הפרדה גזעית, אתנית ודתית בספורט

קראתי היום סיפור מאד מעניין שמעלה נקודה מעניינת בהקשר של גזענות וספורט. הסיפור הוא שקאפ אנסון היה מיודד עם רוב פוסטר.
מי זה קאפ אנסון? שחקן הבייסבול הטוב ביותר בשנות השמונים של המאה ה-19. מייחסים לו, לעתים בצורה מוגזמת, כי בגלל הורחקו שחורים מבייסבול. הוא סירב לא פעם לשחק נגד קבוצות שכללו שחורים.
מי זה רוב פוסטר? אבי הבייסבול בין השחורים. שחקן מעולה בתחילת המאה העשרים, אחר כך מאמן מצויין אבל חשוב מכך – הוא ייסד ב-1920 את הליגות השחורות.
ובכן מסתבר ששבשנותיו המאוחרות – אחרי 1910, אנסון אימן קבוצות חצי מקצועניות ושיחק לא פעם נגד קבוצות שחורות.
אפשרות אחת היא שהוא התמתן. אבל האפשרות שיותר נראית לי היא הפנמה של אידיאולוגיית ההפרדה הגזעית. הפרדה גזעית, באופן טבעי, היא תיאוריה שהתפתחה לאחר סיום העבדות. בגלל הצורך להתמודד עם שחורים כשווי זכויות. היא גרסה, בצביעות גדולה, שניתן לתת להם זכויות "באזורים שלהם". ואנשים כמו אנסון כנראה היו מסוגלים לעבוד עם אנשים שחורים בתנאי "שהם יודעים את מקומם".
הפרדה גזעית היא כמובן גם הבסיס למשטר האפרטהייד של דרום אפריקה. וגם כאן שמעתי סיפור מקביל לחלוטין. דני קרייבן, אבי הראגבי האפריקנרי וסמל של גזענות, סייע לא מעט לקבוצות ראגבי של שחורים.
משאמרתי את כל זאת כדאי לציין כי היו מבחינה היסטורית שחורים שתמכו בהפרדה גזעית כי ראו את הבעיה השחורה "כרצון להידמות ללבנים". מלקולם X (ותומכו מוחמד עלי) ייצג גישה כזו בארצות הברית. סטיבן ביקו ייצג אותה בדרום אפריקה.
סיטואציה של הפרדה גזעית היא כמובן לא דמוקרטית. כי מה שמתרחש במצב כזה הוא שהקבוצה החזקה מחלקת את המשאבים בצורה שנוחה לה. וכל "השווה אך נפרד" הופך למסך של צביעות.
ספורט עומד לעתים במקום בעייתי בעניין הזה. כי לעתים יש לו חשיבות דווקא להדגשת זהות של קבוצה מסויימת. הנה כמה דוגמאות בעניין הזה שייחשבו בעיני רבים לחיוביות: השתתפות משלחות לא ישראליות במכביה, אתלטיק בילבאו, נבחרת המאורים של ניו זילנד בראגבי. ודוגמאות שזכו להרבה פחות סימפטיה – אי שיתוף שחקן קתולי במשך שנים בגלזגו ריינג'רס ואי שיתוף שחקן ערבי בבית"ר ירושלים.
*
איפה עובר קו הגבול? מתי קבוצה אתנית היא לגיטימית?
ראשית, בהגדרה שהיא לעתים סמנטית. אתלטיק בילבאו או הניו זילנד מאורי הם קבוצה מקבוצת אוכלוסיה מסויימת. הם לא שוללים השתתפות מקבוצת אוכלוסיה מסויימת. אתלטיק בילבאו במצב הרבה יותר טוב מריינג'רס הישנה או מיריבתה ריאל סוסיאדד או מבית"ר ירושלים. כי בית"ר ירושלים משתפת לא יהודים וסוסאידד משתפת זרים לא באסקים וריינג'רס שיתפה לא-פרוטסטנטים שאינם קתולים.
סממן שני לקבוצה גזענית לעומת אתנית היא ההסכמה לשחק נגד אחרים. ליגות הבייסבול וקאפ אנסון סירבו לשחק נגד שחורים. דרום אפריקה הלבנה שיחקה תמיד נגד שחקנים שחורים בחוץ. אבל סירבה לא פעם להשתתפות של שחורים בנבחרות אורחות. זה שולל כל לגיטימיות לעמדה שלהם. הקבוצות הבאסקיות, הניו זילנד מאורי וגם בית"ר ירושלים במצב יותר נוח מהבחינה הזו. הם מוכנים לשחק נגד כולם.
שלישית, וזה הרבה יותר חשוב. צריכה להיות לכך סיבה לגיטימית. שימור התרבות הבאסקית היא לגיטימית. נבחרת מכביה יהודית במדינה שהיא לא ישראל היא לגיטימית – וטוב עושה ישראל שבנבחרת המכביה שלה יש גם לא יהודים. אבל אם הבוסטון רד סוקס חיכו עשר שנים אחרי כל הליגה לשתף שחורים אין לכך כל הצדקה. ובמבחן הזה נכשלת גם בית"ר ירושלים.

