הניצחון המוחץ על ניוקאסל ביום האיגרוף

קצת, אבל קצת, יותר טוב

לא אגיד שלא היו כאן הבלחות של כדורגל. הבישולים של פלקאו לרוני ושל רוני לואן פרסי היו יפים מאד. וגם הורדת הקצב בחצי השעה האחרונה כנראה התאימה לפני טוטנהאם. ואפילו עופר פרוסנר שצפה איתי בבר ברלינאי לא סבל יותר מדי מבכירותו של הכדורגל.

ועדין זה די אפור רוב הזמן. מאטה מאד רוסן על ידי ואן חאל ואני שואל את עצמי מה הטעם בו בסיטואציה כזו. האם הוא שחקן הרכב אם הררה ודי מאריה נמצאים? הרושם שלי הוא שהחלפת הדיסקט ביונייטד כן תהיה השחקן הפיזי-טכני במרכז המגרש. למשל סטרוטמן. מעניין אם הכוונה שלו היא להמשיך עם רוני מאחרי שני חלוצים גם במצב בו בלינד, הררה ופלאיני זמינים.

אבל השאלה שהכי מטרידה אותי: האם אלן פרדיו אי פעם נראה בציבור כשלא ירד גשם?

וזה נכתב לפני המשחק:

jojojo

באופן כללי לא הייתי הכי מוטרד מדי ממכת הפציעות האינסופית עד עכשיו. ראשית, מפני שלא התרשמתי תמיד שהפצועים טובים מהבריאים. למשל כשממש אזלו הכוחות בהגנה וואן-חאל נאלץ ללכת לאלמונים ממש – פאדי מקנייר נתן כמה מההופעות המעודדות ביותר של איזשהו שחקן יונייטד העונה. כשבלינד והררה נפצעו זה היה מעצבן כי הם נראו די טוב, אבל מייקל קאריק בדרכו השקטה היה כנראה אפקטיבי יותר. נקודתית כמובן לפעמים מישהו חסר יותר. אני מרגיש שעם לוק שואו רואים התקדמות לפתרון אגפי אמיתי בעוד את אשלי יאנג צריך לשבח על מאמציו אבל זה משדר בינוניות.

זה קצת שונה עכשיו כשיש שני משחקים בשלושה ימים – אתה צריך סגל רחב יותר –  ואחד המפתחות לתת ליונייטד סיכוי טוב לנצח בטוטנהאם הוא להשיג ניצחון היום בקלות יחסית. ואת זה לא עושים בהנעת כדור סבלנית או בלחץ מתמיד והשתתפות קבוצתית בהגנה. את זה עושים סופרסטארים – ובאופן ספציפי רוני ודי מאריה. הם צריכים לפרק. בכלל, אני מקווה שרוני יוסט קצת קדימה ולפחות אפשרות אחד להפחית את עומס החגים הוא לתת לואן פרסי ופלקאו לפתוח על הספסל במשחק אחד.

תקופת חג מולד טובה היא קריטית מבחינה אחת עיקרית. סיכויי מאבק אליפות הם קלושים – אבל ככל שהעניין בעונה הזו יתמשך זה עדיף לקבוצה. שעמום זה דבר מפחיד!

ארסנל, אחרי: סוג של צדק (בני תבורי)
הניצחון על ברנלי

39 Comments

שלו 26 בדצמבר 2014

השחקנים בסגל צריכים לדעת דבר אחד, המלחמה שלהם הוא על מקום בסגל בעונה הבאה.
אם יונייטד תשיג מקום בליגת האלופות (מטרה ראלית),
היא תצטרך בעונה הבאה סגל שימשוך אותה עד רבע גמר לפחות ושיאבק על האליפות.
לכן עד סוף העונה (לדעתי), ואן חאל יבדוק עם מי הוא הולך למלחמה בעונה הבאה.
מכיוון שיש לו אי אלו שחקנים על הכוונת, כל מי שבסגל הנוכחי, צריך וירצה להוכיח שיש לו מקום גם בשנה הבאה.
זה אומר ראשית שהעונה כל הזדמנות היא יכולה להיות האחרונה.
שנית, עד מאי יש הרבה זמן, ואם תקרה תקלה בצ'לסי אז כדאי להיות בסביבה….

