the 2 performances against the Jets, combine it with the Colts not playing for the last 2 weeks- we might have a problem here.

יואב 4 בינואר 2010

רונן,
זה נכתב בהומור עם קורטוב של אמת כי הבעת דעתו או כתיבה בשמו המלא(שמי יואב בראון אגב),לא אמורה לחסוך שום ביקורת.יש שיטענו שהטור גאוני ויש כאלה שיטענו שהוא רדוד, מרפרף מידי מעל פני השטח,לא עמוק.לא פעם ביקרתי את יואב פה בפניו.
רונן, אם טור לא משקף את דעתי אבל פותח לי זוית חדשה(וזה קורה לא מעט)ומספק חומר למחשבה-מצויין.לא חושב שזה שונה מאף אחד. תראה איזה פיוטיות ארסית הטור הזה הוציא ממך…
יואב, מתנצל על עניין הכסף,זה נכתב בהומור(אולי לא מוצלח במיוחד).

גיל 4 בינואר 2010

הבעייה עם תגובות אנונימיות ארסיות היא שהן תמיד צצות כדי לשמוח לאיד. הרי כשמנצ'סטר תזכה באליפות או באליפות אירופה אף אחד מהם לא יגיב ויודה שהוא טעה. אותי תגובות כאלו מחליאות.

בקשר לפוטבול, היה אתמול מחזור מסריח ביותר. זה לא רק הג'טס אלא רוב המשחקים שהיו חד צדדיים. הפציעה של ווקר אולי עוד תוציא את קלדוול גאון בסוף וכמה אנשים יצטרכו להתנצל בפניו.

יואב 4 בינואר 2010

גיל,זה ממש לא המקרה כאן.אני כותב בשמי הפרטי(כמו כולם פה)ולא מתחבא מאף אחד.וגם לא מתבייש להתנצל אם טעיתי או התנסחתי לא לעניין.

גיל 4 בינואר 2010

LT, גודל הגיב ואמר שיש מחשבה לתת תמריצים לקבוצות פלייאוף שיעלו עם ההרכב החזק שלהן כשכבר הבטיחו את העלייה שלהן. למשל, לתת להן בחירות דראפט. הפציעה של ווקר כנראה חיסלה כל יוזמה כזו. גם אותי זה מעצבן אבל אני לא רואה שום דרך מעשית לתקן את זה.

אביעד 4 בינואר 2010

הבעיה שלי היא עם המאמר של בורוביץ' היא בעובדות. כשעובדות בסיס לא מדיקות (שמות, זמנים, תפקידים), זה מטיל צל מסוים על כל המאמר. בכל מקרה, מאמרים דומים (וחריפים יותר) נכתבו כבר ב-2005 (אחרי ההדחה בשלב הבתים בצ'מפיונס) ובתחילת 2006/7 אחרי שרוד נמכר וקאריק נקנה. ו-3 שנים אח"כ ביקורות כאלו נראות מצחיקות. אז מצד אחד יגידו "מה שהיה הוא שיהיה" ומהצד השני יגידו "זה הסוף. נגמר". אז יגידו.

גיל 4 בינואר 2010

יואב, הכוונה לא הייתה אליך, אלא לכותבים בפוסט הקודם ובפוסטים דומים אחרי הפסדים.

Yair 4 בינואר 2010

אני חושב שהתקיפה של אוהדי היונייטד בבלוג היא הכללה לא הוגנת, רוב התגובות לדעתי היו בסדר, גם אם זה לא נכון לדעת רבים, מותר להגיב להפסד כזה בשאת נפש ומותר להתייחס לכך שהיכולת של הקבוצה היא לא בשמיים, זה שקשה היה לצפות מהקבוצה להציג כדורגל מדהים בהתחשב בנסיבות לא אומר שאסור להתבאס מזה.
יותר מזה, המשחק של אתמול לא נבע מכך שאין לנו שחקנים לנצח את לידס.
אז אם אחד או שניים גם רמזו על כך שזאת אשמת פרגי (זה ייתכן) ושהוא אולי צריך ללכת (זה לא) לא צריך להפוך ישר את כל קוראי וכותבי התגובות לבכיינים, מפונקים וכו'.