בוריס ספסקי
אוהד יונייטד צופה בקנאה בגרין ביי פקרס

31 Comments

michaly 20 בינואר 2008

הגזענות (וגם שוביניזם, אם כבר מדברים, ובטח עוד אילו חטאים) הכי גרועה היא זאת שהיא לא אישית. אם "כמה מחבריו הטובים" של אדם הם שחורים או ערבים, ובכל זאת הוא חושב שלא מגיע להם מה שמגיע לו, זה שרירותי, אכזרי ןבעיקר מסוכן בהרבה מאשר מישהו ששונא באופן אישי כל שחור שהוא פוגש.

אנונימוס 20 בינואר 2008

רונן, מה עם איזו התייחסות לאליפות אפריקה הנפתחת היום?
בהארץ הביאו היום כתבה מצויינת מהגרדיאן על שוק העבדים של שחקני הכדורגל הצעירים באפריקה, ותעשיית האשליות והרמאות שמתפתחת סביב הכדורגל שם.

עדי 20 בינואר 2008

אוהדי בית"ר קיצוניים וקולניים יבואו ויגידו לך שהעובדה שבית"ר לא משתפת שחקנים ערבים גם היא נובעת מאידיאולוגיה או מערכים היסטוריים. כמובן שמדובר בשטויות במיץ, ז'בוטינסקי מתהפך בקברו לנוכח טיעונים כאלו.

אגב, לגבי בילבאו- אני לא יודע עד כמה זה לשמר "תרבות" באסקית, זה בעיקר נועד לשמר טיעונים לבדלנות לאומית.

Glenn Edward Schembechler 20 בינואר 2008

הנה זה מתחיל.
בינתיים אני זקוק לעזרה של עזי, רונן וכולם בעצם עם מאגרי מידע:

משנה לשנה התייצבנו (וחלקנו) התרגלנו ל- 28-29 ניצחונות ב 38 משחקים. פעם 25 היה אדיר ושנה אחת אני זוכר איזה הבלחה של יונייטד. עם 42 משחקים לא היו מגיעים לבלגן הנוכחי.
אז מרוב שעמום אני כבר רק מתעניין בזוטות כמו האם האלופה השנה תגיע 30 ? מישהו הגיע פעם ל 30/38 אפילו ל- 30/42?
ז"א ברור שזה הולך לקרות בזמן הקרוב ואין סיבה שלא מוקדם ממאוחר. עוד 10 שנים ייתכן ונדון בקבוצת ה 35/38 הראשונה או משהו כמו שאנחנו דנים בקבוצה שלא מחזיקה עכשיו בכדור.
ייתכן גם שמדובר בשנה הראשונה מזה יובל שלאלופת אנגליה יהיה אחוז ניצחונות יותר גדול ממכבי ת"א בכדורסל. שווה בדיקה!

Glenn Edward Schembechler 20 בינואר 2008

ד"א מי שלא שילם אתמול על גונ'ס-טרינידד עשה עסקה לא רעה. לא כוחות!

רונן דורפן 20 בינואר 2008

אנונימוס – הבעייה הזו קיימת כבר הרבה הרבה שנים. דנו באספקטים של הסיפור הזה בעניין מאנוצ'ו או בעניין אל בנגורה בתקופה האחרונה.

עדי – אי שיתוף שחקנים זרים איננו ערך בית"רי אלא כהניסטי. השאלה את מי בית"ר מייצגת כיום. אני מקבל את הערתך לגבי תרבות בסקית – למרות שהגדרה עצמית הוא כנראה ביטוי יותר טוב מבדלנות.

