הבעיה האחת והיחידה של טניס הנשים

תמונה: alexandra Xubersnak רשיון: common creative license
תמונה: Alexandra Xubersnak רשיון: common creative license


ראשית, התנצלות כל כמה קשיים טכניים בימים האחרונים. יש בבלוג עדיין מספר חוסרים – למשל התגובות מפוסטים קודמים בימים האחרונים. אבל הכל יגיע! בנוסף, אני ממליץ שתרשמו מחדש לכל העניינים שחשובים לכם. למשל לעדכונים או למשל לקורא RSS – עניין שלא היה מוטמע בבלוג הקודם. כרגע אני עדיין מאשר תגובות אבל גם זה יטופל.

אבל הבעיה העיקרית הייתה שלא הופיעו פוסטים חדשים! אז ממשיכים מכאן!

*

טוב, ככה זה לא יכול להמשך. במקרה רוב הטניס שראיתי היום בUS OPEN היה טניס נשים. והמשחק באמת תקוע. לא מבריק במיוחד. מלא שחקניות משעממות. ואני די משוכנע שאני יודע את הסיבה. נשים משחקות הטוב מ-3 מערכות ולא הטוב מ-5.

זה מחזיר אותי לשני דברים ששמעתי משני שחקנים גדולים מאד במהלך ווימבלדון. הראשון היה פדרר לאחר ניצחונו ברבע הגמר על קרלוביץ'. פדרר אמר לנו "הרבה מאד צריך לקרות כדי שאני אפסיד משחק של חמש מערכות". הוא צודק: במקרה של ווימבלדון "ההרבה מאד" הזה היה המשחק הטוב בהיסטוריה של הטניס. במקרה של ארצות הברית "ההרבה מאד" הזה לא קרה חמש שנים.

ואיך המשפט הזה של פדרר קשור לטניס נשים? בטניס נשים אין לנו את המבחן הזה שמבדיל בין הטובות לבין הבאמת גדולות. הרבה מאד שחקניות החליפו את המקומות הגבוהים בעולם בשנים האחרונות. לדעתי זה דווקא בגלל עומק שגדל. זה לא סוד שמכל מיני סיבות שהן גופניות וגם חינוכיות מזרח אירופה מצמיחה ספורטאיות טובות יותר ממערב אירופה. וההצפה של הטניס בשחקניות הללו באופן טבעי העלתה את הרמה לעומת הימים בהם רוב הסבב היה מורכב מילדות המעמד הבינוני בארצות הברית.

אבל מה שהעומק הזה גורם כרגע הוא תחלופה אינסופית בצמרת. כי אין לנו את המבחן הזה שיבדיל את הילדות מהגברות. ואנחנו לא יודעים מי הן השחקניות הללו שמאד קשה להפיל בחמש מערכות. כי בשלוש מערכות הרבה יותר שחקנים הם פגיעים. כולל פדרר ונדאל בין הגברים.

המשפט השני היה של סרינה וויליאמס אחרי ניצחונה בגמר כשהיא קצת לעגה לעובדה שדינארה סאפינה ראשונה בעולם למרות שהיא מחזיקה בשני תארי גרנד סלאם וסאפינה לא זכתה בכזה בעולם. “אבל היא זכתה ברומא ומדריד", אמרה סרינה וכולם צחקו.
אבל בעצם המקום הראשון של סאפינה בעולם הוא לגיטימי. מה בדיוק ההבדל התהומי בין רומא לבין ווימבלדון בנשים? העובדה שיש סיבוב או שניים נוספים נגד שחקניות במקומות 50-100 בעולם? אפשר לטעון להיפך: טורנירי הגרנד סלאם לנשים מתנהלים בפורמט של הטוב משלוש פעם ביומיים. לפחות בטורניר כמו רומא או מדריד שחקנית כמו סאפינה מנצחת את שלושת הסיבובים המכריעים בשלושה ימים. יכול להיות שזה באמת יותר קשה.  כן, גברת סרינה, את הגדולה בשחקניות תקופתנו. אבל את זוכה בטורנירים שבעצם לא מאתגרים לא את הכושר הגופני שלך ולא את השרידות הטקטית שלך.