Yair 4 בינואר 2010

ואם אני לא טועה מישהו גם הגדיל וציין אתמול ושרבב את המושגים "אוהדי הצלחות" או "אוהדים מ-93", נדמה לי שאפשר להכליל את המושגים האלה בחוק גודווין בכל הנוגע לדיונים בנושא מנצ'סטר יונייטד.

גמל אדום 4 בינואר 2010

הדיון הזה מצחיק אותי מאוד!
אם נפשט את מה שנאמר בו זה בבסיסו דיון על "למי מותר להגיב" או "דעתו של מי באמת חשובהנחשבת ומי לא"
ומה שמצחיק שזה בא דווקא מהכיוון של רונן.
הבהרה: לא אוהד הצלחות ולא אוהד של יונייטד. ובכלל לא מאמין שיש דבר כזה אוהד של קבוצה שחי בארץ אחרת (למעט מקרים של מעבר דירה וכדומה)

גמל אדום 4 בינואר 2010

אהבתי את הפירוש רש"י שרונן נתן לטור של בורוביץ'. שאלה לבורוביץ' האם לזה התכוון המשורר או שהוצאו דבריך מהקשרם?

גמל אדום 4 בינואר 2010

גיל, בבלוג הזה אין הרבה מגיבים אנונימיים. אם יש מגיב שקורא לעצמו "החכם מימון" או "שמוליק" והוא מגיב באופן קבוע בבלוג, זה לא משנה אם הוא כותב את שמו האמיתי או לא. הוא לא אנונימי, קוראים לו החכם מימון. זה לא משנה אם אישתו קוראת לו שלמה כהן והבן שלו קורא לו אבא.
תחשוב על זה כמו סופר שמשנה את שמו ומוציא ספרים בשם אחר, אני בטוח שיעלו בזכרונך כמה סופרים לא רעים שעשו את זה.
—————–
ואני בכלל לא דיברתי על כותבים אנונימיים (רונן, אתה השתגעת?! מה אתה בכלל מבזבז זמן וקורא את הטוקבקים בערוץ הספורט?)
דיברתי על ההגדרה אוהד הצלחות. אני בכלל לא חושב שאפשר להיות אוהד של קבוצה ממדינה אחרת, אז מה?

גמל אדום 4 בינואר 2010

אופס, לא התכוונתי להגיב פה

גיל 4 בינואר 2010

גמל, מה שמרגיז אותי (גם בתור בעל בלוג) אלו כותבים אנונימיים שכל מטרתם היא רק להכפיש. צריך לסייג ולומר שבסך הכל הם מעטים ואיכות הכותבים גבוהה.

דבר שני, הבעייה המרכזית היא שאנחנו חיים בתרבות האינסטנסט ושל סאונד בייטים. למעטים יש ראייה היסטורית רחבה והרבה מאוד אנשים ממהרים לשפוט על סמך משחק או אפילו עונה אחת קריירות שלמות. בתרבות היום הכל חייב להיות הכי, הכי טוב או הכי גרוע ואין שום דבר ביניהם. ככה מנצ'סטר הובסה נגד ברצלונה במקום סתם הפסידה במשחק כדורגל מכריע.

רונן דורפן 4 בינואר 2010

יואב (בראון)- זה בסדר. לא קרה כלום. ניסיתי רק להאיר את הצד של עיתונאים שלפעמים מרגישים שמשלמים להם בכדי לעמוד בכיכר העיר ולחטוף עגבניות… עניין פרנסת עיתונאים קצת רגיש אצלי פשוט אז התגובה הייתה קיצונית.

גמל אדום 4 בינואר 2010

גיל, בבלוג הזה אין הרבה מגיבים אנונימיים. אם יש מגיב שקורא לעצמו “החכם מימון” או “שמוליק” והוא מגיב באופן קבוע בבלוג, זה לא משנה אם הוא כותב את שמו האמיתי או לא. הוא לא אנונימי, קוראים לו החכם מימון. זה לא משנה אם אישתו קוראת לו שלמה כהן והבן שלו קורא לו אבא.
תחשוב על זה כמו סופר שמשנה את שמו ומוציא ספרים בשם אחר, אני בטוח שיעלו בזכרונך כמה סופרים לא רעים שעשו את זה.
—————–
ואני בכלל לא דיברתי על כותבים אנונימיים (רונן, אתה השתגעת?! מה אתה בכלל מבזבז זמן וקורא את הטוקבקים בערוץ הספורט?)
דיברתי על ההגדרה אוהד הצלחות. אני בכלל לא חושב שאפשר להיות אוהד של קבוצה ממדינה אחרת, אז מה?