גלן – נדמה לי שמוריניו ניצח 29 וזה השיא לעונה של38. לא שילמתי על ג'ונס-טרינידד – ראיתי בפיראטי – מה שהיה מחיר הוגן…

אני 20 בינואר 2008

האם מדובר בבנגורה של הצרעות?

ישבתי וצפיתי לי במשחק בין גינאה לגאנה ובחוד ההתקפה של גינאה היה שחקן שענה לשם בנגוה ולפחות מרחוק הזכיר לי חזותית את אל באנגורה של ווטפורד…
האם זה אכן הוא?

רונן דורפן 20 בינואר 2008

לא – בנגורה של ווטפורד הוא מסיארה ליאונה

Glenn Edward Schembechler 20 בינואר 2008

גיל: סליחה סליחה . מחטף ב RZ – לפחות אני מנחס.
רונן: תודה. מעניין כמה עשתה הקבוצה שאין לאמר פה את שמה בשנות ה 70-80 (מ42 מש').

איך פיראטי? אני הפרייר הכי גדול כנראה בבלוג הז.

michaly 20 בינואר 2008

גלן, אתה לא (למרות שאני מתנגדת נחרצות למילה הזאת). בעוד כחודשיים אשלם בשמחה גדולה את המאה דולר המוצדקים ביותר שאוציא השנה (על mlb.com).

רונן דורפן 20 בינואר 2008

ובכן – מאזן ח"י-מאום הראשון בהיסטוריה

michaly 20 בינואר 2008

ועדיף כמובן ח"י אחד מגו"י אפס

האנונימי הוא עני 21 בינואר 2008

איזה הורים קוראים לבן שלהם פלאקסיקו? מה, זה על שם המפעל של האבא? או המדבקה על דופן האינקובטור? אבל איזה רסיבר!

michaly 21 בינואר 2008

oh well
תעירו אותי ב-1 באפריל

רונן דורפן 21 בינואר 2008

הייתה פה קצת קלאסיקה. ניו אינגלנד ב-25 נקודות או יותר.

אלון 21 בינואר 2008

אבל גם את פארב במצבו הפאטס היו שוחטים. יופי של משחק, אבל הדבר האמיתי קורה בבוסטון.

אלון 21 בינואר 2008

אה,וטוב שנחסך מאיתנו עניין הדבש הנוטף מתחת לחזרתו של ברט המופלא להזדמנות אחרונה מול ניו אינגלנד הרשעים (כבר עולים לי שלושה מערבונים לראש). ואז הרשעים פשוט מתעללים בו וזורקים את הגופה עם הדבש לצופים. GOD FORBID

Danny 21 בינואר 2008

what a great GIANTS win

Glenn Edward Schembechler 21 בינואר 2008

איזה כיף.רונן נראה לי שלחצת בטעות על המקלדת פעמיים אחרי המילים ניו אינגלנד. מזמן לא האשימו פה את הממשק….

ד"ר א. 21 בינואר 2008

בעניין הרוח הבית"רית, ז'בוטינסקי וכל זה –
מאז שפרש מהחיים הפוליטיים ב-1999 שמר בני בגין על שתיקה ציבורית מוחלטת. פעם אחת הוא שבר אותה, כשב-2002 הציע הח"כ דאז דרוקמן להקים ישובים ליהודים בלבד (גירסא מוקדמת של חוקי קק"ל דימינו). על זה פתח מר בגין את פיו, והשמיע דברים קשים מאד. ומאז נדם שוב.

אכן, מדיניות בית"ר י-ם בעניין שיתוף ערבים היא כהניסטית, לא בית"רית.

לון 21 בינואר 2008

לדעתי אך ורק במסגרת של נבחרות לאומיות יש הצדקה לאי שיתוף ממגזר אחר. כל היתר תמיד נובע מלאומנות/גזענות מוסווית.
לקטלנים יש שאיפות לאומיות לא פחות משל הבסקים ועובדה שברצלונה משתפת שחקנים מכל ספרד ומכל העולם.