הבעיה היא כמובן "שכשמשהו לא שבור אז למה לתקן?” וכרגע המשחק משרת יפה את הגורמים המרכזיים בו. הטניסאיות הבכירות עושות כסף דומה לגברים מפחות טניס – אז למה להן מאבק כמו-פמיניסטי על שוויון ביכולות? סבב הWTA מיתג את עצמו בשנים האחרונות יותר ויותר סביב הדוגמ-טניסאיות שלו – כלומר סביב יופיין של הרבה מהשחקניות. השפעה ברורה של עליית מספר השחקניות ממזרח אירופה. היו"ר היוצא של הסבב לארי סקוט אפילו התגאה בווימבלדון "שיש לנו הרבה נשים זוהרות בסבב".

אני משער שהרבה מכם חושבים עכשיו "אוי לא. הטניס המשעמם הזה חמש מערכות” אבל זה לא מדוייק. כי כל הכשרת השחקניות כרגע מבוססת על כך שלא תהיה בעיה של כושר. כי לחבוט מהקו האחורי 70-80 דקות פעם ביומיים לא כל כך קשה. אם המשחק יהיה ארוך יותר יהיו הבדלי כושר בין שחקניות. ואז יווצר גיוון: שחקניות שמתבססות על כושר גופני, ואחרות שמנסות לקצר נקודות ברשת. והאמת היא שבמצב כזה יש לו סיכוי להפוך למעניין ומגוון יותר מהמשחק של הגברים. דווקא בגלל העוצמות הנמוכות יותר.

כמו לראות טניס לתוך הלילה
קריאה נרגשת: עשו ספורט

No Comments

גיל 2 בספטמבר 2009

הבעייה המרכזית איך שאני רואה אותה, היא שרוב המשחקים יהיו משעממים. יכול להיות שיש יותר נשים מוכשרות בסבב, אבל אין גם כמעט הפתעות. מי רוצה לראות עשרות משחקים בסיבובים הראשונים של 6:1,6:0, 6:1? אולי צריך להפעיל את חוק הרחמים שאם לא ניצחת ביותר מ4 משחקונים בשתי המערכות הראשונות אז המשחק נגמר.

אגב, אני לא מסכים שזה דומה לנצח ברומא ווימבלדון. מבחינת לחץ, תקשורת וכו' הרבה יותר קשה לנצח גראנד סלאם (מה עוד שהוויליאמסיות כמעט לא משחקות בטורנירים אחרים ולכן הרמה נמוכה יותר שם).

ד"ר א. 2 בספטמבר 2009

דוקא בגלל העוצמות הנמוכות יותר – בדיוק כמו בכדורעף, ענף הכדור היחיד בו תחרויות הנשים מעניינות פי כמה מאלה של הגברים (ולא רק בזכות היופי והזוהר).

שי 2 בספטמבר 2009

אם זה אפשרי – לבטל את הקיפול של כל פוסט ולהציג אותם כמו שהם, וכמו שהיו בבלוג הקודם, יהיה נחמד מאוד.

(הצורך להיכנס לכל פוסט במיוחד כדי לקרוא את כולו מעצבן למדי)

איל 2 בספטמבר 2009

כאחד שאינו חובב טניס מושבע, לטעמי טניס גברים ארוך מדי. הגמר ההירואי של נדאל-פדרר היה היוצא מן הכלל.

הגמר של שנה שעברה של רודיק-פדרר היה בעיקר משעמם ומתיש.

פרנקו 2 בספטמבר 2009

הכל נכון אבל לדעתי אתה מבלבל בין עומק לבין מכנה משותף נמוך.
רוב הבנות בעשיריה הראשונה פשוט בינוניות וברגע שתגיע איזה גראף / הנין / הינגיס חדשה (או ישנה) אז נראה את אותה תופעה שאנו רואים בטניס הגברים – שחקנית מדורגת ראשונה באופן בלתי מעורער ועוד 2-3 שחקניות שמנסות להציק.