YB 4 בינואר 2010

בקריאה נוספת, פוסט מצוין. מסכים עם התיזה שלך.

יואב 4 בינואר 2010

רונן,מבין לגמרי.היתה טעות מצידי להתעסק בעינייני פרנסה(אף שבהומור).זה קצת מתחת לחגורה תמיד. בזה לא נוגעים.

גמל אדום 4 בינואר 2010

אני דווקא כן חושב שמי שמצליח להתפרנס מצפייה בספורט הוא סוג של גאון. ומי שמטייל בכל העולם כדי לצפות בספורט ומרוויח כסף הוא בכלל עילוי.

הלוואי עליי

יואב 4 בינואר 2010

גלן, קשה למצוא הומור עצמי מאוהדי קבוצה מצליחה.
קשה למצוא הומור עצמי גם מאוהדי קבוצות שירדו מגדולתן.
אוהדי חיפה ומכבי יכולים להעיד על זה.
גם אוהדי הפועל-אבל הפוך. שם יש המון הומור עצמי כי הם לא קשורים לשום סיטואציה שתארתי….

גלן 4 בינואר 2010

יואב זה יחסית נכון. אני בטוח שגם ליונייטד יש כאלו רק ששם זה לא העיקר כי כל הזמן צריך להתעסק עם נצחונות. זה אלו שמפסידים שצריכים הומור לשרוד.

לכן נראה לי ששנות ה70 ו ה80 היו באסה באסה ליונייטד בהשוואה נניח לי או לעזי שראו אפילו ליגה שלישית ושרדו.

א. 4 בינואר 2010

הערה לסדר :כותרת הכתבה של בורוביץ היתה "סוף עידן ?" ומישהו באתר ערוץ הספורט החליט מאוחר יותר להחליף ל"סוף העולם".
ספק אם אפשר לכנות זכיה באליפות כ"חסרת ריגושים" ברם,אי אפשר גם להתכחש לעובדה שבחצי השני של העונה יונייטד לא היתה הקבוצה הטובה באנגליה.למעשה בחודשים האחרונים של העונה ליברפול היתה נפלאה,שניה רק לברצלונה.
ההפסד בגמר ליגת האלופות לברצלונה הבהיר את פערי האיכות העצומים בין שתי הקבוצות.התוצאה לא ייצגה את הפערים הללו.רבים מאוהדי יונייטד יצאו מהלילה המר ההוא ברומא כמי שחוו תבוסה (והתנחמו בכך שהם הפסידו לקבוצה מושלמת).
יונייטד היא קבוצה שגיבה במושגי הליגה האנגלית.ספק אם היא רשאית להתנאות בתואר הזה בזירה האירופאית.לא אסתפק בכך שסר אלכס פרגוסון טוען שוב ושוב שקבוצתו היתה חייבת להגיע ליותר משחקי גמר ולזכות ביותר תארי ליגת אלופות אלא אוסיף שבעל הבלוג שעוסק רבות בזיכרון ההיסטורי (ועל כך קינאתי כבעל זיכרון מתכלה) לא יעלה על דעתו להציב את קבוצתו האהובה באותה נשימה עם הקבוצות השגיבות באמת שהותירו את חותמן על הכדורגל האירופאי – ריאל מדריד,אייאקס,מילאן,ליברפול וברצלונה.
לא נשכח,בשמחה לא נשכח,ששתי הזכיות האחרונות בליגת האלופות היו זכיות שבהן הגברת מזל (במלעיל) היתה פעילה ביותר.היכולת,אגב,לא היתה משהו.
כמדומני שקאפלו טען את טענתו בעקבות ההפסד לאסטון וילה.כמי שמבלה (האומנם מבלה ?) שעות רבות ביציעי אולד טרפורד בצפיה במשחקיה של יונייטד קאפלו הוא ללא ספק בר סמכא מקצועי ונטול פניות לניתוח מצבה של הקבוצה.
איך יסתיים העידן של פרגי ?
אני משער שהוא יסתיים בדיוק כפי שהסתיים העידן שבו שלטה ליברפול בכדורגל האנגלי : בהפתעה,באי אמון,בהכחשה,באכזבה,בכל מיני שקרים נעימים למגע,בתמימות של אוהדים שרואים את הסדקים בכותלי הבית ומפנים את מבטם בתקווה שאלה יעלמו מעצמם,באמירות כוזבות של חכו חכו תוך שבוע שבועיים אנחנו חוזרים וכמובן בהלעגת המבשר – ומנגד בנאמנות כמו דתית,בהשלמה,בהוקרת תודה על שני עשורים מופלאים,בנוסטלגיה חמימה,בחזרה לאהבה הפשוטה שאיננה תלויה בדבר (שנקרא אליפויות,גביעים,נצחונות).
זה לא יהיה אסון אם יונייטד לא תסיים עם תואר.
זה יהיה מצער אם יונייטד תמשיך לשחק כדורגל בינוני ולא מלהיב.
זה יהיה מרגש אם פרגוסון יחליט בסיום העונה שהגיע הזמן לפנות את המקום כי הקבוצה זקוקה לדרך חדשה וליד חדשה שתנענע את העריסה שבה רדומים לא מעט שחקנים שהחולצה האדומה גדולה על מידותיהם.
יש לי זיכרון מוקדם מגיל 6,ישבתי בחצר עם סבי ואבי שהקשיבו במכשיר רדיו מקרטע לשידור גמר הגביע האנגלי של 1976.אני דור שלישי לאוהדי הפועל ויונייטד (בסדר הזה).סבי גילה את יונייטד בעת שירותו בבריגאדה היהודית.הקצין הבריטי שהיה אחראי על הפלוגה שלו היה אוהד יונייטד והדביק את סבי באהדתו.הייתי אוהד יונייטד שנים ארוכות לפני תור הזהב.
אני מתנחם בכך שבסיום העונה פוסט הסיכום של רונן דורפן יכתב מהמקום השכלתני (ופחות מהמקום הריגשי) וספק אם הוא יהיה שונה באופן דראמטי מכתבתו של בורוביץ.
ורבים רבים יריעו לפוסט הסיכום הזה.