Danny - Long Island 26 בדצמבר 2014

בדיוק לפני שנתיים הייתי במשחק נגד ניוקאסל בבוקסינג דיי. היה ממש לא משעמם….
נהנתי מאוד מגיגס, מראיית המשחק שלו, המהירות שלו בגילו המתקדם ומיכולת המסירה שלו. מקווה למשחק טוב היום.

יונתן פ. 26 בדצמבר 2014

די מאריה אפילו לא על הספסל. נראה לי עוד משחק אפור בדרך.

רועי 26 בדצמבר 2014

די מאריה פצוע, כך הודיעו בחשבון הטוויטר של יונייטד.

Danny - Long Island 26 בדצמבר 2014

מכל הרכש החדש, רק פלקאו על המגרש.

איתמר 26 בדצמבר 2014

אלה המחליפים של יונייטד :
Da Silva, Smalling, Lindegaard, Fletcher, Blackett, Pereira, Wilson.
סביר לגביע הליגה, רע מאוד למשחקי הליגה.

אבי 26 בדצמבר 2014

רשמים מביקור ראשון באולד טאפורד (אני עדיין תחת ההשפעה):
בקיצור: הגעתי כאוהד של הקבוצה, ויצאתי אוהד של האוהדים, שזו בעצם אהדה שלמה יותר.

אין לי מה להוסיף על יתרות הצפייה מהיציע (וראיתי נהדר מהאיזור הכי גבוה), ועל שחקנים שבולטים יותר מהזוית הזאת (קאריק). מה שהפתיע אותי, ומה שאזכור יותר מ-3 השערים היפים, הם אנשי מנצ'סטר והלבביות שלהם. את זה לא צפיתי.

מסקנה: צריך להיזהר מדימויים לאומיים; יש שונות בתוך כל מדינה. הייתי פעם בלונדון, והאנשים שם נחמדים ואדיבים, אבל, ככה, ארוזים התוך החליפות שלהם; לא יוצרים קשר עין, שלא לומר מגע. אנשי מנצ'סטר שונים לגמרי: זר נכנס לבר, ובעודו בדלת, מישהו מקבל אותו עם יד שלוחה להחלקה באויר, ואחר שם יד על הכתף ושואל מה הוא שותה. וזה ככה בחנויות, ברחובות, בכל מקום: האנשים פתוחים ומחייכים, וממש לא מכונסים. כמו שכונה גדולה. אמרתי את זה בסוף הלילה לדי-ג'יית שעשתה עבודה טובה, והיא ענתה:
Of course! in London, they would not give you the time of day. We are brothers, and we like it that way.
ציינה שזה לא רק הם, אלא כל אנשי הצפון-מזרח, כולל בני ליברפול שלפעמים כיף לצחוק עליהם…

וכשמגיעים לאוהדי יונייטד, בכלל הרגשתי בבית. הם ממש התרגשו מהמסע מתל אביב למשחק. גם כאן הןפתעתי. תמיד החזקתי בדיעה שהאוהדים האמיתיים הם אלה שגדלו ליד האיצטדיון, והלכו עם אבא שלהם למשחקים; ושאנחנו, תוצר הגלובליזציה, צריכים לדעת את מקומנו. הם לא הסכימו לשמוע דבר כזה. רק התחלתי לצייץ בכוון והושתקתי עם דברים כמו:
You came from Tel-Aviv, mate! Respect mate, this is real effort, we are impressed. In my opinion, a real fan is a guy who supports the team for 90 minutes & sings & jumps with his mates, win, lose, doesn't matter; doesn't matter where you come from; you are a brother, mate.
והם התכוונו לזה. כמובן שאח"כ, מישהו דאג לי לעוד כוס וויסקי, ונשארתי עוד שעתיים.

אז היום אני בעד האוהדים לא פחות מאשר בעד הקבוצה, ובעצם, אולי אין כ"כ הבדל. שיהנו שם ביציע, ושיהיה להם חג שמח.

