נדמה לי שאנחנו רואים את קבוצת ה-0-19 הראשונה (בריידי ניצח)

איפשהו ברבע הרביעי CBS הראו סטטיסטיקה שלבריידי יש בדרך כלל 300 ומשהו יארד והערב רק 111 ובדרך כלל גם יש לו רייטינג של 136 והיום רק 49, וגם התוצאה היא 20-10 לאינדיאנפוליס. מאותו רגע לא בריידי ולא שום שחקן אחר של הפאטס ביצעו טעות. הם נתנו דאון ראשון אחד למאנינג, גם זה בקושי. הם פשוט השתלטו לחלוטין על משחק פוטבול מול אלופת הליגה הבלתי מנוצחת בביתה. ולמרות שיא עבירות בהן נענשו, יצאו מהמקום בניצחון.

ולכן נדמה לי שזו קבוצת ה-0-19 הראשונה בהיסטוריה של הליגה. כלומר הראשונה שתסיים עונה מושלמת בעידן 16 המשחקים בעונה הרגילה. ראיתי בעשרים וחמש השנים האחרונות לא מעט קבוצות אדירות יותר, שעשו מאזנים של 2-14 ואפילו 1-15 ואני שואל את עצמי למה הן לא השיגו 16-0 אל תוך הפלייאוף. הסיבות מגוונות: לפורטי-ניינרס ולדנבר לדעתי לא היה מספיק רוע לכך. הן היו קבוצות אהובות מדי. לברס של דיטקה היה את הרוע, אבל לא סגנון מספיק מגוון ולכן שמטו משחק אחד מול מארינו והדולפינס. 24-38 נהדר. והיו קבוצות כמו הקאובויס או גרין ביי שפשוט לא הגיעו למאזן המושלם בגלל יריבות קשות.

אבל רוח הקרב של הפטריוטס הערב היא רק אלמנט משלים לדומיננטיות הכמעט חזירית של השבועות שחלפו עד עכשיו. אני חושב שהרוח הזו באה מהמאמן ביל בליצ'יק. אחרי שלושה ניצחונות סופרבול הוא אדם לא אהוב. למרות מספר חידושים הגנתיים, הוא לא נחשב איזה ממציא גדול במשחק. מה שיקנה לו מקום בין הגדולים באמת הוא מאזן 0-19. ואז לא ידברו על לוח המשחקים ועל הריגול התעשייתי. יסתמו את הפה וידברו על עונה של 0-19.

זו בטח לא הקבוצה הטובה ביותר שראיתי. אבל נדמה לי כי מלבד פוטבול מעולה יש בה את המוטיבציות השליליות למאזן כזה.

מאנינג ובריידי
LATINO - MANCS (על שחקני בית)

26 Comments

גיל 4 בנובמבר 2007

נדמה לי שתטעה בגדול. לא רק שהם לא ישיגו 16-0 אלא שגם הסופרבול רחוק מלהיות מונח בכיס שלהם. כן, הפאטס הראו הרבה אופי אבל אינדי שיחקה מתחת לרמתה ולא רק בגלל ההגנה של הפאטס. ברבע האחרון ראו שלקולטס אין כלים התקפיים ומאנינג נשאר מתוסכל. עם הריסון הכל יהיה אחרת. הריסון לא היה שומט את התפיסה שווין השמיט ושהייתה גומרת את המשחק והוא היה מאפשר לעודאי לנוח יותר ולהיות רענן לקראת הסוף. דווקא במשחק פלייאוף בפוקסבורו לריצה תהיה משמעות גדולה יותר בשלג ואז נראה איך הפרטס יסתדרו. גם בעונה הסדירה יש להם עוד משחקים קשים נגד הסטילרס, הרייבנס והג'יאנטס, וברגע שהם כבר יבטיחו את מקומם בפלייאוף (שבוע הבא בערך) הם יצטרכו להחליט אם הם הולכים בכל הכוח ומסתכנים בפציעות או מורידים הילוך. מה שכן, המשחק היום הוכיח שהרמה בליגה מאוד מאוד חלשה וזה די מצער.