לדעתי המקרים האחרים המוצדקים הם רק במצב של חוסר ברירה, כמו קבוצות השחורים כשלא הורשו לשחק עם הלבנים.
במובן הזה הנבחרת המאורית אינה מוצדקת בעיניי. אפילו לא מדובר במשחק מאורי מסורתי, אלא במשחק שלמדו מהכובשים הלבנים.
את הזיקה למסורת ולזהות שלהם הם אמורים לבטא בדרכים אחרות.

ומה, אליפות אוסטרליה בטניס לא על סדר היום ? יש משחקים מעולים, מותחים ואתה לא מתייחס.

למשל לעובדה שלמרות עשרות הטניסאיות הרוסיות, שוב אין אף אחת מהו ברבע הגמר. (שראפובה לא נחשבת כמובן).

או העובדה שנדאל קיבל את הגרלת חייו ויש לו צ'אנס אדיר להעפיל לפחות לחצי הגמר ואולי לגמר.

עזי 21 בינואר 2008

גלן, 27-8-9 היה די סטנדטי לאלופת ב-42 המשחקים של פעם, יש המון מקרים. טוטנהאם עשתה 31 ניצחונות באליפות שלהם ב-1961. למיטב ידיעתי זה שיא.
בעידן 20 הקבוצות ו-38 המשחקים מוריניו עשה בשתי האליפויות שלו 29 ניצחונות, אבל אתם עשיתם 28 בשתי האליפויות האחרונות שלכם. לא ביג דיל.
אם אתה רוצה פיקנטריה אז ב-1925 האדרספילד היתה אלופה עם 21 ניצחונות ב-42 משחקים, לווסט ברומיץ' השניה היו 23 ולבלוטון השלישית 22. ב-1929 שפילד ונסדיי היתה אלופה עם 21 ניצחונות, השניה היתה לסטר גם לה 21 ניצחונות ואסטון וילה השלישית עם 23 ניצחונות. כמובן בשיטת שתי נקודות לניצחון.

רונן דורפן 21 בינואר 2008

עזי- גלן הוא אוהד סיטי….

לון – למה לאומיות היא ערך בסדר אבל הגדרה עצמית אחרת לא? רק משום שמי שנותנים פקודות לצבאות העולם ולרשויות הגבול הן מדינות ?
מה ההבדל בין נבחרת המאורים לנברחת סקוטלנד?

birdman of the batsmen 21 בינואר 2008

אני מסיר את הכובע בפני השחקנים האפריקאים שמתייצבים לאליפות, ושמים את המולדת לפני מקום העבודה.

האם יש או היו שחקנים לבנים אשר מייצגים מדינות לא מצפון אפריקה או דרום אפריקה?

Glenn Edward Schembechler 21 בינואר 2008

עזי:"אותנו" אני לא שוכח ./4226

Glenn Edward Schembechler 21 בינואר 2008

עזי: "אותנו" אני כמובן לא שוכח( 26 מ42, 40 שנה יחגג ברוב הדר). בשבילי לפחות הרצף הנוכחי של צ'לסי ויונייטד של 28-29 הוא סימן מבאס. עשיתי חישוב ביניים והקצב העונה הוא לכיוון 28. נחייה ונראה.

לון 21 בינואר 2008

רונן, בנבחרות של מדינות יכולים להשתתף נציגים מכל צבע וגזע. הדבר היחיד הקובע הוא איפה נולדת, או היכן בחרת (או הוריך) להיות אזרחים.
כמו כן, חשוב להזכיר שנבחרות של מדינות זו הגדרה הרבה יותר מדוייקת מאשר נבחרות לאומיות. כך למשל שחקנים בני הלאומים היהודי והערבי משחקים בנבחרת ישראל.

לנבחרות של מדינות אפשר להצטרף ולצרף. כמו במקרים של קולאוטי בכדורגל או ארנולד בכדורסל. ויש כמובן אין סוף דוגמאות ברחבי העולם.
לעומת זאת, לנבחרת המאורית אין דרך להצטרף גם אם אתה מאוד רוצה.
(ובהערת אגב, הפרדה גזעית אינה טובה אף פעם. תחשוב איך היית מגיב אם היתה קמה נבחרת רק ללבנים בניו זילנד).

בנוסף, בין אם אתה אוהב זאת או לא, החלוקה המקובלת בעולם לניהול החיים האנושיים היא מדינתית. אין כאן המצאה מיוחדת של הספורט, אלא שיקוף של ההתנהלות הכלל אנושית.
שייכות שבטית או גזעית אינה קבילה וטוב שכך.