מה שכן, התמונה שבחרת לשים בהחלט משקפת את המציאות, בה שמים דגש רב יותר על עיצוב התחת והקעקוע מאשר על המחבט והמגרש, ואולי בזה אנחנו הגברים החרמנים אשמים. :-)

אביעד 2 בספטמבר 2009

אולי, אם נעבור ל-5 מערכות, כל בנות ה-17 שעולות לראשונה לסבב הבוגרות לא ירצו לבזבז אנרגיה על גניחות קולניות שמטרתן להפריע ליריבה…

רונן דורפן 2 בספטמבר 2009

גיל – תמיד ניתן לומר "טוב ווימבלדון יש יותר לחץ". אבל זה הרבה יותר דומה. ויש גם אלמנטים שיותר קשים ברומא ומדריד. כי טורניר גרנד סלאם של משחק שלוש מערכות פעם ביומיים נעדר לחלוטין את אלמנט התשישות. כמה פעמים אנחנו רואים בגברים שחקן נאלץ לעלות לגמר אחרי חצי גמר של חמש שעות?
פרנקו – סבב הנשים הוא בהחלט טניס לנשים עבור גברים.

פילוסוף רדום 2 בספטמבר 2009

רונן תתחדש על הבית החדש…

האם החלפת התחתונים המפורסמת היתה חלק מהמיתוג ?

איש 2 בספטמבר 2009

זה גם יגרום לשחקניות בסבב לשחק פחות טורנירים ולשחוק את עצמן פחות.

רונן- אני עם גיל בנושא ההשוואה בין גרנד סלאם לטורניר מאסטרס. גם פדרר דיבר על זה לפני האוסטרליאן אופן האחרון (או שאולי לפני ווימבלדון) כשדיברו על אנדי מארי כמועמד בכיר לזכייה. הוא אמר שרצוי שיזכה בטורניר גרנד סלאם אחד לפני שמחשיבים אותו כמועמד בכיר לזכות.

ליאור 2 בספטמבר 2009

רעיון יפה שלא חשבתי עליו עד היום. אני חושב שמעבר לשרידות, הטוב מחמש מעיד הרבה יותר על יכולות מנטליות מאשר כושר גופני. ראה מקרה ברדיץ שהוביל על פדרר בשתי מערכות באוסטרליה אבל הפסיד אחר כך 3 זריזות. הייפ של הובלה בטוב משלוש יכול לקחת אותך עד הנצחון. בטוב מחמש יש יותר מדי זמן לאנדרדוג לחשוב על היתרון, ולשחקן המוביל להתאפס על עצמו.

חוץ מזה אני חושב שהבעיה הכי חמורה של סבב הנשים היא שכולן בשנים האחרונות כמו יצאו מאותו פס ייצור בדיוק. אבל באותה נשימה אני גם אטען שאנחנו כרגע בתקופת מעבר שאחריה יצאו אלופות חדשות ומעניינות.
טניס הנשים נמצא בערך בעשר השנים האחרונות בהליך טרנספואמציה ממשחק של שכל ועוצמות נמוכות, למשחק של כוח. האחיות וויליאמס היו הראשונות, והיום כולן משחקות כמוהן. המעבר הזה גרם לנשים לנטוש את השכל. מעט מאוד שחקניות אינטיליגנטיות היום בסבב, אם בכלל. גם האחיות וויליאמס נשענות על עוצמה בלבד.
אחרי שהעוצמה תהיה חלק בילתי נפרד מהסבב, יקומו השחקניות גם עם השכל, כדוגמת פדרר ומארי, שמשלבים עוצמה ברוטאלית, עם טאץ נדיר ומשחק אסטרטגי משובח. יסלח לי נדאל, אבל זה לא הפורטה שלו, הוא מביא דברים אחרים.

לון 2 בספטמבר 2009

רונן, ברכות על המיקום החדש של הבלוג.

אני חושב שמדובר בעיקר במסורת של שלוש מערכות, עוד מהימים שנשים נחשבו כמי שלא ישרדו משחקים ארוכים.
אם היו קובעים עכשיו את החוקים מאפס, היו קובעים גם לנשים "הטוב מחמש מערכות" בגראנד סלאמס.

בנוסף, במשך שנים רבות, הפער בין העשיריה הראשונה (ולעיתים החמישיה הראשונה) לאלה שמתחתן היה כל כך גדול, שסיבובים ראשונים היו נגמרים על האפס או קרוב לכך. ולאף אחד לא היה רצון לראות עוד מערכה כזו.