legal alien 5 בנובמבר 2007

אני עם גיל – הדרך עוד רחוקה מאד למאזן נקי מהפסדים, והמוקשים לדעתי קיימים לא בהכרח במשחקים ה"גדולים". אני לא מסכים בענין הרמה בליגה – אני חושב שהיה משחק מצויין, וכמו במשחק פלייאוף אמיתי די רווי בטעויות. הליגה אכן חלשה, אבל זה ענין אחר לחלוטין

birdman 5 בנובמבר 2007

קרדיט לקבוצת החלומות מיאמי דולפינס שהשיגה מאזן 17-0 בעונה, נכון זה עדיין לא 19, אבל הליגה הייתה תחרותית, ואין להקל ראש בהישג חסר התקדים. כשמגיע מגיע, ולמיאמי מגיע.
וגם אני עם גיל, אבל לגבי הורדת הילוך. כמו בכדורגל, בחכמה יעשו הקבוצות שמסוגלות לאפשר לשחקני מפתח לנוח, והרי אחוז הסיכויים לפציעה בפוטבול הוא 100.

רונן דורפן 5 בנובמבר 2007

אנשים שימו לב לניסוחים. בירדמן – אמרתי 0-19 ולא "קבוצה מושלמת" מתוך כבוד למיאמי דולפינס. בכלל כל הבלוג הזה רוחש כבוד למיאמי דולפינס.

לא כתבתי בשום מקום שזו קבוצה מושלמת או אפילו אחת הגדולות. אבל כפי שהתלוננתם בשבועות האחרונים זו קבוצה חזירית עם מאמן שנוא. וזה מה שיביא את המאזן ההיא.

גיל – אני חושש לך! בברור אינך אוהב את הפאטס ומקווה לנס. הקולטס לא יוציאו ניצחון בפוקסבורו. הם לא יקבלו שם 150 יארדים בעבירות. והפטריוטס יהיו מלוכלכים עוד יותר. ייתכן שהדרך בה ינצחו תוכיח להרבה אנשים שהם לא בסדר ושהם לא קבוצה כזו גדולה. אבל הם ינצחו.

זיזו 5 בנובמבר 2007

וואו איזה משחק! רק חבל שהריסון לא היה שם ולכן ראינו את אינדי רוכבת על אדיי במקום על משחק ביו מנינג להריסון.
בריידי בריידי בריידי 20-10 ואת יודע שהנה זה מגיע, משהו נדיר שזורם אצל החברה האלה: ג'ורדן, מונטנה, זיזו וכמובן בריידי.
מעניין היה לראות שבמשחק הכי לחוץ ובמצבים הכי לחוצים בריידי התאלם מוולקר המדהים ובנג'מין ווטסון שנותן עונה מדהימה ונהנה מהבנה עיוורת עם בריידי והלך לפרנצ'ייז רסיבר שאולי הוא היה צריך כל השנים כדי להתפוצץ גם סטטיסטית. יודע מה רונן אולי בצדק, זה עבד כל פעם כולל קומפלישן מדהים ביד אחת. אז באמת היה משחק טוב, נקווה שאת השוט-אוטט האדיר 42-38 (לא אומר למי) הם פשוט שמרו לפלייאוף!!!

מרקפוצ'ינו 5 בנובמבר 2007

בירדמן – אחוז הפציעות בפוטבול שווה לאחוז הפציעות בכדורגל

גיל 5 בנובמבר 2007

רונן, גם אני חושש. אין ספק שאני לא אובייקטיבי והדברים שלי מהולים בחשש שהם יתגשמו על הצד הרע ביותר. אבל על פי ההיסטוריה הקרובה של השנים האחרונות, כמעט בלתי אפשרי לעבור עונה ללא הפסד. זה באמת יהיה הישג לדורות אם הוא יתקיים, ובעוד צד מסוים שלי רוצה שזה יקרה כי יש בזה משהו היסטורי, למה זה חייב להיות עם הפאטס?