רונן דורפן 21 בינואר 2008

לון – נכון שהחיים האנושיים מתנהלים במדינות. אבל לאומיות הצליחה ב-200 שנות קיומה להביא לא מעט נזק.

דבר נוסף – אתה מאבחן פה בין לאומים שיש להם מדינה (למשל ספרד) לכאלו שאין להם (כמו הבאסקים או הקטלונים). כשלרוב הסיבה היא משום שהם הפסידו באיזו מלחמה.

אני די מתקשה להבין למה לסקוטלנד יש נבחרת לאומית ולבאסקים אין – למרות שגם אלו וגם אלו רוצים בכך. הסיבה היא שבריטניה אפשרה את זה וספרד לא – אבל תסכים איתי שזו לא סיבה כל כך טובה..

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 21 בינואר 2008

בילבאו לא משתפת זרים לא בגלל "שימור התרבות הבאסקית", אלא בגלל שהם (האוהדים) שונאים ספרדים ורוצים לשמור על "טוהר הגזע" (מצטער על המושג הזה, זה דוחה גם אותי).

לגבי בית"ר ירושלים, אי אפשר, ואסור להשוות את בית"ר ירושלים ל'רד סוקס'. הרד סוקס לא שיתפו שחורים רק על סמך שנאה – השחורים לא עשו להם שום דבר, וזה לא כך אצל בית"ר ירושלים. בירושלים סבלו רבות מפיגועים שעשו ערבים בשנים האחרונות. זה לא אומר שאי שיתוף של שחקן ערבי הוא מוצדק (הוא ממש לא מוצדק) – אבל להשוות את בית"ר ירושלים לרד סוקס זה ממש לא יהיה נכון.
את בית"ר ירושלים אפשר להשוות לריאל סוסידאד, שניהם סבלו מאוכלוסייה מסויימת – ובעקבות כך לא משתפים אף שחקן מהאוכלוסייה הספציפית הזאת, בתוך כך שהם מכלילים את כל האוכלוסייה שלא בצדק.

רונן דורפן 21 בינואר 2008

אנונימי – אני מקבל את האבחנה שלך בין שנאת חינם לשנאה בתוך סיטואציה של מלחמה. בצירוף הסתייגות שלי: גם האוכלוסיה הפלשתינאית של ירושלים סבלה מהצד היהודי.

לגבי בילבאו – הם קצת רגישים לביקורת הזו ובאמת משתפים גם שחקנים לא באסקים שנולדו באזור (בכדי שלא יהיה בסיס גזעי לאפליה).

עוד אבחנה חשובה היא חשיבותה של הקבוצה. אתלטיק בילבאו לא חוסמת שום שחקן בעולם מלהגיע רחוק – משום שהיא לא קבוצה כל כך יוקרתית. אם ריאל מדריד או מנצ'סטר יונייטד, או הבוסטון רד סוקס, עושים דבר כזה זו אפלייה ממש משעמעותית כלפי קבוצות אוכלוסיה.

ויכסלפיש 21 בינואר 2008

לפני מספר שנים החתימה בני יהודה שחקן ערבי, את סלאח חסארמה כי אוחנה החליט שהוא טוב ולא כי הוא ערבי ואחריו בא אבו סיאם, ואיש מעולם לא האשים את בני יהודה שהם גזענים עד אותו מקרה, כנ"ל אשדוד שבשורותיה שיחק למיטב ידיבעתי רק ערבי אחד: סלמן עמר. בבית"ר לקהל יש יותר כוח וגם אין צורך מקצועי ולכן אין ערבים. תפנימו: גם לקהל יש השפעה. וחוץ מזה למה שערבי ירצה לשחק בבית"ר? רוצה לומר: קהל גזעני סיבה מספקת שערבי לא ירצה לשחק בבית"ר, ולא בהכרח הסיבה שערבי לא ישחק בבית"ר, ואפשר לחיות עם זה בשלום ולא לחכות לעלה תאנה שיטהר את הקומץ. מבחינתי בית"ר אינה קבוצה גזענית אלא קבוצה עם חבורת אוהדים גזענית ודומיננטית.

Comments closed