רילקס 4 בינואר 2010

א. עכשיו השחיזות והשליחות של פרגי לגרדום ברורה….
אתה אוהד הפועל…
אתה בטוח שאתה אוהד יונייטד? כי אני נוכח פה בבלוג כבר כמעט שנה וחוץ מהשמצות ומלחמות נגד כל העולם לא נתקלתי באהדה

שלו רומא 4 בינואר 2010

אחרי הפסקה קצרה,
ככל שהכדורגל מתקדם, והמשחק נהיה מהיר יותר מדויק יותר, יפה יותר. אני נזכר יותר ויותר בתקופות אחרות. של בראיין רובסון, של קרויף, של זיקו וסוקרטס. אדר ופלקאו. הרבה פחות טקטיקה הרבה יותר רגש. נזכר ומתגעגע. זה נראה לי יותר אמיתי. היה לי מורה בשם משה שדות (מתמטיקה …) אוהד לידס מושבע שבשך שנה שלמה דנו ביריבות בין היונייטד ללידס. קאנטונה עדיין לא היה אדום, עידן פרגסון עדיין לא היה זוהר. ואיך שהוא הכדורגל ההוא נראה יותר טוב בעייני. לידי יושבים באיצטדיון ברומא אב וביתו היא עברה לא מזמן את גיל העשרים הוא נוגע בחמישים. היא שונאת את ווצ'ניץ' מכל ליבה ומקללת אותו אחרי כל נגיע בכדור, הוא מעיר לה על זה שהוא שלנו ואי אפשר לשנוא אותו. משום מה כל פעם אני מוצא את עצמי מרגיש כמותו. הראיה הקצרת מועד של מועדון הלקוחות הוא העונש שלנו, החשיבות של האליפות בכל מחיר, הרצון לתת לשחקן את התואר הכי טוב בכל הזמנים. זה מה שממאיס את הספורט. דווקא ארמסטרונג היה זה שכתב בספרו שאחרי שהפסיד את הזהב האולימפי אשתו אמרה לו שהייתה גאה בו יותר מכל. יש חן בהפסד, הנצחון הניצחי הופך אותנו למותגי ספורט שנואים כמו שמעון מזרחי, ריאל מדריד, לוס-אנג'לס לייקרס. לג'ורדן לקח הרבה שנים עד שלקח אליפות ראשונה, ד"ר ג'יי העביר קריירה שלמה עם מעט מאוד תארים. אבל האליפות עם פילי הייתה ריגוש אמיתי. אני לא מוותר על מה שעשה פרגסון, אבל יש בליגה עוד 21 קבוצות, ובמפעלי הגביע תמיד יש נפילות. וכאב קטן של הפסד בונה לאורך זמן את האושר כשמנצחים, אם היונייטד יקחו טריפל כל שנה זה יהיה ממש לא מעניין. ודרך אגב לדעתי את רוב האליפויות הם לקחו מתוך עמדת משנה ולא פייבוריטיות לניצחון.