מצד שני, מה דעתך על הקריאה להשקיע את כל מה שיש להם בעונה של 16-0 גם אם זה יעלה להם במחיר פציעות, כי סופרבולים יש להם ואין בזה משהו ייחודי, אבל עונה רגילה מושלמת אין לאף אחד חוץ ממיאמי.

גיל 5 בנובמבר 2007

מרקפוצ'נו אתה טועה בגדול. הקריירה הממוצעת של שחקן פוטבול היא 3 שנים! נדמה לי ששליש מהשחקנים עולים כל שבוע על זריקות, ועוד לא דיברנו על הפגיעות לטווח הארוך שיש מפוטבול.

birdman 5 בנובמבר 2007

אדונקפוצ'ינו, אין שחקן שגומר עונה בלי שריטה, אין זה מקרי שהעונה קצרה להחריד, ולא אמריקאיים שיוותרו על דקת משחק / דקת טלוויזיה אפשרית.

נועם שיזף 5 בנובמבר 2007

אני דווקא מאוד מחבב את הפאטס. זו אחת הווינריות היחידות שאני ממש אוהב בספורט – קבוצה כל כך חכמה, שכיף לראות אותה. אתמול ראו את זה היטב. אני חושב שהמפתח לניצחון היה השיפור בהגנה של הפאטס ברבע האחרון, שהצליחה לעשות את ההתאמות הדרושות כדי לעצור את אדאי ועדיין לא לתת למאנינג מסירות קלות.
אבל אני לא בטוח שהם יגיעו ל-19-0, דבר ראשון כי בפלייאוף שום דבר לא בטוח, ודבר שני, כי במשחקים האחרונים של העונה דברים משתנים, שומרים שחקנים חשובים לפלייאוף, וכו'

רונן דורפן 5 בנובמבר 2007

נועם, גיל – כמובן שהכל יכול להשתבש בדרך ל-19-0 אבל שני עניינים גורמים לי להאמין בכך.

1. הצורך לשמור שחקנים לפלייאוף לא כל כך מתקיים כשבינתיים רק פעמיים הם ניצחו בהפרש של פחות מ-20 נקודות. אני מביט במאזן ורואה רק 2-3 יריבות שבכלל יצריכו מאמץ של הרכב חזק יחסית. אני אפילו לא רואה את המחיר הגדול שהם ייאלצו לשלם על כך.

2. בליצ'יק בברור הוא אדם עם עלבון. זה לדעתי האלמנט המכריע. לאור אפסיות הNFC אני גם לא שולל קבוצה ראשונה שתופיע בסופרבול ולא תשיג טאצ'דאון

נגה 5 בנובמבר 2007

המוקש טמון במשחק האחרון של העונה: מול הג'איינטס בחוץ.
סביר להניח שבשלב הזה הפאטס לא יצטרכו כבר כלום (מבחינת יתרון ביתיות וכו') מה שיותר סביר להניח שהמשחק הזה ישנה מאוד לענקים שכרגע מתמודדים ראש בראש מול דאלאס על ראשות הבית. כל ההנחות (ESPN וחברים) טוענות שביליצ'ק אחוז הטינה לא יוותר גם במשחק הזה, אבל זה באמת עוד קצת רחוק. רונן מה עם התייחסות לגבי המאמנים? השוואה של ביליצ'ק למאמנים אחרים בספורט (ג'קסון, קאפלו מי עוד?) מתבקשת

מרקפוצ'ינו 5 בנובמבר 2007

בירדמן אני לקחתי את המידע הזה מויקיפדיה בזמנו עם הוכחות של מחקרים.