צרפתי 26 בדצמבר 2014

כולי קנאה.

wazza 26 בדצמבר 2014

אבי סחתיין, כיף לקרוא, אם יש לך עוד חוויות תשתף ואולי נרגיש קצת יותר קרובים לממלכה

Danny - Long Island 26 בדצמבר 2014

הייתי שם פעמיים, חוויה מדליקה ביותר. השחקנים חתמו לילדים שלנו בשמחה. בקיצור חוזרים לשם בשנה הבאה!!

טל המנצ'סטרי 26 בדצמבר 2014

כיף לקרוא אבי, שמח שנהנת בעיר הקודש וגם זכית להביא 3 נקודות חשובות.

אבי 26 בדצמבר 2014

תודה על המונית מהשדה שהשגת לנו ב-4 בלילה, בגשם :-)

סימנטוב 26 בדצמבר 2014

אהבתי

ריצ'י מקאו 26 בדצמבר 2014

אם לא היית אומר "ניצחנו שלוש אפס" הייתי טוען שהתבלבת והגעת לליברפול…

אסף THE KOP 26 בדצמבר 2014

זה בול ככה גם בליברפול.
מרימים יד להיי-פייב, שמים לך יד על הכתף…. ומעלימים לך את הארנק.

אבי 26 בדצמבר 2014

בגלל ש
You'll never get a job ;-)

אבי 26 בדצמבר 2014

תיקון טעות: צפון מערב. ברח לי.

גיל 26 בדצמבר 2014

המחצית הכי טובה של יונייטד השנה. מאטה אולי במשחק הכי טוב שלו עד עכשיו ובאופן כללי כל הקבוצה נראית יותר נינוחה ועומדת נכון על המגרש. אולי זה סוף סוף שנגמרו 3 חודשי הלימוד המסורתיים של ואן חאל?

יאיר 26 בדצמבר 2014

מסכים לחלוטין שזו המחצית הטובה בעונה. מאטה נראה טוב במיוחד אבל זה לא במקרה הוא במגמת שיפור כמעט מתמדת העונה, המשחק- שניים האחרונים היוו ירידה מסוימת אבל חוץ מזה הוא חוזר אט אט לאיתנו. היום הוא ממש נראה כבר כמו מאטה של צ'לסי.

אריק 26 בדצמבר 2014

גמרתם ליילל?

edgecator 26 בדצמבר 2014

מישהו צריך לעשות את העבודה שלך, לא? ;)

אריק 26 בדצמבר 2014

ון חאל עושה עבודה טובה בחודש וחצי האחרונים. עם אותה קבוצה שקראו לה כאן גמורה. בלי רוחו בלינד שואו הררה ודי מאריה. לאט לאט זה ישתפר ויתפרץ. גם אם השיטה הזאת לדעתי גורמת לנחיתות מובנית נגד הגדולות ולכן אני לא בעדה היא מתחילה אט אט לעבוד נגד שאר הליגה.
יהיה בסדר. שנה הבאה נתמודד

edgecator 26 בדצמבר 2014

קל יותר להגיד את זה אחרי היום, כי היה משחק באמת לא רע. אבל אסור לשכוח שמתוך 18 הנקודות מהרצף ההוא, חצי בערך הושגו במזל טהור. אני חושב שהרבה החלטות של ואן חאל היו די תמוהות, וזה כנראה תוצר של העקשנות הבלתי נלאית שלו. נכון שבנקודה שבה נמצא המועדון מבחן התוצאה חשוב יותר, אבל אם הראייה היא לשנה הבאה (וגם אני די בטוח שנתמודד) – אסור לתת לו משקל יתר.

D! פה 26 בדצמבר 2014

יש מאמנים כאלה. אתה לא מבין למה הם מחליטים, הכל תמוה, הכל שטויות
בסוף היום יש קבלות על השולחן.

איש הפח 26 בדצמבר 2014

ואן חאל הבטיח שלושה חודשים והוא מקיים.

יואב 26 בדצמבר 2014

רוני בהופעה סקולסית קלאסית.
גאון.

יאיר 26 בדצמבר 2014

פלקאו חייב להתחיל להיות יותר אגואיסט ולאיים על השער.
ואן חאל חייב להפסיק להחליף אותו בכל משחק. רבאק תן לו צ'אנס, תן לו לתפוס ביטחון.