המצב השתנה לטובה מבחינה זו, כפי שציינת יש עומק גדול יותר בעיקר בגלל המזרח אירופיות.
בשנים האחרונות אפשר לראות את הראשונות מתאמצות גם בסיבובים הראשונים. כך קרה אתמול ושלשום לונוס וויליאמס ולסאפינה שנאבקו קשה כדי לעבור לסיבוב השני. שש מדורגות הודחו כבר בסיבוב הראשון.

לטניסאיות עצמן אין רצון לעבוד קשה יותר עבור אותו כסף.

אני מניח שאם הסבב יתחזק עוד יותר והמדורגות ראשונות יודחו מוקדם גם מגראנד סלאמים, תבוא דרישה מהטניסאיות הבכירות לעבור ל"הטוב מחמש". אני מניח שהן יחשבו כמו פדרר, ככל שהן טובות יותר, כך יקשה להדיחן בחמש מערכות.

לון 2 בספטמבר 2009

רונן, צריך לסדר גם את האפשרות לפיסוק.

היו לי כמה פסקאות והאתר איחד את כולן.

זה פחות נעים ופחות נוח לקריאה.

תודה.

IDO 2 בספטמבר 2009

אני לא חושב שאהיה מסוגל לראות את ינקוביץ נגד ורה זברובה 5 מערכות!

אבל בואו נתעסק בפשט.
אם רומא ומדריד שווה 1000 נקודות כל אחד, וווימבלדון שווה 2000 נקודות . אז מהלך של שבועיים משחקים ו2000 נקודות בקופה. אין שום הבדל בין גראנד סלאם לWTP 1000.

לכן אני הייתי מוריד בחצי את הניקוד ללא סלאמים.

רון 2 בספטמבר 2009

קודם כל, מזל טוב.

אני חושב שהרעיון שלך טוב, אבל לא באמת רלוונטי לבעייה של טניס הנשים.

התחלופה בצמרת לא נובעת באמת מחוסר כישרון. מי שבאמת ראה טניס בעשור האחרון יודע להבדיל בין ה"ילדות" (סאפינה, מאורסמו, יאנקוביץ' איבנוביץ' וכו') ל"גברות" (סרינה הנין וקלייסטרס)ואפילו ל"ילדות-גברות" (וונוס ושארפובה).

הבעיה לדעתי, (וניתקלתי כבר בדעה הזאת בכמה ציטוטים של בכירות בסבב) היא בכמות האדירה של הטורנירים ובאורכה המוגזם של עונת הטניס.

העובדה ששחקניות העל לא יכולות להרשות לעצמם להוריד רגל מהגז גורמת לכך שהאפשרויות שנותרו להן לנוח הם או ע"י פרישה (אפילו אם זמנית..) או ע"י וויתור על המירוץ על המיקום והתמקדות בתחרויות ה"חשובות".

מצד שני, אני מסכים שפשוט אין שום הצדקה למשחק של שלוש מערכות בגראנד סלאם (בטח עכשיו שגם הפרסים שווים!!!).

דרך אגב – זה נכון גם לגביי סבב הגברים, אבל פחות משמעותי (ע"ע נאדאל)..

אורן 2 בספטמבר 2009

לא קשור לפוסט אבל הערה בקשר למאמרך בישראל היום: קראטה אינו ספורט אולימפי כיון שאין לו חוקה אחידה.קיימים שני אירגונים: ITKF ן UKO שאינם מסכימים על שיטת ניקוד אחידה וכו'. חבל כי סביר להניח שהיו לישראל עוד כמה מדליות אולימפיות…

רונן דורפן 2 בספטמבר 2009

אורן – ישנם עוד ענפי ספורט לא מעטים שיש להם יותר מארגון אחד. כך למשל האן.בי.איי או המכללות אינם שייכים לפיב"א ויש ביניהם שינויים ניכרים בחוקה. ברגע שהענף יתקבל למשחקים האולימפיים העיסוק העולמי יגבר והסיכוי של ישראל למדליה ירד. אבל הלוואי שאתה צודק.

עידו – אתה הופך סובב ומסובב. השחקניות שאתה מציין הן תוצאה של הטניס הנוכחי. טניס של חמש מערכות בסלאמים יעצב אחרת את המשחק הנשי.