גע"ס 5 בנובמבר 2007

ולחשוב שלפני שנתיים, כשהתחלתי להתעניין בפוטבול, הגיע לאזניי שמעה של ניו אינגלנד. "הם לקחו ארבעה סופרבולים בחמש שנים", הסביר לי אחי. ואז, כמה שעות אחר כך, ראיתי את המשחק שבלינק המצורף והפכתי לאוהדת של הצ'יפים.
http://sports.yahoo.com/nfl/recap?gid=20051127012

מזל גדול יש לפטריוטס שהם לא פוגשים אותנו השנה. בחיי.

רונן דורפן 5 בנובמבר 2007

מרקפוצ'ינו – אשמח לראות את מחקר… כי אינני מאמין שהוא קביל. אני משער שהוא בודק למשל מה אחוז המשחקים ששחקנים מחמיצים (ואז לעונה הקצרה יש השפעה) או למספר הפציעות (מבלי להתייחס לחומרתן). הוא בוודאי לא מתייחס לנזקים של אחרי הקריירה.

רוני שטנאי 5 בנובמבר 2007

לאחר הנבואות באליפות העולם ברוגבי , ישנה אפשרות סבירה שלביליצ'ק יהיה עוד אויב.

legal alien 5 בנובמבר 2007

אני חושב שאם זה יגיע לידי כך, הפאטס לא ישמרו שחקנים לפלייאוף במחיר סיכון השיא – גם כי זה מאד משמעותי עבורם (ובכלל), וגם כי בשנים האחרונות היו מספר מקרים שהורדת הילוך משמעותית בשבועות האחרונים שיחקה תפקיד מרכזי בהדחה במשחק הפלייאוף הראשון (קולטס סטילרס מלפני שנתיים זו הדוגמה המובהקת).
והרי לכם רבותי דילמה קיומית של ממש – כמו שהוזכר כאן, בשבוע האחרון הג'ינטס מארחים את הפאטס. יש תסריט אחד לפיו המשחק משמעותי לשתי הקבוצות – שיא לפטריוטס ופלייאוף לג'ימן מונחים על הכף. במקרה כזה, מדובר במלחמת עולם שאסור להפסיד. בתסריט אחר, המשחק לפרוטוקול בלבד: הפטס כבר הפסידו אחד או שניים, והג'ינסט כבר בפלייאוף (או מחוצה לו, לאחר המלטדאון השלישי ברציפות בחצי השני של העונה). במקרה כזה, מדובר במשחק שמקביל לטרום עונה מבחינת רמת ענין ומאמץ, רק במזג אויר קר בהרבה…ועכשיו לדילמה: האם להמתין להתפתחויות ולנסות להשיג כרטיסים בעוד כמה שבועות (מה שעלול להצריך משכנתא ושלושה ערבים) או לנסות להשיג כרטיסים מעכשיו, במחיר יותר שפוי (ולקחת סיכון שהמשחק יהיה גרבג' טיים אחד גדול). אני נוטה להמתין – מה דעתכם?

legal alien 5 בנובמבר 2007

ולגיל ומקרפוצ'ינו – גם אני מכיר את הסטטיסיקה לפיה קריירת הפוטבול קצרה להדהים אתר ארגון השחקנים של ה NFL קובע כי קריירה ממוצעת נמשכת שלוש וחצי עונות ! (אני אשים את הלינק בתגובה הבאה)
אני זוכר שחישבתי פעם מה משתמע מכך מבחינת מספר דקות המשחק שקריירה ממוצעת נמשכת, והגעתי למסקנה ששחקן ממוצע משחק משהו כמו חמש שש שעות זמן משחק נטו בכל הקריירה…אני חשוב שזה נתון שמסביר במידה רבה את האינטנסיביות האדירה של המשחק הזה

גיל 5 בנובמבר 2007

רונן, עד עכשיו גם ב20 הפרש הפאטס לא הורידו הילוך בגלל שהם הריצו את התוצאות. מי אמר שלא ימשיכו לעשות את זה? בסופו של דבר, הם לא היחידים שיודעים לשחק מלוכלך ויהיה מי שיכנס בבריידי חזק (המועמד שלי, ריי לואיס וחבורתו). הקולטס גם חשפו אתמול רבות מהחולשות שלהם, וקבוצות אחרות ינתחו את קלטת המשחק אתמול וינסו לעשות אותו הדבר. לא בטוח שזה יעבוד, אבל יש סיכוי שהם ישחקו בסופו של דבר והם יתפסו משחק רע (אולי אפילו שבוע הבא).