ספיידרמן בקיבוץ 4 בינואר 2010

המגיבים נובחים והשיירה עוברת

יוסי מזרחי 4 בינואר 2010

תסלחו לי שאני מירושלים, ואנחנו לא נעזרים בתיחכום ,ציניות או בלשון סגי נהור.פרימיטיבים כאלה.
שתי הערות קצרות.
מי שלוקח את תגובות הבלוגרים באיזו שהיא מידה של רצינות, מוריד את עצמו אליהם ולא להיפך.
כאן מצהיר שאין אצבע מכוונת למישהו מוגדר,אלא כהערה אמיתית וכנה.
אפשר לקרא את בורוביץ, להסכים או לא, ולא להמשיך לתגובות, שם אין כללים וכל אחד יכול לקלל.
בבלוג הזה יש כללים לא כתובים שכולם מכבדים ולכן זו הנאה להשתתף בו, גם אם הטונים עולים מפעם לפעם.

הערה שניה, על "אוהדי 93" או "אוהדי הצלחות".
גם אם יש כאלה, יש להם מקום,וגם זכות להביע דעה. אני נותן משקל משלי לכל תגובה ולא משנה לי מי כתב אותה אלא מה הוא כתב.
מילה אישית לרונן:
באופן פרטי, אני חושב שמותר לבקר ,מתוך כבוד והערכה, גם את סיר אלכס, ולהאמין באותו זמן שהוא יחיד ומיוחד. אחרי הכל, גם מנחם בגין טעה, ומשפט כזה למי שבא מרקע כמו שלי, שם את הביקורת המזדמנת שלי על סיר אלכס, בפרופורציות נכונות.

יואב 4 בינואר 2010

א,
לא רק שאני חולק על דעתך(וזה לא משנה כמה זמן אתה אוהד יונייטד אם בכלל, גם אני שם מאותם ימים), אני מוצא אותך בדיוק עונה להגדרה של רונן-"ציבור הלקוחות" מהסיבה הפשוטה-אין שום רגש בכתיבתך למושא אהבתך.אפילו לא קמצוץ.ושום מכבסת מילים שכלתנית לא תחפה על זה.ואוסיף,זאת בוודאי זכותך…

א. 4 בינואר 2010

יואב
היו ימים שבהם אהדתי היתה רגשנית,ימים שבהם תגובתי לביקורת (לגיטימית) על יונייטד היתה זהה לתגובתך,אולי אפילו חריפה יותר.
חלפו השנים והיום האהדה שלי אחרת,רגשנית פחות,ביקורתית יותר.
מעולם יונייטד לא היתה בעבורי מושא לאהבה – זו תמיד היתה אהדה (גם בלילות שבהם שלא נרדמתי לאחר הפסדים וגם בימי הקיץ הארוכים בהם המתנתי לפתיחת עונה חדשה ומוצלחת יותר).
מצטער שאין הבעת רגשות בתגובותיי.
פעם אהבתי סופרים ומוסיקאים ויוצרי קולנוע ואת חלקם אני אוהב היום פחות.
האין זה חלק מתהליך ההתפתחות שלנו כבני אדם ?
אשוב ואכתוב למאותגרי ההבנה : פרגי צריך ללכת על פי רצונו,על פי תנאיו ובזמן שיבחר.
כל פסל או אנדרטה שיוקמו לכבודו לא יהיו במימדים האמיתיים והמיתיים של פועלו הכביר,ההיסטורי.
^
הב הב.(מצטער על הנביחה הבנאלית)

רונן דורפן 4 בינואר 2010

א. מדוע לא תיתן לעצמך לאהוב כמו פעם? תשתחרר. עלוץ משער יפה מול וויגאן! הדבר יהיה יפה לבריאותך! בסך הכל החיים המודרנים מזמנים לא מעט עניינים שכלתניים להפוך בהם.