לון – אתה צודק לגבי הסיבות ההיסטוריות. אבל זה מה שמאכזב כאן. השחקניות לא נאבקו על כך שיתייחסו אליהן כשוות אלא על כך שישלמו להן בעצם יותר. לגבי בעיית הפיסוק – אני רוצה להעביר הלאה ולא מבין מה קרה פה? העתקת את התגובה מתוך מעבד תמלילים והפיסוק נעלם?

רונן דורפן 2 בספטמבר 2009

ליאור – אני מבים מה אתה אומר אבל חושב שאתה מבלבל בהגדרות. פדרר ומארי הם טקטיקנים. נדאל הוא אסטרטג.

איש – אבל בגברים באמת יש הבדל מהותי בין הסלאם לטורניר הרגיל. זה חלק ממה שנותן לו את מעמדו. בנשים זה הכסף והיוקרה אבל בלי הבדל מקצועי – כשניתן לטעון שבממוצע טורניר מאסטרס לא פחות קשה מהשבוע השני בסלאם.

ליאור 2 בספטמבר 2009

מקבל, אם ללכת באופן עיקבי לבקהאנד של השחקנים זו אסטרטגיה, אז אתה צודק. אני פשוט חושב שלאסטרטגיה כ"כ פשטנית קצת קשה לקרוא אסטרטגיה.
לגבי הטקטיקנים אין לי איתך ויכוח

גלעד בלום 2 בספטמבר 2009

רונן,לא יודע אם מעבר של הטוב מחמש ישנה משהו,זה יגדיל את הפערים כי 90 אחוז מהשחקניות לא בכושר לחמש מערכות,בגלל זה שחקניות כמו פאר שאין להן טניס גדול יכולות להצליח-פאר נמצאת בכושר פיזי מעולה ולכן תישאר במאיה הראשונה לנצח אם תרצה בלי הרבה טניס.

הסתובבתי אתמול ביו אס אופן במגרשים הצדדיים(אני לא נכנס לאיצטדיון המרכזי כמעט,זה שעמום לראות משחק שלם) וראיתי לא מעט שחקניות שחובטות בעוצמה מאד גבוהה,שמשחקות משחק חד גוני ובעיקר לא בכושר,אפילו כאלה שבין ה-30 הראשונות יש להן טוסיק גדול ועודף שומן.משחק נשים היום הוא קרב של כח יותר מאשר קרב סבולת,מעבר להטוב מחמש ישנה את זה,לא בטוח שלטובה.אגב לפני משהו כמו 20 שנה עשו ניסוי וערכו את גמר המאסטרס בין סטפי גראף וגבריאלה סאבאטיני במתכונת של הטוב מחמש מערכות,המשחק נערך במדיסון סקוור גארדן וגראף ניצחה בקלות משהו כמו 6-3 6-2 6-3, אגב 19 צופים ניסו להתאבד במהלך המשחק…משחק של הטוב מחמש מעצים פערים בין שחקנים,יש הרבה פחות אפשרות להפתעות,זה ייצור סבב עם ראש חץ מאד בולט,לא בטוח שזה טוב לסבב,זה בהחלט לא יהיה טוב לרייטינג לדעתי,אני אישית מעדיף לראות צבע מתייבש על הקיר מאשר משחק נשים של הטוב מחמש.

Mr. Kate 2 בספטמבר 2009

השאלה אם לא נראה משחקים אבודים של 6:0 6:0 1:6 6:2. כי זה מה שאני צופה. הבעיה העיקרית היא שדגם לחלק גדול מהשחקניות אין סרב מספיק טוב בשביל 5 מערכות.

רונן דורפן 2 בספטמבר 2009

מיסטר קייט – אתה לא יכול לעשות שינוי כזה על סמך הקיים. מיד אחרי שתחליט על כך תקבל משחקים גרועים לרוב. אבל אחר כך יקום דור טניסאיות שבנוי לכך. אולי צריך לעשות את זה במדורג – למשל להתחיל עם זה מרבע הגמר בשלב ראשון.

ישי 2 בספטמבר 2009

רונן, בפורמט החדש שלך אתה יכול להגיב ישירות לתגובה קודמת, לפי דעתי יהיה יותר נחמד שתגיב לתגובה ישירות ולא בתגובה מאוחרת תגיב למספר מגיבים

בכל מקרה תתחדש

Comments closed