עודד 5 בנובמבר 2007

היה יופי של משחק.
בעיקרון אין לי משהו מיוחד בעדם או נגדם, אבל פשוט כיף לראות אותם משחקים העונה, כמו כל קבוצה בכל ענף שכל החלקים בה מתפקדים בצורה מושלמת.
לא רק לבליצ'ק יש רצון להוכיח דברים אחרי פרשת הקלטות.

ודבר נוסף שלא רלבנטי למשחק של אתמול אלא לקודמיו: נמאס כבר לשמוע את הטענות על "חוסר ספורטיביות" ו"ניפוחי תוצאה". אף פעם לא אהבתי את העניין הזה שהדקה או שתיים האחרונות יכולות לעבור בלי משחק, בין אם במשחק צמוד ובין אם בשחיטה, זה לא קיים בשום ענף ספורט אחר (בצורה כה בוטה; בכדורגל קבוצה יריבה יכולה לעשות משהו נגד משולשים של היריבה, וכו').
אם קבוצה נמצאת בפיגור 40-0, למה השחקנים שלה מצפים בדיוק? לרחמים? יש במשחק אלמנט של זריקת דגל אדום אבל לא ידוע לי שאפשר לזרוק דגל לבן… יש איזה חוק שצריך להוריד את ההרכב הראשון במצב כזה? מה בדיוק הטענות של כל הבכיינים? אם אתם לא מסוגלים למנוע מהקבוצה היריבה לעשות מה שבא לה, אולי אתם בענף הלא נכון. [הפסקה הנ"ל רלבנטית למשחקים חד-צדדיים גם בענפים קבוצתיים אחרים]

יאיר 5 בנובמבר 2007

באמת אחרי אתמול האפשרות של עונה בלי הפסד היא יותר מריאלית. נכון שזה קשה ויש סיבה שעשו את זה רק פעם אחת אבל ב15 שנה שאני עוקב אחרי פוטבול לא היתה אף פעם עונה שבה היו פשוט 2 קבוצות ברמה בלפחות 2 רמות מעל כל שאר הליגה.
מספיק בשביל להסתכל על לוח המשחקים של הפטריוטס: שבוע הבא יש להם חופש (לכן גיל, הסיכוי שהם יפסידו שם דווקא לא גבוה ;.) ) ואח"כ הם יוצאים לבאפלו- קבוצה של בליצק לא הפסידה כבר המון שנים אחרי שהיה להם שבועיים להתכונן למשחק ובח לא לקבוצה נחותה משמעותית כמו הבילס. אח"כ הם משחקים מול חבורת העגלות של פילדלפיה, אח"כ יש שני המשחקים שאמורים היו להיות בתחילת השנה הכי קשים שלהם על הנייר יוצאים למאנדי נייט בבולטימור ומיד אח"כ בבית מול הסטילרס- אבל מי שמשועמם ממש יכול להשאר הלילה ער בשביל לראות את 2 הקבוצות האלה ואחרכך כבר לא נראה לי שהוא יחשוב שאחת מהן באמת יכלה להיות סכנה לפטס (זה אולי היה יכול לקרות אם המארחות היו מתחלפות). אח"כ יש להם עוד 2 משחקים קלים בבית מול יריבות הדיווזן המהוללות ממיאמי וניו יורק (יש סיכוי שמול הג'טס בליצק ירצה לסיים באיזה 60 הפרש) והם מסיימים את העונה בג'ייאנטס סטדיום, לדעתי אם הם מגיעים 15-0 לשבוע האחרון אין כוח שבעולם יגרום להפסיד לג'ייאנטס בשבוע האחרון (הג'ייאנטס הרבה פחות טובים מהמאזן שלהם, ואני צופה שגם העונה תגיע מתישהו ההתפרקות של איילי). בקיצור לדעתי פרט לפציעה לשחקן מרכזי ממש (כרגע לדעתי יש רק 2 שממש קריטיים וזה בריידי ומוס) או זלזול נוראי שלהם אין סיבה שהם יפסידו משחק.