גיל 26 בדצמבר 2014

נדמה לי שזה יותר קשור ללוח המשחקים.

שלו 26 בדצמבר 2014

נראה לי שיש לו עוד משחק ביום א'…

כספרי 26 בדצמבר 2014

בוויט הרט ליין נגד היהודים…השדים בד"כ משחילים שם חמישיות…

אבי 26 בדצמבר 2014

האוהדים ממשיכים כל המשחק עם שירי הלעג לליברפול. קשה להם להפסיק :-)

יאיר 26 בדצמבר 2014

נדמה לי שמגיעה לואן פרסי מילה טובה מבעל הבלוג. הוא אולי לא שחקן שמוציא את הקבוצה מהבוץ אבל הוא הגיב בצורה נפלאה לסיטואציה לא פשוטה, הביאו חלוץ בעל שם עולמי על העמדה שלו, הוא לא פתח טוב את העונה ואז בנקודה מסוימת הוא פשוט עשה מה שהוא עושה הכי טוב: חזר להבקיע שערים בכמויות.

כספרי 26 בדצמבר 2014

עוד בוקיסנג די עם הפסד הפעם בסטוק (אצל הקבוצה הקטנה פורט-וויל) ושוב אני בארץ במקום להיות במכורה…

gil - zimbabwe 26 בדצמבר 2014

על פי הבנתי בוקסינג דיי ניקרא כך משום שזה יום פתיחת קופסאות המתנות של הכריסמס, לא?

צרפתי 26 בדצמבר 2014

מה שנותר מארוחת החג נארז בקופסאות (Box) וניתן למשרתים למחרת…

דורפן 26 בדצמבר 2014

אני חושב שאלו קופסאות צדקה

אמיר המקורי 26 בדצמבר 2014

הנה כמה תובנות שלי מהערב:
1. רוני נתן משחק יפה וחכם!(הזכיר לי את סקולסי ואפילו את טורה של הסיטי…) שלא כמו מול הוילה הוא הבין שהפעם אי אפשר להיתקע מאחור וקיבל גמול של שני שערים יפים.
2.קאריק הוא המפתח למעבר היעיל מהגנה להתקפה,החזיק כמעט לבד את האמצע ונתן לרוני ומאטה את האפשרות לתמוך רבות בהתקפה וגם סגר חורים של ההגנה…
3.מאטה לטעמי נתן את המשחק הטוב ביותר שלו ביונייטד,לא יודע מה יקרה איתו כאשר דה מאריה ושאר החברה בקישור יחזרו…?
4.זה עושה רושם שההולנדי מצא לפחות לתקופה הקרובה את הציוות הנכון שלו מאמצע המגרש לכיוון ההתקפה: קאריק,רוני,מאטה/דה מאריה,ואן פרסי, פלקאו,ולנסיה ויאנג – הציוות הזה שווה שער בכל משחק…
5.ההגנה תתייצב רק כשיגיע בלם אמיתי בקיץ,יחד איתו ימשיכו לוק שואו ורוחו,לעמדת המגן הימני יחפשו מישהו חדש כי אין לנו מגן אמיתי בעמדה הזו.
אני רואה את רפאל,אבנס כמועמדים בכירים למכירה ואת סמולינג וגונ'ס כשחקני ספסל מגבים.
עם הגנה חדשה בעונה הבאה לא מאמין שנראה את LVG משחק את שיטת 3 שחקנים בהגנה.

יוני ק 27 בדצמבר 2014

מה שעדיין מאד מפריע לי שהשליטה בכדור עדיין לא אפקטיבית. בסופו של דבר כל השערים הגיעו מחטיפות או מתפרצות ולא מהתקפות מסודרות כתוצאה מהחזקת כדור.
אם מה שLVG רוצה זה החזקת כדור וזו השיטה שהוא רוצה להנחיל אז לא השיטה שלו הביאה את הניצחון.

גלן 28 בדצמבר 2014

טוב את ג'והן ביקון אני מכיר אישית. אם הוא טעה כאן אפשר אז באמת לסגור את הבאסטה. ג'ים הארבו במישיגן! איטס א דאן דיל…. אם זה לא יחזיר עטרת ליושנה אז מה כן?

Comments closed