יוסי מזרחי – בוודאי שפרגוסון טועה. הוא לא העריך נכונה את כוחה של לידס ופתח עם מעט מדי משחקני ההרכב. אבל זה לא גורם לי להרהר כלל. אני פשוט מצטער כשהוא טועה ומקווה שיצליח בפעם הבאה. ואין לי שום תקווה מהסוג שיש לא. שיפנה את מקומו בקרוב מרצון.

יוסי מזרחי 5 בינואר 2010

גם לי אין "שאיפות" כאלה.

ניר 4 בינואר 2010

רונן,
השורות האחרונות של הפוסט יצרו אצלי את התחושה שאני קורא את "בשער" ב"העיר". כבר כמעט ושכחתי את התענוג הזה. תודה.

רונן דורפן 4 בינואר 2010

ניר – אוהו, איזו מחמאה נהדרת! תודה

שלו רומא 4 בינואר 2010

רונן – מה אתה אומר על דוני ליונייטד?

יואב 4 בינואר 2010

א, קיבלתי. המבט העיניני המשקיף , בילבל אותי.לגיטימי. אני , עדיין מתרגש משיר או ספר חדש או מתוצאה לא טובה … לפעמים אני מייחל לקצת בגרות ואדישות… בטח שפרגי טועה. אבל בספורט , זה עניין של אחוזי הצלחה.

דודיק 4 בינואר 2010

כמי שמציין בימים אלה 54 שנים מאז עמד על דעתו והחל לאהוד את היונייטד, וחווה הן את תקופות הזוהר והן את שנות היובש, אני ממליץ לכל האוהדים משתתפי הבלוג לאמץ לעצמם את עצתו של רונן אל א.

סימנטוב 5 בינואר 2010

אני בטח לא מגדיר את עצמי כלקוח, אחרי שנים של אהדה (מ72 כשקיבלתי חולצה אדומה וחתמתי קבע) מה שאין בי זה הלחץ או הכאב כבעבר (מה לעשות עם השנים דברים שונים אוחזים בנפשי משפחה וכד' או במחשבותי קרירה משכנתא וכד') אהדה זה דבר כ"כ אינטימי פנימי אני שמח ונעצב "משבת לשבת" אבל ממשיך הלאה. מה שכן כל האהדה לקבוצה הוא מפלט לכ'כ תסכולים ולפעמם אין מה לעשות לא לכולם יש ונטיל תקין…

בני תבורי 5 בינואר 2010

סימנטוב,
עוד לא התרגלת? הרי אנחנו במלאבס כבר למעלה כמעט ארבעים שנה חיים על העבר…

עמיר 5 בינואר 2010

קצת באיחור. כתבה מעניינת מהסאנדיי טיימס על מדיניות החילופים של פרגוסון. כוללת פסקה מעניינת על התייחסותו לשחקנים כסוסי מירוץ. עוד פתח קטן לעולם של הגאון.
http://www.timesonline.co.uk/tol/sport/football/premier_league/manchester_united/article6973923.ece

סימנטוב 5 בינואר 2010

בני כאן אני בהכחשה טוטאלית…

רועי 9 בינואר 2010

רונן
הסתכלתי על התגובוץת.
דרך אגב חשבתי שהגבתי אבל מסתבר שלא.
בכל מקרה לא כל כך ראיתי דברים כאלו גרועים כפי שכתבת כאן.
כן היו תגובות ילדותיות בקשר לקבוצה שלי. אותו קבוצה של בורוביץ.
אבל זה די טבעי שתהיה בסופו של דבר ירידה. כנראה זה יקרה רק בלכתו של הסר הסקוטי.

Comments closed