עוד נקודה שיותר מתקשרת לפוסט הקודם. ללא ספק חשיבות המאמן בפוטבול היא קריטית ולדעתי אפילו יותר מחשיבות הקווטרבק. ברור שבשביל להצליח צריך את שניהם (אלא עם אתה בולטימור או טמפה) אבל מספיק לראות מה ג'ף פישר עושה אם קבוצה בינונית מינוס מינוס וקווטר בק גרוע (ואני לא רוצה להכנס לדיוני פוטנציאל אבל העונה וינס יאנג פשוט גרוע) לעומת מה שנורב טרנר עושה עם קבוצה שלא נופלת מבחינת כשרון מהפטס (אולי אחרי השנה אנשים יתחילו קצת לתת כבוד לקבוצות ששוטנהיימר מעמיד, בלי קשר לניהול המשחק השערורייתי שלו בפלייאוף).

ובהקשר הזה, השבוע נכנס הבן של מאמן האיגלס אנדי ריד לכלא באשמת סחר בסמים כאשר בפסק הדין השופט מתח ביקורת נוקבת על התנהלות המשפחה והגיר את הבית כתחנת סמים, זה מצטרף לסיפור של הבן של דאנג'י שנה שעברה. זה ידוע שצוותי אימון בNFL עובדים (לפחות מבחינת שעות) הכי קשה מבחינת צוותי אימון בספורט המקצועני ושיש חודשים שלמים של לפחות 20 שעות וזאת לפי דעתי יכולה להיות גם סיבה שכוכבים גדולים לא פונים לקריירה של אימון זאת פשוט עבודה קשה מאוד שדורשת להקריב את חיי המשפחה כמעט לחלוטין (ראיתי בזמנו ראיון עם ג'ים מורה ג'וניור שבו הוא סיפר שהוא לא ראה בכלל את אביו בזמן גיל ההתבגרות שלו).

אייל 5 בנובמבר 2007

מצב הרוח המעניין שבליצ'ק מצליח להקנות לפאטס הוא היותם בו-זמנית גם מעין "אמפריית-רשע" כוחנית, וגם אנדרדוג קלאסי – ממש בגלל אותה שנאה שפותחה כלפהם בעיתונות הצבועה ובליגה. למעשה אני חושב שהוא היה רוצה להמשיך להיות שנוא וכוחני, ולהריץ תוצאות, דווקא מתוך הרצון לשמר את תחושת הנרדפות אצל הפאטס כארגון.

רונן דורפן 5 בנובמבר 2007

אייל – אין ספק שבליצ'יק השיג את מה שמאמנים חולמים עליו- "פסיכולוגיית מצור". בכדורגל זה לפעמים בא על חשבון יצירתיות אבל בספורט כמו פוטבול זה מצב נפשי מצויין לקבוצה.

רונן דורפן 5 בנובמבר 2007

יאיר. סיפור מעניין מאד על אנדי ריד. אולי זה ממחיש כמה הספורט בימינו מתרחק מאורח חיים נורמטיבי.

גיל 5 בנובמבר 2007

היום הספורט הופך למשהו כל כך לא עממי, כל כך מורם מהעם. בייחוד בארה"ב אבל יותר ויותר באירופה, קבוצות הופכות לתאגידים שהמשחק עצמו לפעמים לא בהכרח הכי חשוב.

Comments closed